תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
אז אני אתחיל בנוגע למוזיקה בספירת העומר
ספירת העומר כבר התחילה כמו שאנחנו יודעים זאת אומרת יש לנו כבר בתוך חלום מועד ספירת העומר והפוסקים דנים האם בתור ספירת העומר
יש לנו את כל ההלכות של האבלות והמסקנה המקובלת היא שאין זאת אומרת שאפשר בהחלט לשמוע מוזיקה בתוך ספיירת העומר בספר בית השואבה
אחד מהקדמונים הוא מדבר על חול המועד ביחס לאדם שנמצא בתוך השנה אפילו איש או אישה שנמצאים בתוך שנה על אבא ואימא האם יש להם את הדינים של אבלות המסקנה היא שאין דינים של אבלות בתוך חול המועד
זאת אומרת בגדול אנשים שרוצים לשבת עם המשפחה ושמים שמה מוזיקה שלא לדבר על חול המועד סוכות שיש שמחת בית השואבה אז כמה זה מחלוקת אבל יש שם מקל על מי לשמור בפרט שבאוויר ואבלות אנחנו הולכים
להקל זה בתוך בתוך חול המועד עצמו אחרי חול המועד בא מיד איסור חג וגם באיסור חג ישנה מחלוקת פוסקים האם אנחנו מחשבים אותו כשייך למועד איסרו את גם לעניין השמחה והמוזיקה גם כן ויש בזה גם פסיקה ספרדית של הרב עובדיה יוסף
יש גם פסיקה האשכנזית של הרב אלישיב ושניהם בדעה שאפשר להקל גם באיסו חג לרבי מוזיקה
ליהודי יוצאי מרוקו שמקפידים לעשות איזשהו חג חג המימון על מוצאי פסח הם עושים עם מוזיקה אז בשבילהם זה נפקא מינה כאילו
למעשה האם אפשר לעשות מוזיקה באיסרו חג או לא השנה שבארץ ישראל יוצא שאין לנו את האיסור חג כי זה שבת אז גם כן דנים שמכיוון שזה הפך להיות חג קבוע וכיוצא בזה אז זה יש להם על מה לסמוך גם כן להקל במוזיקה בעיסוך חג עכשיו השאלה הנשאלת מה קורה אחרי זה
מה מה דיני האבלות לגבי מוזיקה אחרי זה אנחנו יודעים שהספרדים ממוצאי לג בעומר הם כבר מקלים בדינים הם לקחו את השיטה הזאת בהלכה אנחנו יודעים שהמנהג של של האשכנזים זה שיש יש דיני אבלילות גם אחרי ספירת העומר יש מחלוקת האם זה מתוך דיני האבלות או שזה עניין של הכנה לחג השבות
איך שלא יהיה מחמירים
השאלה היא השאלה היא מה בנוגע לשמחה של מצווה למשל אדם
שלו בר מצווה או האדם שיש לו שמחה אחרת אז בפוסקים מה שנקרא הקונבנציונלים פה האחרונים מכוני זמננו אם זה המנחת יצחק ואם זה שבט הלוי הרב מוזנר הם שניהם עוברים אומרים שהמנהג היה לא לעשות מוזיקה אפילו בשמחה של מצווה
כשמסתכלים בשולחן ערוך האדמור הזקן הוא סימן תא גימל האדמור הזקן מדבר לכאורה שגם בשמחה של מצווה אין היתר
היתר של שמחה זאת אומרת עוד מעט נראה איזה שמחה הוא מדבר הוא מדבר
על סעודת קידושין שזה בוודאי שמחה של מצווה על פי גדרי ההלכה ולכן למעשה גם שמחה של מצווה לכאורה אין היתר
מה שקורה בפועל שמתבוננים בשולחן ערוך הלשון של האדמור הזקן הוא שלאסור ריקודים ומכולות זה אולי זה הוא לקח מהמגן אברהם
אחר כך הוא מוסיף ושמחות יתרות זאת אומרת במילים אחרות בשולחן ערוך בכלל לא מוזכר הנושא של מוזיקה בכלל בנושא הזה של ספירת העומר מה שמוזכר זה ריקודים לאכולות קודם כל מה זה ריקוד
ריקוד מוסבר המשנה הזה כמו שעושים בחתונות ששמים ידיים אחד על השני ועושים כניסה ויציאה ככה אלה מפה ואלה מפה זה נקרא ריקוד בלשון ההלכתית מה זה מחול מחולות זה סיבוב הסיבוב שעושים לח דודי אחרי התפילה זה לא מחול מכיוון שעושים אותו בהליכה בלבד
שלו נקרא מחול גם בשבת יכול להיות שיש צדדים להיתר המחול הזה הפירוש הוא שנותנים יד ביד ואו כתף אל כתף ורוקדים מהר בסיבוב זה מחול אומר האדמור הזקן בימי הספירה
ריקודים אסורים מכולות אסורים ושמחות יתרות מה ההגדרה של שמחות יתרות אנחנו לומדים מהפריים מגדים בהלכות בין המצרים כשהשולחן ערוך בבין המצרים הביא את העניין של ריקודים ומחולות מיד הפרי מגדים ידבר וישראל
שהמלכה
לא זה בכלי זה וכיוצא בזה זאת אומרת הוא הבין שאם אתה מדבר על ריקודים או מכולות אז מוזיקה זה גם בכלל ישראל הוא עובד בכלי זמר אז
הרבה פעמים אתה שומע אנשים שואלים רגע רגע רגע אני רוצה להבין ואם אני שומע את זה רק בהקלטה זה בסדר או אחד אמר לי ואם אני מקליט את זה לפני ספירת העומר זה בסדר ואם זה לא מוזיקאים כלי זמר אלא זה רק מוזיקה שנקראת ווקאלית דרך הפה זה כן בסדר אז אני רוצה לומר משהו נורא פשוט לא מוזכר בכלל מוזיקה עזבו תרדו מזה זה לא קשור בכלל למוזיקה
זה לא שאלה האם
זה
מוזיקה או לא מוזיקה השאלה היא האם זה מביא אותך לשמחות יתרות
וגם אם אתה תשאיר בפה ואתה תבוא לידי שמחות יתרות אז זה גם כן בתוך העניין זה הגדרה פה היא אחרת זה לא קשור בכלל למוזיקה
לכן כל הנוסחאות האלה שאתם ראיתם פה
אושה תשים בהקלטה או שטסים ניגוני ניחוח או שתשים בוקלי או שטסים זה אודיש אומרים ההפ צריך מאשתון כל זה לא התחיל עדיין לא התחיל כי זה הייתה הנחה הפשוטה שלי במשך הרבה שנים אבל מכיוון שכל פעם היו דיונים סביב זה לא נכון
