קלמר מזעזע

התכנון וההשקעה

קוראים לי רפי ואני הבעלים של רשת 'דף ועט', חנויות לממכר מכשירי כתיבה וחומרי יצירה. בתור בעליו של עסק מצליח – לדעתי לפחות, אני מקפיד לדרג את המוצרים שלי. יש את ה'יציבים', כאלה שנמצאים על המדף כל השנה. יש את המוצרים העונתיים כמו יצירות שמתאימות לחגים, ויש גם מוצרים מעניינים שאני מביא סתם כך כדי לגוון ובעיקר לצוד את עיניהם של לקוחות שבאו לבצע קנייה של מוצר אחד ושלט קורץ של 'מוצר החודש' עם איור משעשע יכול לגרום להם להיפרד מעוד כמה שקלים.

ניסיון של שנים עזר לי לזהות בעיניים את פלח הלקוחות שנכנסים לחנות גם כשאין להם משהו ספציפי לקנות והעובדה שתמיד יש בחנות מוצרים מגוונים גורם להם להיות בבחינת 'הציץ ונפגע' ולי נשאר רק לאסוף מה שמיותר להם בארנק.

בקיץ האחרון הבאתי, לדוגמא, ערכות יצירה מוכנות, כאלה שמספקות תעסוקה מצויינת לילדים משועממים בחופש. בחורף מילאתי את המדפים במשחקי קופסא לבית. מדי פעם אני מעמיס את החנות גם בקופסאות של משחקי השנקל, שקל ואפילו חצי שקל.

לצורך הגיוון אני בקשר קבוע עם סוכן שנמצא על הקו של ישראל-סין, יהודי דתי כמוני, יונתן שמו. נדמה לי שהוא מבלה בחו"ל יותר מאשר בארץ, ומתווך לבעלי עסקים מוצרים טובים במחירים שרק made in china יכולים לספק.

כשאני רוצה שמוצר מסוים יגיע אלי בטווח זמן מסוים, אני חייב לחשוב ולתכנן אותו כמה חודשים מראש. "בפרט אם זהו מוצר שלא קיים בשוק, צריך עוד יותר הכנה כדי לברך על המוגמר היטב" כך אומר לי תמיד הסוכן.

כבר כמעט שנה שאני מתכנן ערכה מיוחדת וזולה של מכשירי כתיבה בעיצוב מיוחד. רציתי שתהיה התאמה לציבור הדתי-חרדי. תכננתי את הדברים שבדרך-כלל נמצאים בקלמרי התלמידים – עפרונות, צבעים, מחק, מחדד וכו', כאשר במקום הקלמר הסטנדרטי – תהיה קופסא יפה מפלסטיק גמיש, כזו שאינה נסדקת בנפילות קלאסיות,  עם חלוקה לתאים שבתוכם כלי הכתיבה הרצויים.

ירדתי ממש לפרטי פרטים איך זה יהיה בצורה שתתאים גם לבנים וגם לבנות. ביקשתי ממעצבת החנות, לעצב תמונה שתעטר את חזית הקופסא המיוחדת, לא לפני שגייסתי את הסוכן, שיבדוק אם ועד כמה ההשקעה משתלמת.

"אולי יש כבר רעיון דומה לזה בסין" הוא אמר.

"זה יהיה נחמד" הגבתי, "כך יהיה קל יותר לעשות שידרוג לרעיון שלי".

הסוכן בדק בכמה מקומות והגיע למפעל שיוכל לייצר לי את הערכות הללו באיכות גבוהה ובמחיר סביר ממש.

שמחתי מאוד שהתכנית קורמת עור וגידים, והשתדלתי לזרז תהליכים, כדי שהקופסאות יגיעו כבר בחופש, בזמן שהילדים והוריהם יוצאים לקניות לקראת שנת הלימודים החדשה.

