אין טוב יוצא ממריבה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אנחנו בפרשת משפטים פרשה מלאה בהלכות במצוות

הפסוק אומר בפרק כאף 1000 פסוק יוד חית

וכי רימון אנשים בעיקר איש את רעהו

באבן או באגרוף

ולא ימות ונפל למשכב

המדרש אומר המדרש שואל

למה הפסוק פותח במילים וכי יריבון הנשים היה צריך להיות כתוב מיד בהתחלה עם היכה איש את רעהו באבן אור ואגרוף ולא ימות ונפל למשכב למה זה צריך לספר לי שהם רבו קודם וכי יריבו אנשים

אומר המדרש מתרץ למדרש

שהתורה באה ללמד אותו ללמד אותנו כאן כלל

שלא יכול להיות שממריבה יצא דבר טוב אם הייתה מריבה יבוא מזה דבר שלילי והמדרש מביא לזה דוגמה היה קין היה אבל שניהם רבו על

קודם כל הם התחילו לריב על הנושא של למי למי איזה עבודה כל אחד יעבוד למי שייך העולם וכיוצא בזה

אחרי שהם גרמו גמרו לריב על זה אז הם הקריבו קורבנות כתוצאה מהקורבן התחילה שנאה משום שהשם שאל לאבל ואל מנחתו ואל כאן ואל מנחתו לא שעה ואחרי השנאה הזאתי התחילה בא כהן והרג את הבל הייתה מריבה

המריבה לא התחילה לתת מכות אחד לשני המריבה הייתה משהו אחר

אבל הכלל הוא שאם יש מריבה לא יכול להיות שממריבה יצא דבר טוב

מספר לנו המדרש אני רוצה להוסיף על דברי המדרש ממה שכתוב המדרש הוא כאן בפרשה שלנו אני רוצה להוסיף על מה שכתוב במדרש ומה שכתוב בפסיק טא בפרשת כי תצא המדרש מביא את הסיפור שהיה בחומש בראשית בן רואה מקני אברהם לבין רואה מקנה לוט שהם רבו ביחד על זה שרואה מקנה לוט נתנו

לצאן שלהם לאכול בשדות של אחרים

אז היה פה ריב הייתי אומר אפילו ריב יותר מוסרי באיזה זכות אתם אתם גוזלים מסעדות של אחרים אז היה בהתחלה מוסרי לחלוטין אבל כתוצאה מהריב המוסרי הזה מספר מספר את הפסיק את מה קרה בסוף אברהם אבינו התנתק מילות זה הגיע למשהו לא חיובי למשהו של סכסוך

בין צדיק לבין לוט בין אברהם לבין לוט בין הצדיק לבין הרשע

אז גם כאן אנחנו רואים שהמריבה הייתה על משהו אחר והגיע מזה משהו אחר לא טוב

מה בא התורה ללמד אותנו בא במדרש ללמד אותנו וכי יריבון אנשים ועיקר איש את רעהו מה הוא בא ללמד אז אני רוצה להניח הנחה

ההנחה הזאתי היא עוד מעט נראה שהיסוד שלה בדברים במכתב של אדמור הזקן אבל ההנחה היא כזאת ישנם דברים שאנחנו עושים ואנחנו יכולים אפילו לטעות

אבל כיוון שעשינו אותם לשם שמיים אז הקדוש ברוך הוא ידאג שלא יצא משהו לא טוב כי אנחנו עשינו לשם שמיים אנחנו היינו עם מחשבות נקיות

מה במדרש מלמד אותנו כאן שמריבה אפילו אם היא הייתה מריבה לשם שמיים לא יצא מזה משהו טוב ראיה לה דבר מהפסיק תשב א קודם הריב בין רואה מקני אברהם לבין רואה מקנה לוט היה ריב לשם שמיים

אתם לא ישרים אתם לא צודקים הארץ עדיין לא ניתנה לאברהם יכול להיות שלאברהם יהיה בן מי אמר שלא תהיה היורש שלו ובכל אופן אתם כבר גוזלים את הקרקע אז סימן שיש משהו לא תקין בהסתכלות שלכם היה פה איזה שהיא איזה שהוא ויכוח על מוסריות יתרה המוסריות גבוהה ואף על פי כן מדגיש הפסיקא שיצא מזה משהו לא טוב

אבל ישנם דברים שכאשר אנחנו נעשה אותם לשם שמיים

אז אפילו אם אנחנו פה פגענו ושם פגענו אבל הקדוש ברוך הוא ידאג שמהפגיעה הזאת לא יצא שום דבר הכל נכון חוץ מבמריבות במריבה גם אם היא הייתה לשם שמיים אין דבר טוב יוצא ממריבה זה חייב להיות מזה משהו לא טוב גם כן כמו שאמרתי היסוד לרעיון הזה אני לוקח ממכתב

המכתב הזה כתב אותו האדמור הזקן לתלמיד המפורסם שלו רבי משה איטליש

מפורסם מהסיפור של של נפוליאון והידיעות שהוא הביא מנפולון והמוח שלי טל הלב אז וזה גם מכתב שבאשגחה פרטית בחריהץ לפרסם אותו בחתונתו של הרבי כשורה כתב יד קודש של אדמור הזקן וזה גם הרבה מהחסידים היום גם כן מכניסים את זה לברקונים שלהם או

לתורות שלהם את הכתב יד קודש הזה מה כותב שם אדמור הזקן ואני חושב שזה דבר

שאנחנו צריכים לחוות אותו על לוח ליבנו אומר אדמור הזקן ככה אין שלום יוצא מתוך מריבה חס ושלום זה כבר מה שכתוב במדרש אבל הוא מוסיף ובפרט מחלוקת לשם שמיים שגם במחלוקת לשם שמיים לא יצא ממנה משהו טוב אשר רוב הצרות והתלאות הם ממחלוקת לשם שמיים הרחמן יצילנו ממנה

רוב הצרות והתלאות של עם ישראל

זה ממחלוקת לשם שמיים זאת אומרת הם עושים לשם שמיים ובכל זאת יש להם מזה צרות ותלאות והשם ישמרנו זאת אומרת שמדובר פה בהחלט בדבר שצריך להיזהר ממנו שבעתיים מפני שיכול לצאת ממנו משהו לא טוב גם אם אנחנו התכוונו לדבר טוב

אחד החידושים הכי מעניינים שאני ראיתי בהקשר למדרש הזה על הפרשה שלנו

זה כותב אותו המעריל דיסקין היה רב מפורסם בהתחלה בבריסק ואחר כך בירושלים ואחר כך בנו רבי יצחק ירוחם מייסד בית היתומים דיסקין המפורסם בירושלים והוא אומר דבר נורא מעניין הוא אומר תראו המדרש נותן כדוגמה את קיין ואבל שהם רבו בעיניהם וכתוצאה מהמריבה בעיניהם אחר כך

במוות ברצח שאחד רצח את השני

אבל אם אנחנו מתבוננים אומר המהרי ואנחנו לא רואים שם בכלל שהייתה מריבה איזה מריבה ישנה שמה היה אדם הקריב קורבן הקדוש ברוך הוא לא שאל למכתו היה אדם אחר הקריב קורבן והקדוש ברוך הוא כן שאל למלכתו איפה היה כאן מריבה

מה היה כאן כן היה כאן קנאה והיה כאן שנאה אבל מריבה לא הייתה הם לא רבו ביניהם

מחדש לפי זה דבר מעניין הוא אומר אם המדרש למד מזה שזה זו נקראת מריבה ומה המדרש ממשיך

לא יכול להיות שבמריבה יצא משהו של שלום אז מזה אתה יכול ללמוד שגם אם יש מישהו שמאוד מאוד מקנא בך ומאוד מאוד שונא אותך אז יש לך רק שני דרכים להסתדר איתו אבל הרבה מהאנשים עושים דרך שלישית והוא אומר עליה זה טעות מכיוון שבתורה כתוב ההפך מה היא הדרך השלישית שאנשים עושים הם מנסים לגשת לאותו אדם ששונא אותם ולנסות להסביר לו למה אתה שונא אותי

