למה שיעור כזית אינו בגודל של זית

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

הנושא של קזית

כזית תופס אותנו

אפשר לומר יום יום

כזאית אנחנו צריכים בשביל שיהיה לנו ברכת מזון

קזאית תופס אותנו בכדי שיעור אכילת פרס במזונות

כזית תופס אותנו

בליל הסדר יש לנו הרבה כזייתות

יש כזהיתות מדורייטה ויש כזהות מרבנה

החי וריאה אהובה יותר כנפשי רגע לפני שאנחנו עוברים לשיעור אבקש את תשומת ליבכם אני מבקש את עזרתכם היום לקחתי על עצמי בסיעתא דשמיא ובעזרתכם הנדיבה להחזיק את כל אלהוראה או משפט

כהמשך של מורי ורבי הרב מאיר אהרון ליב השלום מורי ורבותי אנא ממכם תעזרו לי להחזיק את הכולל בהרחבה בגשמיות ובפניות להחזיק את הדיינים להוסיף עליהם לעלות מחיורה ויראת שמיים והקדוש ברוך הוא ישלם לכם כי מולכם הטוב ובאה בחיי במזון ובכל הרוויח בסיעתא דשמיא שתראו אותה בפועל ממש כל שקל ושקל שאתם נותנים

יחזור אליכם ביתר שאת ביתר עוז ותראו ברכה והצלחה בכל מה שאתם צריכים גם בגשמיות גם ברוחניות וגם בחינוך הילדים למטה בתיאור הסרטון ישנו לינק שאפשר באמצעותו לתרום באופן ישיר תבורכו מפי אליר

ויום הולכתי לחדר+ קודם לכן

תהיתי לפשר המילה כזית

אני מתאר לעצמי שאתם מכירים מה זה זית כן זית זה משהו קטן שזה זית גם

זה זית קטן

איך גדלת זית

ואני חייב לומר לכם

שגדולי ישראל אפילו בדורות האחרונים בואו ניקח את רבי אברהם מסוח הצור באב לנזר

בשם שלו מביא

אחד מגדולי תלמידיו וחלקת יואב אומר באמת כזית הוא היה מסמן עם האצבע גודל של כזית קצת יותר מהציפורן בהזדמנות אחרת הוא אמר כמו הגודל של הציפורן של הבוהן זה כזה זה כדי שיעור שתברך ברכה אחרונה

אבל בשולחן ערוך שאנחנו מסתכלים בשולחן ערוך אדמור הזקן זה לא ככה וזה מעורר שאלות וזה מעורר תהיות אז אם זה לא ככה

אז למה קראת לזה זית

או שתחליט או שזה זית או שזה לא זית מה זה

אז בוא נראה את הדברים קודם כל כמו שמופיעים בשולחן ערוך של אדמור הזקן בזמן ת' פה

הסעיף הראשון האדמור הזקן מביא שתי דעות של ראשונים

דעת התוספות זה אשכנזים

הוא אומר שהכז זה חצי ביצה

חצי ביצה זה זאת אומרת אם הביצה היא כמו 50 55 גרם אז אתה מדבר על משהו של 20 27 גרם זה היה כזית לפי תוספות

וכולם עומדים בטמאים על דברי התוספות ולא נחה דעתם עד שהם אמרו שבעלי התוספות לא היה זיתים במקומותיהם

והם כאילו אמרו את זה ככה אבל אתה רואה שהדור הזקן לא התייחס לזה ככה הוא הביא את דעתה

חזי

דעה שנייה שהוא מביא את דעת הרמבם

שכזית זה הרבה

– מעט משליש הרבה- מעט משליש זה ביטוי שלו- מעט משליש ביצה

ביצה שליש ביצה האמת גם שליש ביצה

והוא כותב רק- מעט ולא נמסר לנו כמה- מעט אז גם כן אז שיש ביצה זה גם זה גם הרבה

במשך השנים

מחמת הפחד והחשש כי כשאתה אומר ביצה וכשאתה אומר שליש ביצה כשאתה אומר חצי ביצה אז מדובר פה בגודל של נפח אבל במשך השנים שאנשים פחדו שהם לא משערים כמו שצריך אז מביא קצת את השולחן וכף החיים+++ נהגו לשער את זה בגראם בסדר גרמים נפח זה לא הנושא של השיעור היום האם זה נפח או שזה כזית לא זה העניין

