כבוד בית הכנסת, ספירת העומר

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אנחנו נמצאים במוצאי

בית

יער תפארת של בית תפארת

ואני חשבתי

שהנושא היותר מתאים היום לשוחח עליו ללמוד עליו זה הנושא של בית כנסת וכבוד בית כנסת ולמה

מכיוון שיש פה משהו שאני חושב

שהוא לא היה לעולמי כי

היה במשך התקופות במשך ההיסטוריה היה מצבים שהיה איזה שהוא נגיף שמשתולל באזור מסוים וכתוצאה מהנגיף הזה סגרו את בתי הכנסיות זה מופיע בשוטים השונים

בדיונים בפוסקים יש דבר כזה

שלא יתפללו בבית כנסת במשך תקופה התפללו במקום אחר

זה היו דברים שמופיעים יפה יצא אפילו ספר שלם שהספיקו לאסוף מכל מיני משוטים כל מיני הנהגות שיהודים עשו בזמן של בזמן כזה כמו הזמן שלנו אבל מה שמיוחד ומה ששונה בסיפור שאנחנו נמצאים בו

עכשיו זה שבכיוון שהעולם הפך להיות כפר קטן

ומעבירים את המה שנקרא חיידק חיידקים

ממדינה למדינה אז ככה נוצר מצב שבתי כנסיות שנמצאים בהרבה מקומות בעולם אולי אפילו בכל המקומות בעולם לא בדקתי באופן פרטי אבל בהרבה מאוד מקומות בעולם הבתי כנסיות סגורים אז יש ברוך השם מניינים אם זה מניינים של מרפסות אם זה מניינים במרחבים הפתוחים יש מושג של מניינים אבל יש מניין ויש תפילה בבית הכנסת זה שני דברים שונים

ובפרקי חלות רבתי של רבי ישמעאל פרק וו עוד גימל הוא כותב שיש דברים עצומים גדולים ונוראים שנחסכים בשעה שבני ישראל נכנסים לבתי כנסיות ומדגיש נכנסים לבתי כנסיות ועונים המן יהיה שמאיר רבה ואז המלאכים אמרו לו אנחנו לא מניחים

הדברים הפחות רצויים לצאת מחדרי החדרים וככה יוצא שאנחנו ניצלים על דרך זה אומר אליהו הנביא בתנא דבי אליהו זאתא בפרק הא הוא מספר שישנם מלאכי חבלה שרוצים לצאת כל יום ואלמלא בתי כנסיות ובתי מדרשות שהיו תלמידי חכמים יושבים בהם ועוסקים בדברי תורה

היו מחבלים את כל העולם כולו מיד שנאמר פסוק בישעיה פרק נון מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה אז איך אומרים

אנחנו רואים שהמצב הזה שבתי כנסיות פתוחים ואנשים יכולים לשבת וללמוד ולהתפלל זה מצב שמשבית המון עניינים בלתי רצויים ואנחנו למדנו בחסידות וגם זה מופיע בספרים נוספים

שכשיש חס וחלילה מצב שאדם לא יכול לקיים איזה שהיא מצווה מסוימת באופן של מייסד בפועל ממש אז הוא צריך על כל פנים לקיים את המצווה הזאתי באופן של לימוד התורה על המצווה הזאתי ומכיוון שגם אלה שזוכים

להתפלל להתפלל במניין בימים הללו אז הם לא זוכים להתפלל במניין בתוך בית כנסת בזמן הזה חוץ מבודדים ממש

מה שנקרא אלה שחולים שנמצאים בבתי המלון השונים שמרכזים את אלה שחולים שהקדוש ברוך הוא ישלח להם רפואה שלמה אז הם באמת יכולים להתפלל במניין או איזה מניין בודד שמה בכותל המערבי לאותם הדעות שהכותל המערבי יש לו דין של בית כנסת אבל בגדול רוב עם ישראל לא יכול להתפלל בבית כנסת

אז דבר נכון היה ללמוד קצת מהלכות של בית כנסת

משום שמעלה אני עליהם ברגע שהם עוסקים בעניין של בית כנסת בעניין של תפילה אז כמו שהקדוש ברוך הוא אמר שהם עוסקים בתורת הבית אז מעלה אני עליהם כאילו שהם ממש בונים אותו אז אותו דבר שנעסוק ביחד בהלכות של בית כנסת אז אנחנו נוכל גם להיות

גם כן לזכות גם בתקופה הזאת גם בזמן הזה שכאילו אנחנו בפועל ממש מתפללים וזה הייתה הנקודה הראשונה

איתי לדבר בנוגע לבית כנסת ואנחנו נעבור קודם כל לדבר חיובי לדבר טוב זה הדבר השני עוד מעט בעזרת השם בקרוב ממש נוכל כל עם ישראל להתפלל בבתי כנסיות כבראשונה ולהיכנס וללמוד בתי מדרשות כבראשונה

ובעזרת השם כל בתי כנסיות התחברו לבית המקדש כמו שאומרת הגמרא במסכת מגילה אבל ככה מתגנבת לה איזה שהיא מחשבה של שכאשר אנשים

התרגלו לצאת מהבית אל המרפסת או לרדת מלמטה למעלה מלמעלה למטה יש להם בית כנסת לתפילת ערבית ככה של מוצאי שבת או של יום חול רגיל אז איך אומרים

זה נחמד ככה שיהיה בית כנסת צמוד עם הבית למה צריך ללכת לבית כנסת קבוע אז אני כבר מדבר על המצב איך אומרים אחרי שעברנו את הכל

מה מה

המיוחד שנבין מה מיוחד שיש דווקא בבית כנסת

ודווקא בבית כנסת קבוע שלא קיים כאשר אנחנו מתפללים במרפסות או בחצרות הפתוחות בסידור עם דף בשער החנוכה זה יוצא שם בהדפסה הישנה בעמוד 552 עמודה שניה אומר שמה זה מאמרים של אדמור הזקן שכתב אותם האדמור האמצעי אז זה אומר שמה אפס קצהו הוא מעט מזה מן אותו האור האור העור הרוחני

של בית של בית המקדש

הנגלה בזמני הראייה בבית המקדש שהיה מתגלה בזמנים שהיו באים ורואים שהקדוש ברוך הוא היה רואה אותנו ואנחנו היינו רואים אותו בבית המקדש בשלושת הרגלים אפס קצהו נשארה גם עכשיו בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות כמו שכתוב והיא להם למקדש מעט וכולו ובכל חד וחד לפום שיעור הדיל הדיליי מתגלה עליו אור האלוהי בשתחווה

שלו בתפילה בבית הכנסת או בבית המדרש כלומר יש משהו מיוחד בהישתחוויה זה 1000 בית בתוך ההישתחוויה גופ או במשתחוויה שהיא בבית בבית הכנסת ובבית המדרש כפי שנשאר קצת רשימו ד אותו הערה על כל פנים בבחינת חיצוניות ועיצוניות כלומר נשארה קצת הערה שהייתה בבית המקדש בזמן

שהיינו משתחררים לפני הקדוש ברוך הוא ועל כן יוכל כל אחד ואחד מישראל לבוא לבחינת ביטול הרצון בבית המדרש או בבית הכנסת כשמשתחווה מפני ששם דווקא הוא כעניין ביטול הנר בפני האבוקה כדוגמה שהיה שהייתה בבית המקדש אז כאן אנחנו רואים שיש מעלה מיוחדת דווקא בבית מדרש דווקא בבית כנסת כמובן קבועים

שכאשר אנחנו משתחווים שמה קוראים משתחווים זה לאו דווקא בימים הנוראים זה גם בשעת התפילה שאנחנו עושים כריה והשתחוויה

בתפילת 18 אז בעצם מה שאנחנו משפיעים בשעה שאנחנו קוראים ומשתחררים מבית הכנסת אנחנו משפיעים על עצמנו בחינה שהיא מאין במעין חיצוניות די חיצוניות של מה שהיה מאיר עלינו בבית המקדש בשעה שהיינו משתחווים

והדבר הזה לא נמצא כאשר אנחנו מדברים על בית כנסת של בית כנסת של חצרות תחת הבניין במרחבים הפתוחים או בבית כנסת של מרפסות זה רק בבית כנסת מהותי אז איך אומרים אנחנו כבר מייחלים שהקדוש ברוך הוא יתן לנו לחזור לבתי הכנסת ואיתם ביחד לעוף לבית המקדש השלישי ולהתחבר אליו כאחד

7 בא השאלה ששאול

שואל פה הרב נתן כעת האם אנחנו נוהגים להגיד מעין 7

בבתי כנסיות כאלה שאנחנו עושים בחצרות הדבר הראשון מנהג ירושלים היה לעשות ברכת מעין 7 גם במקום שאינו קבוע גם במקום תפילה שאינו קבוע אז

זה במנהג ירושלים ומביא את זה גם כן קצת את השולחן בנוגע למקומות שמחוץ לירושלים אז אם מתפללים שמה כבר 3 פעמים

תפילות ערבית של ליל שבת אז בוודאי שהם יכולים גם כן להגיד אנחנו נעשה אותם כקבועים לעניין זה והם יוכלו להגיד גם כן ברכת הם יוכלו גם כן להגיד אז את הברכה הזאתי של את הברכה הזאת

את הברכה הזאת של מעין 7 אבל כאשר זה לא עדיין לא היו שם 3 פעמים אז הם לא יוכלו לעשות את הברכה הזאתי חוץ מאלה הירושלמים כמו שאמרת

אם אנחנו כבר דיברנו

בירושלים אז נאמר עכשיו הלכה שלישית שהיא נוגעת לכותל מערבי והאמת היא שהיא נוגעת לבית כנסת בכלל כל אחד מאיתנו ראה בכותל המערבי שיש כאלה שכשהם עוזבים את הכותל הם הולכים והם צועדים פסיעות אחורנית כדי לא להפנות את הגב שלהם לכותל המערבי ואנחנו נשאל עכשיו שאלה בכבוד בכבוד בית כנסת בכבוד כותל המערבי

האם יש עניין באמת לא לעזוב את הכותל בסיבוב

אגב אלא דווקא עם עם הפנים אל הכותל והאחוריים ליציאה אז

הפוסקים קודם כל האחרונים בדור שלנו

הרב ניסים קרליץ שהתייחס לשאלה הזאתי אז הוא אמר לא צריך לא צריך אפשר אפשר אפשר לצאת רגיל מהכותל לא צריך להפוך את את את הפנים

ומה הסיבה לא לא צריך שהפנים יהיו דווקא אלא לכותל הוא אומר מה הסיבה

למה שאנחנו

בכלל נעשית תפילת נעשה את ההליכה האחורנית בב כי כתוב שהכוהנים והלויים כשהם היו יוצאים מבית המקדש אז הם היו יוצאים לאחוריהם אז האומרים האחרונים אחרוני דורינו הם היו הולכים לאחוריהם אבל זה היה רק באזהרה כשהכוהנים היו יוצאים מהעזרה הם היו יוצאים ככה

