ליל הסדר למעשה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אני רוצה להתייחס בפתח הדברים לנושא תרופות בחג הפסח אפשר לומר במילה אחת שהתרופות שהם באמת בעייתיות מבחינה הלכתית זה אך ורק התרופות הללו שהם סירופים מתוקים סירופ מתוק יש בו עמילנים יש לו דברים שהם ממש חמיצים ולכן אלה שצריכים תרופות לילדים צריכים להשתדל שהתרופות שלהם יהיו כשרות לפסח יש אקולי שטות תפרות יש כמה וכמה שהם כשרים לפסח ומי שצריך ידאג לי להעסיק קשר לפסח התרופות האחרות שהם באות בקפסולות בכדורים אפשר לומר שהחומר הפעיל שמרפא זה שעוזר בריפא בריפוי הוא חומר שאין בו בעיה של כשרות לפסח בכלל בדרך כלל הוא חומר כזה בכל התרופות הוא בדרך כלל חומר כזה שהוא כבר
בטל מאכילת כלב ולכן זה שאתה מכניס אותו אין בו חשש של חמץ אבל בכל תרופה כידוע לכולכם יש חומרים משמרים שהם נותנים את החיה מדף הארוכים לתרופה והחומרים המשמרים הללו הם כן בהחלט יכול להיות בעיה של כשרות בפסח וחומרים המשמרים עכשיו מה הבעיה בכלומר שהוא מאוד לא כשיר לפסח ואתה מכניס אותו לפה הזכרתי את זה בהקשר אחר בשיעור הקודם שיש מושג שנקרא אחשוואי זאת אומרת אם דבר לא ראוי למאכל כלב אבל אתה מכניס אותו לתוך הפה שלך ואתה רוצה לאכול אותו אז עצם זה שאתה הכנסת אותו לתוך הפה הרי אתה החשבת אותו שהוא נחשב בשבילך כאוכל אפילו שהוא בעצם לא אוכל אז אחרי ההקדמה שאני עשיתי עם התרופה שאותה אני רוצה עכשיו שהיא תיכנס להבריא את המקום
הכואב אז אם התרופה הזאתי היא לא בעיה של חמץ אין לה שום בעיה של כשרות לפסח ומה יכול להיות בבעיה רק החומר המשמר מכיוון שאני עכשיו מכניס אותה לפה אני לא יבוא ואגיד שהחומר המשמר הוא בחינת אחשווה על החומר הפעיל שעושה את הריפוי אני צריך הוא באמת אני רוצה אותו מכיוון שאני רוצה אותו שהוא ירפא אז אני יכול להגיד עליו שאני מחשיב אותו כשאני מחניס אותו לתוך אבל כאשר יש לי חומר שהוא רק חומר משמר הרי ברגע הזה שאני מכניס אותו לתוך הפה שלי אני לא צריך אותו כלל ועיקר כי הוא כבר מספיק הוא עד עכשיו שימר אותו מבחינתי עכשיו שילך החומר המשמר אני לא צריך אותו עכשיו מכיוון שאני לא צריך אותו אז גם אין בו עכשווי מישהי הבין אותי יוצא שמתוך התרופות של הכדורים שאין להם טעם לא כדור מציצה לכאבי גרון אלא כדורים שבולעים אותם אז בעצם לא אמורה להיות איתם כלל בעיקר בעיה של כשרות לפסח ואף על פי כן ישראל קדושים ועושים כל מיני מדריכים מדריכים של כשרות לפסח ומשתדלים שיהיה כן כשר אבל זה בכלל בכלל בכלל לא חובה ולכן אם מישהו זקוק לתרופה מסויימת והיא לא נמצאת במדריך של הכשרות לפסח אז אם היא לא מתוקה ואם היא לא סירופ ואם היא לא סתם איזה שהוא ויטמין שזה לא חובה לקחת אותו ואפשר גם שבוע ימים בלעדיו אז בהחלט הבן אדם יכול לוותר על יכול זאת אומרת להשתמש בתרופה הזאתי ואין לו עם זה בעיה
סוג נוסף של תרופות שאנחנו צריכים מאוד להיזהר בהם זה התרופות הומאופטיות שהם עשויות מאלכוהול שיש לו הוא מהול בהרבה מאוד פעמים עם חומר מסוים או אנרגיה כבר הפך להיות לגנרגיה לא רק הוא כבר לא חומר והוא לפי החוכמה הזאתי אמור לרפות הבעיה היא לא בחומר הזה אלא באלכוהול האלכוהול כמו שאתם יודעים מגיע מכמה מקומות יש אלכוהול שמגיע מהחיטה ויש אלכוהול שמגיע מהפירות מהירקות שפירות וירקות שמרכיבים הם הם הופכים להיות אלכוהול מזה עושים את הזה עכשיו לא ברור לנו אנחנו לא יכולים אפילו לדעת מכיוון שהעולם הפך להיות כפר קטן והאלכוהול זז ממקום למקום פה בעולם בצורה כזאתי שאתה לא יכול לוודא בדיוק מאיפה נלקח האלכוהול הזה או אלכוהול אחר אלא אם כן החברה באמת תמיד לוקחת רק ממקום אחד אבל זה דבר שקשה מאוד לברר אותו וגם חיי המדף של התרופות האלה ארוכות ויכול להיות שהם שוכבות במקום מסוים בחנות מסויימת ואז לכן לא צורכים תרופות של אוניות לפני שעש להם בדיקה יסודית לעת עתה ההנחייה היא לא להשתמש בהם זה עד היום מה שאני פגשתי לא להשתמש בהם מכיוון שיש לנו את הספק הזה בנוגע לסירופים לילדים
לפעמים קורה שבאמצע הפסח יש והילד מרגיש לא טוב והוא זקוק לרפואה ויש דברים שהם ממש סכנה יש דלקות למיניהם שיכולות להיות סכנה והתרופה לא נמצאת ברשימה של בהשרה לפסח אז קודם כל מה שנכון היה לעשות לא תמיד זה אפשרי אבל מה שנכון היה לעשות אתם הרי מי שניסה לתת לילדים תרופה גם תרופה מתוקה יודע שזה לא מהדברים הקלים ילדים לא אוהבים לקחת את התרופה אז הם מזריקים להם את זה בפה ככה עם מזרק העיקר שייכנס פנימה הוא קצת בוכה וממשיכים הלאה עכשיו עכשיו אנחנו מדברים על שימוש בתרופה שהיא עם חמץ בפסח אנחנו צריכים לדעת למעשה שתי נקודות מאוד יסודיות ראשונה אנחנו הולכים לבית המרקחת וקונים את התרופה הזאת אנחנו בעצם קונים חמץ עוד לפני שנתנו אותו לילד עוד לפני שהיה פה עניין של הצלה של בריאות אנחנו קונים חמץ אז לכן כשאנחנו קונים את התרופה אנחנו נכוון שאנחנו לא רוצים לקנות אותה זאת אומרת שאנחנו לא מתכוונים לזכות בה שילמנו עליה אבל אנחנו לא מתכוונים לזכות בה כדי שלא כי כתוב בא להיראה ובא לימצא זה דבר אחד דבר שני אם אפשר לא תמיד זה אפשרי אבל אם אפשר היה לפגום את התרופה הזאתי באמצעות איזה שהוא מלח או משהו אחר שהטעם המתוק שלה שהוא בעצם הבעיה החמצית שיש בו ילך מה טוב אז תגידו אז איך הילד יקבל את התרופה גם כשהתרופה היא ללא מלח קשה לו לקבל אותה הוא לא שמח לקבל אותה אז קל וחומר כשר אז אז עכשיו אתה דומה למה אתה מזריק לו אותה אז כשאתה מזריק לו אותה יכול לזרוק
אז לפחות אני אומר באופציה הראשונית אנחנו נעשה ככה ואם זה לא הולך לא הולך איך אומרים אונס רחמנא פטריא אבל לפחות אנחנו לא זכינו בתרופה אנחנו יכולים להכניס את כל הקופסא של התרופות שישנה בבית להכניס אותה למקום שחרנו אותו לגוי ועושים הסכם עם הגוי שאם אנחנו נצטרך חלילה להשתמש בתרופות האלה בתוך החג אנחנו נוכל לקחת משם ולהשתמש כן
תמרוקים