האכזבה הגדולה

היה נראה לי שהכל זורם כמו שצריך. הסוכן שלח לי תמונות מהמפעל עם העיצוב המתוק שהמעצבת הכינה. ביקשנו שיהיו כמה צבעים. אני משתדל להיכנס לראש של הילדים, שאוהבים לבחור בין כמה דברים. מצד אחד כשיש להיט רוצים 'כמו של כולם', מצד שני, רוצים לשמור על איזושהי ייחודיות.

כמו בהזמנה עם מעקב, קיבלתי עידכון על כל שלב של התקדמות בתהליך.

התרגשתי מאוד כשקיבלתי את ההודעה שהמכולה עם הסחורה ממתינה לפריקה במכס.

הרגשתי שאני כבר כמעט לא יכול להתאפק. לחשוב שעוד כמה ימים יגדשו את מדפי הסניפים שבבעלותי הערכות המיוחדות! ביקשתי מהמעצבת שתחשוב איך לשווק את המוצר החדש בפרסום הקבוע שלנו בעלון העיר.

"נראה לי שבשבילך", עקץ אותי פעם הסוכן, "מוצר חדש הוא כמעט כמו תינוק חדש".

רציתי לומר לו שאם היה לו מושג מה עברתי עד שזכיתי בילד, הוא לא היה מעז לומר את זה. אבל שתקתי, לכל דבר יש את המקום שלו.

הסחורה סוף סוף הגיעה. חיכיתי בקוצר רוח עד לפריקת הארגזים במחסן. בשבילי אין כמו הריח הטרי של מוצרים מהמפעל, לא הרבה חושבים מה עבר על התוצר המוגמר עד שהגיע למקומו בחנות.

כשעמד ארגז אחד בפתח החנות, פתחתי בלהיטות קופסא אחת. נהניתי סוף סוף לראות את העיצוב הייחודי מול העיניים. הפכתי את הקופסא לצד השני ו… עיני חשכו. גיליתי שבשולי הקופסא המהודרת ישנם ציורי צלבים! "ה' ישמור"! נרתעתי לאחורי בבהלה. "מה זה עושה פה? זה לא היה בעיצוב בשום אופן"?!

העובד שלי, שרצה כבר לסדר את הסחורה החדשה במדפים, הבין שמשהו אינו כשורה. הוא עמד מן הצד והביט בי בחשש. "מה אתה מסתכל" שפכתי על המסכן את תסכולי, "תסדר בינתיים משהו אחר בחנות". לאחר שניה, כשנזכרתי שהוא לא אשם בתקרית, קראתי אחריו בקול מפייס: "אתה יכול להכין לעצמך קפה קודם".

בינתיים הרמתי טלפון תמה ונזעם אל סוכן שלי. "מה זה אמור להיות"? שאלתי אותו בכעס. הוא גמגם. ניסה לומר משהו. במחשבה לאחור, הוא כנראה ציפה לתשבחות על המוגמר, ולא הבין מאיפה נפלה עליו מקלחת הצוננים הזו. אבל אז הייתי נסער מאוד. רציתי להבין איך קרתה טעות פטאלית שכזו.

לקחו כמה דקות עד שיונתן הבין.

"בכל תהליך הייצור, וידאתי שהערכה תכיל את כלי הכתיבה הנדרשים ומהיצרן המבוקש. את הקופסא החיצונית ראיתי בתמונה, והיא נראתה לי מצוין. לא חשבתי בכלל שצריך לבקש לראות גם את הצד השני. לא יכולתי להעלות בדעתי שבהזמנה האחרת שנעשתה לקופסאות זהות ייצרו אותן כך".

"תקשיב" נשארתי קשוח. "אני מבין את הטעות, אבל אתה אמור לקחת אחריות! עליך היה לוודא שכל התהליך מיוצר בהתאם לבקשתי! מה זה להסתמך על תמונה בלבד? בשביל מה אתה נמצא שם בסין אם לא בשביל זה"?

