האם חובה לבדוק חמץ ביסודיות?

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

מוריי ורבותיי קהל קדוש ונכבדנו בשבת הבא עלינו לטובה פרשת תזרעה יהיה לנו ראש חודש ניסן הראש חודש ניסן אנחנו מתחילים להגיד את הנשיאים ויש יוד בית נשיאים בקבלה כתוב שיוד בית הנשיאים כנגד יוד בית נשיאים בקליפה יש י בית נשיאים בקדושה שזה יוד בית השבטים ויש י בית נשיאים וקליפה שזה יוד בית הנשיאים של ישמעאל על ידי זה שאנחנו אומרים את יוד בית הנשיאים בחודש ניסן אז אנחנו בסיעתא דשמיא מצליחים להוריד את כוחו של ישמע ותמיד זה
היה חשוב
אבל היום יותר מתמיד אז לכן אני מבקש ממכם
בבקשה רבה לא לשכוח
לומר אמירת נשיא לא רק בגלל הניצוצות הגדולים שיש בזה ולא רק בגלל שיש סגולה שמי שלא שוכח להגיד נשיא בסיעת דשמה הוא גם לא ישכח להגיד ספיית העומר כל ותשעה ימים זה מופיע כן אז עכשיו בנוסף לזה יש לנו גם כן עניין רוחני שכתוב להוריד את הכוח של ישמעאל ואנחנו צריכים את זה אז לכן אמירת הנשיא זה דבר חשוב יוד בית יוד בית יוד בית נשיאים של בקדושה יוד בית נשיאים שלשמעאל כאחד כנגד השני ויש לנו עוד משהו חשוב מאוד שהוא מתחיל מחודש ניסן ראש חודש ניסן שזה ברכת האילנות
ברכת האילנות שניה שניה אנחנו אנחנו נתקדם איתך אל תדאג ברכת האילנות יש לה קודם כל טעם פשוט הטעם שמופיע בשולחן ערוך להודות
לקדוש ברוך הוא שבח
על הבריות הטובות העליונות הטובות שהוא נתן לנו אבל יש גם כן תבטעם הקבלי שיש נשמות של צדיקים שמתגלגלות בעצים זה זכות אצל מאכל זה ועל זה על ידי זה שאוכלים את הפרי וכלו אז גורמים להתיקון ועל ידי שאנחנו מברכים ברכת האילנות על האילנות אנחנו מבררים אותם עכשיו למה זה למה אני אמרתי את הטעם הקבלי משום שיש לו משמעות דווקא להשנה שנה שזה יוצא
בשבת יש לזה משמעות
מה המשמעות מוריי ורבותיי יש חידוש של אדמור הזקן ברכת האילנות שהוא אומר שאם ראית את הפריחה ולא ברת אז אתה
הפסדת את הברכה
זה משהו נורא ואיום יש כאלה שאומרים שזה לא ככה
אבל אדמור הזקן ככה כותב
כי כן זה זה למה הדבר דומה למה דבר דומה
שניה שניה שניה
בוא בוא אני אלך
איתך ואיך אומרים כל מה שאתה רוצה לשאול אני אגיד ואם לא אמרתי אז תזכים יש בריכה
שהיא ברכה על משנה הבריות מברכים אותה למעשה היום על קופים ופילים
יש תנשמת יש ינשוף
כי פה לא יודעים בדיוק מה הוא הקיפוף אז לכן לא מברכים אבל על קופים ועל ועל פילים מברכים למה משנה הבריאות משום שהם היו פעם בני אדם
והם הפכו להיות קופים
הם הפכו להיות זאת אומרת האדם לא בא מהקוף הקוף בא מהאדם שתדעו שזה ככה זה עובד
עכשיו
מה קורה שאתה כבר היית אז למנהג הספרדי
אפשר לברך משלושים יום לשלושים יום זה ברכה שאתה יכול לעשות אותה גם אם לא ראית
עכשיו 30 יום קופים
אתה הולך לברר
ומנהג האשכנזי מברכים אותה פעם אחת בחיים מכיוון
שמברכים אותה פעם אחת בחיים בדרך
