איך דוחסים את הזמן

 

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

הפסוק שלנו היום קל לזכור אותו כי זה פרק ו' פסוק ו'.

קוהלת ו' ו'.

ואילו חיה אלף שנים, פעמיים, מה זה, אלף שנים, פעמיים אלפים שנה זה לשון התנה אלף שנים פעמיים וטובה לא רעה. אפילו אם בן אדם יחיה אלפים שנה ולא יראה טובה זה הפירוש. הלוא אל מקום אחד הכל הולך כמו שאומרים, הכל הכל ברחוב, אומרים, הכל זבל.

אילו חיה אלף שנים אם אדם יחיה אלף שנים פעמיים והוא לא יראה טובם, הלוא אל מקום אחד הכל הולך כאילו זה לא שוה שום דבר. זה בעצם הפסוק ויש לנו פירוש של אחד מהפרשנים הכי הכי מיוחדים, של התורה ושל התנך שזה אדון יוסף הברנאל הוא אחד מהפרשנים הכי הכי הכי הכי מונומנטליים של המקרא ושל התנך.

והוא מפרש, כך דעו לכם.

שבני האדם סובלים מתכונה טבעית של דחיינות.

בני האדם סובלים מתכונה של חוסר זריזות, וכל דבר שאני יכול לעשות מחר אני לא אעשה אותו היום, וגם אם יתנו לי אלפיים שנה להספיק לעשות איזשהו דבר. אני אגיד עוד, יש לי זמן, עוד יש לי זמן. ובלשונו העתיקה.

ואילו חייה אלף שנים מיני צרוע עיירה יאמר לו, תמיד אין עוד היום גדול.

לא יעזור שאתה חי אלף שנים, אלפים שנה משום שיש לאדם איזשהי איזשהו טבע.

מולד שהוא דוחה דברים.

ומי זה שמצליח להשתחרר מהטבע הזה? הוא קורא לו והמאמין בשלמות האנושי. זאת אומרת האדם, שמאמין שהאדם יכול להגיע לשלמות אנושית.

הוא האדם שמזדרז לעשות את התיקון שלו ואת הפספק שלו כמה שיותר מהר. דרך אגב, איפה הברנאל אומר את זה? מישהו רוצה להצביע להגיד?

איפה יכול להיות שהוא אומר את זה? כולם יגידו בפירוש שלו לקוהלת ואילו אברבנל אומר את זה בפרשת בראשית על הפסוק והיו ימיו 100 20 שנה, הוא מסביר, מדוע אלוקים קבע שהאדם יחיה 100 20 שנה ולא 125,000 שנה?

אני אומר בהאלצה הוא לא שואל ככה, אבל כאילו, למה הקדוש ברוך הוא הגביל את ימיו של האדם?

מכיוון שאם אתה יודע את הטקטיקה יספיק לך 100 20 שנה אם אתה לא יודע את הטקטיקה, גם מיליון שנה לא יספיקו לך. זה המסר.

כלל.

ראשון.

יסודי מאד חשוב מאוד, נחוץ מאוד.

הכלל הראשון כותב אותו במפורש בנו של בעל נתניה בספר המאמרים של אדמור האמצעי.

ויותר נכון, סליחה ב-1 מהאיגרות שלו הוא נותן כלל שאני ראיתי על בשרי, שהכלל הזה נחוץ. חשוב עובד בשטח, ומה אומר? יש בכל תחום שאתה עוסק בחיים יש דברים יסודיים ויש דברים שהוא קורא קורה להם בלשונו הקדושה.

דקדוקים דקים שמאבדים את הזמן.

בכל תחום יש את הכביש הראשי ויש.

את.

הוא אומר שמי שרוצה להגיע לזריזות חייב לדעת להשתחרר לפחות בשלב הראשון.

מחומרות ודקדוקים קלים שמאבדים את הזמן.

במילים אחרות.

אל תהיה אדם.

שמחפש להיות פרפקציוניסט על ההתחלה על ההתחלה.

אני אתן דוגמא.

שוחחתי פעם עם אדם שכתב המון המון סיפורים.

סיפורים למבוגרים, סיפורים לילדים.

ברמה מאוד גבוהה, מאוד מרתקת, גם השפה, גם הבנייה מאוד מאוד. ממש סופר.

בגיל לא מבוגר כמו 40, 45, זה כבר כתב ספרים יותר ממספר הגיל שלו. וכל ספר פצצה.

אמרתי לו אותם טיפ?

משהו. למה אתה שומר רק לעצמך את ההצלחה? אז הוא אמר לי, הכלל הראשון זה תכתוב ולא תחשוב.

מה פירוש יש לך משהו בראש? יש לך איזה דימוי עלילה, משהו, משהו שראית ברחוב, שאתה חושב שאפשר לתפור ממנו איזשהו סיפור. תתחיל לרשום.

ובצורה מאוד מאוד משוחררת, לא משנה הכתב, לא משנה הפסיקים לא משנה ראשי תיבות, לך סע.

כאילו במוח שלנו יש שתי מסלולים. יש את המסלול.

הרחב, ויש את המסלול.

הצר והדייקן?

הרחב שבנו.

אומר לנו תזרום.

הצער שבאנו אומר הד, הזאת נראית כמו צדיק תמחוק.

לא שמת, פה. כשאתה גומר את הכל. אז אתה מתחיל ללמוד את מה שכתבת ולחשוב ולפרק.

ולנתח ולשפר ולשפץ זה מח אחר כך הוא הסביר לי יש מח, הכתיבה הראשונית ויש מח השיפוץ והטעות של האנשים זה שהם מחברים בין שני המוחות האלה, ומערבבים מהם ותוקעים ברזלים בגלגלים של עצמם, שלא מאפשרים להם לזרום קדימה ולנסוע.

ראיתי את זה לא רק בתחום הכתיבה. אני מספר לכם סיפור.

והסיפור זה על איזה אדם שנסע והיה לו חוויה. אבל.

הסיפור הוא שהוא נסע מטורונטו למונטריול.

מישהו ממכם מכיר את הסיפור? עוצר ואומר לי כבוד הרב, זה היה ממונטריול לטורונטו. כמה אנשים בציבור אתם חוויתם שהם נעצרים על זה ועוצרים את כולם על זה, אבל זה לא אמת.

זה היה ממונטריול לטורונטו לא מטורנטו למונטריות.

אספר לכם יש. אני מכיר אפילו רב גדול כזה.

שכתבו עליו ספר.

ספר הוא באמת אישיות מיוחדת. אני מנוע מלהגיד את שמו.

הוא אישיות מאוד מאוד. הוא כבר לא בין החיים היום.

ואחד מהתכונות הבולטות שלו זה הדיוק.

ברמת.

מה שנקרא הרמה הכי גבוהה שיכולה להיות הוציאו עליו. ספר בספר תיארו את השקדנות שלו תיארו את המיוחד שבו הביאו את הספר לפניו, והסתכל פתח עמוד שתיים, אמר, כל הספר הזה שקל.

הנכד שלו.

פשוט עמל וטרח על הספר, הוא בא ואומר, סבא, למה אתה אומר שהספר הוא שקר? אז הוא מראה לו על סיפור מסוים שהיה שכל הסיפור. יש לו המון מוסר השכל, המון מסר המון המון דברים שאתה יכול ללמוד מהם לחיים.

רק מסופר שמי שנכנס אליו באותו זמן זה היה הרב הזה והזה, אמר לו, זה לא היה הרב הזה והזה, זה היה הרב ההוא, למה כתבת את השם של זה?

אז הוא אומר, אבל זה לא משנה, סבא, בעצם הרעיון של הסיפור זה משהו שלומדים ממנו מידות טובות, וזה זה לא משנה.