יונתן ניסה לומר שזו פעם ראשונה שטעות כזו מתרחשת. "אל תשכח שיש לי כבר הרבה שנים ניסיון עשיר בתחום" ניסה לטעון להגנתו. "אני כבר יודע איך עובדים המפעלים ואיך לדבר עם כל יצרן. אבל דבר כזה באמת לא הייתי מעלה בדעתי".

"תראה" אמרתי. "הבעיה עכשיו שאין לי מה לעשות עם הקופסאות האלה"

"אולי תוכל להדביק מדבקות על כל הסמלים הבעייתיים"? ניסה יונתן למצוא פתרון.

"הבעיה היא שהקופסאות מפלסטיק צבעוני שקוף. גם אם יהיו מדבקות מבחוץ, יראו הילדים הטהורים את הסמל הטמא מבפנים ה' ישמור. אני לא יכול למכור כאלו דברים. רק לרפורמים אולי" סיימתי בציניות.

"גם ליצור 'ליין' חדש של המוצרים לא יעזור לי עכשיו" מיהרתי לומר, לפני שהסוכן יתנדב להציע רעיון כזה. "כי כל הרעיון היה לשווק את הערכות הייחודיות דווקא לפני תחילת הלימודים, שאז יש ביקוש לדברים כאלה. גם אם נבקש עכשיו ייצור מחדש, זה יגיע במקרה הטוב לחנוכה. את השוק של השנה כבר הפסדתי".

"בזה אתה צודק לצערי" הסכים יונתן בעגמימות.

הוויכוח הנוקב

"אז מעבר להפסד עלות ההשקעה שירדה לטמיון" סיכמתי, "בגללך גם לא ארוויח את הרווח הגדול שתכננתי להפיק מהמוצר המבריק"!

"מה אתה רוצה ממני"?

"מה אני רוצה? אני מצפה שתישא בעלויות הנזקים. אני דורש ממך לשלם לי את הכל! אערוך חישוב כמה הייתי אמור להרוויח אחרי ניכוי ההפסד, ואשלח לך דו"ח".

"אתה רוצה גם הוצאה לפועל"? הוא שאל במרמור.

לא עניתי.

"אני אגיד לך מה אני רוצה. אני רוצה בדיוק כמו זולשפט. ברור?!"

זו היתה הפעם השנייה שהוא לא הבין מה הוא שומע בדקות האחרונות. "משפט מה??"

"זוֹלְשָפָט זה השם של העיר הזו עם הנמל, נו, הסיפור הזה עם רב חמא והיין היקר והזול", הסברתי. לקחו לו כמה שניות להבין על מה אני מדבר ואז שמעתי את הזיק של ההבנה בקולו.

"אה, כן כן, אני מבין" אמר, "אבל מה זה קשור אלינו".

"זה לא קשור, זה בדיוק אותו דבר! רב חמא פסק שאדם שקיבל כסף כדי לקנות יין בנמל מרכזי, זולשפט, בעונה שבה מחירי היין שם בזול, והתרשל ולא קנה – הוא צריך להחזיר את הכסף ולשלם גם על הרווחים שהמשלח הפסיד בגללו (בבא מציעא, עג, ב). גם אתה התרשלת והזמנת משהו לא מתאים למכירה לאנשים שומרי תורה ומצוות וגרמת לי לנזק, ברור??"

השקט שקיבלתי בתגובה לא היה מספיק ברור. "הלווו?? אתה שומע אותי?" "אממ.. ככ..כןן" אמר יונתן והמשיך אחרי רגע, "אני רק לא בטוח שההשוואה דומה, אתה יודע, כדי לפסוק מהגמרא ולדמות את הסיפור בה למקרה שלנו צריך קצת יותר מאשר להיות שני 'בעלי-בתים' שמכירים את הגמרא משיעורי דף היומי.."

