חכמת אדם תאיר

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות)

טוב אנחנו בשיעור קוהלת בפרק ח פסוק א אומר שלמה מי החכם

ומי יודע פשר דבר

חוכמת אדם תאיר פניו ועוז פניו ישונה

אז הפסוק הזה מדבר על קודם כל מי כהה חכם כהה חכם מי כהה חכם הווה אומר שאין אדם שאנשים אוהבים ומחפשים אחריו כמו אדם חכם העולם מחפש חוכמה

ומי יודע פשר דבר

חוכמת הדם תאיר פניו כאשר האדם יש לו חוכמה אז האנשים אני מדבר קודם כל על הפירוש הפשוט אחר כך נדבר על פירושים עמוקים יותר אבל הפירוש הפשוט זה שאדם שהוא חכם אנשים רודפים לדבר איתו רוצים להתייעץ איתו רוצים לקבל ממנו חוכמה ללמוד ממנו והם גם כן עושים את מה שהוא אומר וכשעושים את מה שאתה אומר אתה שמח

אז למה הפנים של החכם מאירות בפשט בפט כיוון שהוא רואה

אז הוא שמח אז קודם כל סתם אם אתם רוצים לשמח מישהו אנחנו בחודש הדר איך משמחים בן אדם כשעושים את מה שהוא רוצה זה בסוד הפשוט אבל אנחנו רוצים לדבר על כמה נקודות

בעורכה של חסידות בעומק הפנימיות נדבר על 6 נקודות ננסה

לפצח

עובדים נוספים בעניינו של החכם

ובדרכי החוכמה זאת אומרת בדרך להגיע אל החוכמה הנהגתו של החכם פירושו איך אנחנו מזהים חכם יש

אני כבר מתחיל את הנקודה הראשונה יש חכם שהוא פותח את הפה אתה שומע אותו אז כמו שאומרים בהגדה של פסח חכם מה הוא אומר

אתה מזהה אותו על דברי החוכמה שהוא אומר יש חכם שאתה מזהה אותו

על ידי המעשים שהוא עושה אתה רואה שהמעשים שהוא עושה זה מעשים נבונים מעשים שמביאים שמביאים תוצאות

שמביאות הצלחה וכתוצאה מכך אתה מחליט שהוא חכם אבל כל זה לוקח הרבה זמן לשמוע את הבן אדם לקלוט את החוכמה שלו יש אדם שנכון כריזמה שהוא מדבר אנשים קולטים מתחברים מאוד מהר ויש אדם שזה קצת- אבל זה לא אומר שהוא לא חכם אז לוקח זמן

יש אדם

שאצלו המעשים שלו

הם באמת מעשים מאוד מאוד חכמים אבל עד שאנחנו קולטים את התוצאה של המעשה לוקח עידן ועידנים עד שאנחנו רואים מה המוצר שיוצא כתוצאה מהמעשה שהוא עשה לוקח זמן אז כל זה

יש לו טעם לפגם כי אנחנו רוצים לדעת עכשיו כאן ועכשיו מיהו האדם החכם אז אומר לנו אומרת לנו החסידות

שאפשר לראות את החוכמה של האדם על הפנים שלו חמת הדם תאיר פניו אבל

אדם כזה

שהפנים שלו מאירות

והפנים שלו מאירות ואנחנו זוכים לקלוט את זה עוד לפני שהוא פתח את הפה+ לפני שהוא עשה איזה שהוא מעשה זה החכם האמיתי

יש שתי בחינות בחוכמה עצם

וגילויים עצם זה מהות מאוד פנימית וגילויים זה גילוי עכשיו כל אדם שמלמד אותנו חוכמה זה חוכמה

זה טוב זה יפה אבל זה לא אומר שהוא חכם בעצם יש חכם בעצם ויש חכם בדעת הנקנית פשוט שמעה ממישהו קרא חיבר זה גם דבר גדול

אבל זה לא החכם הכי גדול

כשאתה רוצה לגלות את החכם הכי גדול אז הכלל הראשון שאתה מזהה את זה על הפנים שלו בהערת הפנים שלו אנחנו נראה פרטים בהמשך אל תדאגו אבל קודם כל אתה מזהה את זה בהערת הפנים שלו בלי קשר לפה שלו ובלי קשר למעשים שלו אז אם אנחנו מתבוננים בכלל הזה הראשון שמי שכותב אותו זה הרבי המערש ב-1 המאמרים שלו

אז אנחנו מתרשמים

שיש אפשרות לגלות דברים באמצעות איי אר

הערה שאני לא ראיתי את כל מהות הדבר אני ראיתי רק בדל עדין מאוד וכתוצאה מהראייה הקטנה והצרה שאני ראיתי אני זכיתי לקלוט את העניין כולו וזה כל כך פנטסטי

כי כי אנחנו אנחנו כל החיים שלנו בעולם הזה זה איך איך אנחנו שומרים על האנרגיות

איך אנחנו שומרים על הכוחות שלנו שלא יבזבזו לעבל ולריק ואם אני מסוגל לקלוט מהות של דבר ממשהו קטן בקצת זמן הרי זה הדבר הכי מוצלח שיכול להיות הדבר הכי מעולה שיכול להיות בעולם

אז בואו נראה דוגמה לדבר ויהיה לנו איזשהו טיפ בסופו של דבר מתוך הנקודה הזו הראשונה

היו שני יועצים בתנך

יועצים למלך שאול ואחר כך למלך דוד אחד קראו אותו דואג דואג והשני קראו אותו אחיתופל

שניהם איך אומרים דוד המלך מסמן אותם מאוד מאוד חזק בתהילים אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם מת הוא נותן להם ברכה כמו שאומרים במירכאות שהם לא יגיעו לחצי ימים

מגיל 35 זה לא משהו

עכשיו מה היה הדבר החמור כל כך שהם עשו

זה שהם יצאו נגד המלך שלהם

ובשקט זאת אומרת אנחנו יועצים לך מצד שני סכין מאחורי הגב

החיתופל הולך עם אבשלום דואג דבר לשון הרע הבירה רואים ואף על פי כן

מראה לך פנים מצד אחד ועושה עליך משהו בפנים השניות הקללה שהם קיבלו היא קשה מאוד היא גם התקיימה בהם אבל הקללה הזאת מאוד קשה

לבוא ולהגיד לבן אדם לא יחצו ימיו זה משהו לא

סטנדרטי זה משהו לא רגיל

מה זה אומר

היה לנו

נבות היזרעאלי היה לו כרם

אחאב חומד את הכרם שלו מספר לאשתו שהייתה בכלל בת מלך צור שהוא הביא אותה הבאה אותה היא זבל והיא עושה מה שעושה

הורגים את ניבות לך רד לקרן

יורד אחול הכרם את מי הוא פוגש את הנביא אליהו הנביא ומכאן המטבע לשון המפורסם הרצחת וגם ירשת

ושמה יש עוד המשך שאנחנו לא אומרים אותו בפתגם

אמר לו אליהו כאשר אתה שפכת את דמו של נבות כשם שאתה שפכת את דמו אז מה שיהיה לך זה שהכלבים ילקקו את הדם שלך

וגם כאן אנחנו עוצרים ואנחנו שואלים כמה אנשים רצחו בני אדם הרבה מאוד כמה מהם קיבלו הבטחה שהתרחשה שהכלבים ילקקו את הדם שלהם מעטים אולי רק אחד עכשיו נביא אמר להם מרוב שזה מה שהולך לקרות זה היה אחד

