תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
מר ענן רב רונן ורבותיי גדולי התורה והחסידות בעיר תהילה חדרה ביום חמישי השבוע יש תענית בכורות וצריך לעשות סיום מסכת אני רוצה רק לעורר את תשומת הלב בנקודה שכותב אותה רבי עקיבא איגר ב-1 מהמכתבים שלו מכתב יוד 1000 ואומר תראה מה זה סיום הסכת זה יום של שמחה שזכינו לסיים דבר באמת דברים אמורים כשבן אדם לומד יש לו קביעות על בסיס יומי על בסיס שבועי אבל כאשר בן אדם למד למשל מסכת סוטה שנה שעברה ולא עשה שום סיום אומר עכשיו אני יכול לסיים כמה שורות ולעשות יום הטבה לרבנן אומר רבי עקיבא אייגר זה לא נקרא י הטבע אדוני רבנן למה משום שהמסכת לא הסתיימה ביום הזה לפי איזה שהיא עקביות מסויימת היא הסתיימה כי אתה עכשיו בחרת לסיים אותה אבל בעצם אין שייכות ליום הזה עם הסיום בצורה מיוחדת אותו דבר כותב בשאלות ותשובות התעוררות תשובה נראה לי שהעולם לא מקפיד על זה סיום מסכת סיום מסכת בסדר אנחנו יכולים להקל מצד כמה סיבות גם בגלל שזה פסח כמעט וקשה לאנשים לצום גם בגלל שהצום הזה של תענית בכורות זה לא דבר שמופיע בגמרא אלא זה מנהג זה טורח גדול אז כיוון שכך
בכל אופן אם יש לכם מישהו שעושה סיום מסכת מאחר והוא למד יום יום והוא סיים אז יש לו עדיפות יתרה על האחרים שנייה אנחנו ביום נעשה מכירת חמץ זאת אומרת כל אחד יעשה את המכירת חמץ עוד קודם אבל הרבנים יעשו את המכירת חמץ שלהם ביום שישי והם השתדלו לעשות לסיים את מכירת החמץ לפני סוף זמן איסור של כל שנה שזה בערך אחד 10 אחד 10 40 ומשהו לסיים את מכירת החמץ אז גם שטרות של חמץ שלא הגיעו לרבנים אז אלא מאוחר יותר הם כותבים שכל שטר שיגיע מאוחר יותר עד כניסת שבת קודש הוא יחלל בתוך המכירה לכן אם אתם מישהו מהחברים לא הספיק אז תדאגו לשלוח את ההרשעה שלו אל הרב גם אם זה אחרי סוף הזמן של אחד 10 41 וכאן אנחנו באים
לשאלה איך אנחנו מתייחסים לחמץ שלנו בשבת בשבת קודש אנחנו צריכים לאכול כזאתי מלכתחילה כמה ובדיעבד כזית בכל סעודה איך אנחנו יכולים לאכול את החמץ הזה כאשר אנחנו כבר מכרנו את החמץ שלנו לגוי לפני שבת אות השאלה הנשאלת מתי חלה המכירה הרב מוכר את החמץ לגוי ביום שישי המכירה חלה בשבת או שהמכירה חלה ביום שישי לדעת רוב ככל הפוסקים מכירת חמץ יכולה לחול בשבת יש דעת יחיד של רבי עקיבא איגר שהוא אומר שלא עושים מכירה שתחול בשבת טוען עליו שלא תשובות האב לנוזר מדוע שאי אפשר יהיה לעשות מכירה בשבת באופן אוטומטי שעון שבת אנחנו מכוונים אני אומר את זה לאבני עזר לא היה לו שעון שבת אבל שעון שבת פעולות שמתחילים לפני שבת כמו שאומרת הגמרא וכמו שנפסק בשולחן ערוך בסימן ריש נון בית שמותר לאדם לפתוח את המים בגינה והיא הולכת ומשקה את המים כל השבת כולה איך זה מותר מכיוון שעשיתי את המעשה לפני שבת אז אם עשיתי את המעשה לפני שבת אז זה צריך להיות מותר אז אותו דבר כשאני אסכם עם הגוי שהמכירה תחול בשבת זה צריך להיות מותר אבל כיוון שיש דעת יחיד של רבי עקיבא איגר שלא עושים מכירה בשבת אז ישנם הרבה הרבה רבנים שהם לא עושים שהמכירה תחול בשבת אלא המכירה חלה כבר ביום שישי וכאן נשאלת השאלה האם המכירה של החמץ חלה ביום שישי אז החמץ הזה שאנחנו השארנו כדי לאכול את הסעודה של אל שבת ואת הסעודה של שבת ביום אז אנחנו בעצם רצינו שהחמץ הזה לא יחלל
בתוך המכירה הוא לא נכלל בתוך המחירה של החמץ אבל אם הוא לא נכלל המחירי של החמץ מה אנחנו עושים איתו אחרי שאנחנו מסיימים לאכול בשעה 10 38 בשבת ביום שזה סוף זמן אכילת חמץ אז מה אנחנו עושים אז עם החמץ מה אנחנו עושים איתו אז אם תבואו ותגידו שנשארו לכם רק כמה פירורים ניכה אז אני אבוא ואגיד אפשר לזרוק אותם לשירותים להוריד את המים ואם מדובר בכמות גדולה יותר נו אז תגידו שאפשר לקחת את האקונומיקה שהאקנומיקה זה מוקצה מחמת איסור לצאת ומקומו המותר לטלטל אותו אז אני עכשיו משתמש בו לצורך גופו ואני שם עליו שם על הלחם שנשאר ובזה אני זורק אותו לפח ובזה ביירתי אותו נו ניכה אבל מה קורה כאשר אנחנו רצינו שיהיה קצת לילדים אני נותן את זה רק כדוגמה אנחנו רצינו שיהיה קצת לילדים גם כן ממתקים ונשארו לנו מה משלוחי מנות איזה שהם חבילה של וופלים וכדומה ואנחנו שמרנו את החבילה הזאת ובסוף התברר שאנחנו לא השתנו בחבילה אז כבוד הרב מה אנחנו צריכים עכשיו לעשות לקחת את כל הוופלים האלה ולפורר אותם לשירותים או לפתוח את החבילה ולשפוך עליה אקונומיקה או אולי יש לנו אפשרות לקחת את החבילה הזאת ולהכניס אותה למקום שהוא מכור מכור אז אני מדבר על שבת בבוקר בשעה 10 38 שאני מסתיים סוף זמן אכילת חמץ ועד 11 40 שבת שבת בבוקר יש לנו סוף זמן
ב-10 38 סוף זמן ביעור חמץ ב-1 10 40 בערך אז אנחנו רוצים לדעת מה אנחנו עושים עם חמץ טוב חמץ טרי חמץ נחמד חמץ חמוד חמץ יקר אפילו מה אנחנו עושים אותה אם אנחנו יכולים להכניס אותו לתוך המכור שלנו או לא או שנבוא ונגיד שמה זאת אומרת איך אתה מכניס אותו למכור אתה רוצה להגיד שהוא נכלל במכירה איך יכול להיות שהוא נכלל במכירה הרי אתה בעצמך השארת אותו אצלך בקופסא של החמש כי רצית שהוא לא יהיה נכלל במכירה אתה רצית שהוא יהיה לשבת רק מה קרה מקרה ולא אכלתם אותו בסוף אז איך הוא אז הוא לא יכול לחשב עכשיו במכור לגוי לא כן זאת אומרת לדעת רבי עקיבא שיגר שהמכירה לא יכולה לחול בשבת זה כל השאלה לפי רבי עקיבא איגר אתה אומר נכון רק לשיטת רבי עקיבא איגר השאלה הזאת כי לדעות האחרות עכשיו הרבנים למעשה חוששים לשיטת רבי עקיבא איגר והם עושים את המכירה ליום שישי אז אם הם עושים את המכירה שהיא חלה ביום שישי אז חמץ שלא היה במכירה אז לכאורה הוא לא נכלל בכלל כי אתה חשבת שהוא לא יחלל במכירה מורי ורבותיי הפתרון שאני נותן לו פתרון פשוט מאוד אבל אתם רואים אתם צריכים כמו שאומרים ככה לחשוב צריכים ככה לתכנן אתם יכולים לתכנן שכל החמץ שנשאר לכם בבית כולל החמץ שאתם הולכים לאכול בשבת יחלל במכירה של הגוי ומה התועלת שתהיה לכם בזה היא תועלת תהיה שאם זה נכלל במכירה של הגוי אז כשמגיע זמן האיסור אתם יכולים לאסוף את הכל טאק טאק טאק טאק טאק טאק מה שנשאר לא לשים בשירותים אם זה לא נוח לכם אתם מפחדים מסתימות לא לחפש אקונומיקה
אלא להכניס אותו בתוך ארון של מכור וגמרנו פתרנו את כל הבעיה אם יש לכם חלק מסויים סלטים שיכולים שיכולים להישאר יפה גם אחרי פסח ויש לכם פינה במקרר שעשיתם אותה איזה מגירה במקרר שעשיתם אותה שהיא תהיה חמצית אז אתם יכולים לפתור את הבעיה בצורה להכניס אותו למכור כי זה הכל מכור מלפני שבת חשבתם שמכור רגע סליחה סליחה אני רק אסיים את הקטע ואני שומע אותך אני מדבר על שבת אתם חשבתם בשעה שמכרתם אותם הכל בראש הכל בראש חברה הכל בראש פה מתחיל הכל אבל במחשבה שלך שאתה מוכר את החמץ הזה ואתה כותב כל החמץ שיש ברשותי כן אז אתה חושב על הכל בלי יוצא מן הכלל עכשיו באים החכמים ושואלים רגע רגע רגע אם אני מכרתי את כל החמץ שלי בלי יוצא מן הכלל אין לי שום חמץ לא נשאר לי שום חמץ שלי זאת אומרת הלחם משנה שאני לוקח הוא שייך לגוי וזאת אומרת שהופלים שאני רוצה לתת לילדים לאכול שייך לגוי הכל שייך לגוי רגע אז איך אני יכול לקחת מהגוי ולאכול איך מותר לי אז כדי לענות על השאלה הזאתי אנחנו עוצרים רגע את הסרט ואנחנו עוברים למוצאי פסח מוצאי שבת של שבי של פסח אנחנו עושים סעודת משיח וזה כמו שאומרים נכון זה יוצא שבת כן שביעי של פסח שבת ואז החבדניקים מתקללים עם כל הציבור ואוכלים סעודה שלישית כן סעודת משיעה ואז כשהם אוכלים תעודת משיח הם שותים 4 כוסות ואז כשגומרים את הארבע כוסות הולכים הביתה ככה קצת מתנדנדים בחצי גילופים ואז כשמגיעים הביתה נו אז כל אחד מתחיל להסתדר עם האבטלה וזה וזה ואחרי שעתיים הבטן מקרקרת עוד הפעם ורוצים משהו לאכול אז מוציאים אצלנו