"לא לא, אל תזלזל בלימוד הזה. היית מאמין שאנשים שאינם שוקדים על תלמודם יוכלו לדבר ביניהם בקלות על סוגיא מהגמרא וכל אחד יבין את השני בלי הסברים? שמת לב איזה מדהים זה" שמעתי את עצמי לפתע מחמיא ליונתן ולי בבת אחת, "זה בזכות הקביעות עיתים לתורה. מה היינו עושים בלי האוויר לנשימה הזה בכל יום, זה עוזר לי להתנתק מהעולם הזה ולשקוע קצת בעולמה של תורה, אפילו לכמה דקות ביום".

"רפי, שנינו צעירים, ולא צריך להספיד אותנו עכשיו" אמר יונתן בקול משועשע קצת. "ועכשיו כדי להכריע אנחנו צריכים לפנות לדמות רבנית שתדע להתאים לנו את ההלכה למעשה".

פשרה בדרכי נועם

מסתבר ש'דרכיה דרכי נועם' השפיעו עוד לפני שבאמת ידענו מהי ההלכה, עצם החיבור סביב התורה גרם לי להפשיר ו'להוריד פרופיל' לשיחה רגועה ומכובדת יותר.

חייגנו אל הרב שהופתע גם הוא לשמוע שכבר התחלנו להעמיק בסוגיה הרלוונטית בהלכה.

"ברשות כבוד תורתכם" אמר הרב בחיוך שהיה אפשר לשמוע דרך הטלפון, "עם מלומדים כמוכם אני יכול לצלול קצת מעבר לפסק ההלכה היבש. ה'ראשונים' על הגמרא מתקשים, איך יתכן שהשליח צריך לשלם על מניעת הרווחים שנגרמו למשלח, והרי זה לא נזק ישיר אלא רק 'גרמא' בלשון הפוסקים, כך שבשוגג אמור להיות פטור אפילו מדיני שמים? יש שמסבירים שפסק הדין של רב חמא היה כאשר המשלח התנה בפירוש עם השליח שהוא ישלם לו גם על מניעת הרווח, ויש מסבירים שהשליח התחייב לשלם גם את הנזק האגבי – כלומר הרווחים – בתמורה לכבוד ולהערכה שקיבל בכך שסומכים על הבטחתו" (חידושי הריטב"א החדשים שם. מרדכי בבא קמא סי' קטו. הר"ן בחידושיו. הנימוקי יוסף והרא"ש בפסקיו. וכן נראה מדברי רש"י בד"ה אסמכתא היא. וכ"פ הנתיבות חו"מ סי' קפג ביאורים א. וע"ע שו"ת חתם סופר חו"מ סי' קעח. אמרי בינה שם. נחלת צבי לחו"מ סי' רצב. דברי מלכיאל ח"ה סי' רכב).

"זה כמו ההתחייבות של ערב להלוואה" הערתי, "בדיוק!" הסביר הרב.

"בכל אופן, מידי מחלוקת בין הראשונים לא יצאנו, ולכן כל עוד לא היה תנאי מפורש שהסוכן יפסיד גם את הנזק האגבי – יונתן יכול לטעון 'קים לי' כדעה שאני פטור, והוא באמת יהיה פטור מלשלם את מניעת הרווח. אתה מבין?".

"רגע, אז אני מבין שאת הקרן, כלומר מה ששילמתי לחברה הסינית, זה משהו שיונתן כן צריך לשלם לי?"

"בהחלט כן, אתה שילמת להם ישירות אחרי שיונתן הסוכן שלך אמר לך ש'הכל בסדר' ואתה יכול לשלם להם. משום כך זה הפסד שלו".

"ר' רפאל", שמעתי את יונתן מתערב בשיחה, "עוד שבוע וחצי אעביר לך את הכסף ששילמת להם. אני לא רוצה שנגמור במריבה. העסקים איתך חשובים לי יותר מהכסף הקטן הזה".

בכל אופן, האמת והשלום אהבו, התורה מלמדת אותנו איך לחיות מתוך אהבה ושלום ובעיקר מתוך צדק אמיתי, סיכם הרב.

[עריכה: ש. מלומד]

נ.ב. שמות האנשים והמקומות המופיעים בסיפור ההלכתי הינם בדויים