זה שקר ומשקר. לא יצא שום דבר. אני רוצה לומר לכם שרוב הדברים שמעוזיזים בעולם זה שקרים שכאלו.

רמת הדיוק הזאת היא טובה. כשאתה רוצה ללמד על אחות של מותר ואסור חוקים, אבל כשאתה מדבר על סיפור תן לסיפור לזרום.

אם יש לו איזשהו מסר מסויים המסר צריך להיות אמיתי, אבל כל כל התפאורה מסביב לא כל כך חשובה. למה אתה תוקע? למה אתה נעצר?

יש יותר מידי ואנחנו צריכים לדעת שמי שרוצה להספיק הרבה בחיים הוא יכול להפעיל את המנוע הזה רק אחרי שהוא כבר יצר איזה שהוא דבר איזושהי יצירה, איזשהו עניין. לא כל הזמן המנוע הזה צריך לעבוד. יש את המנוע של הדיוק.

יש את המנוע של ההרכבה שני מנועים שונים המשתמש בהם בזמן זה סגולה לזריזות זהו.

תארו לה כבר שאני אספר לכם סיפור. אברהם אבינו שהיה בן 176, הוא הכד את בנו.

זה לא נכון. הוא רקד את בנו כשהוא היה בן 100 והוא גם נפטר בגיל 175. אז לא דייקתי בשני דברים, אבל המסר שרציתי להעביר זה שהוא הכד את בנו והמסר הזה זה לא משנה אם זה בן 100 או בין 176.

אז לא דייקתי. אני צריך לחזור בי. אני צריך לומר את הטעות שלי, אבל זה לא סיבה שבגלל זה כל המסר שרציתי להגיד הוא לא מסר.

אתן לכם דוגמה נוספת, ממש לפני שבאתי לפה קיבלתי טלפון.

מבחורה אם תרצו, נערים תרצו היא בת 21, עוד מחר, יום הולדת 22 לפי מה שהיא מספרת, היא השתדחה.

עם בחור נחמד לא מכיר לא אותה ולא אותו, לא יודע מי הם והיא והיא והיא.

פשוט בוכה בטלפון.

שהיא לא יודעת, היא מרגישה שאולי זה לא, היא כבר סגרה, כמו שאומרים את השידוך. אם אתו בחור.

מה לא בסדר, אני שואל אותה. א' בסדר?

גמור. בסדר, הגענו לתשעים ושמונה% בסדר.

מה הבעיה? 2% מסופקים. שאלתי אותה תגידי, את רוצה להיכנס לחופה בלי 2% ספק.

ראית פעם מישהו כזה בעולם?

אין דבר כזה בחור טוב.

את בחורה טובה, מה, מה? אז מה בעצם, מה קרה? היא נתקעה על איזשהו משפט שהוא אמר, אני לא בטוחה שהוא חושב בדיוק כמוני באותה רמה שלי על הדבר הזה.

אמרתי לו, ומה יקרה אם הוא לא חושב כמוך? על הדבר הזה? בדיוק באותה עוצמה כמו שאת מה יקרה?

לא, אני לא יודעת.

אבל זה זה זה, זה מטריד אותי.

ממש ככה, אז אמרתי לה שאת צריכה מזה להשתחרר הקווים הכלליים? בסדר. תעזבי את הקווים הקטנים.

עזבי אותה אחרת, אי אפשר יהיה להתקדם הלאה.

נעבור לאקדת.

יצחק.

אברהם אבינו.

מסרת נפש.

יצחק אבינו סליחה מסר את הנפש. אברהם אבינו מסר את בנו במסירות גדולה.

וכי לא היו עוד אנשים שמסרו את נפשם במשך כל הגלות על קידוש השם היו.

שואל בעל הטניה האדמור הזקן, מה מיוחד אצל אברהם אבינו, מה קרה?

מילה אחת, הזריזות שלו.

הרבה אנשים מסרו את הנפש, אבל הזריזות של אברהם היא זו שעומדת לנו כזכות על, כך שאנחנו עד היום כל בוקר מתחילים את התפילה עם פרשת העקידה, וזה בעצם מוריד עלינו. הרבה שפע והמון מחילת עוונות. מה שלולא הפרשה הזאת לא היה לנו.

הזריזות של אברהם הייתה לזריזות הזאת, איזה שהיא עוצמה. מה זה הזריזות הזאת?

כל אדם יש לו בחיים שלו.

זמנים שהוא צריך לדעת לשים את הנקודה בזמן הנכון.

אברהם אבינו לא זכה באיזשהו עקד את בנו שהוא עשה את זה בזריזות, אני נותן לך לפעמים שמפרסמים בעיתון, למחיר, החלטה למירי החלטה. לפעמים, לפעמים צריכים את הכושר הזה לדעת, לשים את האצבע על עסקה נכונה במקום הנכון. מחר זה כבר לא יהיה.

האפשרות רק עכשיו, אברהם מחר כבר אני לא אבקש ממך לעכות את יצחק בוא נראה אותך שאמרתי ומיד עשית. זה עניין של זמן. עשית את זה מהר.

קנית את עולמך. קנית את עולמם של כל צאצאיך שהם מזכירים את הזכות הזאת של הזריזות שהייתה בזמן.

אתן לכם דוגמה מהעולם מה שנקרא הארצי.

יש דברים שצריכים לעשות אותם בזמן.

סיפרתי את זה פה פעם ואני אספר את זה שוב.

פגשתי.

פעם אדם.

קרוב לגיל 50 שעדיין.

אין לו בית, יש לו דירה שכורה, אין לו בית משלו. גם לא של 3 חדרים.

גם לא במקום זול.

שאלתי אותו למה אתה מחכה? תסלחו לי. הוא ענה לי שאבא שלי ימות וישאיר לו.

יש לאבא שלו 4 דירות. הייתי כבר סקרן. שאלתי אותו, שאלתי אותו למה אתה לא מנסה לעשות דירה, הוא אומר, זה בסדר, אני אקבל.

שאלתי אותו למה איך לאבא?

שלך יש 4 דירות, מה הוא זכה במפעל הפיס?

אז הוא אומר לי.

לא. הוא היה אדם פשוט.

הוא עלה עליו מחוץ לארץ לארץ, בכלל הוא בא בלי כלום.

יש לו איזה מקצוע, הוא למד משהו?

היה שיפוצניק, לא לא משהו לימודי שהוא למד. אמרתי לו אז איך הוא עשה את זה?

המורה היה קונה דירות.

בחורבות כאלה.

בסכום אפסי.

היה משפץ אותם בעצמו.

והיום הם עלו ביותר מארבע מאות 500%, אז יש לו.

שאלתי אותו אז למה אתה לא תעשה ככה?

זה סיפור של הצלחה, למה לא תעשה ככה? הוא אומר לי, איפה, היום אי אפשר? התחלתי לחקור אותו, כמה הוא משתכר.

מה אני אגיד לכם? יש לו 3 ילדים. אני לא אגיד לכם שלא, אבל בסך הכל יש 17,000 ש"ח.

משהו מכניס את הש. אשתו, אמרת יש, אמרתי לו ואתה לא יכול לצאת מזה. משכנתא.

מה שאנחנו לא גומרים את החודש כבוד הרב.

אמרתי לעצמי, עכשיו אני מבין מה זה נקרא דור תהפוכות, אם.

ברגע שהאדם צעיר, הרגליים שלו כמו שצריך עובדות, הוא בא לקנות דירה, מה הוא אומר היום הצעירים של היום? מה אומרים? אני בקומה שלישית, אני בקומה רביעית.

אין פה מעלית, אין על מה לדבר, הבית שהוא צריך.