הרי בחבד מוכרים חמץ גמור גם כן אז מוציאים מהחמץ הגמור שיש רוצים לאכול רגע אבל החמץ הזה מכור לגוי הרב היה צריך לקנות חזרה מהגוי את החמץ אבל הרב שלנו הוא רב חסד אז הוא שתה 4 כוסות ולפעמים גם כוס חמישי אליהו הנביא גם כן אז ככה יצא שהוא איך אומרים הוא עכשיו נח במיטה הוא מיד רץ במוצאי הזה סעודת משיח רץ כדי שיהיה מישהו שיפתח את ה את המגטים שלו וזה והוא ילך לאכול מה התשובה שאנחנו במכירת החמץ עושים הסכם עם הגוי שאם אנחנו נשתמש במה שמכרנו לו אז אנחנו נתחשבן איתו אחר כך כשהוא ישלם לנו על כל החמץ אנחנו נוריד לו את הבייגלה שלקחנו פה את הפיתה שאכלנו שם וזה אנחנו נתחשבן איתו זה התשובה למה במוצאי החג אנחנו יכולים לאכול כי אני אומר לכם מתוך ידיעה אף רב לא רץ למכור את החמץ מיד לקנות את החמץ מהגוי הישר לפעמים הם עושים את זה רק למחרת בבוקר ועם ישראל רעב מה אתה חושב הבטן מקרקרת אז הם לא אוכלים חמץ הם אוכלים אלא מה זה החשבון עם הגוי ורבותיי אותו החשבון אנחנו יכולים לעשות במוצאי החג ואנחנו יכולים לעשות אותו חשבון בתחילת החג אני מוכר לך את כל החמש אבל עכשיו בא לי עכשיו לאכול לחם משנה משלך בא לי לאכול עכשיו לי משלך בא לי לאכול 5 משלך אז זה בסדר אני יוצא עם זה ידי חובה ואז אין לי עם זה שום בעיה כלל ועיקר כעת אני חוזר למשהו מאוד חשוב לסעודת היום אומנם יהיה לנו עד אז שעון קיץ ואז השעות קצת זה אז אתם יכולים להתחיל בשעה 7 בבוקר את התפילה ואתם תספיקו
בגדול אם אתם רצים שלב אחרי שלב אבל מצד שני על בן אדם מגיע הביתה והוא אומר אני רוצה סעודת שבת באריכות אז מה אני אוכל את החמץ בתחילת הסעודה ובבוקר נגיד בשעה 10 ב-10 ועשרים כנראה יש כאלה ששפיץ חבד קיץ-קיץ אז אז אז אז אם אני ישפיץ חבד אז אומרים שהאדמור הזקן אני יכול עד 10 38 אם לא הייתי חבדניק אז היה לי עד 10 ועשרה אז תהיה ש זה רווחים בזה שאנחנו חבדניקים החומרות חומר הומות אבל יש פעמים גם קצת אז יש לנו קצת הנחה הנחה למדינות הסעה אנחנו יכולים לאכול עוד קצת אז הוא מתחיל בשביל להיות שפיץ מתחיל ככה ב-10 וחצי את הסעודה מתחיל אני לא ממליץ לעשות את זה שלא תתבלבלו אני לא ממליץ אבל זה בן אדם ככה איך אומרים הוא היה עסוק במחשבות הוא הוא חזר על כל המאמרים של ביור חמץ הוא קול כולו בעבודת השם ואז הוא אוכל את הקזית חמץ שלו 10 38 כבר אי אפשר לאכול טוב בסדר אז אנחנו אנחנו נמשיך את הסעודה עכשיו רק בדברים שהם לא חמץ והוא רוצה להמשיך את הסעודה הבחור הזה נכנס פה בבעיה הלכתית אחרת שבמכה ראשונה לא חושבים עליה מה הוא מה הוא מה הוא זה יש הלכה באורח חיים אפת פותרת את הכל הכל היא פותרת היא פותרת את הבשר את הדגים את מה שאתה רוצה היא פותרת אבל הרבה דברים אמורים שאתה לא סילקת את עצמך מנפאת ברגע שבן אדם סילק את עצמו מנכאת אני לא רוצה יותר לאכול פת יש בן אדם שאומר לא בא לי לאכול פת לא בא לי זה לא בא לי אבל יש בן אדם שאומר אני לא רוצה לאכול יותר פת אז מכאן והלך הפת לא פותרת לו את שאר המאכלים שהוא רוצה לאכול
שניה עכשיו הבן אדם הבחורציק הזה החמוד הזה הוא אומר לעצמו אני לא רוצה לאכול פת עד 10 38 הוא יכול להגיד אני לא רוצה מעשר 38 הוא צריך להגיד אני לא יכול אז זה כבר סילוק מוחלט עכשיו הוא רוצה לאכול בשר של דגים של פסח בשר של פסח הכל בסדר אבל אתה כבר לא יכול כי הפת לא תפתור לך את זה אז מה החבר הזה יצטער לעשות יצטרך לעשות ברכת המזון גמרתי את סעודת שבת אתה רוצה עכשיו עוד לאכול כי הבטן עדיין לא סבעה תברך עוד הפעם אז יבוא אליו חכם ויגיד לו אבל אתה עושה ברכה שאינה צריכה זה לא ברכה שאינה צריכה כי בשבת ויום טוב כדי להוסיף למאה ברכות נפסק בשולחמור פעמיים שמותר לך לברר בריקת המזון ולהשאיר לאחרייה סעודת דברים כדי שאתה תוכל להשלים אז יוצא לפי זה חברים שצריכים לסיים את הסעודה עכשיו השאלה היא כן עכשיו השאלה היא בסדר לא נוכל אבל גם ברכת המזון צריכה להיות לפני 10 38 הכל צריך להיות לברך ברוך אתה לא בסדר גמור או שהוא מברך על הדגים והבשר או שהוא משאיר אותם לאחרי ברכת המזון עכשיו מה קורה לגבי ברכת המזון האם גם ברכת המזון היא לפי לפני סוף הזמן יש לנו סוגיה דומה לעניין שהיא קשורה לחג השבועות בחג השבועות שאוכלים מאכלי חלב ואחר כך צריכים להמתין מעיקר הדין בקינוח והדחה
ומהזוהר ממתינים שעה השאלה היא שאנחנו ממתינים ממאתיים ממתינים האם ממתינים מהזמן שסיימנו לאכול או ממתינים מהזמן שסיימנו לברך ממתי ממתינים את השעה אז כותב הפרי מגדלים את השעה ממתינים מהזמן שסיימנו לאכול ברור האוכל מתחיל להתקל וזה מספיק אבל על פי הזוהר הקדוש זה מהזמן שבלח לברת המזון אז זה נכון שהזור הקדוש זה לא הלכה זה זה הידור וכולי וכולי אבל יש גם כן עניין כמו שאומרים שאתה סוגר סגרתי את הסעודה בברכת המזון על דרך זה זה גם כן כאן שיש עניין שאתה תעשה את הברכת המזון גם כן לפני 10 38 אף על פי שכמובן אם לא עשית את השיער כך אבל אני אומר על הצד היותר טוב מן הראוי שבן אדם יעשה את זה באופן הזה וככה הוא יוצא ידי כל הספקות לידי כל הבעיות שיכולות להיות אני התייחס אתם רציתם לשאול שאלות ואני קטעתי אותכם במחילה שני חברים שם בפינה רציתם לשאול משהו בבקשה
אבל עדיין יש עדיין יש מורסק ללכת משם אבל מה זה כאילו ואתה אמרתי לה עדיין אסף נכון אסף אבל נשאר מה שאמרת
לנו זה אני אמרתי מה הוא עושה עם הלחם הוא פשוט יכול לשים אותו במכור לפי מה שאני אמרתי כי זה הכל היה שייך לגוי שם במכור אם הוא לא מכר יכול לזרוק אותו לשירותים או לשים עליו אקונומיקה זה וזהו הוא יכול לעשות זה בסדר גמור מה שיעשה יהיה תקין
הוא
יכול גם לצאת לזרוק בחוץ הפקר אבל הפקר יכול להיות רק בפח אשפה של אני כמו צפרדע כזה מרכזי לא פח אשפה של הבניין כי אם זה הפר אשפה של הבניין זה לא הפקר זה שייך לאנשים לזרוק ברחוב ברחוב זה הפקר כן אז טוב אז מי שלא סומך באמת תהיה לו בעיה יהיה לו באמת בעיה
ואת המסך עכשיו צריך להפסיק סעודה איך אני איך אני יכול לברך
