קטניות בפסח לילדים

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אנחנו נמצאים בין פורים לפסח ואני רוצה להתייחס להנחה שצרכת לכל השנה לפני שאנחנו מתחילים בהלכות פסח על שייכת לכל השנה מושג שנקרא ברוב עם האדרת מלך בברכות אומר האדמור הזקן בסימן ריש יוד גימל סעיף וו שכשאדם נמצא בבית הכנסת וכולם עכשיו מתעטפים בציצית כולם עכשיו מניחים תפילין אפשר שאחד יברך בשביל כולם
וכולם
יצאו ידי חובם אבל אם כל אחד רוצה לברך בפני עצמו רשאים כי
בסופו של דבר כל
אחד שם את התפילין ברגע קצת שונה מקשה אחת
אבל ישנם מצוות שכולנו מכירים
שכולם עושים אותם בבת אחת כמו למשל מצוות שופר או מגילה או קידוש או הבדלה כל
הדוגמאות הללו
שהבאתי עכשיו אז יש בעל תוקע
שהוא מברך יש בעל
קורא שקורא את המגילה שהוא מברך ויש אחד שעושה את הקידוש אז השאלה היא האם יש מקום שכמה אנשים יברכו כי הרי גם השומעים יכולים לברך על שופר אתם יודעים שאתם הולכים למבצעים ואתם כבר יצאתם מדי שופר אתם אוכלים לתת לך את הקהל לשמוע קול שופר
השאלה
היא האם כל אחד
יכול גם כן להגיד אני שומע אני יוצא ידי
חובת שופר הוא יתקע הוא תוקע אבל אני אברך
לשמוע קול שופר
אם זה תקין אומר האדמור הזקן כאשר עושים מצווה כולם ביחד אז יש מצווה בו יותר מב יש ברוב עם אדרת מלח סליחה שיהיה אחד שיברך ושכולם ישמעו מגילה שופר קידוש והבדלה אז בהבדלה זה פשוט אצלנו בשופר זה די פשוט אצלנו במגילה אני הולך לדבר בהמשך קידוש ואבדלה זה תמיד ככה מגומגם כי יש אנשים שחושבים שעדיף שכולם יעשו קידוש וכל אחד יעשה בעצמו זה הפך מה שכתוב בשולחן ערוך אולי זה שעושים את זה בהרבה הרבה בתים זה בשביל לעשות שיהיה לך 100 אבל זה לא שיש עניין שכל אחד יקדש לעצמו אין כזה עניין לא בראשונים לא בתחתונים לא בעליונים ולא בשום מקום
בשולחן ערוך
כתוב שאחד יעשה את הקידוש זה ברוב המדרת מלך
אבל מצד
שני אנחנו מוצאים שהאדמור הזקן כאילו סותר את עצמו לגבי קידוש ואבדלה פה בסימן ריש יוד גימל סעיף וו הוא כותב קידוש והבדלה אחד יעשה ברוב המדר עמד מלך ואין לו בסדר כף פיי היי זה יף דאלין הוא כותב
בעל הבית
שאוכל עם ילדיו הקטנים והוא מברך בקול רם כדי שהם ישמעו והם יצאו ידי חובה בברכת המזון אבל הוא מציע שבכל זאת טוב שיאמרו עמו מילה במילה יגידו איתו מילה במילה והוא מוסיף בסוגריים וכן בקידוש ובהבדלה ומכאן מסתם אתם ראיתם את המנהל שאומרים ביחד עם עם המקדש אומרים בלחש ביחד מילה מילה
אז הוא כותב שבחן
וקידושלה שכל אחד ואחד מהשומעים גם כן יגיד את
הקידוש ואת העבירה בלחש
אז
רגע אם אנחנו נגיד את הקידוש ביחד
אז כבר לא יהיה אחד שאומר אותו בלבד אז לא יהיה כאן ברוב עם אדרת מלך אז לכאורה סתירה
בסימן ראשימן רישות גימל הוא כותב והבדלה זה כמו שופר
כמו מגילה שאחד יברך וכולם יוצאים ואז ברוב עמד מלך בסימן ק'
הוא כותב לפני זה
שעדיף שכל אחד יאמר מילה מילה בפני עצמו
אבל האמת שזה לא
קושיה ואפשר ליישב את
הדברים לפי מה שהוא מסביר בעצמו בסימן קוף פה
גימל בסעיף יוד
מסביר שמה האדמור הזקן
שיש בעיה יש בעיה בברכות ארוכות קשה לאנשים לכוון אנשים לא כל כך מקשיבים
גם בברכות קצרות
לא כל כך מקשיבים למה שאומר השליח ציבור או המברך הכללי אז
מכיוון שלא כל כך
מקשיבים
ולא כל כך מכוונים
יש עם זה בעיה
איך
אתה איך אתה יוצא
דרך חובה איתו אתה לא כל כך
מקשיב לכן הוא נותן שם הצעה הוא אומר אני מציע בברכת המזון פייגים איזה ברכת המזון והוא אומר אני מציע שכולם יגידו מילה מילה ביחד איתו אבל כשמגיעים לברכה בסוף ברוך אתה השם מאזן את הכל לעצור להקשיב לסיומת של השליח של ה מזמן הגדול ואז כאשר אתה גם שמעת את הברכה וגם אני את הברכה בסוף הרי זה כאילו שאחד מברך לכולם ממש זה לשונו ובמילים
