תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
המבנה של השיעור היום, על כל פנים, הוא בנוי על יסודות מתוך הקטע הראשון של המאמר. זאת אומרת מהפרק הראשון של המאמר שהכותרת שלו זה תורת החינוך וההדרכה.
אני חילקתי את הנושאים שאני רוצה לשוחח עליהם 6 חלקים. תפקיד המחנך המדריך זה יהיה הפרק הראשון שלי הקושי בחינוך 4 סוגי כישרון הכישרון היהודי, מסירות כוונה, מסירות בחינוך, בחינוך, הפסד ורווח.
ומבט של מחנך זה הנקודה האחרונה. עכשיו באמת אין לזה שייכות ישירה אני השתדלתי להיות מאוד מאוד צמוד לטקסט. כמעט כל סעיף פה בנוי על איזה שהוא קטע מתוך המאמר אבל זה איך אומרים.
זה בכל אופן אישי, אז אנחנו נצטרך לפצח ביחד את הקשר ביניהם.
אז הנושא הראשון תפקיד המחנך והמדריך. אנחנו לומדים איזושהי טרמינולוגיה חסידית קבלית, פילוסופיה של החסידות, יותר נכון, ואנחנו חייבים, כמו שאומרים, להיות קשובים להרגשות והניואנסים שהיא מנסה להעביר. אז אם אנחנו נערבב את מה שאנחנו מכירים עד היום אז אנחנו נצא מופסדים.
ראשונה שהרבי הראייהץ מגדיר הנחה.
בשם אבא שלו, אבא שלו היה אומן ההגדרות.
אמן הניסוחים הרבי הרשב, שהוא גם כן אמר את המאמר הזה של החינוך וההדרכה, ובנו שהיה כתבן יוצא מן הכלל הוא זה שכתב אותו ונתן לאביב להגעה. אז הוא התבטא בשיחה של חי באלול תף שין גימל.
אני לוקח את זה כפתיחה זה יעזור לי להמשך אבל.
הבעל שם טוב הראש המחנכים בכל הדורות זה הבעל שם טוב וראש המדריכים בכל הדורות זה האדמור הזקן אנחנו עכשיו מנסים לפצח מה הקשר בין הבעל שם טוב לבין מדריך בכיר לבין מחנך בכלל. ומה הקשר לראש המחנכים? זאת אומרת למה?
למה הוא מיוחד בזה שהוא ראש של המחנכים? שוב, לפי הטרמינולוגיה ופילוסופיה החסידית? ולמה האדמור הזקן שייך לראש הממשלה?
מניחים מה מיוחד של מדריך שבו הוא הצטיין בהקשר אלינו מאוד ברור כאשר אנחנו מבינים דבר, אנחנו יכולים ליישם אותו גם אצלנו ברמה זו ברמה אחרת. אז נתחיל קודם כל עם קטע שאומר הרמבם הרמבם מעבר לחיבורים שלו הגאונים בתורה שזה הספר היד החזקה ויש לו פירוש של המשניות, ומעבר לכתבים המדעיים שלו ברפואה יש לו פירוש, הייתי אומר שהוא ממוצע כזה.
הוא בן פילוסופיה לבין מידות ומוסר משהו באמצע. זאת אומרת זה הנהגת האדם ומצד שני זה.
חשיבה תורנית לא, לא מדע.
חיצוני כמו כתבי הרפואה שלו, והוא קרא לזה 8 פרקים ככה זה נקרא 8 פרקים באמת יש שמה 8 פרקים הוא מחולק וזה 8 פרקים שהם הקדמה למסכת אבות, מסכת אבות שהיא כל כולם מוסרים ומידות ודרך ארץ הוא הקדים לה לעין את מהות העצמי השורשי, הנפש איך שה איך שהיא עובדת אצלנו אז אני רוצה להקריא.
השורות מתחילת הפרק השמיני.
בניסוח הרמבם כתב את זה בערבית, אבל זה ניסוח די מדוייק. תרגום בעברית אז הוא אומר כך אי אפשר שיוולד האדם מתחילת עניינו.
בטבע בעל מעלה.
אי אפשר זה הנחה אי אפשר שהאדם יוולד מתחילת עניינו, זאת אומרת מתחילת בריאתו בטבע בעל מעלה ולא בעל חיסרון.
כמו שאי אפשר שיוולד אדם בטבע, בעל מלאכה מן המלאכות, כשם שכל אחד מאיתנו מבין שלא יכול להיווצר מצב שאדם נולד טייס, הוא כל כך כשרוני שהוא מיד נכנס לתוך המטוס ויודע בדיוק להנהיג אותו. כמו שזה מובן בשכל שלו.
תדע לך שבכלל מעלה וחיסרון בצורה מלאה ושלמה. לא יכול להיות לאדם כאן, הוא אומר את המשפט הכי חשוב אבל אפשר לאדם שיוולד בטבע מוכן למעלה סליחה למעלה, או לחיסרון. אפשר לאדם שיוולד בטבע מוכן למעלה, או לחיסרון.
זאת אומרת האדם יכול להיות מוכשר שאם תאבד אותו לא באלף אלא בעין תאבד אותו, הוא יהיה לו.
בזריזות מסויימת.
מגיע לדבר מסוים והיא תהיות מסויימת להגיע לדבר אחר.
בהיות פעולה אחת מהן יותר קרובות.
קלות עליו מפעולה אחרת. זהו זה הציטוט של הרמבם יש דברים שהם קלים להגיע אליהם ויש דברים שהם קשים אליהם להגיע אליהם. הרמבם פה אומר דבר שהוא מהפכני מבחינת החשיבה שלנו.
נראה לי נראה פשוט אבל מהפכני מבחינת החשיבה שלנו. הרמבם טוען שבעצם אין הבדל בין אדם לאדם. בעצם אין הבדל ברמה הכישרונית שבין אדם לאדם בכלל, כלומר כל אדם יכול להיות הכל.
בקול מכל כל השאלה עד כמה הוא יצטרך, כמו שאומרים, לאמן את עצמו. כי אם אני אומר שאדם לא נברא מושלם, אין אדם שנוצר, כמו שאומרים סגור במשהו 100% הוא.
מוכשר בו כבר הוא כבר.
מה שנקרא שלם בו וגם לא יכול להיות. הוא אומר שאדם חסר משהו בצורה מושלמת, יש בו הכל. ההבדלים בין האנשים זה ההבדלים.
עד כמה אתה תצטרך לחפור כדי להגיע לדבר?
ועד כמה אתה תצטרך לחפור כדי להגיע לדבר אחר? שניהם יכולים להגיע לאותו דבר ממש עכשיו מי שאמר את זה אחריו ויש לו המון המון קווים מקבילים בינו ובין הרמבם זה הגאון מוילנה אמר את זה בסגנון.
שלו, וזכור לי ככה משהו רחוק משנים שלמדנו כאן שהזכרתי את הרמבם הזה. לא הזכרתי אף פעם פה. אבל את דברי הגאון מוילנה כבר הזכרתי, הוא טען בניסוח שהוא קצת יותר ציורי, שאין הבדל בין אדם, אלא הבדל הוא איזה גודל נר כל אחד.
נצטרך בימים ההם. הנר היה סמל ההתמדה כמה שעות בלילה אתה תצטרך ללמוד, אז אחד יצטרך להגיע לזה במאה שעות ואחד יצטרך להגיע לזה במאתיים או כל אחד לפי עניינו, אבל בעצם הוא טען שהכל= בין כל האנשים. אז זה.
ההקדמה הראשונה הקדמה שניה, האדם אומרת החסידות מלשון מה נקרא אדם. יש כמה פירושים, אבל הפירוש הכי פשוט והכי בסיסי.
מלשון אדמה.
אדם בא מהאדמה באדמה, אנחנו רואים את הנקודה הזאת שאמר הרמבם בצורה הכי בסיסית אם את מדמה את האדם לאדמה, טבע של האדמה, זה שמה שאתה זורע.
בה, זה מה.
שיוצא. והאמת, האמת היא שהחקלאים את זה פה. במיוחד החקלאים היהודים יודעים שבמשך שנים שהערבים ניסו לגדל כל מיני דברים והם לא הצליחו מכיוון שלא הייתה להם מספיק השקעה, הם אומרים את זה בניסוח של אהבה.
לא היה להם מספיק אהבה לארץ למולדת אז לכן הארץ לא הצליחה להם. אבל במילים.
מדעיות יותר.
לא הייתה להם את ההשקעה הנחוצה על האדמה הזאת. מה צריך לעשות כדי שתצמיח דבר זה וזה האדם הוא גם כן כזה. אנחנו יכולים להצמיח מהאדם כל סוגי הגידולים והדברים הטובים והחיוביים כל סוגי הכישרונות, כל סוגי המעלות, כל סוגי המידות.
השאלה כמה כמה תצטרך להשקיע בין גידול לגידול.
אבל.
אתה חייב לקבל את זה שישנה אדמה במקביל לאדם ישנה אדמה שהיא מתאימה יותר לזרע פלוני וישנה אדמה שמתאימה יותר לזרע האחר.
וקובץ של האדמה והמלכים שיש בעולם.
שאני גם לא יודע, ואתם בוודאי מוצלחים ממני בזה. נוספת החסידות טוענת ואני עוד מעט אראה אראה את זה בצורה מפורשת מהאדמור הזקן. החסידות טוענת דבר שהוא עוד פעם קצת מהפכני, אבל אנחנו נצטרך, כמו שאומרים, להכניס את זה לראש.
החסידות טוענת שלא הכישרון קובע.
אלא האפשרויות קובעות זה הניסוח. אני אסביר עכשיו את הניסוח הזה לא הכישרון קובע, אלא אפשרויות קובעות.
הרבה פעמים אנחנו שואלים את עצמנו במה אנחנו נעסוק, מה מתאים לנו יותר? אנחנו מחפשים תראה, אני חזק בזה, אני חזק בזה, אני חזק בזה. לכאורה זה מחשבה מאוד בריאה, זה מחשבה מאוד מאוד נכונה.
החסידות טוענת שהיא נכונה והיא לא מוכרחה להיות נכונה, זאת אומרת היא לא היסוד.
הכי ראשוני לבדיקה ולבחירה למה? מכיוון שיכול להיות, אם אמרנו שלאדם יש בו הכל.
אז מה קרה? למה אדם זה מכוון יותר לנושא זה, ואדם זה מכוון בטבעו יותר לנושא זה, למה מה קרה? אומרת החסידות שכשהנשמה התלבשה בתוך הגוף בהתאם לשליחות שלה בעולם היו דברים מסוימים שנדבקו בה יותר, כי זה מה שהיא צריכה לעשות.