לקנות מתחיל משתיים וחצי מיליון שקל. זוג צעיר שרק איתו מכיוון שאין להם את הסכום הזה.

אז אין אז לא קונים.

אז מגיעים לגיל 50 בלי מירה.

האבא שלו היה- בררן בגיל צעיר שהרגליים עובדות אז מה הבעיה לעלות 3 קומות? 4 קומות קנה עוד דירה בקומה רביעית+ דירה בקומה רביעית+ דירה בקומה רביעית. היום הוא בכלל לא.

יעשו פינוי בינוי ואין לו שום בעיה. היום הוא לא צריך בכלל לעבוד. אבא שלו יושב ככה בשקט והכסף של השכירות נכנס פנימה.

למה צעירים היום לא יודעים לעשות כי הכל צריך להיות פרפקט.

אמרתי לעצמי יש מסר מהתורה לעניין?

צריך לדעת לתפוס את הדברים בזמן. יש זמן של גיל מתבגר שאז יושבים בשענן ואשקה ורוצים לשבת ככה על המרפסת, להשקיף על חוף הים דירה של שתיים וחצי מיליון. יש את הזמן לזה ויש את הזמן שאתה צעיר, שאתה צריך לעבוד ולהשקיע את הכוח שלך ולחסוך את הכסף שלך בצד כדי.

לשמור לעתיד המבוגר.

ומה אתם חושבים? שזה קל בכל ארץ מצריים לא נמצא אדם אחד שידע לחשוב בהווה על העתיד חוץ מאוסף הצדיק. ומי מעיד את זה עליו פרעה?

מה קרה? אמרו שיש 7 שנים של שובע.

מה יוסף נותן הצעה? בואו נאגור מהסחורה של השבע שנים, כדי שיהיה לנו לשבע שנות הרעב.

נראה לכם פשוט וגאוני, אומר פרעה, ופרעה, לא חשוד לפרגן ליהודי, אומר פרעה אדם שיעץ כזה רעיון אין חכם כמוהו בכל ארץ מצריים. אתם יודעים למה? מכיוון שאף אחד מאיתנו כמעט לא יודע לחסוך מזמן של שפע לזמן של שפל, ואני אומר את זה לא רק בכסף, יש לכל אחד מאיתנו.

חיים שהוא מפוטר במילים טובות, הוא מפום במחמאות, חיזקו אותו, כל מיני אנשים.

ופתאום מגיע הזמן של שפל.

אף אחד לא רואה אותו ממטר, אף אחד לא שומע אותו, אף אחד לא מביט עליו. מיהו?

החכם.

מי הוא יוסף החכם, אחד שיודע לקחת ממצבי זמני גאות ולחבר למצבי השרבל.

ולחיות טוב גם אז.

אמרו לי שאני כלומניק.

וואו, בוא נתגלגל מכל המדרגות.

כן.

אבל שלפני שבועיים אמר לי מישהו שאני מאוד חכם. למה אתה לא?

זוכר את זה?

למה אתה לא שומר את זה?

למה אתה לא משתמש בזה? לעת מצור, זה החוכמה של האדם. זה זריזות.

אתם יודעים מה זה זריזות, פוסטשים תסגור פוסטשים, תסגור פוסט.

הגמור את העניין כבר עכשיו, וזה זריזות. אברהם אבינו מקבל הוראה טרח, סוגר את העניין על המקום.

לא ממתין זה הקידה, זו הזכות שלנו. עד היום. האבא הזה שעשה 4 דירות זה על תקן אברהם אבינו, על תקן הזריזות של אברהם אבינו.

זריזות זה לדעת לכוון מה לעשות ומתי לעשות ומתי וכ מתי להשקיע את מה במקום שאנחנו בתור צעירים. ננוח.

יצאנו לחופש, אנחנו עכשיו בחופש ורצ.

פעמיים בשנה חוץ לארץ אין על מה לדבר.

בבית מלון ולא הוצאת אותי וכן הלאה. אז כל הדברים האלה מצוינים. אבל לאן מגיעים בסוף גיל 50 בלי דירה זה חוסר זריזות זריזות.

יש צריך לעשות את כל הדברים הטובים, אבל יש לכל דבר את הזמן שלו. דבר ראשון, לפני שהתחלתי את החיים, יצאתי לטיול והטיול נמשך.

כמה 8 שנים ואחר כך חזרתי וראיתי שלא למדתי שום דבר בחיים שלי ואיך אני יוצא לחיים. אז התחלתי ללמוד.

לא נראה לכם סדר קצת מטורף.

אחרי שהראש שלך מלא, בכל מיני שיגעונות מהטיולים, ואז שמים והזה והזה והזה עכשיו, אני אכנס לסיטה, ועכשיו אני אלמד, זה מצחיק, זה מצחיק, אבל זה המצב. אברהם אבינו מלמד אותנו יש זמן, יש סדר בזמן שהמוח שלך עובד. טוב תלמד, תעשה מבחנים כשהוא עובד טוב.

בזמן שהמח כבר עייף זה זמן לנוח, זה זמן לצאת לנופש. אני אם אתם לא מסתדרים עם הדוגמאות שאני נותן, תזרקו אותם לפח. הדוגמה שלי היא שולית לחלוטין.

המסר הוא החשוב. המסר הוא זה שכל דבר צריך לדעת לעשות בזמן, וזה הזריז הזריז זה לא אחד שרץ מהר אחרי האוטובוס, עם, ג'ינס, כמו והוא האוטובוס ברח, ראית איזה מהר רצתי. הוא רץ יותר מהר ממני.

זריז שהוא יודע בזמן לתכנן את הזמן שלו, נכון מה לעשות ואיך לעשות, ואז הוא מגיע בזמן לכל מקום זה זה המסר.

שלמדנו מאברהם אבינו במילה אחת, הכותרת של הדבר השני לתפוס בזמן.

. שלישית דוד המלך אומר בתהילים חישבתי דרכיי והשיב, הרגלי אלדותייך. יש פה פטנט עצום שפירש המגיד ממעזריטש על הפסוק הזה אומר תדע לך כל פעם שאתה צריך לעשות דבר אמיתי.

כל פעם שאתה צריך לעשות דבר שבאמת שייך להצלחה בחיים שלך.

אין חשק לעשות אותו.

סוד, אני מגלה לכם עכשיו תאמין שיש משהו אמיתי שאתה צריך, אין חשק לעשות אותו לכן.

צריך לקחת תבלין.

של משהו שבא לי לעשות.

אבל זה סתם.

בעלי זה לא מה שבאמת אני צריך לעשות. בא לי סתם. אני אתן דוגמאות עוד מעט.

ולעשות את הדבר כאילו בשביל מה שבא לי, אבל המטרה היא התכלית האמיתית.

למשל למשל.

המגיד ממזו שנותן דוגמה אדם בבוקר צריך לקום בזריזות ובזמן דעו לכם שאף פעם לא יהיה לאדם חשק לקום בבוקר, בזריזות או בזמן בשביל המטלות האמיתיות שהוא צריך ללכת לעבודה וזה וזה אין חשק כל כך בשביל זה לקום בזמן.

אבל יכול להיות שבשביל לשתות כוס קפה ובשביל לעשות סיגריה על החלום יש לו כן חשק.

יכול להיות. אני מדבר על גברים, לא יודע נשים זה משהו אחר.

אז תגיד לעצמך, כשאתה קם.

אני כאן בשביל כוס קפה.

זה בשביל זה אני כאן ואז תקום.

הדוגמה שלי אולי דוגמה נמוכה, אבל תדעו. קחו קחו למשל. אני הכרתי אדם שסבל.

סבל?