מה עשיתי לך

מנסים להתעמת איתו על השנאה שיש לו כלפיהם אומר המערים מפה מהמדרש בא מדרש מלמד אותי שאין שום מקום לבוא לבן אדם ששונא אותך ולהתווכח איתו למה אתה שונא

אם היית עושה לו משהו הוא עשה לך משהו אז הרמבם כותב בהלכה שאתה חייב לבוא לבן אדם ולהגיד לו כך וככה עשית לי כדי להוריד מליבך את הכעס עליו אבל אם מדובר על דבר שהוא סתמי אתה חיית את החיים שלך כמו קין ואבן ואבל

העין הקריב קורבן הבל מקריב קורבן הוא לא עשו אחד לשני שום דבר רק שקין מסתכל ומקנא למה הקדוש ברוך הוא הוריד אש אצלו זה קינאה שהביאה לידי שנאה אם המצב הוא כזה אל תנסה לבוא לבן אדם אל תנסה לפייס אותו יש לך רק שני דרכים דרך אחת שמידת חסידות שאתה יורד אליו ומפייס אותו איך אומרים מתחנף אליו כדי לעשות שלום

אפילו שלא מגיע לו משום שלא עשתה לו שום דבר אתה פשוט מתייפ יורד למטה

כמו שאומר שלמה במישלי בפרק וו התרפס ורעב יש לך פה בן אדם מלא ראבה מלא גאווה מלא ישות אבל אתה למען השלום אתה מתרפס עליו זה אופציה אחת

האופציה השנייה שלך הוא אומר אין לך מה לעשות אלא אתה צריך פשוט לקחת את הרגליים שלך ולהתרחק אין לך מה לעשות עם הבן אדם הזה פשוט לעזוב אותו כמו שעשה אברהם אבינו אמא הימין ואשמאילה ועם השמאל והימין אז זה מה

לילות אחרי שהיה ריב בין רואה מקנה אברהם לבין רואה מק ל אם אתה לא רוצה להמשיך את המריבה ולא רוצה להמשיך את השנאה שהמריבה הזאת לא באה כתוצאה ממשהו שאתה עשית אלא מאיזה שנאה של מישהו פשוט התרחק מהבנאדם אז או שאתה מתרפס אליו או שאתה מתרחק ממנו אבל מה לא ללכת אליו ולהתחיל להתעמת איתו הגיונית למה אתה שונא אותי

מכיוון שהשנאה הזאת לא היה דבר שלא הייתה דבר

שהגיע

שכל ועל פי היגיון ועל פי צדק ועל פי יושר אז אין שום טעם שאתה תאריך בדברים איתו בנושא הזה נוספת שאנחנו רואים בפרשת בראשית בית ספר בראשית גם בפרשת ויצא כמו פסיקטה זה המריבה שהייתה בין האבנים שיעקב אבינו שם את הראש עליהם

גם שם כתוב שהערבים והיו מריבות זו עם זו

אחר כך הם התאחדו אומרים המפרשים אבל עצם זה שבהתחלה

רבו אחת עם השניה עצם זה שהייתה כאן מריבה ויש לנו את הכלל שכאשר הייתה מריבה אז במקום שיש מריבה שלום לא יוצא ממריבה עניין טוב יוצא ממנו משהו לא טוב זה היה רמז ליעקב אבינו אפילו שאבנים אני מתאחדו אבל זה יקח הרבה זמן עד שאני אצליח להשלים עם עשו אני הולך עכשיו הרבה שנים להיות מנותק מבית אבא

מבית אמא להיות עם לבן במשך 22 שנה

וגם אחרי זה אני לא אצליח לעשות שלום אמיתי אני אצטרך להתרחק ממנו עד שבעלו מושיעים

בהר ציון לשפוט את הר עיסיו ויקחו הרבה מאוד שנים זה היה הרמז שהקדוש ברוך הוא העביר ליעקב אבינו כשהוא הראה לו שהאבנים רבו כאשר הוא נמלט מעשיו כי כשיש אלמנט של מריבה אפילו אם אתה לא אשם אבל דברים לא טובים יכולים לצאת מזה וצריך לקחת את זה בחשבון וכמו שאמרתי קודם

מה אתה עושה אפשר לנקוט בדרכים של אברהם אבינו פשוט להתרחק

ואו להתרפס

אחרונה אבל יש גם כן דבר טוב שיכול לצאת מתרום מריבה יש הרבה מאוד סיפורים סיפורי חסידים סיפורים של השגחה פרטית של אנשים שעמדו ממש ממש לפני מריבה

אנשים שמבחינת הצדק והיושר מבחינת מה שהיה ראוי שיקרה הם היו צריכים לכעוס לי אתעצבן והיה מותר להם לכעוס ולהתעצבן ולריב

ואף על פי כן כאשר הם כבשו את ליבם וכאשר הם עצרו

את יודעת ולא הסתכסכו אלה אדרבה הראו פנים יפות ושוחקות וכאילו שלא עשו להם שום דבר והתעלו על עצמם אז נוצרה מהפעולה הזאתי המשכה רוחנית מאוד מאוד גבוהה והחסידות מסבירה את זה כך יש השפעות רוחניות שהקדוש ברוך הוא מוריד לעולם יש משמרות רוחניות

שמעבירות את ההשפעה הרוחנית מהעולם הרוחני מהאינסוף

של

אקוץ הבריחו עד לעולם התחתון

המלכות של העולם העליון דומה למלכות של העולם התחתון המלכות של העולם העליון של העולם התחתון זה שכאשר יש חילופי משמרות

למשל בבית כלא יש חילוף משמרות בבית כלא אז האסירים יכולים לברוח אם קראתם סיפורים על אסירים שברחו הרבה מהבריחות נעשו שהשומר החדש של המשמרת החדשה עדיין לא הגיע והשומר של המשמרת הישנה כבר הלך חילופי משמרות

ככה גם בעולם העליון יש חילופי משמרות ויש בריחות של השפעה לטוב ולמוטב בזמן חילופי המשמרות אמר את זה הרבי הרשע

שאחרי ראש השנה ויום הכיפורים וחג הסוכות אז מתחילה לרדת ההשפעה החדשה של השנה החדשה

והשמירה של ההשפעה של השנה הקודמת עוזבת ואז יש הרבה פעמים דברים לא טובים שיכולים לקרות

ולכן צריכה להיות אז שמירה מירכ

מבחינה רוחנית

אני זוכר שעם סיפר את זה הרב לנדאו סיפר את זה כאשר נשרפו לפני כמה שנים ספרי תורה ובית המדרש של וישניץ בבני ברק והייתה לוויה מאוד כואבת על השריפה ששרף השם ואז הוא סיפר בשם אביב את מה שאמר הרבי ארשם שכשיש חילופי משמרות יכולה להיות איזה שהיא המשכה כזאתי של קליפות

שמצליחות לעשות איזה שהוא משהו לא כל כך טוב

אבל כשם שיש את ההמשכה השלילית בחילופי המשמרות יש גם כן השפעה חילבית בחילופי המשמרות ולעניינינו כאשר האדם עומד על התפר תמיד שאנחנו עומדים בחיים שלנו על תפר שבין מצב אחד למצב שני כמו למשל במריבה בין מצב שהיינו עד עכשיו בשלום לבין מצב שחלילה אנחנו יכולים לעשות פירוד כתוצאה מהמריבה אם בן אדם מצליח להתעלות באותו זמן