האלה פתר האדמור
הזקן את כל הספקות גם בקידוש אנחנו עושים את אותו דבר אנחנו אומרים ויחולו השמיים והארץ לכל צבא עד שאנחנו מגיעים לברכה כשאנחנו מגיעים
לברכה ובכן בהבדלה
אנחנו אומרים הנה כן ישועתי אפתח
ולא יפחד
אומרים את כל הפסוקים האלה יפה מאוד אבל כשמגיעים לברכה אנחנו מקשיבים מה שאומר המקדש ובסוף אנחנו עונים אמן נמצא שגם ריכזנו את עצמנו בברכה ובזה שאמרנו מילה מילה מצד שני את הסיומת אנחנו שמענו ממנו וענינו אמן והרי זה כאילו שהחד ממש עשה את הכל ויש לנו גם את ברוב עם אדרת מלך ויש לנו את הכל בשופרה
ובמגילה זה לא שייך
אבל ברכת המזון ובקידוש ובהבדלה זה שייך
למעשה בברכת המזון כולנו
מברכים כל אחד בפני
עצמו במה שנשאר זה
בקידוש ובהבדלה שזה דברים שעדיין אנחנו עושים אותם בפועל ממש שניה אני אסיים רק את הקטע ואני אשמע שאלות בשמחה יש לנו דוגמה נוספת לזה שאתם בטח זוכרים ביום הכיפורים יום הכיפורים אחרי כל נדרי יש לנו קטע של ברכה ברכת שהחיינו אחרי שמחזירים את הספרי
תורה ברוך אתה השם
אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו הגיינו לזמן הזה על היום על היום על יום הכיפורים נשים מברכות אצלי בהדלקת נרות גברים מברכים את זה בבית
הכנסת כותב שמה האדמור
הזה כותב אדמור הזקן בסימן תו ראשיות ט
איך מברכים את הברכה
שהחיינו של יום הכיפורים מברכים מתחילים ביחד ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו כשמגיעים
לסוף הברכה הוא אומר
תסיים לפני השליח ציבור כי הוא אומר את הבריכה לאט ובהתאמה כן
ואז אתה תשמע את הסיומת ממנו ואז אתה גם כן תגיד את האמן
ומה יצא לך ומה תרוויח מכל זה תרוויח שיהיה לך ברוב המדרת מלך אומרים בעצמי אבל בנוסף לזה שברירתי לעצמי גם
שמעתי את השליח
ציבור וגם אני תיאמן
על דבריו מחדש אדמור הזקן שכשאתה עושה באופן הזה
של שמיעת חלק הברכה סיומת הברכה ועניית תאמן יש לך את הברוב עמדת מלך מה שנשאר להבין באותו סעיף תף רשות טי סעיף חיט
שמדבר האדמור הזקן לגבי
אני אעשה סיכום בסוף
שמדבר האדמור הזקן לגבי בקת שחיהנו
שלמה של יום הכיפורים הוא מסיים ושמה את הסעיף וכותב וכן הדין בברכת הלל וכן הדין בברכת הלולב שבבית הכנסת על פניו הייתי יכול ללמוד כשם שבברכת שחיינו של יום הכיפורים אנחנו אומרים ביחד עם החזן רק את ההתחלה ואילו את הסיאימת אנחנו מסיימים מהר ועונים אמן וכן בברכת הלל גם בהלל של גם הלל כן
וגם
גם בברכת הלל מלולב כשעושים אותה בבית הכנסת לא בסוכה למי שלא
הספיק גם שמה סיים לפניו תתחילו ביחד סיים לפניו ותענה אמן אי
אפשר להסביר באופן אי אפשר ללמוד את האדמור הזקן
באופן הזה
כבר שיש לנו הלכה נוספת שהיא חשובה מאוד בסימן נון טית אומר הדמור הזקן בסעיף היי כלל הלכתי גורף
אחרי שאנחנו מסיימים בתפילת
שחרית את ברכת הבוחר עמו ישראל באהבה שומרים שמע ישראל אחרי זה לא יענה אמן אסור לענות עלין למה שלא להפסיק בין ברכת קריאת שמע לברכה שלפניה הרי
הברכות של קריאת שמע כמו שכתוב בטניה
הם הכנה לקריאת שמע הם מכינים את הנפש לקריאת שמע אז אל תעשה הפסק באמירת אמן ופה הוא נותן כלל כמו
שאסור להפסיק
בין כל מצווה או דבר הנאה שמברכים עליו לברכה שלפניו אומר שאתה לא יכול למשל אם אתה בירכת שהכל נהיה בדברו ואתה עכשיו שומע מישהו
אחר
מברך שהכל נהיה בדברו
ואתה עדיין לא
לא שתית
מהמים אתה לא עונה
אמן
אפילו שזו אותה ברכה אתה לא עונה אמן כי יש פה הפסק בין המצווה בין הברכה
לבין ההנאה
אותו דבר הוא אומר שזה לא רק ברכות