אמרנו עכשיו שאתה יכול לברך על הבשר והדגים בפני עצמם או שאתה מברך ברכת המזון ואחר כך אתה מברך עליהם עוד הפעם ואז אין לך בעיה בכלל טוב עכשיו אני רוצה להתייחס לכמה וכמה סוגיות שקשורות להכנה שלנו הייתי אומר לחג הפסח משום שהשבוע הזה אנחנו נכנסים נכנסים למתח גבוה גם בנוגע לכל לכל הניקיונות ולכל הדברים האלה אבל אז אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מתייחסים למצב שלנו נכון להיום אז קודם כל לפעמים כשבן אדם נמצא במתח מאוד מאוד גבוה של עבודה וזה וזה אז הוא יוצא לו שהוא ככה אומר בלשון של הבן הרשע של ההגדה של פסח מה העבודה הזאת לכם מה העבודה הזאת אשר עבדו עליכם ונתנו לכם לעבוד כל כך קשה לפני פסח האם מותר על פי ההלכה להגיד אוי איזה עבודה זה עבודה קשה איזה תורה יש לפני פסח אחד הראשונים בא לרוקח בסימן ריש פה גימל כותב שאסור לומר אסור להגיד איזה עבודה קשה זאת לפני פסח והוא מביא את דברי הירושלמי בפסחים שאומר ככה בן רשם מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם מה התורח הזה שאתם מטריכים עלינו בכל שנה ושנה וכולו הדברים האלה של הירושלמי והרוקח הובאו להלכה גם כן והחוק יעקב יעקב מביא אותנו אבל אדמור הזקן לא היה לנו הנחה שאיך אומרים מותר קצת להתלונן גם כן אומרת האדמור הזקן בסימן טסמך טיט בסעיף היי האחר האדמור הזקן שאינו נקרא רשע אלא כשאומר מה תורח זה על תורח הקרבת הפסח שהוא מצווה מן התורה ונראה מדבריו של שמצוות התורה שמצוות התורה הן עליו לתורה מה שהן כן בזמן הזה כשאומר על גודל הזהירות והחומרות יתרות כמה תורה אין
יישור בדבר אז האדמור הזקן כאילו מחלק הוא אומר לא על כל דבר אסור להגיד אלא רק על קורבן פסח אבל שאר הדברים שהם חומרות זה בהחלט מותר להגיד זה מה שמביא האדמור הזקן אבל במידת חסידות כותב רבי פנחס מקוריץ תלמיד של הבעל שם טוב שכשאדם טורח בהכנות לפסח החשיבות שלו היא נורא נורא גדולה היא מאוד נעלית ומה החשיבות שלו מאוד גדולה במה זה מתבטא שהיא מאוד גדולה משום העבודות של פסח גורמות לו שהוא ישכח לשעה מעצמו לפרגז לפרה הוא שוכח בן בלשון של יידיש הוא שוכח מעצמו לחלוטין וההכנה לחג הפסח לקבל את האורות של פסח ככה הוא כותב זה על ידי זה שהבן אדם שוכח מעצמו אז תבינו שכל העבודות האלה של פסח שאנחנו עושים ביתר שאת ביתר עוז לא צריכים כמו שאומרים לקחת אותם כל כך קשה משום כל המתנות שאנחנו מקבלים בליל הסדר אנחנו זוכים להם בגלל אותה שכחה שאנחנו שוכחים מעצמנו לרוב עוצמת הקושי של העבודה וכולי אני רוצה נוספת שקשורה למטבח מעשית בעוד הפעם דיברתי על זה בשיעור אחד ואני רוצה להדגיש קצת יותר בנו לכיסוי שאנחנו מכסים את השיש אני מדגיש שוב שהכיסוי צריך להיות שלא יעבור חום אבל זה רק בלכתחילה
ושלא יעבור נוזל וזה גם בדיעבד ולמה חשוב שלא יעבור חום מכיוון שאף על פי שזה יבש והשיש יבש והסיר שלנו מלמטה הוא יבש אבל לכתחילה כותב הרמו ביורה דעה שיבש ביבש אנחנו מחמירים שלא שגם הוא מעביר מאחד לשני אם הוא חם אז לכן אנחנו משתדלים שהחום לא יעבור מהשיץ שהוא לא כשר לפסח אלא סירים שנמצאים מעל השיש ולכן אנחנו עושים שיהיה כיסוי שיהיה קצת עבה שלא יעבור חום של יד סולדת בו מי שלא יכול לעשות את זה שיהיה מעמידים לסירים שהם יגרמו שהחום הזה לא יעבור בנוגע לנוזל הנוזל זה כבר בעיה משמעותית יותר חזקה משום שאם ניזל לנו תחת השיש תופח על מנת להתפיע אומר אדמור הזקן בסימן תו מם זין בסעיף יוד גימל שזה יעביר חלילה את החמץ מלמטה למעלה וחמץ אוסר במשהו בפסח אז לכן אנחנו צריכים לדאוג שההפרדה היא תהיה גם הפרדה שמונעת חום וגם הפרדה שמונעת נוזל והפרדה שמונעת נוזל חשובה יותר מאשר ההפרדה שמונעת חום שזה בדיעבד בסדר נוספת שרציתי להדגיש שבנוגע למה שדיברנו בשבוע שעבר אנחנו צריכים השנה להגיד פעמיים את הביטול של החמץ פעם אחת ביום חמישי בלילה אחרי שאנחנו נעשה בדיקת חמץ ופעם נוספת בשבת אחרי שאנחנו גומרים לך לגמור את החמץ ביום שישי לא נצטרך להגיד מכיוון שזה עדיין אנחנו לא מבטלים אותו לחלוטין נוספת גם כן ששאלו פה אז אני חוזר על זה מפני שזה השאלות באו גם כן פה מחדרה אז אני חוזר על זה הנושא הנושא של ניקיון הספרים אנחנו צריכים לנקות רק ספרים שאנחנו יודעים בוודאות שנכנס שם 5 ספרים כאלה שלא יודעים בוודאות שנכנס שם חמץ אין חובה לנקות אותם ואפילו לא ידעו אבל מה אל תשימו אותם על השולחן על השולחן בערב פסח בפסח עכשיו אנחנו בערב פסח יש לנו מצווה מיוחדת שהשנה אנחנו יכולים לעשות אותה בהידור גדול המצווה המיוחדת היא כתוב במערי המערי היה אחד מהראשונים להביא מנהגי האשכנז הוא כותב ויש ליישן התינוק ביום למען יקיצו וישאלו בלילה יש עניין שהקטנים ישנו ליישן אותם זה מילה שאני חושב שצריך להכניס אותה גם אצל אבן יהודה
ליישן
לא רק
ליישן את היין אלא לגרום לבן אדם לישון ליישן עכשיו השאלה הגדולה היא איך עושים איך מיישנים אנשים איך גומרים לאנשים לישון לשתות הרבה יין באמת בערב פסח זה שאלה הלכתית כי אנחנו צריכים כמו שאומרים להיכנס רעבים והיין הרעב גורם לאיזשהו שובע פנימים אז יש משהו שעושים אותו כל שנה השנה אולי לא כל אחד יוכל לעשות אותו תלוי לי באיזה שעה לא השנה גם יכולות יהיה אפשר לעשות אותו יש ספר שנקרא מטה משה והוא נותן הצעה איך מיישנים אנשים הוא אומר לפיכך היזהר בערב פסח ויאכל מיד בשחר מאכלים קלים ונוהגים במאכלי חלב שהחלב מיישן וכדי שישן ביום ולאור בלילה לספר ביציאת מצריים מאכלי חלב גורמים לבן אדם להיות עייף ועל ידי זה שהוא אוכל זה עוזר שהם כמו שאומרים ואנחנו יודעים את זה גם כן מהסיפור שיעל חבר הכנסתני סיסרא ביקש ממנה יא הנה היא נתנה לו חלב וזה תשתה שאותו עשה אותו עייף וככה היא הרגה אותו אז אנחנו יודעים שהיין שהחלב הוא מיישן עכשיו פה מהדברים שלמדתם משה אנחנו לומדים שזה לא רק ילדים יש עניין שישנו אלא גם מבוגרים וישנה שיחה של הרבי היה צ מעניינת שהוא אומר שאבא שלו הרב עכשיו היה מקפיד כל שנה בערב פסח עוד פעם שזה חל בשבת זה קצת יותר קשה אבל אני אומר ברמה העקרונית כל שנה בערב הפסח היה לא היה מוכן לוותר על לפני סוף הזמן האכילה של חמץ לאכול לחמניה עם עם עם עם עם חמאה וזה היה אצלו מאוד מאוד חשוב בבוקר הוא היה אוכל את זה השנה זה לא כל כך מצוי לא כל כך מעסיק בשבת אוכלים בשר אבל הוא היה מקפיד מאוד לאכול לחמניה עם חמאה ושאלתי את עצמי באמת למה מה העניין של לחמניה עם חמאה אז אנחנו יכולים להבין את זה מכיוון שיש עניין בערב פסח לישון ואמרתם מוישה אומר שאוכלים מאכלי חלב אז הוא רצה להקפיד כנראה על העניין הזה בנוגע לילדים יש חשיבות מאוד מאוד גדולה וזה מופיע כבר בגמרא במסכת פסחים בדף כוף טיט
