תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
פרק ו' פסוק ה' גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה.
הפסוק הזה ללא פרשנות קשה מאוד, אבל מי שהיה איתנו בשבועיים הקודמים יהיה לו קל.
דיבר בפסוקים הקודמים על נפל.
נפל שלא רואה את השמש לא?
ידע נחת לזה מזה. מה פירוש שמעתם על רבי סעדיה גאון? בוודאי בראשי תיבות.
קוראים אותו רסג, רבי סעדיה גאון, יש לו פירוש שנקרא הפרישות.
ספר על ספר קוהלת, פירוש שנקרא הפרישות, והוא מפרש את הפסוק הזה, משל שני בני אדם שהפליגו בים והגיעו אל הנמל ירדו מקצתם מן הספינה והלכו לשווקים ואל המחוזות שבעיר, ומצאו משם ומצאו שם כל טוב ולא היה בידם כסף לקנות מאומה. רק ראו בעיניהם חזרו אחר כך לספינה.
וסיפרו לחברים שלהם שהיו בספינה מאותם תענוגים ומאותם, העניינים שהם ראו בכל העיר, אמרו להם חבריהם נהנתם ממה שראיתם במשהו. הם אמרו לא נהנינו בכלום, מפני שלא היה באיזה ממעון אמרו להם החברים שבספינה טוב לנו ונוח לנו שלא ראינו. זה נצטער ונשתוקק יותר טוב היה לו לראות.
מ להצטער ולהשתוקק בר השג, ומפרש את הפסוק.
אבל גם אלו שנשארו בספינה, אחרי הכל, הם הם שמעו, מה יש בעיר? אז הם גם כן נמחץ להם. הלב קצת שהם לא ראו ולא נהנו, ואדם בא חוזר חוזרים כולם מהטיול.
אומרים וואי וואי וואי, מה היה שם. הפסדת, אתה מרגיש ככה? אז אתה מופסד.
אז בא בר, עשה ואומר, אבל הנפל.
אתם כולכם, אנשים רציניים.
את לא הייתם באים לשיעור קוהלת, אז רס"ג מפרש את הפסוק קהלת כולו. ספר רציני אז הוא אומר האנשים הללו.
ששמעו הם גם מופסדים. האנשים שראו מופסדים עוד יותר, אבל יש מי שלא ראה ולא שמע, וזה המשל של הנפל שגם את השמש הוא לא ראה והוא בכלל לא ידע נחת, אפילו לא בראייה, והוא יותר טוב מאלו שהיו בספינה ומאלה שיצאו אל השווקים והרחובות.
אין לה שוב, אין לו שום.
צער זה בעצם הפירוש.
עכשיו אני אגיד לכם משהו, יש לנו בעיה, דיברתי על זה ב-1 השיעורים, אנחנו האנשים של שנות האלפיים. האנשים המודרניים של היום? קשה להם מאוד, מאוד מאוד לשמוע על משהו שלא.
המילה לא, לא לא.
עוברת להם באוזניים. סיפרתי לכם על חבר?
שבאיזה?
שהוא תקופה. הייתי איתו בהכרות, הוא היה גר צדק, הוא הגיע מעיר מארץ מעניינת. הוא היה בצבא בארץ מעניינת, לא הייתה סרטים בסופו של דבר.
הוא יום אחד בא אליי ורוצה לדבר.
איתי בארבע עיניים ושמעה איזה שהיא בשורה.
מאוד מאוד, מאוד, מאוד, מאוד קשה.
שהוא שמע שגר צדק לא יכול להיות בעם היהודי דיין.
אז אמרתי לו שזה לא נכון להיות דיין לגיטימי בטח הוא יכול ולהיות. דיין בדיני ממונות, הוא בטח יכול.
אבל יש משהו.
מאוד מאוד, מאוד, מאוד, מאוד מסוים שזה נקרא דיין לדיני חליצה. לא ניכנס כעת זה, ובזה הוא לא יכול להיות דיין+ דבר לדיני גירוש. הוא לא יכול להיות דיין שמגייר אנשים.
אז אני ראיתי את כל הכאב והשכול ויגון ניבט מעיניו מכיוון שהכרתי אותו באופן אישי. והוא בן אדם שכבר היה בתוך העם היהודי.
כבר.
12, 13 שנה.
והוא עדיין לקרוא כמו שצריך עם ניקוד לא ידע כל כך טוב, אז אתם יכולים להבין שמנת המשכל שלו לא הייתה כל כך כל כך גבוהה, ואתם יכולים להבין שבשביל להיות דיין היה צריך ללמוד עוד קצת אותיות, גם בלי ניקוד. וגם אותיות של רשי+ כל מיני דברים וגם לעבור בחינות. אז כמו שאומרים, הוא כבר לא היה בכיוון משום שהוא היה אחרי שנת הארבעים לחייו וכבר אבא לילדים, וזה לא היה בראיון ולא היה בעניין בכלל.
ואף על פי כן אינן.
ממש כל הירגון וההנחה. אז אם אני בא אליכם ואני מספר לכם שלפי איך שאני רואה אתכם אני לא יודע, אבל נדמה לי שאתה מנתח לב בינלאומי כנראה לא תהיה בגלגול הזה. אז אני אומר שלפעמים האדם צריך לדעת גם כן.
מה הוא? כנראה לא יהיה, לא רק מה הוא יהיה. אומנם האופציות פתוחות, אבל יש גם אופציות שנסגרו, ואדם צריך לדעת איפה הוא אוחז אדם עם הידיים, אבל אנחנו נמצאים בדור כזה.
מאוד לאנשים לשמוע דברים שכאילו אני לא בזה, או אני לא בזה. אני עושה בהכול בהכול בכל עת ובכל רגע ובכל שעה. טוב זה לגמרי לא ריאלי, אבל בכל זאת, יש לשלמה המלך מסר, הוא רוצה להגיד שיש איזושהי מעלה, גם לאדם שיודע להגיד לעצמו לא.
זכות הציבור לדעת אני אומר, זכות הציבור לא לדעת. לא כל דבר כדאי לאדם לדעת. לא כל דבר כדאי לאדם לשמוע.
לא כל דבר כדאי לאדם לראות, לא כל דבר תארו לעצמכם שמישהו ריחל עליכם אתמול 3 שעות ואם אני באסה.
וואי וואי וואי וואי וואי, מה אמר עליי?
לא, לא, לא, לא, לא, מה אומר עליי? כולנו, מה הוא עליי? תגידו, אנחנו נורמלים?
לא מספיק לנו מה שאומרים עלינו בבית.
ומה שאנחנו אומרים על עצמנו.
אנחנו צריכים לשמוע מה אמר עלי, איזה אחד שם ומה יקרה. אנחנו מכירים את עצמנו. אנחנו לא נולדנו, אנחנו לא בני 5, ומה יקרה אחרי שנשמע מה אמר עלינו הלך היום אולי הלך השבוע אין יום, אין לילה, איזה דפוק אני ולמה דיבר עליי ולמה חשבו עליי.
מה יותר טוב לא לדעת, זכות האדם לדעת יש דברים מסוימים שכשאדם יודע אותם הוא נהרס, אז מתי נהיה עם שכל בראש, כלומר המלך בא ואומר.
לך את הנפל.
אנחנו אומרים מסכן שלום המלך מחפש את הטוב שיש בכל דבר.
הוא אמנם מסכן, אבל תראה בזכות זה שהוא לא ראה ולא זה אז הוא- הצטער. מה אתה כל כך נכנס לזה?
ברור שכולנו רוצים לחיות וזה, אבל אנחנו צריכים לקחת את ההיבט הרוחני הפנימי, שעל המסר יש דברים שטוב שנהלים עין. יש דברים שטוב שלא נדע. אני הכרתי אדם.
שחלל לא עלינו במחלה סופית.
והוא ידע שהמחלה היא סופנית, ובבית הרפואה הציעו לו לקרוא חומר על המחלה, על ההיבטים שלה. וזה וזה וזה. הוא אמר לא רוצה, לא רוצה.