יש דברים שהיא אדם הזה יצטרך לעשות, לעסוק למשל בדברים מאוד מאוד מדויקים, אז הנשמה שלו התחברה יותר לכושר הדיוק.
הדיוק שלו היה בנושאים עיוניים, אז הדיוק יהיה בנושאים חיוניים, אם הדיוק שלו בעניינים מעשיים בידיים, אז הנשמה שלנו נבדקה יותר לצד הזה של הדברים המעשיים. במילים אחרות יש לאדם את הקול, אבל יש דברים שהוא מחובר אליהם יותר, מחובר אליהם- כמו שאמרתי.
קודם עכשיו אומרת החסידות כלל חשוב. לפעמים קורה שהנשמה של האדם זקוקה לעשות שליחות מאוד מאוד ספציפית.
החיים שלה, למשל, סתם לצורך הדוגמה.
הפנטסטית פנטסטית שנפלה לי בראש האדם הזה בגלגול קודם, גרם לתביעה של מישהו בגלגול הזה. הוא צריך לתקן את זה, אז יווצר לו איזשהו מצב שהוא יהיה בים והוא זה והוא יציל את אותו אחד שבפעם הקודמת הוא גרם לתביעה שלו בזה הוא יתקן את מה שהוא עשה בעבר לצורך היכולות שלו להציל את אותו אדם. הוא מגיל צעיר הייתה לו נטייה.
לים לשחייה.
ובזה הלך וגדל והתפתח והפך להיות צוללן יוצא מן הכלל. משהו מיוחד כל זה אלוקים נתן לו לא בשביל שיהיה צוללה כאילו בכיכר כקו ברור מציל או מצילה אבל בכיכב ברור בחיים כל זה הוא נתן לו משום שבין 42 לארבעים וחמש הוא ייפגש עם האדם הזה ויציל אותו. אז הוא צריך את הכלים האלה.
במילים אחרות החסדות שלנו שלפעמים מילים קורה שכישרון גדול מאוד.
נופל עליך וזה לא וזה לא צריך להיות העיסוק היומיומי שלך. אתה אומנם נהנה מאיזה שהוא כישרון מסוים שהוא יכול להיות, אפילו יחיד בדורו.
בעוצמה שקיבלת אותו.
אבל זה לא צריך להיות העיסוק שלך. יכול להיווצר מצב כזה, זה לא תמיד כך. אבל זה יכול להיווצר.
כלומר הטענה של האדמור הזקן בתורה.
אור.
שאתה לא תוכל להסתכל על הכישרון וממנו ללמוד על מה שאתה צריך לעשות בחיים שלך.
לכישרון, מה שנקרא, רק על הכישרון, על הכישרון בלבד הוא עדיין לא יהיה האבן בוחן המוחלט למה התפקיד הייחודי שלי כאדם ושאני צריך בו להתפתח? לא ברור שזה ככה. זה יכול להיות ככה.
זה יכול להיות מאוד שזה ככה אולי ב-70% תאמרו שזה ככה אבל יכול להיות שלא, לא? כלומר, אם תמצאו בן אדם שיגיד אני מבוזבז, כי במשך החיים שלי היה לי כישרון לא נורמלי ב ולא עשיתי איתו כלום.
הטענה של החסידות שזה בכלל לא בטוח שזה נכון יכול מאוד להיות, וזה עוד בשלב מעניין בתפיסה האלוקית של הדברים. אלוקים רצה ממך את התיקון כמו שאמרתי קודם, אז הוא השקיע בך, נתן לך את הכישרון הזה, אבל יש לה בגלל שעשית את התיקון שלך, ובגלל שהיית צריך לעשות אותו אתה מקבל בונוס שכל החיים אתה נהנה גם.
מהשירות בתחום הזה, אבל זה עדיין לא השליחות שלך, וזה עדיין לא.
לא צריכה להיות העבודה היומיומית שלך, זה יכול להיות, אז אם זה נכון, אנחנו צריכים לחפש דבר שהוא יותר יסודי ויותר אמיתי שינחה אותנו במה השליחות שלנו בעולם. זאת אומרת במה אנחנו צריכים להשתדל להתפתח?
וכאן מגיע החסידות ואומרת תשמע, זה בכלל לא קשור. זאת אומרת, ההתפתחות האמיתית שלך לא קשורה לכישרון שלך.
ומה היא כן קשורה? היא קשורה לרצון שלך?
הרצון מקביל בחסדות לאפשרויות. למה יש לאדם שיש לו אפשרות כלכליות, למשל ללמוד באוניברסיטה ויש בן אדם שאין לו את האפשרות הכלכליות האלה? הטענה של החסידות אל תספר לי סיפורים.
אם יש לך רצון יהיו לך אפשרויות.
עכשיו כשאנחנו נצטרך לכתוב פרמטרים לייעוץ המקצועי שלנו, אנחנו נוכל לראות לפעמים אדם שיש לו משהו מיוחד מאוד לפי כל הנתונים והפרמטרים שאנחנו רואים ואנחנו לכאורה מייעץ.
לו, זאת אומרת, אנחנו נאמר לו.
שבזה אתה מאוד מאוד חזק ואנחנו נעשה איתו פגישה בעוד 30 שנה ואנחנו נראה שהוא לא יתפתח בתחום הזה. זאת אומרת, הוא לא עסק בתחום הזה בכלל, אלא הוא עוסק בתחום אחר כשאנחנו.
נשאל אותו האם הוא מרוצה, הוא יגיד שהוא מרוצה.
וכשנעשה את הסטטיסטיקה הזאת זו הטענה של החסידות על מאות רבות של אנשים. אנחנו נגלה שאחוזים גבוהים מאוד מהעולם. ככה חיים.
יש להם לפי כל הנתונים והפרמטרים של הבדיקה שעשינו, כישרונות מסוימים ובשטח הכישרונות האלה לא באו לידי ביטוי יומיומי. היה להם את זה, אבל זה לא בא יומיומי ואנחנו יכולים לבוא ולהגיד איזה עולם מטומטם זה. איזה עולם שלא מפיק את מה שיש באנשים במאה%
אבל האנשים האלה באו לבדיקה והם יודעים מה שיש להם ובכל זאת, האפשרויות, הנתונים, הנסיבות תוך שנקרא לזה אנחנו קוראים להם אלוקים. לא אפשר לדבר הזה להתפתח ואז באה חגדות ושואלת איך דבר כזה קורה? אז בשביל מה?
הרי הקדוש ברוך הוא לא עושה דברים חינם. בשביל מה שתלת באדם הזה עוצמה כזאת? והתשובה היא האדם הזה צריך את העוצמה הזאת בשביל משהו אחד בחיים שלו.
וזה נשאר לו מתנה.
מתנה קיבלת, אבל אל תחשוב שהמתנה הזו אומרת שאתה צריך ביום יום להפיק את המירב והמיטב שלך. את זה הוא בטוח צריך לעשות על זה אין אחרת. בשביל מה הוא בא פה?
לא בא פה לשחק כדורגל, הוא בא כדי לעשות משהו, אז הוא עשה את הטוב משהו. ומעבר לזה כמו שאומרים נשאר לו הבונוס הזה של המתנה, אבל זה לא אומר שזה באמת התפקיד שלו. זה.
עדינה שיש בה מקום הרבה להתבונן בה ובאה האדמור הזקן בתורה.
אור.
והוא.
טוען.
שמה שכן קובע בצורה יותר אמיתית לא הכישרון קובע אם אני רוצה לעשות את זה נוסחה אלא אפשרויות קובעות. זה הנוסחה שבאתי בתחילה. שמה הם האפשרויות, הרצון.
יש לך אדם עם רצון ויש לך אדם בלי רצון. הרצון לכשעצמו הוא כישרון. יש לכם אדם שהוא בלי שום כישרונות.
מה שאנשים קוראים היום כישרונות, אבל יש לו המון המון רצון ואם הרצון הזה הוא עקף הרבה בעלי כישרונות ואנחנו רואים בשטח בעולם שמשום מה האלוקים בצורה.
הכי סליחה אני אומר בכיל, לא הגיונית בחן. אצל אנשים מסוימים עם כישרונות אפס שהם יהיו עם רצון עוצמתי כזה שהם יושבים ויושבים.
יושבים ויושבים ובסוף הם הדיקן של האוניברסיטה. לצורך הדוגמה למה הוא עשה את זה היה לוקח איזה שהוא אדם עם כישרון כזה עילוי כבר בקצהירות או היה עילוי ומכניס בו את הרצון הזה? אז היה מוציא לנו איזה שהוא משהו מטאור שאנחנו לא יכולים.
להשיג בכלל. אבל אתה רואה בשטח שזה לא עובד ככה אז בואו נלמד את השטח אתה רואה בן אדם עם כישרון לשפות לא למד אף פעם בית ספר יודע.
שפות על ברייה מכלום. כלומר אם היית הולך ללמוד באוניברסיטה 27 שפות הייתי יודע כן, אבל נולדתי בזמן מלחמת העולם השנייה ולא הלכתי לבית ספר וזה וזה אז. אז טוענת החסידות, זה האפשרויות, הנסיבות וזה אלוקי יותר מהכישרון זה.
הטענה של האדמור הזקן האפשרויות זה כאילו משהו חיצוני כאילו יש מה שאני. אני מאוד מאוד חכם, אבל אין לי ישבן לשבת אין לי.
חשק לשבת החשק הזה. הרצון הזה הוא לכאורה חיצוני.
יש לי כשרון אז מה אתה רוצה ממני? כן.
אבל אין לי ישבן, אז אני כלום.
אז כאילו זה נסיבה זה משהו חיצוני, אבל הוא זה אני קורא לרצון אני קורא חיצוני, אני קורא לו אפשרות, אני קורא לו נסיבתי, אומר האדמור הזה כן הנסיבות החיצוניות הללו. אם האמת האלוקית, יותר מאשר הכישרון עכשיו אתם תשאלו שאלה פילוסופית, אז למה הוא הפיל לאותו אדם את הכישרון שלו? 7 שניות תרגיל שאחרים יושבים 40 שעות כי היה לאדם הזה תכלית מאוד מסוימת שפעם.
הוא יציל חיים של מישהו או של עצמו או של איזשהו עניין או יגלה הוא יפתור בעיה של מישהו הוא יש לו איזה בעיה עם הפרופסור באוניברסיטה שהוא למד לפחות שיחה חצי שבוע הוא למד שם ואחר כך הלך לעבוד במזבאללה. אז בחצי שבוע הזה הוא היה צריך לעזור לאותו פרופסור באיזשהו תרגיל ובזה להשלים משהו מאיזה שהוא עניין מאיזה שהוא דבר.