טניה רבי אליעזר אומר חוטפים מצות בלילי פסח בשביל תינוקות שלא ישנו אז ישנו פירוש מעניין מה זה מה זה חוטפים תינוקות אז מספרים קודם כל בגמרא על רבי עקיבא שרבי עקיבא כדי שלא ישנו התינוקות ביום מה הוא היה עושה הוא היה ממהר לביתו מוקדם מיד אחרי תפילת ערבית כדי להתחיל את הסדר מוקדם לא הוא היה ממהר לביתו מבית המדרש בערב פסח כדי לדאוג שהילדים שלו ישנו כדי שהם יהיו ערים בלילה אז קודם כל אנחנו צריכים לחקות את הנהגתו של רבי עקיבא בנקודה הזאתי נוספת שזה פירוש מאוד מאוד מעניין שכותב אותו המאירי ויש פה כבר איזה שהוא פטנט נפלא איך שכולם יישארו בליל הסדר ערים כותב המאירי מה זה נקרא חוטפים מצות בליל הסדר כלומר שמתעסקים בדרך הם וחטיפה זה מזה כדי שישתשעו התינוקות בכך ולא יבואו לידי שינה ויתעוררו למה שרואים וישאלו ויחקרו מה נשתנה עד שנבוא לספר בעניין במילים אחרות אם אנחנו היינו רוצים לעשות סרט איך ליל הסדר צריך להראות אז איך אומרים החבדניק המצוי הוא עומד ככה עם פנים חמורות סדר ליד הקערה והוא מוציא 3 מצות והוא בודק אותם שהם קעורות וכל רגע הוא נעשה יותר חמור סבר כי זה נראה כזה זה אם זה כן אם זה לא זה כי לא קעורה ועד שהוא רגע היא נופלת לו על הרצפה ואז שאלת רב אפשר להשתמש במצע הזאתי או שכמו כלי שנופל אתה כבר לא יכול להשתמש איתו וכולו ואז הוא מחפש מצה אחרת ואז הוא קצת מתעצבן על אשתו למה המלצות לא עומדות במקום הנכון
או לא ואחר כך הוא מתחיל לשים את המצות בהתחלה הוא שם בטעות את הכהן אחר כך הוא שם בתל אביב אחר כך ישראל אחר כך מסתכל באגדה הוא רואה שצריך לשים הפוך הולך ישראל ואחר כך לביא ואחר כך כהן אז הוא נכנס כמו שאומרים לסרט אז הוא מוציא את המצות עוד הפעם וזה כבר מאוחר שעון קיץ אמרתם וזה נכנס לתוך זה ואחר כך הוא מוציא את הזה ובנימין ומשמאל והמזרוע והביצה ואחר כך הביצה זזה לו ונופלת לו כאמצות שלו כאורות אז ככה הם נופלות ככה לפי המשקע אז הוא מנסה לעשות קפלים בקטיפה של הקערה וזה לא לא הולך לו אז הוא מתחיל לחשוב מה הסוד בעניין מה אומרת הביצה שהיא מתגלגלת מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממנו ואחר כך הוא מחפש את המארור וחותך ממנו חתיכה והכל ככה בכל רציני והילדים מסתכלים על אבא והם רואים פנים של 9 באב ומרגישים כמו שאומרים באמת לא נשתנה הלילה הזה מכל הלילות משום שכל השנה נראה ככה אז אם בן אדם רוצה באמת שליל הסדר יהיה חי אז יש פה עצה שאחד הראשונים כותב אנחנו צריכים לקחת אותה לתשומת הלב הדברים צריכים להיעשות בזריזות במהירות בחטיפה זרוק תפוח סתרים אחרת אם לא יהיה אקסון זה לא ילך החברה ירדמו לך זה צריך להיות זה צריך להיות חי זה צריך להיות נושם זה לא זה לא דבר כזה שאתה יכול כמו שאומרים לשחק
עם הספר עם עצמך ולחשוב שאתה צדיק גדול אדמור גדול זה צריך להיות שאתה משתף את כולם איתך אז קצת קצת יותר חיוניות קצת אז בשביל זה אמרתי קודם צריך לישון אז השנה בערב פסח שזה חלק בשבת אין לך אין לך שום תירוצים אוכלים בבוקר גמרת את התפילה גמרת את הכל תפוס את הזמן שלך תנוח תעזור לילדים גם כן תיישן אותם ואז בסייעתא דשמ יעלה לסדר יהיה עם הרבה חיות עם הרבה אורות עם הרבה שמחה כעת להתייחס לכמה נקודות של בתוך פסח עצמו איך אנחנו מתייחסים בואו ניקח אחת השאלות ששואלים כולם בנוגע לשרויה מצות שרויה שאנחנו משתדלים לא אז קודם כל צריכים לקחת בחשבון שילדים קטנים ממש זה העיקר התפריט שלהם הם אוכלים גם כן קטניות ילדים שעיקר התפריט שלהם כמו מטרנה מטרנה לפסח זה מטרנה לכל השנה היא 5 אבל מטרנה לפסח זה מטרנה שאם מקטניות אז ילדים שצריכים אוכלים מטרנה נותנים להם לא עושים מזה חשבון את הכלים שוטפים במקום אחר והכל בא למקומו בשלום האמת אני רוצה להגיד לכם שזה לא רק ילדים האדם שסובל מאיזה שהיא בעיית מעין ויש שיהיו בריאים אנשים שסובלים הם לא יכולים לאכול את התפוחי האדמה ואת הגזר ולא יכולים והעיקר המזון שמרגיע להם את הבטן זה
זה דווקא הקטניות אז הפוסקים אפילו האשכנזים כותבים שבן אדם שכשהוא אוכל את שהוא לא אוכל את האורז שלו את הקטניות האחרות אז המעיים שלו מתחילות להתעצבן וכתוצאה מזה שמתחילות להתעצבן אז הוא נופל למשכב אפילו שהוא לא מגיע לידי סכנה זאת אומרת שהוא מגיע למצב של חולה שאין בו סכנה שההגדרה ההלכתית שלו זה שהוא רוצה לנוח במיטה כי אין לו כוח מרוב חולשה בן אדם כזה התירו לו התחילה לאכול קטניות בפסח לקחת את זה בחשבון לפחות לעשות שאלת רב שנדע איפה זה אוחז מבחינת העבודה שלנו אבל כשמדובר על ילדים גדולים יותר האנשים שואלים ילד קטן בן 7 הוא לא שותה מטרנה 8 9 10 אז השאלה היא איך אנחנו מתייחסים אליהם בנוגע לקטניות ואיך אנחנו מתייחסים אליהם בנוגע ל יש יש קטניות ובנוגע לשרויה אז הכלל שלנו הכלל שלנו בנוגע לשאלה הזאתי כל ענייני חינוך שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו יש לנו כלל שכותב אותו האדמור הזקן בסימן שין מם גימל ילד קטן שמחנכים אותו לאיזה דבר שאנחנו לא משנה מה זה ילד שמסוגל לעשות את הדבר בכוח עצמו ילד שלא מסוגל לעשות את הדבר בכוח עצמו זה לא ילד יחנך אותו לעניין לכן כשאתה שואל אותי למשל נטילת ידיים אני אדבר איתכם הלכתית עכשיו בלי מידות חסידות נטילת ידיים
איזה ילד חייב בנטילת ידיים ילד כזה שמסוגל ליטול את הידיים שלו בכוח עצמו אז הוא לא חייב ספל גדול או ספל קטן אבל הוא יכול לעשות את זה בכוח עצמו נטילה תלולב איזה ילד חייב בין תללת לולב ילד כזה שיכול להחזיק לולב ביד ולברך בעניינינו איזה ילד מחנכים אותו למנהגי חבד בענייני שרויה ילד כזה שמסוגל להיזהר ולאכול בשקית וזה וזה אבל ילד שלא הגיע עדיין ליכולת הזאת אנחנו משתמשים בכלים חד פעמיים בעיקר בפסח ושהיא יוכל כמו שהוא רגיל לא צריך להתעלל בו ולא צריך לענות אותו זה בהתאם לגיל של הילד בהתאם ליכולות שלו אותו דבר אנשים שואלים לגבי כל מיני דברים תעשייתיים בנוגע לילדים ילדים שחלק בלתי נפרד מהתפריט שלהם זה דברי חלב יש בחבד כאלה שלא אוכלים דברי חלב המעדנים והכל האלה אבל אני אומר ילדים אין לי שאלה ילד שזה חלק מהתפריט שלו לא צריך לקנות בהכשרים טובים מהודרים ולהעדיף לקנות את הכל לפני פסח זה עדיפות ולתת לו משהו רגיל אותו דבר ששואלים אותי לגבי ילדים קטנים לגבי עוגיות תעשייתי כמובן אני לא מדבר על תעשייתי שהוא עשוי קטניות משום שקטניות דיברתי כשזה התפריט המרכזי אבל כשזה לא התפריט המרכזי זה ממתקים אז יש ישתבח שמוח שמו
אתה פותח את החנויות אתה רואה מה שאתה רוצה בייגלה כשר לפסח ביסלי כשר הכל אתה רוצה כשר לפסח אז כאילו השאלה היא האם לתת לילדים את זה ילדים שממתקים כל השנה זה חלק מהתפריט שלהם זאת אומרת אתה לא יכול את זה לקחת מהם אז להתעלל בהם בחג הפסח ילדים עדיין צעירים ילדים קטנים לא צריכים לעשות מזה עסק כמובן בהכשרים המהודרים בהקשר של העדה החרדית של הרב לנדאו אבל אבל זה צריך להיות כמו שאומרים שיקול דעת שאנחנו נראה את זה בשפוי בצורה שפויה מה שאלה עליינות תראה אנחנו משתדלים לקנות יין שהוא נעשה ביותר בצורה פרטית יותר קטנה יותר אבל היום אני אגיד לכם משהו מאוד חשוב בעבר היה מקובל צריך לעשות קואליציה כל הפלאפונים כן כן בעבר היה מקובל בחבד שרוצים לבצע קונים שומן שמץ ומשתמשים איתו האמת כן שומן שומן של עופות ועם זה היו משתמשים אני במשך השנים האחרונות אמרתי לאנשים שלקנות שמן בהכשר
הרב לנדאו זה כמו שאומרים בסדר גמור וזה במידה מסוימת
אני לא יודע אם צריך לצאת כל עוד בקה אני צודק אני לא רואה