ולהתגבר אז הוא מצליח להוריד אור אינסוף גבוה מאוד עליון הרבה מעבר להמשכות וההשפעות היו צריכות לרדת עליו באופן סדיר אז כמו שאמרתי יכול להיות גם כן עניין חיובי ועניין טוב כאשר עומדת מריבה בפתח ובכל זאת אנחנו מצליחים להתגבר עליה אני אעבור עכשיו להלכות כמה הלכות של הסכמת הבוקר ואם ישאר זמן גם נושאים נוספים

אז

קודם כל

זה הלכה שיש לה חפיפה בין הגברים לנשים

יש גברים שבאים לבית הכנסת ויש להם טלית גדול כבר בצבע רחוק מלהיות לבן מתקרב להיות צהוב לפעמים קצת מלוכלך הטלית לא נראית כל כך טוב האם יש חשיבות לטלית הגדול של לובשים בבית הכנסת

רבי חיים פלצי יש לו ספר שנקרא כאף החיים והוא כותב הטלית צריכה להיות נאה

והעולם נהגו לכבס את הטלית פעמיים בשנה

ואומר אולי אחת מהפעמים צריכה להיות לפני פסח

והוא מוסיף שמי שלובש בגדים נעים ואילו הטלית שלו מכוערת עונשו גדול מאוד מאוד זה הלשון שלו אז מכיוון שהנושא הזה של הבגדים והצורה של הבגדים והניקיון והכביסה הרבה פעמים מוטל על כתפיה של עקרת הבית אז חשבתי שזה נכון להזכיר את זה בשיעור נשים

עם האישה רואה

שהטלית של בעלה לא כל כך מכובדת אז כדאי היה שהיא תעזור לו בנושא הזה עזר כנגדו בנושא הזה הרי כידוע לפי מנהג האשכנזים מי שקונה את הטלית זה האישה קונה את הזלית

והסיבה שקונה את הטלית יש לזה כמה סיבות משום שעד שלא היה חטא עץ הדעת בכלל לא היו צריכים ללכת עם בגדים וכתוצאה מחטא הדעת אז הלכו עם בגדים אז כיוון שהאישה עזרה לבעל שלה לאכול מעץ הדעת

אז היא קונה לו את הטלית כי בגללה הוא צריך לקחת טלית אז אולי יש סיעתא דשמיא בזה שהיא גם תעזור לו לנקות אותה שניה יש לנו ברכות השחר שאנחנו מברכות בבוקר האם יש עניין לא לדבר דברים בטלים עד שלא מברכים בערכות השחר קודם כל כהנחה ראשונה

נשים חייבות בברכת השחר בברכות השחר כמו אנשים

אין בזה הבדל השאלה היא האם יש עניין לא לדבר דברים בטלים אז האמת שכף החיים מביא זה כף החיים היה פלא' זה כף החיים סופר כף החיים הביא בשם חסד לאלפים חסד לאלפים זה ספר שכתב אותו הפלא יועץ והוא מביא איתו ונעים אם יוכל האדם שלא לדבר שום דבר

כשמתעורר בבוקר מהשינה אלה תכלית דיבורו יהיה במצווה לברך לה יוצר נשמתו

המילים האלה זה מילים קשות מאוד לביצוע במיוחד נשים שיש להם אחריות לבית לילדים למשפחה אבל יש הבדל כמובן בין דיבורים הנצרכים לבין דיבורים כאלה שהם דברים בטלים מה זה דברים בטלים

סתם סיפורים וסתם שיחות טלפון כמו שאומרים שיחות מרעות אז מי שתוכל לכבד את

הקדוש ברוך הוא בזה שהיא אומרת ברכות השחר לפני השיחות של הדברים בטללים בטלים

יהיה דבר טוב ומכובד לפני ריבונו של עולם שאלה שלישית אישה שקמה אחרי חצות הלילה וקודם עלות השחר והיא לא מתכוונת לחזור לישון יש לה הכנות לשבת או מאיזה סיבה שלא תהיה

היא מתכוונת להישאר להישאר ערה האם היא יכולה האם היא צריכה לברך ברכות השחר כבר אז

עדיין לילה בחוץ אומרת ההלכה

הרי חצות לפני עלות אם בן אדם ישן הוא מברך את ברכות השחר והוא לא מברך רק את חלקם אלא מברך את כולם זה שאלה שלישית

שאלה רביעית מה קורה כאשר אישה עשתה לילה של משמר בישיבות קוראים לזה מישמר היא כל הלילה לא ישנה מאיזה סיבה שלא תהיה

האם היא יכולה לברך ברכות השחר ומתי אז התשובה היא כן היא יכולה לברך ברכות השחר אפילו שהיא לא ישנה כל הלילה

אבל במקרה שלה היא לא תוכל לברך אחרי

חצות כי היא לא ישנה אלא היא תוכל לברך רק אחרי שעלה עמוד השחר כשאני מדבר על עמוד השחר יש לנו 3 זמנים לעמוד השחר יש 100 20 דקות לפני נצח המאה יש 90 דקות לפני נצח המאה ויש 72 דקות לפני נצח המאה במקרה הזה אנחנו נבחר את הזמן שלכל הדעות 72 דקות לפני נץ החמה ואז היא יכולה להגיד בכות השחר

יש ברכה אחת בלבד שהיא יכולה לעשות אותה

לפני עלות השחר זו שהייתה עירה כל הלילה וזו ברכת הנותן לסכבי בינה לאבחן בן יום וביןילה ובתנאי שהיא גם שמעה התרנגול קורא אם היא שמעה אותו אחרי חצות היא יכולה לברך את זה עוד לפני שאלה עמוד השחר

שאלה חמישית טוב שיש לכם תרנגולים כן

השאלה החמישית

התרנגולים השתבשו מהבני אדם

שפעם הם היו היה להם זמנים אבל אנחנו הצלחנו לבלבל אותם כמו שהצלחנו לבלבל הרבה דברים בעולם

הכלבים צועקים בשעה אחרת יש להם זמן אחר

כל הלילה

אישה שהתפללה תפילת שחרית ושכחה לברך ברכות השחר דבר כזה גם יכול להיות היא לוקחת את הסידור מתחילה להתפלל ברכות

השחר ולא שמה לב

שהיא לא בריכה רק שהיא סיימה את התפילה היא נזכרה אוי היא ברכות השחר לא אמרתי אז דבר ראשון

זמנם של ברכות השחר זה כל היום כולו עד שקיעת החמה זאת אומרת היא יכולה להשלים את ברכות השחר ולחזור אליהם שוב אבל ישנם שתי ברכות

שאנחנו לא ניתן לה לברך אחרי שהיא התפללה ברכה אחת זה המחזיר שאינה לעיני הוא תנומה עפעפיים על עפעף הברכה הזאתי החזרת הנשמה שאומרים מיד בתחילת ברכות השחר אנחנו כבר לא יכולות להגיד אותה אחרי שהתפללנו כי יש דעה בפוסקים שאומרת

שאחרי שאמרנו ב-18 את ברכת מחייה המתים אז כבר הזכרנו את הנושא הזה של החזרת הנשמה באופן עקיף לפחות אז כיוון שכך לא נוכל לחזור עוד פעם ולומר אותם הברכה השנייה שלא נוכל לחזור ולומר אותה זה ברכת התורה מכיוון שכבר בירכנו את ברכת אהבת עולם לפי הנוסח של חבד או אהבה רבה לפי נוסחים אחרים

אז יש דעות שאומרות שבברכה הזו כבר כלולה ברכת התורה ותן בליבינו בינה להבין ולהסכיל

לשמוע ללמוד ללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורותיך באהבה אז כיוון שכבר אמרנו את הברכה הזאת בתפילת שחרית לא נוכל לחזור ולומר את ברכת התורה שוב

שאלה שישית

אפשר לברך בגודל שחר צריך לברך אותם כמה שיותר מוקדם זה אמרתי כדי לכבד את הקדוש ברוך הוא לא לדבר דברים אחרים קודם אבל אם לא בירכנו אותם אפשר לברך אותם גם עד שקיעת החמה אפילו כן