כלל זה כשאנחנו ילדים
לוקחים אותנו לגן חיות
אז אז צריכים
לדאוג שהילדים יברחו
תאר לעצמך שהיית ילד ולא בירכת ועכשיו אתה מבוגר ואתה מברר אז עד שלא נעשה אותך ספרדי לא תוכל לברר
למה כי הברכה הייתה כי אתה כבר ראית
כן לא גמרנו זהו עכשיו אתה חבדני אי אפשר ספרדי יכול להיות 30 30 או 35
זה האפשרות שהוא יברך ואתה דבר זה גם אופציה עכשיו
למה אני אומר את זה מכיוון שזה
ברכה על דברים שראינו
עכשיו יש לנו עוד בתקופה בימים האחרונים היה לנו
ברקים ראמים תאר לעצמך שראית ברק ולא בירכת
שמעת רעב
ולא בירכת אחרי שלא בירכת בירכת אז יבוא אחד חדש תוכל לברך אבל אבל אתה לא יכול או אם בירחת על זה ככה בכל ברכות הראייה זה ככה ראית את
הים הים הגדול מברכים עליו עושה מעשה בראשית
ראית את הים ולא בירכת למחרת ראית אותו עוד פעם אז הרי מברכים אותה רק משלושים יום לשלושים יום אז הפסדת את הברכה עכשיו למה אני אומר את זה חברים
זה מאוד חשוב
כי
אתה צריך להזדרז בברכה הזאת אני לפעמים מקבל טלפונים בלמד בניסן תמיד
יש את איך אומרים את החבדניקים שמאחרים ואז אתה שואל את עצמך תגיד
הבן
אדם הזה על איזה
פלנטה הוא היה כל החודש
אם הוא היה בעולם שלנו
והוא לא היה בבידוד ולא בסגר אז
יכול להיות שהוא ראה כבר את הפריחה על האילנות אז איך אתה יכול לברך עכשיו באיזה זכות אתה יכול
לברך עכשיו לא תקין צריך לזכור את זה זה לא בסדר
עכשיו
מעורר פה תמיד חכם שאתה אומר רואה זה צריך להיות לא אומר רחוק
בפשטות שאנחנו מדברים על ראייה זה ראייה
שיש בה התפעלות אז אם אני מדבר איתכם למשל על על עליה אתם נוסעים לפעמים בכבישים מסוימים אתם יכולים לראות
באופק פס כחול בסיום האופק ומי שיודע להסביר אומר לכם זה
היה אז שתדעו
על של ים כזה לא מברכים
כי זה לא גורם
לך שום התפעלות על כלום
אבל כשאתה נמצא ממש קרוב
לים אתה יכול לברך זאת אומרת זה היה צריך להיות ראייה שיש להתפעלות אבל אני מתאר לעצמי
שבמשך 30 יום חודש ניסן טיולים חול המועד יצא לבן אדם לראות את
סין פרחים אז הוא צריך לקחת בחשבון אז לכן אנחנו מזדרזים חבדניקים במיוחד מזדרזים בברכה הזאת עכשיו אני חוזר לטעם שאמרתי הטעם הפשט והטעם הקבלי לפי
הטעם של הפשט הזה אז אין שום בעיה לברך את הברכה הזאת בשבת למה ראית התרשמת בירת אבל לפי
הטעם של הקבלה כתבו המקובלים אתה לא יכול לברך אותם בשבת
מכיוון שאם
האם
הטעם של הקבלה זה שיש נשמות שמתגלגלות בעצים וכשאתה מברך אתה בעצם פודה אותם אז יש כאן בורר הלכות בורר רוחני כך כתבו המקובלים הביא אותם כף החיים אז יש פה
בורא רוחני איזה בורר אתה בורר את הנשמה
ולכאורה לברור את הנשמה זה בורר אוכל מתוך
פסולת אבל בכל אופן זה לא לאלתר אתה לא הולך להשתמש בה לאלתא אז לכן זה בורר זה לא תקין
אז אנחנו נמצאים באיזה שהיא בעיה מצד אחד אנחנו רוצים אלמור לזקן לא הזכיר את הנושא הקבלי בכלל שולחן ערוך בסידור הוא לא