בדומה בדומה כן עכשיו בנוגע לסוג מסוים של תרופות שאין איתו בכלל בעיה אפילו שהוא יכול להיות חמץ גמור זה טיפות עיניים אוזניים ומשחות שונות שהם שימוש חיצוני ומכיוון שהם שימוש חיצוני אז אני איתם בכלל בעיה מכיוון שמה שנאסר זה נאסר בדרך של בליעה דרך דרך של האדם מכניס לתוך הפה באופן ישיר עוד אתה כן לא האיסור הנאה זה לא הנאה בדרך של רפואה זאת אומרת כשאתה הנאה זה למשל שאתה סך אתה לוקח שמן אתה סח אותו בגוף אבל כשאתה לוקח דבר ואתה ואתה משתמש בו איך אומרים הייתי מעדיף שלא יהיה לי את הסיבה שלא יהיה לי את הרפואה שאני לא אצטרך שום דבר זאת אומרת זה לא שאני באמת רוצה את זה עכשיו אנחנו כמו שאמרתי קודם משתמשים בחמץ בתרופה שהיא חמץ רק במקרה שיש ממש סכנה במקרה כזה שאין בו סכנה אפילו אם זה רק חולה שאין בו סכנה אנחנו מעדיפים לעשות דברים אחרים ולא להשתמש בזה לא להשתמש בר בתרופות האלה שיש בהם חמץ אני מתכוון אלה שנכנסות בתוך הפה אוקיי ויטמין-
בן עמית דלד לטקות אתה לוקח את זה בפה אני שמח אני מבין לפי מה שאני זוכר מהשנה שעברה יש סוג של ויטמין די סוג אחד שהוא כשר לפסח אני אוכל לבדוק את זה בשבילך אם תיתן לי תזכורת באמצעות המייל כדורים כדורים טובות כלב לא אבל לא כנראה כסף לא הזכרתי את זה כן טוב עכשיו אני רוצה לעבור לנקודה נוספת יש הרבה פעמים ששואלים את השאלה הזאתי הזכרנו בשבוע שעבר את הנושא של הקיטניות או לפני שבועיים כבר והנושא של של מה שבלוע בתוך מה שבלוע בתוך הכלי לא גזרו בקטניות אבל הרבה פעמים שואלים את השאלה הזאתי מה קורה כאשר יש יש אישה שהיא נגיד ספרדיה והיא התחתנה עם אדם שאשכנזי אדם שמקפיד לא לקחת קטניות בפסח אז צריכים לדעת שההלכה היא זה שאישה הולכת אחרי בעליה זה כתוב כבר בראשונים ולאחרונים אותו דבר הפוך
אותו דבר הפוך כאשר יש אישה אשכנזיה שהתחתנה עם ספרדי עד היום היא הקפידה לא לאכול קטניות עכשיו שהיא התחתנה זה לא רק שהיא היא יכולה לבשל לא קטניות הרי בעצמם מותר לה לאכול מכיוון שזה נחשב שהיא עברה מקהילה אחת לקהילה השניה עכשיו למה אני אומר את זה וחבד הרי אנחנו לא אוכלים קטניות מכיוון שיש יש מצבים כאלה שאישה התחתנה היא ספרדיה התחתנה עם חבדניק אז היא צריכה לדעת שמכאן ואילך היא לא תוכל קטניות לא רק שהיא לא תעשה קטניות היא גם לא תאכל מה שקורה הפוך הפוך זה מאוד מצוי גם כן שאישה שהיא הולכת הלכה במנהגך בעל עכשיו היא התחתנה עם ספרדי אז זה שהיא צריכה להכין לו את הקטניות זה פשוט וגם מבחינה הלכתית לה מותר לאכול קטניות אני לא חושב שהוא יעשה עליו כפייה דתית שהיא צריכה לאכול אבל אם באיזה שהיא סיבה הוא לא רוצה לקנות כלים אחרים הוא רוצה דווקא להשתמש עם הקטניות היא צריכה היא צריכה לעשות את רצונו בנקודה הזאת זה ההלכה זה הסדר הנכון והבריא
מדובר פה על אורז מדובר על שעועית על חומוס סלטים כל הזה כן טעו את הדברים האלה אתה מרוקאי כן המרוקאי היום מקפידים על אורז היה גם הפרסים שהיו מקפידים על אור אז אפילו אורז פרסי אבל הם היו מקפידים חלקם לפחות והסיבה זה בגלל שה היה אחד מהחכמים האשכנזים שעבר לספרד והוא קצת שיקנז אותם קראו אותו הראש הראש ברח מהאשכנז לספרד וככה הוא עשה את המרוקאים בנושא הזה שהם גם לא יוכלו קטניות בגלל שהם
יוכלו קטניות
כן לא זה כבר כן זה כבר זה כבר עניין של שהם שעברו קהילה זה נקרא לעבור קהילה אני מדבר איתך על על על מנהג מרוקו אותנטי לא אדם פרטי שעבר מקהילה אחת לקהילה שניה טוב בנוגע להכנות מפיות מגבות בהלכה המקורית כתוב שמפיות ומגבות כאלה שאנחנו כל הזמן מנגבים בהם את החמץ אז לא ראוי ולא נכון שהם יהיו אותם אלה של כל השנה לחג הפסח ובאמת זה נכון שמבחינה רעיונית זה באמת ראוי שיהיה מפיות ומגבות שמפיות ידיים שבפרט אלה של המטבח שהם יהיו כשרות שהם יהיו מיוחדות לפסח מגבות נפיות כן בסדר עכשיו השאלה היום שאפשר לעשות בכניסה מאוד טוב והכניסה מנקה לא רק את המרכז אלא גם את השוליים ששמה יש את התפרים ובהלכה גם חששו שמה שיכנס איזה פירורים אבל היום שעושים את ה את ההרתחה למפיות והמגבות הללו אז כתבו הפוסקים שבעיקר הדין אפשר להשתמש באותם המגבות של כל השנה גם לפסח ואף על פי כן ישראל קדושים והם משתדלים לעשות שיהיה מפיות מיוחדות לפסח ומי שיכול לעשות את זה תבוא עליו ברכה
אני אגיע לזה אנחנו עדיין בהכנות לפני בעזרת השם נגיע בוא בוא בוא תהיה איתנו ואנחנו בשמחה כן עכשיו אנחנו בשבת הקרובה באה עלינו לטובה שבת פרשת ויקרא אז אף על פי שמבחינה הלכתית שבת הגדול נקבעה כשבת שלפני חג הפסח אז זה לא פרשת ויקרא אלא פרשת צער השבת הזאתי ממש ערב פסח אז אם הם רוצים ללמוד את ההלכות ואנחנו יודעים שיש מושג שנקרא דרשת שבת הגדול אז הפרי מגדים כותב שהמנהג היה שכשפסח חל בערב במוצאי שבת והשבת זה ערב פסח אז לא עושים את דרשת שבת הגדול בשבת של ערב פסח אלא מקדימים אותה לקודם לשבת פרשת ויקרא קודם לכן עכשיו לפני השבת הזאתי השבת השבת הקרובה הזאתי יש לנו כבר הלכה שאנחנו צריכים לזכור במוצאי שבת יש אמירה של וי נועם ואתה קדוש ויש כלל שכל פעם שחל חג באותו שבוע אז לא אומרים והיא נועם כמה דברים אמורים כאשר אנחנו החג חל בתוך אחד מששת הימים אבל כאשר החג חל לא בששת הימים אלא אחרי 6 הימים אז אנחנו בהחלט כן אומרים נועם והיא נועם השם אלוקינו עלינו מעשה ידינו כוננה עלינו מעשה ידינו בששת הימים יהיו כרגיל אז לכן במוצאי שבת הקרוב תמיד האנשים מסתכלים ככה אחד על השני במוצאי שבת אומרים לא אומרים אז איך אומרים אל תגידו שלא אמרו אמרו שאומרים לי נועם ואתה קדוש כן שלא היה שאין לו בנושא הזה ספק בכלל עכשיו בשבוע שלאחרי זה ביום חמישי יש לנו תעני של בכורות