אני רוצה להמשיך לחייך לנכדים שלי. אני רוצה לשמוח. אני רוצה להרגיש טוב, לא רוצה האדם הזה כבר לא נמצא איתנו היום, אבל לפי הדעות של הרופאים הוא העריך ימים הרבה לעומת מה שאחרים במצב שלו.
למה? כי כשאתה שקוע.
בהנחה בשכול בכאב, אתה לא מחזיק הרבה זמן מה, אבל כשאתה רואה את הצד אתה- חי את הצד האפל של הדברים. אתה חי יותר טוב.
המלך, מי אמר שצריך הכול על הדעת? מי אמר שהכול צריך להבין? מי אמר שהכל צריך לקלוט?
אולי יותר טוב שלא.
עוד פעם אני אומר את זה כל כך.
חשוב לשנות לאנשים של שנות 2000 שהם רגילים שהכל מותר לראות, והכל מותר לשמוע, והכל כדאי לראות ולשמוע ובאיזה שהוא שלב זה הורס אותם.
אז החוכמה היא גם לדעת לשים סטופ מה לא לראות ומה לא לשמוע.
אז אני עכשיו רוצה לדבר על הנקודה העיקרית של השיעור. לי היה ויכוח לפני 15 שנה עם איש.
שאני טענתי שמי שקורא את כל העיתון מהתאריך עד העמוד האחרון, ומי שקורא רק את הכותרות שלו יודע אותו דבר.
ועשינו בחינה. אני קראתי רק את הכותרות. הוא קרא את הכל ולא היה משהו אחד שאני לא ידעתי, הוא אמר.
צריכים להיות מעודכנים. השאלה עד כמה כשאתה חווה דבר יש מה שאתה צריך לדעת בשביל להיות עם כדי להיות בעולם, ויש שאתה כבר יותר מידי מעמיס על עצמך עד שאתה כבר הופך להיות מנוטרל מן העולם. מוציאים את האדם מן העולם כי אתה כל היום כבר לא יכול לעשות את העבודה שלך כמו שצריך.
הלאה.
אז צריך איזון איזון, בכל דבר צריך איזון. איזון זה הכי חשוב. אז בעצם מה שאני בחרתי לדבר.
היום דיברתי על נושא מאוד מאוד מעניין ונושא מאוד מאוד מרתק שבעצם אם אתם הייתם שומעים מראש על מה אני הולך לדבר על הייתם אומרים היית צריך לדבר בדיוק הפוך על מה שאתה רוצה להגיד. אני רוצה לדבר על מה שכתוב בתורה שהאדם צריך להימנע מלחור אחר העתידות.
תגיד, נפלת על השכר שלך בתל אביב? אתה צריך לבוא עם קופסת גילוי עתידות, לא עם ידיות. למה לא עתידות.
אבל בכל זאת, מכיוון שאנחנו לומדים קוהלת, ננסה למצוא את הצד את הצד הרוחני של העניין. זכות הציבור לא לדעת לטובתו יש דברים שלא כל כך טוב שנדע אותם, הם לא כל כך חיוביים לנו שנדע אותם.
ובדרך כלל הנסתרות להשם אלוקינו כמו שכתוב בתורה והנגלות לנו ולבנינו, כי יש איזשהו קלקול. יש איזה שהיא הפרעה, כשאתה יודע את הנסתרות אף על פי שאנחנו כולנו אוהבים לדעת את הנסתרות. לכולנו יש את היצר הזה, והיצר הזה הוא מובן.
אבל תדעו שיש דברים שניתן ואפשר לדעת, ויש דברים שלא כדאי לדעת כמו שאנחנו למדנו עכשיו משלמה ואני רוצה לדבר על כמה וכמה היבטים.
בתוך ההסתכלות של האדם על החיים שלו.
דבר ראשון.
היהדות מסתכלת על כך.
שבאדם מוצפנים, כל הדברים שהוא צריך, ובקלות יחסית הוא יכול להגיע אליהם.
זה.
מתחיל קודם כל מהאוויר שהאדם צריך אוויר יחסית בקלות, הוא מסוגל. עדיין עדיין. משרד הבריאות.
לא השתיל לנו איזשהו מונה עוד מעט, אולי.
את זה אולי לך תדע, ואנחנו בינתיים על האוויר לא משלמים גם על המים. אנחנו לא משלמים, אנחנו משלמים על זה שהמים באים אלינו בצינורות אבל לא על המים וכן הלאה ככל שהאוכל הוא יותר בסיסי, הוא יותר זול. ככל שמדובר יותר בתפנוקים שהם לא נצרכים לקיום האדם, זה יותר ויותר יקר.
כלומר, הקדוש ברוך הוא ברא בטבע שכל דבר שאתה זקוק לו יבוא לך ויחסית בקלות.
אם אנחנו מדברים למשל על על לימוד אותנו. תמיד לימדו בישיבה שכשאתם נתקלים באיזה שהיא בעיה, אף פעם תחפשו אותה. מעבר לגשר היא נמצאת כאן סמוך.
המחוקק הבורא יצר את העולם דאג שהפתרון לבעיה בחפירות כאן מסביב לא רחוק, הוא לא דורש ממך מרחקים. הוא דורש ממך שתחפש סמוך קודם כל משום שבדרך כלל רוב הפתרונות האמיתיים.
ולבעיות נמצאים במקום מאוד מאוד, פשוט וקל שאף אחד לא חשב עליו משום שחשבו שצריך לנסוע רחוק להגיע אליו. הרעיון הזה עובר כחוט השני בכל התפיסה של היהדות לא רק בתחום האישי אלא גם בתחום הכללי. היהדות טוענת שיש לנו איזשהו מזל בחיים, יש לנו איזה שהוא דבר שאנחנו צריכים ליישם, יש לנו את מי שאנחנו צריכים לפגוש ויש לנו את מי שאנחנו לא צריכים לפגוש אם אני אקח.
למשל דוגמה אני אני מדבר איתכם ואני רוצה להגיד לכם משהו, אני רוצה לספר לכם.
פתאום זה נשמע לי מהראש. רציתי להגיד לך, משהו שכחתי, היהדות טוענת שאם נשכח ממך איזה שהוא דבר.
סימן שהאדם הזה שעומד מולך לא צריך לשמוע אותו. היי, אני לא מבין, אני חושב שזה הדבר הכי קולע בעולם שהוא צריך לשמוע. אבל אלוקים יותר רחב ממני וממך ביחד, עכשיו זה בא לידי ביטוי בהמון המון, המון המון, המון וריאציות.
אתה לא יכול להאמין עד כמה הדברים שאתה עומד.
ושומע משפיעים בעולם ללא הידיעה שלך, מי שצריך לשמוע, שומע מי שלא צריך לשמוע. חבל שלא הייתי. יש לי איזה אדם אחד במקום מסוים בארץ שאני שומע ממני שיעור.
בדרך כלל זה שיעורים. אני מקליט.
ומשום מה?
השיעור הזה לא הוקלט ולא היה מישהו אחר שיקלט הוא שולח לי הודעת כתובה אם אני יכול לשלוח.
לו את השיעור מוקלט.
אני אומר לו אין לי פגשתי אותו אחר כך בשיעור אחר. כך אומר לי, איזה חבל הפסדתי.
אמרתי לו לא הפסדת שום דבר, אם גם לא היית וגם לי נמחק. מה שלא קורה לי, כנראה שאתה ראית צריך לשמוע את זה שזה היה בשבילו, שיהיו מעבר למה שהוא. זה.
יש דברים שהקדוש ברוך הוא מסובב בעולם ואנחנו בסך הכל צריכים להיות אנשים טובים שהולכים בשביל שלו ומנסים ללמוד.
מה העולם רוצה לדווח לנו? להודיע לנו לספר לנו?
כל אדם שאתה פוגש כל שמועה ששמעת בא לספר לך משהו בא ללמד אותך מה על עצמך, על החיים שלך, על הידיעה שלך וכן הלאה. ולכן אני יכול לומר לכם בנימה אישית שהרבה פעמים קורה לי, שאני מקבל איזה שהוא טלפון ובן אדם בדיוק שגמרתי ללמוד נושא מסוים. פתאום אני מקבל טלפון מארצות הברית טראח על השאלה הזאתי, אני אמרתי.