הלויים היו יוצאים ככה אבל הכותל המערבי כידוע אנחנו לא

מייחסים לכותל המערבי את הקדושה כאילו מהזרה אל הרו חלק מהר הבית ולכן אנחנו יכולים לבוא לשם גם כתמאי מתים ולכן אין לנו את הדין הזה כמו שהכהנים היו יוצאים עם הפנים הפוך עם הפנים עם הפנים לכתל וכן הלאה בנוסף לזה יש ספר

שמתאר את המסע שעשה הרבי הרץ וארץ בארץ ישראל בשנת תף ריש פה טיט זה נקרא מסע הרבי בארץ הקודם

ושמה הם מתארים כל פרט ופרט לפחות מה שזכרו לפי היומנים שישנם ואנחנו לא רואים שמה שהרבי הראיה כשהוא יצא הוא יצא עם הפנים אחורנית לא מתואר שמה שיש פה איזה יציאה מיוחדת אלא הוא יצא אני מתאר לעצמי שאילו היה יוצא מהפנים אחורנית אז היו הרושמי הדורשי הרשומות והיומנים היו מתארים את זה זה לא מופיע

אבל יש על הנושא הזה מקום לשאול יש ספר של רבי אליהו דיוידש ספר מפורסם מאוד ספר שמוזכר גם בספר התניא ספר ראשית חוכמה ספר אישית חוכמה מחולק לשערים אז אני מדבר על שער היראה בפרק טיט וו כותב שמה הראשית חוכמה ראוי להיזהר שכשיצא מבית הכנסת שלא יצא ואחוריו להיכל שבו ספר תורה

אלא יחזור פניו לארון וכן בירידתו מהתיבה שבו ספר תורה וזה נלמד מבניקת שכך היו עושים כשהיו נושאים מהארון שהם היו נזהרים כשהם היו נושאים את הארון שהפנים שלהם יהיו לארון ולא החור שלהם לארון אז אז לכאורה אנחנו יכולים ללמוד דווקא מהראיה שהביא רבי אליהו דיבידאש הוא הביא את הראיה מבני כמעט

הם נשאו את הארון כשהאהרון היה ככה מונח כמו שהוא לעצמו הוא לא חלק רשות לעצמו ומכיוון שהארון לא חלק רשות לעצמו אז באמת היה צריך לכבד אותו בתוך הארון היו לוחות הברית בתוך הארון היה ספר תורה+ את הדברים שמוזכר בגמרא שהיו שמה אז

לכן הם כיבדו את הארון שלא שלא שלא שלא ללכת עם האחוריים אליו אבל אצלנו ב ברוב בתי הכנסיות ארון הקודש

הוא תופס רשות לעצמו הוא מחובר לקרקע או שהוא גדול מאוד כמו 300 ומשהו ליטר בגודל ומכיוון שכך הוא נחשב כמרשות בפני עצמה

והראיה שאנחנו רואים שאלה שעולים ודורשים על הבמה בבית הכנסת הרבנים שעולים ודורשים בבית הכנסת אז הם עולים ואחוריהם כלפי אהרון איך הם יכולים שאחוריהם יהיו כלפי אהרון אלא התשובה היא מפני שהם

בסופו של דבר לא מזלזלים בארון כי הארון חולק רשות לעצמו וזה לא מה שהיה עם בני קהת כשנשו את הארון בחוץ שאהרון לא חלק רשות לעצמו וגם אנחנו רואים את זה מי שראה בעיניו ראה בעיניו מי שחל לראות את זה בוידאו רואה את זה בוידאו איך שהרבי כשהוא עוזב את הבית

הכנסת אז הוא נוגע בפרוכת בהדרת קוד כבוד והוא יוצא ואגב שלו

לארון הקוד וגם כשהוא יוצא מבחינת הקנסת לא רואים שהוא יוצא עם הפנים

לכיוון ארון הקודש ככה בפסיעות אחורנית אלא הוא יוצא באופן רגיל ומה הסיבה לזה ופשטות מה שאמרנו עכשיו מכיוון שארון הקודש חלק רשות לעצמו מכיוון שהוא חלק רשות לעצמו אנחנו לא צריכים

להיזהר לא להפנות אליו את הגב אפילו לא בהידור מצווה ולכן גם ביציאה מהכותל כשאנחנו רואים מה שכותב

מה שכותב

ראשית חוכמה

שהיציאה מבית הכנסת לא תהיה מאחוריהם לבית הכנסת לא תהיה עם מאחוריהם לבית הכנסת כיוון ששמה יש את הארון הקודש אבל אם אני מדבר למשל על על על כותל המערבי

שאין שמה בכלל ספרי תורה זאת אומרת אין שמה אהרון קודש קבוע בחוץ את הארונות קודש דוחפים בלילה דוחפים אותם שמה מתחת גשר וילסון

זה לא משהו שהוא קבוע זה דבר אחד דבר שני אם הוא קבוע אז הוא גדול הוא גדול הוא חלק רשות לעצמו אז כיוון שכך אפשר לצאת מהכותל המערבי בצורה רגילה

אני אסכם את ההלכה הזאת השלישית שלמדנו יוצאים אפשר לצאת מבית כנסת גדול אפשר לצאת

מבית כנסת גדול אפשר לצאת

מבית כנסת שיש בו ארון קודש גדול שחולק רשות לעצמו אפשר לצאת בלי

ולא צריך לסובב את הפנים לכיוון ארון הקודש אם זה ארון קטן שלא חלק רשות לעצמו אז יש עניין שכן ניזהר בזה וגם הכותל המערבי אפשר לצאת באופן ישיר ממנו לא צריכים דווקא להפנות את הפנים אליו וכך ראינו שנהגו הרבה מאוד מגדולי ישראל כמובן שיש כאלה שמאתרים

זה כבר עניין של רגש אישי אבל מבחינת ההלכה לא צריך להחזיר את פניו אחורנית מכיוון שזה לא החלק של הבית המקדש שהיו הלויים והכוהנים נזהרים לא

להפנות את הגב לאזהרה אני עובר עכשיו לשאלה רביעית והיא נוגעת לשינה בבית הכנסת בית הכנסת זה מקום קדוש אבל לעיתים רחוקות קורה שבן אדם נצרך לישון בבית הכנסת

איפה זה פה תופס אותנו זה תופס אותנו בליל יום הכיפורים שיש כאלה שלא חוזרים הביתה כמו שמופיע גם כן בהלכה בשולחן ערוך בסימן תף רישט סליחה תף רשיות חיט

וזה לפעמים

אתה מגיע לאיזה בית כנסת למשל סבן סבנטי אדם שעדיין אדם שעדיין לא סידר לעצמו מקום לינה אז יכול להיות שהוא ישב יישב על הספסל זה יכול להיות גם כן במקומות אחרים בארץ שיש אנשים שנשארים ללמוד בבית הכנסת שעות ארוכות והם עייפים באמצע היום או בצהריים אז הם שמים את עצמם קצת לנוח אז השאלה היא ממה צריך להיזהר כשאדם כן ישן בבית הכנסת

לכל לראש אנחנו נזהיר

האדמור הזקן בסימן תו רשות את ציפיות חית שהזכרתי קודם הוא אומר אל תעשה את זה ליד ארון הקודש תתרחק מהארון הקודש כמה שאתה יכול זה דבר ראשון דבר שני

כשבן אדם נוטל לידיים כשבן אדם ישן למשל על אצילי ידיו כלומר הוא ישן על הידיים זה נקרא שנת הרעיון אז הוא לא צריך בשביל שנת הרע הוא לא צריך להכין נטילת ידיים ליד השנת אריי שלו אהבה אם הוא ישן על הספסל והוא מתכוון לישון לילה על הספסל

זה כבר זה כבר שנת קבע וזה שנת קבע אז מה שהספסל קצת קשה אבל זה לא סיבה שהספסל לא יהיה שנת קבע אז הוא צריך להכין לעצמו לפי המנהג של החסידים כלי לצול ידיים ליד המיטה

המים האלה זה מים טמהיים ותמיד גם בבית יש עניין להיזהר ולסלק אותם מהבית כמה שיותר מהר הכתבו הפוסקים על אחת כמה וכמה מי שישן בבית כנסת צריך לסלק את המים האלה כמה שיותר מהר וכבר הזכרתי בעבר מה שמופיע בכף החיים

+ מקומות שכאשר אנחנו רוצים להשהות קצת את המים של הנטילת ידיים של הנגל והאסר להשעות אותם ולא לשפוך אותם מיד אז אנחנו צריכים לשפוך להם רביעית של מים והרביעית של מים עוזרת בין אם שפכת אותם לפני שנטלת לתוך הקערה בין אם שפכת אותם אחרי שנטלת לתוך המים שנטלת אתה יכול להשאיר בספל רביעית מים ואתה שופך לתוך המים או שאתה שופך בהתחלה לתוך הקערה הרביעית ואחר כך על זה אתה נותן

המים האלה הם לא טמאים וגם מי שישן בבית הכנסת ולא יוכל לסלק מיד את המים יוכל להתנהג באופן הזה אני עובר כעת לשאלה חמישית אז כמו שלנסכם את הנקודה הרביעית האדם צריך להיזהר בשני דברים בשעה שהוא ישן בבית כנסת 1000 לא לישון ליד ארון הקודש בית אם הוא נטילת ידיים הוא צריך להיזהר שיהיה לו או לסלק את המים של נטלי דם כמה שיותר מהר

ואם הוא לא סילק אותם אז הוא צריך לפחות לשפוך להם את הרביעית מים נקיים מים שלא נטלו בהם כדי לבטל את הטומאה שיש במים הללו וכעת אני עובר לנקודה החמישית

כולם יודעים שיש מושג זה הנקודה הזאתי נורא חשובה היא נורא מעשית גם כן כולם יודעים שיש הלכה

הממלכה מופיעה כבר במשנה שאסור לעשות את את בית הכנסת קפנדריה למדו את זה באמת מבית המקדש מה זה קפץ

זה קיצור דרך אתה אסור לעשות לעצמך קיצור דרך דרך בית כנסת זה זלזול בבית הכנסת אז זה הלכה בבית המקדש והיא נכונה גם בבית כנסת עכשיו אנחנו יודעים שיש גם יש גם פתרונות

איך אפשר כן לקצר את הדרך דרך בתי כנסת על ידי שאתה יושב שמה על ידי שאתה אומר איזה שהוא פסוק תהילים או איזה שהוא פסוק אחר או שאתה לומד קצת ונשאלת השאלה האם האדם צריך לעשות את שני הדברים האלה או גם צריך