אני רוצה כמה מההדגשים חשובים תענית בכורות מטענים כל הבכורות ומטענים כל אלה שיש להם בנים בכורים שהם עדיין קטנים והם לא יכולים להיתנות בעצמם פותרים את התענית הזאת באמצעות סעודת מצווה שאחת מסודות המצווה המצויות זה סיום מסכת אבל זה לא יעזור לך שאתה תעשה סיום מסכת אם אתה לא תוכל בסיום המסכת זה חייב להיות שאתה גם כן אוכל אם אתה אוכל אז אז אתה כאילו פתרת את התענית עכשיו יש הנחה שאומרת שאדם שאכל ביום של תענית והוא אכל- מכזאי אז התענית שלו עדיין נמשכת נכון שלכתחילה לא אוכלים גם- מכזאי בתענית אבל אם האדם טעה הטענות נמשכת גם אחרי שהוא אכל- מכזאי לכן כשבאים לאכול בסעודת סיום הכנסת ביום חמישי אחרי התפילה שעושים בדרך כלל אז את הסעודה צריכים לאכול 1000 בית לאכול לפחות כזה גימל לא לא חייב להיות דווקא המוציא וגם לא חייב להיות מזונות אבל כזית אוכל יש פה הסכום יש תראה אני אגיד לך משהו אני מתאר לעצמי שביום חמישי לא של שבוע הזה של שבוע הבא למשל פה וגם כנראה בבית בתי כנסיות אחרים אז הבית כנסת כבר יהיה כשר לפסח אני לא בטוח שיתנו לך לאכול את הסנדוויץ שלך בשמחה אבל אם תבואי עם בננה יתנו לך לאכול אותה כי בננה זה קשר לפסח ואין אין עם זה בעיה כלל ועיקר אתה יכול לאכול אותה נכון אז הנה לך פתרתי את הבעיה מלחמתכה מלכתחילה שלא יהיה שלא יהיה בעיות בריאות אז הנקודה הראשונה זה לאכול לאכול לאכול לאכול בסיום דבר שני יש לפעמים אנשים שהם שהם לא יכולים להשתתף בסיום אז אנחנו כמובן בלישת הדך גדול לפחות נאפשר להם לשמוע את הסיוט אז אתה יכול
בין החברים שלך ולשים את הפלאפון שהבן אדם נוסף ישמע תחשוב על מי שלא יכול אולי לבוא אז אז אולי הוא נמצא בבידוד או אני לא יודע מאיזה סיבה שלא תהיה הוא יוכל לשמוע את הסיום דרך הטלפון בשעת הדחק יש פוסקים שאומרים שזה מועיל בנוסף לזה אה שניה אחת בזום כן בנוסף לזה יש לנו יש לנו עוד פיתרון שיש מהפוסקים שטוענים שכשאתה אוכל משהו מסעודה שהכינו אותה לסעודה לסעודת מצווה אז בשעת הדחק זה מועיל אז אנחנו משתמשים בהיתר הזה לבן אדם שהוא חולה אדם שהוא לא מרגיש טוב ולא יכול לבוא לשמוע סיום מסכת אז לפחות נביא לו איזה שהוא משהו מהאוכל של הסודת הסיום ובזה הוא יוצא ידי חובה סיום מסכת אנחנו לא חייבים שיעשה אותו דווקא בן אדם גדול בן 13 גם ילד למטה מגיל 13 שלמד מסכת והוא עושה סיום ומבין הוא למד באופן שהוא מבין את מה שהוא למד והוא מוציא גם את עצמו זאת אומרת פותר את עצמו מהתענית זאת אומרת את אביו וגם את האחרים שישמעו אותו זה לא דבר שחייב להיות דווקא זה קשור לבר מצווה זה דבר דבר כללי בנוסף וסיום המסכת צריך לעשות השתדלות שהבן אדם שומר את הסיום שהוא יבין את מה שהוא שומע בסוף כי כשאתה מבין אז יש פה עניין של שמחה יש פה עניין לפחות לכתחילה צריך לעשות את זה אני זוכר שהרבי באחת ההתוועדויות סיפר בערב פסח איזה אדם אחד בבוקר במניין מוקדם הוא הביא את הבן שלו הקטן תינוק הביא אותו לבית הכנסת שאלו אותו מה הבאת אומר יש יש בכור הוא בכור אז אני צריך שישמע סיום
אז אז הרבי שאל כאילו שאלו אותו בבית הכנסת אז למה אתה מביא את הילד אתה בעצמך תשמע את הסיום אתה מתענה לא הוא מתענה ואני אגיד לכם את האמת אני לא מבין אף מילה מכיוון שאני לא מבין אף מילה עד לפחות שהוא ישמע מה שבטוח בטוח אז הוא יצא ידי חובה בזה שהוא שמע כמובן שזה מיל תטה דדי זה בדיחו אותה אבל שעושה את הסיום שהשתדל שהדברים שהוא אומר יהיו דברים מובנים יהיו דברים שמתיישבים על הלב ביום שישי היוד גימל בניסן אנחנו ביום הזה שורפים חמץ עכשיו כל שנה ביום שאנחנו שורפים חמץ אתם כמו רואים את זה באותיות של הרשמה בתפילה לפני מזמור לתודה ערב פסח לא אומרים מזמור לתודה למה ההאלות של התודה אנחנו לא רוצים שהם יבואו לידי מצב ששורפים לא אומרים מזמור לתודה אבל ביום שישי השנה כיוון שזה חל ביוד גימל אז אנחנו בהחלט יכולים לומר בזמור לתודעה אין לנו שום בעיה עם זה אז לא לשכוח אפילו שזה כאילו בדומה לערב פסח ומזדרזים לשרוף את החמץ בזמן אין אנחנו בכל זאת נצטרך לומר את המזמור לתודה האדמור הזקן
אנחנו עושים 3 פעמים ביטול אנחנו עושים פעם אחת בשריפת חמץ ופעם אחת בשבת לא 3 פעמיים פעם אחת בשריפת חמץ ופעם אחת נעשה בשבת שבת בבוקר אנחנו נעשה אז את הביטול האדמור הזקן כותב שכששורפים את החמץ בערב פסח שחל בשבת כמו השנה אז לכתחילה אנחנו שורפים אותו בזמן שהיינו צריכים לשרוף אותו אילו החמץ היה נאסר זאת אומרת בסוף זמן איסור שריפת חמץ שזה יוצא משהו ב-1 10 ומשהו והוא מסביר למה כדי שלא יווצר מצב שבן אדם חס ושלום ישכח שנה הבאה כי הוא יראה שאנשים שורפים בשעה 12 בשעה אחת אז הוא יגיד אה שריפת חמץ אפשר לעשות אותה גם כן מאוחר אז הוא ילמד 100 שנה לשנים הבאות ומכיוון שאנחנו חסידים ואנחנו משתדלים שלא ילמדו מאיתנו איזה שהוא דברים לא מדוייקים ולכן את השפת חמץ נעשה בזמן כדי שהאנשים האנשים רואים אותנו מסתכלים הם לומדים ממך הם רואים איך שאתה עושה הם ידעו לשנה הבאה אותו דבר אנחנו יכולים ללמוד בנוגע למכירת חמץ שגם מכירת חמץ לכתחילה אנחנו צריכים לעשות אותה מתי צריכים לעשות אותה כמה שיותר מוקדם שזה יהיה בתוך הזמן של סוף זמן שריפת חמץ אף על פי שבעיקר הדין מכירת חמץ תחול עד כניסה אבל אנחנו לכתחילה אני אשתדל נרצה אני אשתדל לכתחילה שזה יהיה כמו שאומרים בסוף בסוף זמן עד שעה 11 שכבר 11 ומשהו כבר נספיק לשרוף את החמץ שלא ילמדו ולא יטעו בעניין הזה בנוגע למכירת חמץ בשבת עצמה תחשבו שסוף זמן אכילת חמץ בשבת זה בערך 10 42 בערך אז באחת 10 ובערך וחצי זה הזמן ועד סוף שריפת חמץ אם זה היה חל ביום חול היינו עדיין יכולים למכור את החמץ אז בא בן אדם אליך בשבת ואומר לך אוי אוי כל הבקבוקי בירה שלי
וזה וזה נשארו האם אני יכול למכור אותם עכשיו יש דעות שונות בעניין האדמור הזקן בסימן תו מם חית בסעיף טין כותב שאין למכור בשבת חמץ אפילו ללא כסף אפילו רק מכירה באמצעות הקניין קניין סודר או קניין אחר קניין הגבה לא מוכרים חמץ בשבת כלל ועיקר אפילו לפני סוף הזמן של היישום כשחל כשחל ערב שבת כשחל פסח בערב שבת אנחנו מתפללים כמו שדיברנו שבוע שעבר מוקדם אבל יש לנו במינחה שני דברים אחרי מנחה שני דברים שאנחנו צריכים לעשות הדבר הראשון יש לנו להגיד את יש לנו להגיד את ההגדה של פסח בכל שבת הגדול אנחנו צריכים להגיד אבל 100 עבדים היינו עד לכפר על כל עוונותינו זה הסדר שאנחנו עושים בכל בכל שבת שבת הגדול דבר נוסף יש לנו בשבת הזאתי זה האמירה של סדר קורבן פסח שתמיד אומרים אותו אחרי מינחה אז יש דעות שונות בפוסקים מה מקדימים למה האם מקדימים את אמירת העבדים היינו לסדר קורבן פסח או שמקדימים את את הסדר קורבן פסח לפני העבדים היינו בחינת החשיבות לכאורה סדר קורבן פסח הוא חשוב יותר מאשר העבדים היינו שזה רק נוהג מנהג אבל מצד