אלוקים לא רצה לבייש אותי, דאג קודם כל שאני אלמד את הנושא. כדי שאני לא אתבייש.
אבל למה הדברים בצורה כזאתי מתנהלים בעולם? אתה צריך לא רק להיות הילד הטוב.
שמשחרר את הדברים פותח את הדברים. לפעמים קורה שאני סוגר את הפלאפון ואני פותח אותו בזמן מן הזמנים בדיוק. אז הטלפון של פיקוח נפש מגיע.
אני שואל אותו ניסתה לחפש אותי, קודם לא.
לא ניסיתי זאת אומרת על הדקה על השניה, יש דברים שהם בהשגחה פרטית, איך שהם מתנהלים בעולם הכול, אבל אתה רואה את זה אז זה. שהיא מאוד מאוד משמעותית. בואו נצא לעולם משוחררים, בואו לא ננסה להכתיב את העתיד.
בואו לא ננסה להכתיב את ההווה. בואו לא נצא לעולם עם המשקעים של העבר שהכל זה בחתיכת של שקר אחד גדול. בואו ננסה להקשיב לקול הפנימי של הבריאה שמנסה לספר לנו מה אנחנו צריכים לעשות.
אז אומרת, תורת החסידות, שכשאתה הולך וחוקר את העתיד כיוון שאתה רק בן אדם, מוכרח הדבר שזה יטה אותך משהו בשכל, ואז מבחינה רוחנית אתה הכחת את עצמך מהכביש הראשי ושמת את עצמך על החולות שבצד, בלי שאתה שם לב. העתיד שלך ספון לך.
העתיד שלך יהיה לך העתיד שלך יקרה ואם תרצה, או אם לא תרצה. אבל השאלה היא, האם אתה מבלבל את עצמך? אם אתה תבלבל את עצמך אז תתבלבל.
ואם לא תבלבל את עצמך אז יהיה לך חיים יותר טובים ויותר מאושרים. וזה בעצם יסוד מאוד חזק. אז בעצם הקדוש ברוך הוא מה שרוצה מאיתנו.
הוא רוצה מאיתנו שאנחנו נדע הקדוש ברוך הוא שם, בעולם, גם חזיר.
וגם דברים כשרים. אז מה זה אומר שהוא רוצה שנוכל? חזיר הוא שם, הוא שם דברים יפים, שם דברים לא טובים שם גנבים ושם אנשים ישרים שם דברים שרעל ושם דברים שהם טובים.
אז מה זה אומר שאנחנו צריכים לטעום מכל הרעלים שבעולם? יש פה בחירה. הדרך שלך היא, יש לה מסלול, אתה צריך להשתדל לא לא לשבור את ההגה לאיזה שהם מחוזות רחוקים במסלול שלך, כי ברגע שתשבור את ההגה אתה תחזור.
יהיה חיסון מסלול מחדש.
חבל על הזמן וחבל על האנרגיה. הספר שלך, באיזה שהוא מקום יקר לאלוקים והוא חשוב לאלוקים. אז זה הנקודה הראשונה שאני רציתי להתייחס אליה.
מה שאתה צריך לדעת, כבר מוצפן אצלך?
ואל תחשבו שזה דבר קל, אחד מהתלמידים הגדולים של הבעל שם טוב רבי יעקב יוסף מפולנה. הוא היה לו שאיפת חיים. שימו לב, טוב, שאיפת חיים לדעת את השפה של בעלי החיים.
שאיפת חיים הייתה לו. ואתם תבואו ותגידו, אם יש לך שאיפת חיים, סימן הדבר שאתה צריך לממש אותה. הבעל שם טוב ידע.
ברוח קודשו שזה מה שרוצה יעקב רבי יעקב יוסף, ויום אחד לקח אותו לאיזה נסיעה ובאותה נסיעה עשה את הקונצים הרוחניים שרק הבעל שם טוב יכול לעשות. והבן אדם נפתחו, השמיים ויראה מרות אלוקים, הוא מבין את כל הנביחות ואת כל הציוצים ואת הכל ואת הכל, ואחרי שכמה רגעים היה לו את זה, הבעל שם טוב, מעביר לו את היד על המצח.
ומשגיח ממנו את הכל. שואל אותו איך היה?
זה אומר, אבל זה חיכיתי. למה זה נעלם? הוא אומר לו, הבעל שם טוב, אמא, היית צריך את זה.
מה אתה חושב שאלוקים היה מחכה, עד שאני אלמד אותך.
זה היה היה אית המגיע לזה, היית מגיע לזה? בדרך מן הדרכים, יש לך טעות שאתה חושב שאתה צריך את זה וזה עוד דבר לימד אותי שהרבה פעמים אנחנו מכניסים, משתילים לעצמנו איזשהו דיסק.
סליחה, שרוט, שאנחנו צריכים משהו מסויים.
ועל זה נראה לנו זה האמת וזה האמת. אנחנו הולכים עליו עד הסוף. צריכים הרבה סיעתי שמה והרבה תפילה והרבה.
כמו שאומרים אינטואיציה לקלוט מה שייך לי ומה לא שייך לי. ולכן האלף בית של תורת החסידות זה מודעות עצמית, שתדע מי אתה. אם תדע מי אתה אז גם ההחלטות שלך על מה שאתה צריך.
על מה שאתה לא צריך לא יהיו כל כך שרירותיות ולא יהיו כל כך שרוטות. זה דבר מאוד מאוד חשוב. יש דברים שאנחנו לא צריכים אליהם ואנחנו.
צריכים להודות שאנחנו לא שייכים אליהם.
ואחד מהם זו ידיעת העתיד. ידיעת העתיד רק מבלבלת אותנו. זו הנקודה הראשונה.
מה הנקודה פה? הנקודה היא שכשאתה לוקח את הדבר ומערטל אותו לגמרי מההיגיון שבעולם, אתה לא עזרת לבן אדם. אתה לא בנית את העולם אתה בסך הכל הרסת משהו.
הדירה של הקדוש ברוך הוא כאן למטה, זה כאשר הדברים יורדים בהתלבשות כאן למטה. אם הם לא יורדים פה למטה וזה נשאר מיסטי לחלוטין, זה לא תקין.
. שנייה יש את הנושא של תוכו כברור. מה זה תוכו כבר שאנחנו.
אנחנו רגילים להגיד שכל דבר שנמצא פה למטה זה משתלשל בעולמות רוחני.
החסידות אומרת שכל דבר שפה למטה פועל על העולמות, העניינים.
יש לך אדם שהטבע שלו, תוכו כברו. זאת
אומרת הוא בן אדם, מה שאתה רואה עליו, מה שהוא אומר זה הוא לא.
לא מסתיר את עצמו, לא הולך תחת לאדמה טיפוס חשוף. חלק ישיר.
יש לך בן אדם כזה ויש לך אדם.
כל דבר אם אפשר לשים אותו בצורה עקיפה בצורה מתוחכמת בצורה הפוכה.
באה התורת החסות ואומרת השם צריך על יד ימינה.
מה זה השם? סליחה השם, זה הצל שלך, אתה מזיז. סייעת הצלז איתך השם זה הצל שלך.
אתה תהיה תוכך כברך כאילו פשוט חשוף ישיר. גם הקדוש ברוך הוא יהיה איתך כזה ישיר. חלק בלי בלי הסתרות, אתה מתחיל עם תחכומים של הסתרות.
רגע, רגע, מה, אולי יש פה משהו, אולי זה אחרת, אולי זה לא כמו שאני חושב אז תדע לך שמהרגע הזה הוא מתחיל להסתתר ממך.
שעתה אומר, אני ברור.
לי כמו אור השמש שמה, שאני צריך חשוף לפניי, גלוי לפני אני חשוף. אני לא מחפש את המטמוניות שתחת האדמה אני לא מחפש.
רגע, אז למה הוא אז למה אני הולך? ישר אני הולך נקי, אני הולך פשוט מה שנקרא בתורת החסידות, תמימות. אז הקדוש ברוך הוא גם יביא לך את כל הדברים שאתה צריך באופן ישיר.
אבל אם הוא רואה?
סליחה על הביטוי שאתה תחמן.