מה קורה כאשר אישה קמה באמצע הלילה ואם פני איזה סיבה שהיא צריכה לכתוב איזה שהם דברי

או למשל שהיא מכינה דברים פרשת שבוע או שהיא מורה בכיתה או שהיא גננת ומכינה דף קשר שאלות תשובות או מאיזה סיבה שלא תהיה היא צריכה לכתוב אישה שקמה אחרי חצות הלילה וכותבת אפילו שהיא לא מוציאה מהפה של אף מילה יש ספק בפוסקים האם הכתיבה נחשבת כמו אמירה וכיוון שנשים חייבות בברכת התורה כמו אנשים כיוון שגם הם חייבות בתלמוד תורה

שהן צריכות לדעת כיוון שכך אז לפני שהיא כותבת את דברי תורה היא תצטרך לברך ברכת התורה רק מה אומר הבן איש חי תצטרך לנסות לה תזכורת שכשהיא תקום בבוקר ותגיד את כל ברכות השחר שהיא לא תחזור על ברכת התורה שוב שלא יהיה לה חלילה ברכה לבטלה

איזה כוונה מיוחדת כתבו הפוסקים שכדאי שתהיה בשעה שאנחנו מברכות ברכת התורה

אז מביא את זה המשנה ברורה שכשאומרים ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי כל עמך בית ישראל אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא בלב שהילדים שלנו באמת יהיו יראי שמיים שהם יהיו באמת עוסקים בתורה לשמה שהם יהיו בעלי מידות טובות ואז לסיעתא דשמיא באותו באותו הקטע באותם המילים שהבקשה שלנו תתקבל זה נכון כמובן גם לגברים וגם לנשים

והנושא הזה של התפילה

האם שאלה שמינית האם יש חובה או עניין לומר את ברכות התורה בבוקר לומר אותם בעמידה דווקא אז כל הפוסקים פה היכן אומרים שאין חובה לומר ברכות התורה בעמידה

זה נכון שבבית הכנסת כשהבעל עולה לתורה אז הוא מברך את ברכת התורה על ספר התורה בעמידה אבל זה מפני כבוד הציבור אבל זה לא חובה לומר ברכת התורה בעמידה

ואף על פי כן נהגו בהרבה מאוד קהילות ישראל לומר כל ברכות השחר בעמידה רק שזה לא בגדר של חובה

אם אישה מאיזה סיבה רוצה או צריכה או נוח לה יותר לשבת היא יכולה לומר את הברכות בישיבה מה קורה וזה יכול לקרות אישה שעסוקה מטלות הבית עליה והיא לא זוכרת אמרתי ברכות השחר היום או לא אמרתי ברכות השחר היום לא יודעת אולי אם יש מצלמות אבטחה בבית היא יכולה להחזיר אותם חזרה ולראות אם היא עשתה או לא אבל

אם אין מישהו שיזכיר לה איך היא יכולה להיות יכולה לעשות

כותב החידה כותב ברכי יוסף שפה יש הבדל כן יש הבדל אחד בין גברים לנשים בברכת התורה אם הגבר מסופק אם הוא אמר ברכת התורה צריך לומר סליחה אם הגבר מסופק

אם הוא אמר ברכות השחר הוא צריך לומר ברכות השחר שוב ואם האישה מסופקת אם היא אמרה בכות השחר היא לא צריכה להגיד ברכות השחר אבל מה טוב יותר שישמעו אם יש מישהו שלא אמר בבית שיגיד בקול והיא תשמע ותענה אמן וזה יהיה במק

מי שרצה

במקרה

כשבבוקר הילדים

כשהם

ילדים בבוקר אמרו בקודש אבל מה שהם אוכלים אבל את מתנגש מבית הספר כי בית הספר אומר פה מתחיל להתפלל מודה אני

יש כמה וכמה התנגשויות עם בית הספר ואני חושב שצריכים להעלות את הנושא למה שנקרא לשאילתה בוועד הורים בית הספר מתחיל את התפילה ממודה אני וכבר הערתי על זה והוא פונה אחר כך לברכת על נטילת ידיים ואחר כך לברכת אשר יצר ושני הברכות הללו הם ברכות לבטלה

מכיוון שהילדים לא נטלו ידיים כשמברכים אותם והם גם לא יצאו לשירותים עכשיו ואם הם יצאו לשירותים ילדים בני 7 ומעלה ואפילו עוד לפני כבר בירכו אשר יצר אחרי השירותים אז מה פתאום מרביצים את הברכות האלה פתאום עוד הפעם הבכות האלה מופיעות שמה רק למי שיצא מהשירותים נטל ידיים ואז הוא מברך על נטילת ידיים ואשר יצר וממשיך הלאה

לא לא בכלל לא גם לנו לכולם

כן הסידור שלי נמצא עכשיו בדפוס ואתם תראו שמה מופיע באמת בהלכות שרק מי שנותן את ידיים עכשיו עושה את זה זה לא

בדרך כלל ככה צריך לעשות בן אדם הולך אבל בבית הספר זה לא כל הכיתה חוזרת מהשירותים כשאומרים את זה ובית הספר לא כל הכיתה נטלה ידעה

הם כולם נסעו שירותים בטוח כמעט אבל כולם בירכו כנראה אשר יצא

אז לברכה זו מה עושה+ יותר אני אגיד לכם המודה אני המודה אני בשולחן ערוך מופיע כדבר שאומרים אותו מתי כשקמים בבוקר אני סומך על כולם שאמרו בבוקר מודה אני מה מה זה שייך לשעה 8 בבוקר אחרי נסיעה לבית הספר או לתלמוד תורה או לגן או לאן שהוא מה זה שהיה

לא כולם נשואים יש כאלה שבאמת קמו והגיעו לבית ספר אבל בית יש ילדים שאם הם

לא מבתים דתיים אולי

גם לא כולם מפידים אז היא לא יגיעו לבית הספר הם לא ידעו שהם בכלל תחילה

פתאום ואני מסכים איתך בנוגע למודה אני שאין שום בעיה לחזור עליו שוב

כי כן זה גם היה

שם השם אבל זה ברכה עודף תפילה אין פה איזה שהוא לשון ברכה לבטלה אבל אשר יצר והיה לנקילת ידיים זה ברכה לבטלה אם לא יצאתי עכשיו מהשירותים

בגן הנינותי יותר לעכל כדי ללמד אותם בכלל את נוסח הברכה אבל אתם יודעים שגם ילדים בכיתה 1000 אומרים את זה וגם בכפר

אני זוכר את עצמי גם בכיתה גימל ודלד ואיי וו אף אחד מאיתנו באותו זמן לא נתן לי ידיים ולא יצא לשירותים פשוט

מנהיגים שהילד אומר בבית שלו מתחילים את הלא משם

עזוב זה בבית ספר

אני

הייתי אומר שזה נתון לשיקול דעת של המורה

אולי להכריז מי שכבר בירכה שלא תברך עכשיו איתנו אולי היה כדאי אתם לא זוכרות בבית כנסת שאתם נמצאות בכל נדרי תמיד דופקים על השולחן ואומרים אישה שבירכה שהחיינו בהדלקת הנרות שלא תברך עכשיו עם הקהל תמיד חוזרים על זה עוד פעם+ פעם משום שכשהקדוש ברוך הוא אמר לא תיסע את שם השם אל לוקח על השווא הזדעזע כל העולם זה נורא חמור לברך ברכה אחת נוספת אז כל זמן שאנחנו מדברים על ילדים שאנחנו מלמדים אותם את נוסח הברכה בסדר

אבל אנחנו גם צריכים לברך ללמד אותם עוד משהו לא לברך לבטלה זה גם חלק אז ילד שגם כבר הגיע להבנה של מושג של ברכה לבטלה בירכתי אני לא צריך לברך שוב אז בהחלט אתם תעשו את השיקול עם הכיתה המתאימה להבנה הזאתי צריכים להכניס את זה כבר להבנה שזה יהיה הכל כמו שהלכה דורשת כן