הנהנים אלא גם בברכות המצוות אל תעשה הפסקה בין אחד שלי אז מה ייצא לפי זה למשל בהלל הלל זה ברכת השבח אנחנו אומרים ברוך
התא השבע להחזיק אתה לקרוא את האלל ומיד ואם אתה תיתן לך חזן לסיים את הברכה ותענה אחריו אמן ורק אחרי זה תתחיל הללכה
נמצא שעשית הפסק באמן בן הברכה לבין תחילת האמירה
אותו דבר בברכת הלולב
אותם אלה שלא
עשו בסוכה ועושים בבית הכנסת והחזן
מברך בקול והם מברכים
לפניו אם אני אפרש בדברי האדמור הזקן שהכוונה היא שתסיים מהר את הברכה ותאמר אחרי זה אמן ורק אחרי זה תבוא
לנענע בלולב נמצא שהמן אז הייתה לך הפסק בין סיום הברכה לבין
ההתחלה ולכן אין
הפירוש באדמור הזקן שבית הברכות האלה עושים באופן הזה אלא
בסך הכל כוונתו הייתה
כוונתו של האדמור הזקן הייתה שאנחנו מברכים לעצמנו אני לא סיימתי עדיין אנחנו מברכים לעצמנו את ברכת ההלל ואנחנו מברכים לעצמנו את ברכת הה לול אבל אין כוונתו שאנחנו נענה עליהם עכשיו למה אני הבאתי את כל זה ומה זה קשור לכל השנה
למה הבאתי
את זה דווקא כאילו בקשר בין פורים לפסח מכיוון שבכמה מקומות שמציינים את הנהגותיו הקדושות של הרבי הם מתארים 1000 הוא הרי קרא את המגילה בציבור עם מגילה כשרה כמובן בנוסף לזה הוא גם כן אמר את המגילה בעצמו בלחש מה שכותב הפרי מגדים והמשנה ברורה שזה הדבר הנכון לעשות בנוסף לזה הוא גם בירך את הברכות שלפני המגילה בעצמו אבל פה הם הוסיפו איזה שהוא צופציק שאני איך אומרים חולק עליהם לא חושב שראו טוב את הנוגעותיו הקדושות הם טוענים שהרבי בירך את הברכה ברוך אתה השם על מקרה מגילה וסיים אותה מהר ושמע את סיומת הברכה מהשליח ציבור אמר אמן אותו דבר בברכה שעשה ניסים אותו דבר ברכה שהחיינו לפי מה שכותב האדמור הזקן בסימן נון טית סעיף הי
אסור
לעשות הפסק לפני ברכת המצוות או ברכת הנהנים ואמן זה לא יכול להיות דבר כזה איך אמר הרבי מישהו יגיד לכם בשמי משהו שזה בניגוד לשולחן ערוך תדעו לכם שהוא משקר זה לא נכון לא יכול להיות וזה
שהם
רצו אותם אלה שסיפרו אמרו יש לזה מקור הנה האדמור הזקן אמר שבברכת שחיינו של יום הכיפורים ככה עושים מוריי ורבותיי שהחיינו בשביל יום הכיפורים אין שום מצווה שעושים אחרי זה אין שום הפסק אין שום בעיה לומר אמן אה אז הם רצו
לומר וכן בהלל וכן בלולב
ומזה הם רצו ללמוד שהאדמור הזקן מתיר לענות אם זה לא נכון המקור של האדמור הזקן זה זה המעדני יום טוב זה העלייה הרבה זה המגן אברהם הם כולם למדו שאתה
וכן לולב
וכן לדלל זה שאתה בסך הכל תאמר את הברכה בעצמך ואל תצא ידיך עם החזן
אבל
אין כוונתם הייתה לבוא ולומר שאתה יכול להגיד אמן לפני זה ולכן כמו בהרבה דברים בפרט מי שרואה בוידאו הפנים של הרבי הם אל הקיר זאת אומרת למקום לאותו כיוון איפה שהוא מתפלל הוא לא פנים עם הקהל אז מי גילה להם רע זה שהוא בדיוק סיים את הברכה לפני החזן וענה אמן קשה מאוד לקרוא שפתיים של בן אדם אומר נחש ולראות שמה שהוא אמר שם בסוף זה היה מן ולא מילה
אחרת איך אתה יכול
לשים לב לזה זה בניגוד לשולחן ערוך אז בוא נסכם קידוש אנחנו אומרים את הקידוש ויחול השמיים והארץ כולם ביחד בלחש וחוץ מליל פסח שכולם אומרים קידוש את כל הקידוש כולל הברכה אבל בכל שנה אנחנו אומרים את הקטע הראשון ביחד ואז אנחנו מכוונים את עצמנו יותר לקראת הברכה עצמה אנחנו שותקים עונים אמן ואז יש לנו פה גם ברוב
אמדרת מלך וגם כוונה
אותו דבר גם כן בעבדלה בתקיעת שופר במגילה אנחנו עושים את זה קולקטיבי אנחנו שומעים מהחזן לא מברכים יוצאים לידי חובה ביום הכיפורים אנחנו מסיימים את הברכה מהר כדי לשמוע את הסיומת מהחזן ולענות המן בברכת הלל אנחנו
שומעים את החזן שומעים אותו את הבריאות כולה