ואתה בן אדם אני אעשה ככה. אני אעשה ככה אני אעשה. בא אליי פעם היה אצלי פעם דין תורה גביר אחד.
שהיה נותן המון כספים לצדקות.
אבל בא אליו נודניק אחד ורצה ממנו תרומה.
למוסד גדול שבאמת.
תורמים לו הרבה רצה 100,000 ש"ח תרומה. זה היה כאילו מה שהוא רצה להשיג וזה היה גביר שבשבילו זה היה כסף קטן. אבל הוא לא רצה לתת.
אז הוא ידע שעכשיו בחשבון הבנק שלו יש $90,000 90,000 ש"ח בחשבון מסוים הוא כתב לו צ'ק לאותו חשבון של 100,000 ש"ח.
הוא ילך להוציא את הכסף, הוא לא יוציא כלום, אבל ההוא התחמן הזה היה עוד יותר תחמן, והוא הצליח לדעת אם פקיד מתוך הבנק שעשה משהו לא חוקי כמה יש לו בחשבון. עכשיו, כשהתברר לו שהיה 90 לקח מכספו הכניס לו בחשבון.
10, 1000 ש"ח והוציא את המאה 1000 ש"ח והם באו לדין תורה משום שהוא טען אני מלכתחילה לא התכוונתי לתת לו את הצק בכלל רק רציתי לשלוח אותו ממני, אז אני מתאר לכם דוגמה.
תחמנות במיטבה.
תחמנות במיטבה. אדם חושב שהוא מחזיק. אז בגדול, מי שעושה סגנונות כאלה בממון או שאפילו בספקולציות הממוחשב שלו הוא.
ככה אני אעשה ככה, אז אני אעשה ככה. אז אולי ככה, אולי ככה?
יותר מידי מתוחכם ברגע שהוא יותר מידי.
חוכמולוג אז הקדוש ברוך הוא מתחיל להיות חוכמולוג?
ואז מה יקרה?
אתה תלך למגידי עתידות ותלך שיגיד לך שיגידו לך דברים שמתחת לאדמה, וגם זה יתברר לך כעוד יותר עקום ממה שאתה חשבת בהתחלה.
בסוף יהיה כלום, לא היית הולך אליהם. הכל הולך ישר. למה?
כי כשאתה התחלת לעקם את הכביש, אז הכביש מלמעלה התחיל להתעקם בשבילך. גם הקטע הוא זה שאלוקים הוא תוכו כבר ביחס לאדם, כמו שהאדם אם הוא תוכו כבר הולך ישיר, פשוט תמים. למה אני אומר את זה?
משום שהרבה פעמים אני שומע בשיעורים שאנשים אומרים אז מה אתה רוצה? טאבולה ארזה, מה אתה רוצה שאני?
אהיה.
אתה רוצה שאני לא אחקור. אני אתן לי השם שכל, אז אני צריך איזה יהיה שכל.
ויש כבר אקסטרה תחכום זה כבר.
עברת את הגבול של הטעם הטוב, תעשה את ההשתדלות. כל אדם חייב לעשות השתדלות כדי להצליח בחיים, אבל אחרי שעשית את ההשתדלות שלך.
מספיק די, למה אתה צריך יותר מידי להפוך את העולמות, למה אתה צריך יותר מידי להשתגע זה?
תמיד תהיה זה כל השיעור, זה תמיד תהיה עם השם אלוקיך ברמה מסוימת אתה בעצם מביא את הבעיות כשאתה מתחיל להסתובב. זה הנקודה השנייה שרציתי להתייחס.
תוכו כבר.
. שלישית.
בחסידות כתוב.
דבר נוסף שאנחנו מרגישים כשאנחנו נתקלים בבן אדם בואו נלמד מהטבע האנושי לטבע האלוקי שאנחנו פוגשים באדם שהטוב שלו, כמו שאומרים, יוצא לו מהאוזניים, אתה רואה כספי בן אדם טוב+ יותר. דוק של תמימות, בכל משפט שני, וכשאני אומר תמימות אני לא מתכוון נאיביות מעושה. אתה לא יכול לספר אותו, אתה לא יכול לגנוב לו את הארנק.
אבל אתה רואה טוב, אתה רואה בן אדם שרואה את העולם בעין חיובית.
רואה את האנשים.
בצורה חיובית. מה זה עושה לך? בלב זה נוצר לך בלב מין, זה בנאדם, זה בן אדם טוב, זה בן אדם.
אני אוהב אותו. לא יודע. אני מרגיש שזה האהדה לאדם הזה.
מין רחמים.
אני הייתי רוצה לעזור לו עליו, אני סומך בשבילו, הייתי מוציא את הארנק. למה אנחנו כל כך מחבקים ומנשקים את הילדים הקטנים כי הם חלקים זו תשובה בשרית אם אתם שואלים את התשובה הנשמתית אתה מרגיש.
הוא תמים, הוא צריך, הוא צריך, הוא צריך, הוא צריך את התשומת לב שלי מכל הלב אני.
מרגיש אליו משהו מיוחד, ילד זה תואר, זה משהו פנימי, אז כשאתה רואה ילד אתה לא יכול. שלא לתמונות אליו אהבה. אתה לא יכול שלא להתמנות אליו מידת הרחמים.
זה איזה מין תנועה כזאת פנימית.
בתורת החסידות זה אומרת כשאתה מתנהג.
מה שקורה לך בלב כשאתה רואה אדם כזה, קורא להקדוש ברוך הוא כשהוא רואה אותך.
מה זה אומר? זה אומר שכשאני הולך בתחמנות ובתכנון, אז אם חלילה נגזרה עליי איזה שהיא גזרה, אז אומרים לי רגע, רגע, אתה מתוחכם?
אז תסתדר לבד. אתה מתוחכם? הרי אני רואה שאתה יודע ללכת מתחת לשולחן, אז בוא נראה איך זה מסדר לבד, אבל אם רואים.
עליך תמימות. אז אתה שמע? אני לא, אני לא יכול לראות אותו.
אני לא אוכל לראות אותו סובל ככה, יאללה יאללה, תסדר לו, תסדר לו את זה, תסדר לו. אני לא, אני לא רוצה, אני לא רוצה לראות אותו.
כאב כזה הוא כל כך.
הוא כל כך חיובי, אני לא יכול לראות אותו כל כך.
סובל מי אומר ככה? האדם אומר ככה אלוקים אומר ככה.
אתם שמעתם בודאי על האחים הקדושים. רבי זושא מאניפולי, רבי אלימלך וילענס האבא שלהם שמו, היה רבי אליעזר. לי פה היה אדם פשוט שנדמה לי שאפילו קריאה כמו שצריך הוא לא ידע, היה שואב מים.
יום אחד הוא הולך ברחוב, הבעל שם טוב היה מגיע לעיירות עוד לפני שהוא התגלה היה מקיל קהילות של אנשים מספר להם סיפורים, אז אתה בעל שם טוב, עומד ברחוב ורבי אליעזר לימפה עומד עם הדלי שלו.
השואב הוא שומע את הבעל שם טוב ומספר סיפור. הוא לא ידע שזה הבעל שם. טוב, שומע יהודי כזה שעומד ומספר סיפור שהיה פעם אדם שרצה להביא קורבן לבית המקדש אז הוא הביא פער לבית המקדש, אבל הפער היה שמן והיה קשה מאוד לסחוב אותו אז הוא הפער התעקש שהוא לא רוצה ללכת.
עבר שם איזה שהוא אני והאני. זה היה לו ביד חבילה של ירק, הוא ראה שהפארק כל כך מתעקש. אז הוא נתן לו איך לאכול.
ואז הפער התחיל ללכת ואז הקריבו את הקורבן בלילה. כשהשיר הזה בחלום הלילה חלם, אז הראו לו בחלום. שהעשב הזה, שנתן העני חשוב לפני האלוקים כקורבן, עוד יותר מהשיר הזה.
הפער הזה הגדול. אז זה הסיפור, שסיפר הבעל שם טוב לאנשים בשוק, והוא אמר להם שמזה אתה לומד עד כמה חשוב הנתינה והלב ומכל הלב ואפילו מעשה פשוט שאתה עושה וכן הלאה.
