"היום יום הולדת לגבי"… שרו בני משפחת תורג'מן בחגיגת יום הולדת ה-18 של בנם ששולבה עם משתה-פורים.
אצל גבי, סעודת פורים תמיד נושאת שמחה כפולה. הוא נולד בט"ו באדר, והמשפחה חוגגת לו בהמשך לסעודת פורים, אור לט"ו.
אביו נהנה שוב להיזכר כיצד אמו הספיקה לבצע את 4 מצוות הפורים כבר בצהרי החג, אך רק עם צאת הכוכבים יצא גבי לאוויר העולם.
למחרת, ביום שישי, פגש גבי את חברו נתי בבית הכנסת. בסיום התפילה, בירך אותו נתי ב'מזל טוב' חם ולבבי, תוך שהוא מוסיף: "ראיתי שבהגרלת הלוטו[1] הקרובה ניתן להגיע ב'דאבל-לוטו' לסכום של 40 מיליון₪! מה דעתך להצטרף? אתה כבר גם כן בגיל המתאים, ובפרט שאנחנו עדיין בחודש אדר ש'בריא מזליה' – יש לנו כיהודים מזל מיוחד עכשיו, כך שרבים יותר הסיכויים לזכות!"
גבי חשב מעט והגיב: "בעצם, למה לא? תהיה לי סגולה כפולה של יום ההולדת בו המזל גובר!"
הם צעדו יחד אל
דוכן-לוטו סמוך, וגילו שלא לחינם אמרו חז"ל על בני ישראל כי הם "מאמינים בני מאמינים". תור ארוך במיוחד השתרך. "כנראה שאיננו היחידים שחשבנו להתעשר במוצאי פורים…"
בינתיים קיימו בעצמם 'ובלכתך בדרך', והעמיקו בדיון-הלכתי אודות אחותו של נתי שנסעה לחמותה בירושלים: מהם התנאים לפיהם היא תתחייב במצוות הפורים בט"ו. תוך כמה רגעים הם מצאו את עצמם עומדים מול הדלפק.
גבי החל למלא את הכרטיס, תוך שהוא מנסה את כוחו בגימטריאות, צירופי אותיות מהמגילה וכדו'.
לפתע הבחין גבי שגם נתי ממלא את אותן ספרות. 'לא יתכן שיש לו רוח הקודש, הוא פשוט מעתיק ממני! מה, שגם הוא יפעיל את המוח?!…' אך במחשבה שניה, החליט גבי לוותר לו – 'ממילא אני עושה רק את חובת ההשתדלות'.
תוך כדי עזיבתם את הדוכן, הפטיר גבי: "אני יודע שהעתקת ממני, אך אני מסכים לכך בלב שלם". נתי חייך במבוכה ונפרד באיחולי שבת שלום.
במוצאי שבת, בשעה מאוחרת, קיבל גבי צלצול טלפון: "זכינו!" צעק נתי מבעד לפומית. "מַההה? לא יכול להיות"… "אל תדאג, לא במיליונים שחלמנו עליהם, 1000 שקלים בלבד. אבל נחמד, נכון?"
"מאד נחמד" ענה גבי, ובליבו חשב: 'קל לפרגן כשהסכום הוא תיאורטי בלבד, אך מתברר שיגיע אלי רק מחציתו, כפי הנהוג במקרה ששניים ניחשו את אותו המספר'.
גבי התעשת וטען: "אנחנו צריכים לברר מה הדין על פי התורה במקרה זה".
"מה זאת אומרת, הרי אתה הסכמת לי להעתיק!"
"נכון, אבל לא באמת חשבתי על משמעות העניין, ואני חושב שבמקרה זה, המזל הוא שלי, שהצלחתי לנחש את המספרים הללו!".
נתי צירף בשיחת ועידה את שכנו, הרב כהן, על-מנת שיכריע ביניהם.
הרב שמע את פרטי המקרה ופסק: "נכון שהייתה כאן העתקה, אך עליכם להתחלק בסכום בשווה. הסיבה לכך היא שאין אנו מבינים בענייני מזלות, ויתכן שהמזל לזכייה שייך דווקא לנתי, כך נקבע משמים, שכל אחד יקבל 500 ₪, לא פחות ולא יותר"[2].
"תודה רבה כבוד הרב", ענו החברים שקיבלו שיעור מעשי נוסף בחיי הבגרות והחליטו להמשיך להרבות בשמחת חודש אדר על-ידי נתינת מעשר מן הכסף עבור תמיכה במשפחות אברכים שתורתם אומנותם.
מקורות: [1] בנוגע לעצם השימוש בלוטו לשיטת הפוסקים הספרדים, עיין ספר 'ויען שמואל' חט"ו עמ' תח. [2] כתובות צג, ב ד"ה ורב המנונא. שו"ת ויען אברהם פלאג'י חו"מ סי' ג דף סד, ד.
[עריכה: ש. מלומד]