עונים אמן אחר כך אנחנו מברכים בעצמנו לא צריך לעשות קפיצות אחרות על אי אפשר לענות עליהן לפני שאנחנו מתחילים את ההלל כי זה כלל כשבכל ברכת המצוות או ברכת הנהנים אתה לא עונה מבין באמצע לפני שאתה קיימת את המצווה או לפני שאתה נהנית מאותו ברכה מאותו פרי או מאותו או אחר אותו מאכל שאתה התכוונת לאכול וברכת מזון לאלה שנגיד לא יודעים
לברך
קשה להם או ילדים אז הם מברכים את ההתחלה ואת הסיומת אומר המברך בכל והם עונים אחריו אמן ובזה יש להם גם ברוב עמד מלך ובזה יש להם גם כן את הכוונה בברכות ארוכות לאלה שקשה להם לחבר
יש לנו השנה בבדיקת
חמץ אני רוצה להתייחס להלכה שהיא עדיין ביניים בדיקת חמץ אבל בעצם אנחנו לומדים הלכות בעל תשחית תוך כדי איך
זה קרה שקט תקשיב איך זה קרה איך איפה נכנסו לנו הלכות בתשקית המנהג הוא קודם כל זה שעושים
בדיקת חמץ זה דרבנן מהתורה לא צריך לעשות לא צריך לבדוק את החמץ הפסיק לבטל את החמץ חזל
תקנו
לבאר חמץ וכדי לבאר את החמץ אם תקנו שנבדוק את החמץ זה תקנת חזל
על התקנה הזאת יש מנהג
מנהג זה גם לא דרבנן זה מנהג ישראל לשים 10 פתיתים
והעשרה פתיתים האלה זה
חתיכת סיפור אתה צריך שכל פטיט יהיה- מכזאי וכל הפתיתים ביחד שיהיו ביחד כזאי ואתה צריך שהם יהיו בתוך נייר לא בתוכניות כסף כי נייר כסף לא נשרף ואתה צריך או ניילון אם אתה רוצה אתה יכול לשים כי גם ניילון נשרף ואתה צריך לראות שהם לא יעבדו לך שתזכור איפה סבתא שירשמו איפה כדי שלא
יבדו זה חתיכת סיפור אומרים האדמור הזקן בסימן דף
סעיף יוד 1000
בעיקר הדין הם צריך כלל להניח פתיתים הללו קודם
בדיקה
שאף אם נבדוק הבודק
ולא ימצא שום חמץ ובדיקתו אף על פי כן לא בירך לבטלה שככה מצווה
לבדוק ולחפש שמא ימצא ממנו מאומה ואם לא
מצא אין
בכך כלום
וכבר יצא ידי חובת מצווה כתיקונה
אבל כבר נתפש
את המנהג להניחן או מנהג ישראל תורה זה לא חובה
זה מנהג ומנהג ישראל תורה מה עושה בן אדם
שלא מצא חמץ בראיון עוד רעיון
אנחנו נוסעים עכשיו ללחוץ בתשקית אבל בדרך אדם שלא מצא חמץ אומר האדמור הזקן מי שלא מצא חמץ בבדיקתו טוב
לשרוף הכלי שלקח לבדיקה למה כדי שלא ישכח חובת ביור לשנה הבאה
כדי שהבן אדם לא ישכח שצריך לעשות ביור
חמץ השנה אין לו
חמץ לשרוף
הוא לא מצא שלא ישכח אז 60 אפשר לומר שהסיבה שאנחנו שמים פתיתים אפילו אפילו למה אנחנו
עושים את זה
אפשר להגיד שאנחנו שמים
פתיתים כדי
שיהיה לנו מה לשרוף
כי אם אנחנו נתרגל לא לשרוף אנחנו נשכח פעם מכם נמצא חמץ ואנחנו נשכח אז לכן שמים פתיתים
אז למה דווקא 10 זה סיבה קבלית כשם שיש 10 עשרות ספירות דקדושה יש 10 ספירות לקליפה 10 ספירות קטנים סאבוטה אז אנחנו כנגדם עושים 10 ואנחנו שורפים אותם אבל לכאורה תגידו לא יותר פשוט לשרוף את הכלי ולא להתקשקש עם כל החמץ הזה ושילך לי לאיבוד עם כל המטרה זה כדי שאני לא אשכח בשנים הבאות אם אני לא אמצא חמץ השנה שאני לא אשכח חובת ביו אז אולי עדיף
שאת הכלי אני אשרוף אבל פתיתים אני לא אשים ואז
הכל יהיה בסדר זה הרבה יותר קל
ואז אם עבד
לי כלי
ואז אם עבד לי
כלי עם אבד לי סליחה ואם אבד לי
פתית לא קרה כלום הוא לא יעבד כי אני בכלל
לא שמתי אותו והברכה היא לא לבטלה וחובת ביוור אני לא
אשכח אז
נכון על פי קבלה
יש עניין לשים 10 פליטים
זה קבלה אבל פשט
בשביל מה בפשט צריך לשים את העשר פליטים
כדי שאני לא אשכח שנה הבאה
אני אשרוף את הכלי
ואני בזה אצא די חובה ולא תהיה כאן שום בעיה אומר הרבי בהגדה של פסח כמה מילים שמלמדות אותנו גם פסיקת הלכה מהי אומרים הרבי אנחנו שמים את העשר פתיתים
שלא ישכח
חובת ביעור זה כבר הסברתי כן כדי שתמצא משהו כדי שתצטרך לשרוף
כי אם לא