אבל פלוני ופלוני אומר ככה פלוני ופלוני אומר אחרת וכיוצא בזה אז אני אמרתי אולי יש מהרבי משהו בעניין הזה זאת אומרת אם יש איזה שהוא משהו בתוך חסידי חבד אז זה חותמת המלך האם יש על זה איזה שהוא שערי בית
אז אני שלחתי מכתב לרב גורן אבל עליו השלום שלחתי לו מייל ושאלתי אותו אם הוא זוכר משהו אם יש משהו אז הוא כתב לי כתב לי באריכות שהוא זוכר
נדמה לי שזה היה בתו של מם דלד ככה הוא כתב הרבי הגיע מהבית ועמדו מצווה טנאס הטנק המבצועי עם ליעד סן סרונטי
והיה מוזיקה מה זה איזה מוזיקה יש בטארק המקצוע איזה מוזיקה יש שמה
טלי בטוח רק מוקלי איזה מוזיקה יש שמה רק טרנסים מה יש במוזיקה של טלק המבצעים מיץ וטנצ
וסיים איזה מוזיקה יש אני יודע של אותם תו שין מ דעת ומיי זה יכול להיות ניחוח זה יכול להיות אז היה שמחת בית השואבה בחצרות לובביץ
היה אז התאים האלה מה כבר היה שמה כמה הקלטות של אברהם פריד מה מה היה יכול להיות היה שמה גם אברהם פריד זה לא בדיוק המיץ וטאנץ לא זה מה שהוא לקח
ושהרבי הגיע ולייב למדה עמד שמה בחוץ אז הרבי פונה אליו אומר מה מה מה עם שמים
אתה אומר מה הם שמים מוזיקה מה הם לא יודעים שזה ספירת העומר כאילו זה היה משהו כתב לי
באותו שבוע הוא פרסם את זה בגיליון כפר חבד כנראה שהזכרתי לו את העניין אז הוא שלח להם את הסיפור הזה יותר מזה שזה באמת דבר נושא לדיון הלכתי בספר שיצא אחרי פטירתו הוציאו את היומנים שלו ואת הזה החלק הראשון אז שמה הוא מספר שלא פעם ולא פעמיים אלא פעמים רבות הרב שלח אותו ביום לג וו לאולם
השמות
צריך מפורסם של אוהלי תורה הרבש שלח אותו לשם להגיד לאנשים שכיוון שיצא צאת הכוכבים של מוצאי לג בעומר להפסיק את המוזיקה והרבה הוסיף ריקודים אני לא אפריע לכם ריקודים יכולות אתם יכולים להמשיך אבל את המוזיקה להפסיק אני שברתי את הראש כאילו בוא נאמר כל הפוסקים שמתירים להתחתן בלג בעומר אז אין להם בכלל שום בעיה שאם התחלת את השמחה לפני שתמשיך אותה גם אחרי מה זה שמחה התחת חתן וכלה
עדיין השמחה נמשכת עדיין לא בירכו ברכת המזון אז מה הבעיה
לא יודע אולי הרב בחשש למראית העין שיבואו ויגידו שאצלנו הולך ככה שמח בלג זאת אומרת אחרי לג בעום בספירת העומר אבל ריקודים וכולות הוא איתי אולי שזה בגדר ראשונים כיצד מרקדים לפני הכלה זה גדר ההלכתי של המצווה ואילו המוזיקה זה כבר תוספת
זה לא חובה קרובה הלכתית אבל
איך שלא יהיה אנחנו רואים ברור את דעתו הקדושה של הרבי ואני מזכיר את זה אבל על פי שבדרך כלל הפסיקה צריכה להיות פסיקה לפי שולחן ערוך וענושא כל כך ולא משמורות וסיפורים
וזה הדרך תמיד שאני מביא בשיעורים אבל אף על פי כן מכיוון שהנושא הזה לדעתי נורא פרוץ נורא לא מפורסם נורא לא ידוע אז בחרתי לדבר על זה ולעורר את זה שוב
ספירת העומר יש לה את ההלכות שלה ספירת העומר אין ריקודים ואין מכולות ואין שמחות יתרות גם לא בשמחה של מצווה גם לא בשמחה לג בעומר הוא יוצא דופן
מי שמתחתן בליל לג בעומר יש לו על מה לסמוך מי שיוצא
ל ג בעומר מחוץ ללג בעומר יש לו על מה לסמוך אבל אם אתם שואלים כל
הפטנטים למיניהם מוזיקה כזאת מוזיקה אחרת אתם יודעים איזה מוזיקה אפשר לשמוע מוזיקה שהיא לא בגדר שמחות יצירות אם יש לך איזה ניגון עתיק הזה סתיו הפית הוא
ואתה בכל זאת כמו שאומרים נשאר זה ולא יוצא מהכלים אז זה אתה יכול בהחלט לשמוע ניגונים חסידיים מעוררי רגש מעורר דבקות להשם זה אתה יכול לשמוע וזה גם לא משנה
תשמע אותם עם מוזיקה או בלי מוזיקה תוציאו את זה מהלקסיקון זה בכלל לא רלוונטי לנושא אם זה עם מוזיקה או בלי מוזיקה ואם זה מוזיקה כזאת שהיא
לא יודע איך לקרוא את זה היא מקפיצה אז המוזיקה הזאת זה גם לא משנה אם היא תהיה היא מוזיקה או עם קולות שעשו אותה מהפה
זה המצאה מה זה משנה שמחות
יתרות זה ההגדרה של אדמור הזקן יש פסיקה אחרת יש פוסקים אחרים אבל זה האדמור הזקן
יש בכל אופן
אני אתן זמן אני מבין את הבעיה אז אני אתן זמן יש
יש כן משהו שהוא יוצא דופן לכל הכלל הזה שאני אמרתי שזה כאשר האדם נמצא במצב רוח לא טוב זה נכון גם חלילה באדם שנמצא בשתוך שנת אבלילות היא בית חודש או בתוך 30 על שאר הקרובים וזה נכון גם לימי בין המצרים
ובאמת בגדול זה נכון בכלל שמאז החורבן גזרו לא לעשות
לא לא לא לא לא לא לעשות שירה וכולי וכולי ויש היתרים מסוימים שכן אז
מה ההיתרים הגמרא במסרת אותה מדברת על זה שאלה שהיו חורשים עם השברים אז זה היה מין עבודה מונוטונית כזאת מעייפת כזאת אתה הולך כמה דונמים עם משור לכיוון אחר ואחר כך אתה עושה סיבוב של חצי חצי מטר ואתה חוזר עוד פעם על אותו מקום והשמש קופחת אז התירו להם לשיר למדו מזה הפסקקים בני זמן