כאן בדיוק בא הרבי הריאץ ואומר כאן זה המחנך ולכן הבעל שם טוב הוא ראש המחנכם כי זה כבר גובל ברוח הקודש.
כדי לגובל ככה על סף של רוח הקודש כדי להגיד לבן אדם אתה ככה אתה ככה אתה, ככה אתה ככה אני הצבתי את כל הבעייתיות שעומדת בפני המחנך תפקידו של המחנך זה להצביע לאדם. מה אתה? מה את, מה אתה צריך לעשות, מה כדאי שאתה תתפתח, לפעמים זה ההורה הזה.
לפעמים המורה הרוס של כולם היה בעל שם טוב, הוא משפיע על כולם, זה היה נקודת היסוד, אבל קודם כל.
מה תפקידו? אני רוצה להציב קודם כל את הנוסחה ואחר כך לראות איך אנחנו.
מה תפקידו של המחנך? לכן אמרתי תשכחו מהמחנך שאתם מדברים עליו עד היום. תפקידו של המחנך זה לזהות בחניך דבר ייחודי אצל החניך הזה, ולראות את מכלול הדברים.
זאת אומרת לראות גם את הכישרון ולראות גם את האפשרויות שלו וליצור הנראה לי שבזה אתה תתפתח.
אתה בזה אתה תתפתח. אבל לכן אמרתי המחנך זה לא אותו אחד במשרד שאנחנו פתחנו שבודק רק את הכישרונות בלבד, אלא הוא בודק גם את האפשרויות. זה עיקר היה החידוש.
האדמור הזקן טוען אתה בודק לא רק את זה, אלא גם את זה. יש לך בן אדם שאומר לי אני מסתכל עליו, הוא לא מסוגל לשבת 5 דקות ויש לי כישרון בזה, יש לי כישרון בזה ואני מסתכל ואני מהצד כאילו אומר.
תשמע יש לך יש לך אבל.
אתה לא, אתה לא בנוי לזה.
אתה לא בנוי לעשות את זה, הוא הולך עכשיו להציב לעצמו איזשהו מכסת לימודים לא נורמלית כשאין לו את הסבלנות לשבת ולעשות אותה. מצד שני יש לך בן אדם שאין לו בכלל חוש בדבר מסוים ודווקא לשם הוא רוצה, אז אתה צריך להיות עדין עם שמיעה. האם הרצון שלו הוא באמת כזה חזק או שמה שמעניין אותו זה רק?
התוצאה או אולי המשכורת, או אולי הכבוד שעומד מאחוריה, זאת אומרת, אתה כיועץ או היועץ האישי שבך לא משנה המחנך אמור.
להדריך את האדם.
לאיזה אפיק הוא?
צריך לגשת אז זה ככה, אז.
מהו סיכמנו אז בקצרה מה הוא תפקיד המחנך והמדריך, תפקיד המחנך והמדריך לזהות את את האדם שעומד לפניו לפי כמה פרמטרים שהיום למדנו שצריך לקחת בחשבון את הפרמטר העיקרי ששמו האפשרויות ולא- ממנו או קצת- ממנו. זה הנושא של הכישרון ובאפשרויות נמצא.
הרצון ולפי זה אנחנו שופטים את העניין איפה אנחנו? האדמור הזקן אומר את זה, הוא אומר את זה הוא מדבר על בן אדם.
הוא עסוק, עסוק, עסוק, עסוק ואין לו זמן ללמוד תורה אלא פרק אחד שחרית, פרק אחד ערבית.
אומר האדמור הזקן, שזה בכלל לא משנה כמה כישרון יש לו, אבל אם יש לו זמן רק פרק אחד לצערי פרק אחד תמיד סימן שזה כל מה שהוא צריך לעשות תיקון בעולם. אז לפעמים אתה רואה בן אדם עם.
כישרון לא נורמלי.
אתה מבוזבז תיכנס לישיבה זה לא נכון הוא לא צריך יותר מזה ויש לך בן אדם שהוא לגמרי אתה רואה את זה תלך תעבוד תהיה סבל יותר מתאים לך ודווקא לא יש את כל האפשרויות שהוא יושב.
הוא לומד, יש לו את האפשרות הכלכלית.
והוא אומר אדמור הזקן סימן שנשמתו צריכה בלשון שלו זה להכניס הרבה משלים לתוכה. משלים זה. התורה נקראת משל, להחדיר לתוכה הרבה עוצמות.
הוא בנוי לזה, הוא הכלי לזה האפשרויות קובעות.
האפשרויות קרובות יותר לנשמה שלך, לדעת מה באמת הרצון האלוקי רוצה ממך. לפעמים אם תראו שכישרון הוא כאילו מבוזב זה לא מבוזבז.
ידי חובה איתו במשהו מסוים וכל השאר זה היה רק היה רק בשביל פתח אליהו. אז אם אתה רואה וזה היה עין עדינה שיש לאדם רצון בדבר מסוים, אתה רואה שהרצון הוא פנימי, לא חיצוני זה לא הרצון למשכורת ולא לכבוד אלא רצון לעניין. אז אל תדאג, האפשרויות יפתחו.
אז שוב אתה צריך לבחון את הדברים לפעמים שאתה רואה אדם עם רצון קטן אבל מלא אפשרויות אז אתה יכול להבין שהאדם הזה, התיקון שלו לפי האפשרויות אפילו שיש לו רצון קטן, כי הדרך פתוחה לו הדרך סלולה לו. ברור.
שהכישרון קובע במידה שהוא מגיע למשהו מגיע אבל האפשרויות לא- זה הנקודה של טוב הלאה. התקדמנו.
החוזר לאימרה של הרבי הקודם הרבי הקודם, אומר הבעל שם טוב.
מחנכים האדמור הזקן הוא ראש המדריכים.
השאלה מבחינה כלכלית מה ההבדל בין האדמור הזקן לבין הבעל שם טוב מבחינה קבלית, איך שסידרו אותם בסדר הספירות הבעל שם טוב נחשב ספירת.
הכתר והאדמור הזקן נחשב ספירת החוכמה בצורה עדינה יותר. הבעל שם טוב והמגיד שניהם כתר רק שהבעל.
שם טוב הוא חצי העליון של הכתר, שהוא נקרא עתיק יומין שדיברנו עליו בעבר.
והמגיד ממעזרי נחשב אריך אנפיןזה החציו השני של.
הכתר.
והאדמור הזקן ספירה תוך חוכמה אני לא אכנס עכשיו לכתר בכלל אבל כולנו מבינים ויודעים שהכתר הוא מקיף, מקיף, מקיף. זה הפירוש הוא יחסית חיצוני לעומת החוכמה שהיא פנימית.
מה ההבדל בין מחנך לבין מדריך? זה מקיף וזה פנימי. המחנך זה כאילו אחד שיושב מולך רואה את מעשיך וקולט את הדי אן איי שלך.
הוא לא קולט את זה, סוג הדם שלך ולא קולט את כוח השרירים שלך ולא קולט חלקים אחרים של הנפש שלך קולט רק את הדי אן איי הוא בא ואומר לך לפי ראות עיני אתה צריך זה וזה וזה וזה הבעל שם טוב.
כאילו אומר לך נקודות מאוד מאוד כלליות מבנה הנפש שלך. ונראה לי שלפי זה אתה תתפתח בזה ואז אתה לוקח את הדף הזה שהוא נתן והולך לאדמור הזקן חוכמה והוא מדריך מה זה מדריך מדריך זה אחד שרואה את מבנה הנפש שלך.
בצורה מאוד מאוד מאוד מאוד פנימית, מאוד מאוד.
עמוקה הוא רואה כל פרט ופרט.
באישיות האישית שלך ובונה לך אמון אישי להתקדם.
בהתאם למה שאמר לך.
המחנך המדריך זה מאמן שהולך איתך צעד אחרי צעד, יורד לכל הבעיות היומיומיות של הנפש שלך.
והיא צריכה, הוא צועד קדימה כדי לעבור את המהמורות הבעייתיות, זאת אומרת הדיאגנוזה הראשונית של המחנך היא חייבת להיות מדוייקת, באפס ליקויים. אבל הוא גם לא יודע בעצמו איך להדריך אותך. כשביום אחד אתה תקום קצת הפוך, וביום אחד כן כדאי לך, ביום אחד ישתנה.
ואיך מקדמים אותך מה שנקרא שלב אחרי שלב זה הכוח המיוחד של המדריך. המדריך הולך איתך יד ביד.
הוא עומד מלמעלה.
משקיף קולט קולט באינטואיציה, קולט ברוח הקודש איך שתרצו, תקראו לזה, קולט אותך על מכלול המצב שלך אבל הכל מלמעלה. המדריך נכנס פנימה, הוא שוחה פנימה איתך על כל פרט ופרט ככה.
וככה.
הוא.
מגיע לכמו שאומרים לתובנות של הילד של היום יום ההתגברות הקטנה של היום יום.
לתפור לך כמו שאומרים את הדרך.
איך לצאת איך לעלות איך.
לרדת לכן האדמור הזקן נקרא ראש המדריכים.
הבעל שם טוב נקרא ראש.
המחנכים כי אצל הבעל שם טוב כל עבודת כל עבודת הנפש הייתה באיזה שהוא משהו רוחני, קצר, תמציתי סיפור, להחדיר את האמונה וגמרנו מצד האדמור הזקן זה כבר עבודה יומיומית עם פרקים מסועפת, ספר התניה עם דירוג. מה את עושה ככה במקרה כזה? מה תענה לו?
ובמקרה כזה מה תעשה מהמקרה אחר? מה אתה עושה?
הבעל שם טוב לא נתן לך את כל הנוסחאות.
האלה קבע לך כללי, איפה אתה?
אני רוצה לומר דיברתי על מחנך מדריך זה לא מורה.
מורה זה משהו אחר, זה עוד משהו, זאת אומרת להורות ללמד זה עוד משהו, זה לא המחנך והמדריך שעליו אנחנו דיברנו עד עכשיו.
עכשיו אני שואל.
אותכם שאלה יש לי נגיעת נפש ויש לי אגיעת בשר יגיעת נפש זה מן תנועה של דילמות פנימיות אני המחנך אני המדריך זאת אומרת האדם הוא המחנך הוא המדריך ויש לו דילמות פנימיות יש לו יגיעת נפש יש לו איגיית בשר יגיע נפש זה הגיע מגיעה פנימית וידיעת.
בשר זה פשוט העבודה עבודה.