הולכים לוועד ההורים ומעשים שאילתה ומנסים לטפל בנושא הזה

בזמנו הזכרתי אני חושב גם פה שנושא ברכת המזון הוא גם כן קצת קצת לא מבוסס על על מה שאומר ההלכה מה שאומרת ההלכה לא מגן אברהם ולא המשנה ברורה וגם לא פוסקי הדור של דורינו הילדים מברכים ברכת המזון הם אומרים איזה שהוא קטע מהחלק הראשון חלק מהקטע האמצעי והכי חשוב הרחמן לא ישלח לנו ויווסר לנו

לנו שזה נחמד יפה אבל אם אנחנו עושים את החשיבות של דלקת המזון

הברכה הראשונה היא הכי חשובה אחריה השנייה אחריה השלישית והברכה הרביעית של הרחמן ויובא סר לנו זה הכי- חשוב מבחינת ההלכה אז לכן היה צריך להיות שאנחנו נלך לפי הסדר נלמד את הילדים שלנו טיפים טיפין את ברכת המזון לפי הסדר ולא נקפוץ לפי מה שמשתלם ונוח לנו כן אז אני לא הולך לשנות סדרי בראשית אבל אני מאיר את תשומת ליבם של המחנכים תמיד שזה דבר שכתוב אותו כבר במשנה ברורה והרב שלמה זנדברג היא על זה וכל גדולי ישראל בדוח רונן

שזה לא הדרך הנכונה איך לחנך את הילדים לברכת המזון אלא צריך ללכת לפי הסדר מההתחלה אז אותו דבר זה גם בנושא הזה של הברכות צריך לעורר את בית הספר שלפחות יאמרו שאלה שכבר בירכו לא יחזרו על זה שוב שלא יתנגש לא עם אלוקים ולא עם בית הספר

זה היה דבר נכון רצוי ברוח טובה זה דבר שאפשר לעשות אותו אני עובר לשאלה עשירית

אישה שמפיצה יהדות

והיא מלמדת שיעור שיעור יכול להיות שיעור בטלפון יכול להיות שיעור כתוב והיא שולחת אותו לכל מיני אנשים או איזה דבר תורה קצר היוצא בזה שאלו אות אנשים יש אנשים כאלה יש נשים כאלו שלא מברכות עדיין ברכת התורה מאיזה סיבה אולי אין להם סידור בבית אולי הם לא למדו עדיין שצריך לברך ברכת התורה

השאלה היא אם אנחנו מכשילות אותם בזה שאנחנו מוסרות להם דברי תורה הם לא לומדות את הדבר תורה הזה

הם לא ברחו ברכת התורה אז היסוד הראשון ברכת התורה זה רק על דבר שמוציאים בפה דבר שקוראים אותו בעיניים דבר ששומעים אותו בהקלטה לא על זה צריך לדבר ברכת התורה אז לכן אין פה שום הכתב זה כלל הראשון שהוא חשוב גם בשבילנו

אם אנחנו קמות באמצע הלילה ואנחנו שומעים איזה שהוא שיעור בתה או שאנחנו

קוראות משהו שכתוב בספר ואנחנו לא מוציאות מן הפה לא על זה נאמר ברכת התורה

אלא מה שאמרנו בפה אבל יש דבר שהוא מסופק והזכרתי אותו בשיעור הזה שזה הנושא של כתיבה אז אם למשל אנחנו שולחות והן צריכות להחזיר לנו איזה שהוא משוב שאלות לפרשת השבוע והן צריכות לכתוב לנו תשובה פה מתחילה השאלה את גורמת להם לכתוב הם כותבות דברי תורה והם לא בירכו ברכת התורה אז התייחסו לזה הפוסקים של הדור שלנו מכיוון שבדורות עברו כולם בירכו ברכת התורה

שנוצר בדור שלנו שמכיוון שאנחנו רוצים לקרב את היהודים ליהדות אז כותב הרב אוזנר+ אחרים רוצים לקרב יהודים ליהדות אנחנו מקווים שבעזרת השם הם גם יתפללו ויברכו את ברכות התורה אבל בינתיים זה לא שייך שאנחנו כל שיעור נפתח בדפיקה על השולחן לפחות בשיעורים שאני מוסר לאנשים שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות אני לא יכול לדפוק על השולחן ולהגיד טוב חברים ברכת התורה קודם ואז אנחנו נתחיל את השיעור כי הם לא בירכו ברכת התורה היום זה לא התק

באופן יפה וזה לא זה אז הפוסקים אומרים שזה בסדר גם כן ככה משום שזה כמו ילד שמלמדים אותו מכינים אותו לעניין אז גם אם הוא לא ברך זה בסדר

אישה שאמרה ברכות

אמרה פסוקי דזימרה מה הקטע הכי חשוב בפסוק הדי זימרה זה אשריר ביתך עוד יעלה הסלע חזל אומרים בגמרא במסכת ברכות שמי שאומר את זה 3 פעמים ביום אז הוא בן עולם הבא מה קורה מה הוא הפוק שצריך עכשיו הכי הרבה לכוון בו

זה הפסוק פותח את ידיך ומסביע לך רצון

מה קורה כשבן אדם אמר את הפסוק הזה ולא כיוון בו מה הכוונה הפשוטה של הפסוק שהקדוש ברוך הוא נותן חשק ורצון לכל אחד לעשות משהו גם האמביציה שיש לבן אדם כתוצאה

מכתוצאה ממתנת שמיים פותח את ידיך ומשביע לכל חי את הרצון הוא נתן לנו גם כן אז לכוון פירוש פשוט של המילים מה קורה שלא קיוונו אומר אדמור הזקן

אז במי אמר לך שבפעם השנייה תחווה אם לא כיוונת בפעם הראשונה

אבל הוא מסיים ככה בסלחנות מכל מקום כדאי שתגיד עוד הפעם את הפסוק הזה ותשתדל כן לכוון פה כי זה בסך הכל פסוק אחד אז זה לא כל כך קשה לכוון לפחות בפעם השנייה

זה

גם משהו שהיא אמהות יכולות לחבר על הילדים שלה

בוודאי השאלה או לכל חי לכל זאת אומרת הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים בחיים או יודעים את זה כל מחנך וכל מחנך את יודעת

שזה לא משנה הכישרון זה משנה הרצון יכול להיות מישהו שיש לו כישרון קטן אבל אם יש לו רצון הוא יגיע לפסגות יכול להיות מישהו שיש לו כישרון אדיר אבל אם אין לו את התבלין הזה שקוראים לו רצון לא יודע לאן הוא יגיע שזה זה בוודאי וכל מה שאני אומר עכשיו

זה לא זה

סגולה שכתובה בספר עזיאל המלאך זה כתוב בשולחן ערוך במפורש זה דבר חשוב שצריכים לדעת אותו

איזה קטעים בתפילה נפסק בשולחן ערוך

שצריך להגיד אותם עם מנגינה זה מעניין מזמור לתודה ויש עוד אחד

ברור שאמר שני המזמורים הללו האדמור הזקן על ברוך שאמר כותב יש למשוך על מזמור לתודעה הוא כותב יש למשוך אותו במנגינה לא סתם לומר אותו אלא למשוך אותו במנגינה זה צריך להיות קצת ארוך וברור שמה הוא כותב שצריך להגיד אותו בניגון ובנעימה זה שתי מקומות שניהם מאוד חשובים למזמור לתודה

זה מפני שקורבן תודה לא התבטל גם לעתיד לבוא זה הסיבה שמופיעה בשולחן ערוך

שאמר זה בגלל שהוא שיר נפלא ונחמד

לקדוש ברוך הוא צריך להגיד אותו בנעימה כן אז אולי בבתי הספר יכולים לחבר על זה איזשהו זה שאומרים ביחד