שכאשר בן אדם נמצא במצב רוח לא טוב הוא צריך חיות כדי לעשות את העבודה נגיד אישה ביום שישי אחרי צהריים היא רוצה איזה שהוא כוח מיוחד להכין את ההכנות לשבת משום שהיא אין לה אין לה אנרגיה והמוזיקה תעשה לה אנרגיה כדי לעשות את ההכנות אז נמצא שהמוזיקה היא לא באה כדי לשמח אותי שמחה יתרה אלא כדי שאני אעשה את המוטל עליי כמו למשל אדם שנשא בנהיגה והוא נוסע באוטו והוא רוצה לא להירדם בלילה
אז הוא אז הוא איך אומרים שם מוזיקה כדי לא להירדם המוזיקה היא לא כדי שהוא ישמח
עניין לשמוח יש פה עניין לא להירדם זה מובן או אדם שעושה איזה שהיא התעמלות מסוימת או ריצת בוקר וכיוצא בזה והוא צריך את צריך את המוזיקה כדי שיהיה לו כמו שאומרים את החשק לעשות את הזה אז כן וזה יכול להיות גם כן כשרואים את הוידאו של לראות את מלכנו או מה שהולך הולך שמה מוזיקה תוך כדי
ויש גם וידאו נוספים ויש שרים טניה שולח טניה עם מוזיקה וכאלה אנשים
אנשים שואלים אם זה אפשרי כל כל מוזיקה שהיא באה תוך כדי איזשהו דבר כמו למשל ראייה שומעים את הנראה רוצים להרגיש יותר טוב את מה שאתה רואה זה לא מוזיקה לשם מוזיקה זה מוזיקה לשם משהו אחר אז יש לזה כבר צעד מסוים להקל לא זה לא זה לא זה היה הבעייתיות אז זה כמו שאומרים הצדדים להקל אבל כשאתה מדבר איתי בפשטות על בר מצווה או על ברית מילה או על זה או על זה או על זה
אם אתם שואלים לפחות מה אני אראה בפשטות השיטה של האדמור הזקן ומה דעתו של הרבי בנושא לא
שומעים מוזיקה אפילו שזה שמחה של מצווה זה לא זה לא העניין זה לא המטרה וצריך לקחת את זה בחשבון
בשביל מה בדיוק חשבתי אז
אני אתן לך עוד הגדרה שלי אולי תהיה קצת יותר חזקה אדם שנמצא במצב רוח לא טוב הייתי מגדיר את זה ככה יש את האפס יש למטה 100 אפס
למעלה מהאפס יש בן אדם שהוא בהיי אז הוא מעל האפס יש בן אדם שהוא עכשיו בחצי דיכאון למרץ לשליש ולרביעייה אז כשבן אדם נמצא מתחת לאפס והוא רוצה להגיע לא לאל האפס אלא לאפס צריך להיות מצב נורמטיבי אז הוא יכול לשמוע מוזיקה במצב נורמטיבי
אז אנשים יגידו לי תשמע כולם היום ככה
אז או שכן או שלא קשה לדבר על כולם כל אחד יכול לדבר רק על עצמו אבל גם אם אתה מדבר על עצמך אז זה לא אומר שאתה צריך לשים את זה במוזיקה שכל הרחוב שומע
אתה עושה את זה כמו שאומרים לעצמך עם האוזניות שלך כדי אתה רואה שהרבי חשש בפשטות זה היה החשש שלו הוא חשש
לאיך אומרים לאיך זה ייראה ואיך זה ישמע גם כן שזה שזה זה יש כאלה שיוצאים מביצוע מיום שישי אז כדי שאנשים ישימו לב שהם נמצאים ברחוב פה הקבוצה אז הם שמים איזשהו מוזיקה
זה גם יום שישי אחרי צהריים וזה גם לא בשביל המוזיקה לא באנו לרקוד פה עכשיו ריקודי שמחה באנו פה כדי למשוך אנשים להנחת תפילין אז
שוב כיוון שזה לא המטרה של המוזרה של עצמה אני יכול להבין את הצדדים להתיר בדבר כזה אבל כשהמטרה היא המוזיקה לכשעצמה והשמחה לכשעצמה אז זה לא בספירת העומר עוד מישהו רוצה לשאול על זה לפני שאני
עובר
בן אדם לא לא דיכאוני אבל אם נגיד שזה דברים מותרים
שנהגו בהם איסור אז לכאורה רק בפרה נעשור אבל גם לעצמו שזה בשקט הזה ובחייתי הרי לא
יכול להיות שאדם לשעצמו יש לו דינים אחרים אבל עוד הפעם לעשות שמחה לעשות בר מצווה לעשות לעשות אירוע עם המוזיקה ולהגיד שכיוון שאני עושה נגיד סיום מסכת או משהו כזה אני פותר את הכל זה זה זה כבר יהיה פירצת גדר זה כבר יהיה יותר מהדין
אז זהו אז אני הדגשתי כתוב ריקודים מכולות ושמחות
זה נגזר מהריקודים והמכולות זה שאדם משמח ואומר בדיחה או אומר משהו ובדרך כלל רבנים מהסוג הזה משלבים את זה כדי שהדברי תורה שהם משלבים בפנים יכנסו פנימה אז עוד פעם זה לא מטרה זה לא ערב ערב הומור ואטרקציה זה ערב ערב תורני כן
זה גם מאוד
אנשים בעיקרון לא ואני בכל מקרה
לא חושב שטנקים שעומדים ליד סונס היא אתה יודע יש לפעמים שאנחנו מתנהגים בהרחבה ברוך השם שמים את המוזיקה והולכים להתפלל כאילו זה עכשיו לא זה לא במנהטן שמניחים תפילין עם אנשים אני נוטה להגיד שכן אבל סתם להשאיר ככה מוזיקה זה לא לעניין
זה לא העניין זה תהליך
לג בעומר זה דין לפני עצמו ביום שלפני הרבי דיבר על על היום שלום שלפני
הרב דיבר גם על היום שאחרי בניוטי שיחות בחלק ל זהין הוא מתייחס לזה הוא אומר לעשות כינוסים לילדים הוא מזכיר באופן המותר הוא לא מדבר לא על מוזיקה לא על ריקודים למוות הוא לא אומר מה הוא מתכוון באופן המותר ולעשות את זה לעשות סיום מסכת לעשות זה כדי שיהיה מותר אבל עוד פעם אנחנו לא יודעים על מה הוא דיבר