עבודה עם הטרקטור הוא עובד עכשיו אני שואל אותכם מי מבין שניהם המחנך והמדריך יותר יגע בנפש עם עצמו כדי להגיע למה שהוא צריך לתת לתלמיד להנחות את התלמיד ומי יותר יגיע יגיעת בשר הוא מדבר על המחנך והמדריך ומסיים שהקושי שלהם זה בידיעת נפש בידיעת בשר המושגים ידיעת נפש וגייעת בשר עם מושגים קבליים הם חוזרים על עצמם בחסידות בהמון המון וריאציות וכאן הוא השתמש באותו ביטוי מפני שהמחנך יש לו המון המון.
הרבה במחשבה הוא צריך. אני שופט נכון? אני מסתכל נכון.
אני מסתכל על כל הוריאציות. למה אני מספר לכם את זה? כי אתם שואלים איך אנחנו בתור הורים או בתוך מחנכים קולטים את הילדים שלנו.
אנחנו צריכים לדעת שבשלב הראשון זה המון המון ייסורי נפש פנימיים. המחנך מתייסר עם עצמו המון המון המון כדי להגיע לבאמת. אני.
אני טועה בילד שלי או אני תוהה בו מה? מה קורה מה מה, מה באמת שייך לו.
מחפש אותו. אני מחפש איך להגיע אליו חנוך לנער על פי דרכו יש אבל ישנה בחסידות דרך מאוד מאוד סלולה להבין את הדרכו של בן אדם. יש בחסידות יש 3 או 4 שלבים.
איך אתה מזהה על בן אדם? מה הוא זה שיעור אחר זה לא שיעור שלי פה בטח לא היום.
אבל יש 3 4 דרגות ממעריך הסעודית שמסבירים בדיוק איך אתה איך אתה מזהה על בן אדם את זה יש. יש כמה כמה יש כמה מבחנים שאתה עושה כדי לעשות את זה אבל בסופו של דבר כל המבחנים האלה אתה עושה בינך ובין עצמך, זה לא שאתה נותן לו איזה דף שאלון תענה עליו כמו שזה מקובל היום אתה המבחנים, זה איתך עם עצמך, אתה שואל את השאלות והוא לא יודע שהוא עומד אפילו במבחן ואתה שואל עוד שאלה ואתה מקשיב? זה נכון שברמה של שניהם יש גם נפש וגם בשר, אבל אצל המדריך זה יותר בשר מאשר.
בשלב שני כל כל דרגה שהיא, כל לימוד שהוא, כל לימוד, כל כל מקצוע יש לו את החלק העיוני שלו ויש לו את החלק המעשי שלו. החלק העיוני הרבה מאוד מסוגלים לעבור, אלה שיש להם זיכרון טוב, תפיסה טובה בקלות, ואלה שיש להם זיכרון חלש ותפיסה חלשה עם קצת יותר שינון. אבל הם יכולים לעבור אותו.
איפה כמעט כולם נופלים כמעט בחלק המעשי. מה הקושי המיוחד בין החלק העיוני? למדתי חלק המעשי.
למדתי, למדתי זה בספר.
המעשי זה להוריד אותו לפרקטיקה, אז זה הרבה יותר קשה. זה בכל תחום שהוא רפואה. הכל עכשיו בחינוך זה פי 8 יותר קשה.
למה? כי בחינוך כשאני למשל למדתי.
למשל חשמל אז יש את החשמל שאני לומד אותו בתיאוריה בספרים ואיך אחר.
כך.
בוא נלך לקיר ונתחיל לתקן אז צריך להיות איזה שהוא חוש מיוחד בין מה שלמדתי לספר לבין המציאות, לקשר ביניהם וזה קשה.
זה לא קל.
לא כל אחד מיומן לזה בחינוך. תאמרו לי המחנך שדיברתי עליו עד עכשיו בפרק 1000 המחנך הזה מה הוא קולט? מה הוא אמור לקלוט?
הוא אמור לקלוט משהו מוחשי או משהו מופשט בטח.
מופשט, הוא קולט.
אבל הוא מסתכל על החניך הוא מסתכל עליו, הוא מנסה לראות את.
המכלול שלו גם את האפשרויות שלו והוא רוצה לראות גם את הכישרונות שלו.
והוא רוצה לראות אותו כמכלול, והוא קולט מזהה את התבנית.
אז, אז, אז.
הקושי שעומד בפני המחנך.
הוא קושי, הוא צריך לקחת איזה שהוא משהו רוחני יחסית שנמצא אצל התלמיד ולשייך אותו לאיזה שהוא משהו מעשי או לפעמים לאיזה משהו רוחני גם כן. אנחנו מדברים על אדם דתי, אנחנו מדברים על עבודה, עבודה בנפש.
אני רוצה לדעת.
למה אתה שייך יותר לעבודה בתחום המידות בתחום הזה או עבודה בתחום המידות בתחום הזה? מה מתאים לגיל שלך עכשיו? מה מתחיל להגיש לך עכשיו?
אז אני צריך לקחת משהו רוחני?
לשייך אותו למשהו רוחני בעבודה אז אותך כרוחניה אני צריך לתפוס ואת זה כרוח אני צריך לתפוס עכשיו תגידו לי מי הכי גאון בעולם? לפי הנוסחה הזאת המחנך.
זאת אומרת המחנך המדריך, לא משנה, אבל.
העבודת החינוך היא ה יותר.
קשה מכל מקצוע שהוא. למה? כי בכל מקצוע שהוא למדתי גיאוגרפיה עכשיו אני צריך מתוך זה להוריד את זה, למפות, להוריד את זה לטכניקה.
לראות את זה בשטח ומוחשי כאן שום דבר לא מוחשי נפש האדם היא לא מוחשית, אני רואה, אני צריך לתפוס משהו רוחני באדם.
ואת המשהו הרוחני הזה להפיל או משהו מעשי.
או משהו רוחני וזה.
למה אני אומר אני אומר?
שככה החסידות הרבי אין לו עמוד, אין עמוד.
בתורתו של הרבי שלא משהו קשור.
חינוך, חינוך, חינוך, חינוך, חינוך.
נהיה חלה עד.
הסוף כל הזמן למה זה כל כך ככה? משום שזה הגאונות וזה הקושי הכי גדול בבריאה. אין משהו יותר קשה מאשר חינוך זה הדבר הכי הכי הכי הכי.
זה זה, זה העבודה. קושי בחינוך זה שאני צריך להביא.
מונפשט דוגמה נוספת.
כל פעולה שאדם עושה, למשל אני רוצה ללמוד נגינה, יש לי חושים שהם רוחניים, אני רוצה להוריד אותם על האצבעות בצורה נכונה, במשקל הנכון, לנגן יפה. אז עם מי אני עובד? אני עובד עם עצמי.
יש איזשהי קומוניקציה בין הנפש שלי לבין הידיים שלי, אבל כשאני מחנך ומדריך אין לי שום קומניקציה אני צריך.
להפעיל אותו.
עם הנפש שלו והוא לרחוב השני. לנושא השני זה שונה מכל כישרון שהוא אדם לומד אפילו לטייס. הוא לומד להפעיל את המטוס, אז הוא צריך להתחבר.
הנפש שלו עם הכלי הזה. אז הנפש שלו עם הכלי הזה. אבל אני איך אני יכול להעביר למישהו דבר שמתאים לו ולהעביר אותו למשהו אחר זה לא נורמלי, זה עבודה.
קשה מהמלאכות הקשות שבמקדש, אני רק רוצה להראות עד כמה אנחנו לא מעריכים שאנחנו רואים צדיק או שאנחנו רואים אדם חכם שמסוגל להפעיל אנשים אחרים או מסוגל להגיד לך אתה מתאים לך ככה והוא כלל המטרה אין לכם, אין לכם.
לעצמי אני אומר את זה, אין לנו את את.
היכולת כמה הכרת הטוב מגיע לאדם מסוג כזה.
שבן אדם מסוגל להגיד דבר כזה כמה ולפי זה נותן לנו איזה שהוא סולם בכלל לתת דירוג לבני אדם. יש הרבה אנשים חכמים בעולם, יש הרבה אנשים גאונים לאדם.
אבל.
אדם שמסוגל להגיד לי מה מתאים לי.
הוא מדבר שכל הוא קלט את זה והוא קלט נכון?
זה בן אדם מסוג אחר, זה מין אחר של בן אדם זה עוצמה אחרת לחלוטין בחסידי חבד לזה הם קוראים רבה.
עכשיו שתבינו למה הם כל כך ברב כי רבא זה לא עוד חכם אחד זה מישהו אחר זה אדם זה דרגה אחרת טוב עכשיו עכשיו.
משהו מילה אחת על הכישרון של המחנך והמדריך שהוא נחוץ והוא בטוח לכולם.
החסידות אומרת שהמחנך והמדריך שניהם הם ראי הפירוש ראי הוא צריך להיות כל כך שקוף כדי לקלוט אותך הוא מסוגל, הוא מסוגל מה מיוחד במחנך יש ביטוי בחזל שהחידות מפרשת לו איזה אישה כשרה עושה רצון בעלה, אז החסידות אומרת איזה אישה כשרה שהיא עושה לבעלה רצון. אז החסידות מסבירה אני לא ראיתי עדיין בן אדם שהצליחו לעשות לא רצון.
רצון לא עושים בכפייה אלא מה. איך עושים את זה? זה באיזה שהיא צורה שאתה מגלה בו, שאתה בעצם זה אומנות זה אומנות המחנך והמדריך זה משהו מהסוג הזה הוא מצליח הוא מצליח לזהות אותך ברמה כל כך פנימית.
אז הרשות הזאת אומרת זה בגלל שהוא פינה את עצמו כל זמן שיש לו איזה בחינה מסויימת של אגו, של אישיות, הוא אף פעם לא יקלוט אותך בנבכי הנפש העמוקים שלך ולכן עוד סוד אחד.
אתם זיהיתם? היה פעם מישהו שאמר לכם משהו אחד אמיתי אז אתם יכולים לדעת שהבן אדם הזה הוא ברמה, הוא אישיות הוא על רמה אדם שאומר לכם דברים ואיך אומרים אתם מרגישים? הוא לא נגע ולא פגע.
סתם נתקלתם עם הימורים?
כאלה איפה שם?
אנשים שאמרו לכם כל הזמן אז אתם כאלה וכאלה אני מבין. עכשיו אני מבין הוא עושה לך ככה שהוא מבין אז אתה יכול להבין שהבן אדם הזה לא מבין כלום כי ככל שהוא יותר ישותי.
הוא לא מסוגל לעבודה הזו.