מה קרה כל כך שיצא הקצב דואג אחיתופל ואחאב למה כל כך אנחנו כולנו מבינים שאשים

עשו היו מעשים לא יפים היו מעשים רעים כולנו מבינים את הנקודה הזאת אבל למה העונש כל כך עוצמתי

למה העונש כל כך קשה מה על מה ולמה על מה

על מה יצא הסערה

וכאן בנקודה הזאתי טמון איזה שהוא יסוד אומנם אנחנו לומדים אותו בהיבט השלילי אבל אנחנו יכולים אחר כך ללמוד על ההיבט החיובי גם כן

ישנה

טובה ישנה הערה רעה הערה

אנחנו לא יכולים לדעת בשנייה אחת ואולי אפילו אף פעם לא את הפנימיות של האדם זה מאוד קשה

אבל ישנה הערה שמתוך הערה אתה יכול לדעת אם זה מה שהוא עושה בקטנה

מי יודע מה העוצמה הפנימית של נפשו

כשאדם הורג מישהו זה לא לגיטימי אבל כשבן אדם הורג מישהו אחר כך יורד לכרם שלו ככה עם חיוך מרוח על הפנים ונושם מלא רעותיו את ריח הכרמים זה הרבה יותר מאכזרי

יש אנשים שהם מסוגלים בטיפשום להיכנס לאיזה שהוא ריב ובסוף בסיום הערב

להרוג מישהו כי הם כועסים כי הם שתו ישנם הרבה סיפורים כאלה איך אומרים

לדאבוננו ישנם הרבה סיפורים שמתחילים באיזה שהוא ריב קטנטן ומסתיימים בנטילת נשמה ממישהו כן זה נורא ואיום אבל אני רוצה רק שתקבלו את דבריי במינון הנכון שאני אומר אותם אבל

אבל

ניתן להבין את זה לא לא לא אני לא מתכוון שאני מצדיק את זה

אני מתכוון שניתן להבין איך הדברים יתגלגלו התחילו לריב התלבו היצרים לא נשלטו הוציאו את האקדח הוציאו את הסכין עשו מה שעשו רצחו בן אדם שזה נורא ואיום אבל אתה יכול להבין את השתלשלות הדברים אבל יש לפעמים שאתה רואה בהערה של הדבר משהו לא נורמלי

משהו לא רגיל אני רוצה את הכרם שלו אני אהרוג אותו ואחר כך אני אכנס בנחת

זה משהו הזוי זה משהו לא רגיל וכאן אומרת החסידות זה אומנם לא ידענו לא גילינו את כל מהותו הפנימית של הרוע שהיה טמון במי שעשה אותו לא גילינו אבל הערה זה הערה ההערה הזאת הספיקה לנו

זה עוצמתי ההערה הזאת הייתה חדה ברורה או הייתה מספיק חדה כדי שאנחנו נבין נורא ואיום

את הדם שלא ילקקו אומר ענבי אותו דבר שאנחנו מדברים על דואג וכשאנחנו מדברים על אחיתופל אתה בסך הכל דוד המלך היה חתן של אחיתופל בת 7 הייתה נכדתו של אחיתופל של בת 7 סבא שלי אשתו של דוד שהמלכות יצאה ממנה וזה

פלא אתה כאילו קרוב אתה כאילו אוהד אתה יועץ ואתה מאחורי הגב

מכניס סכין בלב זה משהו לא רגיל אנחנו מכירים אנשים שיש בהם מידות לא מתוקנות זה לא חדש בעולם הזה אבל שזה יהיה כל כך עוצמתי

זה זה זה משהו זה משהו יוצא מגדר הרגיל והערה הזאת לימדה אותנו על העצם עצם זה מהות פנימית שלא תמיד אנחנו רואים אותה אבל ההערה מלמדת על העצם אם אנחנו רוצים דוגמאות קרובות יותר

משפט בייליס

עלילת הרופאים ברוסיה סטלין באיזה שהוא שלב התחיל לפחד על העור שלו מכלום הוא היה פרנואיד מפחד מזה אסף את כל הרופאים לאיזושהי אסיפה אמר שהם צריכים לעשות איזה שהוא טיפול השקיבו את כולם על המיטות ורצחו אותם

חלילה למה מפני שהוא חשד שהם כשהם יש להם יד עם רפואות ותרופות הם ירצחו אותו פחד מהרופאים היהודים עלילת הרופאים אני מפחד שאתם רוצים לרצוח אותי אז אני רוצה אותכם לא יעשו כלום כלום כלום אז כל פעם שאנחנו רואים בהערה משהו פנטסטי במובן השלילי משהו יוצא דופן משהו לא רגיל ההערה הזאת מגילה תתפסו כמו שאומרים את

השד הזה ותגמרו איתו חשבון בזמן

עכשיו אותו דבר זה לגבי גילויי הערות חיוביות ישנו זיהוי אתה לא חייב תמיד לשמוע את הבן אדם 100 שעות ואז להחליט אם אדם חכם או לא תמיד אתה צריך לראות אותו בכל הזוויות כדי לקלוט אם הבן אדם עדין או לא לפעמים הערת הפנים שלו זה הערה זה לא מהות אבל היא מגלה על המהות הפנימית של האדם וזה דבר

שאפשר ללמוד ולקבל מיומנות

עם הזמן

נקרא חוכמת הפרצוף אני לא מדבר על חוכמת הפרצוף של הארי זל ושל הקבלה אלא נדבר על חכמת הפרצוף ששווה לכולנו שהאדם יכול לקלוט מהערת הפנים של האדם האם מדובר כאן באדם חכם

אדם חיובי לקלוט את זה מהמהות שלו

שניה הגמרא אומרת תאבו פניו צהבו זה לשון העיר צעבו פניו של רבי הבאו

כשמצא תוספת חדשה רבי הבאוז איש שכל כולו מונח בלימוד עמקן גאון הוא ידע הכל יום אחד הוא גילה מצא בקטבים בגניזות בדברים הנסתרים מצא איזה שהיא תוספת איזה שהוא איזה שהוא קטע קטע תורני שהוא לא הכיר אותו עד אותו היום

צהבו פניו הייתה לו שמחה יוצאת מן הכלל היה משהו יוצא דופן בואו בואו נתעמק רגע החוכמה זה דבר רוחני או דבר גשמי רוחני חוכמה זה רוחני

החוכמה של רבי אבא הצליחה

לרדת לרדת לרדת להתגלות בפנים צהובות אדם שהיה מסתכל על הפנים של רבי אפילו היה מסתכל לזכוכית מגדלת ואפילו עם מיקרוסקופ

הוא לא היה רואה את התוספת הכתובה שם על הלחיים הוא לא היה מגלה מה היא החוכמה הגדולה של רבי הבאו בגלל הפך להיות שמח אבל החוכמה הצליחה לעבור דרך העצמות ולהתגלות שאתה מבין שעכשיו יש לו בראש חוכמה מאוד מאוד גדולה אתה לא יודע מה היא אבל אתה יודע שיש כאן חוכמה מאוד מאוד עמוקה והחסידות מסתכלת על ההיבט הזה על הנקודה הזאתי