זאת אומרת על מה מה היה העניין וזה גם היה ב כהשלמה ללג בעומר איזה שהוא משהו שקשור לג בעומר לכן יש אני יכול להבין ששליח
לא כבר צאת הכוכבים של לג בעומר כבר היום אחרי ערב לג בעומר אחרי צהריים והוא כבר אנחנו כבר לא אומרים טחנון ואנחנו כבר זה ואתה נכנסת כבר לאווירה של לג בעומר ההארה של לג בעומר היא אירה אז אני יכול להבין כאילו את הצד הזה להיתר כן קצת לפני ואחרי גם כן כהמשך כמו שאומר הרבי אבל עוד פעם סתם ככה זה לא שייך כן
הרב געגועים
בכיף פרופסור לפי הגדר הזה אפשר יהיה לשמוע ציבורית האומץ כי הרבה סיפרה של הרק
דבול אצלו באמת המוזיקה היא באמת רק ניגונים הוא עושה את זה מאוד בחן בחסד כן
אתה מדבר על הרב עמר מאשדוד כן הוא באמת אצלו זה ממש
בשמחה כן יש
חלוק כזה באיגרות
משה
יש באגרות משה יש
כן נכון נכון כן שאלה מה כאילו
מה המטרה של זה כן
יכול להיות פשוט שהכירב הוא אם המוזיקה משמיעים את זה לכולם אז בין כולם יש כאלו אנשים שנמצאים
בחי ואז
בשבילם זה יהיה תוספת שמחה
אתה כבר קובע לרבים מה לעשות כן כן
אני מנסה להגיד למה רבע עשה בטנק ניסויים כאילו אם אם אני אם
אם זה מכולם אז בדרך כלל חלק מהאנשים הגיעו לאיסור
יכול להיות
אחרי לג בעומר כשיש יהודים ספרדים שעושים חתונות ואנחנו מוזמנים להשתתף בחתונה אפשר בהחלט להשתתף אפשר גם שם לשמוע מוזיקה אפשר גם לרקוד מכיוון שאתה נמצא עכשיו על חשבונם אתה נמצא עכשיו על המצווה שלהם
על החתונה שלהם אין עם זה בעיה אם יש יהודי שלעד אתה לא שומר תורה ומצוות בצורה מלאה והוא רוצה להתחתן הנטייה שלי זה להתיר לו להתחתן אחרי לג בעומר אפילו שזה לא מנהג האשכנזי אבל אבל לא אבל מכיווןון שאני
רוצה שהוא קודם כל יחיה בקדושה ובניסויים כדת משה וישראל ויש דעות שמתירות את זה אז ככה קיבלתי מהרב שלמה זמנוך שאנחנו יכולים לעשות אשכנזי ספרדי וספרדי אשכנזי כשהוא נמצא במצב כזה כדי שהבן אדם לא יח אתה
יכול לה זאת אני ספרדייה ככה למפר את הבניין
אבל אז היא איך אומרים היא תגיד לו גם לאכול קטניות
אני רוצה להתייחס עכשיו לספיית העומר עצמו
יש לנו בסידור את הכוונות של ספירת העומר יש לנו את הכוונה של של המילה למנצח מילה באנא בכוח ויש לנו אות וישמחו ויירננו מהפסוק ישמחו וירננו יש לנו גם ככוונה של הספירות איזה ספירה של והשאלה היא מתי בדיוק צריך לכוון אותם אז יש מחלוקת בזה בקבלה לסידור שבתאי מרשקוב מה שמה שצריך לכוון את זה
בשעה שאתה סופר שאתה אומר היום כך וכך לעומר אז אתה מכוון את זה ואילו בפרי עץ חיים מה שמה שאתה מכוון את זה באותו מקום איפה שאתה אומר אחר כך אתה למנצח אז יש מילה מילה ששייכת ליום שמה אתה צריך לתת עליה את הכוונה
המילה ששייכת בהנה בכוח שמה אתה נותן את הכוונה האות בישמחו שמה אתה נותן את הכוונה ואחר כך אתה אומר הספירה של ספרתי היום אתה אומר את ה
את הספירה ששייכת לאותו יום ככה פרי ארץ חיים מזה שהאדמור הזקן בסידור הוא הכניס את המשפט הזה שכאן צריך לכוון הלשון של האדמור הזקן בסידור זה יכוון
לספירה של אותו הלילה ולתיבה אחת של אנא בכוח ותיבה אחת של מזמור אלוקים יוכנינו +1 מפסוק ישמחו ואיפה הוא מכניס את זה הוא מכניס את זה אחרי הברכה קודם הספירה
אם הוא היה חושב שאנחנו צריכים לכוון את זה במקום איפה שעל המנצח איפה שאנא בכוח איפה שבהמשך אז הוא היה צריך להכניס את זה אחרי הספירה לפני על המנצח למה הוא הכניס את זה לפני הספירה ופשטות כיוון שהוא סבר כמו רף שבתנראשקוב שהכוונה היא צריך לכוון בשעת הספירה עצמה ככה זה בפשטות היום
הייתי אומר ככה החסידים פעם ברפועל נחמן הכהן
האבא של רבי יואל כאן שהוא לימד את התלמידים שלו ככה ראיתי שהם מביאים הוא לימד אותם לעשות כמו שאני אומר לא בשעת הכוונות בשעת המזמורים עצמם אלא לפני כן יש מכתב שמופנה מהרי בהראיה אצל אליו שבמכתב הזה הריץ אומר לו שבכל מצווה יש שתי סוגים של כוונות כוונה כללית וכוונה פרטית את הכוונה הכללית אתה צריך לכוון בשעת הברכה ואת הכוונה הפרטית בשעת קיום המצווה אם אני
לוקח את המכתב הזה ואני מביא אותו לספירת העומר כוונה כללית לקיים על רצון השם זה בשעת הברכה על ספירת העומר כוונה פרטית של הכוונה היומית של אותו היום עם המילים המתאימות בשעה שאתה אומר היום יום אחד לעומר אתה לא יודע אתה אומר את היום באותו זמן אתה צריך לכוון זה בפשטות
ויש גם בשיחה של הרבי האחרון של פסח תאף שין נון 1000 שהרבה בתוך השיחה אומר הברכה קשורה במיוחד עם ענייני הכוונות הברכה של ספירת העומר
היא קשורה במיוחד עם ענייני הכוונות זאת אומרת
שלא כמו פרי יצריים שאומר שתכוון את זה בהמשך תכוון קובניות כן אלה שחדי עין טוענים שראו אצל הרב גם כן את העניין הזה שהוא מסתכל על הכוונות הופך את הדף ומסתכל רק לפני הברכה ולא לא ראו אותו עוד הפעם מסתכל הופך בשעה שאומרים את המזמורים הללו