נושבת מעט ותוך כדי שהוא יושב הוא צריך לקרוא תהילים או משהו אחר או שהוא יכול תוך כדי שהוא הולך הוא זוכר הוא זוכר את שניים 10 הפסוקים

הוא זוכר אשרי שבטך הוא זוכר שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד האם יכול לעבור בקיצור דרך בית הכנסת ותוך כדי שהוא עובר לעשות לעצמו את ההנחה הזאתי תוך כדי שהוא עובר להגיד איזה שהוא פסוק ולפתור את עצמו אז כשיינתי בפוסקים בנושא הזה

ראיתי דבר מעניין הביור הלכה משנה ברורה בסימן קוף נון 1000 סעיף ה יש לו ביור הלכת דיבור המתחיל לעשותו דרך אז הוא כותב כדי שיהיה לך מותר אתה צריך בלבד אם לא שיקרא או שיש אעה שם מעט וכדי שיהיה מותר אתה צריך או לקרוא שם בבית הכנסת שאתה עובר שם ועוסק קיצור דרך או שאתה צריך לשהות שם בבית הכנסת שאתה עוסק ייצור דרך מעט כלומר מפורש בדברים של המשנה ברורה

שלא צריכים לעשות שני דברים גם לעבור גם גם לשבת וגם להגיד איזשהו פסוק מספיק או לעבור או להגיד איזשהו פסוק זה המשנה ברורה אבל כשאנחנו מעיינים בבן איש חי פרשת ויקרא השנה הראשונה הלכתית כותב הבן איש חי בזה הלשון אם נכנס בפתח זה ולמד בבית הכנסת מזמן

שי לצאת בפתח השני דאבי נכנס לצורך מצווה הוא מיהו טוב לשעות מעט שם שאז יהיו בידו שתי מצוות לימוד ושההייה

כשאנחנו מתבוננים במה שכותב הבן איש חי אנחנו רואים שיש לו כמה שינויים אני לא ראיתי שמישהו מאחרוני זמננו שם לב להבדלים הללו שבין מה שכותב הביאור הלכה לבן איש חי דבר ראשון הוא אומר הוא משתמש בלשון ללמוד המשנה ברורה השתמש בלשון שיקרה

צריך לקרוא משהו שמה הבן איש שלך השתמש בלשון ללמוד משהו הוא מה ללמוד

הבן אישי מדגיש מזמור תהילים לא פסוק תהילים מזמור תהילים זה משהו משהו זה חטיבה גדולה יותר חזקה יותר דבר נוסף שיש פה הבדל המשנה ברורה כותב או שיקרא או שישעה מעט ואילו הבן איש חי כותב טוב לשהות מעט שם כלומר גם הוא ילמד פרק מזמור תהילים

וגם

זה כאן אנחנו רואים את ההבדלים באמת בפסיקות בין הפסיקה האשכנזית לפסיקה הספרדית ביחס לבית כנסת זה דבר שבאמת אנחנו צריכים להתחזק בו כי אצל הספרדים רואים הידור מיוחד חשיבות מיוחדת וכבוד מיוחד לבית כנסת אז אתה רואה שהבן איש חימיר הרבה יותר

הוא מצריך את שני הדברים אבל כשמדייקים בלשונו אז אנחנו רואים שהוא כותב את זה רק באופן של טוב

או שזה חובה כלומר בעצם גם הוא מסכים שאתה יכול או לשהות מעט בבית הכנסת בלי להגיד כלום או להגיד ובלי לשהות רק שהוא אומר טוב גם לשאות וגם להגיד

זה דבר אחד שאתה שאתה שאתה יכול לדייק מדבריו דבר שני כשאתה רואה את הנימוק שהוא כותב הוא אומר שאז יהיו בידו שתי מצוות לימוד ושההייה כלומר הוא אומר

למה זה חשוב כי אתה יכול להרוויח שתי מצוות ידוע שהבן איש חי הוא חסיד גדול אז אז יכול להיות שהבן איש חי בסך הכל מה שהוא מה שהוא עושה פה זה שהוא מציע לך אתה יכול להרוויח שתי מצוות אבל גם הוא יכול להיות שהוא מסכים שלגוך העניין של כבוד בית הכנסת אין זלזול אם תעשה או הליכה או או

אמירת פרא אבל מה שברור זה שהוא

הוא לא מסתפק בפסוק הוא אומר שזה צריך להיות פרק מזמור

אלא אם כן מי שירצה להתעקש ויגיד לי שמזמור גם פסוק נקרא מזמור אז זה לא הלשון השגור אבל אני לא יכול להתווכח על זה

אז מה למעשה ברגע שיש לי גם משנה ברורה יש לי גם ביור הלכה אז מה אני עושה למעשה אז יש לנו איזה שהיא הנחיה שהרבי נתן ואנחנו יכולים ללמוד ממנה בשנת התו שין מומחה וזה מודפס בספר השיחות תו שין מם חית בחלק הראשון עמוד 100 90

הרבי מתייחס ללימוד השולחן ערוך ומעורר על זה שצריכים להתחזק בלימוד השולחן ערוך והוא כותב יש להוסיף בלימוד השולחן ערוך שולחן ערוך אדמור הזקן הוא בנוגע לכל השולחן ערוך אורח חיים חיבורו של המשנה ברורה אשר להיותו האיש החפץ חיים זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות ישראלית

בי שם ממליץ לחסידי חבד

שאיפה שיש לכם שולחן ערוך אדמור הזקן תלמדו שולחן ערוך אדמור הזקן

איפה שאין לכם שולחן ערוך כידוע שיש סימנים שנעבדו נשרפו אין לכם שולחן ערוך האדמור הזקן אז תיקחו את המשנה ברורה שזה חיבור שהתקבל בכל תפוצות ישראל

מגוון שהוא היה שומר את הפה שלו שהוא היה חפץ חיים אז תלמדו בספר הזה

ומאיפה אני יודע שזה הלכה למעשה משום שמיד אחרי זה הוא כותב ואני מבקש שזה יהיה שזה יהיה לימוד המביא לידי מעשה כלומר גם משנה ברורה זה לימוד המביא לידי מעשה

אז לכן למעשה כשיש לי פה מחלוקת בין המשנה ברורה לבין

איש חי אז אנחנו יכולים באמת לנקוט כמו שכותב המשנה ברורה בביאור הלכה סיכום הדברים אדם שהוא אדם שעושה פה אני עושה לכם הנחה לא פשוטה

שעושה עושה קיצור דרך בית הכנסת אז קודם כל קיצור דרך זה רק כאשר היה אפשרות ללכת בדרך אחרת אם אין אפשרות ללכת בדרך אחרת אז בכלל אין בעיה של קיצור דרך אדם שעושה קיצור דרך והוא רוצה לתת דרך בית הכנסת אפילו בית כנסת של זמנינו שאין לו את כל הקדושה של בית הכנסת

האדם הזה יוכל לעשות

האדם הזה יוכל לעשות את האפיק את הא

יודע מה זה יוכל לעשות את

את ה את ה את ההליכה שלו לבית הכנסת הוא יוכל לעשות אותו

אוקיי האדם הזה יוכל לעשות את ההליכה של בית הכנסת הוא יוכל הוא יוכל לעשות תוך כדי שהוא אומר תורת ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב אפילו במהירות או לחילופין שהוא ישב שם קצת אפילו בלי להגיד מאומה זה הסיכום של של ההלכה החמישית ואנחנו נעבור להלכה שישית כולכם זוכרים שבשנים

3 האחרונות היה קצת קושי בנושא הזה של כפרות

כמה עמותות של צער בעלי חיים פתחו את הפה שלהם והתחילו לדבר נגד המנהג הזה של הכפרות ומשרד הבריאות עשה כל מיני קשיים ועד היום הדבר אפשר לומר עדיין לא חזר בצורה מלאה אז השאלה שאדם שאל האם הוא יכול לסדר שחיטה שקטה בבית הכנסת בתוך בית הכנסת כי בחצר בית הכנסת יש עיניים מהבניינים שמסביב אבל שואל אם הוא יכול לעשות בתוך בית הכנסת שחיטה

של כפרות אותו דבר נשאלה שאלה דומה מאנשים שהם עוסקים בפרסום עבודת הקורבנות הם מלמדים את האנשים מה זה קורבן פסח הם מלמדים את האנשים מה זה קורבן

תמיד הם מביאים איזה שהוא הם קונים את הלז זה איזה 400 500 ש"ח הם קונים מביאים שוחטים אותו ועושים את כל הפעולות שהיו עושים אם זה בקורבן התמיד אם זה קורבן הפסח מראים את החלקים הפנימיים מלמדים את האנשים מאיזה חלק מותר

לאכול איזה חלב

מה היו מקריבים על המזבח מה היו הבעלים יכולים לאכול בעצמם בקורבנות שלמים וכיוצא בזה אז השאלה היא האם מותר להם לעשות את ההדגמה ואת ההמחשה הזאתי שזה בעצם לימוד

האם מותר להם לעשות את זה בבית הכנסת ולשאלה הזאתי נדרש אחד מגדולי גדולי הפוסקים שקראו לו המביט והוא בספר שלו בחלק גימל סימן פי דלד מתייחס לשאלה באופן ישיר ומצטט אותו להלכה גם כן המגן אברהם בסימן

הסימן שמדבר על קדושת בית הכנסת בעקבות בית הכנסת בסעיף קטן הראשון ובצורה פשוטה וחלקה פוסק המגן אברהם אסור לשחוט בבית הכנסת מה הסיבה שאסור לשחוט בבית הכנסת כותב הפרי מגדים משום גנאי טובה מה הגנאי הגנאי הזה שנשפך דם

וזה לא זה יש לכלוך זה לא יפה מזה שהפרי מגדים נותן את הנימוק שזה גנאי טוב

בבית הכנסת אז אנחנו מבינים משהו נורא נורא יסודי משהו נורא חשוב שאנחנו יודעים שבבית כנסת מותר לעשות דברי מצווה למשל כתוב שחשבונות של מצווה אדם שהוא מנהל החשבונות של בית הכנסת והוא עושה את החשבונות של מכירת הכיסאות בימים נוראים או שעושה את החשבון של ההוצאות וההכנסות של האנשים בבית הכנסת

אז אדם שעושה את ההכנסות ואת ההוצאות של בית הכנסת אז כתוב במפורש

שמותר לו לעשות את זה בבית הכנסת למה כי זה דבר מצווה אז לכאורה אם זה בגדר של דבר מצווה אז היה צריך להיות שיהיה מותר גם כן לשחוט בבית הכנסת כפרות משום שגם כפרות זה דבר מצווה

והרמבם כותב ששחיטה בכלל זה מצווה אפילו אם זה לא כפרות ואותו דבר עם אם אנחנו מדברים על לימוד מעשה הקורבנות לימוד קורבן תמיד קורבן פסח זה גם כן לימוד תורה