טוב אז אז אז באמת אם אתם מדברים איתי מדברים מדברים שצריכים לבשל כן זה לא בריא זה לא שאלה של בריא עכשיו אני כשאשאל שאלה של כשרות אז היו כאלה וזה הגיע מרוסיה שהיו משתמשים דווקא בשומן הם היו אומרים שזה יותר ביתי מאשר השמן התעשייתי השיקול שלהם היה שיקול נכון עד לפני 50 שנה בערך הייצור בכל המפעלים של השמן היה יצור שהיה בו מגע יד אדם והאדם הכניס את החומרים למכונות ולכן מי שהיה נזהר מתעשייתי היה צריך להיזהר גם מהשמן אבל בשנים האחרי 50 שנה ובפרט בתקופה שלנו השמן כיום הוא ללא יד אדם לחלוטין ואילו על שמאלס הוא עם הרבה יד מגע אדם הרבה מאוד מהאיטליז ועד שזה מגיע ועד שזה פה ועד שזה שם לכן שלוקחים שמן שהוא בקשר מהודרת לדעתי זה עוד יותר טוב מאשר שמלץ נכון להיום והדברים האלה מוסכמים גם כן על בני משפחת לנדאו ככה דיבר הרב בלינוב ככה הוא פרסם גם כן בעיתון כפר חבד השמן כיום הוא ללא יד מגע יד אדם ולכן המצב שלו הרבה יותר וזה חשוב שאנחנו איך אומרים ליישר את הראש בנקודה הזאתי גם כן נוספת זה היחס שלנו לשרויה בינינו ובין עצמינו השאלות הקבועות מה אפשר לאכול כן עם שרויה אני מדבר כעת למבוגרים לא לילדים
זאת אומרת אנחנו יודעים שיש כלל שהמצע מחמיצה במים בלבד היא לא מחמיצה במי פירות השאלה במה אנחנו יכולים לאכול את המצב היא לא תיחשב כחמץ לדידן שלא שעושים שרויה אני לא תחשב שרויה אז הדבר הראשון אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאם אתה עושה למשל מיץ של תפוזים ואתה דאגת שהתפוז יהיה יבש לחלוטין ולא שטפת והכלים שבהם קילפתא לא היו רטובים והמסחטה שבה את הסחטת הייתה יבשה לחלוטין אז באמת אם תיקח את המצע את ה את המיץ מיץ תפוזים הזה ותבשל בו מצה ותעשה לך לא יודע כופתאות ומצ בריי ולא יודע כל מיני דברים תעשה עם זה זה בסדר גמור הרבי הרשם היה אין אפילו הידור הרבי הרשם בעצמו היה לו יין של 100% יין שלא היה בו טיפת מים והיה טובל בו את המצה אז הז זה צריך לקחת בחשבון שזה דבר שהוא אפשרי באורגנל זה אפשרי היינות שלנו גם כשאומרים עליהם שהם 100% אתה לא באמת יודע אם כל כלי היבש לחלוטין אין לך על זה ביטחון אבל במיץ תפוזים שאתה עושה בבית אתה יכול להיות במאה% וזה דרך אגב דבר שהוא קשור גם לשבת כי בתיאוריה אם אנחנו ניקח מצע מצב עבודת יד לא מצאת מכונה מצב עבודת יד ואנחנו נבשל אותה לפני שבת במיץ תפוזים כזה שהוא 100% שהוא אין לו טיפה של מים אז אנחנו נוכל לעשות אמויציה על מצות אפילו שזה ערב פסח משום שמצא שהתבשלה אז יהיה ילדים של של מצה שמותר לאכול אותה בערב פסח זה דין מיוחד של ערב פסח אז יהיה מותר וביה של שרויה וגם אחרי סוף זמן אכילת סוף
זה מחלת חמץ ולא תהיה לך בעיה כי עשית את זה עם עם עם זה עם עם מיץ מיץ תפוזים שאתה יודע במאה% אחר כך אנשים שואלים האם הם יכולים לעשות לטגן מצע עם ביצה בתוך חול המועד של פסח וללא שום הוספות וללא שום דבר אז צריכים לקחת בחשבון האדמור הזקן כבר מביא את זה בהלכות שבת ומהדורה באתרה לסימן ריש נון טית שהביצה היא היא חלולה אתם רואים את זה בעיניים כשמכניסים ביצים בתוך סיר של חמין אז בשבת בבוקר אתה מקלל הביצה היא בצבע חום למה היא בצבע חום מכיוון שהקליפה היא חלולה הקליפה היא חלולה אז אתה לא יכול לדעת שלא נכנסה שמה טיפת מים וברגע שנכנסה טיפת מים אז כבר הביצה לא סטרילית לחלוטין שאתה במאה% אתה יכול להגיד אני יכול לטגן עם הביצה הזאת לא הקליפה של הביצה זה כמו מסננת היא עצמה מסננת ולכן לכן הבאתי עכשיו עכשיו דוגמה הקשבת כמובן הקליפה היא סופחת מים וזה הסיבה שלאחרונה משרד הבריאות יצא בשנים האחרונות לא לשטוף ביצים מכיוון שהנכנס שמה ונוצרים שמה חיידקים בפנים שהם לא בריאים שניה
אין נסיעה בשביל אין בעיה אבל אני מדבר לא לשטוף אותם לפני כמה ימים לפני אז לכן החותמות בעבר היה איתם שאלה של של כשרות לפסח בגלל האלכוהול אין בעיה עם האלכוהול של החותמות ולכן מי שיש לו ביצים את העופות בארץ ישראל כבר 30 יום לפני פסח מאכילים אותם אוכל שהוא לא חמץ אז אין אין עם זה בעיה את העופות של הביצים 30 יום לפני העופות של ה של הבשר אז זה 5 ימים לפני השחיטה עושים את זה אז אז אז בעצם מי שיש לו ביצים יותר מחודש בתוך חודש ימים לפני פסח ואז באורגנר הוא יכול להשתמש בהם בפסח אם הם נקיות חיצונית לא לא לא אמורה להיות עם זה בעיה אבל אני לא יכול לעשות טיגון עם ביצה ומצה מכיוון שהוא לא יודע שזה במאה% בלי טיפת מים
את
המצב
אני אומר סתם
לא הבנתי לאכול מצע אין בעיה איך אבל עם איזה חומר אתה מטגן או שמן שמן אני בדרך השמן איך אומרים באורגנל שמן אין בו מים באורגינל אבל זה רק באורגינל הבעיה היא שמזמן המשנה עד היום היו מזיינים את השמן והיום מכניסים שמה מה שאתם רוצים יש שם שמן מכונות הערבים אוהבים מאוד להכניס שמן מכונות בזה שמן קנולה בעיקר
צריכת השמן הקנולה במגזר הערבי עולה בהרבה עכשיו
הם מכניסים גם מים חברים לא רק הם גם אחרים וכולם שואלים אבל השמן והמים לא מתערבבים אז אומרים זה היה פעם היום עם החומרים המיוחדים גם שמן ומים מתערבבים זה רק בתיאוריה לכן אתה לא יכול לסמוך גם על שמן שאין בו טיפת מים לצערנו אני רוצה לספר לכם משהו התפוז באמת הוא מים באמת יש לה% יש לה% מאוד מאוד גבוהים של מים ובקיבוץ גבעת ברנר ליד רחובות היה שמה תעשיה של תפוזי הדר שמייצאים אותם לחול וזה הם רצו לחסוך במקום לשמור את איך אומרים מיכלים זו קונטיינרים גדולים כי קשה להם מאוד לשמור את זה אז הם אז יעשו תרכיז מהתפוזים והם היו מוסיפים לנו מים מהברז לפני המשלוחים הם קיבלו הזמנה מהגרמנים ממך שמם שהם נורא דייקנים והמעבדות הכימיות הכי מוצלחות אצלהם נמצאים והם אמרו אנחנו רוצים תביאו לנו מהסחורה שלכם אנחנו נבדוק אם זה באמת באמת מיץ תפוזים טבעי ללא שום תוספות והם לא עלו על זה ששמו שמה מים
אחרי הזה לא הצליחו לעלות ואף על פי כן התורה באה זאת אומרת יש% מסוימים בתפוז שיש בו מים והתורה אומרת שהמים האלה הם לא מחמיצים המים שבתוך התפוז ואילו המים שבאים מבחוץ הם כן מחמיצים איך זה מסתדר זה ככה גזרה יד ההשגחה ככה לא אפילו טיפה אחת בין אותו דבר בנוגע לדברי חלב אם תשאלו את איזה הכשר שאתם רוצים את איזה זה יגידו לכם אצלנו לא מוסיפים אף טיפת מים לחלב נכון אז למה החלב הוא כמו בטעם מים כי מוציאים ממנו את כל ה את כל השומנים כל הדברים הטובים שיש מוציאים ממנו לא נשאר כמעט כלום רבינו פעם שניה אחת שניה אחת שניה אחת שניה אחת הערות לסיום בסיום שניה אחת מחילה מחילה מחילה אז אז אז זה הקטע זה הקטע שאתה לא יכול לדעת שבכלים והם עצמם מודים שהכלים לא היו רותבים לכן דברי חלב עם מים זה אי אפשר חמאה במקור היא היא כאילו לא יכולה להיות עם מים באורגנלי היא לא יכולה התעשייה שלה זה בלי מים אבל כמו שאמרתי קודם זה באורגינלי בשטח יש יכולה להיות תערובת שרובת של מים אבוקדו אבוקדו לשים אותו על המצהרות האבוקדו באמת אם אתה לוקח אבוקדו יבש או אתה מורח על המצה אין שום בעיה הבעיה היא של האבוקדו ברוך השם יש בעיות בכל מקום איפה הבעיה באבוקדו אני לא ראיתי בן אדם שאוכל אבוקדו בלי לבדוק עליו מלח המלח אומר האדמור הזקן דינו כמים מה פירוש דינו כמים אתה שם מלח על אבוקדו אז אחרי כמה זמן הוא