המחנך והמדריך לפי הנוסחה החסידית ככל שהוא בטל יותר, הוא מסוגל אליה יותר. עכשיו אם אנחנו רוצים באמת לקלוט ילד ככל זמן שיהיה להם רצון של הורים הם לא מחנכים ולא מדריכים. כשהם באים לשפוט את הילד הם באים מתוך אהבה כנה והם שמו את עצמם בצד והם מסתכלים טוב טוב עליו בלי בלי להסתכל על עצמם כלל ועיקר.
ואם הם הגיעו למצב הזה יש סיכוי להצלחה זאת.
אומרת יש סיכוי שהדיאגנוזה שלהם תהיה מדוייקת.
זהו עכשיו שאלה רק רק צימוק אז מי יותר ראי.
לפי הנוסחה שאמרתי עכשיו, המחנך הוא עמדריך כי המחנך לא צריך לפנות את עצמו לחלוטין. הוא קולט רק נקודות מסוימות מתוכך. המדריך צריך להיכנס לנשמה שלך הרבה יותר חזק אם הוא נכנס אצלך למקום יותר עמוק, סימן שהוא פינה את עצמו יותר חזק.
ולכן חסידות חבד כל זאת אומרת מייסד חסידות חבד בנה אז אני מישהו רצה להגדיר פעם מה זה חבד חבד זה ביטול ביטול ביטול ביטול ביטוי, ביטול ביטול, ביטול ביטול ביטון.
כאילו זה זה זה חוזר על עצמו כל הזמן. למה? משום שאם המטרה ליצור מחנכים תיקיפוסים נשמות כאלה אז זה חייב שהם יפנו את עצמם יותר חסידות הבעל שם טוב הכללי זה לא קיים אצלה כל כך.
שאצל הבעל שם טוב המחנך שמה נמצא תנועת המחנך לא צריכה להתבטל לגמרי לא טוב אז אנחנו דיברנו עד עכשיו על הקושי בחינוך אני עובר לארבע סוגים של כישרון שהם גם כן שייכים לארבע סוגים. אני לקחתי אותם מהדירוג שאנחנו רבי הקודם פה במאמר.
בכישרונות ככה הכישרון הראשון הוא קורא לזה כישרון של שיירה הזימרה מוזיקלית, כישרון מוזיקלי שאתה מצליח להפעיל אנשים, להפעיל לרגש אנשים. הכישרון השני שהוא מונה זה כישרון של אדם שיודע להרצות, להטיף, לרגש אנשים באמצעות הדיבור שלו. הכישרון השלישי זה הכישרון, ההוראה זה החינוך וההדרכה זה ה.
יש לנו נגינה ואחרי זה נאום ואחרי זה.
כישרון הוראה.
ואחרי זה חינוך והדרכה בנגינה. למשל זמר או אדם שמנגן על כלי הוא יש לו איזה שהוא חוש כישרון שהוא מתחבר לשירה שלו, הוא חייב להתחבר לשירה שלו. הוא חייב להתחבר לנגינה שלו, אבל הוא שקוע עם עצמו.
הוא על הבמה עם עצמו. אתם כולכם מסתכלים עליו.
ומתרגשים ממנו.
הוא לא מרגש אותכם הוא עסוק עכשיו עם עצמו הוא עסוק עם עצמו ואתה מסתכל עליו.
הוא לא מצליח להחזיק ראש עכשיו עם אותם 10,000 שנמצאים בקהל, הוא לא חושב עליהם בכלל. הוא חושב על עצמו ועל הכינור שלו, על עצמו ועל הנגינה שלו. הוא עסוק בה.
הוא אמור, הוא יכול להיות עסוק בה.
בוא נאמר שזה לא ישנה, הוא לא יצליח לרגש את הקהל יותר או- אלא ככל שהוא יש עצוק עם עצמו יותר. אנחנו גם כן רואים שלא כל אחד מתרגש מכל זמר ולא כל אחד מתרגש מכל נגן. זו עובדה.
למה? כי זה תלוי אחד בשני הוא לא יצא אליי הוא רקד אני ראיתי אותו הוא עשה אני ראיתי אותו אם זה דיבר אליי דיבר אליי לא דיבר אליי זה אני עושה את זה לעצמי.
זה סוג אחר של כישרון זה דרגה א.
מוזיקאי מחונן.
אבל זה כיתה א מבחינה רעיונית ההדרגה השנייה זה החינוך שלה. מרצה ונואם חייב להתאים את עצמו לקהל, הוא חייב לחשוב עליהם, הוא חייב לנסות להפעיל אותם, הוא חייב לחשוב, לרגש אותם. אז הוא כבר תופס ואם הוא מצליח אז סימן שהוא חשב הרבה עליהם והוא הרבה הרבה התבטא בביטויים המתאימים והרבה הרבה הכניס זה כבר עוצמה אחרת, אבל גם הוא גם המחזה אתה רואה שלא כל אדם מתרגש מכל מרצה ולא כל אחד אוהב כל.
של ניסוח והתבטאות הוא בסופו של דבר אמר שיעור אחד בהכנה של השיעור הוא חשב על הקהל גם, אבל הוא ירד לתוך תוך תוכ, תוך יש כאלה שכן יש כאלה שלא. זה לא. יש כאלה שבכלל לא.
אז זה לא זה עדיין זה.
כבר יש פה כבר.
חשיבה על הזולת, אבל לא חשיבה מוחלטת.
ולכן ההשפעה שלו היא גם כן.
או בכלל לא לפעמים.
בכלל לא. יש אנשים שזה לא מדבר אליהם בכלל.
ולפעמים זה כן וקצת ולפעמים זה כן הרבה תלוי לפי הבן אדם. בסופו של דבר זה יהיה תלוי בשומע אלא שמה התחדש לעומת הנגן שהנגן עסוק רק בעצמו והמרצה והזה הוא גם חושב על האחרים אם הוא לא יחשוב על האחרים אז השיעור.
שלו לא יהיה טוב.
ההוא שחושב בנגינה דווקא הוא יחשוב על עצמו ועל הנגינה שלו. זה ייצא יותר טוב וההוא חייב לחשוב גם על אחרים.
אז יש שני שניהם.
ההוראה טיפ טיפה גבוהה יותר מאשר ההרצאה וזה שבהוראה שאתה מלמד ידע בגדול כולם קיבלו.
כולם מי יותר, מי- כשאני מנסה לשכנע שאני דיברתי על ההרצאה וההטפה זה הלשון של הרבי הקודם הטפה.
הביטוי התפה זה כאילו אני מנסה לשכנע אותך במשהו אני מטיף, אני מנסה לשכנע אז יש כאלה שמשתכנעים ויש כאלה שלא משתכנעים בכלל, ואילו בהוראה אני מלמד חומר נקי. אני מסביר את העניין, אז יש כאלה שהבינו יותר עמוק, יש כאלה שהבינו- אבל כל אחד לקח משהו.
אז זו כבר דרגה גבוהה יותר, כי כל אחד לקח משהו והדרגה הכי גבוהה בכישרון. זה שאני יכול לשנות את כולם.
כולם.
וכל אחד ברמה שלו בעוצמה שלו לפי הנפש שלו.
ובתוך זה מחולק לשניים המחנך, מה שהוא נותן לכל אחד והמדריך מה שהוא נותן לכל אחד המאמן, מה שהוא נותן לכל אחד זה זה, זה רמת הכישרון הכי גבוהה. ואני אגיד לכם עכשיו מי הכי קרוב לאלוקים? למעשה אלוקים הוא זה המחנך, המחנך הכי קרוב לפעולת האלוקים בבריאה.
זה המיוחד, זה הכישרון הגבוה ביותר זה 4 הכישרונות שרציתי להעביר ועכשיו אני מגיע לכישרון היהודי בקצרה מה הוא הכישרון, הכישרונות מחולקים לשתיים, אנחנו נראה את זה גם במאמר כישרונות מעשיים.
כישרונות, מה שנקרא טכניים.
בידיים כל מיני אומנות ששייכים לגוף באיזה שהיא צורה וכישרונות נפשיים רוחניים.
מהו הגן היהודי? מהו הכישרון היהודי ששמה?
יש לו עוצמות יותר מאשר לאחרים. אני רוצה לומר הרעיון הזה הוא בנוי על מאמר אחר של הרבי הקודם. יש לו מה שנקרא מאמרים שהוא כתב אותם ביידיש.
מלכתחילה לא נאמרו אף פעם בעברית. רק ביידיש. עכשיו זה ספר שיצא תורגם לעברית גם כן, תרגמו את המאמרים מלפני משנת תאף שין 1000 תו שין ה תרגמו אותם לעברית ושם יש מאמר על פורים.
והוא אומר דבר מדהים.
על על, על אמן.
ועל הדברים הנוראים הקטרוג שהוא אמר על עם ישראל.
אני כל השנים חשבתי שהאמן היה שקרן ושמה הוא מחדש שהאמן לא היה שקרן אלא הוא היה דייקן, אלא שהוא היה בעל לשון הרע.
אבל הוא לא היה שקרן. מה היה? מה הייתה הטענה שלו?
ישנו עם אחד מפוזר ומפורט בין העמים, אז הרבי הקודם מחלק את המשפט הזה. ככה ישנו זה מלשון יש יש להם ככה הוא אומר מלא רצון, מלא כוח ומלא כישרון. העם הזה קיבל עוצמות של כוחות, של רצון וכישרונות, יותר מכל העמים כולם אמן אומר.
אבל העם הזה, הכישרונות והרצון וכל אלה, הוא קיבל לעם אחד בשביל מה הוא קיבל את הכישרון הזה? להוריד את השם אחד כאן בעולם להיות העם הכי מוסרי, להיות העם הכי רוחני, להיות העם הכימיסטי. להיות העם שמשפריץ אלוקות לכל העמים כולם.
ובמקום זה מה הם עושים מפוזר ומפורט בין העמים? לא מדובר על פיזור פיזי.
אלא מדובר על פיזור רוחני. הם רואים שהאמריקאים בונים מגדלים גדולים. גם אנחנו רוצים.
האם עושים ככה? גם אנחנו רוצים, לקחו את הכישרון שלהם וחילקו אותו בהמון המון המון תחומים קטנים ולא הצליחו להגיע לכלום בכל תחום שהם שמו. אז הם באמת השקיעו את המוח שלהם והצליחו יותר מאחרים.
אבל לא זה האמת שלהם. עכשיו אני אסביר קצת יותר מה הוא מתכוון, הוא טוען שהאמת של היהודי שאם הוא היה הולך עליה הוא היה כובש את כל העולם כולו.