זה מחזק שהסדר איפה שאנחנו אומרים את זה זה לפי הרב שאפט המירבשקו ולא לפי הפריץ חי זה הנקודה הנוספת
הדירה עצמו שומרים על היום
יום
בשעה שאתה אומר היום יום אז אתה אז אתה מכוון את הדברים האלה זאת אומרת במילים אחרות במילים אחרות אתה יכול להבין למה בסידור זה מופיע ביחד עם הספירה אתה מסתכל ואתה אומר הנה הרי היום זה וזה ואתה מסתכל אז אבל אתה לא צריך עכשיו לכוון את המילה בדיוק במקום איפה שאתה אומר אותה זה זה זה הנקודה עוד הפעם
שמה אומרים את זה
זה ברור שמה אומרים במקומו אבל גם את הכוונה הזאת אתה מכוון בשעה שאתה סופר בפועל ממש
אתה חושב את המילים האלה כן
כן זה זהו כן ככה חושב עליהם כן
זה פשוט זה הכוונה מה מה כיוונת בליל הסדר יכוון שעכשיו הוא שופך ביסוד הקליפה והיה שנשאר זה יין נומח
מה כיוונת האלה
כן אוקיי נוספת שהיא קשורה לספירת העומר כאשר יש אנשים ששואלים אחד את השני האם מה הספירה של היום באיזה מקרים
מי שהחבר שלו שואל אותו
ובין השמשות מה הספירה והוא ענה לו מה הספירה היום בכל זאת הוא יוכל היום לברך בברכה ולא הפסיד את הברכה אפילו באותו יום אז יש כמה כמה אפשרויות דבר אחד אם הוא לא אמר לו היום זה וזה
הוא לא הזכיר את המילה היום אז זה לא נקרא שום ספר שניה כיוון שבזמן הזה זה מצווה דרבנן אז כדי שלא תצא דויד חובה אתה צריך שתהיה לך כוונה נגדית הפוך
אתה צריך לכוון הוא כיוון הוא אמר מה הספירה היום היום
כך וכך לעומר אבל הוא התכוון לא לצאת בזה ברגע שאתה התכוונת לא לצאת לא יצאת ידי חובה או אפשרות שלישית אם אתה זה
זה זה זה סיום
כך וכך ימים שהם שבוע אחד ואתה בכל פעם שאתה צריך להגיד שהם שבוע אחד אם לא אמרת לא יצאת ידי חובה אז זה שאמרת באותו יום רק את הספירה לא יצאת לידי חובה אז בכל מקרה אתה תוכל לספור באותו היום אפילו בברכה
מה יהיה הדין כאשר אדם שאלו אותו את ימי הספירה והוא אמר הוא ענה ולבסוף הוא שכח באותו יום לספור בעצמו
וגם עבר כל היום שלמחרת והוא שכח להשלים האם בלילה שלמחרת הוא יכול להסתמך אתמול שאלתי מישהו ועניתי לו את את היום
אמרתי לו את אותו יום אז כי נחשב כאילו ספרתי או לא אז זה זה לא יעזור לו אם הוא לא אמר את המילה היום זה לא יעזור לו אם הוא אמר את המילה היום זה כן יעזור לו זה אותו
הוא שמע את השניה
הוא את
השני
אז זהו זה זה אם הוא שמע
הוא שמע
הוא שמה כן
אדם ששמע את החבר שלו שהוא טועה בספירה הוא שומע אותו איך שהוא סופר הוא טועה אז הוא מיד מתקן אותו היום גם רגע היום גם לא לא כמו שאמרת אז הוא צריך להיזהר
אם הוא אמר היום כך וכך הוא כבר לא יוכל לספור כאילו הוא לא לא יוצא לידי חובה דוגמה נוספת אדם
שענה לחבר שלו את מספר הימים ואמר לו היום והוא התקווה
שהוא לא יוצא בספירה הזאתי אבל
אבל אבל הוא התכוון שהוא לא יוצא בספירה הזאתי והוא אחר כך שכח אחרי שהתכוונת לא לצאת בספירה הזאת אז הפסדת אין מה לעשות
נוספת אדם ששאל את החבר שלו מה היה אתמול והחבר שלו השיב לו בטעות את היום
האמא שואל יוצא
יוצא ידי חובה ואם הוא יכול לספור בספירה של הזה
זה
אז אז אז בפשטות כשאתה שמעת את הספירה של היום ואתה חשבת שזה הספירה של אתמול אז זה לא זה נקרא שהתכוונת לא לצאת ידי חובה כי זה לא זה לא מותאם אחד עם השני ולכן אתה תאכל כן ולכן אתה תאכל כן לברך נוספת
אדם שמסופק אם הוא ספר אתמול
וכל היום למחרת הוא לא ספר והגיע היום למחרת אני למחרת היום הוא יכול לחזור ולספפור אז
פי שבכלל אומרים ספק ברכות להקל אבל כאן כיוון שיש שתי ספקות וכיוון שזה מצווה דרבנן אומר האדמור הזקן בספק ספקה הוא יאכל כן לחזור עוד פעם ולברך רק להעיר שהרבה מזכיר בנוגע לחידוש הזה שלא נוכל לעשות מזה עכשיו כל פעם ספק ספקה באיסור דרבנן מכיוון שאיפה שזה נאמר נאמר איפה שלא נאמר לא נאמר יש לנו כלל בשער בסוף סימן קופיות ביורד דעה שספק ספקה אנחנו לא דורשים לבד אז איפה שהאדמות
הזקן אמר שעושה ספק פקהדר הבנה אנחנו עושים איפה שהוא לא אמר לא אמר והיא יש לזה המון המון
השלכות נוספות נוספת
אדם ששפה היום שני ימים לעומר פתאום הוא שואל את עצמו היום שני ימים אולי היום 3 ימים כבר לא זוכר אם זה היום שני ימים או 3 ימים אז איך אומרים י של זין הוא אמר גם שני הימים גם 3 ימים יצא או לא יצא נחלקו בזה יש מהרמבן מה שמה שזה ספק ואילו יש אחרונים אחרים שאומרים שהוא יצא
אבל האמת היא שזה לא כל כך משנה
מצד הספק ספקה בכל מקרה הוא יוכל לחזור עוד פעם להמשיך הלאה את הספירה שלו בברכה ולא תהיה לו עם זה בעיה כלל ועיקר אדם שטעה בספירה והוא נזכר כמה זמן הוא יכול לתקן