אז רבי אליעזר ליפה זה שמע את זה. אמר לאישתו, תשמעי יש לי 4 שירים שאני מביא להם מים, כל אחד מהם נותן לי כסף אקסטרה.
לעומת זאת, יש 4 בתי כנסיות בעיר שאין להם כסף לשלם. אז הם לא משלמים, אז אני אוותר על כמה מהשירים שלי לטובת שואב מים אחר, ואני מבקש ממנו שיתן לי את הזכות להביא את המים לבית הכנסת וזה יהיה הירק שלי לאלוהים.
מהסיפור שהוא שמע מה בעל שם טוב. ואז אחרי שנים ארוכות נדמה לי 20 שנה שאשתו לא נכנסה אף פעם. בהריון היא נכנסה בהריון אז.
אז למדו מזה שכאשר בן אדם הולך בתמימות בפשיטות הולך בתנועה של תמים, תהיה מה שנקרא. שמעתי סיפור למדתי מזה מוסר השכל, הבנתי שמדברים אליי, עשיתי מהקדוש ברוך שמע. אני לא יכול לראות אותך כל כך סובל 20.
שנה בלי ילדים.
אני לא בסדר, אבל כשאתה היית.
מתוחכם אז הגזירה נשארה כמו שהיא.
מתוחכמים אני סומך עליהם על התחכום שלהם. אני.
סומך זה כלל מאוד חשוב התמים תהיה עם השם אלוקי המוסיר גזרות התנך, אומר תרומת ישרים תנח.
התמימות של האדם הישר מנחה אותו לאן היא מנחה?
אותו תשאלו את האנשים ברחוב.
בדיזנגוף תשאלו מה התומה של הישרים יגידו לך, היא מנחה אותם לפי פחת, עובדים עליהם, אבל התנ"ך נשאר צודק. מי שהולך בתמימות מקבל המון המון השראה אלוקית. המון המון שמירה אלוקית והמון המון ביטול של גזירות פנימי שהוא לא יכול לשיר אותו מראש.
אז זה הנקודה השלישית, תמימות מעוררת.
אהבה.
שלו של הקדוש ברוך הוא אלינו זה ויתור על כל מיני גזרות קשות, מה שהתחכום והידיעה מראש שיש לי איזה שהיא גזרה. מה אני יכול לעשות? אני יכול לפתור את הבעיה.
אדם מגלה באיזה שהוא בא מספר לו. אתה נשאר לך עוד שנה לחיות. ובוא נאמר שזה נכון.
מה הוא עושה עם הידיעה הזאת? משתתק כבר מעכשיו.
כבר מעכשיו, מה הוא יכול לעשות כלום? אז זה. שהיא חשובה להבנה.
שיש לפעמים דברים שאתה לא צריך לדעת.
כי כשאתה לא יודע, אתה יכול להביא לעצמך טוב. אתה יכול אפילו לבטל גזרה.
נראה את הנקודה הרביעית.
ישנם דברים.
שטמונים והם שייכים אל העתיד, והדברים הללו הם טובים, והם חיוביים ומותר לנו לדעת אותם וראוי לנו לדעת אותם וכדאי לנו לדעת אותם.
יש.
נביא ויש חכם.
ויש חכם, עדיף מנהלי מה זה נקרא נביא, ומה ההבדל בינו ובין הגדת עתידות של החכם.
אז כתוב בספרי קבלה.
שהנביא.
כל הנבואה שלו.
רק הוראת שעה.
כלומר.
חיזוי העתיד באופן קבוע נעשה באמצעות החכם חכמים.
חיזוי העתיד באופן חד פעמי נעשה באמצעות הנביא הנביא, גם מה שמעביר הקדוש ברוך הוא דרכו לאדם. זה לא לכל החיים שלו, זה לזמן מסוים בחיים שלו. זה הוראת שעה לאדם, ואילו החכם המסרים שעוברים אליו הם מסרים ששייכים לכל החיים שלו לנצח שלו לדבר יותר ארוך, לא לדבר כל כך קצר.
התורה הקדושה.
חכמה?
כשאדם לומד תורה התורה מחכימה אותו?
כשהאדם הופך להיות חכם, אומר במסכת אבות, זה הוא חכם.
הרואה את הנולד. כלומר, איך אני יכול לדעת שהאדם חכם שהוא יודע לחזות את העתיד טוב, כלומר התורה כן מקבלת את זה שתוכל לראות עתיד, אבל עתיד כזה שהבסיס שלו הוא בסיס של חוכמה.
לא מעורטל מן החוכמה ומשהו גרנדיוזיט אתה רואה אתה שמה אני רואה את המזל שלך באוסטרליה, לך לשם באוסטרליה באוסטרליה אני לא יודע. לא הייתי שם. איפה זה נמצא על המפה?
לך לאוסטרליה?
זה סגנון של נביא.
אבל יש סגנון של חכם חכם, לא פתאום זורק דבר שהוא מנותק מההיגיון, אלא זה תמיד באיזשהו מקום בנוי, על איזה שהוא, רובד הגיוני של מבנה הנפש שלך ומבנה הכישרון שלך וההתאמה.
שלך?
זה צריך להיות מותאם. הנטייה שלנו כבני שנות האלפיים לחפש נביאים, ואילו התורה אומרת לנו שהחכם עדיף מנבי, כלומר שהידע הזה.
שהוא בנוי על איזשהו קו הגיוני, הוא יותר שולט כאן בעולם מאשר המיסטי המנותק מההיגיון. גם אם הוא נכון, הוא יהיה רק לזמן. אתן לכם המחשה מנושא של שידוכים, נושא של זיווגים.
אז יש אפשרות ללכת בדרכי ההיגיון ובדרכי השכל הפשוט, ויש שבן אדם בא ואומר אני רוצה.
שתסתכל על הכף יד שלי ותגיד לי כמה מה יש לי ומה מה אין לי ומה פה ומה שם. אנחנו רואים דבר מאוד מאוד מעניין ביחס של הרבי, למה שנקרא חוכמת כף היד.
הוא אומר, החוכמה הזאת היא חכמה אמיתית.
והיא חוכמה של תורה.
ומי שהולך אחריה לא נקרא אדם שמחפש אחר העתידות, והוא לא נקרא אדם.
שלא הולך בתמימות אבל וכאן בא אבל הגדול?
אין מי שיודע אותה בדור הזה.
מה עומד מאחורי, הוא אומר, יש ספרים והספרים הם קדושה, הם הם תורה?
ואם זה תורה זה אמת ואם זה אמת.
זה מותר לך לדעת את זה ואפילו אתה צריך לדעת את זה. למה? כי זה אמת?
יש בתוך התורה. איזה שהיא אמת מסוימת שבנויה על סימנים שנמצאים פה על כף היד וחותם יד. כל אדם בו זה פסוק באיוב, ואז אם זה תורה אז אתה לא עברת על שום עבירה שהוא הולך אחר עתידות, אבל פשוט אין מי שיודע את זה.
לעומת זאת.
כשאנשים פונים אליו ואומרים אנחנו רוצים לסגור שידוך.
אבל אנחנו לא יודעים, אנחנו רוצים לחפש. יש אנשים שאומרים לך לפי גימטריות של השם, וכל זה פה אתה רואה את הסגנון משתנה לחלוטין והוא אומר זה לא מי שולח אחרי זה הולך אחרי העתידות. מה קרה פתאום אז הוא מיד מסביר את עצמו ולא כל כך שמים לב, הוא מסביר, מכיוון שזה לא תורה זה לא כתוב בתורה, אם זה כתוב בתורה, זה ידע כזה שאתם יכולים לקלוט אותו.
אם זה לא כתוב בתורה זה ידע שאתה לא יכול לקרות אז מה קרה לחוכמת הפרצוף וחכמת כף היד? הוא אומר. חוכמה הזאת צריכה לעבור מפה לאוזן, שמישהו יסביר לך את מה שכתוב בספר.
אם אתה תקרא רק את מה שכתוב בספר, אתה לא תצליח לתרגם אותו למציאות ואין מי שקיבל מפה לאוזן מאף אדם בדור הזה. זה הייתה הטענה שלו אז לכן הספר לא עוזר לי כאן, אבל אם היה אז היה מצוין.
