נכון שכביסה זה עניין פרובלמטי?! אם בשנת הנישואין הראשונה הייתי צריך לקושש בגדים כדי למלא את מכונת הכביסה, הרי שעכשיו, כשאנו נשואים + 8, בלי עין הרע, עסוקים עד מעל הראש, הררי הכביסה הולכים ונערמים. ובארונות הבגדים המדפים ריקים למחצה. זה ריטואל קבוע, הכביסה הנקייה – נועדה לשימוש יומיומי, ולא מספיקה להתקפל ולחזות ביופיו של ציפוי הפורמייקה של הארון.
הקונפליקט שאשתי מעלה לדיון הוא, האם אולי עדיף שיהיו עוד בגדים 'ספייר', למצב בו רוב הבגדים בכביסה, או שעדיף פחות בגדים, כדי שיהיה ניתן להשתלט עליהם ביתר קלות… בינתיים ניסיתי להסביר לה בעדינות שבעצם גם לנו כעיקרון יש עודף בגדים, הבעיה שלא מטפלים בהם עד שבאו מים עד נפש. למזלה, הדיון נקטע באמצעו מחמת בקשה של ילד שהסיח את הדעת ועברנו לנושא אחר.
בזמן הפסקה בעבודה, סיפרתי לחבר שלי על הדיון. הוא הצהיר שהוא בעד הרבה בגדים. "אבל אתה גם יודע לכבס ולגהץ, נכון"? הוא הנהן לאישור. אני זוכר אותו כבר מהישיבה לוקח תשלום סמלי מבחורים עבור גיהוץ חולצות. "אני עוזר בבית בדברים אחרים חשובים!" אמרתי נחוש להציל את כבודי. "כמובן", הוא אמר מיד. "כל אחד עם מעלותיו וחסרונותיו, מפצה על החסרונות עם היתרונות שבדברים האחרים".
"אם כבר הזכרנו בגדים, רציתי באמת להתייעץ אתך". הבחנתי שהמילים 'רציתי להתייעץ איתך' גרמו לו לנפח קצת את החזה. "שמתי לב שהמכנסיים שלי דוהות ומשתפשפות. בכל אופן, הרבה שימוש ועודף כביסות לא מחדשות את הבגד… אתה נראה לי מומחה בענייני בגדים, ביררתי בשלש חנויות ומסתבר שחל שינוי מהעשור הקודם".
".. וואו מאז היותך חתן לא קנית עוד בגדים"? שאל החבר בהשתאות. "טוב, בזמנו אמא שלי דאגה שאקנה כמות, כאילו שאשתי לא הולכת לכבס חודש שלם". צחקנו. חברי טוען שהוא הספיק לעלות בשלשה מידות מאז החתונה. כל אחד והצרות שלו…
"בכל מקרה, שתדע שהיום כבר לא קונים בחנויות פיזיות, העולם התקדם. רכישות טובות מתבצעות ברשת המקוונת. ככה מתלבשים היום" סיכם.
אין לי הרבה ניסיון בהזמנות מאתרים כאלה, אבל חשבתי שההמלצה שקיבלתי – מספיקה. אשתי הציעה שאקנה בהתחלה 2 זוגות כדי להתרשם, "אם תהיה מרוצה – תרכוש עוד 4".
כשקיבלתי הודעת עדכון על כל שלב במסע המכנסיים מארץ המוצא לכיווני – שיתפתי את חברי בהתפעלות, הוא צחק בקול ואמר "רואים שאתה לא רגיל להזמין". רק ההודעות גרמו לי לתפוס שההזמנה מסין חוסכת את פערי התיווך בקניה מהיבואן. אכן קיוויתי שלא אתחרט על הסיכון שלקחתי במחיר זול אך בהזמנה מרחוק.
כשהמכנסיים הגיעו לבסוף, החלטתי לחדשם לכבוד שבת. מדדתי בהתרגשות קלה, בכל אופן לא בכל יום אני קונה מכנסיים חדשים. ההתרגשות התחלפה באכזבה. הרגשתי שהמכנסיים לוחצות עלי. אמנם התווית שבדקתי הייתה מסומנת בבירור באות L, אבל מסתבר שהמידה משתנה מהארץ לחו"ל. האמת היא, שגם כשהייתי קונה בארץ, בחנות פיזית, לא חושב שהייתה לי סבלנות למדוד. אבל אז לפחות אני יכול להחזיר אם בבית גיליתי שזה לא טוב. בחנות מקוונת אני יכול להתרשם רק ממראה עיניי. מיהרתי לבדוק אולי הזוג השני מתאים למידתי. התבדתי. ממש לפני שבת מצאתי מכנסיים דהויות, קצת מקומטות אך נקיות. "ככה הלכת בשבת הקודמת" הזכרתי לעצמי.
בשעת ערב מאוחרת של מוצאי שבת חיפשתי את פרטי ההזמנה כדי לעמוד בקשר עם החנות. כשמצאתי את כתובת המייל שלהם, הסברתי בקצרה את התקלה, והוספתי כי אני מעוניין לשלוח את המכנסיים בחזרה, תמורת החזר כספי. לא שכחתי להדגיש שחוץ מהמדידה – לא עשיתי בהם שום שימוש.