המה שאומר שלמעשה אנחנו אומרים את שני הדברים ואצל הרבי היו פעמים שראו אני לא יודע אם מה שרואים באמת אנחנו מבינים את מה שאנחנו רואים יכול להיות שלא ראינו טוב יכול להיות שלא דייקו במה שראו אבל אצל הרבי ראו פעם שהוא אמר את הסדר קורבן פסח קודם ואת העבדים היינו מאוחר יותר ופעם ראו שהוא עושה את העבדים קודם ואחר כך אצל דרקובן פסח אז לכן אם אתם שואלים אותי למעשה וכשהרבי הזכיר את הנושא הזה בשיחות אז בשיחות למשל פרשת צב של שנת תו שין מם א' אז הוא הזכיר שהשבת הזאת יש לנו שני דברים שאנחנו צריכים להגיד והוא מנע אותם בלשונו הקדוש הוא מנע אנחנו צריכים להגיד עבדים היינו ואנחנו צריכים להגיד סדר קורבן פסח אז לכאורה הסדר צריך להיות שקודם נעשה את מה שהסדר הכרונולוגי של הדברים נכון שבשבת הזאתי נכרחים שני הדברים ביחד אבל הסדר הכרונולוגי היה זה ששבת הגדול באה לפני ערב פסח לפי התאריך ההיסטוריים ומכיוון שזה היה הסדר בימים ההם אז לכאורה את זה צריך להגיד קודם מי שאין לו זמן ורואה שהוא לא יספיק להגיד את שניהם אז כמובן של אמירת סדר קורבן פסח היא חשובה יותר מסדר עבדים מהיינו של שבת הגדול זה זה הסדר של הדברים כן בהדסים וכולי כל מה שמעבד המינו אבל ככה אני זכור לי
בנוגע לשריפה אז יש לנו כלל שכיוון שנעשתה בדבר מצווה אחת רוצים לעשות בה עוד מצווה זה לא דבר שהוא שייך רק לחבד או לא לחבד זה דבר שמופיע בשולחן ערוך וכתבו אותו כבר בקדמונים יש כאלה שצירפו לשריפה הזאת גם את הפתילות של חנוכה ויש כאלה שצירפו את הלולב לשריפת לשריפה לאפיית המצות והיו מצרפים מכניסים אותו עד לתנור אבל זה בכלל דבר כללי שנכון לכל אחד מי שיכול שיעשה אותו זה דבר שהוא נכון בשבת מוצאי שבת של ערב של ערב פסח מוצאי שבת לא שבוע זה אלא של שבוע הבא אז אנחנו נצטרך בתפילת ערבית לומר קטע שעושה הבדלה בתפילה שזה בתודיינו קטע מיוחד שאומרים אותו כהבדלה וצריך לדפוק על השולחן להזכיר לאנשים להגיד את הקטע הזה אם אדם מתפלל תפילת ערבית שלך חג ולא את הקטע הזה שלטודיינו כותב המשנה ברורה בביאור הלכה שבדיעבד הוא יצא ידי חובת אבטלה בה הבדלה שהוא יעשה בה קידוש כי גם הקידוש שלנו השנה הוא מיוחד כן ואז והוא לא צריך לחזור להתפלל לערבית עוד הפעם הוא יוצא ידי חובה שמה בערב פסח שחל בשבת אחרי צאת הכוכבים נשים שרוצות לסדר את הבית הרי לא יכולים לסדר בשבת שום דבר כי זה אסור להכין משבת ליום חול נשים שרוצות לסדר את הבית עוד לפני שהבעלים הגיעו מבית הכנסת הם יצטרכו להגיד בעצמם ברוך המבדיל רק שעכשיו כיוון שזה היינו בשבת ואנחנו יוצאים משבת ליום טוב יצטרכו להגיד ברוך המבדיל בין קודש לקודש ולא ברוך המבדיל בין קודש לכל כך אומר אדמור הזקן בסימן ריש קצת בסעיף זין ואז הם יוכלו לסדר אחרי סדר כוכבים כן יאכלו יוכלו לסדר אחרי סדר כוכבים לא לפני שבוע
שעבר הזכרתי שבכל שנה אנחנו מנקים את הפה מצחצחים שיניים באחרי סוף זמן אכילת חמץ השנה מצאתי דבר מעניין שלא ראיתי אותו קודם בספר מנחת יצחק שלא בתשובות של הרב יצחק וייס הוא כותב שהוא חושב שאפשר אפשר אדם שיש לו שיניים תותבות הוא מחדש מותר לעשות להם עירוי יומיים רותחים בשבת שחל ערב פסח זאת אומרת הוא יוכל לשים אותם וזה לא שייך לכל אחד אבל אבל זה זה של חידוש כשחל ליל הסדר במוצאי שבת יש מהפוסקים שכתבו הרי מוצאי שבת אנחנו צריכים לעשות סעודת מל אלא ומלכה ועכשיו זה לא יוצא אנחנו לא עושים סעודת מל אלא כי אנחנו עושים סעודת לילדים אבל יש מהפוסקים שכתבו שמן הראוי זה לכוון שאנחנו רוצים למעשים האלה שאנחנו עושים על האכילה הזאתי לצאת לידי חובה גם סעודת ודוד מלכה משיחא שזה מחבר את המצווה גם עם מצווה דאורייתא כן בשולחן ערוך של האדמור הזקן נפסק לא מטבילים בלילה הזה יותר
משתי פעמים יש לנו פעם אחת שאנחנו מטבילים את הכרס במי מלח יש לו פעם נוספת שאנחנו מטבילים את המרור בחרוסת והאמת היא שבמנה חבד יש לנו פעם אחת נוספת שמקבילים את הביצה במי מלח בתחילת שולחן עורך ותמיד האנשים שואלים בשולחן ערוך בסימן תף אינו ושיב זין כתוב שאסור להוסיף על ההטבלות אז אם אז אם יש לי דג עם רוטב אז אני התבלתי את הדג זה תבול אז זה גם כן עשו אז הפוסקים אומרים שלא על זה נאמרו הדברים נאמרו על טבילה עם כוונת מצווה מיוחדת ולכן זה הסבר גם כן למנהג שלנו שמקבילים בתחילת שולחן ערוך את הביצה ימי מלח שאנחנו לא מתכוונים פה לעשות איזה שהוא הטבלה מיוחדת אפשר לאכול את הביצה גם בלי ההטבלה זה לא שזה חלק מגדרי המצווה בלילה הזה אני לא מצאתי לא יודע לא יודע כןשב להלכה שאומרת שצריכים לחלק לילדים כליות ואגוזים זה הלכה בשולחן ערוך ומי שיכול לקיים את ההנחה הזאת זה טוב השאלה מתי עושים את זה אז יש כאלה מהאחרונים שאומרים שעושים את זה לפני מה נשתנה
משום שהסיבה היא כדי להטמיע את התינוקות כדי שישאלו אבל האדמור הזקן לא כותב ככה אדמור הזקן כותב בסימן עין בית ספר מד 1000 שצריכים לתת את זה לפני הסעודה כדי להטמיע את התינוקות כדי שישאלו אז החלוקה של האגוזים זה לפני הסעודה ואנחנו צריכים לעשות כמו שכתוב בשולחן האדמור הזקן
לפני הסעודה
לא הוא אומר לפני תחילה לפני תחילת הסדר ככה הוא כותב לפני תחילת הסדר מההתחלה אנחנו עושים אחד האגוזים לא כלופים אתה יכול לתת בשביל לקיים את העניין כן שיזרקו אחד על השני אני לא יודע מה עושים עם זה זה חלק מהקטע שיזרקו ברגע שהם יזרקו אז בטוח הם יישארו ערים אחד הדברים המעניינים שראיתי השנה באגדה של פסח של רבי אהרון מילוני באורחות חיים הוא כותב שהילד שואל מה נשתנה ואז מה אתה הבן החכם שואל את אביו מה העדות והחוקים וכולו ואף אתה מלמד אותו אמור לו קלחות הפסח אז הוא כותב רעיון יפה לא ראיתי לא ראיתי את זה אף פעם השיבה ולשאלתו על מה ששאל למה אוכלים כליות ואגוזים תחילה לפי שלא יוכלו לאוכלם בקינוח הסעודה שאין מפתירים אחר הפסח אפיקומן אז הוא מסביר כאילו למה