שאדם חכם

שאנחנו כולנו אנחנו לא מוצאים תוספתות חדשות כל הזמן אבל יש משהו שכן שייך לנו

האדם החכם זה האדם שמוריד את חוכמתו אל היבטים מעשיים הוא מסוגל להוריד את חוכמתו להיבטים מעשיים כלומר אתם יכולים לזהות כשבנאדם אומר דברי חוכמה אבל זה נשאר מרחף

אז זה מרחף חוכמה עצמית בלשון של הקבלה זה חוכמה כזאתי שיורדת עם הרגליים עד למטה זאת אומרת יש לה היבטים פסיכולוגים מעשיים שאפשר לכל אחד ואחד שמבין את הרוחמה הזאת להשתמש בהם באופן הכי מהותי והכי משמעותי אז לכן אתם יכולים להקשיב פה זה כבר הנקודה השניה שייכת גם לדיבור

אתם יכולים להקשיב לדברי האדם

ואם אתם רואים שהדברים שלו מביאים אותכם

להיבטים מעשיים זו חוכמה טובה זו חוכמה מאירה זה חוכמה יוצאת דופן מבחינת חוכמת צהבו פניו של רבי הבא כתוצאה מהחוכמה שהוא גילה אם אנחנו רוצים להמחיש את הדבר אז אני אספר על על אדם

בזמן הקומוניסטים אדם יהודי משפחה מה שנקרא ברוכת ילדים ברוסיה

שזה היה דבר קשה מאוד גם כלכלית וגם רוחנית לגדל משפחה כזאת והוא שומר על המצוות קלה כבחמורה בלי שום ויתורים אבל חייבים לעבוד אז הוא עובד באיזה שהוא מפעל של הריגה

אז יש שמה את את הנול ויש לעשות את השתי ואחר כך צריכים לעשות את הערב עכשיו התפקיד שלו היה לעשות את את השתי האנשים האחרים שעבדו במפעל היו מכניסים את הערב הוא בלי להעמיד עפעף הוא לא ביקש אף פעם רשות על זה זה היה ברור לו מה שנקרא מוקרן ממנו

שהוא ביום שישי

בערב שבת

עוזב את המפעל כשהדבר הוא נגד החוק בעליל בעל המפעל אין בעלים ברוסיה לא היו בעלים אבל מנהל המפעל היה יהודי מבוגר

והוא היה שותק והוא מספר על עצמו הייתי שותק רק בגלל שלזה יש משפחה ברוכת ילדים אני לא רוצה לקחת לו את מטה לחמו

אבל הגיע שבוע אחד שהנול כבר כמעט נגמר הערב נגמר לגמרי כמעט עכשיו זה הולך

מה הם יעשו אנשי הערב אנשי הערב שעובדים בליל שבת ואחר כך בשבת ביום מה הם יעשו עם

ההמשך של העבודה אז הוא אומר הגיע הזמן לדבר איתך אני שותק לך שותק לך אבל זה לא נורמלי זה לא בסדר אני רוצה שהיום תמשיך את העבודה

עד הערב ואחר כך אתה יכול ללכת הביתה אתה יכול להישאר פה אני לא אחייב אותך לעבוד בשבת אבל עד שתגמור את השטיח החדש זה יכול להיכנס קצת לשבת כאילו כמה שעות לתוך הלילה ואחר כך אתה משוחרר אז הוא אומר לו היהודי אני

לא עובד בשבת אין על מה לדבר איך אומרים קפוץ אני לא עובד בשבת אתה רוצה לפטר אותי תפטר זה לא מעניין אותי בכלל לא מעניין אותי בגרוש אני לא עובד בשבת

מספר אותו יהודי מנהל

אני לא האמנתי שיכול להיות דבר כזה שבן אדם מוכן משפחה עם ילדים לאבד את מקום פרנסתו לא האמנתי מה אני שומע ושאלתי את עצמי אני אין לי משפחה עם ילדים אין לי את מי לפרנס למה אני לא שומר שבת

והסיפור הזה ברוסיה הסובייטית החזיר אותו בתשובה הסיפור הזה הוא הפסיק לעבוד בשבת לגמרי מי את כתוצאה ממה שהוא ראה אצל היהודי שזה גם סיפור היה כל כך מעניין שהם נפגשו בלי לדעת אחרי כמה שנים

והיהודי ששמר שבת במסירות נפש הראשון שואל את השני תגיד איך זה שאתה שומר שבת

אז הוא מספר לו את כל הסיפור אבל הוא לא מזהה שזה הבן אדם לא מזהה אותו ואומר זה הבן אדם החזיר אותי בתשובה והוא כאילו כותב את זה בספר שלו ואומר מאוד שמחתי שהצלחתי לפעול כזה דבר אז בואו תדעו שגם אתם כולנו פועלים יכולים לפעול בין שאנחנו יודעים ובין שאנחנו לא יודעים כמו שאותו אחד לא הכול הוא ידע לא הכל הוא ראה אבל אנחנו יכולים לפעול דברים יוצאי דופן

ובתנאי שהחוכמה העתיקה האמונה

הנצחית היא לא נמצאת אצלנו רק תיאורטית אלא היא תיק עד למטה בלי שום חשבונות רוסיה עדיין לא נולדה אני שבת אשמור אין על מה לדבר ברגע שזה תנועת הנפש אתה מדבק אחרים

איך איך הלשון חכמת אדם תאיר פניו למי לאנשים שנמצאים סביבו

וזה דבר שהוא חשוב מאוד שאנחנו ניקח לתשומת הלב עם הדברים אצלו

לא נמצאים רק פה אלא הם יורדים גם לגרון וגם ללב וזה גם למעשה אז הם גם כן יוצאים אחר כך החוצה וזה ההיבט השני של חוכמת הדם תאיר פניו שחוכמה תבחרו חוכמה כזאת שיורדת עם היבטים מעשיים

שלישית טיפ טיפה עמוקה יותר

החוכמה

מאירה בפנים חוכמת הדם תאיר פניו אומר שלמה איפה בפנים בדיוק היא מאירה

במצח במקום אחר כתוב בקבלה בטרם תפוחים שאנחנו מחייכים אז יש לנו כזה שני תפוחים זה נקרא על פי הקבלה בקיצור זה מקום כזה שגם אם זה מצח ואם זה גם אצל הגברים אמור להיות פנוי משערות

זאת אומרת טבעית

אמר האדמור הזקן

אז הסדר של החוכמה האמיתית שמאירה החוצה זה חוכמה כזו שהיא לא צומחת מה הוא אומר מה זה חוכמה

השערות צומחות היא זה חוכמה כזאת שהיא במקום שלא צומח זאת אומרת לא גודלים שם שערות זה חוכמה לא צומחת מה פירוש חוכמה לא צומחת

אז ישנה חוכמה הנקנת דעת הנקנה

וישנה חוכמה בעצם החוכמה בעצם נקראת בקבלת הלאבן

מה זה הלובן העליון ככה על השולחן

יש אדם שאוהב לשמוע דברים יפים

ויש בן אדם שאוהב לשמוע דברים יש בן אדם שאוהב לשמוע דברים יפים מרתקים מעניינים ויש בן אדם שאוהב לשמוע דברי חוכמה מה ההבדל ביניהם ואם דברי החוכמה הם לא כל כך מעניינים אתה לא תשמע אז אחד הראשון יגיד לא אם זה לא יהיה מרתק אם זה לא יהיה גרנדיוזי אם זה לא יהיה יוצא דופן אם זה לא יהיה כמו שאומרים