גדול מאוד.

בטיפולים.

שהוא היה צריך לעשות לעצמו בגלל שהוא נשרף בצורה מאוד מאוד קשה. הוא היה צריך להעביר את לא יודע. אני לא יודע אפילו איך להגיד את זה.

הוא היה צריך להעביר איזשהו זה.

איזשהו דבר, איזשהו טיפול קשה מאד זה היה פעמיים בשבוע.

והטיפול היה כל כך כואב, היה מחבר את עצמו לאיזשהי מכונה שהייתה.

טיפול כל כך כואב.

שהוא פשוט ברח.

ממנו.

מה שהוא עשה.

היה לוקח סרטים.

שהוא אוהב לראות?

ויש שם לעצמו באותו זמן של הטיפול. זה היה גורם לו לחשוב על הסרט, ואז תוך כדי זה היה עובר.

אתה לוקח את אותה מטלה?

שאין לך חשק לעשות אותה.

ולא רק שאין לך חשק אני מודיע לכם שגם.

יש יצר הרע מיוחד שיושב שלא יהיה לך חשק ותלביש עליה. תמיד מעטפת של משהו שאתה אוהב לעשות.

תלביש עליה תשלב את זה את זה ואת זה ביחד. למשל, אני עוד צריכה עכשיו ללכת ללמוד לבחינה ואין לי חשק להסתכל על החומר הזה בכלל.

אז האדם עושה לעצמו את כל התנאים החיצוניים. אולי אני אשב בחדר עם מזגן? אולי אני אצא החוצה לגינה?

אולי אני אלמד מישהו ביחד. אני עושה כל מיני פטנטים שהם לאו דווקא התכלית, אבל בעזרתם אני אצליח. אז איפה זה כתוב בפסוק?

אז איפה זה כתוב בפסוק?

חישבתי דרכיים.

עשיתי מה שבא לי דרכיי והשיב, הרגלי אל עדותיך.

עדותיך אל תורתך.

חישבתי דרכך היא כיוון שעשיתי את הדבר בשביל עצמי, אז כבר עשיתי את זה החוצה. יש לפעמים שאומרים לך תתנדב, תתנדב תתנדב אמר לי פעם אדם חכם שאומרים לי תתנדב אני מבקש אפילו 5 ש"ח למה אומר? יש לי זה כבר משתלם לי בשביל משהו והוא צודק.

האדם צריך לפעמים לעשות לעצמו דברים שגורמים לו שישתלם לו קצת, ואז הוא יעשה דברים גדולים.

אבל אם אין לו השתלמות כלל ועיקר בדבר הוא מאבד את כל החשק שלו בדבר, והוא לא מגיע לזריזות בדבר אל תהיו צדיקים. במילים אחרות, אל תהיו צדיקים לשם שמיים לגמרי בקול לשם שמיים. ב-90% תערבב 10%, לא לשם שמיים.

קצת לשם האגו קצת לשם הכסף ואז תראה באיזה מהירות טוב קדימה.

אם אני אבוא עם מישהו בבית אני אדפוק לו בדלת.

ואני אגיד לו, אולי אתה רוצה לשים מזוזה לפתח שלך?

זה לא ילך.

זה שומר לך את הבית? הולך.

מזיזה היא בשביל שהיא תשמור לו את הבית מזיזה היא בגלל שאלוקים צבע, אבל זה לא ילך כדי שדברים יזוזו ויזוזו מהר. צריך לערבב בהם גם קצת. לא הרבה קצת במינון.

נכון?

משהו שמשתלם.

לי.

אומרים לך, אולי תיסע לירושלים.

לדבר עם הבן אדם ההוא שייתן עבודה לבן אדם ההוא?

לא בא לי לנסוע לירושלים, אבל יש שמה איזה פלאפל. גיטי גיטי את אומרת, אתה יודע מה, לך תעשה? קח פלאפל שם יאללה, נסעתי.

נסעת כבר עשית טובה לאיזה בן אדם?

לפעמים ככה זה עובד, לא רק לפעמים בא מגיד ממזה שאומר תערבב קצת את האגו שלך ותראה איך הסוס ירוץ מהר. תוציא את האגו שלך לגמרי. תראה, תראה, תראה, הוא לא יזוז.

זה כמו אתה, דוחף אותו, מושך אותו מהאורבה. הוא לא זז.

זריזות. הרבה פעמים צריכה את הפלפל הזה.

של האדם.

אז אני רוצה לומר.

אני לא חסיד של אגו, אבל אני רואה שכשאנשים משחררים את עצמם סליחה על הביטוי יעני לגמרי מהאגו. סליחה על הביטוי, אבל שאתה משחרר לעצמך לגמרי כאילו מהאגו.

אתה לא עושה כלום?

אתה לא עושה כלום, תבדוק ותראה.

אז מה? מה מה בעצם הייתה הנקודה השלישית? הכנסת תועלת עצמית בדבר שאנחנו עושים.

מביאה זריזות בדברים טובים.

זהו רק מה אני מבקש מכם, שהתועלת העצמית לא תעבור את הזה, כי אחרת אני אחרת. אני אשלח אותכם לכנסת.

אחרת כבר תגיעו לכנסת, אבל אם התועלת העצמית לא עברה זה אז אנחנו עדיין במצב טוב. נעבור לנקודה רביעית.

כלל קצר לעומת הדברים שקודמים שאמרתי זה כלל קצר.

יש אצל חסידים מצוות עשה מדאורייתא. ככה הם קוראים לה.

שהזריזות תהיה במתינות זה בשם הבעל שם טוב. ככה הוא קרא לזה. אמרתי לכם קודם את האדם שרץ מהר אחרי האוטובוס.

הבדל בחסידות יש בין מהירות לזריזות אדם מהיר. זה לא טוב. אדם זריז, זה אדם מחושב.

זאת אומרת שאתה מתכנן את מעשיך, מיהו האדם הזריז שרץ אחרי האוטובוס, או זה שעומד נינוח בתחנה 5 דקות.

לפני זה שעומד נינוח לפני 5 דקות למה זה זריזות מחושבת?

זה נקרא זריזות.

במתינות, לפי הבעל שם טוב כשאנחנו מדברים על הזריזות המיוחלת.

אני מבהיר לא מהירות מהירות, אומר האדמור הזקן ועבדתם, מארה פירוש לאבד את המהירות. לא שאתם חלילה, אלא לאבד את המהירות שבתוכנו. רוב הטעויות של החיים, טעויות האנוש לא נוצרו מזריזות במתינות, אלא ממהירות לא מחושבת.

היום היה יום.

פטירתו של אביו של הרבי, כף מנחם אב, הוא נותן קוד בספרי הקבלה שלו.

לזריזות.

שנצטרך להסביר את הקוד הזה, אבל הקוד, כמו שהוא כתוב בספרים שלו, הוא זריזות. הוא מצד קו האמצעי.

האדם זוכה לזריזות מצד קו, כשהוא מסגל לעצמו קו אמצעי.

לא מפלגת מרכז קו אמצעי, מה זה קו אמצעי?

קו אמצעי זה הפירוש הוא שילוב בדרך כלל, שאנחנו סגורים על איזה שהוא רעיון. אנחנו נראה לנו רק זה, יש מול העיניים, רק זה וזה גורם לנו לא להיות זריזים. אם למשל אנחנו אומרים אני יש לי כישרון למתמטיקה, יש לי את זה, יש לי את זה, יש לי את זה, יש לי את זה, יש לי את זה אז עוד יום אחד יכול לעבור+ יום אחד יכול לעבור+ יום אחד יכול לעבור+ יום אחד.