הילד שואל מה הוא שואל שואל למה אכלנו את האגוזים עכשיו אז זה בדרך כלל קינוח כי אנחנו לא נוכל לעשות קינוח אחר כך אז אנחנו הקינוח כבר עכשיו מתוך דבריו של ראשון+ מכניס את זה בתוך פירוש להגדה מבינים שזה לא רק לחלק את הגליות ואגוזים אלא גם לאכול מהם ובפשטות מתי לאכול איפה אתה יכול להכניס את האכילה שלהם לכולם לפחות הילדים יכולים לאכול מתי שהם רוצים אבל המבוגרים בשולחן עורך אז יש עניין כנראה גם כן לאכול את העניין עכשיו כשאנחנו מתייחסים ללילה הזה יש לנו שתי מצוות דאורייתא יש כאלה שיש לי פה רשימה של מישהו שעשה 60 ומשהו מצוות דאורייתא שיש לך בזה אבל זה לא מצוות שהם לכל הדעות יש מחלוקת האם הקידוש או קידוש דאורייתא לא כן על כל דבר יש מחלוקת אבל יש שני שתי מצוות שבלילה הזה לכל הדעות הם דאורייתא ואחת מהם זה אכילת מצק אזית ראשון והשנייה זה סיפור יציאת מצרים עכשיו כשאנחנו עושים מצווה כתבו הפוסקים לכתחילה כבר ברור בוודאי דרבנן כי אין לנו כמובן פסח
עכשיו עכשיו אני לא שמעתי לא אני מדבר כעת על קזית אחד שהוא דאורייטה עכשיו יש לנו עניין שכשאנחנו מקיימים מצווה מהתורה שאנחנו לא נעשה הפסק והפוסקים כתבו לא לעשות הפסק לא בדיבור אפילו לא ברמז איפה זה בא לידי ביטוי למשל אדם שמברך ומקיים מצווה אפילו שזה לא מצווה מהתורה זה מדי רבנן אבל בשעה שהוא מברך אשר יצא או מברך משהו אחר שלא יתעסק במשהו אחר תוך כדי האירו הפוסקים שכשאתה מברך אשר יצר אל תנגב את הידיים אל תתעסק בלפחות לכתחילה אל תעשה עוד משהו אפילו לעבוד במקום ולא ללכת אז לעניינינו כשאנחנו אוכלים את הקזית הראשון של המצה יש עניין שאנחנו לא נעשה אז הפסקים לא בדיבור ואפילו לא ברמז פה יש לך מצווה דאורייתא עכשיו אם אתה אדם שיש לו קערה כמו בעל הבית אז מכיוון שאנחנו מסופקים איזה אנחנו אוכלים בשביל לצאת ידי חובה כל המועצים אבל פה יש לך דאורייתא אז עוד יותר עכשיו פה יש לך תמיד סיבה למה להעיר הערות ואני אסביר למה קודם כל הערה חשובה כולנו כל המסובים חייבים לקבל משהו מהמצע של הקערה לא אחרת הם לא יוצאים מידי חובת לחם אישנה הם צריכים לאכול מהקערה ולכן אתה בתור בעורך הסדר אתה צריך לקחת חתיכה ול לתת
לקיזה חבר'ה שהוא יחלק לכולם אנשים נשים וטף יחלק לכולם מהחתיכה של המצה שלך לא משנה כעת אם זה מהמצה העליונה או מאמצע השבורה אבל אחד מהם אתה צריך לתת אז אז הרבה פעמים אתה לפעמים בעצמך עושה את זה ואז זה נו והו הוא ואתה צריך להתחיל כבר לאכול בתוך המצווה שלך אתה עושה כל מיני יזע אז זה דבר שבזה אתה צריך להיזהר וגם מכיוון שזה יותר קשה לאכול וזה לוקח יותר זמן אז בגלל זה אתה נכנס פה לספק
מה עם ה הציבור והיות ויש הפסק גדול
הם תמיד צריך להבין הם מברכים בפני עצמם כן הרבה מתייחס לזה ב-1 המסתמות כן הרבי מתייחס לזה בנוגע לסעודות גדולות בנוגע למוציא של כל השנה שמכיוון שיש הפסק שכל אחד יברך לעצמו אז קל וחומר כשאנחנו מדברים בלילה של ליל הסדר שהדברים הם יותר ככה דורשים יותר את התשומת לב אז ניזהר דבר ראשון לא לעשות הפסק ניזהר דבר שני לחלק לכולם מהחתיכה שלנו  נוספת זה השיר כן מי שיש לו קערה לוקח מהקררה שלו זה ברור כן למה לא הבריאות כמו שאומרים למה לא עכשיו כשאנחנו משערים את הקזית מצאה ודיברנו על השיעורים שצריך להיות לכתחילה בדאורייטה שיעור שלך 27 27 גרם אז אנחנו נעשה השתדלות לכתחילה בשיעור הזה של של ה זה שהמצע הזאת שאנחנו לוקחים תהיה מצע שניתן לאכילה ולא מצאה שרופה הרבה פעמים יש לך חלקים אתה משער אתה שרוף ביחד עם ה אני אגיד לכם את האמת ריבית של דה מסמן לפחות ככה מספרים עליו שהוא אכל רק מצות שרופות כי כבר שהמצות הלא שרופות היו סוף ספק האם הכל נהפך שמה או לא
אז עד שזה לא נשרף הוא לא היה בטוח זה כמו שאומרים עד שייצא ספק מליבו או עד שיצא ליבו מספק זה זה כשאתה נמצא בספקות אבל מאיסה אם כיוון שזה שרוף ואנחנו לא מחשבים את זה וזה לא טעים אז זה צריך להיות כזית מעבר לזה חוץ מזה עוד הקפדה שצריכה להיות אנחנו את המצע אנחנו קוראים קוראים אותה לחם עוני לחם שעונים עליו הרבה דברים עכשיו האדם שעשה את כל האמירה של ההגדה יד הקערה לפניו הוא אוכל מהקערה אבל מה קורה עם כל הציבור מה קורה עם כל עם כל החברים עם כל המסובים והמסובות וכל כל האורחים והאורחות כל מי שנמצא מה מה קורה עם ה מה קורה איתו איפה הלחם עוני שלו הרי הם יקרים התמצאה מאיפה יהיה להם כזה מה קרה שלך אין מספיק כזהות לכולם אתה תצטרך לקחת מהקופסה כדי לתת להם אבל איפה הקופסא היתה הייתה שמה אז איפה היה לחם עוני אז יש חלק מהפוסקים שאומרים שאתה צריך לראות שתהיה לך איזה שהיא קופסה על השולחן ומהקופסה הזו שהייתה על השולחן אתה מחלק את כל הזיתים לכל החברה שנמצאים מסביב
זה גם שמעתי שהרב חיים שלום דייטש ככה הוא בשיעורים שלו הוא מעורב על העניין הזה כדי שהלחם יהיה לחם עוני כדי כל אחד יקבל את הזית שאמרו עליו הרבה דברים כן בוודאי אפשר להכין שקיות לפני והשנה יצטרכו להכין אותם לפני עוד לפני שבת אז הכל טוב אתה מכין את השקיות ואז אתה שם שקית עם השקיות על השולחן והכל הכל כמו שאומרים זורם בנוגע לזמן השיעור של אכילת הקזיתים אז יש לנו במינימום זה 3 4 דקות בוא נגיד 4 דקות כזהיטים כזהיטות איך שתרצה אם אתה ספרדי תגיד כזה מתות אם אתה אשכנזי תגיד כזה דברים בקיצור כמה זה גרם כזאת בדאורייתא אנחנו מחמירים שזה חצי ביצה זה 27 גרם בדרבנן אנחנו מחמירים שזה מקילים שזה שליש ביצה שזה 18 אז אתה תוכל למשל בכורך לעכל ולקחת 18 גרם כי זה דרבנן אבל במוצאים הצעה תיקח 20 27 גרם