דבר אליי אז לא ויש בן אדם שאומר לא אני חוכמה אני נשכב על זה אני כולי שטוח על העניין

אני עד הסוף זאת אומרת יש הבדל יש אדם שאוהב ללמוד ויש בן אדם שאוהב ללמוד דברים יפים זה שני שני דברים אז ללמוד דברים יפים זה החוכמה הבינה דת זה 10 הספירות

ללמוד סתם ללמוד זה משהו זה נקרא לא לובן העליון

אני לא חיפשתי ללמוד משהו עם צבע מסוים כמו הצבע הלבן שזה צבע בסיסי זה לא צבע שיורד דווקא זה נקרא הצבע הייעולי שממנו כל הצבעים יוצאים אני ללמוד תגיד לי משהו של חוכמה משהו של אמת לא משנה לי אם הוא מעניין או מרתק או לא אני לא מת זה בחינה מאוד גבוהה בחוכמה

ויש חוכמה רק אם זה מרתק

זה כבר חוכמה שירדה אל הגילויים אל הצבעים החוכמה שירדה אל הצבעים אז אומר האדמור הזקן החוכמה את האדם תאיר פניו במקום שאין שערות מה פירוש מקום שאין צמיחת החוכמה צמיחת החוכמה זה החוכמה שאני קונה אותה בגלל שהיא נעימה וטעימה לי

אבל במקום הפנוי משערות זה כאילו אני כזה דבוקמה שגם אם זה לא צומח ועושה לי נעים וטוב

אני הולך על זה עד כאן היבט של שכל גם בבית המידות בקבלה המידות נקראות מן הצומח כי המידות תמיד גדלות מקצנות לגדלות בהתחלה אתה קצת מרחם אחר כך אתה הרבה מרחם זה צומח זה הולך ועולה המידות הולכות

ומתרבות מתגדלות זה טבעם של מידות אומר האדמור הזקן אצל מי הערת הפנים מאירה אצל מי

איפה שהשערות לא גדלות איפה שהמידות לא משבשות את האדם איפה שהמידות לא מסיטות אותו ממקום אחד למקום שני מה זה נקרא עכשיו אני חוזר חזרה למשפחה מרוסיה שדיברנו עליהם בקטע הקודם אותה משפחה מרוסיה היא גידלה 10 ילדים נדמה לי אפילו יותר בנים ובנות ברוסיה

כולם שומרי תורה ומצוות עכשיו שתבינו מה זה רוסיה של שומרי תורה מצוות

חייבים לשלוח את הילדים לבית הספר כשבית הספר מדבר נגד הדת

וזה לא בית ספר דתי זה בית ספר של נערים ונערות זה בית ספר שעובד בשבת זה בית ספר שצריכים גם לעשות שיעורי בית בשבת זה בית ספר שצריכים להעתיק מהלוח גם כן בשבת בסדר כזה זה בית ספר שבשביל בחורה דתית או ילדה דתית זה משהו לא בכלל לא לא לא שייך

אז זה מגיע לבית הספר וכל שבוע תחשבו על ילדה בת 11 או אפילו 10

כל שבוע ביום שישי כשיורד יורד יורד את החמה היא מסתכלת שבת כבר נכנסת ידיים בבית הספר שבת נכנסת איזה אווירה שבת נכנסת היא לא כותבת היא מניחה את העיפרון על השולחן וכל הכיתה צוחקת

בגלל שהכוכבים הגיעו אז היא שמה את העיפרון על השולחן כי הכוכבים הגיעו לעג וקלס ואחר כך מגיע יום שבת צריכים ללכת לבית הספר יום שבת אחר כך אחרת ישימו את ההורים בבית הסוהר אז היא הולכת לבית הספר אבל היא לא אין כלמר אין את אין עפרון וכל שבוע המורה שלימדו אותה מניחה לה עיפרון ליד השולחן

ואת ואומרת לה

תכתבי בלשון רכה תכתבי אני לא אגלה לאבא

כל שבוע והיא לבושה גם כן בלבוש של בת דתית וכולם צוחקים עליה למה היא הולכת עם הגרביים ולמה ככה ולמה ככה יש גם שיעור ריקוד אבל למה היא לא רוקדת עם בנים והכל שונה כבר והיא צריכה להילחם יום יום שעה שעה כשאף אחד לא מבטיח לה שהעסק הזה ייגמר פעם

רוסיה חזקה המוסד חזק ההורים חלשים הדת חלשה הכל למטה יש לה חברים יהודים בכיתה שכותבים ורוקדים ומתלבשים הכל רגיל והיא צריכה נגד כולם והיא מצליחה לעמוד בזה והיא לא יוצאת לו שפויה היא יוצאת חזקה איך דבר כזה יכול לקרות

רק מי שיפנה את ערכי היהדות

באופן מאוד מאוד מאוד עמוק מאוד מאוד עצמי אז יכול לצאת החוצה מי ניצח בסוף את רוסיה אלה שכתבו בשבת או אלה שלא כתבו בשבת

מי הפיל בסוף את הקומוניסטים אם היום אתה מגיע לרוסיה ויש שם בית כנסת ויש שמה משהו יהודי זה בזכות אותה ילדה

שהיא לא שולחת את היד לעיפרון כשכולם צוחקים עליה ואין אף אחד שיגלה את מה שהיא עשתה אף מצלמה

מצלמת את זה ואף אחד לא ידע אבל היא עומדת כמו סלע זה עוצמה פנימית שהעירה החוצה ושרפה את החומות של הקאמרית זה זה לקח לזה שנים אבל זה בסוף הכריע ואלה שלא עמדו בזה לא עמדו בזה

אני לא בא אליהם בטענות כי הניסיון היה מאוד מאוד קשה אבל אנחנו יכולים להבין

מה היא אותה בחינת חוכמה שמצליחה

להבקיע את את את הגולגולת את הדבר העצם הכי קשה ולהאיר החוצה זה אותה חוכמה שהיא לא בנויה על הרגשות

מרגיש לי לא מרגיש לי בא לי לא בא לי זה אותה חוכמה שלא בנויה על מה שמתחבר לי מבחינה שכלית זה אותה חוכמה עתיקה שאחרי שהגעתי למסקנה ככה זה ואין על מה לדבר

זה מה שנקרא עם קשה עורף למעליותה וזה הבחינה הזאת שאנחנו רואים בן אדם שעומד על שלו ועומד על הערכים שלו בתוקף אנחנו יודעים שמאחוריו

לומד אדם חכם

אדם חכם איך אמרו בתחילת השיעור לא קל למצוא אדם חכם אחד הסימנים למציאת אדם חכם שהוא עומד על העקרונות האמיתיים שלו לא על השטויות על העקרונות האמיתיים שלו הוא עומד בכל התוקף כאילו העניין בכלל לא התחיל כאילו הניסיון בכלל לא קיים

אין פה על מה לדבר זה פשוט

מה נותן לו את הכוח לעשות את זה אז אז האדמור הזקן אומר יש לו תענוג

תראו כמה זה מסובך העבודה הזאתי יש לו תענוג בניסיון עצמו

לא רק שהוא מצליח לעמוד בניסיון יש לו תענוג בניסיון עצמו הוא פיתח לעצמו תעצומות כאלה ההתחברות הפנימית שלו אלא עצם האלוקי אל המסר שאיתו הוא מחובר כל כך חזקה שיש לו תענוג בניסיון עצמו זה החכמת אדם תאיר פניו כשאתם תראו בן אדם שמצליח יפה לעמוד בניסיון