טסים 10 פתיתים אומר רבי ולא יצטרך לשרוף הכלי שלקח לבדיקה במילים האלה תמונות שתי
הלכות חשובות
הלכה הראשונה שורפים את הכלי האדמור הזקן בשולחן ערוך כתב טוב לשרוף את הכלי מה זה טוב איך זה מתפרש אצלנו טוב יאללה המלצה אם אתה רוצה למה לא נחמד הרבי קורא לזה לשרוף את הכלי מה ההבדל בין טוב להצטרך יצטרך זה לא בטוח שזה חייב אבל צריך לעשות את זה צריך לעשות את זה הרבי בא ללמד אותנו קודם כל כלל ראשון שכשבשולחן ערוך כתוב על משהו טוב אין הכוונה שזה המלצה אלא זה המלצה שצריך לעשות אותה זה כלל ראשון
כלל שני הוא כותב
תשים 10 פתיתים אתה יודע למה כי אם לא טסים 10 פתיתים אתה תצטרך ואני מוסיף בסוגריים רחמנא ליצלן אתה תצטרך לשרוף את הכלי מה הבעיה מה הבעיה
אז היה פה מישהו
מרחוק שכבר עשה לי עם הידיים ככה זה
שהכלי= יותר
מהעשרה פתיתים זאת אומרת
אם אני לומד
ככה באופן הזה בעצם הרבי רוצה להגיד עדיף לשים 10 פתיתים
ולא בגלל שעשרה פתיתים זה עיקר החיוב
של השריפה והכלי זה רק זכר
לא הטעם הזה הוא לא
כותב את הטעם הזה אלא אתה יודע
מאיזה סיבה כי כי
לשרוף כלי זה לא זה לא משהו זה לא זה עדיף שלא למה למה
בל תשחית ככה מה שמו
אבל הפתיתים למה הם לא בל תשחית כי אחרי
שמצאת אותם ואחרי שחייבו אותך חזל לשרוף 5 שמצאת זה כבר לא באלת זה גבר וגדרי המצווה אבל
להכלי זה רק תקנה
שלא תשכח
זה בא אל תשחית אני רוצה לספר לכם המשנה אומרת איש הר הבית היה הולך בלילה מסובב
בכל משמר ומשמר היה
אומר לו שלום עליך אם היה עונה לו טוב אם לא היה עונה לו היה חובתו במקלו ורשות הייתה לו לשרוף את בגדיו והיכלת לחשוב כן אבל הם לא הגיעו לזה אף פעם הם לא שרפו בגדים אז אומר לך התנה שם בהמשך שפעם
מצאו את אבי אבא ואמא
סליחה הרפו את בגדיו
והם אומרים מה כל באזרה כל בן לוי צועק ובגדיו נשרפים
על שישן לו על משמרתו ככה מספרת המשנה של מה היו שורפים את הבגדים של אותו בן לוי איש ישן
למה
למה זה היה קנס על השעווה או שזה היה אזהרה על העתיד אז המשנה אומרת שישן לא על משמרתו כת הפוסקים המפרשנים הראש+ כדי שהוא לא יישב
פעם הבאה והם אומרים כל בן לוי כדי שזה יהיה תזכורת כולם ישמעו למען ישמעו ויראו
סליחה ומה עם בעל תשחית
מה עם בעל
תשחית לשרוף בגדים אה פתאום אין כאן בעל תסחית למה
כי זה לתועלת לתועלת עתידית שלא ישכח אז זה כבר לא בעיה
אז אם זה לא בעיה למה הרבי חושש לבעל תשפית עם ה עם ה איך אומרים עם הכלי שתשרוף
הרי זה גם כן לתועלת שלא תשכח
וזה באמת נכון
כל דבר שיש
לו תועלת כותב הרמבם כל דבר שיש לו תועלת אין בו גדדר של בעל תשחית אם זה להידור מצווה או לתזכורת וכולי וכולי וכולי אין בו גבר של בעל תשחית והרבי לומד שגדר של בעל תשחית הוא קשור
ביחד
עם גדר שאסור לאדם לצער את גופו ולענותו
משום שאין
לאדם רשות על גופו כלל כך פוסק הרמבם ככה פוסק האדמור הזקן בהלכות שמירת גוף הנפש
בל תשחית ושמירת גוף ונפש הולך
ביחד
ותוך כדי הדברים אני נזכר
משהו בגמרא מספרת על אנטונינוס חברות הרב יהודה הנשיא שהוא רצה ללמוד תורה אדוניסי בשלב מסוים יורש העצר ואחר כך הוא הפך להיות המלך בעצמו והוא לא רצה שיידעו שהוא לומד תורה מצד שני אסור למלך ללכת לבד אז היה לוקח שני משרתים והיה הורג משרת אחד בהלוך משרת אחד בחזור אני אומר בבדיחותם אחרי פורים אם זה לצורך אז אין בעל
תשחית אין הרבי אומר
אדם ובעל תשחית הולך ביחד זה לצורך המלכות המלכות לצורך כבוד המלכות וכיוצא בזה אז לעניינינו אז מה הבעיה בשריפת המקל הזה הכלי הזה שעשינו איתו שריפת חומץ מה הבעיה עם זה בא הרבי ללמד אותנו נכון נפסק בהלכה וגם האדמור הזקן סובר ככה שכל דבר שיש ממנו איזה שהיא תועלת כל דבר שיש