אז בדרך כלל אנחנו אומרים שכל תיקון אתה יכול לעשות אותו כדי דיבור שזה שלום עליך רבי זה 3 שניות
כן
אז אז אז אבל פה השולחן ערוך אדמור הזקן אומר שהוא יכול כל זמן שהוא לא הפסיק בדברים אחרים כל זמן שהוא עדיין אוחז בספריית העומר הוא יכול לתקן לכן בן אדם שספר ספירה ואחר כך הוא שומע מישהו שאומר ספירה אחרת
ואז מתברר לו שהוא טעה יוכל לחזור עוד פעם ולתקן אפילו שעבר 3 שניות ואין לו בעיה עם הברכה זה הברכה נמשכת למה שהוא אמר קודם
אדם שאוכל סעודת משיח סתם כדוגמה השנה בנגיד במוצאי שבת נגיד והוא מפחד שהוא קצת מתחיל כבר להיות שיכור ולא יודע וזה
אז הוא החליט שהוא עושה ספירת העומר מה שבטוח בטוח עוד לפני ברכת המזון הוא לא יוכל להגיד יעלה ויבוא או אחרי
הספירה זה מצד אחד מצד שני אם הבנאדם הזה ירצה בסודת משיח הזו שבסוף השנה עוד פעם זה לא כזה בעיה השנה מכיוון שהשנה זה
זה שבת שאחרי פסח אבל אפילו אם זה היה כמו כל שנה האם היה מותר לבן אדם לאכול חמץ אני אומר בריאיון האם היה מותר לבן אדם לאכול חמץ אפילו בשבת בשבת השבת השנה האם היה מותר לאדם לאכול חמץ ממש מעיקר הדין אני מדבר בעיקר הדי הוא יכל לאכול חמץ גם כן
נכון זה לא כל כך מתאים לא עם זה שיש לו כלים של פסח ולא עם זה שיש עניין להמשיך כמו שהרבי אומר בשיחה
נהגו לא לאכול חמץ אבל מצד ההלכה הוא יכל לאכול אף על פי שבין שמשות הוא לא יכל לאכול בכניסת שבת אבל מבין השמשות החמץ הזה היה של גוי והגוי לא מקצה מדעתו שום דבר
אז בעצם הוא יכל לאכול בשבת הזאת חמץ אבל השאלה היא בשנה רגילה שאוכלים או שאוכלים מצות בשביל של פסח לא אוכלים חלילה חמץ בשנה רגילה ויצאת עם סעודת משיח מחוץ לצאת הכוכבים האם אתה יכול לאכול חמיד
אז הרבי אומר לא
לא זה לא קשור לספירת אלא האם אתה יכול לאכול חמץ בתוך סעודה שנמשכת לאחרי אז זה השאלה אז אז אני רק הזכרתי את זה בדרך אגב שדיברתי על ספירת העומר קודם
אמרתי בדרך אגב אני אזכיר גם את זה אז בהחלט יש בזה דיון בפוסקים אם אתה יכול לאכול חמץ או לא ויש מהפוסקים שטענו שלאכול חמץ אתה יכול אבל אחר כך ברכת המזון לא תוכל להזכיר יום חג המצות הזה ויהיה
ויש כאלה שטענו
אם תכתוב אם תגיד במקום יום חג המצות הזה תגיד יום חג הפסח הזה אז תצא ידי חובה זה בסדר והרביקוטי שיחות בחלק כף בית טוען שאפשר לאכול חמץ ואפשר
ואפשר גם כן להגיד יעלה ויבוא וגם להזכיר את יום חג הארצות הזה זה החידוש שלו
ובאחת השיחות הלא מוגעות או אפילו אמר אני לא רציתי להגיד את זה ככה באמצע כדי שלא יחייבו אותי לעשות את זה
אם אמרת אז תעשה בעצמך אבל אבל לא ראיתי את רבותינו נשיאנו עושים לכן אני לא עושה אבל בעיקר הדין עם שולחן עום אדמור הזקן
זה מותר אפילו לעשות סעודת שלמה בשעתו זה היה המסקנה שלו לעניין נוספת אדם ששכח
זה בשנה רגילה השנה הזאת זה לא חידוש כי בעצם השבת היא כבר כבר יום מיום השמיני היא לא היום לא יום שביעי
לעניין לדוגמה מצות מכונה לשבת לא קידיון
אני אגיד משהו מאוד מאוד פשוט
אז אתה מדבר על קטניות קטניות
ללשון של האדמור הזקן זה חומרה הוא משתמש בלשון חומרה בעלמה אפילו זה הקטניות בשולחן ערוך
בסוף סימן שין חיט נפסק שכל דבר שהוא לא אסור מעיקר הדין אלא מצד מנהג
אז בין השמשות לא אוסר אותו נמצא לפי זה שקטניות מעיקר הדין אין איתם איסור גם בשבת הזאתי כי הם לא הפכו להיות אסורות בבין השמשות זה דין של קטניות כמובן שיש מי שרוצה לאכול קטניות יצטרך לברור אותם 3 פעמים
מה שנשאר השאלה זה האם הוא יוכל להשתמש בכלים של פסח בקטניות זה הקטניות זה לא חמץ קטניות זה זה זה זה קטניות זה מי נהג ששומרים עליו
אבל השאלה היא מה יהיה הדין של הכלים אחרי שהוא ישתמש בהם דנים בזה הפוסקים גם כף החיים גם פרי חדש+ אם זה אם זה בן יומו יש מקום להחמיר לא להשתמש בכלי הזה ב-24 שעות לפסח אבל אחרי שהוא בן יומו אין עם זה בעיה גם בקטניות
לא גזרו על כלים עד כדי כך בבליעת הכלים כמו על בדומה לזה שאנחנו משתמשים בחוץ לארץ אז יוצא כמעט כל שנה
לא כל שנה כל שנה שבאחרון של פסח הם אוכלים שרויה באחרון של פסח
והם מכינים אפילו כלי דלח לאחרון של פסח ובכלים של פסח והם לא מכשירים את הכלים אחר כך כן זה שרויה אותו דבר על דרך זה זה בקטניות גם כן
בנשא שהוא יא בכלים
של קודם כול האם אפשר לבשל ביום
זה שאלה נוספת כי יום שישי זה חג האם אתה יכול לבשל קטניות בתוך החג בשביל השבת שלאחריה ביבז בזכות העירוב תבשילי כשאתה את הקטניות האלה לא יכול לאכול באותו חג
זה לא
שאלה הלכתית יש מהפוסקים שמתירים ויש שאוסרים מהאדמור הזקן מה שמותר אז זה בנוגע לבישול אם עשית עירוב תבשיל ואתה רוצה בחג לבשל אנחנו עכשיו לא דיברנו על החג אני מדבר אתה רוצה לבשל לפני החג