לא רק בשמירת שבת זה בכל הערכים שהם זה יושר זה הכל אדם שיש לו את כל האפשרויות

והוא אומר בניסיון זה החכם האמיתי זה החכם שהחוכמה שלו מבקיעה החוצה כדי להתחבר אליו משום שאנחנו נקבל מהאור שלו תראו את אותו אבא זה כל כך מוחשי תראו את האבא בסיפור הראשון ותראו את הבת בסיפור השני

האבא בסיפור הראשון זה ברור לו זה ברור לו זה עיר את הבית זה העיר את הילדים

אף אחד לא יהיה לו ספק מה הוא צריך לעשות והם הצליחו לנצח

המסיכו לצח דבר שלא נתפס בשכל איך ניתן לנצח אותו רביעית

מה היא אותה חוכמה שכשאנחנו מכניסים אותה אל הראש אנחנו מצליחים מצליחים להאיר את הפנים ואחר כך להאיר את האנשים שנמצאים סביבנו אומר האדמור הזקן אומר האדמור האמצעי בדרושי החתונה שלו זה חוכמה שמורכבת משני יסודות משתי יסודות מיסוד החסד ומיסוד הגבורה

זאת אומרת חוכמה שהיא משולבת לא חוכמה שהיא חדגונית חסד גבורה אלא חוכמה שבכל פרט ופרט ממנה יש לה את ההתקללות מה שנקרא בלשון של החסידות החיבור הזה שבין החסד ובין הגבורה זו החוכמה שמולידה אצל האדם את הערת פנים את העוז את התעצומות את הנחישות שבסופו של דבר הוא מצליח להתגבר גם על דברים קשים

זה חוכמת חוכמת הנתינה והאיפוק הנתינה והאיפוק ולא נתינה ואיפוק בשני מצבים שונים אלה בעת ובעונה אחת גם נתינה וגם איפוק זה היכולת המיוחדת בן אדם שהצליח לסגל את שתי הבחינות האלה ביחד הוא האדם המוכשר הגמרא במסכת בבא מציע מספרת

על חכם שמור רבי חייה רבי חייה היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא

רבי חייא עשה שהתורה לא תשתכח מישראל מספרת הגמורה איך הוא עשה את זה היה הולך זורע פשתן מתפלל להשם שירד גשם ירד גשם סחוטים מהפשן שהוא טבע עשה ממנו חוטים קל ממנו רשתות קלה רשתות העמיד אותם

ביער

נתפס שם איזשהו צבי איזשהו בעל חיים טהור שחט אותו שחיטה כשרה ניקה אותו הוציא את הבשר נתן את הבשר ליתומים ולאלמנות חינם את האור שלו פשט ועשה ממנו קלף זה היה לפני עידן נייר עושה את הקלף התחיל לכתוב עליו 5 חומשי תורה 6 סדרי משנה וככה

תהליך כמה זמן זה לקח לו

תעשו חשבון זה תהליך מאוד מאוד ארוך זריית פשתן כל זה אחר כך לקח את הספרים שאותם הוא כתב בעצם כתב יד קודשו הלך למקומות שונים ברחבי ארץ ישראל מקומות שלא היה מלמדי תינוקות שילמדו תורה היה מלמד אותם ילד אחד חומש בראשית שני חומש שמות שלישי ויקרא רביעי במדבר 50 דברים

אחר כך ילד נוסף

נו סדר זרעים מועד נשים נזיקים קודשים טהרות סדרי משנה ואחרי זה אחרי שכל ילד ידע את הספר שלו את הסדר שלו אמר להם עכשיו תשבו תלמדו אחד את השני

אני חייב ללכת למקום אחר להספיק

מקומות נוספים אתם תלמדו אחד את השני עד שאני אחזור שוב

אני שאלתי את עצמי הבאמת עוד שהסיפור הזה זה סיפור מוכר לכולם אבל

ממש אני לא מבין כתוב שהוא למד עם הילד הראשון חומש בראשית עם הילד השני חומשמו וכן הלאה למה הוא לא לימד חומש בראשית את כולם ביחד לא חבל

אני לא מבין אתה כבר יושב עם ילד תן לו עוד ילד להקשיב תן לעוד 5 ילדים אתה יודע מה הם רוצים קצת לשחק תגיד להם מתי שהם רוצים שיבואו מתי שהם רוצים שייצאו אבל יהיה אחד שילמד את זה ברצינות כדי שיוכל ללמד אחרים היום יש לי את התשובה משום שהוא רצה לא רק ללמד תורה הוא רצה שלא תשתכח תורה זה שני דברים שונים אני יכול ללמד אותך מחר אתה שוכח

אם אני רוצה שלא תשתכח אני חייב

אותך רבה לעשות אותך מורה אתה תלמד גם מישהו אחר תורת חסד על לשונה אם זאת תהיה תורה כזאתי שיש בה רק את הלימוד האישי שלך לשבת וללמוד צריך צריך גבורות זה גבורה זה איפוק לא לקפוץ לא להשתולל לא ללכת לשחק לשבת ללמוד גבורה יש לך מצויין אתה נהדר מה עם החסד

יש התקללות בלימוד שלך יש שם גם את החסד

אם יש גם את החסד הזה יהיה חכמת אדם תאיר פניו בסופו של דבר אתה תצליח גם ללמד אחרים אתה תהיה נר המאיר לאחרים אבל אם אין שמה את החסד אתה לא תהיה נר המאיר לאחרים גם אם למדת מצויין את הכל אז לכן הוא יצר את זה בידיים אתה תדע בראשית אתה שמות אתה זרעים אתה מועד למה

כדי שבסופו של יום כשאני אעזוב אתם תצטרכו ללמד אחד את השני כל אחד

בנוסף לזה שהוא תלמיד של מישהו אחר הוא גם כן רב הוא גם כן צריך להשפיע הוא גם כן צריך לתת מה שאין כאן

אם הייתי מלמד את כולם בראשית את כולם שמועות אז כולם ידעו אותי כולם יודעים אם כולם יודעים אז הם ידענים הם תלמידי חכמים אז הם לא אז הם יודעים את התורה אבל אני לא אפעל שהם יעבירו אותה הלאה כדי לפעול שהם יעבירו אותה הלאה אני צריך

להכניס ליצור מלכתחילה את המודל הזה של משפיע ומקבל משפיע

אם אני לא יצרתי את המשפיע ואת המקבל אם אין לי למי להשפיע כי כולם יודעים אז אז התורה עלולה להשתכח סדר הזיכרון שלנו גם כן שאנחנו רוצים ללמוד משהו ולדעת אותו חלק מהזה זה שאנחנו נגיד אותו למישהו אחר אם אנחנו נגיד למישהו אחר לא תשתכח תורה מישראל אבל אם איך אומרים כולם יודעים

עזוב תשמע את זה ביוטיוב עזוב אין מה להגיד לך תשמע את זה פה תקרא פה אני לא צריך להגיד

אז גם אני לא יודע בסוף גם אני אשכח בסוף גם הוא לא ידע גם הוא ישכח או לא ילך לא יקרא בכלל זה חלק המסר התורה המסר תמיד צריך להיות מסר של משפיע ומקבל עכשיו אני רוצה לעבור לנקודה החמישית בתוך הערת הדם תאיר פניו ישנם שני סוגי אנשים שמגיעים לשיעור או לא מגיעים לא משנה שני סוגי אנשים

