אדם שאינו יכול לדבר, כגון שמחובר בגרונו למכשירים שמונעים ממנו דיבור, או שהוא אילם, כיצד יקיים את מצוות ספירת העומר?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אדם שאינו יכול לדבר, כגון שמחובר בגרונו למכשירים שמונעים ממנו דיבור, או שהוא אילם, כיצד יקיים את מצוות ספירת העומר?
[1] ראה שו"ע אדה"ז סי' תפט ס"א שמעיקר הדין אומרים שומע כעונה בספירת העומר. וראה פרי חדש ריש הסי' שם. וכן כתב שו"ת מקדש ישראל ימי הספירה סי' כט. וראה בית מתתיהו גבאי ח"א סי' ח אות לז.
[2] בשו"ת רבי עקיבא איגר סי' כט כתב שבכתיבה לא יוצאים ידי חובה. אבל בכף החיים סי' תפט ס"ק כח הביא בשם שו"ת שבות יעקב ח"א סי' ל וקול אליהו ח"א סי' ל ואגורה באהליך דף יא שכן יצא ידי חובה בכתיבה. וראה עוד שו"ת דברי שלום ח"ד סי' מג שהאריך במחלוקת הפוסקים בזה.
[3] ראה שו"ע אדה"ז סי' סב ס"ג, שאף שאינו יוצא בזה במצוות הצריכות דיבור, מכל מקום האנוס יהרהר וה' יראה ללבב ויתן לו שכר המחשבה. וראה חומש העמק דבר ויקרא כג, טו שוספרתם לכם בסתמות המקרא משמעו מחשבה ולא דיבור. וראה בית מתתיהו גבאי ח"א סי' ח אות לח.