אני הבנתי, יש לי את זה. על מה באמת יש לי את זה? יש לי את זה, אבל אולי אין לי את זה.

יש לי את זה, אבל אולי יעבור הזמן וזה יחליט. יש לי את זה, אבל אולי אני אסכים. יש לי את זה.

זה נקרא שאתה משלב שני דברים.

אם אתה סגור רק על קו אחד.

אתה הולך לישון?

יש לי את זה או אין לי את זה ככה או ככה אני יכול ללכת לישון. אם בן אדם בא ועושה תפס טיפה אדם שהתנהג לו במוסריות.

הוא גנב, תפס אותי פה שיחה ככה בינינו, למה אתה מתנהג ככה?

אז הוא אומר לי אני החיים שלי, שרופים, אין לי מה להפסיד, יתפסו אותי לשים אותי בכלא. מה שלא יהיה זה יותר טוב ממה שעכשיו אתם מבינים מה קורה לבן אדם כשהוא רואה רק קו אחד? אז גמרנו.

זה התלות הכי גדולה. מה זה גנב? גנב זה עצלן עצלן ללכת לעבוד.

חוסר זריזות. למה זה בא לאדם?

כאשר הוא ראה קו אחד, אבל אם.

אני בא ואומר לו שמע, החיים שלך לא שרופים, אולי הם לא? הנה זה מוצלח.

וזה יכול להיות טוב וזה יכול להשתנות.

ולמה אתה סגור על זה שזה לא בסדר? אז היה רואה שתי קווים?

באמת, למה אני לא מתחיל לעשות עם עצמי משהו?

למה אני לא מתחיל להתקדם, למה אני לא מתחיל לשנות את עצמי? אז מתחיל להיות טיסה פנימית. תמיד שיש לך קו.

אמצעי פירושו, תפארת תפארת. היא כוללת בתוכה גם חסד וגם גבורה. זה שילוב של שני דברים, כיוון שכשאתה משלב שתי דעות בראש שלך אז.

אתה אף פעם לא רגוע.

גם מה שיש לך לא בטוח שיש לי גם מה שיש לי, לא בטוח שיהיה לי, אז אני לא רגוע, אז אני מתחיל להיות זריז.

יש בחוסר ההחלטיות משהו חיובי, כשזה לא משתק אותי.

כלומר גם חוסר ההחלטיות מביא אותי הרבה פעמים למחוזות טובים, אם זה לא ברמה של היסוס, שאני כבר לא יכול לעשות שום דבר מרוב היסוס. אני מהסס, אם לייסס.

אז האדם מאבד כבר את הטעם הטוב, וצריך להגביל את עצמו ואולי גם לטפל בעצמו, ואם לא יעזור טיפול מבפנים הטיפול מבחוץ.

אבל?

השלב הראשוני זה היכולת לשלב בעצמך אם אתם רוצים להיות זריזים כל פעם שיש לכם כיוון מסוים, תנו לו גם את הכיוון השני, שגם הוא יהיה באחוזים מסוימים לפחות.

אומר רבי לוי יצחק, זה שיטה להגיע לזריזות ואף פעם לא להיות שוקט על שמריך. תמיד יש לך עדיין לאן לשאוף. אנחנו כל מושג, הקנאה הוא כזה עשיתי, עשיתי, עשיתי, עשיתי, עשיתי, אבל הוא, הוא יכול לעקוף אותי עוד מעט מותק.

אבל הוא לא יעקב אותך, לא? מה זה המלחמה הקרה.

המלחמה אני יותר, אבל אם אני לא כל הזמן נהיה בהיכון, הם יעקפו אותי. הם יעברו אותי.

אז אני אני, בגלל זה, מה אני לוקח על עצמי בגלל זה להתקדם הלאה. מה עשה לי את זה? עשה לי את זה.

זה שחשבתי על עוד כיוון ניצחתי.

הולך לישון?

לא?

אבל אם אני אלך לישון הם ישיגו אותי. זה המחשבה השנייה, זה המחשבה של התפארת זה המחשבה. יש לי את הניצחון ביד, אבל אולי הוא לא יהיה ביד שלי כל הזמן ואז אני מתקדם הלאה.

זה הרעיון של רבי לוי יצחק. זריזות באה על ידי חישוב של הקו האמצעי.

שילוב של כמה דעות ביחד. לא רק עכשיו יש לי טיפ שהוא מעשי לחלוטין, לא פילוסופי, מחשבתי אלא טכני. מה לעשות כדי להיות זריז?

אז הרבי מציע שתי הצעות ההצעה הראשונה זה ללמוד. בספר התניא יש חלק שנקרא שער הייחוד והאמונה.

בחלק הזה, האדמור הזקן בעל התניא מחדיר לאדם הלומד שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל חלק וחלק בבריאה בשולחן בכיסא בכל דבר. הוא נמצא, מתלבש בתוכו קילולי דבר השם שהיה מחייה את הדבר הדבר היה נעלם מן העולם. ואז הוא אומר לו, אז תחשוב שהשם נמצא בכל מקום, והוא מלך והוא מסתכל עליך, איך אתה נראה?

אז הוא אומר שבעצם, הטקטיקה הזאתי של לימוד ג'ר אחד, האמונה.

משנה את האדם להיות יותר תכליתי יותר, מעשי יותר זריז יותר מהיר במובן החיובי.

וטקטיקה נוספת יש בטניה. פרק מ". 1000 זה הפרק הכי ארוך בטניה.

יש לו קטע כזה כמה שורות מתחילת הפרק. עד המילה מלך, הוא אומר תלמד את זה בעל פה. מובטח לך שתהיה זריז.

תחזור על זה מדי פעם ותראה שהדברים כמו שאומרים יעשו לך סיסטם חדש בראש. מה ההצעה הנוספת?

להביא את עצמנו לזריזות.

אמונה. אני אסביר את עצמי.

עוד עוד מעשה פגשתי בן אדם.

שהיה מאוד ממורמר על מעשים לא טובים, שהוא עשה בעבר, לא בן אדם לחברו אלא בין האדם למקום, בין האדם לקדוש ברוך הוא.

ועבר יום כיפור. ועדיין ראיתי אותו מהלך עצוב וקודר.

שאלתי אותו למה אתה עדיין עצוב? אז הוא אומר לי כי אני.

מרגיש שעשיתי עוולות בחיים.

שלי, אני לא התנהגתי כמו שצריך.

אמרתי לו אבל היה יום כיפור אתמול.

אומר לי בכל זאת.

צעקתי עליו, כמו שכתוב בשולחן ערוך, אז אתה לא מאמין באלוקים שהוא מכר לך. אתמול, על כל האבנות.

מי שלא מאמין לא מוכנים לו, אתה לא מאמין.

אז יש לך?

בעיה באמונה באלוקים. אתה לא מאמין שיום כיפור ויום כיפור.

יש לך בעיה?

במילים אחרות, יש טבע לאדם טבע מאוד מאוד פנימי ועמוק.

שהוא מושך.

אלא העצבות הוא מושך אל העצלות. הוא מושך אל הפסימיות טבע באדם, כי היסוד שלו. מעבר אז הוא מושך לשם כל הזמן.

מה מוציא את האדם מהטבע הזה של העצלות והעצבות הטבעי.

שזה רק האמונה.

נכון, סליחה על הדוגמאות, נכון שאני כלומניק ונכון שאני דפוק, ונכון שאין לי מזל ונכון, נכון, נכון, נכון, נכון, אבל יש לי אבא גדול שיכול לשנות את כל הקטע ואם יש לך תאווה לזה, אתה אדם מוצלח בעולם. אין לך את האהבה לזה. אפס.

כל.

הכישרונות שלך לא שווים?

כלום.