כי זה תורה. ואילו החוכמה הזאת של הגימטריה עוד זה משהו פרטי שמישהו המציא, אולי אפילו צדיק, אבל זה לא תורה. ומכיוון שזה לא תורה זה כבר מי שהולך.
אחרי זה הוא כבר חוקר אחר העתידות. אז מה למדנו מזה. מאוד מרשה.
ברגע שאתה עושה חישוב והחישוב הזה הוא משהו שקשור עם תורה. כתוב בתורה זה העתידות שנתן לך הקדוש ברוך הוא לדעת כן דברים שהם לא כתובים בתורה. זה לא עכשיו.
אני רוצה להגיד לכם.
שיש בצורה מספיק.
נרחב של ספנים שנמצאים שם עם הרבה חכמה עתיקה ועם הרבה סימנים, ועם הרבה כללים שאתה יכול לדעת הרבה מאוד דברים ואת כל הדברים שאתה בעצם צריך לדעת לחיים שלך וזה לגיטימי, וזה טוב. אז מה אני מסכם את הקטע הזה שדיברנו עתידות? הן לא מושללות כאשר הן באות על בסיס תורני על בסיס שכתוב בתורה זה דבר שאפשר בהחלט ללמוד אותו ואפשר להפיק ממנו כללים.
גם כמו חכם שעדיף מנבי.
כשאנחנו עכשיו למשל, לומדים בשיעור הזה על המעלה והתועלת שלנו ללכת לפי הכללים של התמימות ולא אחרי הכללים המיסטים למשל. אז אנחנו יוצאים עם איזה שהוא קוד מהשיעור? עכשיו למחרת באה אלינו בן אדם ואומר בואו, יש מישהו שקורא בקפה ואנחנו אומרים לא שמענו בשיעור שזה מיותר.
אנחנו רוצים להיות תמימים השם אלוקינו וכן הלאה.
עובר זמן ואנחנו מוצאים את המזל שלנו ומצליחים בחיים. אותו אחד עם הקפה אנחנו פוגשים אותו בעוד 20 שנה, הוא אומר, הלכתי לאותו אחד עם הקפה והוא אמר לי לך לז'ו לך לפה, לך לשם הלכתי. הפסדתי היה על הפנים.
אז מה הפירוש? אז איך אתם? למה אתם לא באתם ניצלתם?
הוא שואל אותנו.
לא ניצלנו. שמענו בשיעור כלל שהוא בנוי על דברי תורה שלא צריך לחקור אחר העתידות. איזה נביאים אתם?
ידעתם שזה לא טוב? לא ידענו שזה לא טוב. ידענו שלא חוקרים אחרי העתידות כי יש כלי.
בתורה זאת אומרת התורה נותנת לך הרבה פעמים כללים שתצעד איתם תגיע למסקנות, ברורות וברורות בחיים. ואילו כאשר אתה תלך בכיוון אחר אז בטווח ארוך אתה תראה שהפסדת. אולי, לא תראה את זה בחמש השנים הראשונות, או ב-10 השנים הראשונות, אבל בטווח ארוך יותר כן תראה את זה.
כלומר שבעצם כן את היכולת להזרים את החיים שלך באמצעות ידיעת עתידות, עם כללים תורניים שקיימים.
הלכתי לפי הכללים והצלחתי.
זה.
כן קיים בתוך העולם היהודי, אבל רק בהתאם לתורה.
שנתן לנו השם.
בוא נעבור לנקודה.
חמישית.
אחת אחד היתרונות שלנו כאנשים שמתגוררים בארץ ישראל.
זה שבפסוק בתורה. הפסוק שאומר תמים תהיה עם השם אלוקיך. הוא נאמר באופן ישיר.
הקדוש ברוך הוא לא רצה שנהיה כמו כל העמים שגרו פה. פעם שהם היו הולכים למעוננים וקוסמים ואתה לא כן חלק לך השם אלוקח.
תמים תהיה עם השם אלוקיך. הרבי בליקוטי שיחות לומד שאלה שגרים בארץ ישראל כדי לזכות לארץ הזו.
באמת עם כל מה שזה כולל עם כל האוצרות טבע שיש כאן. ועם כל המעלות שיש כאן ועם כל הטוב שיש כאן. זה תלוי בתנאי הזה, לא לחקור אחרי העטיות כדי להיות פה על האדמה הזאת צריך זכות מיוחדת סיעתא דשמיא מיוחדת.
חשבתי רעיון, אולי זה רעיון פראי, אבל חשבתי לעצמי למה אנחנו נמצאים פה 60 שנה ויותר ועדיין נלחמים על הקיום שלנו ולא שמענו על עם כזה בשום מקום בעולם נלחמים אם אנחנו כן או אנחנו לא, האויב שלנו הוא אויב מאוד, מאוד מוזר. זה אויב שטוען שאתה לא צריך להיות כאן. אני כבר פה 60 שנה, והסכים אומות העולם שאני אהיה פה וזו הייתה הארץ שלי מלפני 2000 שנה ואתה אומר שאני בכלל לא צריך להיות פה אז קשה מאוד.
לעמוד בזה זה מלחמה מתמדת מלחמה על האלף בית שלנו. לא על גימל דלד על האלף בית. אולי בגלל שאנחנו צריכים להתחזק בעניין הזה של העתידות, משום שהקשר הזה שבין לקנות את הארץ בקניין אמיתי ללא אויבים מסביב, ללא שונאים מסביב, ללא אנשים שלא מקבלים שאנחנו נמצאים פה, צריך להיות תלוי בזה שאנחנו הולכים בתמימות.
הולכים ביושר ולא הולכים עם התחכום ולא מחפשים את מה שמתחת לאדמה, כי זה פשוט המקראות הולכים אחד אחד. תלוי בשני. זה מביא לזה.
אז זו הנקודה. הנקודה היא שכל דברים שאנחנו לוקחים בחשבון אנחנו צריכים לדעת שהכל בהשגחה פרטית. נכון, אבל גם אנחנו יכולים לעזור על פי תורה למצב שלנו ואחד אחת העזרוות למצב שלנו, זה שאנחנו מחפשים את את את הרצון האלוקי בתוך כל מה שקשור.
סביבנו בעולם נעבור לנקודה נוספת.
יש דברים נסתרים.
שהקדוש ברוך הוא בטבע של בני האדם וגם בתורה כתב עליהם שהם נסתר.
אני אומר ברמז גלוי.
מחזל כתוב.
הרחם הזה.
מכניסים אליו בסתר או מוציאים ממנו בכל רעש גדול.
כן, ילד שנולד, הוא מספרים לכולם, אבל מכניסים אליו. כן, זה בסתר זה בצניעות. דוגמה נוספת שחזל אומרים.
אין אדם יודע מה בעיבורה של אישה פשוט אם העובר הוא זכר או נקבה.
היום יש גם דרכים לדעת. דוגמא נוספת יש בתורה כתוב שלא טוב להסתכל.
על פנים של אדם מת. עכשיו אני לקחתי את 3 הדוגמאות הללו.
ואני רוצה אותם לנתח.
העולם שלנו.
עולם פרוץ.
אם זה עולם האינטרנט.
שיש לו 80% של אתרי וכולו.
שבא בסך הכל להגיד שהאדם כן, רואה איך מכניסים לרחם של אישה, להפך. הטבע, שהקדוש ברוך הוא ברא.
הדבר השני במכשיר הזה האולטרסאונד ובא לגלות מה יש ברחם של אישה.
והדבר השלישי עוד פעם, יש אנשים שאוהבים לראות מוות ומתים וכל מיני כאלה, והיום יש לך את האפשרות לראות את זה ממש בקלות. כל הדברים הללו, שהטבע האלוקי, עשה אותם נסתרים.
אז יש בהם אלמנט מבורך כשהם נסתרים, והם נשארים נסתרים.
למשל על האולטרסאונד במדרש כתוב.
שאדם לא יודע מה ביבורה של אישה הפוסקים כותבים שזה טוב לדעת אם זה מוסיף רפואי משהו. בדיקה רפואית זה טוב אבל שתדעו שהאנשים שהולכים לפי התקן של המדרש משתדלים תמיד שעושים את הבדיקה הזאת. אל תספרו לי מה יש.