ממנו איזה שהיא תועלת אין בו בעל
תשחית נכון
זה ההלכה הלכה למעשה וכמו שפוסק הרמבם וכמו שהיה אצל הבן לוי שהיו
שורפים את בגדיו אבל אם יש לך אפשרות לעשות באופן שלא יהיה בעל תשחרים אז זה עדיף אז תיקח
ותעשה פתיתים והפתיתים האלה אחרי שמצאת אותם יש
לך חיוב לשרוף אותם לא עניין אלא חיוב ומכיוון שיש לך חיוב אז אין בכלל גדר של בעל תשחית בזה לכל השיטות
מה שאין כנתקן את הכלי
דעות מסוימות כן לדעות מסוימות לא נפסק
להלכה שאין בזה בעל תשמית נכון אבל תחשוש גם
לאותם דעות שיש אז עדיף שתקח פתיתים כי אחרת תצטרך לשרוף את הכלי וזה לא כדאי אני חושב שהמטרה הייתה גם לעשות למען ישמעו ויראו הם יכנסו רק אותו אז את הקולות ואת הצעקות שלו לא ישמעו פה רצו לעשות משהו חריג שיגרום לאנשים תזכורת מיוחדת אז זה סיכום העניין סיכום העניין אנחנו שמים 10 פתיתים דרך אגב אנחנו שורפים גם את העשרה פתיתים וגם את הכלי וזה נושא לביור אחר למה אנחנו גם שורפים את הכלי אנחנו משתדלים בהלכות בה שכל דבר שהוא טוב שאנחנו נעשה אותו באופן של צריך ובהלכות בל תשחית כל דבר שאתה יכול למנוע את הבל תשחית אפילו שיש בו איזה שהוא עניין ומעיקר הדין אין בו בעל תשחית כדאי שתמנע כדי לא לעשות את ההשחתה הזאתי אם זה אפשר לוותר עליה זה היה עדיף
לפסח ולכל השנה יש לנו עגלה עגלה צריכה להיות במים חמים מים רותחים מים שמבעבעים כבל או קח פולטו החום של המים הוא משתנה לפי האטמוספירה איפה הגובה איפה שאתה נמצא יש מקומות כאלה שאפשר להגיע למאה מעלות יש מקומות כאלה שאי אפשר להגיע למאה מעלות אבל
רתיחה תהיה גם
לפעמים ב-90 מעלות גם במאה מעלות גם ב-80 יש מקומות שיהיה רק 70 לא משנה
איפה שאתה
נמצא אתה יכול להחזיר את הכלים שלך עם ביע מים לא משנה אם זה 100 מעלות או לא זה כלל ראשון בעגלה בשולחן ערוך כתוב שכשמכשירים כלים לפסח אנחנו לא יכולים להשתמש במים של חמי טבריה
יש כזה הלכה הזקן
מביא את זה לסימן תף נון בית סעיף כאף זין מה אתה רוצה ממני אני לא גר בטבריה
לא הייתי אף פעם בחמש טבריה ובטח
לא חשבתי להגעיל שם כלים מה איך ההלכה העתיקה הזאת שייכת לימינו בבתים שלנו היום יש מחם חשמלי בואילך חשמלי ויש גדוד שמש לפעמים ביחד לפעמים יש רק זה או רק זה היום אפשר לומר כל דודי השמש הם גם מחממים חשמליים דוד שמש זה בעצם חמי טבריה זה מים שהתחממו על ידי שמש הם לא התחממו לא על ידי אש ולא על ידי חשמל
ולכאורה אם בשולחן ערוך נפסק שאי אפשר להכשיר את הכלים בחמש אי אפשר להכשיר כלים במים שהתחברו בגדוד שמש אז אם אתה לוקח למשל מים ממלא אותם בסיר ומבעבעים והם מגיעים מהדוד שמש לכאורה לא תוכל להכשיר אלא אתה צריך שזה יהיה דווקא על ידי וכאן נחלקו האחרונים אחד זה אמור וקציעה אמור וקציעה אז רבי יעקב עמדין הבן של החכם צבי ויש לו ספר על השולחן ההוא על סימן תו נון בית והשני זה הגאוןשוב בשאלות ותשובות צפנת פענח והשאלה
והשאלה
הנשאלת היא שאלה רעיונית
כשזה אמרו שח
אי אפשר להכשיר בהם מה הם התכוונו שיש בעיה בחום הזה חום שלא בא כתוצאה מהאש מהאש הוא הוא חום שלא פולט לא מפליט מן הכלים ולא משנה איזה חום הוא יהיה הוא לא יפליט או שהם התכוונו שבדרך כלל החום של חמא טבריה הוא לא חום שמפליא אבל היא יצויה
של חמ
טבריה היו בחום גבוה
יותר אז הם כן היו