הזכיר אומר מברכים והוא לא
חילק זאת אומרת
שלדעת האדמור הזקן אתה יכול לברך
בשבת
אבל על כל פנים מכיוון שאני שמעתי עליך
אתם יודעים שהכל אתם בדוגמה של מעלה אתם הכול עושים על פי קבלה אתם מדקדקים במצוות אז אז לכאורה מי שיכול לעשות לא לא בשבת אלא ביום
תחום שיעשה ביום חול אבל פה הוא נכנס לבעיה אם הוא מכיר שהדרך
שהוא הולך בה מבית הכנסת למקווה ממקווה לבית סליחה מבית למקווה מי מי מי מקווה לבית כנסת ויש בדרך
עצים ויש פריחה
אז הוא יפה
אז לאחד
כזה אני אומר תברך
גם בשבת כי לא להפסיד את הברכה
אבל בעיקר הדין אבל אם יש בן אדם
שיודע שהוא לא
עובר אז הוא יכול לברך ביום בית בניסן שזה יהיה יום ראשון
אז הוא יכול שיעשה אז את הברכה אז הכל טוב אפשר אפשר להסתדר עם זה עכשיו
איזה עצים אנחנו מברכים דבר ראשון עצס רק לא מברכים עליהם גם אם יש להם פריחה לא מברכים עליהם אז זה צריך להיות עץ פרי זה דבר ראשון לדעתי נכון אז נוכל לברך על כולם עכשיו דבר שני כשאנחנו מדברים על על העץ
פירות
זה צריך להיות אילנות מיות רבים שניים האילנות לא צריכים להיות מאותו המין יכולים להיות משני מינים שונים אבל זה צריך להיות שאתה יכול שאתה יכול לראות אותם בבת אחת זאת אומרת אתה נותן פה
אתה רואה ככה אתה לא צריך פה הולך ורק עכשיו
הולך צריך
להיות כשאתה רואה אותם ביחד עכשיו מה אתה
צריך לראות אתה צריך לראות את הפריחה יש דעות וככה מה שמו האדמור הזקן יש לאדמור הזקן כמו שאתם יודעים גם סדר בכותניינים יש גם לוח ברכות אנינים לוח וסדר בלוח ברכות המהנים שזה הוא כתב לפני הוא כותב שזה צריך
להיות שלא יהיה פירות שיהיה רק
פריחה בלי פירות
אבל בסדר הוא לא למד ככה פריחה אז אפילו אם יש פירות לא נורא אבל יש פריחה אתה יוצא חובה
עכשיו פריחה שתמיד אנחנו מתרגשים
מהבריחה זה בדרך
כלל בהדרים בפאות הדר פאות הדר זה כולל לימון זה כולל זה כולל זה כולל אשכולית קלמנטינה מנדרינה תפוז
וכל הפירות הדר
יש להם ריח יוצא מן הכלל
העניין הוא זה שפירות
הדר זה פירות מורכבים במילים פשוטות פירות הדר לא היו בגן עדן בצל אדם הראשון שהקדוש ברוך הוא אמר לו מכל עת הגן החול תאכל
זה הרכבה זה הכלאה
שעשו אותה במשך הזמן אז זה שמותר לנו לאכול אותה אז זה בסדר זה שמותר לנו לברך עליה שהחיינו אחרי שעשו אותה אתה מברך
שהחיינו אבל
ברכת האילנות אנחנו מברכים
על מה שעשה הקדוש ברוך הוא
שברא בו הוא אילנות טוב בו
בריאות טובות ואילנות טובות להיענות בין בני אדם אתה לא מדבר עכשיו על מעשה אנוש ותחבולותיו על קומבינות
אנושיות על תחבולות אז על בני
הדר לא מברכים
את
האתרוג אם אתה
לימון הוא גם כן מורכב
לימון הוא גם כן מורכב זית הוא עץ גזעי לחלוטין ומה הוא