עכשיו את השיעור הזה אנחנו הולכים 10 דקות עכשיו אלה אנחנו שאוכלים שניים שני קזיתות בגלל שניק הזיתים בגלל הספק מהמצע העליונה ומהמצה האמצעית אז הם יצטרכו בארבע דקות להספיק את שתיהם אין להם פריווילגיה יש לנו ספק על על איזה מצע כאילו אנחנו קוראים לה הלחם עוני הזה שזה זה אז בגלל זה אוכלים בקזמית הראשון אלה שיש להם קערה שתיים אז עכשיו עכשיו ברגע שהם אוכלים שתיים הם צריכים לאכול אותו בארבע דקות אז הם צריכים יותר בזריזות עכשיו יש דעות שמקהילות את השיעור של קדי האכילת פרס גם לחמש ושש ושבע ושמונה עד 9 דקות אבל ברגע שאתה מאריך יותר מארבע דקות כיוון שזה לא לכל השיטות אז יש כאן שאלה אם אתה יכול לברך על אכילת מצב זה או לא אז לאכול כן אבל לברך על אכילת מצא זה כבר לא ברור ולכן חולה או אדם שאין לו שיניים וזה יקח לו יותר מארבע דקות אז הוא הוא יצטרך לקחת יותר זמן אבל לברך יכול להיות לו בעיה לפחות לפחות הוא נכנס בספק ברכות האם הוא יכול לברך אז זה רק מעורר אותנו עד כמה שצריכים להיות בהיכון ועד כמה שצריכים גם לעורר את בני הבית שבזמן הזה לא מדברים ומשתדלים לקיים את המצווה הזאת וגם כן מצווה דאורייתא צריכה כוונה זה לא סתם לאכול את המצה ולחשוב כמה המצה טעימה אם היא פריחה או לא פריחה האם היא טריה או לא טרייה המצות של הרב הזה של ההכשר הזה וכיוצא בזה אלא לחשוב על יציאת מצרים לחשוב על הזכות הגדולה שאנחנו יכולים לשבת פה חיים וקיימים ומחכים לביאת משיח מיד
מה קורה נו יש לך שמה 18 גם חסה שזה לא הרבה ויש לך עוד 18 גרם של של מצע+ קצת חרוסת זה מה שיש לך אין לך הרבה שם 40 40 דרם סך הכל אנחנו לכתחילה כמו שכותב קצות השולחן וככה חיים אנחנו לכתחילה עושים את זה במשקל מפני שאנחנו מסופקים אנחנו לא יודעים איפה שלאורך שלא חלילה יצא מכשול תחת ידינו שלא יהיה איזה טעות חלילה וחס זה מה שאנחנו עושים בלכתחילה אבל אם בן אדם הרי יש פה מצווה דאורייתא אנחנו לא רוצים לפספס לעשות טעויות אבל אם בן אדם קשה לו אז יכול להקל גם כן בנפח שזה יוצא המשקל של הנפח יוצא בערך 13 גרם והגודל בערך כמו כף יד של בן אדם זה ממש קטן אז אדם שיש לו את הבעיה על איזה סיבה שלא תהיה או ילדים חיוצא בזה אז לפחות את זה לפחות את השיעור הזה מה מה רציתם
הברכה שמעת בהכל שי אי זיתים האם צריך להיות כזין מהמצב
אנחנו ראינו גם בפוסקים וגם ראו את ההנהגה של הרבי שלא עושים את ההבדלה הזאתי אוכלים כן לא לוקחים כזית מזהית מזה אבל אם למשל החצי הוא קטן מכזאי את החצי של המצה השבורה הוא קטן מכזאי אז אתה משלים מהמצה השנייה גם כן זה גם זה בסדר כמה אתה טועם אתה פעם דקות שמעתי נדמה לי שאם שמעתי 7 וחצי דקות גם בזמן ההגנות פאר כן אני אמרתי הזכרתי שיש דעות המינימום זה 4 דקות וזה נגמר עד 9 דקות אז לכתחילה אנחנו נסיים בשיעור הראשון כמה שאפשר מוקדם יותר אדם שזה יכול לקרות בליל הסדר לצערנו אדם שאוכל מצב ושאתה יין וזה וזה נעשה לו כזה מישמש בבטן והוא הקי אז בכל אופן הוא יצא ידי חובב הוא לא צריך עוד פעם לאכול אותה
זה כמו שאומרים זה המצווה הוא כבר קיים בזה שזה נכנס לפה בכל שנה אנחנו מקפידים שיהיה לנו מצות של ערב פסח לפחות בלכתחילה מצות של ערב פסח יש להם חשיבות מיוחדת ואנחנו גם השנה אומנם הערב פסח שלנו זאת אומרת שנוכל לאפות מצות זה יהיה ביום שישי אבל גם ביוד גימל יש עניין לקחת מצות שנאפו ביוד גימל ככה כתבו הפוסקים אדם שהשיג לעצמו 3 מצות של כהן לביא בישראל והוא פתאום מגלה שבתוך השלוש מצות האלה יש לו איזה אחת שהיא ככה שבורה או קצת שבורה אז כותב הרמו בסימן תו עין אש יקח אותה וישים אותה למצה האמצעית שהיא בלוה הכי צריכה להיות שבורה ולכן זה בסדר אנחנו בליל הסדר עושים את הקידוש ואנחנו לדעות מסוימות וככה אפשר לומר אפשר יש ככה חיים מביא שזה נכון ביחס לכל השנה אם יש לך לחם אתה יכול לשרוף אותו ואתה להפוך אותו שלם אז אותו דבר זה גם ביחס למצה איש מחק זה בעייתי מכיוון שברגע שאתה מדליק אותו אתה תצטרך לכבות אותו ולכבות בוודאי שאתה לא יכול אישה בנוגע לקידוש קודם המנהג זה שכוס של קידוש כולם שותים אבל לא רק שכולם שותים שכולם מחזיקים אותו גם כן ביד ושעת הקידוש ויש כאלה שלא רק מחזיקים אותו ביד אלא גם כן אומרים את הקידוש ביחד עם המקדש וככה אנחנו נוהגים לעשות ש אומרים את הקידוש ביחד עם המקדש כולם זה אחד מה נשתנה זה אחד מהדברים המשונים שאנחנו עושים בלילה הזה עכשיו פה צריך להזהיר שנשים שני דברים
1000 לא יברכו שהחיינו שהגברים מברכים אותו בקידוש ואילו הם בירכו אותו בדלקת נרות בית שלא יענו המין אחרי השייח יאנו של הגברים כדי שלא יהיה להם הפסק בשעת הקידוש בדיעבד אם הם מנוע מהן זה המשך זה זה לא זה לא זה לא זה לא עושה הפסד כן הם מחזיקות את הכוס ביד ואומרים כן הם אומרים טוב ביחד עכשיו אם יש לכם אני לא מסכים שניה שניה בואו בואו נעשה רגע רק רגע מה אנחנו בשוק שניה אבל אם אם יש בבית הכנסת אנשים שלא בבית הכנסת אני אומר בבית או בסדר המרכזי או איפה שלא יהיה אנשים שלא יודעים להגיד את הקידוש הזה בוודאי שהם עושים ידי חובה מצד שומע כעונה כן לא לא יעשה בקידוש אדם שמדליק נרות
נרות לא יברך את השח יענו בזמן ההדלקה בזמן הדלקת נרות אלא אברך את השח יענו בזמן קידוש דווקא עכשיו מגיעים לאור חץ אור חץ זה זה דבר שאנחנו מבחינתנו את הרו חץ צריכים לעשות בדיוק כמו שאנחנו נוטלים ידיים לסעודה אז אלה שנותלים ידיים עושים 3 פעמים על כל יעד עשו 3 פעמים על כל יד הם נותנים ידיים עם מגבת הם הם יצטרכו לעשות עם מגבת הם נשים שמקפידות להסיר את הטבעות כשהם להשות את הבצק אז לפני טליית ידיים הם מסירות את הטבעות אז הם יצטרכו להסיר את הטבעות גם לנטילת ידיים של אורחץ רק מה+ דבר שגם אחרי אורחץ גם לא מדברים כמו כמו הנטילת ידיים של לחם כך כותב החידה וכמובן וכמובן אם דיברת אז תלך איתו עוד הפעם ידיים אבל ולא מברכים עכשיו מה קורה לא מברכים כי אנחנו משווים את הנטילת ידיים הזאת כאילו שהיינו צריכים לברך אנחנו לא מברכים מצד הספק לדעת הרמבם מברכים על הנטילה הזאתי שלטיפולו במשקה אנחנו לא פוסקים ככה בגלל הספק
עכשיו