מה שלפני החג בשביל השבת שלאחריו אז בעיקר הדין זה מותר כן
מה מה מנהגי
אני אגיד לך מה מנהגנו אני אגיד לך משהו מאוד פשוט יש וורד אומרים בשם האדמור הזקן אומר את זה הבן של האדמור הזקן רק משה שבשם האדמור הזקן שבכל המצוות שקשורות לאכילה אנחנו לא מהדרים אתה שואל מה מנהגינו העיר מנהגנו דווקא לאכול זה או דווקא לאכול זה אנחנו אתה שואל למותר או אסור מנהגינו
זה קשה להגיד כן
כזה באחרון של פסח אכלו אכלו אכלו שרויה כן זה המינה כל השנה
קטניות כן
נומה
היה באחרון של פסח היו עושים תמיד מסע שוריה כן
הוא שואל על חוץ לארץ עכשיו על הרבי
ממש
בעיה ביום שישי
כן רגע אחד שניה אחת
כן כן
כן
כמו שזה עכשיו
לארץ בקביעות כזה כמו שעכשיו היא לא רלוונטית לחוץ לארץ מכיוון ששם זה אחרון של פסח ואצלנו זה כבר אחרי פסח
הם צריכים לעשות
ששויה הם אמרו לי שבבית של הרבה בישלו כנדר
ביום טוב
ביום חמישי נגיד אין ביום חמישי בשוק חדר בכלים של פסדר בשביל
אנחנו יודעים אבל השאלה היא יותר קשה זה האם בישלו ביום שישי בבית של הריב בשביל זה זה שאלה שאני חיפשתי אולי אתה יכול לענות לי זה שבישלו ביום חמישי זה פשוט שעשוי ביום חמישי בערב חג בישלו בשביל אחרון של פסח זה פשוט
מה רציתם להעיר
על שכוליה אז לעשות ביום שישי בשביל שבת שגויה זה לא פשוט בכלל למה
כלים כאילו איך תעשה את זה עם הכלים
חד פעמי אבל בעצם זה שלעשות שרויה בשביל לפסח בשביל שבת
כיוון שאתה לא יכול לאכול את זה נו אז אני הזכרתי את זה בנוגע לקטניות שלמנהג האשכנזי אז
זה נושא לדיון האם היה יותר אחרון לקטניות זה נפקא מינה כשיש לך אדם שיכול או את זה או את זה מה עדיף
זה לא מוסכם כאילו יש בזה מחלוקות האם עדיף שייקח קטניות או שהקהילה למה משום שאתה מסתכל
למשל במעריב המעריל כותב על קטנות
שזה מי שזה זה איזור
כותב על זה דברים חמורים ביותר ואילו שרויה רוב עם ישראל כאילו זה זה זה נושא לדיון זה לא זה לא כזה חד משמעי שזה שזה יהיה אסור לנו
לילד קטן שאנחנו מחנכים אותו לספירת האומר לספור ספירת האומר והוא שכח יום אחד האם אני אמשיך הלאה לחנך אותו כדי שילמד לברך וכולי וכולי זה צעד אחד אז שיגיד עם ברכה או
לא מה פתאום על פי ההלכה שפספסת היום אתה כבר ממשיך הלאה לברך בלי ברכה אז תחנך אותו לבלי ברכה יש בזה מחלוקת אחרונים בנוגע לברכת מזון ילד שאכל- מכזאית אז הוא לא חייב לברך בכת מזון בעיקר הדין אבל אולי כדי ללמד אותו את ברכת המזון אני אעשה לו שיגיד את כל הברכה כולה אני אמשיך איתו את כל הברכה כולה
זה מחלוקת האחרונים האם לעשות ככה או ככה לכאורה הוא
מסתמו דברי הפוסקים
אנחנו מחנכים את הילד לעשות לפי ההלכה בדיוק לפי ההלכה אז אם לפי ההלכה אתה כבר לא יכול להגיד ספירת העומר כי הפסדת יום אחד אז גמרנו אז אתה לא יכול אז גמרנו אז אל
תחנך אותו להמשיך הלאה בבריכה כי חלק מהחינוך זה גם על מצבים שאתה תשכח מה תעשה במצב שתשכח אז זה זה לפני ספירת העומר אנחנו חצי שעה לא אוכלים
לא לא יושבים לסעודה-
וביצה אפשר לאכול מזונות או פאט פירות ירקות אפשר משקאות חריפים לא וצריכים להשתדל וכתוב בשולחן ערוך לספור ספירת העומר כמה שיותר מוקדם לא לדחות את זה אף על פי ש
שבדיעבד אנחנו דוחים מי שיש לו מניין קבוע והוא מפחד שהוא יפספס את להתפלל ערבית הוא יעשה קודם וכיוצא בזה אז אומרים תעשה את התפילה שלך קבועה אבל צריך לזכור שבימים האלה להשתדל להתפטר להתפלל כמה שיותר
דם זה אחת נוספת זה
האם אתה יכול לעשות שומר לספיירת העומר לעשות שמירה מכיוון שזה מצווה דרבנן לפחות בזמן הזה אז הנטייה של האחרונים שגם שומר יעזור במקרה הזה
ורק מילה אחת לסיום
מתפלל כל זה בן
10 בלילה קבוע
כן לכאורה כן נוספת
אדם שמתפלל בבית כנסת בחבד ספירת העומר מופיעה לפני עלינו לשבח ואחר כך אומרים עלינו לשבח אדם שנתפלל בבית כנסת שאצלהם עושים את הסדר אחר הם עושים מלאו לשבח קודם ורק אחר כך ספירת העוני
אז מה מה אופן המבחר יותר שיעשה האם לעשות עם כולם או
או שיעשה כמו ה מנהג שלנו מה מה עדיף שיעשה
אז האמת יש יש מאמר שכתב אותו קצות השולחן הוא בכלל מאוד מאוד לא מבין כאילו את המנהג שלנו למה לעשות את זה לפני עלינו לשבח מה
כאילו מה העניין גם כשמדליקים נר חנוכה כאילו זה הוא התפלפל סביב זה והנטייה זה שרוב עם קודם לזה עדיף שתעשה ספירת העומר עם כולם ולא תעשה כמו שאומרים
איזה שהיא
איזשהו ספירה כאילו בפני עצמך באופן של יחיד עדיף שתעשה עם כולם ולאו דווקא לפי הסדר שלך ככה זה לכאורה נראה