המפרשים על המדרש כותבים למה, כי מי שלא יודע מקבל שכר גדול יותר. זאת אומרת, מי שלא יודעת מקבלת שכר גדול יותר. זה אלוקים רצה שיהיה ניסתר, זה שהטכנאי או הטכנאית של האולטרסאונד.
יהודים זה לא נקרא ידיעה. הידיעה זה מה שיש אצלי, שאני לא יודע זה הקדוש.
ברוך.
הוא רצה שזה יהיה נסתר.
וכן הלאה. הדברים הנוספים שמניתי, כל אחד מהם כשאתה מביא אותו לידיעה של עצמך ואתה מלהיט את עצמך בידיעות, מהאלה שאמורות להיות נסתרות. אתה בעצם פוגם בעצמך?
אתה גורם לעצמך איזה שהוא עוול. למה? משום שאתה מסתכל על עניין או על איזה שהוא דבר שהוא צריך להיות נסתר.
למשל בגמרא כתוב שאדם שמביט על מת.
זה גורם לו לשכוח.
המת זה בחינה כזאתי שהנשמה הופרדה מן הגוף ועל שאתה מביט עליו זה גורם.
לך גם כן פירוד מהדברים שאתה יודע.
שאנחנו, למשל מסתכלים על החוק הפשוט החוק.
הפשוט לא מרשה?
לצלם ולפרסם בזה כשיש חלילה איזה פיגוע. או זה אסור להראות תמונות של זה. אבל מה הנפש של האדם מחפשת?
תראה את הדעת תראה את המוות, תראה את הפרצופים של המפגעים, תראה את הזה. זה בדיוק מה שחזל אומרים אל תעשה, ואפילו החוק מרגיש שזה צניעות הפרט זה לא דבר שאתה צריך להסתכל עליו. זה לא דבר שכל אחד משלושת הדברים האלה, שאנחנו למה זה פוגם?
זה פוגם מפני שזה צריך להישאר נסתר. במילים אחרות, מה אני רוצה להגיד? אני מנסה לרמוז שבכל הדור הזה, מה שהיה נסתר, מנסים לעשות גלוי, מה שנאמר מה שצריך היה להיות בסתר, וחסום וחסוי.
ולא חס וחשוף מנסים לעשות.
ומה זה נותן לנו? זה נותן לנו רק בלבול ורק קשקוש, ורק צר, משום שאתה מטעים את עצמך בידע שאתה לא צריך לדעת. אתה סובל מזה היום שלך?
זה לא יום והלילה שלך זה לא לילה והכל הפוך.
החיים שלך הופכים להיות חיים, לא?
שקטים משום שמה שצריך להיות נסתר צריך להישאר. העתיד נסתר, שיישאר נסתר. ההווה גלוי שישאר גלוי.
התורה היא גלויה, צריכים ללמוד אותה וכן הלאה. אדם צריך ללכת ישר. מי שהולך לקום, איך קוראים לו, הוא בסדר, זה הכול.
אנשים נכנסים היום לסרטים ואני מתעסק עם ילדים.
שנפגעו מכל מיני מכל מיני מראים בישים באינטרנט, אז יש לך ילדים שנפלו בכל מיני אתרים שפשוט לא לעלות. אני לא יכול להעלות את זה על דעת שפיה, כי זה ממש ממש ממש.
גואלי, ילדים קטנים, ילדים כתוב בתורה כל שוכב עם בהמה, מות יומת. יש אתר שלם סביב זה. ילדים שנכנסו סביב זה, ילדים בכיתה הי רק חלק את הכלבים, את החתולים ילדים יש.
גבול ילדים מה אתם רוצים מהחיים שלהם אפילו יצר הרע אין להם. הם לא מבינים מה אתה רוצה מהחיים שלהם, אבל אתה מכניס מה שלא צריך להכניס. אתה הרסת את הבן אדם לכל החיים.
דוגמה אחת יש לי עוד 10.
של טינופת שכזאת. אנשים לקחו את מה שתמיד היה בסתר, את מה שתמיד היה מוזר, את מה שתמיד היה שולי, את מה שתמיד היה תמהוני, את מה שתמיד היה חולי ועשו ממנו כאילו זה נורמה, ויש אתרים כאלה, שכל מה שנראה לכם הכי מוזר באדם מת, חשוף שם סוגי התעללויות מכל העולם וסוגי ואנשים נכנסים, נכנסים לזה. בשביל מה זה לא דבר שאתה צריך לראות זה לא דבר שאתה צריך לראות אותו.
אתה נכנס לשם למה יש דברים שהקדוש ברוך הוא לא הביא אותך כדי שתראה אותם? בואו נדבר על דוגמה חיובית. אני שומע שני ילדים.
דוגמה חיובית אתן לכם. אני שומע שני ילדים מדברים.
לפני לג בעומר, לפני לג בעומר.
ילדים אוספים עצים למדורות, אז אני שומע ילד אחד או 100 מי גנב לנו את העצים? והשני אומר לו, אני ראיתי מי גנב לנו את העצים, ואז הראשון אומר לשני, אתה יודע מה אני מעדיף לא לדעת מי אז השני אומר לראשון, אתה יודע מה לא בא לי להגיד.
הייתי ממש מאושר שעוד יש לנו ילדים כאלה בעולם הזכות לא לדעת מה זה יתן לי כשאני אדע אני אשנה, אני אכעס, אני אתעצבן. אני אני אני, מה זה אתן?
זה יוסיף לעולם משהו יוריד משהו, זכות האדם גם לא לדעת לא תפסיד מזה כולה. כמה עצים הלכו? כולה?
לא פתרת שום בעיה עם תדע ולא הוספת שום דבר. אם לא תדע זה דבר שהוא חשוב.
התורה אומרת.
כוח ההולדה.
זה כוח אינסופי, באדם יש כוח הולדה.
להשאיר תולדות לנצח.
כתוב בתורה, אברהם אבינו לא זכה לילד.
עד שהוא לא הפך להיות תמים, זה נושא להסביר את זה, אבל עד שהוא לא נעשה תמים הוא לא זכה להוליד ילד.
מה הייתה התמימות? מעבר לברית המילה שהוא עשה?
התמימות הייתה זה שאברהם.
שמע דברים שהם.
פנטזיה.
אישה בת 90 וזקן, בן 100, יולידו ילד פנטזיה.
וכשהוא שמע את הפנטזיה הזאת הוא צחק.
אבל הוא האמין.
ואומר הקדוש ברוך הוא כאן. ראיתי שאתה תמים. מה זה תמים?
תמיד תמים, כמו שאומרים האנשים נאיב. כאילו נאיב תמים אמרתי לך, בין 100 ייוולד לך אשתך בת 90 תלד קיבלת. הפכת להיות בן אדם אז הפכת להיות קרוב אליי אז הפכת להיות קרוב לאינסוף לאלוקים?
אז אתה תזכה להביא ילד לעולם, אז אתה תזכה להמשיך דורות אינסופיים.
ואברהם אבינו אבינו הראשון, וזה מסר לכולנו, ברגע שאנחנו.
אנחנו הופכים להיות אנשים תמימים יותר פשוטים יותר. פשיטות אמונה פשוטה.
אמונה בהשם, אמונה שיהיה טוב. אמונה בחיים אמונה ביהודי ברגע שאת זה אתה מחזיר לך טוב טוב לראש, אז הקדוש ברוך הוא נותן בך כוח, אינסוף שבמה הוא בא לידי ביטוי שלמעשה שאתה עושה פעולה שאתה עושה, יש לה המון המון המשכיות. אתם יודעים שיש אנשים שיזמו איזה שהוא מיזם וכמה שנים אחרי שהם נפטרו הכל התרסק.
ואם לא, אחרי כמה שנים אחרי דור שתיים הכול.
התרסק ויש אנשים שעשו.
משהו וזה היה לשם שמיים וזה נשאר מאות שנים.
אתה יכול לראות?
מה זה נקרא צדיק ומה זה נקרא אדם שלא צדיק תיקח צדיק? בנחמן מפרסלב היה לפני הרבה מאוד שנים ועדיין אנשים הולכים. מה קרה?