באופן הלימוד שלהם

יש בן אדם שומע משהו

הא אני מכיר את זה אני מכיר את זה הבדיחה הזאת שהרב אמר שם בדיחה מפורסמת הסיפור הזה ידוע רבי חייא מי לא שמע על רבי חייא וכשהוא הוריד את הגשם מי לא שמע חלק השני מי שם לב לחלק השני שהרב אמר בשיר שטויות מה הוא אמר שם שזה זה סיפר בגדול את הסיפור על רבי חייא מה זה עם הגשם והזה ושהוא לימד את התלמידים אין שמה שום דבר חדש זה אין מה לבוא לשיעור יותר

זה אפשרות אחת יש דבר כזה בעולם יש אנשים כאלה לא אתם אבל יש אנשים כאלה יש מצב אחר שבן אדם מגיע הוא מלכתחילה מודע לכך שהרבה דברים הוא יודע הוא מלכתחילה יודע שאנחנו נדבר באותיות האלף בית בשיעור הוא מלכתחילה יודע שאנחנו מסתתם נזכיר את התנך ואת המשנה והוא גם כן קרה קצת תנך ומשנה וגמרא ויש לו ידיעות מוקדמות אבל הוא כל הזמן מחפש

מה דבר חדש התחדש לי כאן מה היה הנקודה

אולי בסדר הדברים אולי בהרצאתם אולי איזה שהיא נגיעה קצת חזקה יותר באיזה שהוא עניין אומר אדמור הזקן האדם שמחפש את החידוש זה האדם שחוכמת האדם תאיר את פניו בסופו של דבר זה יהיה האדם שישפיע טוב לאחרים ו ויצליח

איך אומרים להגדיל להגדיל את החוכמה בעולם מדוע מכיוון כשהוא הגיע הוא הגיע

הוא הגיע בתנועה של

האדם הראשון אומר אם אתה תגיד מילה אחת שאני כבר הכרתי אז לא שמעתי ממך כלום מילה אחת אני כבר יודע אמרת טניה

נו טניה אני כבר יודע אני מכיר אם היה משהו אחד אז אין לי כבר מה לשמוע האדם החכם האמיתי הוא מחפש בפינצטה את הנקודה המבהיקה את הנקודה

של התוספת את הנקודה המחודשת הזו בא בתנועה של ביטחון

זה הפירוש הפשוט הפירוש הפנימי יותר

הבן אדם שמחפש את נקודת החידוש איזה נקודת חידוש הוא מחפש שימו לב יש הרבה מאוד דברים שאנחנו יודעים אותם אבל פתאום אנחנו שומעים אותם ממישהו איך שהוא אומר אותם ואז עולה לנו רעיון בראש וואו איך שהוא אומר את זה אפשר לשכנע אנשים בסגנון איך שהוא אומר את זה זה ישמע טוב רגע ידעתי את זה כבר קודם אבל עכשיו אני יודע להגיד את זה באופן כזה

שגם כן יתפוס מישהו אחר יש בן אדם אני יודע אני יודע שזה גמרנו בזה זה מתחיל בזה זה נגמר יש בן אדם שמחפש גם את נקודת החידוש של השומע

איך אני אעביר את זה באופן שזה יהיה מעניין איך אני אעביר את זה באופן כזה שיהיה תופס מישהו אחר מספרים על הרמבם

הוא למד רפואה הוא לא נולד רופא הוא למד רפואה יש אנשים שחושבים שגדולי ישראל נולדו גדולים כל גדול היה פעם קטן הוא צמח מקצנות לגדלות הרמבם למד רפואה אצל איזשהו רופא נוכרי גוי והאגדה מספרת שהרופא הזה הלך לבקר חולה והרמבם התלווה אליו

והרופא החולה היה ממש

מחוסר הכרה

וכל הבדיקות שהרופא שהיה רופא גדול מאוד שעשה או הביאו לידי מסקנה שיש לו איזושהי תולעת בראש שנכנסה דרך האף

וגדלה וצמחה ועשתה פרי ואולי גם כן תולדות ואנחנו לא יודעים והיא אוכלת לו את המוח אז הוא הרדים באמצעות סמים את

החולה והוא קדח חור קטן

בגולגולת שלו ולקח מלקחיים עדינות והוא רוצה להכניס אותם עכשיו לחור ולקשקש שמה ולהוציא את הטולת ופתאום הרמבם תופס תופס מה הולך פה לקרות אז הוא נותן לו צעקה אומר לו מה אתה צועק ומה אתה אתה אתה לא חושב שכשאתה תכניס את המלקחיים אתה תעשה שמה מהפכה

אתה יודע מה אתה יכול לעשות לבן אדם שאתה מדקדק במלקחיים בתוך המוח שלו

אמר לו אתה צודק אבל אם אני משאיר את המצב ככה אז אתה תולה תוכל לו את כל המוח אז

מה שנקרא ברירת מחדל אמר הרמבם תן לי רגע הוא הוציא יצא החוצה הביא עשב והיה מומחה לעשבים הביא עשב ריחני מסוים ספציפי שם על הפתח של החור והתולעת נמשכה אל הריח ויצאה החוצה זה סיפור אגדה מפורסם מה היו צריכים עכשיו לעשות רק לחבוש את המקום והעסק נגמר

הכל בסדר

אז אני רוצה להגיד לכם מה המסר שלי מהסיפור הזה

שלכל אחד יש את העלה שמושך אותו

ולכל אחד יש את נקודת החידוש שכשהוא ישמע אותה הוא ימשך לרעיון כל אחד ונקודת החידוש שלו וזה ההבדל בין אדם רגיל לבין חכם החכם מודע לכך ולכן הוא מחפש

הסגנון העברה אולי נקודת חידוש אחרת אולי איזשהו צ'ופ צ'יק מכאן אולי משהו איזה וורט איך שומרים את זה איזה מילה חדשה שתעיר את העניין ועל ידי זה אני אוכל למשוך מישהו כי כל אחד עם החידוש שאליו הוא נמשך אז הקדוש ברוך הוא אומר אה אתה חיפשת את החידוש אני העיר את פניך אנשים ימשכו אליך באופן טבעי אתה לא לא תצטרך לטרוח זה יקרה מאליו וממילא

ואני עובר עכשיו לנקודה השישית שהיא מורכבת מכמה וכמה היבטים אבל ההיבט הראשון תאמרו לי בבקשה אבל ככה בהבזק הפנים שלנו מה העיקר בפנים מה עושה את הפנים כמהותיות פנים

נכון העיניים אבל גם כשהעיניים סגורות עדיין הפנים של הבן אדם הם פנים בחסידות כתוב שהאף החותם בלשון של המאמרים

החותם האף לא סתם אומרים אף יהודי אף יהודי זה הפירוש הוא פנים יהודי

האחות עם החותם של האדם פנים החוכמה ככה הלשון של אדמור הזקן של האדם חוכמת אדם תאיר פניו פנימיות החוכמה מתגלאת באף שלו עזבו כעת איך אנחנו מגלים את זה בתוך האף בוא נעבור להיבט הרוחני של האף האף זה איך שאומרים הישראלים יש לה אף גבוה יש לו אף גבוה אף זה תנועה של