ממיס את ה או מוציא
את הנוזלים שקיימים בתוך
הנוזלים האלה שנמצאים בתוך בסדר אבל הנוזלים האלה גורמים להתפרקות מסוימת של המלח בעצמו ואז הפירוק של המלח דינו כמים אז יש לך כבר שרויה על המצב בטוח במאה% בלי מלח מצויין איך אומרים הישראלים אכלתי אותו בלי מלח אין בעיה אין בעיה אין בעיה מה אבוקדו כן לא לילדים שאוכלים שרויה אז אז אין בעיה אין בעיה כן כן אבל אני אומר לכם אני הרבה זמן מחכה לאיזה בן אדם שיהיה מוכן לעבוד איתי לעשות סרטונים קצרים על הקטעים המצחיקים האלה איך שהוא שם את המלח קודם ואחר כך זה לעשות חוויה מהלכות המלח דינו כמים אחרי שהוא נמאס אומר האדמור הזקן זה הלכה מפורשת
מה זה
מה זה מה הפירוש ששרויה
לעבודהשויה אנשים מבעל את למה אני לא יכול וילד כן
לא ילד ילד שלא יודע לשמוע זה דיברנו עכשיו בהלכה שילד שלא יודע לשמור הוא עדיין לא מחוייב בעניין עד שהוא לא יודע לשמור הוא לא מחוייב טוב אז אז עברנו מה נשאר אני אתייחס לזה עוד מעט אתייחס לזה עוד מעט אנחנו אנחנו לא רואים את זה כחמץ בטח לא כחמץ גמור לכן לילדים לאכול שרויה וכשיש שאלה מה עדיף קטניות או שרויה אנחנו פוסקים שעדיף שרויה ולא קטניות זה לא איך אומרים שחור לבן שזה חמץ זה קשה מאוד להגיד חמץ ואני רוצה להסביר לכם למה אני אומר את זה גם כן גם בדיוק לשון אדמור הזקן כשלא הבאתי אותו לפני בסימן וו פשוט שלו גם שמה זה רק חשש זה לא שהוא בעצם אומר דבר שני אני אספר לכם היה סיפור יהודי שני סיפורים היו אחד על מצות מכונה ואחד על מצות שרויה המלצות המצת מכונה לובבי שבלובביץ קיבלו תרומה מהג וינט המון מצות מכונה אחרי פסח שני תלמידי תמים עם עברו ככה ליד החבילות הגבוהות האלה שעמדו שמה והם אחד אומר לחבר שלו בקריצה חמץ שעבר עליו בפסח למה זה היה מצות מכונה עבר עכשיו מראה בריהץ ואמר אמר להם מצות שאוכלים רוב עם ישראל להגיד עליהם שהם חמץ זה נורא ואיום הוא לא הוא אמר להם שיחזבו אל תגידו דבר כזה בנוסף לזה היה פעם על השולחן של הרבי אריאלץ איזה שהוא אדם שהכניס בתוך הבורש מצא והחברה התחילו לצחוק עליו הוא הפנים שלו הפכו להיות אדומות כמו סלק והרבי זה גער במי
שאמר צחק עליו או העיר לו+ מספרים על אחד מגדולי החסידות הכללית השר שלום מבז שהייתה לו אמא שעזרה לו לקיים מצווה בוד אם משום שהיא הקפידה שהוא יכבד אותה מאוד והוא היה עושה את ליל הסדר ביחד עם החסידים שלו בתיש מרכזי ליד כולם והיא הייתה דורשת לשבת לידו היא יושבת לידו בראש השולחן וכל החסידים מסביב והיא הייתה בגלל השיניים אוכלת אוכלת שרויה ובאחת ההזדמנויות בתוך המרק היא פיזרה מצות והיא אמרה לו שהיא רוצה שהוא יאכל הייתה מאותה צלחת זה איך אומרים אמא אמא כמו שאומרים אמא אמא שלי והוא אכל ליד כל החסידים אפילו שהיה מקפיד על שרויה מאוד משום שאנחנו מדברים על מצוות עשה מדורייטה זה הרבה יותר חמור לא לבייש בן אדם לא לעבור על כיבוד הורים וכולי וכולי הוא צריך לקחת את זה בחשבון כל אחד שיש לו שאלות סביב הנושא הזה שיעשה שאלת רב אבל תיקחו בחשבון שזה לא כזה פשוט כמו שאומרים לשים בפינה ולצחוק וכולי וכולי בנוגע לדבש אז היה לפני שנתיים אני לא בדקתי את זה השנה אבל מסתבר המשיך באותה מסורת הרב לנדאו שליטה הבן של הרב לנדאו עליו השלום הרב לנדאו הנוכחי הוא יצר את הדבש שלו בהכשר שלו שאין שמה טיפת מים והוא טען שאין עם זה בעיה הוא אפשר לשים את הדבש שלו על המצה
אני חושב ששניאורסון בכפר חבד זה ההקשר שלו כמה שאני זוכר לפחות 100 שנה שעברה ואז ככה היה לא ראיתי את זה השנה אבל שנה שעברה אני זוכר טוב אז זה- או יותר הנושא של של הכשרות של הביצים מה אפשר לשרות בשרויה ומה לא ונקודה נוספת שהיא מאוד מאוד חשובה אחד הדברים אחד המנהגים שבחבד נוהגים זה לקלף את הפירות ואנשים שואלים מה עושים עם השירים של החסות שנשארו להם מאמרו הם הכינו ונשאר חסות האם אפשר את זה לאכול אז איך אפשר בכלל לאכול חסא אם אפשר אי אפשר לקלף אותה אז איך אפשר לאכול אותה אז התשובה היא שזה מצווה ברגע שזה מצווה אז יש לזה דין מיוחד כתבו הפוסקים מר
אורן
אז אז לגבי השיירים של החסה כתבו הפוסקים החתן סופר מביא את זה+ שגם השיריים של המצווה הם מצווה ולכן מי שירצה לאכול את החסות שנשארו בהחלט יש לו על מה לסמוך כשזה לא קשור לקערה שזה לא קשור בשולחן לא יילך אני יודע שהוא לא מקלף את זה וזה נשאר לו חסה אי אפשר לקלף אותה המנהג החסידים לא לאכול או שלא מקלפים אז מה שחייבים לשם המצווה אוכלים אני
אגיד
לך איך שהחסה היא גדלה פתוחה ואחר כך נסגרת כך שהוא היה פעם פתוח איך אומרים לא נברח מזה אז עכשיו השאלה היא
שאלה של הורגים באמת שהם באים יבשות מצופרים
צריכים לשטוף את החסה וצריכים גם כן לנגב אותה עכשיו כשמנגבים אותה תנגבו אותה במפית או בנייר שהוא כשר לפסח מה שאין כן בנייר שהוא לא כשר לפסח הוא פולט עמילן וזה טעם לפגם כמו שאומרים עמילן הוא יכול להיות גם מן הדגן זה לא לעניין כן
מאושר ללא
המילה זהו
אז הנייר הזה אתה יכול להשתמש
לניגוב חסות עכשיו אנשים שואלים מה קורה אם לא הכנתי חסה לפני החג האם אני יכול להכין אותה בחג התשובה היא כן ואני אסביר במילה אחת זה שאלה שנוגעת גם לכל שבתות השנה לא רק ביחס לגבי לגבי לגבי ניקיון חסה בשבת אז קודם כל אנחנו גם להספיג אני אדבר קודם כל אנחנו משתדלים שחייבים שהחסה תהיה מגידול מיוחד זאת אומרת שכבר הרוב של החששות עם החרקים לא יהיו בנוסף לזה המנהג זה ששמים אותו בתוך מים עם חומר ניקוי 3 דקות ואחר כך שוטף הפעולה הזאת ניתנת לעשייה גם בשבת ובתנאי שלפני זה ניירת את העלים כדי שאם יש איזשהו גוק חי הוא יוכל לברוח ואתה לא תמיד אותו בתוך המים באופן של רישע שתמית אותו בתוך המים ואם נשאר חי ואתה לא התכוונת אז דבר שאינו מתכוון אין איתו בעיה בכלל זה בנוגע לכמו שאומרים לחסה למה מותר לי להכניס אותו לתוך החסר יש הלכה שאומרת שאסור להכניס קרשינים להלכות בורר בסימן יוד טית כתוב שאסור להכניס קרשינים בתוך מים כדי שהקליפה שלהם תצוף כי אתה עושה בזה בורר הקליפות אתה בורר מהקרשינים עצמם החסה זה לא ככה קודם כל הלכלוך לא צף למעלה אלא נופל למטה
החול נופל למטה בית ספר עצם ההכנסה של הגרעין במים הייתה יוצרת את הבורר בין הגרעין לבין הקליפה ואילו כאן אנחנו מכניסים לתוך מים עם סבון בשביל מטרה אחת החרקים יש להם איזה שהיא דביקות מסויימת בכפות שלהם שנתפס על הזה אנחנו רוצים להמיס את השומן שלהם כדי שהם יפלו בתוך המים אבל אחר כך אנחנו לא מסתמכים על זה אנחנו שוטפים אחר כך את החסה 100 סבון ומאה חרקים ומאה כל כיוון שאנחנו עושים את השטיפה אחר כך כתבו הפוסקים שזה לא דומה להכנה הכנסת קרשינים בתוך מים ולכן מי שלא הכין את החסה לפני היום טוב יוכל להכניס להכין אותה גם ביום טוב רק שהוא יצטרף לייבש אותה בנוגע לייבוש יש כלי מיוחד כזה שאתה מסובב והוא זה אסור להשתמש בו לא בשבת ולא ביום טוב משום שהוא מעיף את המים סביב זה מלכת זורה אסור לעשות את זה אבל לייבש אותו בצורה עדינה עם מפית או עם נייר שקשר לפשע זה אפשר הן עם זה בעיה כלל ועיקר