אז זה גם כן מצווה אז לכאורה היינו צריכים להגיד שהדבר הזה מותר אבל הפרי מגדים בדיוק לשונו מלמד אותנו למה אי אפשר להתיר את זה הוא אומר משום גנאי טובה

אדם שיושב בבית הכנסת ועושה חשבונות בבית הכנסת הוא לא מזלזל בבית הכנסת אבל אדם ששוכב בבית הכנסת ונשפך שם אדם הזה גנאי טובה זה דבר שהוא יותר מידיי גנאי ולכן הדבר הזה הוא לא הוא לא ראוי להתיר אותו לפרי מגדים יש ספר

על השולחן ערוך שנקרא

בגדים והוא מחולק למשבצות זהב ולטורי משבצות זהב ולאשל אברהם מה שאמרתי עכשיו זה באש של אברהם בסעיף קטן 1000 אבל הפרי מגדים יש ספר חידושים על השס שהוא נקרא ראש יוסף והראש יוסף על מסכת מגילה בדף כף חית כותב חידוש נפלא הוא אומר עזרת נשים תהיה אסורה

בשחיטה כמו בבית כנסת עצמו ויראה בעזרת נשים יש להחמיר כמו בבית הכנסת גופא

ולמה

באמת בית הכנסת גופא כמו עזרת נשים אומר כיוון המסביר אותו הארוך השולחן כיוון שנשים מתפללות שמה זה גם חשוב זה מקום המיוחד לתפילה אני רוצה להביא בפניכם חידוש פלא שראיתי בשאלות ותשובות דבר

יהושע של הרב יהושע הרב יהושע מנדלה הרנברג מתל אביב הוא היה חסיד בלז והוא שמע את זה מאחד מאדמורי בלז שהם ראו בשם פוסק קדמון הוא אומר שהוא חושב

שזה שזה הנימוקי יוסף אבל הוא לא הוא לא זוכר הוא גם לא ראה את זה בפנים הוא רק שמע את זה מהם

מה הם אומרים חידוש מהפכני תגידו את זה בבית

אנשים יגידו יאהבו את החידוש הזה שבית כנסת של נשים כלומר עזרת נשים קדושתה יותר מעזרת הגברים ולמה מכיוון שאצל הגברים זה לא רק בית כנסת הם גם לומדים תורה יש שמה גם בית מדרש וגם בית כנסת ואילו אצל נשים הם לא לומדות שם תורה הם רק מתפללות אז יש שם

תחושה יותר גבוהה כי כידוע קדושת בית כנסת גדולה יותר מקדושת בית המדרש זה החידוש שהוא רוצה להגיד אבל זה החידוש הזה לא כל כך יכול לבוא לידי ביטוי אצלנו משום שאצלנו עושים שימוש בכל חדר אפשרי אז גם בעזרת נשים עושים לא מעט שיעורים אם זה לילדים אם זה לנשים בעצמם ואם זה

לאנשים אחרים עושים שמה שיעורים נותנים שמה שיעורים ומכיוון ומכיוון שעושים שם

ציורים אז גם המקום הזה הפך להיות בית מדרש אז הקדושה שלו לא יותר קדושה מבית כנסת

אז מה למעשה הבן איש חי אומר אני מתיר לעשות שחיטה

במבוא לבית הכנסת נמצא לסיכום לא עושים שחיטה של כפרות לא בתוך בית כנסת ולא בעזרת נשים אבל במבוא לבית הכנסת יהיה אפשר לעשות כפרות יהיה אפשר לעשות חשות וכמובן עם סוחרים אולם בפני עצמו שהוא לא מיוחד לתפילה אפשר לעשות שמה המחשה לענייני הקורבנות

וזה סיכום של הנקודה

אז מי התרנגולות ומי הקורבנות אנחנו עוברים לחמורים יש לנו מצווה שבשנים האחרונות קיבלה ככה עדנה וזה מצוות פטר חמור מצוות פטר חמור שמחליפים אותו בשיא הרבה פעמים עושים את המצווה כפולה מחליפים אותו בשה ושוחטים את השה ואחר כך נותנים את הזרוע ואת הלחיים מתנה לכהן

איך אומרים זוכים בכמה מצוות מצוות פטר חמור יש לה גם הרבה סגולות זה אחד הדברים

שהאדמור הזקן גם כן מדריך אותנו איך לעשות את זה בסיום השולחן ערוך השאלה היא האם מותר לקיים את מצוות פתע חמור בבית הכנסת אם תשאלו אותי מה אתה רוצה מאיתנו

ממתי ראינו את פטר החמור וממתי אנחנו עושים בבית הכנסת פטר חמור השאלה שלי היא באמת אחרת לגמרי

יש לפעמים שאתה מזמין מישהו שיבוא לבית הכנסת ללמוד שיעור תורה והוא בא עם האופניים החשמליות שלו אני אומר חשמליות מבנה שאלה הגנבים שמים עליהם

שיניים חזק בתקופה האחרונה וגם אם זה אופניים לא חשמליות הוא לא רוצה להשאיר אותם בחוץ או אין לו סגירה טובה הוא רוצה להכניס אותם בתוך בית הכנסת עכשיו אתה בא לומד איתו לבד

אין אף אחד הוא רוצה להכניס אותם לתוך בית כנסת אז זה השאלה שהיא דומה לחמור שאני שואל האם מותר לעשות פטר חמור בבית כנסת

האם מותר להכניס אופניים לתוך בית הכנסת יש לנו על זה ירושלמי שאומר משהו מאוד מעניין מסכת מגילה פרק גימל על

החג גימל

ומה ומה החידוש שהוא אומר חידוש מופלא הירושלמי מספר שמה על רביה רבי עמי שהוא ציווה למלמד תינוקות שאם יבואו אליך ילדים עם חמור לבית הכנסת אל תמנע מהם להיכנס ללמוד עם החמור כי אם אתה לא תתן להם להיכנס עם החמור ותכניס את החמור בתוך בית הכנסת אז אם ימנעו מלבוא אתה תפסיד את הלימוד תורה שלהם אם אנחנו לוקחים את הירושלמי הזה

אז אנחנו יכולים ללמוד ממנו גם למצוות פתחר חמור מה ההבדל בין מצוות לימוד תורה למצוות פטר חמור שניהם חשובות אתה יכול לעשות את זה בבית הכנסת אתה יכול ללמוד מהירושלמי הזה גם להכנסת אופניים

אני חושב שאופניים יכולות להיות יותר נקיות מהחמור וגם אין חשש שהם יוציאו איזה שהם גללים תוך כדי ואז זה אופניים אז לכתחילה כמובן נקשור את האופניים בחוץ ואם יהיה אפשר במבוא לבית הכנסת ואם יהיה אפשר אז במטבח אבל אם היא אפשר אנחנו לא

יכולים לאסור את האנחנו לא יכולים לאסור לשים את את

להכניס את החמור או להכניס את האופניים במקום הזה ואני מצאתי שהיה הרבי ישראל משקלו והוא היה אחד מהתלמידים של הגאון מוילנה רבי ישראל משק

שהוא היה

שהוא היה אחד מהתלמידים של הגאון מוילנה הוא עלה פה לארץ ישראל ויש תיאור יש תיאור שמתאר איך איך שבנוכחותו וברשותו ובהסכמתו עשו פדיון פטר חמור פה בארץ ושמה באמת מופיע שהם עשו את זה בתוך בית הכנסת

אז מסקנת הדברים יהיה אפשר להכניס אופניים בשעת הדחק לבית הכנסת ויהיה אפשר להכניס גם

גם חמור במקרה

לבית הכנסת נראה כמה שזה חשוב לקדוש ברוך הוא שהאנשים ילמדו וילמדו בתוך בית הכנסת דווקא עוד

ראיה שאנחנו מביאים משאלות ותשובות אגרות משה

שהוא מדבר על אדם שהוא שגיא נאור אדם שהוא עיוור והוא מגיע לבית הכנסת עם הכלב שלו מה שנקרא כלב נחייה שמנחה את את העיוור והוא מתיר להכניס את הכלב הזה לבית הכנסת אז מזה אנחנו יכולים ללמוד

עד כמה זה שזה שזה אם זה לצורך תפילה אם זה לצורך תורה אם זה לצורך חשיבות אז זה באמת יהיה מותר

נעבור כעת לשאלה השמינית שהיא קשורה

נעבור לשאלה השמינית שהיא קשורה

לנושא של לגור מעל בית כנסת הנושא הזה הוא קיים גם בארץ הוא קיים בעולם מאוד יש לך אדם שפותח בית כנסת בבית שלו הרבה מהשליחים בשלב הראשון שלהם הם מתחילים בבית יש להם בניין על מקומות בתוך הסלון הם עושים בית כנסת שמים שם ספר תורה בתקופה של אנשים עושים עכשיו מניינים במרפסות אז היו אנשים שהביאו ספר תורה אצלהם בבית היו אנשים שהתפללו

יש להם מרפסת גדולה

אצלהם במרפסת כל האנשים השאלה היא האם מותר לגור מתחת לבית כנסת או לגור מעל בית כנסת כידוע קדושת בית הכנסת היא קדושה מאוד מאוד גדולה אז הרמו בסימן קופ נון 1000

בסעיף יוד בית אומר אם הדירה נבנתה לפני שבאה בית הכנסת אין בעיה לעומתו כנסת הגדולה באותו סימן כותב שומר נפשו עם ירחק מזה אל תהיה בעסק עם בית כנסת מלמעלה מלמעלה מלמטה

של מלמעלה זה יותר בעיה שלא תזלזל בו אז אנחנו רוצים לציין למה שכותב הרמבם בשאלות ותשובות פאר הדור בסימן האין דלד הרמבם שמה מתיר לגור מעל בית כנסת ואפילו מעל בית כנסת קבוע כפי הנראה אם היו רואים הפוסקים אם הפוסקים היו רואים את את את העניין של אם הפוסקים היו רואים את העניין הזה של הרמבם הם היו מקלים

לגמרי גם בשאלות ותשובות של האבנה נזר של האדמור האדמור האבנה נזר רבי אברהם סוחצוב שלמעשה אפשר להקל בבית כנסת שנמצא בבית שנמצא מעל בית כנסת ואין צריך לחשוב לשום דבר לא טוב

ואנחנו רואים את זה גם כן בסבב סרוטי שמעל

הזל הקטן יש יש מבנה והמבנה והמבנה

זה חלק ממבנה מגורים וגם למטה בבית מדרש למטה יש מבנה גם כן מעליו ולא חששו לכל זה לפי מה שגמרנו מתוך דברי הפוסקים