של התנשאות מרים את האח זה תנועה מסוימת של התנשאות

החוכמת האדם תאיר פניו לפי הפירוש הזה של האדמור הזקן על האף של האדם על הגאווה שלו או על חוסר הגאווה שלו אתה יכול לדעת מי הוא אתה יכול לזהות אם הוא חכם או לא

האף בחינת האף האב זה סמל או עם אף למטה או עם אף למעלה כן האף בתנועה שלו היא למעלה או למטה אתה יכול לדעת האם האדם שלפניך הוא חכם או לא משום שהחוכמה

ללכת ביחד עם ביטול בהיבט הרוחני של העניין אף למעלה זה גאווה וממילא

נמיכות מסויימת בשכל ואילו כאשר האף למטה לא במובן של בדאון במובן של אדם סולידי אדם שיודע את מקומו יודע לכבד אנשים אחרים זה אדם שהוא יותר כלי אל החוכמה

אז המחשה הגמרא מספרת במסכת חולין

על רבי פנחס בן יאיר שהלך לפדות שבויים היה צריך לחצות את נהר גינאי

והוא אמר לגינה גינה היא גנאי חלוק את ממך אני הולך לדבר מצווה אז זה היה ויכוח בין הנהר לבינו לא נקרא נס

עכשיו בסופו של דבר הנהר פסק והוא חצה שאלו אותו התלמידים שנשארו בצד השני מעבר לשני של הנהר כבוד הרב אנחנו נעבור אתה מבטיח שהנהר לא שוטף אותנו

הרי כל רגע הוא יכול לחזור או אז הוא ענה להם דבר הגמרא בירושלים אומרת אני אם אתם רוצים לדעת אם אתם

לחזור אליכם אז ככה מי שיודע על עצמו שלוביזה לבין ישראל מימיו ולא הקל בכבודו יכול לעבור בלי חשש של נזק זה הכלל שנתן להם במנחס וככה הם עברו והם גם כן ניצלו

זאת אומרת יש כאן מה שנקרא במסכת אבות זהום מכובד המחבדת הבריות כשאנחנו מדברים על חכמת הדם תאיר פניו שימו לב

בעיר זה תשפיע לאחרים מגאוותן אי אפשר לקבל אתה רוצה לדבר על על מישהו שמצליח להשפיע על אחרים מישהו שמשנה אחרים

מישהו שהחוכמה שלו סוחפת אחרים בוא תבדוק האם הוא ביזה או מבזה אנשים אחרים אם כן הטבע לא ישנה את עצמו לכבודו

אבל אם הוא לא ביזה האנשים האחרים הטבע מאבד את עצמו ואז הוא יכול להשפיע על אחרים אז הוא יכול לשנות אנשים אחרים ויקבלו ממנו זה יתקבל בטוב עכשיו רק על זה אני רוצה רק השלמה קטנה גם כאשר בן אדם הוא חכם אמיתי וחוכמתו מאירה את פניו והאנשים מקבלים ממנו

ונסחפים אחרי הטוב שיש בו לאחר החוכמה שיש בו

תמיד תדעו שעדיין יהיו שונאים עדיין יהיו אנשים שיטחו בו דברים מאין למדנו את זה מהמשנה במסכת אבות המשנה אומרת שמי שלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה הוא נעשה כזה וכזה וכזה והוא עולה מדרגה לדרגה מדרגה לדרגה

בסוף כתוב הוא מוחל על עלבונו היה פעם איזה רב שכל הזמן היו אנשים שמציקים לו מבזים אותו אז הוא הלך לרבי שלו ושאל אותו רבי למה זה לא ככה

אמר לו הרבי רבי שלו כי הוא תראה במשנה כמה שאתה רוצה כמה שאתה תהיה מושלם

עדיין אתה צריך להיות מוחל על עלבונו סימן הדבר שעדיין יהיו אנשים שהם איך אומרים יאתגרו אותך יאתגרו אותך בתיקון המידות שלך הרוב יאהבו אותך אבל תמיד יהיו לך אנשים כאלה אתה צריך עדיין

להתגבר אז צריך לקחת אה חכם גם את הנקודה הזאתי החכם לוקח בחשבון הוא לא מאבד את הוא לא מאבד את הוא לא מאבד את העשתונות שיש לו מישהו שיוצא נגדו אז הוא לא כמו שאומרים נכנס בו הוא מסוגל גם למחול עלבונות הוא מבין שזה חלק מסוים מהבריאה שיש דעות שונות ושיש כאלה שמסכימים איתי ושיש כאלה שלא מסכימים איתי זה סמל של חוכמה

אם תראו בן אדם שלא מסוגל להכיל מישהו שלא חושב כמוהו ברדיוס של החמישים מטר שלו או יותר אז אתם יכולים לדעת מה שבטוח בטוח חכם הוא לא משום שחלק בלתי נפרד מהחכם זה שהוא מסוגל להכיל 1000 שיש לו מנגדים והוא מסוגל גם למחול להם מסוגל להכיל אותם היבט נוסף של החכם

מליצת העולם אומרת אם לא הולך כמו שרוצים צריכים לרצות כמו שהולך

זה מיליצת העולם אז אחד מהאדמורים בא הרב מקוברין היה אומר ככה אני אומר שצריך להגיד את המשפט הפוך אם אם אם

רוצים אם רוצים כמו שהולך אם אני רוצה כמו שהולך או אז ילך כמו שרוצים אם אתה הולך כמו שזורם עם מה כביכול הרצון העליון מראה לך בלי להילחם

סופו של דבר ילך כמו שאתה רוצה בסופו של דבר בסופו של יום החכם יש לו פנים עמוקות כשהוא רואה צרות כשהוא רואה בעיות הוא יודע להכיל אותם נכון לא הולך כמו שאני רוצה אז ילך כמו שאני רוצה כמו שילך

ואז מה קורה בסופו של דבר ברגע שהוא מקבל את הדברים ברגע שהוא מכיל את הדברים אז בסופו של דבר מתקדם לו בדיוק

עכשיו יש לו עוד כלל אחד לחכם שזה גם כן אגדה עתיקה שהעולם אומר אותה האגדה מספרת על איזה שהוא חתול שרדף אחרי העכבר והעכבר כל כולו כל נפשו בו והחתול רודף אתם יודעים 30 פסיות של עכבר זה פסיעה אחת של חתול אז זה משהו

באמצע הדרך רואה העכבר איזה שהוא פיל הפיל של אותו למה אתה כל כך מבוהל הוא אומר יש איזה חתול שרודף אחריי מאחורה אז הפיל ככה לוקח עם הרגל שלו

ככה חתיכת בוץ שופך על העכבר כיסא אותו עכשיו הוא מכוסה זה הוא מוגן מהחתול החתול מגיע מחפש מחפש מחפש מחפש רק מה הזנב של העכבר ביצבץ

אז הוא משחק עם הזנב שלו אז החתול מתחיל להוציא ממנו את הבוץ תופס אותו ואורף אותו אוכל אותו

אז ההגדה אומרת שאנשים למדו מהסיפור הזה מסר לא כל אדם שזורק עליך בוץ זה לרעתך

ולא כל בן אדם שמנקה אותך מבוץ זה לטובתך זאת אומרת שהרבה וזה שהחכם קולט אותה

החכם קולט שלא כל דבר שהוא צער לי בחיים הוא שלילי יש צער כזה

שהוא בונה אותי יש צער כזה שמקדם אותי אולי עכשיו שאני בתוך הצער אני לא רואה את זה אבל באיזה שהוא מקום זה כמו אותו בוץ