העניין הזה של לצאת מחוץ לעיר כתוב היוצא בימי ניסן יצא לאן יצא לגינה יצא לחצר יצא לפרדס אז המקובלים שוב עשו מזה עניין גדול לצאת מחוץ לעיר כנראה שהנשמות מפחדות מהעצים שבתוך העיר אולי הן מפחדות שיעשו בהם פעולות בשמיטה אני אומר את זה בבדיחותה אולי הם מפחדות מבני אדם אולי מעשן של האוטובוסים אני לא יודע אבל מחוץ לעיר זה כאילו ה ככה מקובלים אומרים
אבל אני ש
איך אומרים מה שאנחנו רואים ממש סיפרו בכת האלונות אפשר לעשות בתוך העיר
לא לאו דווקא מי שעל הדרך יעשה על הדרך מי
שיוצא לו להיות מחוץ לדרך אם אתה הולך לכפר חבד ואתה עושה שמה ברכה על מטע של האתרוגים
אז אתה יודע שזה לא מורכב יש לך
וודאות אבל לא לא לא זה בסדר לא מורכב אבל רימון ושבעת המינים לא מורכב אבל זה אחד המעלות שכתוב עליהם אבל אם אתה הולך למשל ל ל לקלבריה ואתה ואתה ואתה רוצה לברך שמה אז שמה
זה כבר אתה נכנסת
לשאלה כן מורכב או לא מורכב כי הרבי בעצמו יסתפק לפני הרבה שנים
כן וזה פה שם
אתה עושה לברך
ברכה זה שאלה אומרים היום שקצת
אני דיברתי בחודש תשרי
על זה שילכו וישתלו ישתלו וישתלו
יקרים יקחו מכפר חבד
וישתלוט וישתלו חזרה
שמה זה נקרא אור חוזר יש אור ישר אור חוזר אז מישהו
אמר לי עד שאתה אומר את זה אתה יודע שעשו את זה
אז יופי אמרתי עכשיו צריכים לשמור צריכים באמת לשמור על אותם אלה שיהיו כמו שצריך אז על
זה אי אפשר לברר
אבל בארץ ישראל שיש לך גם בחוץ לארץ בחוץ לארץ אם אתה יודע יש לך עורלה 3
שנים חוץ לארץ דרבנן
בארץ ישראל דאורייתא לא מבורכים על על על אורלה כי אתה לא יכול גם כן לברך אתה לא יכול זה אז בקיצור הוא ואם אנחנו ראינו את זה לפני חודש ניסן אז זה לא משנה כלום מה שראית לפני חודש ניסן לא תופס כלום
קודם כל תדעו השנה
בגלל שזה שנה שמעוברת אז הפריחה קצת התעכבה כי הגשמים המשיכו
אז הפריחה קצת מתעכבת
אבל השבוע
הזה הוא
קריטי מכיוון שהוא יעשה חום
השבוע הזה יעשה לכם פריחה לשבוע הבא
אז תיקחו בחשבון זה המצרים
גם נשאור אור או שאתה עושה פה אזיתים כן
זה אמרתי לפני שהרב הגיע ה אחד לא לבד
יש דעות כאלה אבל זה לא לשון
ההלכה הרואה הלשון של הברכה זה אילנות אילנות שניים אז שוב אתה נכנסת לספק אז עוד פעם לברך בספק לא תקין
האם אפשר לברך בלילה
פוסקים כותבים אם אתה
נהנה מהפריחה אתה יכול גם לברך בלילה
שאתה רואה אותה צריך
להיות אתה האם נשים שייכות בברכה הזאת בהחלט כן אז נעשה
סיכום חברים דבר ראשון אנחנו נברך כמה שיותר מוקדם ומי שבשבת הולך לראות עצים שיברך בשבת
מי שבשבת
לא הולך לראות עצים שיברך ביום חול דבר אחד דבר שני לא לברך על עורלה מצד ספק לא לברך על עצי סרק לאורך על עצי הדרים נברך על שני
אילנות שאתה רואה אותם ושיש פרחים ולא משנה גם אם יש פירות אבל עיקר הפרחים
ברגע שיש פרחים
מי שיכול לעשות את זה מחוץ לעיר נחמד מי שלא יעשה בפנים זה היסוד מאוד קשה
מאלף בניסן ואפשר לעשות את זה
עד למד
בניסן מי שלא ראה אבל
אחרי זה זה כבר מחלוקת פוסקים אדמור הזקן
לא מתיר לעשות את זה אחרי במסקנה שלו
אני רוצה להביע