לאחר כיממה, הופיעה תגובתם, תרגמתי אותה באמצעות Google Translate, והרי התוצאה: "הצטערנו לשמוע כי אינך מרוצה מההזמנה. הנידון בבקשתך להחזר, מפעלינו ממוקם בחו"ל ודמי המשלוח יהיו יקרים. לכן איננו מעוניינים שתחזיר את התכולה". ההמשך היה מפתיע: "אנו מוכנים להחזיר לך 30% מכלל הסכום כפיצוי, והפריטים יישארו אצלך. אולי תוכל למכור אותם או שתרצה לתת אותם למישהו שזה מתאים לו". לזה לא ציפתי. כתבתי להם שזה לא מרגיש לי ישר ואני מעדיף לשלוח בחזרה את המכנסיים.
הם השיבו שוב לאחר כיממה (מעניין, בכל פעם אני כותב בדיוק בשעה שהם סוגרים את המשרד ולכן הם עונים לי אחרי כעשרים שעות?!): "אנו יכולים להחזיר לך מקסימום 40 אחוזים מכלל הקניה. זהו הסכום המקסימאלי שנוכל לקבל עבורך מההנהלה. עם זאת, אנחנו לא צריכים שתחזיר להם את הפריטים. דמי המשלוח הבינלאומי מאוד יקר, ואם אתה לא מקבל גם את ההצעה הזו, ניתן לך החזר מלא לאחר שיקבלו את הפריטים חזרה. הפעם הם כן רשמו את הכתובת, על מנת לשלוח להם את הפריטים.
פתאום תפסתי, שאולי הם הבינו בשגגה שהם טעו במוצר. באמת הבעיה הייתה שלי, שלא חשבתי לבדוק אם ההיקף שונה במידות בחברות השונות. אשתי טענה שאני סתם חופר, ומקסימום הלכו כמה שקלים לפח, למרות שאנחנו בתקופה לחוצה קצת כלכלית, "אבל חבל על המשא ומתן המיותר שאתה עורך איתם". טוב, אולי היא רצתה שאשטוף כלים בזמן הזה. הבטחתי לטפל בהם אחר כך. כתבתי הבהרה בהודעה חוזרת, שאני שואל בניסיון לבדוק אם הבנתי אותם נכון ושלא יהיו אי הבנות, ולאחר מכן אחליט אם לקבל את ההצעה שלהם. ציינתי שהזמנתי מידה L ואכן זו המידה שהגיעה רק שזה לא התאים לי. אני אדם מאמין ואין לי כוונה לנצל אתכם.
תשובתם שהגיעה אחרי דקות ספורות הותירה אותי עם פה פעור. הם השיבו, מבלי להתייחס למה ששאלתי (אולי לא הבינו) שהמפעל ממוקם בחו"ל והם לא מעוניינים להחזיר את החבילה, ושאני יכול למכור אותה אצלי והם יחזירו לי החזר כספי מלא!
במקביל אני מקבל מהם מייל נפרד שמודיע שקיבלתי החזר מלא של 200 ₪ והדבר יופיע בכרטיס האשראי בתוך כמה ימים.
כשהראיתי לאשתי את התגובה האחרונה, היא מאד שמחה לשמוע. "עם קצת דיאטה גם תוכל ליהנות מהמכנסים, וגם תקבל החזר מלא!".
אך אני חששתי. דווקא בענייני ממון שבהם ידוע ש"גזל … נפשו של אדם מחמדתן" אני משתדל להקפיד על קלה כבחמורה ולא להורות היתרים לעצמי. הזכרתי לאשתי, שלא התכוונתי להרוויח מהסיפור, אלא רק להחזיר את הפריטים ושלא יהיה חשש גזל.
"אז מה אתה רוצה לעשות עכשיו? אתה לא חושב שהחברה שלהם מספיק גדולה בשביל לספוג סכום כה פעוט של 2 זוגות מכנסיים"?
"זה לא משנה כמה המחיר. דין פרוטה כדין מאה" ציטטתי. "אני לא רוצה שיהיה גזל או חשש לגזל ולא רוצה להיות רשע אפילו שעה אחת לפני המקום".
"אל תגזים", אמרה אשתי בנחרצות. "רשע בוודאי שאתה לא (אחרי הכל, קיימתי את הבטחתי לשטוף את הכלים), ומקסימום תחזיר להם את המכנסיים לכתובת שהם כתבו לך, למרות שאני חושבת שזה מיותר, הרי הם החליטו כבר לזכות אותך במחיר מלא".
השתרר שקט לכמה שניות, ואז היא אמרה: "יודע מה"? אם אתה דווקא רוצה, תשאל את הרב על מה שקרה לך בהזמנה הזו, ותברר מה עליך לעשות".
נשמתי לרווחה, כמה טוב שיש על מי להישען, ולא לסמוך על עצמי. הרי כשמדובר בכסף, קשה להחליט בשיקול דעת בריא.
העתקתי את התכתובת המתורגמת של ההתכתבויות שלי מול החברה ושלחתי אל הרב, בבקשה שיורה לי מה עלי לעשות על פי תורה.
בתוך שלוש דקות נחה בתיבת המייל תשובתו של הרב. הוא הסביר, מבלי להיכנס לכל פרטי ההודעה, כי היות שההזמנה היא מחו"ל, מן הסתם שהחברה בבעלות של גוי. לכן אין לי צורך להחזיר, מכיוון שטעות הגוי מותרת.
הרגשתי כיצד אבן כבדה נגולה מעל ליבי. כמובן זכרתי להודות גם לרב על המענה הברור, ולא שכחתי להודות גם לחברה על ההחזר המכובד. בהשגחה פרטית, המכנסיים התאימו לבנו הגדול של חברי, והרגשתי כיצד הכל בא על מקומו בשלום.
מקורות:
שו"ע אדה"ז הלכות גזילה וגניבה ס"ד.
[עריכה: ש. מלומד ©️]
נ.ב. שמות האנשים והמקומות בדויים