השאלה היא מהותית בין אם זה נפח בין אם זה

משקל

מדובר על דבר שהרבה יותר קטן סתם בוא בוא לצורך לצורך הזה הזית הקטן שלנו זה משהו כמו 5 סמק

כשאתה מדבר איתי על על על שליש ביצה אז אתה מדבר על מה זה 5 סמק זה 5 5

עד 7 גרם זהו- אפילו הזיתים הקטנים זה 3 4 גרם אבל לא משנה 5 עד 7 גרם כאילו הגדול כשאתה מדבר איתי על על על השליש ביצה אז אתה מדבר על על 17 גרם כשאתה מדבר איתי על חצי ביצה אתה מדבר איתי על 25 27 גרם זה הרבה כאילו זה זה שיעורים שקשה מאוד להבין אותם וכשאנחנו קוראים בהגדה של פסל פסח כן עשה אילה

פסח מצא ומרו כזית מכל אחד ואז היה דאורייתא אז לפי השיעורים של הדאורייתא אתה מדבר איתי על כמות של 30 גרם מזה 30 גרם מזה 30 גרם מזה כמעט והיה אוכל אותם בבת אחת

אז היה אחד מהראשונים שכבר אמר עזוב אותך אני ראיתי את הגזיתים בארץ ישראל 6 מהם איך אומרים לביצה אחת

חצי ביצה יש לי יש יותר משש כזה עיתים וחצי ביצה כאילו הזיתים הקטנים הוא מדד את זה בזיתים קטנים ככה זה נתפס כמו אבנינזר שאמרתי לכם קודם

אבל אני חוזר שוב האדמור הזקן מביא לי שליש ביצה רמב"ם מביא לי חצי ביצה ואומר

בדהוריי את התחמיר לחצי ביצה בדר הבנן תחמיר לשליש ביצה אבל הוא אומר עוד משפט רב משמעות ואני מצטט אותו בלשונו אבל מי שרוצה לא לבוא לידי ספק ברכה אומר אדמור הזקן יש לו לאכול הרבה- משליש ביצה בדבר שאין צריך כזית אתה רוצה להיות בטוח שאתה לא מתחייב

בברכה אחרונה אתה רוצה להיות בטוח בזה

אתה צריך לאכול הרבה- משליש ביצה לא- משליש ביצה לא קצת- משליש ביצה אלא הרבה- משליש ביצה אז שואלים המפרשים וגם קצת על השולחן כבר בשיעורים שלו דן בזה מה זה הרבה- משליש בצה"ל לא יודעים כמה זה ויש כאלה שאומרים מגודל של כוסית כזה קטנצ'יק של 5 סמק אתה כבר צריך לחשוש שמא התחייבת בברכה אחרונה אז לברך על זה

אתה לא יכול כי ספק ברכות לעכל

אז תוכל לפחות חצי ביצה אבל מי מכזית קטנצ'יק כזה אתה כבר צריך לחשוש

אתה זה כבר האדמור הזקן בעצמו אומר שלפחות הספק זה אנחנו שומעים מדבריו שהספק מתחיל מכמות שהיא הרבה- משליש

שליש יש דעה שאומרת שזה כדאי אז אמור לזקן פוסק עמותה על ידי רבנן חצי ביצה הוא פוסק לדאוריית דברי התוספות אבל מאיפה באו לנו כל השיעורים האלה איך זה צמח

איך זה גדל

אז אחד מגדולי גדולי הפוסקים האשכנזים פרשל רבי שלמה לוריה שהחריף גדול ובקיא גדול הוא היה קצת קרוב משפחה של הארי זל הרבה יצחק קלוריה שזה היה בקבלה

זה היה בנגלה אז הוא כותב בחידושים של הים של ים למסכת חולין ותשמעו איך הוא איך הוא רואה את הדברים הוא יש לו פירוש משלו הוא מבין את זה במשמעות שלו והוא אומר ככה 7 המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל היו משונים בגדלותם לפי טבע של אתה המילה לפי טבע של אתה כוונתו יותר מהטבע של אתה