מנגינות שאומרים את זה זה היה הדבר נכון על פי ההלכה

זה לא אומר שאי אפשר להתקבל

לא זה ברור אבל אני רוצה להגיד איפה פה ההלכה הדגישה את זה כן וכמובן גם מי שלא אמר את זה בשירה זה לא הפירוש שהוא לא יצא את זה חובה אבל הדגשה כאשר אני מתפלל לתפילת שחרית ואני ברכות השחר ופתאום יש רעם או ברק האם אני מפסיקה באמצע נפסק בשולחן ערוך שלדבר מצווה

מפסיקים זו ברכה של שבח אני אוחזת בפסוק עד דימרה שאין שבח לקדוש ברוך הוא אני יכולה להגיד ברכת העם ברכת הברק

מה קורה

ששתיתי קוסטר כוס קפה לפני התפילה

ועכשיו אני התחלתי את התפילה ואני רוצה לדעת אם ברכות השחט תחשבו שזה מצחיק אבל יש אנשים שזה חשוב להם סיבות שונות עם יכולות באמצע ברכת

בפסוק

לתת שלוק מהמים שהם מהמים שהם שתו קודם או מהכוס קפה או כוס תה שהמשטו קודם הם לא מברכות הם בירכו כבר קודם זה מונח לפניהם אז כתוב בהלכה שלכתחילה לא שותים מתוך פסוק איזה זימרה אבל אם יש מישהו מאיזה סיבה חטף אותו צימאון יוצא מן הכלל או

שהגרון משהו מדגדג משהו שם לא בסדר והוא רוצה להוריד כדי שהוא יוכל להמשיך הלאה להתפלל

בשעת הדחק ובדיעבד אפשר לשתות בפסוק הד זמרה זה לא נכון ביחס לברכות קרית שמע זה לא נכון ביחס לתפילת 18 כמובן אבל בפסוק הדי זימרה בששת הדחק או בדיעבד זה יהיה אפשרי

אני עובר על השאלה 15

מישהו אני מתפללת מישהי מישהו שואל שואלת אותי באמצע התפילה שאלה דחופה ביותר עכשיו אני לא יכולה לענות בקן ולאב משום שזה צריך קצת יותר ואני באמצע פסוק זימרה האם אני יכולה לקחת עט היום

אנשים לא יודעים מה זה עט אז אני לא יודע אולי משהו כזה שכותבים אני עדיין מחובר לעט אבל אדם שצריך לכתוב

אפשר לענות את התשובה בכלכתב

אז הפוסקים כתבו כן ועדיף בין הפרקים של פסוקי דזימרה לא באמצע וגם זה לעשות אותו בקיצור אני רוצה לספר שהרבי עצמך צדק הוא היה בעל מוחים נפלא וכשהוא היה מתפלל תפילה רגילה של יום חול היום לו כל מיני חידושי באורים על התפילה תוך כדי שהיה מתפלל והיה עוצר את התפילה שלו בן ישתבח בין

משתבח ליוצר

וכותב את החידושי תורה שלו אבל זה בסדר מפני שזה כתוב שלצורך מצווה מותר אבל אנחנו מדברים לא על צורך מצווה אנחנו מדברים על משהו של חולין האם זה מותר או אסור אז גם מתירים את זה אבל בקצרה ובין הפרקים

היא אישה שהייתה צריכה ללכת לשירותים באמצע פסוק איזה זימרה האם אפשר ללכת לשירותים התשובה היא בוודאי שכן

חוץ משמונה 10 בכל חלקי התפילה ניתן ללכת לשירותים כשיוצאים מהשירותים האם אפשר לברך אשר יצא יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בפסוקי דזימרה ניתן לברך אשר יצא חלק מהפוסקים אומרים בוודאי שכן משום שהאשר יצר זה תודה לקדוש ברוך הוא ומה זה פסוקי ד זימרה זה גם כן תודה לקדוש ברוך הוא אז מה הבעיה

אני אומרת תודה

אלוקים אז זה בסדר וככה פוסק קצות השולחן רבי חיים נאה שזה הפוסק החבאני ויש כאלה שטוענים לא אל תגידו למעשה מקובל בעולם לומר כך

להמתין לבין הפרקים ולברך את אשר יצר בין הפרקים זאת אומרת בין הלוקה ללוקה לברך שמה את אשר יצר וזה יהיה בסדר בפרט שאם אנחנו נעכב את אשר יצר עד אחרי התפילה אנחנו עלולות לשכוח אותו אז עדיף שלא נבוא לידי שכחה בנושא הזה

10 1000

לא לא לא פסוק איזה זימרה זה עד אחרי ישתבח אני מדבר רק על זה אך ורק על זה

אחרי זה לא אומרים עד אחרי 18

האם מותר אני נמצאת עכשיו בקריאת שמע

ומישהו רוצה משהו הילד שואל איפה הגרביים שלו איפה הנעליים שלו לא משנה כעת משהו האם אני יכולה לרמוז לו נו אהה

כאילו תלך שם תלך פה תלך לא אומרת אף מילה

האם ניתן לרמוז ביד או בעין או בשפתיים בזמן קריאת שמע אז זה תלוי יש פרשה ראשונה שזה ואהבת נפסק בשולחן ערוך שבפרשה ראשונה אנחנו לא רומזים אפילו לצורך מצווה גם אם יבוא מישהו ישאל אותי איפה הבית כנסת כאן אני לא אסמן לו לך לימינה הולך לשמאלה לא שייך לפרשה ראשונה שימתין

בפרשה שנייה ואילך סימונים שהם לצורך

צורך חולין אסור סימונים שהם לצורך מצווה יהיו מותרים בפרשה השנייה של קריית שוק האם את קריאת שמע שאלה אחרונה בנושא הזה

האם קריאת שמע צריכה להיאמר בכל או יכולה להיאמר בלחש האם אני צריכה לשמוע את מה שאני אומרת בזמן שאני קורא את קריאת שמע או שמספיק שהוצאתי את המילים מהפה

אפילו שלא שמעתי לא השמעתי לאוזניים את מה שאני אומר אז כתוב בהלכה לכתחילה צריך להשמיע על האוזניים בדיעבד אם לא השמעתי לאוזניים יצאתי ידי חובה העיקר שאמרתי את המילים בפה הוצאתי אותם החוצה

את קריאת שמע אם מה קורה לדבר מצווה הילד צריך ממני משהו עכשיו אני

באמת רציתי לשאול אתכם את השאלה הזאתי ילד צריך ממני

משהו האם זה דבר מצווה או לא

אני אומר לכאורה אם אני אתחיל ככה

אז כל אדם מישראל שצריך ממני משהו זה כבר גדר של אהבת ישראל

שהיא אישה פטורה ממצאות שהזמן כבר

בשביל לעזור לשכן בשביל כי היא מטופלת בילדים

לומר שהמצווה שלה ביחס לילדים שלה היא הרבה יותר שלה זה מצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים זה הרבה יותר

אחריות אם עכשיו מתקללת אני יכולה אם יש משהו על זה בבית כן זה לא חייב לה אני חייבת להכין את הבקבוק לילד בקבוק לא עם ילד אחר לשים לו נעליים אבל אם אני והילד בין השנתיים יוצאים בבית

אז בוא נאמר ככה תקחי בחשבון

שמדובר על פרשה ראשונה את שואלת גם על פרשה שנייה אם זה נחשב דור

צורך

למצוא פתאום באמצע קרם צריך שירותים צריך לקחת אותו

על מצווה כי שירותים זה אפילו חובה לא להתאפק זה שונה

אני רוצה מים

טוב בסדר נצחוני בני זה מצווה ילד קטן אני לא יכול לקחת לבד

כן בסדר

מותר כן כן

טוב עכשיו אני רוצה להתייחס לכמה הלכות אחרות

להורים את התינוק כבר

אם אם התינוקת בוכה אז בוודאי שאפשר להחזיק אותה ב-18 גם כן אם זה היא לא בוכה זה סתם כמו שאומרים בשביל שלא יודע בשביל