מפליטים הלכתי לבדוק מה הוא החום שלך בטבריה נכון להיום בערך 60 מעלות לא מגיע לי יותר עד 60 מעלות זה בטח לא מספיק בשביל הכשרת כלים אבל יכול מאוד להיות שהשתנה משהו בטבע עם השנים אנחנו יודעים שחמי טבריה זה מים שמתחממים מהאס של הגיהנום אז אולי הקדוש ברוך הוא צינן קצת את הגיהינום בשנים האחרונות או שמה יש הרבה אנשים ואז זה מתחלק בין הרבה ואז אתם יודעים בפיזיקה כאשר כאשר אתה תכניס לתוך כוס הרבה הרבה כפיות היא תצטנן יותר מהר מכיוון שכל אחד מושך קצת את החום על עצמו אז אולי אולי בגלל זה החום שלך מטבריה קצת ירד אני בהשראה של פורים תיקחו אותי וזה שניה שניה שניה שניה
אז אם אני אלך לפי אז מעניין מאוד הגאון
הנטייה שלו הייתה זה להגיד שפשוט זה חום הגאון רוקוטשוב טען שזה בעיה בחום סליחה אני אנחנו משתמשים באותם מילים והכוונות שלנו שונות הגאון
רוגוצוב טען שיש כאן
בעיה באיכות באיכות של החום לא בכמות החום אלא באיכות החום
חמת טבריה גם 100 מעלות לא
יפלט הוא מביא לזה כל מיני ראיות יש כמה סוגי חום יש כמה סוגי אש וכולי זה הדעה שלו ככה יוצא מתוך דבר המור וקציה טוען שזה כמות החום לפי
דברי המור וקציעה אם אני אקח
את הדוד שמש ואני אבדוק שיש שמה 100 100 מעלות מים מבעבים אין שום בעיה אתה יכול לעשות אותם הכשרת כלים גם לשיטת הגאוןשוב אם תיקח חכמי טבריה ב-60 מעלות ותשים אותם בקומקום חשמלי
ותרתיח אבל הגז ותרח אותם דרך אגב מהגאון
רוקוטשוב יוצא גם שיש
הבדל בין חשמל לגז
למה אני לא מקבל אותו להלכה
משום שזה לא
יתקבל להלכה הוא עושה הבדל הוא אומר
רק מים שעל האש
הם מפליטים אם תעשה בחשמל לא אבל זה לא התקבל
אבל לפי דבריו יהיה גם הבדל במהות בין 5 טבריה לא חמת טבריה
וגם זה לא נקבל אז אנחנו נגיד שזה הכל תלוי במידת החום שזה הסברה הפשוטה והחלקה ובדרך כלל 5 טבריה לא מגיעים לחום הזה אבל דוד שמש כן יכול להגיע לזה בהחלט
כן אז אתה יכול להביא אותו אחר כך
לידי אואה אתה יכול יש אפשרות
כן אתה יכול תוכל
להשתמש תוכל להשתמש באותה מים אבל
תיקחו בחשבון שבכל מקרה גם אם אתם לוקחים מהבוילר לכאורה
לרגשות אי אפשר לקחת אבל אנחנו לא פוסקים כמוהו ויהיה אפשר לעשות בהגלה מים תוציאו אותם מאדות תוציא אותם מהעדות שמש או מהמחם
או מבוא אליה אותם למאה מעלות
ולא יהיה לך שום בעיה כלל ועיקר אוקיי זה למסקנה מחממים עושים הכשרה דווקא כשמגיע למאה מעלות בין אם
זה מידות שמש
בין זה מבואי אין עם זה בעיה מסקנת הדברים
לא מהם היום מה
עם מבעבעים למען הדיוק כן כי למאה מעלות את אם תיקח מדחון מה הנה אתה רואה זה לא הניסוח המדויק
מה
עימותחים
ומבעבעים מחמת רתיחותם
זה זה יהיה כן אוקיי של קטניות מנהג האשכנזים לא לאכול בפסח המערייא מנהגי אשכנז
בפרק
שכתוב הלכות מאכלות אסורות בפסח
הוא כותב מעל יומיו אדם כיוון שאסור מכיוון שאין אסור
מדאורייתא אין לחוש זה לא אסור מהתורה בכל דגה זו רבנן העובר עליו חייב מטעם ועובר אל לא תסור מן הדבר אשר ירוחם בקיצור
במילים פשוטות
האשכנזי שיאכל קטניות בפסח
חייב מיתה ספרדי שיאכל קטניות בפסח יקבל גן עדן ואראה לך שניים אחד נמצא בגן עדן אחד נמצא בגיהנום ועל אותו מאכל באותו זמן ללמדך
חקר הדין עד היכנו אבל איך אומרים אנחנו רוצים להבין קודם כל הקטניות זה גזרו על אותם על אותם סוג מסוים של של מינים ומה הסיבה הקבלית לאי האכילת קטניות כותב רבייק האבא של הרבי הוא מפני שקטניות הם בחינת דינים וגבורות מוחין דקטנות ולכן אין אוכלים אותם בפסח שהוא זמן חסדים היציאה ממצרים
איך הספרדים
הסתדרו עם זה שהם יתנו לזה פירוש אבל לא משנה כעת עיקר השאלה שלנו היום זה איך אנחנו נותנים לילדים קטנים לאכול קטניות חופשי חודשי ילדים קטנים אוכלים אורז אוכלים אוכלים במבה ואוכלים מטרנה אז שהיא על בסיס קטניות ומי נותן להם את ההכשר לזה הבדץ העדה החרדית
אז קודם כל אני רוצה להעיר את תשומת ליבכם