שערי קבלה מידינו מבעלי התוספות הוא מזכיר את התוספות מה שאני הזכרתי התוספות שאמר חצי ביצה קבלה בידינו מבעלי התוספות של זית הוא שיעור חצי ביצת תרנגולת אף על פי שאין הטבע נמצא זית דומה לחצי ביצה לא מוצאים זית כזה כלל הוא כלל לא אלא שנשתנו הוא אפשר לומר הראשון

שמניח את הדברים

על השולחן אומר זה שאתה רואה את הזיצים שלנו קטנים יש לומר שהזיתים השתנו מי הביא אותו להלכה הבא יורד היה סימן ממדה הביא אותו להלכה התז שם הביא אותו להלכה וכנסת הגדולה כבר הביאו אותו להלכה עוד קודם לכן שהם מסכימים איתו שפעם זה היה יותר היום זה נעשה קטן

עוד ספר יש ספר שנקרא תבואות הארץ כתב אותו אחד מגדולי ישראל והוא עוד ידיעה מה נהיה מעניינת

לנו במחוז חשפיה

בהר הלבנון נמצאים זיתים שהם כביצה קטנה

ואמיתיים דברי הפוסקים קזית וכחצי ביצה ובאמת לא ראינו בכל הזיתים גם אשר מובאים ממרחקים שהם כחצי ביצה אכן הלו איננו רואות שנמצאים עד היום במחוז הנזכר זהיתים חצי ביצה גדולה

ואין ספק שבימים ההם כל זיתי הארץ היו בערך זה סוא כאילו לוקח את המציאות הוא כבר אומר משהו שונה מהרשל מה אמר הרשל אומר נתקטנו הוא לא מזכיר את המילה נתקטנו אבל מתוך דבריו מה שמה הוא אומר כל הזיתים היו כאלה פעם אז ממה שהיום הם התקטנו

הדבר הזה הוא לכאורה מצריך עיון משום שאנחנו שאנחנו מביטים

הרי הזית הוא רק אחד משום

יש לנו רימון יש לנו תאנה יש לנו תמר יש לנו גם ענבים וכשאנחנו מסתכלים במשניות למשל משניות של מסכת כלים ששמה האם הכלי מקבל טומאה או לא מקבל טומאה אז יש מושג שנקרא כמוציר רימון אז שאנחנו נכנסים לגודל של מוציא רימון והרמבם מפרש שהכוונה היא לשלושה רימונים והגודל של כלי כזה שהוא

אימונים לא נכנסים בו זאת אומרת שזה שזה החור זה כמו רובע הקו ואנחנו יורדים שרובה הקו הוא שיעור של לוג ושיעור של לוג זה 6 ביצים וכשאתה מחשב את ההבדל בין הביצים הגדולות לבין הביצים הקטנות שזה זה יוצר בערך 306 סמק שזה כמו כלי כמו כלי שמכיל שתי כוסות חד פעמיים מלאים וגם בזמן שלנו

קחו רימונים שלנו זה- או יותר הגודל מה שאמרו בזמן המשנה נכון גם היום הקמוציר רימון שזה רובע הקו שזה לא כשזה 6 ביצים שזה שתי כוסות חד פעמיים זה באיכות 306 סמק זה- או יותר הגודל של 3 רימונים כאלה כמו שלנו אותו דבר זה לגבי תאנה קרורת זה אותו דבר לגבי ככותבת הגסת המרה שזה לגבי עניין ניסוח אכילה של יום הכיפורים

שזה קשה מאוד לראות שדברים ישתנו בפרט שאנחנו מעיינים בתשובות הגאונים הגאונים בתשובה צדיק היי אומרים מה הסיבה שחזל לקחו ביצה לקחו פירות זית ווצי רימון ככותבת למה הם בכלל נקטו את הפירות האלה כדוגמה מה מה זה מה

למה אז הגאונים אומרים את זה בלי להניד עפעף כי הדברים האלה לא משתנים

אז נכון ביהודה טוען שנתקטנו הביצים והשתנו עמידות וזה לא המידות שלנו אבל כשאנחנו היום