המצב רוח שלי או שלה

טוב זה בסדר זה נקרא בגלל שהיא בוכה

למודיע

איזה יופי

זה זמנים

כן בסדר אם זה מפריע לך בכוונה של התפילה כי היא ככה עם הרגליים וזה והיא רוצה לרדת אז אפילו לפני מודים תאכלי לאה

יהיה להוריד כדי שתוכלי להמשיך להתפלל כן בהחלט כן

בהחלט כן

הכל פתאום הסידור על השולחן נכון זה גם הרי לא מעט% הסידור על שולחן

את אומרת משהו אבל לא בהקשר שאת מתארת את זה לא יש יש האם מותר לשים סידור על הברכיים

על זה יש אם מותר לשים ספר קודש על הברכיים ולקרוא ככה אז יש מהפוסקים שטוענים שצריכים תשים את הידיים ולא לשים אותו על הברכיים כי זה לא מכובד על השולחן אין בעיה לשים הבעיה

אין

בעיה שהסידור על השולחן לא בכלל לא הבעיה היא האם הוא

אימו על הברכיים ויש כאלה אפילו ששמות רגל על רגל ושמים אותו על הרגל הגבוהה כדי שיהיה להן את הסידור יותר גבוה אז זו השאלה אם זה מותר או לא אבל למעשה יש מספיק צדדים להקל בעניין לפחות לא ברבים

כן כן

זה

פשוט לא בריא

הלכה זה הגיע למצב שהתורה אומרת שכן בהחלט כן יש מה לשקצו לצורך גדול ולא תהיה הכר וצורך קטן כן זה זה חמור

צריך

להשתדל לפני התפילה לבדוק שאנחנו לא צריכים אבל אחרי שהתחלנו את התפילה ואנחנו באמצע 18 אז כל זמן שאנחנו יכולים להחזיק את עצמנו אנחנו לא עוזבים אבל

חכם בעיניו בראשו לראות קודם שהדבר הזה לא יקרה

טוב אני רוצה להתייחס לכמה הלכות שקשורות לנטילת ידיים

נטליות ידיים ביד המיטה נקלית ידיים בכלל

טוב קודם כל את ידיים בכלל יש אנשים כאלה שהם אוהבים מאוד מאוד מאוד לדבר או לפעמים הם נמצאים באמצע ויכוח באמצע ריב ואחת המתנות הטובות שנתן לנו שלמה המלך זה מצוות נתלית ידיים שאז אנחנו צריכים לשתוק

אבל הם נוטלים ידיים ונוטלים את היד האחת והם תמשיכים תוך כדי להתווכח היד השנייה עדה הסופי ואז הנטילה האחרונה הם שותקים

השאלה אם זה תקין או לא הפוסקים פה אחד טוענים שמאז שמתחילים ליטול ידיים צריכים כבר לשתוק נכון שאם דיברתי תוך כדי נטילת ידיים אני לא אצטרך לחזור ולטול שוב ובטח לא אצטרך לחזור ולברך שוב אבל השתיקה צריכה להיות מההתחלה

בנוגע לנטילת ידיים ליד המיטה יש לי מילה אחת אלה ששמים ליד המיטה

מילה חבת ששמים

מה קורה כאשר אין לנו את האפשרות

לשפוך את המים מיד

זה יכול להיות מישהו שלא כל כך מרגיש טוב זה יכול להיות שעכשיו לא יודע מאיזה סיבות יכול להיות 1000 סיבות ישנו פטנט שהוא הלכתי והוא תקף לבטל את הטומאה של המים האלה

גם את הרוח הרעה שבהם גם את הטומאה שבהם עד שיהיה אפשר אפילו להתפלל 18 וקריאת שמע ליד המים האלה

והוא ששופכים אליהם רביעית מים נקיים הרביעית מים מבטלים את מי הנטילה האלו עכשיו אני רוצה להסביר איפה איך איך עושים את זה בקלות למשל אם אנחנו מכינות את המים לפני שהולכות לישון ואנחנו נשפוך לקערה נשפוך לתוך הקערה כמות של מים רביעית

אחר כך אם אנחנו ניטול לתוך הרביעית הזו המים האלה לא יהיו תמהים

מבחינה הלכתית חשוב לדעת את זה אם יש לנו סדר מלא

ולפני שאנחנו לפני שאנחנו נולות ידיים או אחרי שנתנו ידיים אנחנו משאירות רביעית בספל ושופכות אחר כך לתוך המים הנקי אז זה גם כן פותר את המים האלה מטומיו וזה חשוב איפה זה בא לידי ביטוי לילדים יש ילדים שכשהם נוטלים הם נוטלים על המיטה שלהם וכשהם נותנים על המיטה לפעמים הם שופכים את המים האלה על המיטה וכשהם שופכים על המיטה אנחנו צריכים לדעת שלפני שאנחנו מוצאים את המזרון לייבוש אנחנו צריכים לשפוך עוד רביעית מים

אז אנחנו בזה מורידים את הרוח הטומאה שקיימת בהם ואז אנחנו שמים אותם בשמש לייבוש ואז הכל תקין והכל בסדר זה במצב הרביעית זה כמו כוס קידוש

כוס קידוש רביעית זה רביעית זה לא יותר

עכשיו אני רוצה להתייחס לשתי הלכות וברכות הנהנים אדם אישה שאכלה רימונים והיא אכלה גם

גם עוגיות ועכשיו היא צריכה לברך ברכה האחרונה אז היא מזכירה בברכה מאין 3 צריכה להזכיר גם את העץ ופרי העץ וגם את על המחייה מה

קרה שהיא עושה אמרה רק אחד מהם

האם היא יוצאת ידי חובה לא

צריכה לחזור עוד פעם ולברך מה יקרה אותו דבר עם אישה שאתיתה יין ואכלה רימונים הייתה צריכה להזכיר גם את את הגפן פרי הגפן וגם את הרימונים ברכה רק על אחד מהם לא יצא ידי חובה של המין השני צריכה לברך עוד הפעם

עכשיו שאלה נורא נורא מתקילה

של דיני קדימה ואיחור בברכות

יש לפני זית

תבשיל משאורים

וזיתיל מסורים ויין

יין זואי תבשיל מאיסורים כל אלו המינים הם משיבת המינים

ו אם אני אוהב את אחד מהם יותר מותר לי לברך עליו ראשון זה פשוט מה יהיה הדין כשכולם חביבים עליי באותה מידה אנחנו נכנסנו למה שנקרא לרולטה שאין לה פתרון

אם אני אקח את הזית ראשון נפסק בהלכה שהיין קודם לזית כי הוא חשוב יותר אם אני אקח את היין ראשון

נפסק בהלכה שהסאורה החשובה מן היין כי זה מזונות אם אני אקח את השאורה הראשונה

נפסק בהלכה שאזה התקדמת לה ארץ שחיטה ושעורה ארץ זית שמן ודבש אז הזית קודם לשעורה נמצא שאף אחד מהמילים הללו אני לא יכול לאכול אותו ראשון אומר המשנה ברורה אני חושב למעשה נברך על המזונות של הסאורה קודם כי הוא המין העיקרי שהאדם 7 ממנו אבל האדמור הזקן לא מסכים עם זה לפי שיטת האדמור הזקן יצטרך להסיר את אחד מהמינים מהשולחן כדי שלא יהיה לנו

של הספק של הברכות ואז אנחנו נוכל להיות בטוחים שאנחנו לא עושים ברכה לבטלה לא מקדימים ברכה שאינה צריכה עכשיו אני עובר לנקודה נוספת