כן כן עכשיו מה קורה כשאדם יצא לו כמו שאומרים ואומרך על נטילת ידיים אז היה פעם בליל הסדר של הרבי שאחדשתי שאחד החסינים יצא לי יצא לו ככה ואז בליל הסדר הרבי אמר לו טוב אז אתה צריך עכשיו לברך המוויצ ומוי מצו וזה והסדר שלך אחר הרבי עשה לו סדר אחר כך בשבת הרבי דיבר על זה איך צריך לעשות סדר של זה ככה ואחרי שבועיים הרבי שינה את כל הפסק שלו לפסק שלישי שממשיכים את הסדר כרגיל וסומכים על הרמבם שהברך עכשיו תמשיך הלאה הכל לפי הסדר כי בליל הסדר אמר רבי צריך לעשות הכל לפי הסדר בסדר אז יגיד ברוך השם אבל אבל יש לו יש לו יש לו רמבם שיוציא אותו מהגיהנום זה לא זה לא כמו אומרים יש לו זה לא היה למטלה לכל הדעות יש לו על מי לסמוך כן אז למעשה עוד הפעם אני אומר מי שבטעות בירך בירך אז אנחנו למעשה נותנים לו כמו שאומרים להמשיך הלאה את העניין אחר כך יברך עוד הפעם השנייה בלי קשר בכרפס אנחנו צריכים להקפיא כדי לצאת לידי חובת כל הדעות שאנחנו מטבילים את הקרפ ביד תופסים אותו ביד מטבילים אותו במי מלח ביד כי אם אנחנו ניקח אותו כמו איסט ניסים עם מזלג אז אנחנו כאילו נכנסים פה בשאלה האם בכלל היינו צריכים נטול ידיים עליו כי בשולחן ערוך נפסק אה אנחנו לוקחים בכרפס בצל או תפוח אדמה וכששאלו את הרבי מרש מה זה או תפוח אדמה אז הוא אמר תפוח אדמה זה לנשים אז
כן כמובן אז אז אתה נותן רק שזה צריך להיות קצת האנשים רעבים מכל היום לא לא אכלו סעודה שלישית וזה אז הם רוצים להרביץ תפוח אדמה זה לא זכלים- מכזאי כן לא לא פירות החלט אפשר לאכול רק לחם לא אומרים וזה אוכלים
משהו
כן תאומים משהו זה כל השנה כן כן בבקשה
לא ממש אוהב את הטל ממש כאילו זה אגוז בלב
אדמה אז זה נאמר אוי לא מי אוי לא מי שבניו נקבות לא זה מי שלא יכול אז בסדר כן אבל אומרים לך- מכזץ זה בסדר
מגיע לשם
אז אנחנו לוקחים את את הכרפס בידיים משום שעל פי ההלכה על פי ההלכה כי על פי הלכה כשאנחנו טובלים את הזה עם מזלג אז זה תלוי מה המנהג אני מעיר את זה תמיד בהתוועדויות שהחברה יושבים הם הרי לוקחים את המלפפון חמוץ אני לא ראיתי עדיין בהתוועדות שמקפידים לקחת דווקא עם מזלג אולי יש פה כאלה מיוחדים אבל לפחות מה שאני ראיתי לוקחים לוקחים ביד אז מכיוון שאתה לוקח את המלפון חמוץ ביד אז המלפפון הזה הוא בדרך כלל גם כן לח אז אתה צריך איתות ידיים לפני עכשיו אם זה הנוהג דבר שהנוהג לעשות אותו ביד כמו למשל אנשים שטובלים את את הוופל בתוך הכוס קפה אז הנוהג שעושים את זה עם היד נכון שכשנשברה לך העוגיה אתה מנסה להוציא אותה עם כפית אבל קשה להגיד שבן אדם אוכל את זה עם כפית לכן גם אם אתה תוכל עם כפית זה עדיין יצטרך נטילת ידיים אז אותו דבר זה גם כן כאן השאלה היא מה הבן אדם אוכל ביצה ותפוח אדמה הבן אדם אוכל אותו דווקא עם עם מזלג זה לא כל כך ברור שהוא אוכל אותו דווקא עם מזלג אז על הספק שיעשה את זה ביד כדי שלא יכנס בכלל לספק על זה שהוא רחץ את הידיים יש לנו הוא רחץ הוא חץ זה הדבר
היחיד שאנחנו עושים עם וו הוא הרחץ ויש לזה הרבה הסברים וגם הרבי מתייחס לזה בהגדה שלו אבל היא אחד המפרשים אומר שלמה נאמר הוא חד ורוצים להגיד לך שכל הרחצה הזאת כל הנטילה הזאת זה רק בגלל העניין של קדושה קדש ואתה מחבר לקדש את האור חץ אתה עשית את הארוחת רק בשביל העניין של הקדושה ולא בשביל נטילת ידיים לנקות את הידיים מהים שנשפך או כיוצא בזה  נוספת נוגע לבקבוקים של היין יש כמה סוגים של פקקים שיש לנו יש לנו פקק ממתכת יש לנו פקקים של שם שצריכים שיש עליהם משהו ושולץ פקקים בגדול מי שלא פתח את הבקבוקים שלו לפני לפני שבת יוכל לפתוח אותם לכתחילה גם ביום טוב גם עם החולה גם אם זה בקבוקים שצריכים ממש לפתוח את לעשות פירוק של הזנות של הזה וזה וזה לכאורה דבר זה למה אני אומר לכתחילה מכיוון שהרבה בתקופה מסויימת ביקש מי שיכול לקתחילה לפתוח אותו לפני שבת אבל זה רק באופן שלכתחילה בהזדמנות
ב-1 הזדמנויות של הלכות שבת אני אנסה להרחיב להבין מה מה פה העניין של הפתיחה של בקבוק בשבת הדבר הזה הוא מותר לכתחילה אבל למה בהתחלה הרבי עשה באופן אחד ואחר כך הוא ביקש לעשות באופן אחר אז זה בהזדמנות אחרת אבל על כל פנים מי שלא פתח בוודאי שיכול לפתוח ואין עם זה בעיה כלל ועיקר כשאנחנו בודקים את המצות שלנו כמו שהזכרנו בשבוע שעבר אני מאוד מאוד ממליץ להוציא את כל המצות השלמות לשים אותם במקום אחד ואם אתה יכול גם כן להכין לעצמך מצות שהם בצורה של קערה כי המנהג שלנו זה לשים בקערה מצות קעורות מצות שהם בצורה של כלי אז אז המינים זה האורות והצות זה הכלים אז מכיוון שיש עניין שהמצמעות שהמצות יהיו כאורות אז זה קורה שבליל הסדר אתה פותח קופסה ואתה פותח עוד קופסה ואתה פותח עוד קופסה ואתה מתחיל עם סיפור של עוג מס נפש איפה מה וזה ואיפה זה כשאתה בודק את המסות וגם בשביל הלחם משנה שיהיה לך לכל הסעודות של החג והסעודות של השבת והסודות של שבי של פסח שיהיה לך כל הדברים האלה תשלמות טסים בצד כדי שלא יחסר לך ואת השבועות הזה מי שאלה מי שלא עשה את זה מתחיל לחפש לעצמו בין ה בין השבורות לבין השלמות אז צריך לדעת שאין איסור בורר באותו מין הגם שיש לי מצב שלמה ויש לי מצב שבורה ואני צריך עכשיו את המצה השלמה ולא את המצה השבורה אבל איסור בורר זה רק כאשר שני מינים אבל אם יש לי אותו מין אפילו שיש אחד שאני רוצה ואחד שאני לא רוצה אין בזה בכלל איסור של בורר בשולחן ערוך בסימן תף עין גימל כתוב שאת את הזרוע יש לכתחילה
לצלות על גחלים כדרך שהיו צולים את הקורבן פסח מי שרוצה זה מן הראוי ככה לעשות מי שרוצה להקפיד בזה הגז שלנו זה לא גחלים אבל אם הוא יצרף לזה איזה שהוא גפרור בפרט שעכשיו יש את הגפרורים הגדולים יותר אז אתה כבר יכול להגיע גם לגחלים גם כן אז מי שרוצה שיעשה את זה באופן הזה וזה יהיה באופן הכי מושלם בנוגע לאכילת מרור יש אחד מהראשונים רבינו שמואל מפליזה הוא כותב שכשאוכלים את המרו צריכים לקסקוס שיטובה מה זה לקשקוש היי טובה ללעוס אותו כמו שאומרים הדק היטב ואז אתה כמו שאומרים מבהיר את הפה ועד עד שכל האזהרה כן זה מה שהוא כותב עכשיו המעניין ההסבר של הראשונים למה שהוא כותב הם מסבירים ככה כי המרור בתחילתו הוא מתוק אבל רק אחרי שאתה לועס אותו הרבה אז אתה מרגיש את המריחות שלו כשאדמור הזקן מסביר את השאלה הזאת הוא שואל המרור הוא לא מרור חסא היא לא מרור אז למה זה אז הוא מסביר שזה לא שבהתחלה שאתה לועס זה מתוק ואחר כך זה הופך להיות מר אלא שבהתחלה לפני שהיא מקשיחה לפני שהיא עוברת הרבה זמן באדמה היא מתוקה ואחרי שהרבה זמן היא נשארת באדמה אז בסוף היא הופכת להיות מראה אבל זה לא המרוב שאנחנו לוקחים אבל על שם זה שזה הולך להיות כזה זה נקרא מרוב אז מזה שהאדמור הזקן הביא את הביהור הזה ולא את הביהור השני מזה אנחנו לומדים שלא חייבים ללעוס ללעוס בעלה מרור לא יצא אבל השאלה היא האם אתה צריך לטעום את המור להרגיש