שאנחנו היום

מבררים את הדברים אז אז באמת יש יש היום מציאות שמצאו בתוך הרפירות ארכיאולוגיות מצאו בתקופות שלפי הארכיאולוגיה כזה לא מדע מדוייק אבל מצאו חפירות

מבנים שאריות של כלים מטבעות מתקופה מסוימת אתה רואה שזה תקופת הורדוס זה זה מצאו שמה גלענים של תמרים

נטו את הגלעינים האלה נטעו זה שכב הרבה שנים עד שהסכים איזה פרופסור לטעת את זה ויש לנו עץ ששמו מתושלח היום

שתמרים מזמנו של הורדוס קח 2000 שנה האחורנים זה אותו עץ תמרים שיש היום אותו דבר

אתם יכולים עדיין לבוא ולהתווכח שיש שינוי הגרעין הוא אותו גרעין אבל הארץ השתנתה והיכולת של הקרקע להוציא פירות זה אתם יכולים להתווכח אבל כאילו בשטח מה שאנחנו רואים אותו דבר עוד פרופסורים באוניברסיטה שחקרו את נושא הזיתים

אז הם גם כן הגיעו לאותה מסקנה שכפיה נראה הזיתים של היום הם אותם הזיתיםיתים של פעם

זאת אומרת הם לא מוצאים לפי הגרעינים שהם מוצאים היום הם לא מוצאים גרעינים משהו יוצא דופן אז לכאורה הם רוצים לטעון שאותו דבר

רב חיים נוא

הפריע לו הנושא הזה וגם לבוא ולהגיד שהשתנו אזיתים השתנו הדברים הפריע לו מסיבות שונות אז הוא נתן תירוץ אחר הוא אומר זה לא יהיה נכון להגיד שהזיתים נעשו קטנים או הפירות נעשו קטנים כנראה בגלל שרואים שזה לא ככה בפירות אחר למה זיתים פתאום השתנו

הוא הלך על הכיוון הזה של הזנים

אני אני מצטט את לשונו יש לו ספר שנקרא שיעורי תורה הוא אומר לי הוא אין זה עניין להתקטנות

שהפירות לא נתקטנו כלל אלא שבזמן מן הזמנים

אחר החורבן אחר החורבן הישוב החקלאי בארץ ישראל

אחר שהישוב החקלאי בארץ ישראל נתמוטט נעבדו אותם הגרעינים שהיו מצמיחים פירות גסות

והיה זן מסוים וזה כאילו הכיוון שלו אני חייב להגיד שהרשל לא הבין ככה

עוד רגע אני אתייחס עוד רגע אני אתייחס הרשע לא הבין ככה וכמו שאמרתי אתהזלו והבחלו

והכנסת הגדולה לו וכמדומני גם החתן סופר לו החתן סופר שאל שאלה מעניינת

הרתם סופר שאל בתשובה אחת באורח חיים

איך יכול להיות הרי אנחנו למדנו בגמרא שהיו תקופות שארץ ישראל הייתה כל כך משובחת החיטים היו גדולות הגרעינים היו גדולים הכול היה מיוחד לא מדבר על הזמן של המרגלים

אני מדבר בתקופה מאוחרת שהגמרא במסכת ענית מספרת שההוא עלה על הגג והוא הוציא מהחבית וזה ואיזה פירות היו משובחים אז הוא אומר פלא לי איך חזל קבעו את המידות שלהם לפי גודל הפירות שהיה בימיהם אמרו כזית אמרו זה אמרו זה אמרו זה

בזמן שהגודל של תזית כנראה היה שונה זאת אומרת החת מסופר הבין שכנראה היה שינוי בזית בעצמו

החתם סופר נשאר בצריך עיון באותה תשובה אבל בתשובה אחרת ביורד דעה הוא אומר אני חושב

שזה היה הבדל פשוט בגודל של האנשים גם כן האנשים היו גדולים יותר עוצמתיים יותר הלסת הפה הבליעה הכל אז הכזאית שלהם מחדש

החתם סופר רו היה

הוציא אליהם היה כזה אבל הקזאית היה יחסי לגודל שלהם ואחר כך גם כן יש כזהית והכזאית הוא יחסי לגודל של הבני אדם בשנים מאוחרות יותר ככה או ככה הוא מפרש את זה אז יוצא לפי דבריו הכזית הוא אותו כזית

