מדוע כאשר בודקים חמץ משאירים את החשמל דולק, והרי למדנו בגמרא ונפסק בהלכה שאור הנר לא מבהיק ביום אלא בלילה?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מדוע כאשר בודקים חמץ משאירים את החשמל דולק, והרי למדנו בגמרא ונפסק בהלכה שאור הנר לא מבהיק ביום אלא בלילה?
מצאנו בהלכה[1] שגם כאשר בודקים במצבים מסויימים ביום, יש לבדוק לאור הנר, ולא אמרו שם שצריך לסגור התריסים. מכך מובן שמציאות האור הגדול הנוסף אינה מפריעה לתועלת הנר שאור הנר יפה לבדיקה[2].
אמנם, עיקר הצורך בנר היינו לפינות שבחדר ולסדקים שאור החשמל לא מגיע לשם היטב, אבל במרכז החדר המואר היטב אין צריך לטרוח ולבדוק עם הנר דוקא[3], כשם שהבודק ביום במקום המואר היטב באור השמש אינו צריך לבדוק עם נר[4].
פה ניתן להקדיש.
תוכן