בפניכם את פליתי יש סיפור שכשהאדמור הזקן חזר בפעם הראשונה אחרי שהוא היה אצל המגד ממזריץ חזר הביתה והבית שלו היה רק חדר אחד הוא עשה בדיקת חמץ והבדיקת חמץ לקחה לו כל הלילה והרבי הריץ מדגיש בסיפור
שהיה לו רק חדר אחד זאת אומרת שזה לא
היה בגלל איזה שהוא קושי פיזי לעשות את הבדיקה
אלא זה היה מה
שנקרא עבודת בדיקת חמץ
משהו רוחני אותו דבר
נשמע משמשים בקודש שבבית של הרבי הבדיקת
חמץ לקחה הרבה זמן עד כדי כך ששמעתי מישהו שאומר שזה לקח רק וכאן אני עומד ויש את המאה משום
שארבעים וחמש
דקות יש אנשים שכל הבית
ביחד עם הבית של
השכנים וחדר המדרגות והמקלט והחצר והחצרות בכל הרחוב
לא
לוקחים להם 45 דקות כאילו
כן כן מאחר כן אז אז לכאורה אנחנו רואים שרבותינו נשיאנו הם התייחסו לבדיקת 5 בכובד ראש ולא
ולכאורה אני רוצה להסביר משהו
מאוד חשוב אז תיתנו לי בבקשה אתם בסוף מתאר לעצמי שתסכימו בסוף תנו לי רק להוביל את הדברים לאט לאט
אז אם
ככה נשאלת השאלה מאיפה זה שעושים בדיקת חמץ מהר בדיקת חמץ מהירה מאיפה זה בא אז
דבר אחד שהזכרתי אותו בשבוע שעבר אפשר לומר מתוך זה שאנשים בדקו מיד אחרי שהם עשו את את
הניקיון זה כבר מהיום עושים ניקיון
הם בדקו כל ערב הם עושים בדיקה בלי עם נר בלי ברכה זה אפשרות והרבי ברשב
ככה עשה וזה באמת
יגרום שם בדיקת חמץ
תבוא במצטבר אז במצטבר היא
ארוכה ובליל 14 היא קצרה
יש אופציה נוספת שהבן אדם מוכר
כמעט הכל רק תמיד דברים שהוא צריך לפסח הוא משאיר את הכל הוא
הוא מכירת
חמץ ובאמת אין לו
את מה שהוא עושים
במכירת
חמץ מה שמוכרים במחאת
חמץ
לא לא לא בודקים
אז אין לו על אז אין לו עם זה בעיה זה אופציה נוספת אבל אני רוצה לחדש את החידוש מה הסיבה שבדיקת חמץ
מעיקר הדין יכולה להיות מהר
ולצורך העניין
הזה אני מביאה לך
הלכה אומרת שלפני בדיקת צריך
לכבד את הבית
מה זה לכבד את הבית לטוטוטו אומר האדמור הזקן בסימן
טבלה מד גימל סעיף למד חעיף למד טד שאחרי שכיבדו את הבית היטב לא מספיק הטיתוי צריך
גם לחזור
ולבדוק עם נר למה הוא מסביר מפני שיש ברצפה חורים וסדקים ושמע שמה יש חמץ אז הטיפול לא מספיק
מתוך הדברים האלה שהאדמור הזקן למדתי חידוש נפלא שעיקר הבדיקה הייתה ברצפה
בחריצים
וכאשר יש לך רצפה כזאתי שאין לך חריצים אז אז הבעיה היא- קיימת ומי שאומר את זה בצורה
מאוד מאוד
מוחשית זה הבן איש חי
הבן איש חי אומר זה בבדיקת
חמץ יש טרחה גדולה
לפי שהבתים
בנויים באבנים קטנים ואין עליהם פתיחה זאת אומרת לא
טחו את
האבנים אבל בזמנינו הקרקע מרוצפת הוא בעצמו כותב על ידי כיבוד היטב לשם פסח
כבר אין שם חמץ כלל זאת
אומרת בעצם כל אריכות הבדיקה
מבחינה הלכתית
זה כאשר הריצפה
היא עם סדקים
אבל כאשר אין סדקים אין בעיה ואין צורך להאריך בבדיקה זה הלכתית
קודם כול
השערי תשובה על השולחן
ערוך בא ואומר זוהי הסיבה שאנשים מקילים בבדיקת חמץ מכיוון
שהם בהתחלה כיבדו