הנפש שלו, הנפש שלו הכי עשירה מכולם, הכי חכמה מכולם, הכי פנימית והכי קולטת. הכישרון שמה שנקרא של המחנך והמדריך שעליו דיברנו זה הדי אן איי של היהודי בעצם הדי אן איי של היהודי זה לקלוט.
להוציא מהאנשים את המירב והמיטב אומרים אנחנו היינו משקיעים בזה, היינו הופכים את כל העולם. היו באים אלינו, שמים פה מיליונים כדי שאנחנו נגיד להם הם צריכים לעשות.
היינו משגעים את כולם וזה המן אומר איך אומרים שמע מה שאומר לך האויב שלך, אתה יודע שזה אמת, זאת אומרת, זה ככה מנסח הרבי הקודם את הטענה של אמן הרשע, וזה בדיוק מה שאנחנו מדברים עכשיו התכונה של המחנך והמדריך בעצם תמונה בנו היא בעצם.
שייכת לנו רק שאנחנו החלטנו לפזר את עצמנו בהרבה הרבה תחומים אחרים. אנחנו רוצים גם זה ואנחנו רוצים גם זה ובעיקר אנחנו סובלים מפחד גבהים.
יש לנו עוצמות גבוהות, אנחנו מסתכלים סביב כולם מסביב כאלה נמוכים, אז למה רק אני למעלה? אמרתי אולי משהו לא בסדר אצלי? למה מסתכלים עליי?
מסתכלים עליך בגלל שאתה הכי גבוה אז אולי תתחיל כמו שאומרים להקרין מהגבות שלך גם עלינו ואנחנו, איך אומרים, נקבל אותך, נשלם לך ונעריץ אותך. קחו למשל, אני אומר, רק קחו את פרויד, הוא היה יהודי, הוא לא היה יהודי דתי.
והוא הפך את כל.
עולם המחשבה לא משנה שהיום בהרבה דברים המשיכו הלאה ממנו, אבל אבל הוא.
הפך את כל מה שנקרא אבי פסיכולוגיהיית המאמקים הוא הפך את הכל.
יהודי אם יהודי.
משקיע את עצמו בנפש, הוא כובש את העולם. אם יהודי משקיע את עצמו ואז הוא גם כן העשיר הכי גדול, כי כולם מביאים לו כסף על מה שהוא מוכר להם. אבל אם הוא מחליט שהוא צריך לייצר מכוניות, אז גם סוסיתא.
הוא לא עושה, זאת אומרת. אם הוא החליט שהוא צריך.
להיות כמו שאומרים.
החומרי, המעשי, הטכני אז הוא פשוט טועה. הוא טועה כי הוא לא מיישם את עצמו בצורה הכי מלאה. זה הטענה.
הגן היהודי הוא גן רוחני. ברגע שיהודי מיישם את עצמם בגן הרוחני הוא מוצלח. למשל אדם שיש לו חוש, כמו שאמרתי קודם.
במתמטיקה, אם הוא הולך על זה עד הסוף אז הוא הכי מוצלח שיכול להיות כי הוא גם.
מרוויח על זה וגם כולם נותנים לו כבוד.
כולם מבהרים אותו על מה שיש בו באמת וזה הכישרון שלו אני.
אומר לך תתמ אני רוצה גם להרגיש איך מרגיש, איך קוראים לאלה שעושים, מה הוא רוצה, גם את קצת כזה והוא רוצה גם לך איך על הליקופטר לנסוע והוא רוצה גם כן. הרי להרגיז שוטר גם כן והוא רוצה גם כן להרגיש שאני יודע שמהרופא מנתח לב הוא רוצה לטעום מכל דבר קצת אז הוא מפוזר ברחבי הארץ, הוא מפוזר, הוא מפורד.
הוא לא הוא לא, הוא לא.
ממוקד והוא לא מצליח להביא את עצמו לאיזשהו יישום.
אנחנו היינו מצליחים הרבה יותר. איך אמר את זה פעם פה משלחת בארצות הברית פעם ומיד לקחו אותה לאיך אומרים.
אתה יודע, זה איזה.
עזריאלי יש לנו איזה כלבו שלום יש לנו, אתה יודע מה אנחנו אנחנו זמרים ולקחו ורב.
אמרו לך את הכלכלה?
הישראלית המוצלחת, ואת הזה ואת הזה. לא שאני אז אני לא בא לזה כלום מאריך כל מה שמישהו עושה אבל אני שואל בסוף בסוף עושה אחד אומר תגידו בשביל מה אני אחד הסנאטורים הפחות מפורסמים אבל יותר עםקנים למשל בשבתי לכאן.
לראות בניינים בעיר אחת שלנו יש יותר ממה שיש לכם לראות את המפעלים המיוחדים המהוללים שלכם.
את בסדר? שמענו עליכם אבל זה לא תגיעו אף פעם לא תצליחו להתחרות בריצה שלנו. לא תגיעו אף פעם.
אתה רואה שזה הולך ואתה רואה שינווקים.
מראה את זה כל הזמן יש.
אפילו עכשיו מדברים על טבע, וזה במפעלים של טבע, לא משתלם להם, יעבירו את עצמם למקום אחר. אנחנו.
ממציאים והולכים למקום אחר.
פעם הסוסיתא שהזכרתי אותה קודם היה פה כוח עבודה זול שהיינו סינים פעם, אז כוח העבודה היה זול אז הם השקיעו פה כדי לעשות את זה. היום אנחנו כל דבר לשם, לשם אנחנו.
פה פה. מה נשאר פה? פה נשאר המח.
אבל איפה הכסף?
אתה לא רואה מי יודע מה, למה לפי העוצמות השכליות שלנו היו צריכים הרבה יותר. אתם החלטתם שהעוצמות שלכם צריכות לבוא לידי ביטוי במשהו חומרי, אז בבקשה אתם תמציאו. אנחנו ניישם ונרוויח את הכסף.
אין לכם.
ברירה.
אבל אם תחליטו שאתם הופכים להיות עם שהוא מה שנקרא אור לגויים במובן המוסרי, הרוחני. ואני לא מדבר הדתי זה לא שייך לדת בכלל במובן הרוחני. אתם הופכים את העולם כל כולו.
כולם יבואו לפה.
לראות מה זה רוחניות אמיתית ואתם תהיו עשירים הכי גדולים בזכות זה, אבל אתם.
איך אומרים אנחנו רוצים, אנחנו רוצים להיות מפוזרים, אנחנו רוצים גם, גם זה שיהיה לנו גם.
זה תנועת נפש של פחד גבהים, שאתה לא מאמין במה שיש בך זה טבע.
זה זה זה זה בהקשר של.
המחירים של המחנך והמדריך שלי זה היום.
עובדתית רואים בפועל שהעוצמות של הפרט הזה הופכות להיות הרבה יותר מהגובה שלו. על מי מדברים הכי הרבה בחדשות?
אני.
מדברים הכי הרבה על מי שיותר רוחני מדברים עליו יותר, רוצים ממנו יותר רבים יותר. הנה אותו יותר זה בסדר בעולם.
זה הסב אז ככה אנחנו כיהודים מה אתה רוצה ממני? אתה רוחני? אתה מרגיש שאתה גונב ממני משהו?
כי זה אני, אתה לקחת לי משהו.
כולנו נהיה כאלה, נצליח יותר, אבל כל אחד משנה משהו כל אחד ואחד הוא מגדל אור לאותו עניין. הוא משנה משהו. מה שהרבי רצה זה בדיוק הנקודה הזאתי, ליצור בכל מקום ומקום בעולם את הנקודה הרוחנית הזאת אצל אנשים.
תחפשו את הרוחניות כמו שהיא ואנשים עומדים טמאים מאיפה לכבד? יש כל כך הרבה כסף, הכסף נופל עליהם, הם לא יודעים אפילו מאיפה אין.
מוסד יהודי כן פרטי לא מדבר מדינה. מוסד יהודי פרטי שמגלגל כל כך הרבה מיליארדים כמו חבד והם לא עושים בשביל זה מי יודע מה כל הגברים באים אליהם ככה בגלל שאתה החלטת שאתה עובד בתחום הרוחני.
בתחום הנשמתי. אתה פונה לעם מהתחום הזה אתה, אתה קנית את כולם, הארנק של כולם בידיים שלך זה עובדה.
בשטח זה ככה.
אני אני אני איש כל כך הרבה מה שנקרא יהודים חרדים שעוסקים בכל מיני דברים יפים אבל הם לא לקחו על עצמם להפיץ את הרוח בתוך העם. לא לקחו את זה על עצמם בצורה מה שנקרא עולמית. הם עומדים תמאים אצל הרבי, באים אנשים עם פנקסים ציקים פתוחים.
תכתוב.
מה שאתה רוצה מתי שאתה רוצה אתם לא, לא הכרתם אף פעם כזה סדר בעולם שבאים קבירים אדירים איילי הון ומניחים לו פנקסי צקים חתומים ככה.
הוא אף פעם לא היה חותם לפני שהוא היה שואל אותם אם זה בסדר הסכום וזה, אבל הם מצדם.
כך.
קח.
למה זה רק בגלל זה שברגע שאתה מיישם את עצמך לפי התוכנית של מרדכי היהודי לפי התוכנית של פורים לפי התוכנית של הפך עם אחד מפוזר?
ומפורד אתה המוצלח הכי גדול.
גם.
בגשמיות, המסירות בחינוך.
ההפסד והרווח, זאת אומרת, יש פה לכאורה איזשהו הפסד.
הגמרא מספרת בטח חלקכם שמעתם את הסיפור וקראתם אותו.
על רבי פרידה או פרידה אני לא.
יודע זה לא מנוד אני לא יודע איך לקרוא את השם שלו.
שהיה לו תלמיד שלא היה מסוגל להבין דבר עד שלא היו חוזרים לו עליו 400 פעם.
והוא היה עושה את זה בשקידה.
400 פעם פעם באמצע הלימוד הגיעו אליו ואמרו לו שאתה צריך לבוא לאיזה משהו. אז הרב אמר בסדר.
והוא סיים את הארבע מאות פעם והתלמיד עדיין לא קלטו למה הוא אומר אני שמעתי שאתה עוד מעט צריך ללכת והריכוז שלי יצא אז בבקשה עוד 400 פעם והוא חזר עוד 400 פעם ואז יצא בת קול ואמרה יש לך זכות או 400 שנה נוספים על חייך.
או עולם הבא לכל בני הדור שלך והוא בחר באפשרות השנייה ואז הקדוש זאת אומרת לעולם הבא לכולם, ואז הקדוש ברוך הוא.
התערב ואמר אז תנו לו גם את זה ואני זה הגמרא במסכת עירובים מספרת עכשיו אני רוצה.