לדבר מאוד מעניין הרמה שהוא הפוסק האשכנזי וסימן תפ נון גימל בסעיף הראשון כותב או מנהג אשכנז להחמיר ואין לשנות אדמור הזקן כותב את מה שמביא הרמה רק את המילים ואין לשנות הוא לא כותב הוא השמיט תוך דברי הארמו ואין לשנות למה ואין לשנות למה הוא לא הביא את ואין לשנות כנראה שבזמן הרמו הגזרה הזאת הייתה צריכה עוד חיזוק זה בזמן האדמור הזקן היא כבר התפשטה חזק אז הוא לא לא היה צריך להזהיר ואין לשנות עד אחרי זה כותב האדמור הזקן שאם לבן אדם נפל קטניות בתוך מאכל אפילו בפסח אשכנזי מתבטאות ברוב זאת אומרת זה לא חמץ כיוון שמנהג איסור זה אינו אלא חומרה בעלמה אתה שומע מה זה חומרה בעלמה אז מכיוון שכך אל תשתמש היום זה צמח צדק
אל
תשתמש כיוון שגם תשתמש במאכל בטלבר הצמח סדק שאל אותו רב אחד האם אפשר להקל לאכול בשמן שנעשה ממיני הקטניות זה צמח צדק באור החיים סימן און וו שמן קטניות האם זה בסדר שמן חמניות שמן קנולה אני לא יודע
שמן של קטניות האם
אפשר להשתמש בשט הדחק כשהיוקר מאמיר האם זה אפשרי צמח צדק שולל את זה שמן הוא שולל שמן גם כשהיוקר מאמי אבל למרבה התדהמה בסיום התשובה שלו הוא כותב אך מכל מקום להקל על העניים בשעת הדחק כי יש להקל לעשות שמן ממיני קטניות באופן שיתנו הקטניות בתנורים חמים קודם מלא כיתה ושאי התנורים חם הרבה עד שיהיו קעפועים ואם כן אב אלוק כיקים נושה דעה ולהפוי בקיצור תעשה מזה קמח וזה אם זה תאכל להשתמש אמרת בהתחלה שמן אתה מחמיר אפילו בשעת הדחק פתאום פול העניים אתה מתיר את הקטניות בעצמם בשעת הדחק לא מובן אבל כשמעיינים במקורות נראה שהצמח צדק למד כמו שיטת החיי אדם שכל מיני קטניות וזרעונים מותר לתוך ענן ולאפותם כעין מצות ולאכול זאת אומרת שהגזרה מלכתחילה לא הייתה על קטניות כשהם אפויים וטחונים
אז
נכון שאנחנו לא משתמשים בקטניות בכלל המבוגרים
אבל כשאתה מדבר בשעת
הדחק לעניים בשעת הדחק אנחנו חוזרים לעיקר הדין בעיקר המנהג
ועיקר הדין בעיקר
המנהג היה קטניות בעצמם שמן שלהם אבל כשאתה טוחן אותם ואתה עושה מהם קמח ומהקמח הזה אתה עושה תבשיל התירו
גם האדמור הזקן משמה
בסימן טף נון גימל סעיף היי במיני קטניות לא נהגו אלא איסור אכילה באים נפלו עליהם מים בעניין שכיוצא בזה בהיי מינה דגן אסור מעיקר הדין רק נהגו באופן מסוים לאסור אותם לא בכל אופן יכול להיות שבגלל זה מתירים את המטרנה לילדים באופן שלכתחילה ולא רק באופן שכשאתה חי רק מכיוון שזה כבר מופיע באופן של אבקה כקמח טחון ולא כקטניות כפי שהם או השמן
שלהם כפי שהם יתכן
שבזה לא הייתה הגזרה מלכתחילה זאת אומרת ככה
אם אני אבוא ואגיד טוב תשמע ילדים צריך לעזור להם צריך לשמור שיהיה להם מה לאכול זה בטח שצריך אבל אם יש לך ילד שהוא בגיל ביניים אפשר לתת לו גם מאכל אחר אפשר למצוא לו גם מאכל כשר לפסח אבל הוא אוהב
גם בקבוק מטרנה האם אפשר לתת לו קטניות או לא
אם אני אבוא ואגיד שקטניות זה רק בפיקוח נפש מתירים אותם
ואחרת זה חיוב מיתה אז לילד שהוא במצב ביניים אל תיתן אותה אבל
אם אני אגיד שהגזרה לקטניות מלכתחילה לא הייתה כשהוא
טחון אז אנחנו מחזירים את הילדים לעשקה רדין זה יהיה מותר למעשה נהגו להקל במטרנה באופן שללתחילה ובשאר הקטניות אולי על זה שמחו גם כן על הבמבה מכיוון שהוא טחון וכבר נעשה משהו אז יש הרבה שנתנו לילדים גם כן במבה מפני שהם חשבו שזה גדר של
כבר
קמח אבל אני חושב שבמבה זה לא כזה נחוץ אפשר על זה לוותר על זה שמדובר על ילד שעיקר התפריט שלו זה הנגיד אורז או משהו
כזה אז זה בוודאי
אפשר לתת לו בכלים נפרדים לתת לו וזה היה מנהג גם כן לתת
וכשמדובר על מבוגר שסובל
מאיזה שהיא מחלה
במעיים לא יכול
לאכול משהו אחר
ורק זה מה שהוא יכול לאכול אז זה
גם כן הוא גם כן נמצא בקולה הזו