את הרצפה אז תגידו שבזמן של השרת תשובה עדיין היה רצפות זה אז הוא אומר הם גם כן ניכו
היטב אם שתפו את אולי שמו חומר פוגם וממילא כבר לא היה להם מה לעשות בדיקה עכשיו אם ההשערה
שלי והאמת היא שהבן
איש חי ככה לומד אם ההשערה הזאתי השערה
נכונה היא יוצאת כאן חידוש נפלא ועצום מה החידוש אנחנו שמים 10 פתיתים
ואנחנו יודעים שעשרה
פתיתים זה מנהג
כי מעיקר הדין לא צריך
ולמה מעיקר הדין לא צריך
מכיוון שעיקר זה לחפש
לא למצוא בשבוע שעבר אירחנו סתם אתם זוכרים בעניין של העשרה פתיתים בשביל מה צריך לשים
אותם וכדי
שלא ישכח את כדי שיבוא לשרוף
דבר
ולא ישכח את תורת ביו
דיברנו שבוע שעבר זה היה אבא עיון
שבעניין אבל פרקטית הלכה למעשה אם למעשה אחרי שכיבדת טיטית את הבית
אז כבר אין מה
לבדוק שם ואני הזכרתי בשבוע שעבר שהאדם יכול גם לבדוק את המגירות המגירה ביום בלי נרדי נר אם הוא מעביר
אחר כך את היד
ורואה שהכול נקי
אז הטיטוי שאתה עושה בבית זה כאילו שהעברת את היד על כל
הרצפה וראית שהיא נקייה אז יוצא לפי זה
שזה שאתה עושה עכשיו את
הפתיתים אם לא
תשים פתיתים לא תמצא 5 ואז תהיה לך ברכה לבטלה
נמצא שזה שאנחנו צריכים
לשים פתיתים
זה מעיקר הדין כבר כבר בימינו זה לא רק מנהג
אלא זה מעיקר הדין
אז תזכרו טוב מי אומר את החידוש שזה המשנה ברורה אומר אותו חידוש נפלא ועצום הוא אומר היום שהמנהג
לכבד
ולנקות את הבית מכל
חשש חמץ
קודם ליל יוד דלד יש למנהג 10 פתיתים יסוד מדינה זאת אומרת שאם הבית שלך הוא בית נקי ואתה הולך עכשיו לבדוק חמץ ולא שמת 10 פתיתים אתה לא יכול לברך יש פה חשש בריכה לבטלה
שנות העם נוסף
שכותב כותב אותו החוק יעקב טעם נוסף למה שמים 10 פתיתים זה טעם פסיכולוגי לחלוטין הוא אומר תשמע
תאר לעצמך
שאתה יוצא לבדוק ואתה בודק ולא מוצא כלום +5 דקות ולא מוצא כלום +5 דקות לא מוצא כלום אתה מתייאש מהבדיקה אתם מכירים את המשחק הזה של מצאה את המטמון אם שמו את המטמון מידי מידי מוחבה אז
כולם התייאשים ממנו אף אחד לא ילך יחפש
אותו
אז זוהי הסיבה הוא מחדש
ששמים 10 פתיתים כדי שיהיה
לך איך אומרים
משך אותך
עוד קצת עוד קצת אתה מרגיש את ה מוצא אבל התשובה הזאת ההסבר הזה זה הסבר טוב אבל היום אנחנו לא צריכים להגיע להסבר הזה אחרי
שלנו יש רצפות שהם רצפות בלי סדקים אז אנחנו בעיקר הדין צריכים לשים 10 פתיתים באה אחד מהחכמי הדורות קוראים אותו רבי יעקב בן צבי הרב יעקב עמדין רבי יעקב הרבה ספרים אחד הספרים
שלו מור וקציעה
הוא כותב מכיוון שהיום כל הבדיקה היא איך אומרים
אז
זה כי אנחנו
שטפנו וניקינו והסברתי זה
אז הוא תמיד יש מי שחושש לתלמידי חכמים שהם לא יבזבזו את הזמן
הוא אומר התלמידי חכמים