את הסיפור הזה.
המחנך הזה.
אני רוצה להבין את השאלה ששואלים אותו מה אתה רוצה 400 שנה או.
שאתה רוצה עולם הבא לכל בני הדור לפי הניסוח שלנו בשיעור השאלה הייתה כזאת הם אלה ששאלו אותו אם לא היו אלוקים זה בת קול מלאך מה מה הייתה מה היה הספק שלהם היה להם ספק זה שאתה טוב כזה שחוזר לתלמיד 400 פעם זה בגלל שיש לך אתה טיפוס חכמה אז אתה חוזר 400 פעם או בגלל שאתה מחנך.
קלטת שכדאי להשקיע ב-1 כזה ושממנו יצא משהו. אלא מה שהחפירה עד שמגיעים לוקחת 400 פעם. אתה מסרת את עצמך בהתאם לתפיסת הראייה שלך על אותו אחד.
אז הוא אמר אני אז ולפי זה נותנים לך את השכר. אם זה היה משהו אישי אתה רחמן.
יש לך טבע שהוא.
רחמן אז בבקשה מתנה 400 שנה.
חיים נוספים, אבל אם מה שנגע לך זה היה משהו שאכפת לך לשנות בני אדם ואתה קלטת את העוצמות הלימודיות שכן ישנם באותו אחד ושיש לו, כמו שלמדנו בתחילת השיעור, את האפשרויות כדי שמבחן הכישרונות הוא חלש אבל האפשרויות קיימות אז מגיע לך אפשרות לתת עולם הבא לכל הדור כי אם אתה מסוגל להזיז אבן כזו, לשנות לקלוט בן אדם כזה ולשנות אותו אז באמת אתה הצלחת לשנות את הדור כולו והעולם הבא יהיה לכולם ואז הוא אמר עולם הבא.
זה הקדוש ברוך הוא, אמר אם זה אז מגיע לך גם זה וגם זה אחד כזה אני צריך אותו עוד 400 שנה פה מחנך שכזה אני צריך שהוא יחיה פה עוד זמן.
יש איזה אני מביא כפתיחה יש איזה שהוא הפסד לכאורה שהמחנך מפסיד בהתמסרות שלו הוא מפסיד כאילו את ה את את מה שנקרא את הטיפוח האישי שלו, את היכולות שלו להתעלות בהתמסרות האינסופית.
של המחנך, בהתמסרות האינסופית הזאת, אל החניך לגלות אותו. כל הלבטי נפש האלה הזו ככה הזו ככה. אז כדאי ככה וככה זה לוקח זמן.
זה הפסד מכיוון שבזמן הזה יכלתי לשבת וללמוד לעצמי.
זה אתגר אז אני אגיד לך עוד יותר זה לא רק אתגר אתה משנה את העולם השאלה מה אתה רוצה אתה רוצה לשנות את עצמך או שאתה רוצה לעשות עולם טוב יותר? עולם משובח יותר, עולם מוצלח יותר מה אתה מחפש?
מה מבוקש שלך זה נקודת ההבדל בין מחנך לבין קרייריסט. אם אתה רוצה לשנות את העולם אתה מוכן אפילו למסירות. אבל המסירות הזאתי היא מסירות אידיאולוגית.
עכשיו אני רוצה להגיד מילה על מסירות, יש מסירות נפש לבבית ויש מסירות נפש מוחית, שכלית, מסירות נפש לבבית זה אברהם אבינו, טוב, אלוקים, אתה לא, אני קופץ לאש, אני מוכן אפילו להשרף על האלוקים.
זה מסירות נפש לבבית, אולי היא קשה מבחינה פיזית, אבל זה לזמן קצר, מסירות נפש מוחית, יום יומית, זה עבודה קשה, זה נקרא יותר קשה לחיות על מסירות נפש מאשר למות על מסירות נפש. אתה מת פעם אחת לא כמה פעמים ולא לחיות על מסירות נפש זה הרבה הרבה יותר מסיבי. זה עבודה יומיומית קשה.
והנקודה הזו של העבודה היומיומית והמסירות היומיומית היא חידוש.
של חבד, חבד של.
המוח.
שאתה מבין את העניין בהבנה. טוב, אתה מבין שאתה רוצה לפתח את העולם, זה החידוש שלך ומאיפה אני לוקח את זה כי הרבי הקודם מספר שאבא שלו פעם אחת הלך בדרך באיזה שהוא מקום רחוק והוא ראה יהודים מבוגרים. אולי סיפרתי לכם פעם את הסיפור, אבל בהקשר הזה הוא לא היה יהודי מבוגרים סוחבים חבית מים.
והוא רואה שלידם עומדים כמה צעירים.
והם אומרים להם אנחנו רוצים לעזור לכם אזקנים לא.
נותנים להם לעשות.
והוא ראה אותם הולכים הולכים הולכים עד לאיזה בית כנסת מרוחק ושוטפים עם המים האלה את הבית הכנסת עושים ספונג'ה.
ואז הוא תפס אחד מהם. הוא שאל אותם תגידו מה זה? מה אתם עושים?
אז הם אמרו לו שהרבה שלנו הרבי מילול, מה זה היה? הוא הולך לבוא לפה לביקור ויש איזשהו עשיר אחד שאמר שאם יקחו מים לספונג'ה מהבאר שלו לבית כנסת שהוא שהריבו הולך לבוא, אז הוא משלם את כל האירוח של הרבה ואת כל הזה הוא רצה את הזכות הזאת לעצמה. אז אנחנו אנחנו הלכנו להביא את המים מהבאר שלו.
אז הוא שאל אבל למה היה צעירים שביקשו לסחוב את המים?
נתתם להם, אז הם אמרו אנחנו מכירים תורה שאמר לוי יצחק מברדיטשוב, אבל לוי יצחק מברדישו אמר שאם התקיעות שופר שלו לא מצליחות לבלבל את הסרטן בראש השנה, אז לפחות עבודות הניקיונות שיהודים עושים לפני פסח שזה בטח מוצלח יותר שהם יבטלו את השטן בראש השנה. ככה הם סיפרו לו אנחנו, הם אמרו, הזיעה שאנחנו מזיעים כשאנחנו מרימים את החבית היא תעלה כי העולה הקורבן לאלוהי.
וזה יעזור שהתקיעות שלנו יתקבלו בשמיים, לכן אנחנו לא נותנים לצעירים לדחוב את החבית. אז אחר כך הרבי הקודם מספר אני ראיתי את אבא שלי תפוס שר עפים ככה הוא השם חושב חושב הוא אומר, אבא אומר לי ככה זה שהם אמרו אני לא נותן את החבית מים לאיזה גוי שיסחב את זה.
הם ענו יפה על השאלה כי הם רוצים להרוויח משהו רוחני, אבל למה הם לא נותנים לאברכים הצעירים את הזכות הזאת לחנך אותם גם כן? מה זה נקרא אמונה בצדיק? למה למה לצעירים?
אז הוא סיים? זה רק חב"ד יכולה לתת.
לחנך לכזה מסירות נפש שאני מפסיד, אני מוכן אפילו להפסיד משהו קידום עצמי. אני מוכן להפסיד כדי ליצור עולם חניכים מתוקנים יותר.
זה מסירות נפש של מוח, זה קשה.
הם גרמו להם תשוקה, המעשי הוא חשוב וזה הם לא נתנו כי הם רצו אותו לעצמם, אז הוא אמר זה דרגה, זה דרגה, אבל לא הדרגה היא הכי גבוהה. הדרגה הכי גבוהה שאתה מוכן אפילו להפסיד כמו רבי פרידה 400 פעמים? נו באמת, אנחנו נחזור 4 פעמים למישהו כבר יצא טוב יאללה אתה לך, אין לנו זמן בשבילך וחנך.
אמיתי רואה את הדברים באורח אחר, הוא רואה אותם.
בצורה אז הוא מעלה את כולם על על כמו שאומרים על הרכבת שלו את כל הדור הוא מעלה על הרכבת.
לא שאלתי האם בן אדם אחד יכול לשנות משהו? יכול בגדול זה תלוי בעשות וייאקהל ופרסת. השבוע אנחנו קוראים על הנשיאים ויכאאל משה את כל הדת לישראל ויום עליהם ציווה עליהם את השבת, ובהמשך הפרשה זה עבודת המשכן וכל זה.
עכשיו היו מה שנקרא המנהיגים אז הם עמדו ככה על הגדר מלמעלה ואמרו טוב אוסיף ספיפים תרומות למשכן שיתנו כולם כל מה שיתנו ומה שאיך אומרים שלא יהיה זה אנחנו משלימים משל עצמנו מה שהם לא יצליחו להביא משלימים משל עצמנו.
בסוף מה קרה כולם הביאו הביאו הביאו לא נשאר להם מה להביא אז התורה מתייחסת אליהם קצת בזילזול למה לא הייתם הראשונים להביא למה חיכיתם עד הסוף כי אתם לא האמנתם בעם לא האמנתם שהם באמת יביאו ושהם תורמים ושבאמת יש להם לב נקי אתם מנהיגים.
בסוף אתם לא מנהיגים אמיתיים, מנהיג אמיתי זה כמו שלמדנו היום המחנך, הוא מסתכל על העם שלו. הוא מסתכל על החניכים שלו, הוא קולט אותם, המנהיגים האלה, הנשיאים האלה לא קלטו נכון את העם, הם לא שפטו אותם. נכון, הם לא קלטו את העוצמות האמיתיות, הכנות של אהבת השם שיש בהם אז הקדוש ברוך הוא אמר אם ככה.
שאני אכתוב את השם שלכם בתורה איך זה כתוב בתורה לא כתוב.
סי איים.
כתוב אנזיאם קוראים את זה עם מיו תחת הפחתת הנשיא הנשיאים, אבל בתורה זה כתוב בלי יוד.
נסעם למה נסעם אתה מחזיק מעצמך אני.
אתרום כל מה שיחסרת איך איך ה לפעמים בחתונות באים ככה שני מחותנים מדברים ביניהם, אז אחד גביר סיפר לי פעם איזה גביר אחד שהוא השתדף עם איזה יהודי פשוט.
אמרתי לו איך סגרתם?
את כל הנושאים מה אתה נותן? אני אמרתי לו משהו שאתה נותן אני נותן, אני נותן לו-
אז אני אומר הם דיברו בסגנון כזה מתנשא אתם תתנו, אנחנו משלימים אתם משלימים לא יישאר לכם שום דבר לתת אני מוריד לכם את היד, את היוד הזו. כמו שלמדנו בקורס של האותיות היוד זה הענווה הפשוטה.
