תשלום על עבודה חלקית

פסק דין בענין עובד שסוכם עמו שכר מסוים על שלושה ימי עבודה, כאשר בפועל בגלל שינויים שעשה המעביד העבודה נגמרה תוך יומיים, כמה יקבל העובד
שליח לחלוקה

תוכן עניינים

עובדות ונתונים

הנתבע ביקש מהתובע לבצע חלוקה של מוצר בנקודות שונות בעיר.

הערכת הצדדים היתה כי העבודה תתפרס על 3 ימים מלאים, תמורתם סוכם כי הנתבע ישלם לתובע סך 550 ₪. עוד סוכם כי אם יידרש זמן נוסף – יהיה על כך תשלום נפרד.

לאחר הסיכום נמלך הנתבע והיה נראה לו כי מבחינה טכנית התובע לא יצליח לעמוד ביעד, על כן שלח צוות נוסף שיחלק את המוצר.

בפועל, אחרי כיום וחצי של עבודה (של התובע וצוות נוסף) סיימו את החלוקה.

טענות ותביעות

התובע מבקש שישולם לו השכר שסוכם עמו, סך 550 ₪.

הנתבע מעוניין לשלם לתובע 2/3 מההתחייבות (סך 370 ₪) בלבד, כיון שעבד (כמעט) רק שני שלישים מהתקופה שסוכם עמו, כלומר, כמעט יומיים במקום שלושה.

משא ומתן

בהלכות שכירות פועלים סי' שלג ס"א נפסק: "השוכר את הפועלים והטעו את בעה"ב או בעל הבית הטעה אותם אין להם זה על זה אלא תרעומות". ובסעיף ב: "במה דברים אמורים בשלא הלכו, אבל הלכו החמרים ולא מצאו תבואה, פועלים ומצאו שדה כשהיא לחה, או ששכרם להשקות השדה ומצאוהו שנתמלא מים, אם ביקר בעל הבית מלאכתו מבערב ומצאה שצריכה פועלים – אין לפועלים כלום ומה בידו לעשות, ואם לא ביקר נותן להם שכרן כפועל בטל (פי' ששמין מי שהשכיר עצמו למלאכה זו וכן חמר שהשכיר חמור להביא משאוי כמה היה רוצה לפחות משכרו ולישב בטל ולבא ריקן) שאינו דומה הבא טעון לבא ריקן ועושה מלאכה לבטל".

כלומר, כאשר בעל הבית טעה ו"לא ביקר" את המלאכה, ואמדה באופן לא-נכון, ובגין כך הפועלים לא נדרשו לבצע את העבודה שלשמה הושכרו, בעל הבית צריך לשלם להם על הזמן שהקדישו עבור מלאכתו כ'פועל בטל'.

בדין שכרו של 'פועל בטל' כתב הט"ז (שם ס"א ד"ה שאינו דומה), "מצאתי כתוב בקובץ ישן וז"ל, כתב בהג"ה היכא דאמרו חכמים דנוטל כפועל בטל היינו חצי השכירות, וכן נמצא בתשובת רש"י (סימן רלט) וכן מייתי הר"ח א"ז בשם רבינו חננאל. ושוב מצאתי בתשובה שנית [תשובות רש"י סי' רל"ט] וז"ל, מקובלני מרבותי מאי כפועל בטל פלגא דאגרא". כלומר, תשלום שכרו של 'פועל בטל' הוא מחצית מהשכר שקצבו עמו.

כך מקובל לפסוק גם בבתי הדין (שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' רז. משפט שלום סי' קעו סמ"ד [והביא שם שכ"פ המהר"ם מרוטנבורג סוף סי' קנז]. שו"ת גינת ורדים, מצרים, חיו"ד כלל ו סי' ו ד"ה וכיוצא בזה). וכן כתבו גם אחרוני זמננו (ראה שו"ת עמק המשפט, ח"ה סי' ח, עמ' קנב, ב. שו"ת בינת המשפט, ח"א סי' יג אות ו. ח"ג סי' קמה עמ' קנג, שכשאין דרך ודאית לשער כמה הוא פועל בטל במקצוע זה – ישלם חצי. ספר בית ההוראה ח"א חו"מ עמ' 559, 584, ועוד רבים).

פסק דין

על הנתבע לשלם לתובע עבור הזמן שלא עבד מחצית מהשכר היחסי שהיה מגיע לו עבור זמן זה.

כלומר, כיון שעל 3 ימי עבודה סוכם 550 ₪, הוה אומר שכל יום עבודה שוה 183.3 ₪. א"כ על היומיים שעבד יקבל 183.3 לכל יום, ועל היום שהיה אמור לעבוד ולא עבד יקבל מחצית מסכום זה.

להרשמה לדיוור השבועי בדואר אלקטרוני:

עוד באותו נושא