זה מידה שהיא ביחס אז פעם זה היה ככה היום זה ככה אבל חזל יכלו לקבוע את הדעה הזאתי על פי זה זה הדעה שלו

כעת מה שאנחנו עומדים עכשיו

יש מחכמי הזמן שהם אומרים תשמע

קשה להבין את דעת התוספות שאומר חצי קשה להבין אותם

אנחנו רואים שהזית היום

הם קטנים אנחנו שומעים כל מיני עדויות אני אתן לכם דוגמה אני אצטט ציטוט מהחזון איש למשל כדוגמה אני סיפרתי כבר קודם על האב נונזר החזון איש יש ספר שנקרא אורחות אוחות רבינו זה נשמע ספר חסידי אבל זה על הגאון הסטייפלר אורחות רבים

אז הוא כותב בשם החזון איש ככה מעיקר הדין שיעור הכית הוא כזית של זמנינו אלא שלמעשה אנחנו מחמירים בשיעור גדול יותר ולוקחים לפי שיעור של ביצים מה הוא יגיד למה אני יודע תוספות לא ידע מה הוא יגיד עוד מקום בחלק בית מעיקר הדינוגודל זית בינוני של היום וכן היו נוהגים בדורות הקדמונים רק אחר כך התחילו למדוד כזית לפי חלקי הביצה ומזה נתעוררו החומרות של גודל הזית שיהיה כגודל ביצה שלנו

הסוברים שנתקטנו הביצים או ביצה שלנו כחצי ביצה שלהם

אתה רואה שהיו מגדולי ישראל שטענו שזה זית כפשוטו וזהו אבל גם החזון איש למעשה לא נהג זית כפשוטו גם החזון איש בליל הסדר הוא טען שצריך לקחת שליש ביצה הוא לא הוא לא כמו האדמור הזקן שאומר מלכתחילה חצי ביצה בדאוריידה ובדרבן השליש ביצעה הוא טען שרק שליש ביצה לא צריך להגיע לחצי ביצה בכלל אתם רואים את הגישה שלו שהולכים לפי הזית הקד

משפחה שלו מספרים

שכשהיו שואלים אותו מה זה קזית בשביל זה אז היה אומר להם כזה זה גודל של כף היד זה כזה הוא הולך לפי נפח אני לא שולל את הגישה הזאת שהולכת לפי נפח ומצה כי יש זה נפח בפשטות זה נפח ולא אנחנו לוקחים אנחנו לוקחים משקל רק בגלל שאנחנו מסופקים זה- או יותר יוצא גודל זה אחד 10 גרם זה- או יותר גודל של כף יד של בן אדם גדול לא קטן זה נכון אבל מצד שני זה עדיין לא מגיע לגודל של זית קטן

שלנו

וגם הוא לא העיז להגיד כמו האב אלינזר שמספיק גודל של ציפורן של בון וגם הוא לא העיז להגיד את זה

כפי הנראה האדמור הזקן שחשש לדעה של תוספות לחצי ופסק כמו הרמבם וחשש גם להרבה- משליש כפי הנראה האדמור הזקן סבר שהיו בעבר זיתים

גדולים יותר אבל עומד לנגד עינינו המחבר הזה שהפיץ את ספרו ברוך השם בכל המקומות בארץ זה נקרא זית רענן הוא הביא ציטוטים וציטוט ציטוטים והוא מבקש לטעון שאין זיתים גדולים כאלה וגם לא היו

נער הייתי עדיין לא זקנתי אבל הגעתי למסקנה שכשמישהו מדבר איתי על העבר והוא עושה איתי ספקולציות על מה שהיה

זה או שזה נכון או שזה לא נכון או לא היית שם ואתה לא יודע עכשיו עומדים לפניך בעלי התוספות שאנחנו אמונים על הכלל שכתוב בספר היום יום שהמחברים מזמן שנשך ועתה אז ומעלה הם חיברו את החיבורים שלהם ברוח הקודש אז אתה בא להתעמת איתי עם בעלי התוספות ידעו מה שהם אמרו לא אבל זה לא רק שבעלי התוספות טבעיות זה מרן השולחן ערוך היה גר פה בארץ ישראל הוא לא ראה מה זה זיתים