באים בנוגע להבנות שהבנתי אותו
אסור בשבת אסור לך לעשות את זה אני מדבר ביום טוב לא בשבת ביום טוב עצמו אחרי שתוצאת הכוכבים אחרי שכבר נכנס הזה ואמרנו ברוך המבדיל בין קודש לקודש השאלה הייתה ביחס לזה מוריי ורבותיי תנו לי אני רוצה מה כמובן אני מדבר על
מי
שלא עשה כן אבל אתה יודע תמיד יש את הדברים האלה שאנשים שוכחים צריכים לקחת בחשבון את זה אני רוצה עוד מילה אחת עוד מילה אחת לסיום בנוגע לחרוסת קודם כל אל תשכחו שבשבת אחרי הצהריים כשאתם רעבים אתם לא אוכלים תפוחים אגסים ולא אגוזים אפילו קלופים לא משום שזה המינים שנכנסים בחרוסת אבל בננות אתם יכולים לאכול כבר סיכמנו פעם קודמת בנוסף לזה יש לנו לקחת בחשבון כמה חרוסת צריך חול זה חידוש התחדש לי השנה ואני רוצה לשתף אותכם
אחד מגדולי הראשונים קוראים לו המרדכי הוא תלמיד של המערב מרוטנבורג וה כותב שצריך הוא שואל שאלה על הלל הזקן שבליל הסדר אומרים כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים היה כורך פסח מצא הומורו וכולים ביחד אז הוא שואל ככה אני לא מבין איך יכול להיות שהילל כרח פסח מצא ומרו והרי הגמרא במסכת כריתות אומרת שבית הבליעה לא יכול להחזיק יותר משנה כזהיתים אז איך יכול להיות שהוא לקח פסח וכזית פסח כזית מצא כזהית מראו וכזית חרוסת הוא דוחף את המילה כזה את חרוסת וזה מעורר תהייה איפה כתוב שצריך להיות כזהית חרוסת כשאוכלים קורה איפה זה כתוב אז הפרי מגדים נדרש לשאלה הזאתי והוא אומר אני חושב שכן צריך שיהיה כזה ככה הוא כותב המרדכי אבל אולי אולי נלמד כמו הבגדי ישע שאול למד שהכוונה היא שתעשה כזית חרוסת כמות של כזית ותתבול אתה תתבול אתה המראה בקית שלא יהיה שיעור טבילה צריך להיות שיהיו כדי שיהיו טבילה אבל תרומת הדשן לומד שזה צריך להיות כזית ממש וככה הוא מביא את המרדכי להלכה הוא למעשה עכשיו למה אני התרגשתי התרגשתי מפני שכשאתה רואה את הטיהור בלילות סדר שזכו לראות איך שהרבי עושה אז את תףין למד 1000
היה שאפשר לראות החסידים היה שמה אירוח הרבנית של הרבי אהיהץ הזמינה את הזקנים וגם הרבי היה שמה והבחורים היו מסיימים את סעודת ליל הסדר שלהם מאוד מאוד מוקדם יש שאומרים שהם היו מספיקים לגמור את הכל בשתיים 10 דקות כי הרי הרבי היה עושה סיבוב סיבוב כדי להגיד גוד ליומטה לכל מיני מקומות הוא היה הולך למכון חנה היה הולך לישיבה היה לו איזשהו סיבוב אחרי התפילה שהוא עושה הם היו רצים מיד אחרי התפילה ישר להתחיל את ליל הסדר כדי שהוא חץ קרפסיה אחת באגיד רוחצום בו ישראל צומו יירך צפון הם השאירו את הצפון כדי לקבל מהרבי האפיקומן ואז הם בעצם תוך כמה דקות עוד לפני שהרבי הגיע לקאדש הם כבר יהיו בצפון והם יכלו לראות את מה שהוא עושה בליל הסדר שלו אז בתיאור שהביאו לנו זה היה רב אופן הוא מהגדולי הזכרנים שהביא את הנסיעות אבל היו עוד והם מה מספרים ומספרים ככה שכשהרבי תבל את המרו הרי יש לנו פעמיים תיבול בחרוסת כשאתה כשהוא תבע את המרוו בחרוסת הוא טבל מל קצת ניהל זהו אבל כשהוא עשה כורך הוא לקח עליך עשה והכניס לשם את הכמות הגדולה של אחרי ואחר כך לקח ומרח 3 מריחות של חרוסת בפנים סגר את זה עם שתי מצות באמצע ואז ת סנדוויץ' וזה היה הכורך שלו וזה פלא מה זה מרח 3
מריחות של חרוסת בתוך אחרי מה אתה מורח טובלים קצת כדי לסלק את התולעת את הכפה אז הכאפה שחוששים שיש שם יש לי חובה לעניות דעתי הרבי חשש לשיטתו של מרדכי שהוא חושש שצריך להיות כזית חרוסת בכורך אז הוא שם הרבה אז חברים בוא נאזן את הדברים אם אתם רוצים כזית זה צריך שיהיה שמה כזית של חרין גם כן שיהיה שיהיה שיהיה מאוזן כאילו מה שבטוח בטוח ואז אתה אתה יכול להיות בטוח שאתה עושה את הדברים באופן באופן הנכון תרשו לי רק לסיים את ליל הסדר במה אתם רוצים לסיים בכאדיה או בתחתפנו שינה במה אתם רוצים שאני אסיים ושניהם אז ככה בנוגע בנוגע להלכה כתוב שאסור לבן אדם אדם הולך לישון לא הולך האדם לישון עד שתחתפנו שינה מה זה תחתפנו שינה אני שנים שובר את הראש מה זה טפטפנו שינה אז חשבתי שאם אתה רואה בן אדם נופל ככה עם הידיים על השולחן והוא נרדם אז אתה יכול להצביע עליו ולהגיד זה בן אדם חטוף אתה חטפה אותו השנה זה זה ישן זה דוגמה אבל זה לא ככה פוסקים אומרים הפוסקים אומרים שאם בן אדם יש לו צער כך כותב המעלה עם פראג בגבורות השם אם לבן אדם יש צער הוא יכול ללכת לישון לישון לא צריך שהשאלה תחטוף אותו על השולחן הצער מביא אותו לידי זה שהוא יכול הבנאיש חי כותב שבן עד שתכריחנו שינה תכריכנו אתה רואה שאתה כבר לא יכול אתה יכול ללכת לישון אם אתה ליל הסדר אתה יודע שאתה לא תוכל להתפלל כמו שצריך אם אתה לא תלך עכשיו לישון זה גם סיבה בפוסקים שזה מותר אחד הדברים המעניינים שראיתי בשם רבי חיים ויטל שהוא כותב בשער הכוונות ואומר הייתי אנשי מעלה נוהגים לעסוק בתורה
פסח עד הבוקר לכאורה זה הלכה פסוקה בשולחן ערוך למה אנשים מעלה כנראה לפי ההיתרים שאני אמרתי לכם קודם האנשים היו כבר עייפים היו מצטערים מצד ההלכה מותר להם ללכת לישון אז מה שנשאר פה זה רק הגדר של כמו שאומרים הלצאת לצאת ידי חובת האידור אנשי המעלה וכולו מילה אחרונה בנוגע בנוגע למצב בנוגע לסיום של הסדר בוא נראה אם אני מוצא את זה כי זה זה יש לי אותו יש כל מיני פזמונים יש פזמונים אחד אני יודע ויש כל מיני כל מיני פזמונים כאלה ויש פעמים שאנחנו מסתכלים על ההגדה שלנו ואנחנו שואלים איפה הפזמונים איפה השירה המשותפת וכל זה אני רואה שהקדוש ברוך הוא מרחיק את זה ממני אז אחד הדברים המעניינים שאנחנו רואים באיורים של החסידות שמתייחסים לאותם הפזמונים שאנחנו לא אומרים אותם ואף על פי כן יש יש להם מקור זאת אומרת יש להם יש להם התאחדות מתייחסת להם באחת השיחות הרבא מתייחס לאותם הפזמונים והוא אומר שהפזמונים האלה הם גם כן העניין הרוחני שלהם קיים אפילו שאנחנו לא אומרים
אז בוא נראה את הסדר של הדברים בספר המנהגים כתוב בבית הרעב אין נוהגים לאומרם לא אומרים את הפזמונים בבית של האדמור בית ספר השיחות תשיין מספר הרבי גם למנהג חבד שאין אומרים פיוט זה הוא מדבר על אחת גדי ים לא אומרים את הפיוט הזה בדיבור אבל ישנו כל העניין בשלמותו ואדרבה באופן של למעלה ממדידה והגבלה בדיבור אותו דבר באור התורה של הצמח צדק הוא מזכיר להאיר מעניין חד גדיה כששאלו את הרבי אם להכניס את זה באגדות של פסח של צעירי אגודת חבד הרבי אמר אתם עושים נוסח חבד אז אל תכניסו את זה נוסח חבד צריך להיות בלי זה בנוגע לפזמון אחד מי יודע בשיחה של הרבי בשנת תו שין 1000 הוא אומר אף על פי שבחבד לא נהגו להגיד את המזמור הזה ולהעיר שאצל רבותינו נשיאנו היו גם אגדות שבהם ישנו פיוט זהה היה להם אגדות כאלה שכן הזכירו את הפיוט הזה פעם באחת השיחות הסביר את הביוריחו ושחט למלאך המוות שזה בחט גדיה אף על פי שעל פי מנהג חבד לא אומרים זאת אבל אני אסביר את הביור של העניין הזה ככה אמר הרבי שאלו את הרבי למה לא נוהגים כמנהג כל העולם להגיד בחנוכה מעוז צור ישועתי או אמירת חד גדיה אחרי אמירת אמירת האגדה בליל הסדר אמר הרבי השבר זאת אומרת הרבי הקודם בחנוכה וגם