הפיל זורק אבל זה בעצם אמור היה להגן עליך

ויש לפעמים אנשים שבאים ומלטפים אותך ואיזה נהדר וזה זה וזה אבל בעצם מנסים לקרות לך בור ואתה צריך להיות מספיק חכם כדי לדעת להיזהר לא ליפול לתוך לתוך הרגשיות הזאתי שהיא לא תמיד נכונה ולא תמיד אמיתית

הכלל הוא אם אני רוצה לתת כלל מעשי מעשים מעשי זה שכל פעם שאנחנו רואים שימו לב זה משהו מאוד חשוב לי הנקודה הזאת

אם אנחנו רואים מישהו שהוא מנגד לנו מאוד מאוד זורק עלינו טיפ מאוד מאוד חזק ואנחנו לא מבינים מה זה נותן אנחנו לא מבינים מה זה מה אנחנו מתקדמים על ידי זה נראה לנו משהו הכי גרוע שיש בעולם

אז הבקשה היא בסדר זה הכי גרוע שבעולם בוא ננסה להבין למה הוא עושה את זה

ננסה לתת לזה איזה שהוא היגיון למה שהוא עושה ובסופו של דבר אנחנו יכולים בסוף להגיד שאנחנו לא מסכימים איתו אבל ננסה לתת לו היגיון למה משום שההשגחה הפרטית של העולם עובדת בצורה כזו שהקדוש ברוך הוא מעביר לנו מסרים באמצעות האויבים שלנו יכול להיות שהמסר שהם מעבירים לנו הוא לא נוגע לסיפור הזה

יכול להיות שבסיפור הזה באמת

רשעים נרשעים ובסיפור הזה הם לא צודקים

האמת יקבלו על זה עונש אחר כך אבל למה זה בא לנו מכיוון שיכול להיות שמחר מחר אנחנו ניפגש באיזה אסוציאציה שיהיה כדאי שאנחנו נהיה מוכנים והוא בפחד שהוא מפיל עלינו הוא בלגלוג שהואגלג עלינו הוא העביר איזה שהוא מסר שאנחנו אמורים להיזהר כתוצאה מזה

אולי במקרה הזה לא אבל בעוד איזה שהם מקרים כן כלומר בואו כן נלמד ממה שקורה גם

הלא טוב שנקרא החכם מפיק ממנו גם כן בושם החכם מפיק ממנו גם כן איזה שהוא משהו מעולה גם מהלא טוב הוא מוציא משהו טוב אולי לא למקרה הזה אבל למקרה אחר

מכאן למדתי שיש גם כן איזה שהיא תועלת בעניין והדבר האחרון שעליו אני משוחח משהו קצר ופשוט

נאמר החוכמה תחיה בעליה חכם אמיתי כמובן יש לו

אופרה מה שנקרא יש לו אופציה יש לו סיעתה יש לו עזרה לחיות יותר זמן למה החוכמה תחייה בעליה מה בחוכמה זה קיים

יש איזה גוי אחד הוא חי ידיים היום באינדונזיה הוא חי כבר 146 שנה כן חי היום באינדונזיה גוי כזה

בין 146

והוא

רק בחודשים האחרונים הוא קצת קשה לו לאכול מאכילים אותו והוא הפך להיות סיעודי במה שנוגע לשירותים וכאלה בחודשים האחרונים מה אתם אומרים

נחמד עכשיו שאלו אותו כמו ששואלים הרבה במרחת הימים

מה הסוד של אריכות ימים שלך אז הוא אמר להם שני דברים הדבר הראשון אני מכיר טובה כל אדם שעשה לי טובה אני מאוד מאוד מכיר לו טובה דבר שני יש לי סבלנות

האדם החכם צריך להבין שיש דברים שאי אפשר לפתור אותם לא בידיים ולא בפה ולא בכלום אלא זה רק עניין של סבלנות אין מה לעשות אז מה זה יעזור שתאכל את הלב שלך עכשיו

הזמן צריך לעשות את שלו אין לי ברירה והוא נכנע לזה אז ברגע שהוא נכנע לזה לפחות הוא לא אוכל את הימים שלו הוא לא הוא לא שורף את הפיוזים הפנימיים שלו מרוב מרוב שהוא מצפה למשהו והדבר הנוסף זה המעשה טוב

הכרת הטוב משום שכאשר אתה לא מכיר טובה

העולם שאני אומר העולם אני לא מדבר על רק על בני אדם הדומם הצומח החי והמדבר

כולם הם אנטי זה שלא מכיר טובה העולם בנוי היסודות האושיות שלו הדי אן איי הפנימי שלו זה הכרת הטוב ברגע שאתה לא כזה כל הזמן אתה חוטף בוקסים לא רק מבני אדם גם האדומים גם מהצומח וגם החיי בין אם אתה מבחין בזה בין אם אתה לא מבחין בזה רק מי שיודע להכיר יודע להעריך כל עשב כל שתיל כל יום כל שעה כל רגע כל מה שנתנו לי יודע להעריך

הבן אדם הזה יודע לאכול את החיים כמו שצריך אז זה החוכמה תחיה בעליה החכם יודע למחול החכם יודע לראות את החיים בהיבט אחר ומכיוון שהוא רואה את החיים במבט הרבה יותר רחב מסוגל להכיל גם דברים שהם מנוגדים לו הוא לא כועס

שאלתי את עצמי למה הוא לא אמר לאכול גזר כל יום בבוקר

למה הוא לא אמר לעשות דיאטה משום שכל הדברים האלה הם טובים אבל הם לא העיקר הוא הביא

שאחרי הכל הנפש יהיה העיקרית מה זה יעזור שבן אדם יאכל את כל הדברים הבריאים אבל הוא מקטר בפנים וכעוס בפנים ושונא בפנים שזה אוכל את החיים באמת

אם אנחנו רוצים להאריך ימים אז החוכמה תחיה בעליה וזה כמו שהתחלנו שלמה חוכמת אדם תאיר פניו עד מתי לנצח בהתחלה זה בפנים אחר כך זה במסרים אבל זה הכוח של האדם האדם יכול להוריד

אור אין סוף

בתוך החיים שלו ובתנאי שהוא יתעלה טפח אחד מעל האפרוריות האפרוריות בעין ואפרוריות באלף הוא התעלה טפח מעל

הטינופת הטינופת הרע השיקוץ השנאה הכעס שמלווה את הטפח הראשון של העולם אתה רק מתעלם מעל זה אתה מתחיל לנשום יותר טוב החיים שלך הופך להיות החיים הופכים להיות הרים להיות הרבה יותר איכותיים

וזה מה שעושה ועוז פניו ישונה העוצמה של הפנים מסיים שלמה העוצמה של החיים הכוחות פשוט השרירים הנשימה הבשר הכל הופך להיות משונה אתה הופך להיות בן אדם שיש לו יכולות הרבה מעבר למה שנראה בדרך הטבע שהקדוש ברוך הוא יעזור לכולנו לעבור לחיים נצחיים בלי אבל כלי לזה

זה כאשר האדם חוכמת אדם מאירה את פניו שהוא רואה את החיים באור

ואז העור הפנימי הזה משנה לו גם כן את החיים הגש