מה שכן היה ראוי ומזכירים את זה הפוסקים היה ראוי שלא יהיה

מקום שלא עישנו מעל מקום ההיכל כלומר מעל מקום ארון הקודש שהדירה העליונה התושבים שלהם לא ישנו איפה שיש את ההיכל למטה ומי שיש לו דירה עם כמה קומות שזה מקובל היום כבר גם בארץ ישראל וזה מקובל גם

בחוץ לארץ אלה שיש להם בייסמנט ואת הבית כנסת הם שמים בבייסמנט אז הם צריכים לדאוג יש להם ארון קודש אז הם צריכים לדאוג

ישנו מעל מקום ארון הקודש זה לכאורה הדבר הבסיסי שצריכים להשתדל אבל כיום שישנם אנשים שמחזיקים ספר תורה אצלהם בבית בשביל המניינים של המרפסות או בשביל המניינים של החצירות אז הם לא צריכים להיזהר

שלא ישנו אנשים למעלה בקומה השנייה מעל המקום איפה שהספר תורה נמצא משום שזה לא מקום

קבוע הוא לא נמצא במקום קבוע ולכן אין להם מה לחשוש בזה סיימנו את הנושא שאלה השמינית ואנחנו עוברים לשאלה התשיעית הנושא של נשיקה בבית הכנסת הנושא הזה מוזכר בפוסקים מופיע בשולחן ערוך אדמור הזקן בנוגע שלא ינשק אדם את בניו הקטנים אבל בפוסקים הזכירו שזה לא רק הקטנים גם הגדולים אבל עיקר העניין

שצריכים להיזהר זה לא לתת נשיקה שהיא נשיקה של עם אהבה

מדוע משום שאתה צריך להראות שאין שום דבר שאתה אוהב אותו כאן חוץ מהקדוש ברוך הוא מה שאין כן כאשר בן אדם ינשק את בניו הקטנים או אנשים אחרים מאהבה אז יש בזה איזשהו טעם לפגם וצריך להיזהר בזה

וגם הרבי שהיה רואה אנשים אז היה שהוא האיר להם על זה שזה לא תקין מבחינה הלכתית אז עכשיו מה שאני רוצה לתת אני רוצה לתת את את המקרים היוצאי דוחפים עם הנשיקה

כתבו הפוסקים נשיקה שהיא של נימוס לא נשיקה שמבטאת את האהבה אלא נשיקה של נימוס ואנחנו מכירים את זה יש כאלה נשיקות בכל מיני מקומות בעולם שאצלהם השלום עליכם

זה כמו נשיקה או נשיקה שהיא נשיקה של כבוד כמו למשל איזה ילד בר מצווה שנתן דרשה יפה אמר את המאמר יפה אז באים נותנים לו נשיקה זה נשיקה שרוצים לכבד אותו כבוד התורה אתה אמרת יפה דברי תורה

או שיש כאלה אצל הספרדים שמתנשקים עם העולה לתורה או מנשקים את היד שלו זה נשיקות של של כבוד לתורה זה לא בשביל הבן אדם ובנוסף

ובנוסף יש נשיקה של אהבה עכשיו באמת היא בעייתית הנשיקה של האהבה היא בעייתית אבל נשיקות של נימוס ושל כבוד הם לא בעייתיות

אז תמיד אני אומר ככה בבדיחותה שהחסידים שהם נוהגים

נפגשים אחד עם השני הם מתנשקים אני לא ראיתי שהם מתנזרים מלהתנשק גם בתור בתי כנסיות אז הדרך היחידה שלהם להגיד שזה יהיה מותר זה או שזה נשיקה של נימוס או שזה נשיקה של כבוד אבל לא נשיקה של אהבה ואז זה דבר שהוא נותן טעם לפגם לכל העניין

אז אני חושב שחסיד שבאמת רוצה לתת לחבר שלו נשיקה לא סתם לנשיקה של אהבה אז שישלוף אותו החוצה מחוץ לבית הכנסת ויתן לו את הנשיקה שם

כעת אני עובר זה עד עכשיו זה היה התשיעית

שאלת תשיעית בנוגע לנפיקה בבית כנסת כן

נשיקה של הרגעת ילד אולי באמת זה די ברור שאתה לא עושה את זה כדי לתת לו אהבה עכשיו אלא להרגיע אותו אז אולי יש מקום להרגיע אותו עם הנשיקה יכול להיות אם הנשיקה דווקא תרגיע והחיבוק לא יכול להיות שזה יהיה מותר

אנחנו נעבור לנושא העשירי

יש אנשים השאלה הזאתי שאלה שהיא גם בארץ וגם בחוץ לארץ אנשים שמנהלים בית כנסת בכל מיני אזורים ששייכים לתיירות כמו למשל בית כנסת במצדה זה מקום שבאים אליו תיירים מכל העולם כולו או אדם שמנהל בית כנסת ומגיעים באזור הזה כל מיני תיירים חלקם יהודים חלקם לא יהודים והם מגיעים

הם רוצים לראות את בית הכנסת

המקום הכי קדוש בבית הכנסת זה אהרון הקודש כמובן אז הם רוצים לראות את ארון הקודש האם מותר לפתוח את ההיכל את ארון הקודש ולהראות ללא יהודים עת ספרי התורה שנמצאים שמה שהם התרשמו שהם יוכלו לנשק שהם יוכלו אולי אפילו להתפלל ישנה ישנו פסוק וספר ישעיהו פרק למד טיט בעט ההיא שלח מרודך בלגן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחם

הר חזקיה

וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נחותו וגומר הוא יראה להם את כל הדברים הסודיים את האוצרות בין השאר הוא הראה להם גם את ארון ברית השם הוא הראה

להם ישנם 2 2 2 לשונות יש ברשי על המקום

הוא כותב שהוא הראה להם את הספר תורה אבל ברשי בספר מלכים בית רשי אומר שהוא יראה להם את ה את הארון

הראה להם את הלוחות והראה להם את הספר תורה והקדוש ברוך הוא מאוד הקפיד עליו וכתוצאה מזה גם כן הוא קיבל עונש יש דעות שונות לפוסקים איזה איזה עונש הוא קיבל על זה שהוא הראה להם את הדברים הללו

וכאן יש לנו מחלוקת בין המדרשים על מה בדיוק יכול להיות שהוא יראה את כל הדברים שאמרתי אבל מה בדיוק היה האסון

מה בדיוק היה הבעיה והעונש

במה שהוא הראה יש לנו את האם מותר לבן אדם להראות ספר תורה בבית הכנסת ללא יהודי לגוי האם מותר להראות לו את הספר תורה הבאנו שחיזקי המלך נענש על זה שהוא הראה את הספר תורה ויש שאומרים את הלוחות ואת אהרון למרותך בלדן ויש גירסאות שונות

על מה בדיוק היה הכעס והקפדה של הקדוש ברוך הוא עליו יש

פרקי דרבי אליעזר שאומר בצורה ברורה ומוחלטת שהבעיה הייתה בזה שהוא הראה להם את את לוחות הברית אמר הקדוש ברוך הוא הלוחות הללו שברי לוחות שנמצאים בארון שאני בעצמי חצבתי אותם וחקקתי אותם את זה אתה מראה להם

לגוי הזה ואתה מתחנף אליו ואתה מתגאה בזה שזה אהרון שמושיע אותנו שאנחנו יוצאים למלחמות

וכיוצא בזה אז לכן הוא נתן לו על זה עונש ולעומת זאת יש ספר חסידים שכותב במפורש שהבעיה היא לא

הלוחות אלא הספר תורה זה גם כן בעיה אז יש כאן מחלוקת אבל כשאנחנו מדברים על הלכה למעשה אנחנו מדברים על מצב כזה שמראים לגויים אנחנו גם

שמראים לגויים שמה מדובר שהגוי רצו להתפאר בפניו והגוי בעצמו היה שונא ישראל אבל כאשר מדובר שגוי מבקש בענווה בשפלות בביטול הוא רוצה לראות ספר תורה הוא רוצה להתרגש מול הספר תורה

הוא רוצה להתפלל מול הספר תורה וזה בדרך של כבוד ולא בדרך של גאווה ושררה או זילזול בעם היהודי ובדברים שהוא מאמין

אז יש נטייה יותר לומר שהדבר הזה יהיה מותר ולכן המסקנה היא שליח שנמצא במקום ובאים כל מיני תיירים אם הוא רואה שהבקשה שלהם קודם כל הם מבקשים והבקשה שלהם היא בקשה של כבוד היא בקשה חיובית היא בקשה של של דרך ארץ אז ניתן יהיה להקל ולתת להם לראות תוך כדי שאנחנו מסתמכים על כמה נקודות מסתמך על זה

שאצל חזקיה זה היה עיקר הבעיה

להם גם את לוחות הברית נסתמך על זה שהוא הראה את זה לשונאים נסתמך על זה שהם זלזלו בזה נסתמך על זה שהוא התגאה בפניהם כשכל אחד מהאלמנטים הללו בפרט כשכולם לא נמצאים נראה שיהיה אפשר להקל אני עובר למשהו נוסף שהוא קשור בשאלה מספר אחד 10 זה משהו שקשור למנורת בית הכנסת אנחנו הרבה פעמים רואים בתי כנסת

שעושים ליד עמוד התפילה מנורות עם קנים והגמרא במסכת ראש השנה בדף כף דלת כותבת לא לעשות מנורה כמו של בית המקדש לא לעשות מנורה עם 7 קנים אפשר לעשות מנורה עם 5 קנים

אפשר לעשות מנורה עם 6 קנים אפשר לעשות מנורה עם 8 קנים כמו החנוכיה אבל לא לעשות מנורה עם 7 קנים כדי שזה לא יהיה דומה לבית המקדש

אומרים הראשונים גם מריטוו גם ארן גם המאירי הם כותבים שאם אתה עשית שינוי ואפילו שינוי מעט ממה שהיה במנורת המקדש זה בסדר זה תקין פוסק אותם להלכה החכם צבי בסימן סמך פוסק אותם להלכה

החתם סופר בספרו על התורה תורת משה בפרשת יתרו מדוע אני אומר פוסק אותם להלכה משום שמקובל אצל הפוסקים

שכל דברי החתם סופר הם הלכה למעשה גם מה שהוא מביא בדרשה גם מה שהוא מביא בפרשת שבוע אז הם פוסקים שאם יש שינוי מואט זה כבר מוסכם

ובמנורת המקדש אומר רשי על התורה שאנחנו מוצאים שהיה במנורת המקדש כן כעת

נחזור חזרה מנורת המקדש אומר רשי על התורה שהיא הייתה עם עם כלי קיבול לשמן

זה היה אם עם כלי קיבול לשמן המנורה הזאתי ששמים בעצם בבית כנסת זה מנורה עם חשמל ואין שמה קיבול לשמן ולפי אותם הראשונים שאומרים אמרתי אריטבו וערן ומאירי שאפילו שינוי קטן בין מנורת המקדש למנורה הזאת זה בסדר אז יהיה מותר גם את המנורה הזאתי להשאיר בבית הכנסת האפילו שיש בה