אמר אמר הרבי השבר החזיק בדעה שהעולם צריך ללכת אחרי לובביץ ולא לובביץ אחרי העולם אז אנחנו מצפים שגם אחרים לא יגידו אבל זה זה זה לפחות שאנחנו נדע שהמזמורים האלה הם לא באופן של אנטי אנחנו לא נגד המזמורים המזמרים בתוכן הרוחני שלהם הם בהחלט נכון והיו כמה פעמים שהרבי גם כן ביקש שישירו אחד מי יודע אתם רואים את זה בוידאו ואפילו הוא מעודד חזק במיוחד אלה שבאים מרוסיה אחד מיהודייה ברוסית וכולי הוא נתן לזה איזשהו מקום אז לכן הלכה למעשה אני חוזר שוב אם אתם רואים שהחבר'ה שלכם הציבור שלכם האורחים שלכם יחזיקו את עצמם ערים בזכות זה שישאירו את המזמורים האלה אז תדעו שזה מזמורים אמיתיים זה מזמורים מכוונים אז זה לא מנהג חבד אבל אם אתם עושים את זה כדי שיהודי איך אומרים היעדר יותר בליל הסדר ביתר שאת אז אדרבה יש לנוא יש לזה גם כן טעם לשם לשבח אבל זה לא מנהג חבד זה אנחנו זוכרים שאלות כן
מישהו שהוא תינוק שנקבע
תינוק שנשבה או תינוק שנשבר לו
מבושל אותי למה אתה מבצע דיין ולהגיד לו מה לעשות קודם
כל לכסות את היין מתינוק שנשבע או תינוק שנשבר לו לא צריך מכיוון שהוא שהוא יהודי כיסוי היין זה עניין קבלי שניה אני מדבר כיסוי היין כיסוי היין זה מראייה לפני מגיעה כיסוי היין זה בחומרה של רבי מנחם הבבלי בעל הריקנטי וזה דבר שלא שומרים אותו מיהודי בנוגע לנגיעה אם זה יהודי שלא שומר שבת בפרהסיה והוא גם כן לא מכבד אף בן אדם שלידו הוא לא יחלל שבת שזה שזה נימוק להיתר אז באמת יצטרכו שהיין יהיה מבושל יין מבושל זה לא יין מפוסטר זה צריך להיות מבושל שמגיע לפחות לתשעים ואחד מעלות חום ואפשר לקנות יין מבושל אבל פיסטור לבד לא מספיק זה בנוגע ליהודי שלא שומר מצוות בנוגע להבדיל לגוי אז בגוי יש גם את העניין של הראיה אבל לא תמיד אנחנו יכולים לשמור על זה מכיוון שהרבה החנויות יש להם גויים שנכנסים ויוצאים וגם ביקבים נכנסים ויוצאים לא לגבי הראייה זה לא יעזור אלא אם כן זה זכוכית של ירוקה או שחורה שלא רואים אבל בכזה זה זה בעייתי בנוסף לזה בתוך היקבים תיקחו בחשבון שאומנם גויים לא נוגעים ביין אבל הם בהחלט רואים אותו אז קשה מאוד
לשמור על הראייה שזה היה חומרה לא לא כשמוציאים אותם בתהליך שלה אחרי זה הגויים ראויים רק שלא נותנים להם להתקרב לגעת אז לכן אני אומר צריך לשמור בעיקר מנגיעה שזה מה שבידינו ובסיעתא דשמיא עכשיו זה נוגע גם למיץ ענבים לא רק היין גם מיץ ענבים צריך להיות מבושל שלא יהיה איתו בעיות כן רגע אחד מה אתה שואל עוד הפעם
את הסדר בנפרד לבד יש לי אפשרות לעשות את הסדר לבד בביתכם או לעשות את הסדר
עדיף שתהיה עם עוד אנשים עדיף שתהיה עוד אנשים ושיהיה לך יין מבושל למה לא תשיג יין מבושל כן
שניה לגבי אני מוכר ברמת למישהו שאני הולך את החמץ הזה
לאכול אותו אז הוא גוזל מהגוי זה איסור זה איסור נמוך יותר מאשר איסור קארה כן כן בנוגע לכלים יש מנהג אם יש לך כלים תחליפיים זה בסדר גמור לשים בצד אם אין לך כלי תחליפי אז אני הייתי אומר אם זה כלי שאתה יכול להבהב אותו על האש וזה היא דבר שמותר לעשות בפסח גם כן זאת אומרת בחול המועד לא בתוך החג ואם אין לך את האפשרות או שזה כלי זכוכית ואחרי זה שאין מה לעשות אז ואין לך תחליף אז תשתמש כי זה דבר שהוא למעלה ממדידה והגבלה זה מהדברים שהם למעלה מהשכל זה מנהג שכן כתוב זה כתוב כן
ומי שמגיע
אחרי משחקי יצא את זה חובה לא צריך אתה
פעם הקלטות שלך שאדם שנמצא מול והוא לא יעז להוציא פלאפון ולהתקשר בשבת
התכוונתי עכשיו
לדעתי זה מאוד חשוב
להבין צריך
להיזהר בנושא של לשים יד ממשל
אני רוצה להגיד קודם כל יש יסוד שהיסוד שלו מופיע מופיע באליה רבה הוא המקור לזה והוא מופיע גם כן במשנה ברורה הוא מופיע גם בשלוש צדק זאת אומרת שזה למנהג חבד והיסוד הוא כדי לקבוע יהודי שהוא שהיין שלו הוא יין של יין שה יין שלו נאסר כדי לקבוע את זה זה צריך להיות יהודי כזה שאין אדם אפילו גדול מאוד שהוא לא יכבד אותו ולא יחלל לידו שבת ונתתי לו נתתי דוגמה בעבר שהוא לא ישוחח בטלפון ליד הדמות הזאתי אבל בשבת כן אבל השאלות התשובות של של הרב גרינבלד טוען שזה שאני יודע את זה בוודאות זאת אומרת לא שאני מתאר לעצמי יבוא הרבי אז ליד הרבי הוא לא יעשה את זה זה צריך להיות מישהו ריאלי שעמד ראה והוא לא עשה זאת אומרת אני יודע שהוא מכבד אפילו מישהו אחד
זה מספיק לי אפילו מישהו גדול אפילו מישהו שהוא אוהב זה לא משנה יהודי הוא יהודיה זה מוציא אותו מהבעיה הזאתי של היין שלו יין נסח כן לעניין פארסיה לעניין הוא לא נחשב כמחלל שבת בפרהסיה שזה חומרה שעושה את היין ליין 10 מה אתה רוצה לשאול שניה אני מיד שומע אותך בזום רגע אחד כן יש עניין לאכול חמץ בערב פסח אין אין שום בעיה עם נכון מי פירות סיכמנו שאם זה 100% מי פירות אין אותם בעיה בכלל טבק היו מיישנים את הטבק בכל מיני חביות של של חומרים שהם היו חמציים וזה אחת הסיבות שסיגריות גם הסיגריות שמקבל הטבק של הסיגריה את הטעם מכניסים אותו אולי במאה סוגים של של חומרים של חומרים כדי שיקבל את את הטעם שלו ואת הכוח שלו עכשיו ברגע שנכנס לך לתוך הפה לתוך הזה ואתה מעוניין שיכנס בזה למשל או ב נו נרגיל האלה שמעשנים או בטבק של נו של נו מקתרת מקטרת זה בעייתי
בטבק שאתה רק מכניס אותו לאף ואתה לא רוצה שייכנס פנימה אז זה בסדר אבל תשטוף את הידיים אחר כך כן מישהו עוד רצה כן אתה בזום כן שניה בזום תן לו הוא הרבה זמן מחכה מה מה השאלה בזום
ומי שמכם שבויה יכול לאכול לדבר איתך
תראה הוא שואל דבש של שניאורסון שלא כשר לפסח האם עם מי שאוכל שרויה יכול לאכול אותו אתה צריך לשאול את שניאורסון האם הם הקפידו כל השנה על חמץ בדבש אז זה תשאל אותם אני לא יודע את הם מקפידים כל השנה כל השנה בדגים אני זוכר שכן הדבש כן אוקיי טוב אז בכל אופן אבל תשאל אותו באופן אישי ספציפי על השנה מה אתה שואל אני לא ויטמין די הוא חמץ חמץ כן יש מה אתה אומר יש 5000 אם אתה יכול להחליף אותו שהוא לא יהיה בנוזל אלא בכדור תוכל בלוק כדור מציצה כדור בלי זה בסדר כן בבקשה
חוששים חוששים
איך אנשים
את המצות איתם בלי מצאת לא שרויה לא שומע אותך לא אבל הוא לא ראוי למחכל כלב אם
אין לו טעם זה לא של פל זה של הקירות של מתעוררים לא צריך
מה זה של הפרחים של הפירות
אה
לא לא לא לא לא לא כן בבקשה מה זה קקאו תראי קקאו תעשייתי אין לזה ספק בכלל אלא שמקפידים מאוד על תעשייתי מקפידים עליו אלה שלא אני לא אומר לך זה מותר אני חושב אני חושב שלילדים להקל כן בהקשר מהודר
תסבירי לי את זה שירים חדשים לפסח ובשבת רוצים לבשל אותו לבשל
בהם תנסו לבשל
לפני
כן
בסדר
אפשר
להשתמש בנושאים
האלה אחר כך אי אפשר אפשר אפשר עד כדי כך לא יחמיר אם בקטניות הטעירו אז בתבלינים בוודאי שיהיה יתר יש
לי לפני שבת עורך
לפסח אפשר אני הלאה סירים של סוטה קשה להגיד את המילה צריכים אבל ראוי בדץ מודיע שיש בדץ ולא לסמוך על הבדץ של סולטם ככה הוא כותב במדריך שלו כי הם שקרנים הם מרמים
כן
בבקשה