כי הטבע של האדם זה לראות גם במה שיש בו.

שזה.

כלום. הטבע. אם הוא לא עובד על עצמו.

אבל הטבע שלו זה לראות כלום. אני אפס. אני אפס, אני אפס.

אני לאכול את עצמו פנימית. מה שיש לי לה. אבל אני לא.

כזה אני לא כזה באמת. אני לא כזה חסר כמו שאתה אומר לי אני לא באמת כזה. אני סתם עובד על כולם.

אני אשחק. אני אורה, כאילו אני יודע וזה לא שבאמת.

בתוך תוכו יש לו איזה עכבר קטן שלוחש לו כל הזמן מן זיהורים כאלה בחוץ הוא יכול להגיד.

אבל?

בפנים יש משהו.

שאוכל אותו זה לא בדיוק. זה לא בדיוק.

ככה זה לא בדיוק, וזה בעצם גובר את האדם. מה מציל אותנו מהעכבר הזה?

רק אמונה האמונה שהקדוש ברוך הוא הוא כל יכול עם כל השלכא כל הרע שאנחנו מייחסים לעצמנו, או עם כל הכלומיות שאנחנו מייחסים לעצמנו, הוא יכול. עם כל זה. יש לך את זה, יהיה לך סיבה להמשיך לחיות.

יהיה לך סיבה להמשיך לחיות. יהיה לך סיבה להיות זריז.

אין לך את זה.

מה לעשות, בסדר? דימוי עצמי ירוץ מה הרפואה שלו, הסבירה.

יש אנשים שצריכים טיפול.

רפואי, אבל את רפואה הסבירה שלו אמונה.

בהקדוש ברוך הוא, אתה מאמין?

בקדוש ברוך הוא, כל הברוך בייש, אומרים ברוך עם כל הדפוק.

שיש.

בי הוא יכול עם כל הדפק הזה להוציא.

בשניה אחת, אם אתה מאמין יש מצב שתהיה זריז, אתה לא מאמין, אין מצב, זה הכל.

זה משחק מכור.

גם היום אחד סיפר לי שהוא מחפש דירה ומשום מה כל הדירות שהוא מביא לאשתו לא מוצאות חן בעיניה. אז הוא מזכיר לי איזה שהיא סיפור שסיפרתי לו פעם שהיה אדם אחד שהאוניה שלו תבעה.

ואז הוא עלה מקומה. המים נכנסו לקומה ראשונה, הוא עלה לקומה שניה, הם נכנסו לקומה שניה, נכנס לקומה שלישית.

הביאו לקומה שלישית, עלה על סיפון הספינה, ואז פתאום עברה את זה מאוניית מרוץ, ככה לידו ואמרה לו יאללה תעלה.

אלוקים יעזור לי.

ואז.

הגיע עוד מישהו שרצה להציל אותו+ אז זה הליקופטר+++ ולכולם. הוא אמר שהשם יציל אותו והוא כמובן טבע והגיע לבית הדין של מעלה. ואלוקים שואל אותו מה הגעת לפה?

אני לא יודעת הגיעו אותי, אני עשיתי הכל בסדר רק 6, אז אמר לו אלוקים, אני שלחתי לך ספינת מירוץ, שלחתי לך הליקופטר, אמרת שאתה לא רוצה, מה אני יכול לעשות?

אדם שרוצה להצדיק את חוסר העשייה שלו.

אין לו ברכה, הוא ברכך השם אלוקיך בכל אשר תעשה. זה ברור שצריך להיות איזה שהיא עשייה כדי שהאדם יצליח אז אין ספק בכלל. השאלה היא מאחורי העשייה.

יש לך גם אמונה אמונה מזניקה אותך קדימה, בלי האמונה. העשייה תעזור רק במינון מאוד מסוים.

מה היה הסיפור עם אותו אחד עם הדירה? לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה. הוא אומר לי, אני חושב שאני הולך לפספס את כל המוניות מרוץ שעברו לי.

אדי.

היום הוא מצא.

זריזות, אומרת תורת החסידות. יש ביטוי כזה זריזות.

מרבה חיות.

יש, חזרתי על זה כמה פעמים אני אחזור כי זה קשור לשיעור שלנו.

יש שני בעלי חיים חזקים.

אחד מהם, אריה אחד מהם, שור.

לפי תורת החסידות, יכול להיות שמבחינת הכוחות לשור יש כוחות, כמו אריה או אפילו יותר מבחינת.

הסחיבה והיכולת שלו לעבוד ללא לאות.

ואף על פי כן טוענת החסדות שהוא לא ממצה את כוחותיו לחלוטין כי הוא הולך בכבדות.

האריה.

מסוגל ללכת יותר מהר, מכיוון שכך הוא מגלה את כוחותיו יותר. בא הרבי הרשם ולומד מזה הוראה אדם.

שילך.

מהר.

פתאום זרם המחשבות שלו יהיה יותר זריז. פתאום הרעיונות שלו יהיו יותר זריזים, לא תמיד הזריזות מתחילה מבפנים. מפה.

לפעמים היא מתחילה מפה. לפעמים כשאתה עושה פעולות חיצוניות של זריזות מהירות ובעצם גורם לפנימיות שלך.

זו. חשובה שצריך.

זריזות מביאה חיות הזריזות הפעולה עצמה של התנועה היא מביאה חיות נוספת, לעשות ולהספיק וליצור עוד.

. נוספת שהיא פשוטה, אבל כל הדברים הפשוטים צריכים גם כן.

כל הדברים הפשוטים צריכים גם כן, מסר.

זריזות באה כתוצאה משמחה.

אדם שרוצה להיות זריז, צריך להיות בן אדם שמח אם אתה לא שמח. אין שום סיבה שתהיה זריז, כי התלות והעצבות גורמות לאדם להיות יותר העצבות גורמת לאדם להיות יותר עצל. יופי, אמרת גילית את אמריקה.

מה אתה חושב שגילית את הגלגל? איך להיות שמח אז הוא אומר האדמור הזקן, הפתרון להיות שמח גם כאשר אתה עצוב.

וכך?

על ידי שהאדם מביט על כל הדברים הטובים שהיו לו.

אמרתי את זה בעבר שטבע האדם.

לשכוח מהר את הדברים הטובים.

סיפרתי לכם למה אנשים עושים וידאו מחתונה כי שוכחים מהר את הערב הזה.

למה לא עושים וידאו מלוויה משום שאף פעם לא שוכחים אותה?

זה טבע ככה דבר עצוב. אנחנו זוכרים טוב דבר שמח. אנחנו ממהרים לשכוח, אז אנחנו מנציחים אותו כדי להזכיר לעצמנו שהיה פעם דבר כזה אדם מסתכל ואחנ זה האמת.

אני פעם ככה, איזה חיוך. וואו, חשבתי שהעסק רציני.

זה זה, זה הטבע של של השמחה. מה שצריך לעשות כדי למחזר את השמחה.

טבעית האנושית כדי שיבוא ממנה זריזות.

אומר האדמור הזקן. אתה חייב לפתוח יומן של דברים טובים שהיו לך.

לפתוח יומן. מי שיכול במחשב לכתוב את זה, זאת אומרת ומידי פעם.

תיקחו מה שכתוב שם אז אז מה זה נותן? משום שאז האדם מגלה.

תוך זמן קצר מאוד, שהוא אחד מהאנשים הכי בריא, מזל שיש בעולם.

אם כך וכך וכך היה לי וכך וכך ניצלתי, וכך וכך עשו לי טוב. ואז מתברר שגם יש לו. אבל כשבן אדם מרגיש אין לי ואין לי ואין לי ודפוק ואת כל הטוב שהוא שוכח מיד והוא לא עשה ממנו וידאו.