יכולים להקל בזה אז רגע רגע רגע אבל אנחנו חושבים ככה לא חושבים ככה אדמור הזקן היה תלמיד חכם והוא עשה בדיקה הרבה זמן והרבי עשה בדיקה הרבה זמן אז הסיבה כנראה שהם עשו בדיקה כמו שאמרתי בהתחלת השיעור זה היה עניין רוחני לחפש באופן רוחני לנקות את הבית מן הקליפות זה עניין רוחני אבל אבל אם בן אדם שואל מבחינה הלכתית אחרי שהוא כיבד את הבית האם הוא צריך לעשות לעשות זה כבדיקה באריכות מעיקר הדין הוא לא צריך
עכשיו יוצא פה חידוש
דין גדול שבוע שעבר דיברנו שאם בן אדם לא עשה בדיקת חמץ בתחיל באור לארבעה 10 הוא הגיע לבית מלון בפסח מה כתוב בהלכה שצריך לעשות זאת צריך לעשות בדיקה וצריך לעשות בדיקה עם ברכה או בלי ברכה עם ברכה עם אם הם לא עשו תשאל אותם אם הם לא עשו
בתוך הפסח בתוך מי אור לארבא
עומדים אני אסביר אני אסביר טוב הלכה כן זה אני שואל
דרך אגב
אני לא צריך לעשות אני אמרתי
עכשיו אני
אמרתי את זה אמרתי שתשאל אותם אמרתי את זה אז אני אומר אם בן אדם מגיע לבית מלון בית
מלון של גויים לא
משנה כן והם לא עשו בדיקת חמץ צד שני ניקיון הם כן עשו
ניקיון הם עשו
מכיוון שניקיון הם עשו והם עושים טוב ניקיון בבית מלון אז אז אז הוא כבר לא יוכל לברך על הבדיקה שהוא עושה בבית מלון כי בהלכה כתוב השולחן ערוך כתוב
שמי שלא
בדק ואור לארבע 10 לבדוק בארבע 10 ביום מי שלא בדק בארבע 10 ביום יבדוק בפסח ומתי
שהוא בודק עד אחרי
הפסח הוא בודק עם ברכה
אבל זה הכל היה נכון באותם הימים באותם מקומות שלא עשו ניקיון
אבל באותו מקום שעשו ניקיון עשו שואב אבק ניקו את הרצפה וכיוצא בזה אז כבר הוא לא יכול לברך עכשיו בתוך הפסח לשים 10
פתיתים זה הרי
מופרך זה לא שייך
אז נמצא שהבדיקה שלו למקום שהוא נקי
בדומה לבית מלון זה צריכה להיות בדיקה חייב בדיקה אבל בלי ברכה זה יהיה כאילו החידוש דין שיוצא פה מהעניין הזה וזה נכון גם למכונית אם אדם סוחר מכונית בתוך החג מה הוא הדבר הראשון שהוא צריך לעשות לבדוק אותה
אבל אם המכונית הזאתי עברה המכונית של שכירות
היא עברה ניקיון עם מה שהם עושים שמה חזק דווקא נכון אתה מקבל מכונית כמו חדשה אתה תצטרך לבדוק אתה שם לב מה אנחנו אמרנו לא אמרנו שאתה סומך על גוי אתה סומך על אתה סומך על עצמך
אתה
בודק אבל האם כל
השאלה זה אם ברכה או בלי ברכה
אז התשובה היא בלי בריכה כי המקום כבר מקום נקי זה הנקודה של החידוש אוקיי השנה יש לנו השנה יש לנו ליל הסדר מיוחד ליל הסדר שחל בשבת אז לפני עוד לפני עוד לפני שאנחנו מגיעים לליל הסדר שבעזרת השם עוד נדבר עליו בשיעורים הבאים אנחנו מתפללים תפילת ערבית וכשאנחנו מתפללים תפילת ערבית אחרי תפילת ערבית אנחנו עושים אלל והאלל הזה שאנחנו עושים זה מנהג הספרדי
הרמוק כותב על האלל הזה שאנחנו לא נהגנו לעשות אותו במדינותינו לא נהג הוא להגיד הלל אחרי תפילת ערבית של ליל הסדר עושים הלל הרב מאיר שפירא מייסד דף היומי סיפר
שככה הוא קיבל מאבותיו
שקרא פעם שהאדמור הזקן עם קבוצה של חסידים הגיעו לעיר אחת
והיו צריכים להיות שם בחג הפסח והעיר הזאתי הייתה עיר
של אשכנזים והם לא עושים אלל אחרי אחרי התפילה
אז האדמור הזקן חיכה