7 קנים אז אני חותם את השאלה האחת 10 אם מישהו תרם לבית הכנסת מנורה לכתחילה אנחנו נבקש שהמנורה תהיה של 5 שקנים ששנים 8 קנים אבל לא של 7 קנים

אבל אם מותרם מנורה של 7 קנים אז בדיעבד אנחנו נגיד שזה בסדר כי אין שמה דמיון מוחלט עם מנורת המקדש לא רק בגלל שלא היה פרחים ואין שם כפתורים וגביים מכיוון שזה לא מספיק

כי גם מנורת החשמונאים הייתה ללא פרחים היא הייתה עם עם ביפדיל עם ברזלים עם חרבות שהם שמו זה לא היה מנורת מנורה עם פרחים אבל היה כלי קיבול לשמן

המנורות האלה של של של החשמל אין להם כלי קיבול של שמן ולכן אפשר בדיעבד להתיר את המנורה הזאתי גם אם יש לה 7 קנים אני עובר לשאלה מספר שתיים 10 והיא שאלה מאוד מאוד מאוד יסודית

שמצוייה מאוד בבתי כנסיות כאשר אח שוררה וישנו שס ושולחן ערוך ומשניות וטור שהם כבר בלי מרוב שימוש ומרוב יושן של השנים וישנם תורמים שמוכנים לתרום ספרים חדשים והגבאים עומדים ומסתפקים מה הם יעשו במקרה הזה האם הם יכולים פשוט לקחת את הספרים הישנים ולהוציא אותם

לגנוז אותם האם הם צריכים לבקש רשות מהתורמים מה הם צריכים לעשות כאשר הם רוצים להחליף פשוט את הספרים אז המסקנה זה שברור הדבר שהם יכולים לעשות משהו

הם לא חייבים להיות מה שנקרא מחסן של הספרים הישנים שנתרמו אבל מצד שני זה לא פשוט כותב שאלות ותשובות שואל ומשיב זה לא פשוט לקחת ספרים של בן אדם תרם ולהוציא אותם לשים אותם בגניזה

אם הספרים ניתנים עדיין לשימוש אז אתה לא יכול להוציא את זה עד שלא על דעתו הוא תרם את זה וסתם בדעתו היה שהשתמשו בספרים הזה לאורך ימים ישנים כל זמן שהספר עדיין תקין

הספר התקין היה אז באיזה זכות אתה מוציא אותו מהשימוש מעבר לזילזול בספר יש פה זלזול בתורם וזה בניגוד להחלטה שלו לכן הייתי אומר שהיה כדאי שיהיה תקנות בית הכנסת תקנות

בית הכנסת

היו קבועות על לוח המודעות של בית הכנסת באופן קבוע חלק מתקנות בית הכנסת יגידו למשל כמה= עלייה לתורה כשהבן אדם לא נתן סכום של כסף כמה זה= חלק מתקנות בתי כנסת יהיה זה שמי שתורם ספר בין אם הוא הודיע על זה לגבאי בין אם הוא לא הודיע או פשוט לקח את הספר והכניס אותו לארון הספרים לספריה של בית הכנסת בית המדרש אז האחריות מה לעשות עם הספר ומתי לעשות איתו תהיה שייכת לגבה

בית הכנסת לדורותיהם והם לא צריכים לשאול אף אחד שום דבר מי שרוצה לעשות בית כנסת מתוקן שיקבל את ההצעה הזאת שאני מציע עכשיו לכתוב בצורה ברורה תקנון ובתקנון הזה יהיה ניתן לכל מי שנכנס לבית הכנסת לקרוא אותו בלוח המודעות תקנון נצחי כזה אפשר להוסיף עליו אפשר להוריד ממנו אבל תקנון הזה יגרום לשמה שהגבאים ירצו לעשות

הם קיבלו מברשת עברו כמה שנים המוד ה השתנתה יש

מישהו שרוצה לתרום מברשת יפה יותר הם לא צריכים עכשיו להישאר תקועים עם הנברשת הזאתי הם לא צריכים לקבל רשות מהתורם הם יכולים לעשות על דעת עצמם

מה שהם מבינים זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב

ואפשרות נוספת זה שאם התורם נמצא כאן בבית הכנסת יפנו אליו הגביים יגידו לו תשמע אנחנו את השס הזה כמו שאומרים השתמשנו בו מספיק אנחנו רוצים שס מהודר יותר מחודש יותר

אז תעשה מה שאתה רוצה אם אתה רוצה קח אותו וההלכה אומרת שמותר לו לקחת את זה לעצמו משום שזה שהוא תרם את זה בהתחלה לבית הכנסת זה יהיה על דעת שהם ישתמשו עכשיו שהם לא משתמשים הוא יכול לקחת את זה לעצמו יכול לשים את זה בבית כנסת אחר אם רוצים לקבל יכול לתרום את זה לאנשים פרטיים אם הוא רוצה כי זה כבר שלא הם החזירו לו את זה

ואז אין בעיה אז לסיכום זה לא תקין שגם באים מוצאים ספרים של בית הכנסת סתם ככה ושמים בגניזה לא תקין שהם לא מתייעצים עם התורמים משום שהפוסקים כתבו שהתורמים בוודאי לא התכוונו להפסיד את הזכות של זה וכשספר תקין

יונח להפקר למי שרוצה אלא או שאתם עושים תקנות מראש ואז תעשו מה שאתם רוצים אחרי התקנות מראש או שאתם פונים חזרה לתורם

ואתם מקבלים את רשותו וכעת אחרי שסיימנו את שאלה 12 אנחנו עוברים לשאלה 13 האם מותר לקבל תרומה לבית כנסת מגוי תדעו לכם שהשאלה הזאתי היא שאלה מאוד מאוד מצויה היום ויש המון גויים אוהדי ישראל שמעוניינים להזיל זהב בשביל לבנות בתי כנסיות בתי מדרשות פה יש כל מיני גופים

שלא יהודים של אפילו נוצרים מאמינים והם חושבים שעל ידי זה שהם יתרמו אז זה יהיה להם טוב יש להם כוונות גלויות ונסתרות בעניין והשאלה היא האם מותר לקחת כסף מהם לקניית לבנות בית הכנסת לא לכם ולנו לבנות בית

השם אלוקינו לא מקבלים תרומות לבנות את בית המקדש ואנחנו לא יכולים לקבל תרומות לבנות

מותר לתחזק בית כנסת מכספים ותרומות של גויים כלומר נייר טואלט שטיפה התח של

שיעורי תורה במקום אבל לבנות בית כנסת לא בונים בית כנסת מתרומות של גויים וזה שהיא חשובה מאוד מאוד

יש גבול מה שאנחנו יכולים לתת להם זכויות בתוך בתוך העולם היהודי הפנימי שלנו אנחנו נעבור לשאלה מספר 14 זה שאלה של תמונות בבית כנסת תמונה של בית כנסת בבית כנסת היא מבחינתינו היא הרבה פעמים קשורה עם תמונה של הרבי שיש בתי חבד ששמים תמונה של הרבי ויש כל מיני יהודים

מעוררים על זה שזה דבר שהוא לא תקין או דבר שהוא אסור האם מותר לתלות תמונות של גדולי ישראל בתוך בית כנסת התשובה היא מותר רק מה לא לתלות את זה בכיוון התפילה

לא לתלות את זה לכיוון איפה שאהרון הקודש משום שזה מסיח את דעתו של המתפלל אבל עצם הנחת התמונה המותרת כך פוסק בשאלות התשובות דברי מלכיאל חלק רב סימן בית אות גימל

לוקח פוסק בשאלות תשובות בית לחם יהודה באורח חיים סימן זין כך פוסק בשאלות תשובות שמחת כהן

סימן מ דלד כך פוסק בילקוט יוסף סימן קופנון הלכה יהודה

הוא מוסיף שזה לא מידת חסידות אבל זה כבר דברים שאין להם מקור בדווקא אז זה חשוב והבאתי את המקורות בדווקא שאם יפנה אליכם יהודי אשכנזי תוכלו להגיד לו דברים מלכיאל יפנה אליכם יהודי ספרדי תוכלו להגיד לו ילקוט יוסף אבל איך שלא יהיה

הדבר הזה לא בגדר של איסור לא בטח מה שאנשים עושים זה אני עובר לשאלה הבאה שאלה מספר 15 ספר תורה שנגנב וחצי

וחברת הביטוח שילמה את מחירו ואין

להם צורך לקנות בכסף ספר תורה כי הם קיבלו מספיק תרומות במשך השנים יש להם ספרי תורה בשביל שניים בשביל זה 3

בשביל כמה מניינים בבת אחת הם לא צריכים ספר תורה אם הם יכולים לקחת את כספי הביטוח ולקנות בהם משהו אחר שבית כנסת צריך אבל לא ספר תורה אז בעצם אתה מוריד את הקדושה של הספר תורה את הכסף של הספר תורה לרמה אחרת

האם הדבר הזה הוא תקין האם הדבר הזה הוא מותר או שהוא אסור

והתשובה שכתוב אותה בשולחן ערוך בסימן קופ

על דברי הראש בשלות התשובות שלו כלל יוד גימל סעיף סימן יהודה כלל יוד גימל סימן יוד שהוא כותב שאפשר להחליף לא צריכים דווקא ספר תורה לקנות אפשר להחליף לדבר אחר הן עם זה בעיה כלל ועיקר

אנחנו נעבור לשאלה 16 כוונה בתפילה

ידוע שהכוונה בתפילה זה דבר מאוד מאוד חשוב אבל תמיד צריך חיזוק גם תפילה צריכה חיזוק לא רק דברי תורה צריכים חיזוק

אנחנו נזכיר את מה שהאדמור הזקן כותב בספר התניה בעמוד האחרון עמוד קופסה גימל בנוגע לכוונת התפילה אומר אדמור הזקן מילים שאתה לא מוצא בשום מאמר אחר אתה לא מוצא אותם גם כן בשיחות אחרות גבעת גבעד הצילו הצילו

עד מתי יהיה זה לנו למוקש

ולא די לנו בכל התוכחות והצרות שעברו עלינו השמרנו האדמור הזקן מדבר לפני זה על עניין כוונה בתפילה והוא אומר שכאשר האדם

לא מכוון בתפילה אז הצילו הצילו זה למוקש וזה רחמנא ליצלן מביא לצרות שעברו עלינו והוא רומז את זה בצורה מאוד מאוד עבה מה באמת הבעיה בזה שהאדם לא מכוון פה

באיגרת הזאת היא הוכיח תוכיח לנו זקן לא מסביר את העניין אבל יש ספר שנקרא איגרות קודש של אדמור הזקן לא איגרת הקודש של האגרות קודש ושמה יש איגרת מספר פיי וו והאדמור הזקן מסביר את הבעיה בזה שבן אדם לא מכוון בתפילה