אז מה נשאר?

מזה אחר כך רק עצב, רק כאב, גם חידלון. הכל כל החיים שלי היו דפוקים הכל, הכל דפוק, הכל הכל.

תגיד, לא היה לך שום דבר?

טוב, כלום, אין שום הכל דפוק.

אז יופי, זריזות באה משמחה ושמחה באה מחוסר שכחה של הדברים הטובים שהיו לי. ואיך אני לא אשכח אם לא תרשום, לא תשכח.

אם לא אם לא תרשום, לא תזכור אם תרשום לא תשכח.

זהו, אז למה רק שתיים חמאה, שתיים. חלב. אנחנו רושמים כדי לא לשכוח ואת הדברים הטובים והיפים שאלוקים עזר לנו.

אנחנו ככה גורפים, תבדקו, תראו, כל אחד ממכם, זה האדם הכי מאושר שיש עליי אדמות, והוא רק צריך לזהות את זה.

עכשיו, כיוון שאתם אחרי הכל, מיסטיקנים אז בחרתי דבר אחד שהוא מיסטי משהו. בשביל תל אביב מיוחד מיוחד.

אני רוצה להביא בפניכם תורה שמופיעה כבר בצבעת הריבה, שגם בשם הבעל שם טוב. בקיצור, מה? מה ששמה נאמר זה כך.

כל פעם שבן אדם אל תפחדו, אני רק רציתי לחדר חובת תל אביב, כן?

כל פעם שבן אדם חושב לעשות איזשהו מעשה טוב.

נוצר מזה נשמה של מלאך.

כל פעם שבן אדם עושה את המעשה הטוב שהוא חשב לעשות.

נוצר מזה, הגוף מהמעשה נוצר הגוף של המלאך והנשמה, של המחשבה והגוף של המעשה מתחברים ביחד ומסייעים לאדם בעבודתו.

עם האדם משתאה מדי בין המחשבות הטובות.

למעשים שהוא יזמן שהוא איבד דיבור אז אלוקים יחזיר לו מידה כנגד מידה. מה אחרי 120?

יש לאדם מצב מסוים.

שכדי להרגיל אותו לאיפה שהוא נמצא.

מעבירים אותו על גשר צר של איזשהו נהר, כשהוא כל הזמן מפחד שהוא הולך ליפול.

ככה ככה, מסביר הבעל שם טוב.

ואל תשאלו אותי שאלות, כנראה רק יוצא. איזה חובה של משהו מיסטי שהוא למעלה מהשכל.

והאדם רוצה לעבור את הנהר הזה מאוד מהר כי הוא מפחד.

כל רגע שהוא ייפול.

ויש לו סבל נפשי מאוד גדול עד שהוא מצליח לצלוח את הנהר הזה.

ואז הוא מתחיל לרוץ. ואז באה מלאך ההוא שנוצר מהשיעור שהוא עשה בחיים שלו, בין מחשבה טובה, למעשה טוב, ומפריע לו לגמור את הנהר. הוא אומר לו, אתה הכבת אותי, אני אעכב אותך.

ואז אומר הבעל שם טוב. ומה הפתרון?

להיות זריז.

להיות זריזים פה בעולם הזה, מחשבה טובה טרח. מה זה מחבר בלי להיתקל? אז אתה שומע אנשים בנוסטלגיה יש לי את החלום הזה.

כבר אני חולם על זה כבר הרבה זמן.

אני חולם על זה הרבה זמן. החסידות אומרת תפסיקו עם החלומות שלכם תמשיכו לישון. אל תוותרו על החלומות שלכם, תמשיכו לישון.

איזה צחוק? מה פירוש אם יש לך רעיון?

של משהו מסוים תיחשב מהר. מה אתה יכול לעשות למעשה, מאותו ראיון כבר היום?

אולי רק לכתוב אותו.

אולי רק לספר אותו, אולי רק להקליט אותו, אולי רק לשרטט אותו.

מה אתה יכול לעשות היום? אין לי.

כסף בשביל זה תתחיל לעשות עכשיו משהו מיידי על המקום.

בקטנה, אבל תתחיל, אם אתה תתחיל מיד.

זה בסופו של דבר ירוץ, אם תמשיך להישאר בחלומות.

אז תוכל לספר. 30 שנה אני חולם על 30 שנה אני חולם.

זה אומר הבעל שם טוב.

אז לפעמים יש אנשים שמתעוררים מסיפורי מלאכים וסיפורי נשמות. זה נכון, זה גם אמיתי, אבל קחו בחשבון לחבר את הנשמה של המלאך לגוף. זה יהיה מלאך מושיע בשבילכם.

ברגע שתתעכבו מלחבר את הנשמה שלו עם הגוף, הוא יכול להיות מלאך חבלה, שירחיק אותנו מהמזל. נוספת שהיא חשובה מאוד.

אנחנו יכולים כבר לקיים אותם מחר בבוקר, בוא נראה מי ממכם יעשה את זה מחר בבוקר שהוא לוקח דבר שהוא שמע אתמול בלילה והוא מיד מיישם.

כתוב גם במאמרי חסידות, גם בקבלה.

שהרגעים הראשונים של הבוקר משמעותיים לכל היום זה נוגע למחשבה הראשונה שחשבת בבוקר זה נוגע להנחת הרגליים, הראשונה בבוקר על הרצפה.

יש פסוק שאומר התייצב על דרך לא טוב מפרשים.

חכמי החסידות, מי שמתייצב בבוקר עם מחשבות לא טובות, הרגליים על הרצפה כל כל היום.

עם מחשבות כאלה אתם יודעים מחשבות כאלו? בקיצור, בשורה התחתונה מי שיקום בבוקר בזריזות, כל היום ילך בזריזות. זה השורה התחתונה, הזריזות בדקה הראשונה של הבוקר היא הראש, והמפתח לכל היום כולו אתה מתעורר, אתה אומר את המודה, אני ומשתאה שתי שניות ונותן לי ידיים ומיד גם.

ברגע שאתה מתחיל כמו פראור.

היה חלום, וי כץ.

וישן, שנית, ויהיה חלום. אז אנחנו כבר.

נמצאים במצב של מצרים. תנסו ותראו שברגע שבן אדם קם קמתי אחר כך צריך לנוח קצת בצהריים. לא נורא, אבל כל היום.

רץ לך בכסף. ברגע שאתה מתהפך, מסתכל. האם הצלצול של השעות באמת מצלצל או שזה השתלבות של השעון בתוך החלום, או שזה בכלל איזה חלום רע אחר, שנדמק, צלצול של שעון.

אז כל הדברים הללו זה יכולים רק לעזור לנו בהתקדמות שלנו בתוך עולם הזריזות.

טוב, מי יותר זריז, גברים או נשים נשים?

למה יש? אני רוצה לומר לכם לא הייתי מאמין, אבל ככה כתוב בקבלה בצורה ברורה ומפורשת.

איזה?

אור.

של איזה אור של בן אדם נמתח יותר טבעית שיכול להימתח יותר ולהתכווץ. יותר שליש ושל האישה של האישה וזה כתוב בגלל ההריון השם עשה ככה.

גם אצל בעלי החיים זה ככה. דרך אגב, אור של זכרים הוא- נמתח אור של נקבות נמתח יותר כי צריך להיות הריון ולידה, אומר הרבי האמצעי. בגלל זה הם יותר זריזות פשוט האור שלנו נמתחת יותר מהר.

טכנית ככה הוא טוען טכנית וזה משפיע. למדתי מזה מסר רוחני מה זה נקרא שהעור נמתח כדי להכניס שם עוד מישהו להכניס שמה עוד מישהו עם זה.