ואיך אומרים אחר כך ללעוס אותו הדקט היטב משהו שאתה יכול אחרי שטעמת אותו גם כן לבלוע ולא ללעוס אותו לכל הכיוונים אז להלכה הוא למעשה לא נפסקה ההלכה כמו רבי שמואל מפליזה לא חייבים ללעוס אותו בכל הכיוונים צריך ללעוס אבל לא לגמרי ואז אתה יוצא לידי
חובה כן תראה
בלשון בחזל נתנו כמה וכמה כמו שאומרים שמות של עשבים אחד מהם זה היה גם החסה ואחד מהם היה גם החזרת המנהג זה כבר מנהג זה מצד ההלכה יוצאים או בזה או בזה המנהג היה לקחת גם מזה וגם מזה זה מנהג הרבי הוסיף בעקבות המונקצר שהוא לקח גם חתיכה שלמה והוא גם כן הכניס וזה אבל זה כבר כמו שאומרים נוהג זה כבר לא משהו הרבנית חיה מושקה כל כך התרגלה שהיא שמה לבעלה עוד חתיכה כזאת אז פעם היא עברה עם הסכין והיא שמה גם לאבא שלה אז היא הסתכל על זה אני לא צריך זהו זה לא אני אז יש תראה בגדול אם אתה שואל מה מה הסדר צריך להיות אמינים צריכים להיות מונחים על הקערה והחסה שנמצאת על הקערה צריכה להיות יבשה ואז ברגע שיבשה אתה שם את החסה ובטוחה אתה שם את האחרי והכל בסדר הכל טוב יפה כן אחרונות לשבת על יפות ככה הרבה שם אותה שמה אותה על הזה ומי שיש לו איזשהו תוכ זה שייקח איזשהו חתיכת ניילון וישים אבל אנחנו לא לוקחים צלוחיות תור כלים בפני עצמם ושמים את המינים בהם משום שאנחנו רוצים שהמצות יהיו הכלים שלהם לא כלים נוספים זה אורות זה כלים
יש מפיות אבל מפית זה לא זה לא כלי כלי קיבוץ זה יש כאלה שיש להם צלוחיות ממש אצלנו לא עשו צלוחיות כן כן זה לא כלי לא כן הצלחת שתחת המצות יכולה להיות מפלסטיק ויכולה להיות ממתכת יכולה להיות מכסף כן כן כן המנהג ששמים צלחת תחת המצות כן המנהג ככה היה וזה זה העניין עכשיו אלה אלה שרוצים חיזוק לאכילת מרו אז חיים מביא
שמי מי שאוכל את המרו כמו שצריך אז יש לו סגולה שלא יצטרך תרופות מרות כל השנה אז זה מתחיל להיות כבר משתנה זה בגודל של ביצה לא הגוש לא היה לא המגורד היה אצלו בגודל של ביצה אבל אבל הגוש לא היה כזה גדול על הגוש השלם אבל השנה זה נורא משמעותי משום שבכלל מכינים את המחור לפני אז אם לא יהיה לך את החתיכה השלמה אתה לא תרגיש מרור בכלל ולאט לאט הריקוט יוצא פלסטיקטים טובים יש פלסטיקים קטנים
המצע היא
הכלי והמינים זה האורות שיורדים עכשיו אתה שמעתי השנה לא אוכלים לפני אלא תוכנים תוכנים מכינים אותו כבר מיום שישי זה יחזיק מעמד אוקיי חצי שנה זה לא
התחת הזה לבית הקולים
היא לא היחידה מרוקאי זה זהו אם אתם שואלים הסגולות אז גם לשמירה
ישיר שמה יהיה מאוד חריפה מה העניינים
להרגיש מרובעת לא יוצא לחובה אבל שיהיה שירגישו שירגישו כן טוב עוד מילה בנוגע יש לי עוד זמן חברים אז עוד מילה תתנו לי אני רוצה לסיים לפחות מה שהכנתי לפחות סגולה נוספת באפיקומן ויש אומרים שהרי שהרבי בעצמו גם חילק מהאפיקומן שלו אחרי פסח כתוב שאכל שירי מצווה יש בהם שמירה וזה מופיע בפוסקים שהיינו משאירים קצת מהאפיקומן שזה היה שמירה לנסיעה בדרכים בכל מיני מביא את זה גם כן כף החיים להלכה בנוגע לשתייה של הכוסות לכתחילה שותים את הכוס בבת אחת מה זה בבת אחת אתה יודע יש לשתות יין ככה
כמו ששותים כוס תה לכתחילה שותים אותו בבת אחת זה הפרופסור שלא מורידים אותו מהפה אתה יכול לעשות כמה שלוקים אבל אתה לא משחרר אותו מהפה עד אתה לא גומר את הכוס זה לכתחילה הכוס לכתחילה תעשו כוס של אני הזכרתי את זה כאן או שבמקום אחר 100 15 זה בכפר סבא לכתחילה שיהיה 115 גרם ככה זה היה השיעור שלה השנה זה היחיד שמה כולם בבידוד עכשיו 100 15 זה הצמח צדק יש תשובת הצמח צדק והוא כותב ככה אנחנו נהגנו לא זה תשובת הצמח צדק זה הקשר צריך לצדק ת כי זה כל השאלה כתבתי הכוס של הרבי היה 100 50 אבל אבל איך אומרים 100 50 אבל עוד פעם אני לא חושב שזה היה מכוון
המאה 15 זה העמידה שיותר 186 המינימלי כן בערך כן אפילו אני חושב שהוא קצת יותר אפילו חד פעמי החזון איש זה 100 50 איש הרבה אני אמרתי שהקוץ של הרב יצאה 50 אבל החזון איש בשיעור שלו טוען שהרביעית זה 100 50 הוא טוען את זה ככה כוס הגון צריך להיות טוב אז אז אז מי שקשה לו לשתות את היין בבת אחת אז בשעהסת חכ הוא יכול לשתות אותו לאט לאט כדי שיעור אכילת פרס שזה 4 דקות אבל לכתחילה כמו שאמרתי אנחנו שותים אותו במכה אחת מי שמאיזה סיבה לא יכול לשתות יין חברה יין זה יין זה לא זה לא או לייט משום שהלייט לדעות לפחות לדעת הפרי מגדים ומיץ ענבים מכיוון שהשיעור של החוזה האלכוהול שלו הם קטנים זה 3 אלכוהול 3% 5% וזה לא יין המשמח אז כשאנחנו מדברים על יין זה צריך להיות עם שיעור אלכוהול של למעלה מעשר אז
20 אלכוהול וזה לפחות לאלה שרוצים להיעדר מי שלא מי שלא יכול להיעדר בזה אז בסדר אז אז ישתה מיץ ענבים מי שקשה לו שישתה גם טוב אבל לפחות מה מה מה מלכתחילה מי שאסור לו לשתות יין ומיצנבים וזה סכנת נפשות קודם כל צריך לזכור שרבי יהודה בר אלוי היה כורך את הראש שלו אם זה מפסח עד שבועות מגוון שהיה לו כאב ראש אבל הפוסקים מדגישים זה שהוא לא היה לו סכנה כאב היה לו סכנה לא הייתה לו אז מי שיש לו רק כאב ולא סכנה שייקח אפילו יין קשה אבל מי שאין לו יש לו סכנה אז אז לא אז הוא לא אז הוא לא יכול אז מה במקום אז כתוב שיש תחליפים תחליפים של דיעבד עם גדולים זה לקחת תה קפה קפה טורקי קפה נמס כאילו זה דברים של של דיעבד שבדיעבד אבל מי שלא יכול צריך לדעת את זה גם כן