הוא אומר מחמת עצמותם לטרוח ולהטריח מוחם בעיון תפילה מאום קאדיליבה ערב בבוקר מידי יום ביום רק בדילוג יום או יומיים כלומר הוא מדבר על בן אדם שכן מתפלל יפה רק שפעם יש לו חשק פעם אין לו חשק

פעם יש לו זמן פעם אין לו זמן אומר האדמור הזקן מזהן יתעוררו עלינו מקטרגים רבים למעלה ואשר ניתנה הרשות לקטרג

יש פתחחון פלא בעל דין לחלוק לקטגור לקטרג לבטלה מעבודתם שבלב לב לגמרי

אומר מכיוון שהאנשים לא מכוונים בתפילה אלא יום כן ויום לא אז אז בא הבא מקטרג ומקטרג שהם יבטלו את עבודתם לגמרי העבודה שבלב זה גם כן קשור קצת לנושא שאנחנו לימים האלה שאנחנו נמצאים לבטל את העבודה שבלב בכלל תתפללו בלי מניין תתפללו בבתים וכן הלאה

כמאמר חזל עם בטלתם מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך חולו אם תעזבי ני יום וחול אז אדמור הזקן מסביר

ולמה יש חשיבות שאתה מכוון יום יום אתה מראה שהקדוש ברוך הוא חשוב לך שהקדוש ברוך הוא יקר בעיניך על בסיס יומיומי ואתה לא יכול אתה לא משחק עם זה ואתה לא מתכוון לשחק עם זה אלא אתה יודע את החשיבות של העניין

נעבור לשאלה מספר 17 בית כנסת בדרך כלל שפותחים את ההיכל ביום חול אז בדרך כלל אדם מבוגר עושה את זה אבל דווקא כשמגיעים הימים הנוראים

ויש לנו הרבה פתיחות היכל יש פתיחת היכל במשך כל היום זה ראש השנה אם זה יום הכיפורים אז בית כנסת אחד

שאל אומר אצלנו המבוגרים הם קשה להם לקום ולפתוח את ההיכל הם רוצים לדעת האם הם יכולים לעשות

לשלוח ילדים שיפתחו את ההיכל צריכים לדעת שפתיחת היכל זה דבר מאוד חשוב מאוד קדוש יש בו הרבה סגולות יש בו הרבה מתנות רוחניות

וכבר כתבו הפוסקים שזה לא יהיה ולא נאה לתת את זה לילד קטן שיעשה כך פוסק בשאלות התשובות משני הלכות במהדורה האחרונה חלק 1000 סימן קוף יוטין

והפתיחת ההיכל צריכים לדעת שהיא יותר קדושה ויותר נהלית מהרבה הרבה דברים אחרים סגולות אחרות

וזכויות אחרות

אני עובר לשם

18 אדם שרוצה לדעת הוא נמצא באמצע פסוק הדיזימרה רוצה לדעת אם הוא יכול להגיד בריך שמי זה התפילה שאומרים בשעה שפותחים את ארון הקודש או שמרימים את הספר תורה ואומרים וזאת הברכה אשר ברירת משה אל בני ישראל וכולו

האם הוא יכול להגיד את הפסוקים הללו באמצע שהוא בפסוק הד זימרה אז הפוסקים מתייחסים לזה שאלות ותשובות המערשה חלק 1000 אורח חיים סימן נון בית אות בית הוא אומר לא אומרים את

בעניינים הללו באמצע פסוק בזמרה לא בריר שמי ולא וזאת הברכה אבל אם אתה נמצא בין ישתבח ליוצר סיימת את ברכת ולא התחלת עדיין את יוצר שעל פי ההלכה מותר לבן אדם במקום הזה לעצור ולהגיד

לעצור לצורך מצווה אפילו לדבר לצורך מצווה אז כיוון שכך בטח שיהיה מותר לו לעצור ולהזכיר עניינים שקשורים עם דברים קדומים קדושים כמו בריריך שמי וכמו וזאת וזאת הברכה וזאת התורה

שאלה מספר 19 עד מתי בנאדם יכול להגיד את הבריך שמי הוא לא הספיק להגיד עם כולם אז אני יכול להגיד אותו גם אחרי שאהרון הקודש כבר נסגר השאלה הזאתי מתייחס המשנה ברורה וגם כף החיים שניהם בסימן קוף למד דלד המשנה ברורה בסעיף קטן יוד גימל וכף החיים בסעיף קטן יוד בית

הם אומרים שעד שהספר תורה נפתח כדי לקרוא בו עדיין אנחנו יכולים להגיד ברישמי

אם הם עושים שמה סיבוב ארוך וכיוצא בזה אתה יכול עדיין להגיד בריא שמאים אני עובר לשאלה מספר 20 ידוע

שכאשר כשהספר תורה עובר צריכים לעמוד זה הסיבה שאצל האשכנזים יש פעמונים על על הכתר תורה זו הסיבה שאצל הספרדים יש פעמונים על הרימונים של הספר תורה כדי שאנשים גם אלה ששקועים בסידור הם ישמעו את הסמעו והם יקומו והם ימדו

הרבה פעמים הגבאי של בית הכנסת מכין את הספר תורה או את כמה ספרי תורה לפני התפילה והוא מוציא אותם מהארון הקודש אל התיבה והוא מסדר אותם שמה וכשהוא מוציא הוא מכניס יש אנשים שיושבים לומדים חסידות לפני התפילה הוא מאוד מאוד לא רוצה להפריע להם להתפלל ללמוד אז הוא עושה את זה בחשאי ככה יוצא מהר מהארון הקודש רץ ישר מהבמה וחוזר חזרה כתבו הפוסקים לא נכון

ככה שאלות את תשובות שבט הקהיתי בחלק הראשון סימן שין זין הוא אומר זה לא נכון צריך להודיע לאנשים שיקומו אפילו אם הפנים בתוך הספר זה לא פותר אותם

כבוד הספר תורה הוא ככה או ככה ולכן מן הראוי שיתן איזה שהיא מכה על השולחן למשוך את תשומת ליבה ליבם מהספרים כדי שיעמדו בשעה שהספר תורה עובר נוספת שקשורה לכבוד הספר תורה זה שאלה מספר 21

ספר תורה שרחמנא ליצלן נפל יש לו דינים מיוחדים צריך לעשות שאלת רב מה לעשות איך לעשות אם להתענות ואיך להתענות לפדות בצדקה לא לבדוק בצדקה מי צריך להשתתף

האם כל הקהילה או רק אנשים מסוימים אבל ראיתי דבר מעניין ואותו אני מזכיר עכשיו בנוגע לילד קטן שהחזיק ספר תורה והספר תורה נפל אז 1000 הילד הקטן בעצמו לא יתענה ילד- מגיל מצוות לא יתענה אבל יתן צדקה טוב

אז אנחנו רק נסיים

בנוגע לילד קטן שחלילה הפיל ספר תורה דבר ראשון זה חמור מאוד לתת לילד ספר תורה ואז הוא עלול להפיל אותו צריך להיזהר מזה גם בשמחת תורה אבל מצד שני ראיתי שכתבו שהילד הקטן כמובן לא התענה אלא יתן צדקה וגם הנוכחים כיוון שזה לא אחד מהם זה לא אחד מהערבות שלהם אלא זה ילד קטן

אז גם הם פטורים מלהתענות או לתת צדקה לנפילה שנפלה ממנו

הנקודה האחרונה בנוגע לענייני תפילה ובית כנסת

זה השימוש בארון הקודש לשימושים נוספים הרבה פעמים בארון הקודש בבית הכנסת זה המקום הכי שמור שם כספת אז הרבה פעמים הגביים מכניסים שם קופות צדקה הם מכניסים לשם שופר מכניסים לשם טליתות מכניסים לשם עוד כל מיני דברים חנוכיה

אם יש חנוקיה יקרה לבית הכנסת מכניסים אותה שמה השאלה אם מותר להשתמש בארון קודש שמיועד לבית מה שנקרא לקדושה לספר תורה

האם מותר להשתמש בו לדברים אחרים וכאן ראיתי שהפוסקים דנים הם אומרים אפילו את הכלל המפורסם לב בגין מתנה עליהם כיוון שזה מאוד נפוץ וזה מאוד מאוד מקובל שמשתמשים בארון הקודש אז זה כאילו שאפילו אם הם לא עשו תנאי הגבאים שאהרון הקודש הזה מהכספת ישמש גם דברים נוספים

אבל אנחנו מתחשבים בזה אנחנו מתחילים

מתחשבים בזה ושכאילו שבגין בעצמו יודע שזה דרכם של הבריות וזה כאילו

שבגין יתנו שהם יוכלו להשתמש בזה כעת אני אתייחס במילה אחת

לכמה נקודות בספירת העומר כמה כמה עניינים שקשורים בספירת העומר לפי הזמן הקצר שיש לנו דבר ראשון אנחנו אחרי ספירת העומר אומרים הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש במהרה בימינו אמן סלע

הרבי מסביר שהרחמן הזה זה כאילו

זה לא שאנחנו מייא רצון מלפניך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אתה מקיים את תורתך שזה עניין שכתוב בשולחן ערוך בשולחן ערוך לא כתוב יחזיר לנו העבודה בית המקדש זה הנוסח של הקבלה האדמור הזקן בסידור בחר את הנוסח של הקבלה ואילו

בשולחן ערוך כתוב להגיד יהיה רצון לפניך שיבנה בית המקדש מסביר הרבי פה זה לא יהיה יהיה רצון פה זה קביעת עובדה שזה ודאי יקרה במהרה בימינו ובקרוב

נוספת הרחמן הזה מחדש הרבי שהוא חלק מהברכה מכאן אתם יכולים להבין את מנהג הספרדים שכשהחזן מברך בקול על ספירת העומר

הוא מברך את הספירה ומיד אחרי זה אומר החמאם הוא יחזיר לנו עבודה עבודת בית המקדש במהרה ממנה אמן סלע ורק אחרי שהוא אומר את זה האנשים פונים לברך בקול ולמה

מכיוון שהרבי מסביר העניין הזה של הרחמן זה חלק מהברכה זה חלק מהספירה אי אפשר כאילו להפריד ביניהם

מכאן אנחנו יכולים ללמוד שמי שמחנך את ילדיו ואו שהוא רוצה לתת לאשתו לברך ספירת העומר והם לא יכולים להגיד את כל האריכות של כל הקטעים עם כל הכוונות ועם כל העניינים יברכו יאמרו ספירת העומר אבל על הקטע הזה של הרחמן שלא יוותר הקטע הזה צריכים להגיד אותו גם כן