מה התעוררתם פתאום? מה התעוררתם פתאום? מה קרה לכם, איזה אחד נפטר בגיל 35?
כולה עברתם את הגיל שלו, עברתם את הגיל שלו, מה לפני לך?
לא הוא הגיע לשם שמיים. הוא היה בתמימות ובפשיטות לפני הקדוש ברוך הוא. זה נצחי.
אבל אם אתה לא לשם שמיים עשית בשביל הכסף, עשית בשביל הכבוד. כמה זמן אתה זוכר את הבני אדם האלה? דור שתיים נעלמים רק בבית קברות יש אבן 4 על 4.
זהו לא נשאר כלום וככה הסוד של הדבר הוא האם אתה מכניס בתוך הפעולות שאתה עושה כוח אינסופי ונצחי או שאתה מכניס בהם מוות? אם אתה עושה לשם שמיים אז הפעולות שלך שאתה עושה אישה ישארו כמו שאומרים.
יש הורים הביאו ילדים לעולם אחרי שההורים נפטרו. הילדים התחילו להרי.
או אני לא יודע מה, וכל אחד לא רואה את השני ולא מבקר בשמחות של השני. וכלום? אז יש פה אורים.
הם הצליחו לאחד את הילדים כשהם היו חיים כשהם נפטרו, כלום, כלום, כלום. אז האחווה האחווה נפטרה? הקשר הידידותי נפתר, למה?
אם הכל היה בחינוך שלהם?
שמיים, זה היה קשר.
נצחי.
אם זה לא לשם שמיים לשם שמיים זה הפירוש שהחדרת בתוך זה אינפוזיה של אין. סוף החדרת? אין סוף, אינסוף אין סוף, כי התמימות וה לשם שמיים זה הכוח האינסופי, זה הכוח האינסופי.
אז בעל התורה ואומרת תראה כמה מעלות טובות למקום עלינו. כשאדם עושה את הדברים בתמימות וברצינות, כמה אושר יש בזה, וכמה נצח יש בזה, וכמה חיובי יש בזה.
למה לך להפסיד את זה? זה כל כך טוב, זה כל כך.
זה כל כך מיוחד. אברהם אבינו היה אדם מאוד חכם והוא היה אדם פל-סף. הוא היה פילוסוף בטבעו, ובא הקדוש ברוך הוא אומר.
אני רוצה אותך נקי מכל זה ברגע שתהיה נקי מכל זה, תזכה לאינסוף. אתה תזכה להוליד את יצחק? איפה תמצא בן אדם שבגיל 100 יגידו לו את זה, והוא יאמין בגיל 9 ב-90.
אנחנו באנו מתשעה באב ואני רוצה לספר לכם סיפור על 9 באב. אני רוצה לסיים בזה.
זה לא קרה השנה, אבל לפני כמה שנים.
זה נקרא ללכת בתמימות עם התורה עם המצוות, שאז הכול נפתח לך.
אתם יודעים?
שדתיים גם יודעים לריב ביניהם.
בעיר מסוימת, שאני מנוע להגיד את העיר.
קיבלו שטח מהעירייה.
לבנות מוסד תורני.
שניים, אוחזים בקרקע זה אומר כולה שלי וזה מכולה שלי. סקטור מסוים טוען שהקרקע שלו משום שהוא יותר דתי מהסקטור השני ורבים.
אז הם הגיעו לבית משפט ולכל הצרות. בית המשפט שלהם היה ב-9 באב, 9 באב בבוקר מופיע ב-9 באב, מי שבריא. צריך.
לשבת על כיסא נמוך אם אפשר על הרצפה, אבל לפחות על כיסא נמוך.
יושבים בבית המשפט, אז אחד מהאנשים בא עם עורך דין מאוד טוב. היה מאוד מאוד אכין את עצמו, מאוד טוב עם כל הטיעונים שהאלה לא מספיק דתיים ולא מספיק טובים ולא מספיק חרדים, והשני לא היה לו כסף לעורך דין בכלל.
אבל 9 באב? אז הוא עומד ואומר קינות בעמידה כי לשבת בבית המשפט. בינתיים אין כיסאות נמוכים.
בקיצור, ההוא עומד, וזה יושב זה שיושב יושב כי הוא אומר לא מתאים בבית משפט יום אני יש וזה אז יהיה חילול השם זה לא מתאים, אז הוא יושב על הכיסא, אומר השם, יכפר לי, זה בסדר.
ואז השופט הערבי שומע את הטיעונים האלה לא דתיים מספיק. כן, דתיים, השטח לא מגיע להם. כן מגיע להם סיפורים, סיפורים, סיפורים.
בסוף הוא רואה את עובר אחד, אומר, למה אתה עומד? למה אתה לא יושב?
אז הוא אומר לו כי היום זה 9 באב שלנו, ויושבים על כיסא נמוך אז לכן אני שואל אותו למה אתה ולמה אתה ולמה אתה יושב?
אומר לא, כי כבוד זה בית משפט זה שלא יהיה חילול השם שלא יגידו שלא פה שלא שם. אז ההוא התעצבן. הערבי אומר לו, אתה לא מתבייש?
אתה אומר שהוא לא דתי, ואתה על הדת שלך לא שומר, והוא נתן להם את השטח. אחד השליחים של הרבי סיפר שכשהוא היה בטרמינל באחת המדינות, הוא גר בחוץ לארץ באנטוורפן. אז היה צריך לנסוע והוא.
עבר עם תפילין.
וניסה לזהות פנים יהודיות אז יהיה מישהו אומר לו בוא תניח תפילין, אמר לו, תראה, אני יהודי, אבל לא נעים מפה ליד כולם בטרמינל לא יהיה.
אחרי 5 דקות נכנסו קבוצה של ערבים במרכז הטרמינל, פרסו שטיחים, הורידו את הנעליים משתחוויות ההוא רץ אחרי השליח הוא אמר.
תביא, תביא את?
התפילין לא יכולתי לראות אותה ככה ואני לא אני התפיל. מה הנקודה? הנקודה היא תמים תהיה עם השם אלוקיך.
זה ייקח את התורה קח את המצוות. קח את מה שדורש ממך מה שאתה יכול לעשות לא מה שאתה לא יכול לעשות ותשים פס על כל מה שאתה רואה מסביב אתה אומר.
תכבד את האלוקים יותר ממה שאתה מכבד את האדם, תכבד את העקרונות שלך. תכבד את האמת שאתה תלך בתמימות כזאתי אמרו 9 באב לא יושבים. אמרו זה אתה תראה שאתה תקבל את מה שאתה צריך לקבל.
אבל ברגע שאתה הולך עם פאלסה לא, אבל זה לא מתאים. אז אם אני, אם יראו אותי עם נעלי בד, שבאתי לבית משפט יגידו שזה אז בוא נלבש נעלי אור לצורך העניין. אז אם יראו אותי.
שככה זה ככה. לא יודע, אדם יכול לעשות קומבינות מהיום, עד כמה ואין לה דבר סוף.
אולי מספיק, את הקומבינות תשאיר לפורים.
אבל אבל דרך, אגב, ראיתי פירוש מעניין, ובזה אני אסיים בטוב. דיברנו על 9 באב אז צריך לדבר על פורים גם כן.
אנחנו נקים את המאן.
בפורים.
יש אנשים שחושבים שההסבר היחיד להקת המנק אנחנו.
רוצים להרוג אותו זה.
החתם סופר נותן פירוש אחר.
אומר, כשאנחנו מזכירים את המע, אנחנו לא רוצים לשמוע את השם שלו אז לכן אנחנו מרגישים.
יש דברים שלא צריך לשמוע זה מלכלך אותך, אז תעשה רעש. אל תשמע אותם לא תמיד הכל אתה צריך לראות והכל אתה צריך. אפילו זה כתוב במגילה, תעשה רעש, אל תשמע את זה, זה.
חשובה. יש דברים שאנחנו נעלים מהאוזן שלנו? נעלים מהעין שלנו נעלים מהשכל שלנו, ואז אנחנו נהיה הכי מוצלחים והכי מאושרים.
