חולה מעיים שרק אורז מתעכל לו טוב, האם רשאי לאכול אורז בפסח למרות מנהג בני עדתו להימנע מאורז בפסח?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
חולה מעיים שרק אורז מתעכל לו טוב, האם רשאי לאכול אורז בפסח למרות מנהג בני עדתו להימנע מאורז בפסח?
מותר. ויברור האורז תחילה היטב לוודא שאין בו גרגרי דגן. כמו כן יכניס אותו לסיר רק לאחר שהמים כבר העלו רתיחה מחשש שמא יש עליו קמח. ולא ישתמש באורז מבריק אלא באורז פשוט.
כתב בשו"ת מלמד להועיל (הופמאן, סי' צח): "מו"ר המהר"ם שיק בחאו"ח סי' רמ"א העלה דבדבר שאינו אסור אלא מטעם מנהגא, מותר לחולה בכל גופו אף שאין בו סכנה ועפ"ז התרתי לחולה בדלקת מעיים [דארמקאטאררה] שאינו אוכל רק אורז, לאכול אורז בפסח, רק שיעשה ע"י חליטה, דהיינו שיתן האורז לתוך מים רותחין ויבשלנו כך. ובפרט שיש לחוש דע"י שינוי מזונות החולה יבוא ח"ו לידי סכנה, ומי יקבל אחריות בזה".
וכן כתב המשנה ברורה סי' תנג סק"ז: "בשעת הדחק שאין לאדם מה לאכול מותר לבשל כל המינים חוץ מחמשת מיני דגן כו' [ופשוט דהוא הדין לחולה אף שאין בו סכנה דמותר לבשל לו אם צריך לזה], אלא דצריך לבדוק ולברור יפה יפה בדקדוק היטב שלא ימצאו בם גרעינים מחמשת מיני דגן. וכתב החתם סופר בתשובה סימן קכבמ דאפילו במקום שיש להתיר, מכל מקום יחלטנו לכתחילה ברותחין דכל מה דאפשר לתקן מתקנינן וכן כתב החיי אדם".
ובמכתבי "שפע חיים" (הלברשטאם, ח"ו עמ' רנז, מכתב תקמא) התיר ג"כ, וציין בנוסף להנ"ל שלא יהיה האורז מבריק אלא פשוט.
וראה גם שו"ת עטרת משה (למברגר, או"ח ח"ב סי' קנז).