אתם לא פיניתם את עצמכם מהאזור לא קלטתם אותם כמו שצריך כיוון שלא פיניתם את עצמכם? הרגשתם אנחנו העשירים הגדולים ואנחנו, אנחנו בוודאי מנדב אנחנו.
השאלה היא אם אתם תתנו משהו, אנחנו בוודאי.
נותנים אז בבקשה אתם לא נותנים כלום.
אתם כלום, נוריד לכם את היום שזה לרמז את החיסרון שהיה להם. מה שהם היו צריכים לתת לנו, והסוף של הדברים הוא מאוד מאוד פשוט אם הרב דומה למלאך תבקשו תורה מפיור אם הרב אין לו דומה למלאך לא תבקשו תורם. אם אתם מרגישים שהאדם שנותן לכם משהו הוא קידם אותכם שהאדם מקדם משהו זה בגלל שהוא באמת.
נתן אדם שנתן והוזיז אחרים זה בגלל שבאיזה שהוא רמה הוא מחנך.
למה הוא מחנך?
מישהו הזיז את עצמו ככל שאתה מפנה את עצמך יותר, אתה- אדם, אתה יותר מלאך, יש לך בן אדם שהצליח להפעיל הרבה אנשים ולהפעיל אותם לא בגלל מה שנקרא כפייה, אלא מרצון.
ואת הרצון הזה הוא גרם להם שהרצון שלהם יהיה אישי, מלא חיות מעלי אהבה מלא שמחה זה המחנך האמיתי, משום שהוא נגע בנקודות שלהם והפעיל אותם מתוכם זה הדרגה הרביעית חז ל אומרים הרב דומה למלאך.
צבאות תבקשו ממנו תורה אם הוא לא דומה למהלך השם צבאות, אל תבקשו ממנו תורה וכמה קולמוסים השתברו להבין מי זה מלאך תורה זה הוראה הוראה פירוש הוא דרך בחיים.
אז איך אתה יכול לדעת אם הוא מלאך או לא מלאך? אתה לא ראית את המלאך אף פעם? מה זה המלאך זה ברור עם מציאות של עין עם מציאות בטלה עם הרב דומה למלאך שהמציאות שלו עין ובטלה אז תבקש ממנו תורה מכיוון שמהתורה הזאת יצא משהו מה זה התורה?
תאורה איזשהו הצליח כמו שאומרים להגיד לי מה אני צריך לעשות, מה התוכנית שלי, מה העניין שלי? אז איך אני אדע אם מה שהוא אומר לי זה נכון או לא נכון? אם הוא פינה את עצמו כמו מלאך אז מה שהוא אומר לי זה כנראה נכון.
אבל אם את עצמו הוא לא פינה כמו מלאך אז מה שהוא אומר לי זה כנראה לא נכון אז זה בעצם.
אמת הבחינה שאנחנו יכולים לעשות לפי הדרך הזאת לפי הפרק הראשון של הרבי הקודם זה את הקטע הראשון כבר קראתי החינוך וההדרכה.
החינוך.
היא תורה שלמה בהלכות מרובות מסתעפים לפרקי ההכשרה ופרקי הנהגה.
אין מצד המחנך והמדריך והן מצד המחונך והמודרך ובכללותיי רבת אחריות ועבודה קשה וכבדה בהגיעה עצומה בהגיעת נפש והגיעת בשר. אז אני אומר לכם בכנות על יש פה כמה מילים שלא התייחסתי אליהם אבל לא הייתה לי ברירה. התייחסתי רק להגדרה של חינוך וההגדרה של הדרכה ולהגדרה של נגיעיאת נפש והגיעת בשר זה בקטע הראשון.
כל פעולת האדם, איזה שהיא יו, כל פעולות האדם, איזה שיהיו, בין הכבדות ביותר בין הכלות. הנה מאחר שהפעולה באה מן הרוחני אל הגשמי, כל פעולה באה מהנפש אל העשייה. הבאתי את המשל של הקלידים על לפרוט על הפסנתר.
למשל, הרי דורשת כישרון מיוחד המתאים אל הפעולה ההיא ולפי מהות הפעולות ועניינן כן הם הכישרונות המתאימים עליהם ולפי התגלות כישרונו. כך תהיה תועלת פעולתו. על הקטע הזה הוספתי שזה הכל נכון בעניינים.
נשיים, אבל כשמדובר על המחנך והמדריך אז זה הרבה יותר קשה מפני שהוא צריך לא להוציא מהפנימיות שלו אלא החיצוניות שלו המעשית. אלא מהפנימיות של ההוא, לפנימיות לחלק האחר, וזה הרבה יותר קשה, וזה ההכנה להבנה של הקטע הבא.
הכישרון הוא מתנת אלוקים יש מכונן מה שמתברך במתנת כישרון הקול בשיר ובזימרה יש מחונן בכישרון הנאום שלום הנאום.
וההטפה.
יש מחונן בכישרון ההוראה ויש מחונן בכישרון החינוך וההדרכה וכדומה. בשערי הכישרונות הוא לא מזכיר פה שיש דירוג ביניהם, הוא לא מזכיר שהם נתונים פה בסדר של מלמעלה למטה, אבל זה אני השתדלתי לעשות בשיעור ואומנם זה ברור כאילו אנחנו לומדים כל מילה שכתבו. רבותי נשיים, אנחנו לומדים אותה בדיוק מרבי גם סדר קדימה ואיחור יש לו משמעות.
אומנם אם היא עוד אשר הכישרונות הם כוחות הנפש הרוחניים וכולם כאחד, הם מבררים אשר עצם הנפש.
בהם לאחיותם בכל אחד לפי עניינו, לתת לו הכוח והעוז לפעול פעולתו. ואם היות עצם הנפש עצם הרוחני הבלתי מחלק בין כישרון לכישרון בכל זה, הרי בהכרח שיתחלקו הכישרונות לפי מהות מעלתם ולפי עניין פעולתם, הקטע הזה היה שייך לחלק שדיברתי כאן, שהבאתי את הרמבם שבעצם כל אדם יש לו את הכל, וכל אדם יש לו את כל המהויות ואת כל הכישרונות אלא מעמ שהנשמה בחרה. מה זה בחרה בעלל?
בחר באמצעות הנשמה איזה דבר יתבטא בך יותר, איזה דבר יתבטא בך יותר, איזה דבר יהיה לך קל יותר לבוא אליו? איזה דבר שיהיה לך יותר קשה וזה בהתאם לשליחות שלך ופה גם כן טמון ברמז הנושא של האפשרויות. לפי מה תעשה את הבחינה, מה שייך לך ומה לא שייך לך, זה בהתאם לכישרונות שאתה רואה לפניך אבל לא רק בהתאם לכישרונות אלא גם בהתאם לאפשרויות שהאפשרויות מתחלקות לאפשרויות פשוט גשמיות.
למה אני קורא לזה נסיבות ורצון כי כמה פעמים בחסידות מוזכרת, מוזכר שהרצון יותר.
יוצר נסיבות, אומרים אמרה בשם הרבי הצמח צדק שהם כתוב שכל מה שהזמן כל הזמן, כל הזמן שהזמן חושק, כל זמן שהלב חושק, הזמן עושק.
והרבי בעצם עושה את זה, אמר שהוא לא מקבל את האמרה הזאתי, כי אם אתה באמת רוצה משהו, אתה תמיד תמצא לו זמן. אז אז זה בעצם הנקודה, שהרצון הוא זה שיוצר את הפעולות באיזה שהוא מקום, הוא יוצר את האפשרויות באיזה שהוא מקום אחר כך ההתחלקות הכללית והכישרונות הם לשני סוגים.
כישרונות הפעולים בגשם כמו כישרון הציור הוא מלאכת מחשבת באימוניה או כישרון הזימרה בכלים שונים וכדומה.
הפועלים ברוחני כמו כישרון הנאום וההטפה לעורר רגשות אשמים כישרון הלימוד וההוראה, כישרון החינוך וההדרכה והדומה הוא הסתפק בחלוקה של רוחני וגשמי.
הוא אני, אני.
רק רציתי הוספתי, רק חידדתי יותר, בהתאם למאמר אחר שהכישרון היהודי הוא הכישרון הרוחני הוא.
דומיננטי יותר אצלנו הוא החזק יותר והיה ראוי יותר לפתח אותו וזה מתאים לכל המכלול של המאמר. דרך אגב, גם ההקדמה של המאמר כתוב שהוא רצה להוסיף הרבה הרבה פרטים, רק שלא היה לו זמן וגם הוא אמר שהוא משפט יפה שהבונה של לובביץ הבנאי של לובה היה אומר שיותר קשה לבנות בית חדש מלתקן חורבה ישנה. אז הוא התייחס למאמר הזה?
כן באנונטנותו שהוא בבחינת חורבה ישנה שכבר קשה לו לתקן אותו ולכן הוא מעדיף לבנות משהו חדש. אנחנו.
לא ראינו שזה יצא אז זה מה שעומד לפנינו, אז אנחנו עושים את המקבילות במקומות אחרים בחסידות כדי שהדברים יהיו שלמים. אמנם התחלקות.
זו.
היא התחלקות הסוגים הכוללים מצד השפעתם מחוץ להם, והתחלקות זו היא מצד תפיסת הכישרונות בפעולותיהם רואה בהתחלקות כללית ופרטית שאינה דומה כלל. תפיסת הכישרון בפעולתו בגשם, לתפיסת לתפיסתו של הכישרון בפעולתו הרוחנית. כאן רמוז ככה בשתי מילים.
מה הקושי של הפעולה הרוחנית? בהתחלה אמרתי שזה אתה עובד על בן אדם אחר, אבל כאן הדגשתי את ההדגשה הראשונה בהתחלה, בפסקה הראשונה של השיעור שבדבר. הרוחני זה הרבה יותר קשה כי הוא מופשט, אז מכיוון שהוא מופשט כדי לזהות אותו ולגלות אותו זה יותר קשה.
וכשם שיש הבדל בהתלבשותו של הכישרון בסוג הפועלים בגשם דה אינו דומה התלבטות כישרון הציור בפעולתו להתלבשותו של כישרון הזמרה בפעולתו.
הנה, כן הוא בסוג הכישרונות הפועלים ברוחני, ואינו דומה כלל תפיסתו של הכישרון בחינוך והדרכה לתפיסתו של הכישרון בלימוד והוראה, הוא לא אומר מה יותר גבוה, אבל בהתאם למה שלמדנו בשיעור זה לכאורה ברור ופשוט. קיצור הכישרונות מתחלקים בפעולותיהם אם בגשמיים ברוחני בתפיסתם בשני סוגים וכל סוג בפרט.