ומה זה ישראלי ישראלי זה לחם עם זיתים וגבינה מה זה ישראלי

זה זה זה הוא לא יודע על מה הוא מדבר ארץ זבת חלב ודבש זה צמן ודבש הארץ הזאת היא תמיד גידלה ז איתי מאז ומקדם בוודאי שהוא ידע ואם כל זה בשולחן ערוך שלו הוא מביא שליש ביצה הוא מביא את הדעות האלה

דעת התוספות דעת הרמבם מה הוא לא ראה את זה הוא לא ידע את זה יש דברים שאתה צריך כמו שאומרים להתבונן לא למהר בסדר יש לך דיוק פה יש לך דיוק שם אתה רואה שבעלי התוספות סותרים את עצמם אבל אתה רואה שבעלי הפסיקה היא אחרת

מה שאני מצאתי כדי לסבר את האוזן מצאתי שבהחלט יש כן

יש כאן מומחים שהם זיהו זיתים כיום הם לא זיהו אותם בארץ ישראל זה זנים שהם מכירים אותם היום בסוריה זנים כאלה שהם גדולים והם גדולים מאוד והם קרובים מאוד לחצי

יש כאלה היום

אז לא

רחוק מן הדת שאנחנו נגיד שפעם היו הזיתים גדולים יותר או שפעם היו מצויים יותר זנים יותר גדולים

אנחנו רואים את זה בפועל היום שישנם כאלה שהגודל שלהם אורך שלהם 35

מילימטר

כן מילימטר כן זה לא קטן זה גדול אז הוא כבר מתקרב לשליש של הרמבם לדעת הרמבם מתקרב לשם

יש להם

כן

לא הוא יש לי פה את השמות אני רק אני רק אני רק יש זן שנקרא שעמי שהוא שהוא גדול יותר ויש

הטיפה

אני הרי רואה את זה במילים אז אני לא יודע איך אתה פחי סוג כזה ויש עוד יותר ממנו זנס

עוד אני מקווה שאני מבטא את זה נכון זן ממות שהוא שהוא מגיע לגודל של 17 סמק ותשע 10 גרם היום אז נכון שזה הכי גדול של היום אבל מי אמר לך שפעם זה לא אני אני אגיד לכם משהו אני מאוד מאוד נזהר בדברים האלה

יש אנשים איך אומרים עושה חדשות הם הם יש לזה משהו

בכיף למה לא אז בתור מחקר זה כיף לקרוא את זה זה יפה לקרוא את זה אבל לבוא ולהסיק מזה מסקנות שנוגעות אחר כך לעניינים של ברכות שלנו ולעניינים של דאורייתא שלנו

ומצות שלנו וכולי וכולי מכאן עד כאן הדרך עדיין ארוכה בסדר אנחנו לא נבוא ונחלוק על הראשונים אנחנו כולנו יודעים שזה מחלוקת

אני הבאתי בפניכם שהאדמור הזקן חושש ופשוט הוא חושש אפילו מזית כי לא התבהר לנו מה זה הרבה- משליש מה זה

לא יודעים מה זה

הסטייפלר בספר שלו הרבה- משליש הוא אומר זה זית שלנו תחשוש מגודל של זית שלנו שאם אכלת אותו אולי התחייבת בברכה אחרונה ותאכל יותר כדי לא אתה רוצה להיות בטוח שאתה לא צריך ברכה אחרונה תאכל- מזית שלנו מקובל עליי זה אדמור הזקן כותב לעשות ככה אבל לבוא ולהגיד שאתה כבר יכול לצאת ידי חובת מצוא ולהגיד שאתה כבר יכול לברך ברכה אחרונה אחרי שאכלת כזה זית קטן שלנו זה עדיין מדי ספק לא יצאת זה לא נקרא

הוכחות משפטיות חותכות וכמו שאומרים צריך להיזהר בזה זה לא זה לא שאני מקבלים לא מקבל את הדברים האלה כמו שאומרים בעיניים עצומות