לבלד וכן הלאה.

להכניס מקום לעוד מישהו, דעו לכם שאחד הדברים הטכניים הכי טובים לזריזות של הבן אדם, ככל שתעמיס על עצמך יותר תהפוך להיות יותר זריז ככל שתכניס יותר דברים יותר מטלות.

אז תהפוך להיות בן אדם יותר מספיק. כאשר תצמצם את הגבולות שלך, תתפלא לראות שאתה אדם כאוב עייף.

אין לי כח לכלום, אני רק זה. ברגע שתעמיס הרבה תגלה פתאום שאתה נמרץ וצעיר וזריז, ומצפיק וכן הלאה.

נעבור לנקודה נוספת.

יש בהמות ויש חיות.

הבהמה זה כמו הכבש והפרה.

חיה זה כמו צבי.

יש חיות טהורות ויש בהמות טהורות, אבל הן שונות.

בצורה שלהן הפנימית.

אז יש בהמה ויש חיה. מה ההבדל ביניהם מבחינה קבלית?

החיה השורז של המאחז, סליחה הבהמה שורז של המאחסד.

והחיה השורת שלה מן הגבורה.

אומר האדמור הזקן.

והחיה.

היא מבחינת הגבורות, לכן הילכה בזריזות גדולה מרץ, יותר מהר. הצבי או הפרה חיה. אז הוא אומר למה?

מכיוון שהשורז שלו הוא מהגבורות, מה פירוש השורש שלו? מהבורות.

מילים פשוטות. מי שנולד עם כפית זהב בפה הכל הולך לו. הכל זורם לו הכל.

זה הכל בסדר לא יוכל להיות זריז. אדם שיש לו קשיים, קשיים פירושם גבורות. הוא יכול לסגל לעצמו זריזות.

הזריזות נובעת מהקשיים, אז חברה אל תסתכלו על הקושי בחיים, רק איזה אלוקים רוצה להיכנס בי על העוונות שלי, לא אלוקים רצה לעשות אותך יותר מספיק.

יותר זריז, תעשה קושי.

כדי שיהיה לך גבורות ותצטרך להתגבר על זה וזה יעשה אותך, חיה, חיה, חיה במובן הטוב. במובן הבונה יעשה אותך זריז ואז אתה תספיק יותר. אחת נוספת.

אחת הבעיות שלנו שהאנשים לא מספיקים בהם בדור הזה זה אנשים לא זריזים, כי הם עובדים. אני מנסח את זה במילים שלי, הם עובדים עם הכישרונות של אחרים.

עם הכישרונות של עצמם הפירוש.

אני רואה מישהו נדלקתי עליו.

איזה ראש, איזה כישרון. אני מתחיל לחקות אותו?

מתחיל לחקות את מה שהוא עושה מתחיל לחקות את ההצלחה שלו. כשאני עסוק בלקות את מה שהוא אני לא מפתח את מה שבי.

לי יש איזושהי הצלחה מיוחדת, לי יש איזשהו כישרון מיוחד לי יש משהו ייחודי, אבל אני לא מכיר את הלי הזה בכלל כי אני עסוק וזה מקסימה. איזה מיוחדת? איזה חכמה, איזה זה, איזה זה, איזה זה יש לך בראש מלא מקסימים בכל מיני תחומים, יש רק ברוזון אחד מכוער בתוך הלב שלך.

שזה עתה בעצמך למה? מכיוון שאת הברווזון הזה לא ניסית אף פעם להשפריץ עליו קצת מים ולראות שהוא לא כל כך מכוער.

למה? כי אתה עסוק ביופי והסופי שנמצא סביבך. למי זה קורה?

זה קורה לבן אדם שאין לו מודעות עצמית. מודעות עצמית פירושה שאני יודע שיש בי משהו אינסופי, מיוחד עולמי שאני רק צריך לגלות או לזהות אותו, לפתח אותו. ואיך אומרים?

לפוצץ בשלילי אבל כאילו לעבור איתו את כל העולם לנצח.

מתי הבן אדם מצליח לבצע את זה כשיש לו מודעות עצמית? יש לי זה האמונה שדיברתי עליה קודם, אם לאדם יש את האמונה הזאתי הוא יצליח. אם אין לו את האמונה הזאת, אז הוא הפך להיות פסורת של כל מיני כישרונות של אחרים.

זה עשיתי כי ראיתי את החברה שלי וזה עשיתי כי השכנה עשתה ככה וזה לא יודע. היא אמרה לי אז הלכתי לראות מה זה וזה ומה אתה אמרו פעם בבדיחה.

מערכון גששים עולה חדש עלה לארץ הוא מוזר ברחבי הארץ, פעם שלפני העלייה של רוסיה היה עולה אחד לזה, אז עולה חדש עלה, פיזרו אותו ברחבי הארץ. לפעמים את האישיות שלנו אנחנו במקום לפתח ולפצח. אנחנו מפזרים אותה במיליון ואחד חלומות.

החלום שלי להיות כמו זו החלום שלי להיות כמו זו החלום שלי להיות כמו זו תפסיקו עם החלומות. תתחילו לחפש את עצמכם הזריז. זה יוסף הצדיק עם שתי רגליים.

על הקרקע ריאלי יודע מה הוא רוצה מעצמו, יודע מה הוא מסוגל, יודע מה יש לי יודע מה אין לי מכיר, את המחסן שלי בדיוק, משתדל לפתח את מה שיש שומר לזמן שאין.

זה האדם החכם, זה האדם המוצלח, וזה האדם הזריז, אדם בעל מודעות עצמית, בשליטה מוחלטת לא מנסה לנטר למחוזות שאין לו בהם שום יעד לא מנסה לנסוע למקומות שהוא לא שייך אליהם. יודע להבחין בדיוק מה שייך לי ומה לא שייך לי. זה האדם המספיק הגדול.

זה האדם הזריז הגדול, זה האדם שהוא לא צריך אפילו לחיות 1000 שנה והוא יספיק.

את כל מה שהוא רוצה+ יותר יש אמרה שאומרת כל מה שהלב חושק הזמן עושק והצמח צדק, אמר. מי שרוצה באמת יכול להכניס בתוך הזמן את כל מה שהוא רוצה בידינו. הדבר תלוי איך אנחנו מווסתים את עצמנו.

איך אנחנו מחשבים, מה חשוב יותר, מה חשוב- יש לך בן אדם שמתחיל את היום שלו בזריזות אז בוא נשב שב, לא נשב סתם ככה לאכול, זה לא עניין אז הוא פותח ספר, ואז הארוחה הפכה להיות במקום.

מה שהיא צריכה פשוט צריכה להיות.

תראו הוא צריך כבר לגמור את העיתון ואז כבר האדים עלו לראש, אז הולכים קצת לנוח.

וככה עשית סגולה מחוסר אספקט, אבל ברגע שבן אדם ממקם את עצמו אוכל כולה, כמה צריך לקחת, זה כמה צריך לקחת וכן הלאה. הוא מגיע למחוזות שהוא אפילו לא מין שיכול להגיע.

אליהם.

שהשם יעזור לנו שנלמד את המוסר של שלמה, שהאדם לא יצטרך לחיות 1000 ואלפיים שנה, אלא יחיה חיים נצחיים, אבל בתוך החיים הנצחיים האלה הוא ידע למלא את הימים במאה% בלשונו של של תורת החסידות.

שנה שרת החסידות כל יום ויום אביד עבד כל יום בשלמות עם מה שצריך לעשות בו ימים ייו צררו, ולא אחד בהם בתוך היום יש יצירה ואתה צריך למלא אותה במאה% שהשם יעזור שנצליח.