+ הפעם שאף אחד מהניין שזה לא חבד היא לא ישמע מתי אתה בדיוק אומרת לא אני לא מדבר כעת על העניין הזה שאם אתה פורש מהציבור או שאתה מפגין את המנהג שלך אלא אני מדבר על זה שתעשה עם כולם יש עניין שתעשה את המצווה שלך ברוב עם וזה
גובר זה זה עניין בפני עצמו זה עניין שגובר בפני עצמו
טוב שהקדוש ברוך הוא יעזור יש כבר יושב פה הרב הרבה זמן ואני עקבתי אותו אז מחילה כפרה סליחה וכפרה ושהקדוש ברוך הוא יעזור שאנחנו את הימים האלה
אנחנו נהפוך אותם
למצב של אהבה אחווה שלום ורעות
שההתייחסות אחד לשני תהיה בנהגה
את זה בזה שזה כל העניין הזה של ספירת העומר ואני רוצה
ואני רוצה רק להזכיר מילה אחת לסיום יש לנו יש לנו שער בבית המקדש עוד מעט בסעודת משיח שער בבית המקדש שהוא נקרא בבית ראשון שער מכוניה
והאחר כך קרו אותו שער הניצוץ
למה קראו אותו שער הניצוץ מכיוון שהשער הזה הניצנוץ של החמאס היה מאיר בדיוק עליה זה
זה ההסבר של הראש למה קראו אותו שער נכוניה אז המשנה פעמיים אומרת גם במסכת שקלים גם במסכת מידות מפני שהיא חוניה כשהוא יצא לגלות שלו הוא יצא דרך השער הזה אז שואלים המפרשים נו איך אומרים יש הרבה נחמד מאוד יצא דרך השער הזה אז השער הזה קיבל שם שעכוניה והמשנה כותבת את זה וכותבת את זה פעמיים
כאילו מה העניין הגדול יש לנו עוד שער אחד שהוא קרוי על שם של בן אדם
וזה שער ניקנור אבל שם זה מפנה נס שהיה לו בגוף השער ואילו בנכוניה לא כתוב שהיה שום נס בגוף השער אז למה זה נקרא דווקא שר נכוניה מה מה היה מיוחד אצל נכוניה
אז אומרים האחרונים שביהרו את הנושא הזה הם אומרים שזה פשוט מכוניה היה דבוק כל כולו בבית המקדש וכשהוא יצא לגלות המקום האחרון שהוא יצא ממנו החוצה
זה היה דרך השער הזה כמו אדם שנפרד מהמשפחה שלו מהקרובים שלו מהחברים שלו אז ממי הוא עושה את איך אומרים את החיבוק האחרון את ה את הנשיקה האחרונה עם מי הוא עושה עם הכי הכי קרובים בהתחלה הוא נפרד מהאנשים הפחות קרובים מכוניה אצלו בית המקדש
זה היה הדבר הכי הכי חשוב הדבר הכי יקר אז לכן הוא הלך ועשה את ה נפרד ממנו ובלשון של הראש הוא נטל רשות הוא יוצא לגלות לוקחים אותו בעל כורחו והוא נותן
מהמקדש לוקח רשות הארועים המפרשים שבגלל זה מספר את הגמרא במסכת גיטין שאחר כך מאוחר יותר אחד 10 שנה אחר כך שאגלו את צדקיה המלך עדיין הגלות של יקוניה
איפה שהוא היה הייתה גלות כזאת שהחרש והמסגר היה שמה והם היו בתנועה כזאתי שלומדים תורה ועוסקים במצוות הכל מאיפה זה בא מזה שהיא חוניה כשהוא יצא הוא יצא דרך השער הזה
הנקודה האחרונה שלו הייתה זה שהוא יוצא מבית המקדש זה היה הדבר הכי הכי יקר לו זה היה הדבר הכי חשוב למה אני מזכיר את זה עכשיו
משום שאנחנו יש לנו מצווה שהייתה מצווה פעם אחת מצווה חד פעמית שיצאנו ממצרים אז אנחנו היינו צריכים לשים על הפתח שאנחנו יוצאים מהבית החוצה שמנו את הדם על המשקוף ועל המזוזות ואז יצאנו החוצה אז כתוב בקבלה שמה היה העניין הזה שאתה יוצא דרך השד החוצה
ותיש דם על על הדם פסח יצא החוצה דם זה מסמל את החיות בכל דבר אז יש לך מצווה הייתה לך מצווה המצווה של קורבן פסח אז אני לוקח אותה ואני שם אותה בפתח ואני יוצא בה
זאת אומרת מהיום והלאה אני שם על עצמי חותמת שמה שמעניין אותי ומה שחשוב לי ומה שנוגע לי באמת זה המצוות מה שנוגע לי זה רצון השם זה הפתח זה הגנג זה אני הולך עם זה אני יוצא אנחנו יוצאים
ויוצאים בחג הפסח לקיץ אנחנו יוצאים עם עם תנועה שהחיות שלנו בכל דבר צריכה להיות חיות שקשורה למצוות וזה שהיא חשובה גם לפסח וגם לחינוך ביחד פסח זה חג החינוך
יש הרבה פעמים שההורים פוגשים את הילדים שלהם בחג ופעמים יש לילד יותר חשק יש לו- חשק לפעמים הוא בא לפסח מתוך תנועה שהוא חג חירות הוא חירות לפעמים תפילה לפעמים חירות
קריאת שמע לפעמים חירות מהרבה דברים שזה לא תמיד מרנין ולא תמיד משמח לראות את זה מה שחשוב בחינוך שאתה רוצה להעביר לילד שלך את החינוך זה אחת לא משנה מה אתה תעשה ובאיזה כמות אתה תעשה את זה
הכי חשוב שזה יהיה עם דם שזה יהיה עם חיות ולכן גדולי ישראל במשך הדורות כשהם היו החופשים היה זה הם תפסו את הילדים שלהם אמרו להם לא משנה לי עכשיו כמה זמן יקח לך התפילה ולא משנה לי כמה זמן אתה תקווה
אבל אני מבקש ממך שאותם החמש דקות שאתה קובע אלימות שזה יהיה עם כל הברנד וזה יהיה עם כל החיות זה הפתח זה הגנג זה הדם אדם הדם היהודי אדם החיות הפנימית
זה ספירת העומר אנחנו יצאנו מעבדות ואיך אומרים שמעתם פעם על עבדים שרק יצאו מעבדות ומיד מתחילים לספור לקראת לקבל תרי ג מצוות שכל מצווה יש לה עוד תריג פיצ'יפקס
שמעתם פעם על דבר כזה זה בדיוק העם היהודי יוצא מעבדות לעבדות וזוהי החרות שלא החירות הפנימית שלו
ושהוא עסוק כל כולו בעבודת השם מתוך שמחה וטוב לבב