שהיא כלל לא קשורה למה שאמרתי קודם

אני לא זוכר אם אני שאלתי את השאלה הזאת פה אבל אם אם שאלתי פה אני עובר מיד לשאלה הבאה תאמרו לי בבקשה

חזרתי בתשובה זה שאלה שהיא אישה שלחה לי לפני חצי שנה חזרתי בתשובה ואני בא ממשפחה של אנשים שרגילים לקלל ואני חוטפת ללא עוול בכפי קללות על ימין ועל שמאל

איך אני צריכה להתייחס לזה אז אני רוצה לומר דבר שמופיע במדרש המדרש כותב ככה אמר בלם לבלק האח הקללים הלא הם לובשים בגדי שבת ויום טוב

מדרש איך אפשר לקלל בן אדם הרי יש לי זכות שהוא לובש בגדי שבת ויום טוב מה הקשר בין קללות לבין בגדי שבת אני מנסה להבין מכיוון שהבגד שאנחנו לובשים הוא נקרא מקיף המקיף שומר עלינו

זה נקרא מקיף מסמן עיניי החיצוניים ככה זה על פי הסוד אז בגדי שבת זה מקיף אקסטרה בגדי יום טוב מקיף אקסטרה

הבן אדם לובש בגדי שבת מהדר בלבוש בגדים מכובדים לשבת ויום טוב

אז יש לו שמירה שהמקיף של הקללה לא יפגע בו לא יזיק לו וזה סתם חשוב לדעת שניה עוד בהלכות שבת ויום טוב

כשאנחנו מכינות תה בשבת אז כותב בספר שמירת שבת כהלכתה שכשמוציאים את השקית תה לשים כף תחתיה כדי שהטיפות יפלו לתוך הכף הוא מדגיש כף ולא כפית משום שבכפית זה יחזור חזרה לתוך הכוס תה אנחנו כאילו עושים בורח וורר השקית תה שקית פילטר

ברירה בכלי ואנחנו רוצים לא לברור בכלי ההלכה הזאתי נכונה ביחס לשבת אבל ביחס ליום טוב מותר לברור ביום טוב בכלי כשזה ניכר לכולם שאני לא עושה פה משהו מסחרי למה ביום טוב אסור לעשות ברירה כדי שלא יראה כאילו אנחנו עושים מסחר הולכים למכור את מה שאנחנו בוררים אבל שקית תה לא נראית כמסחר כותב הביור הלכה בהלכות יום טוב לכן יהיה מותר להוציא שקית תה ביום טוב

לא כמו שאנחנו עושים בשבת

והנה עוד שאלה של מישהו שהוא כנראה יש לו נרו עם קצת יותר מידי התפללתי 18 זה מהמרכז אתם אין לכם אזעקות נכון התפללתי 18 ובאמצע נשמעה אזעקה ונאלצתי לעזוב את מקום התפילה ללכת למרחב המוגן

האם זה רמז שתפילתי איננה רצויה זה יש אנשים שחושבים בעומק וכאבד

זו קוץ לרבו ושפך לו רבו כוס קיטון על פניו יש אנשים שחיים בפחדים היום התפילה שלי לא רצויה כי הייתה אזעקה באמצע אז אז האמת היא שאין שום שום קשר בין הדברים שאחרי הזעקה היא יכולה להמשיך הלאה להתפלל זה לא שהאדון זרק את הקיטון ואתה לא יכול להתפלל אבל יש פה גם כן אלמנט נוסף שלא לוקחים אותו כל כך בחשבון

כל המושג הזה של עבד שזרק לו קיטון רבו קיטון זה כשיורד

בחג הסוכות ואנחנו לא יכולים לשבת בסוכה וגם זה נאמר אך ורק כאשר הגשם התחיל לרדת בערב חג הסוכות ולא הפסיק לרגע אחד בכניסת חג הסוכות ורצינו לברך קזית על הקזית בסוכה ולא הצלחנו מכיוון שכל הזמן ירד גשם זה דוגמה לעבד שרבו שופך לו קיתון על פניו אבל אם הייתה אפשרות אפילו דקה אחת לשבת

ולומר ולעשות את הבריאות את הברכה על הסופר על הסוכה

כבר לא עבד שרבו שפך לו קיטון על פניו כך כותב המרן הבית יוסף בספר מגיד מיישרים וירד גשם ירד גשם כל החג והאנשים היו עצובים אז הם הלכו למערת רשבי ועשו שם הקפות 7 הקפות ואז יצא בת קול ואמרה להם מה אתם בוכים הצלחתם לשבת היה אפשר לברך שב בסוכה לא

על זה נאמר עבד שרבו זורק לו על פניו

אחרי שנים זה גם כן היה בקראנד הייץ מקרה כזה שירד גשם וכל החג לא יכלו לצאת מהבית

היה קשה לשבת בסוכה ואחד הבחורים כתב לרבי אני כל כך רציתי לעשות מבצעים בחג הסוכות אבל איך אפשר לעמוד ברחובה של איב במילים וזה היה ממש היה במפח נפש אז הרבי כתב לו כזו תשובה ארוכה ואמר לו בתחילת החג לא ירד הגשם זה לא עבד שזרק לו על פניו אז אני כתבתי לאותה אישה את תחילת התפילת 18 הצלחת להגיד אז אפילו שבא אחר כך אזעקה זה לא נקרא שהאדון

זורק לך מים על הפנים כיוון שאת ההתחלה אתה יכול היית לעשות

מישהו

שממש קופץ ללכתב אותך באמצע

השמונה הבעיה היא לא שלך הבעיה היא שלא הרי אתה עומד לפני המלך ובאמצע שאתה עומד לפני המלך פתאום מגיע מישהו ועושה לך

את הכובע

ממש התופס אותך

באמצע הלילה הוא ירדן באמצע

עוד פעם זה לא עסק שלך זה בחייה חופשית שלו+ מילה אחרונה

יש הרבה רחובות פה נכון אין רחובות נכון יש שמות של רחובות אז יש הרבה רחובות בכל מיני מקומות

פרי הארץ למה התכוונו כשאמרו פרי הארץ פרי הארץ

של הספרים או

יפה

אז יש מקומות שיש להם רחוב אלשיך ויש להם רחוב קארו ויש להם רחוב רבי שמעון בר יוחאי ויש להם רחוב רבי יהודה הנשיא ומדי פעם אנחנו שומעים אנשים שאומרים איפה אתה נוסע ליהודה הנשיא לאן אתה הגעת לשמעון בר יוחאי היוצא בזה האם זה תקין לעשות

שם כזה לדבר בסגנון כזה אז הפוסקים כתבו שבהחלט לא אם מדובר על שמות משפחה

אלשיך אפשר להגיד קר ואלשיך זה לא זה לא האיסור

רבי עקיבא אז הזכרת את זה בשם שם של קודש רבי עקיבא

כן אבל

ביזיון כן אני שומע את האנשים מדברים הם מדברים חופשי כאילו מדברים

אבל השם של הרחוב ניתן הלאה השם הזה אז למשל בשאלות תשובות של הרשל מצאתי כמה פעמים שהוא כותב

כתב הקארו יש לו כמה פעמים שהוא כותב כתב הקרו מזה למדתי שלהגיד בשם משפחה זה לא נורא רבי הוא לא אמר כתב רבי יוסף קארו כתב הקרו שם משפחה בסדר אבל כשאתה מדבר על השם הפרטי של הבן אדם אם אתה לא מוסיף רבי ואני אומר את זה לא רק על תנאים ואמוראים גם על רבנים בני זמנינו רחוב קוק אני לא חושב שזה מכובד ככה להגיד אולי שהמשפחה אפשר להתווכח שהמשפחה אפשר עוד להתווכח אבל יש יש שמות

זה השם הפרטי של הבן אדם וזה וזה לא מכובד לא כל כך מכובד צריכים לשמור על דרך