נוספת זה בסוף ספירת העומר צריכה להיות ספירה מה פירוש ספירה אתה אומר את היום

מה יקרה אם יש חוכמולוג שהוא בירך את הספירה- יום למשל הוא נמצא ביום למד טית לעומר אז אומר היי יום 40 חסר אחת יום שהם כך וכך

האם עלתה לו ספירה או לא עלתה לו ספירה התשובה היא עלתה לו ספירה מדוע מכיוון שבסופו של דבר מבינים על איזה יום הוא מדבר 40 חסר אחת זה תופס וזה עולה לו אבל מה

יקרה אם בן אדם יסתכל על הספירת העומר והוא יגיד היי יום נגיד הוא נמצא 5 ימים לפני סיום ספירת העומר היום 5 יום לפני סיום ספירת העומר פה כתבו הפוסקים הוא לא אמר שום דבר הוא לא נתן שום מספר הוא לא אמר כמה ימים זה ספירת העומר

הוא לא הוא לא אמר הוא אמר 5 ימים- מספירת העומר אבל אין פה ספירה זה לא נקרא הוא לא יצא לידי חובה אדם ששפר בשפה שהוא לא מבין אותה

יש לפעמים מקורב אתה צריך לספור אותו בשפה שהוא מבין אם הוא שפה בלשון הקודש והוא לא מבין אותה הוא לא יצא עד חובה ישנו דבר מעניין שכותב אותו היערץ רבי יעקב בן צבי הבן של החכם צבי כותב אותו פעמיים בספריו פעם בספירה על השולחן ערוך מור וקציאה ופעם בשאלות ותשובות יהיה ושאלת יעווץ הוא אומר אני לא מבין אבל בכל התורה אנחנו אומרים שאתה

אם אתה אמרת קריאת שמע בלשון הקודש ולא הבנת כלום אתה לא אתה ידי חובה אז למה בספירה

אומר לו מוריי ורבותיי התשובה לשאלה שלו לכאורה פשוטה מאוד פשוטה ביותר למה האדמור הזקן פוסק שאם אתה לא הבנת את הספירה אז לא יצאת לידי חובה כי ספירה זה צריך להיות שאתה חי את הנושא

זה לא נקרא לספור אם אתה לא יודע מה אמרת זה לא בגדר ספירה בכלל אין פה כלום ספירה זה שאתה מייחל למשהו סופר כדי להגיע אליו

אם אתה לא מבין מה אמרת זה כמו שירת הזרזיר

אמרת התוכי אין פה כלום אז לכן לא יוצאים בזה ידי חובה אז לכן ניספור אפילו

בלעז לספור אבל העיקר שיבינו ויוצאים בזה ידי חובה איך צריכה להיות ההנהגה בימים האלה של ספירת העומר כתוב בספרים שבימים הללו צריך אשל הקדוש כותב צריך להתעורר בתשובה צריך להשתדל בקדושה ובטהרה צריך להיזהר במיוחד במחשבה בדיבור במעשה בשעה שאדם אומר אור החיים הקדוש בשעה

שאדם סופר ספירת העומר מתנוצץ בנשמתו

אור של החומר שממנו היו עשויים הלוחות הסנפיון מה זה עוזר לנו שיש אור של סנפיון מאיר עלינו בספירת עומר

כנראה שנפריון זה סמל של החומר שקולט את התורה טוב שאפשר לחקוק עליו את התורה האדם שסופר ספירת העומר זוכה לזקך את עצמו של דברי התורה יוכקקו

בתוכו כמו שצריך כדי בא לי וכאן אני עובר לשתי שאתי שאלות שאלה ראשונה בנוגע למוזיקה

שירת העומר שזה דבר חשוב מאוד חשובה

נאמרים נאמרו ויאמרו סביב הנושאים האלה כל מיני מילים אני רוצה לומר לכם יש הרבה דברים שנאמרים סביב זה שאין להם מקור ולא שחר האדמור הזקן מתייחס לנושא של נושא של שמחות בעניין של לג בנושא של בנושא של ימי הספירה סימן תו צד גימל צדיק ושמה הוא

שאדם צריך להיזהר מריקודים ממכולות ומשמחות יתרות לא מוזכר מוזיקה לא מוזכר מוזיקה ווקאלית לא מוזכר לא ווקאלית לא מוזכר עם עם עם שירים חסידיים לא מוזכר עם עם עם שירים חסידיים עם עם רצינות או בלי רצונות

זה פשוט לא מוזכר זה כל המצאות מה שמוזכר זה צמד המילים שמחות יתר

זה כל מה שמופיע עכשיו מתוך זה אנחנו יכולים להבין לבד שאם בן אדם התחיל לשיר לעצמו בתוך הבית שלו שירים שמביאים אותו לשמחות יתרות גם אם זה יהיה ניגון חסידי מרוסיה אז זה עדיין יהיה בעייתי גם אם זה אפילו לא בכלי המוזיקה של ניחוח אותו דבר אם בן אדם יהיה ינגן לעצמו או שישמע איזה שהיא שירהוקלית שמרוב המקפצים שהם עושים שם

ומשחקי הפה שהם עושים שמה זה לפעמים נשמר הרבה יותר משמח מאשר מוזיקה זה אז זה לא זה לא אין לו שום היתר

לעומת זאת אם בן אדם ישמע מוזיקה אם המוזיקה הכי מודרנית לא של ניחוח מוזיקה מודרנית אבל הוא ישמע עיבודים עדינים עיבודים רגועים עיבודים לא מקפיצים לא תהיה להם בזה שום בעיה זה היסוד היסוד זה שמחות יתר הודכאו רק את צמד המילים הללו לא מדובר

לא לא מדובר על שבת ולא מדובר על על זה זה היסוד עכשיו בנוגע לשמחה של מצווה פה

גם כן יש הרבה ערבוביה ערבוביה גדולה קוראת כתוצאה מזה שלא לומדים את הדברים במקורותיהם האדמור הזקן בנוגע לשמחת רוסים והירוסין הוא מדבר על קידושין שפעם היו מחלקים ביניהם הוא אומר במפורש שאסור לעשות ריקודים אסור לעשות מכולות אסור הכל

הדברים האלה אסורים גם בשמחה של

מצווה אדמור הזקן עושה את זה ולכן אלה שהחליטו שמותר בבר מצוות למשל לעשות מוזיקה וריקודים רגילים בשנים כתיקנם לא השנה אף אחד לא עושה מוזיקה וריקודים בזה אבל בשנים כתקנה לראות שאנשים רוקדים רגיל בר מצווה זה נכון לפי הפרי מגדים שכותב ששמחה של מצווה אין בעיה של ריקודים עם מכולות אבל זה לא נכון

לפי שיטת האדמור הזקן ולכן באמת גם

הפוסקים שניזהרים

כן לפסוק כמו האדמור הזקן כמו הרב רוזנר מהתלמידים שלו אז הם הזהירו ולכן זה לא תקין לא עושים בבר מצוות עם מוזיקה בתוך ספירת העומר

מישהו אמר לי התירו לו לעשות הוא יקליט את עצמו בשירה וזימרה עם מוזיקות הכי חזקות לפני ספירת העומר ואז הוא יכול להשמיע את זה ולשמוע את זה ולשיר עם זה תוך כדי שהמה שנקרא הדי ג'י תקליטן

יהיה יהיה בזה משהו יקרה שהוא יקליט לבנה תפירת תומר איפה שאנחנו שמענו כדבר הזה מה מה מקור לדברים האלה

אין לזה רמז לא ברא בדרוש ולא בסוד ולא בפשט ולא בשום מקום זה המצאות גריידה הרביק שהוא עבר וזה כתב לי הרב גרונר בזמנו ואחר כך הוא פרסם את זה בגליון כפר חבד אני עוררתי אותו על העניין אז הוא פרסם כפר חבד גם כן

הרבי כשעבר בליאת טנק מבצועי מצווה טנק והוא עמד ליד סן סמטי והיה מוזיקה ממנו ואתם מבינים לבד שהמוזיקה ממצנק בשנת תו שין מם דלת בערך לא הייתה מוזיקה של

של טראמפ

זה היה מוזיקה חסידית והרבי אומר לו עושה לו ככה ואומר לו מה הם לא יודעים שבספירת העומר אסור לשים מוזיקה אז מה פתאום איך אומרים המציאו כל מיני דברים מוזיקה חסידית ניחוח כל הכל סיפורי סבתא אין אין לזה שום שחר

לעומת זאת השאלה היא מה קורה בתקופה שלנו שהאנשים נמצאים מעונן חלקית נקרא לזה האם הם יכולים לשים לעצמם מוזיקה אז כבר אמרתי ואני אומר גם השנה אפשר לשים מוזיקה כאשר בן אדם

בדאון אפילו מוזיקה שמחה משום שהוא נמצא מתחת לקו האפס אז הוא לא עושה את זה בשביל שמחות יתרות אלא בשביל להגיע לשמחה נורמלית אז אדם שרוצה להגיע לשמחה נורמלית יכול לשים ואיך אומרים והשם הטוב ישמור עליו אבל כשמדובר על משהו שהוא הוא הגיע כבר לרב של השמחה

עכשיו זה כבר הקפצות יתרות מזה להפסיק זה יש אפס יש למטה 100 אפס ויש למעלה 100 אפס

מותר לך להגיע מלמטה מהאפס אלא אפס מלמעלה מהעשר אפס זה כבר יתרות ואתה צריך להיות מאוזן עם עצמך ולדעת מה מותר מה אסור לכן תדעו לכם ההלכה פשוטה יותר מפשוטה

אל תתבלבלו זה לא ווקאלי זה לא קשור לניחוח זה לא מוזיקה ישנה זה לא מוזיקה חדשה זה לא אי מוזיקה ולא בלי מוזיקה זה רק דבר אחד

ברגע שזה שמחה יתרה גם עשירה בפא בעייתית ברגע שזה לא שמחה יתרה גם התזמורת

איך אומרים התזמורת הכי מהודרת ומהוללת גם כן אסור יהיה מותרת זה כל היסוד ושמחה של מצווה אין להתיר לשמוע מוזיקה לדעת תדמור הזקן אפשר כל הדברים הם מאוד מאוד פשוטים בנושא ואני רק אגיד עוד מילה אחת בנוגע לבית יער יש לי

לפני זה אדם שרוצה לדעת האם מותר לו לשים מסכה

בזמן שהוא נמצא במקום שאין היום שאין עירוב בשבת

האם מותר ללכת עם מסיכה באותו זמן אז כבר כתבו על זה הפוסקים המשנה ברורה בסימן שין 1000 בסעיף קטן קופ שיהיה

שיש

אדם צריך דבר לרפואה אז אין בו בעיה של טלטול וגם במקום שאין עירוב כמו בחוץ לארץ ויוכל להשתמש עם עם המסכה הזאתי ואין לו בעיה כלל ועיקה