עם החסדי עד שהם יגמרו את התפילה התערבית שלהם הם לא יתפללו ואחרי שהם הלכו אז הם נשארו בבית הכנסת והם התפעסו ערבית אימאלה היה להם עניין אבל לכל הצרות הגבאי של בית הכנסת הוא נזכר
שהוא שכח משהו
כנסת הוא חזר והוא רואה את הכנופיה של החסידים באמצע התפילת הלל עם כל הזה והוא התמלא בקנאת השם באיזה זכות הם מתפללים בבית כנסת אשכנזי הלל בליל בסדר מנהג המקום מנהג המקום שלו אומרים הלל אז מה אתם עושים אז הוא בא בטענות ככה מספר הרב שפירא אני לא ראיתי את הסיפור הזה בכתבים של חבד אבל
ככה הוא מספר
שאל את הסל את אדמור הזקן מה זה באיזה זכות אתם עושים את זה זה לא תקין אמר לנו זה כן מה הבעיה אומר לו הרמוק
כותב אנחנו לא נהגנו
לעשות את זה אומר לו מי אמר לך באיזה מנגינה כתב את זה הארמור
אתה אומר
שהארמו אמר את זה ואנחנו לא נהגנו בום ואני
אומר לך שהרמוק כתב את זה
אנחנו לצערינו הרב לא נהגנו
כאילו מי אמר לך כאילו שזה היה כזה לא נהגנו
חריף כזה הוא רצה שיהיה תעלה אבל אתה יודע אומר לו איך אומרים שבת אנחנו התפילה אומרים אומרים ויחולו והשאלה היא מה אנחנו עושים כאשר חל ליל הסדר בשבת וצריכים לעשות אלל אז מה אנחנו מקדימים למה אבל לפני שאני ממשיך לסוגיה הזאתי אני רוצה להקדים עוד משהו חשוב שכדאי שתאמרו בבית
בשולחן ערוך נפסק שכל
המצוות של הלילה הזה
נשים
חייבות בהם כמו גברים אף על פי שזה מצוות שהזמן גרמה אבל גם הם יצאו מיציאת מצרים אז הם חייבות באותו מידה ומכיוון שנשים בדרך כלל לא באות בבית הכנסת בליל בליל פסח בדרך כלל עסוקות בהכנות או עייפות נחות קצת וערבית נשים פטורות מהערבית לא קיבלו על עצמם ערבית אז הן צריכות
לדעת שהערבית
לא אבל אל כן כי אחת
מהמצוות של של הלילה
זה לאמר הלל אז זה נכון הם אומרות את ההלל גם באגדה אבל אפשר
להגיד עוד פעם
אז אני אומר להגיד בבית לפחות לכתחילה כדאי שהם יגידו הלל בבית עם ברכה
עכשיו השאלה היא מה אנחנו
עושים קודם אנחנו מסיימים את השמונה 10
אנחנו אומרים קודם כל ויחולו
או שאנחנו אומרים קודם אלל מה עושים קודם אז יש בפוסקים על הנושא הזה
יש
דיון דיון מרתק מעניין הרד ואז הרד וז היה במצרים והוא כתב המון תשובות הלכתיות מה שמלא רבי דוד בן זימרה והוא מה שיש לנו מהתשובות שלו זה מעט ממה שהוא כתב הוא כתב הרבה יותר ממה שיש לנו וגם הלך לאיבוד קצת
ויש לו תשובה שהדפיסו
אותה מכתב יד לאחרונה
והוא כותב שהוא חושב שצריך
להגיד קודם כל את ההלל ואחר כך ויחול לו ומה הסיבה שלו זה רעיון מאוד מעניין אנחנו יודעים שבדרך כלל תדיר ושאנות תדיר תדיר
קודם אז מה יותר
תדיר ויכולו או אלל והיחולו כי ויחול אומרים כל שבוע ויהיו אלל אומרים רק בראש
חודש ואף על
פי כן הוא אומר
שנראה לו
קודם כל תגיד הלל ואחר כך ויחול
ופה אנחנו רואים את המעלה
הגדולה של ההלל למה אומר כי האלל זה מצווה מדרבנן להגיד אותו ואילו ויחולו זה מנהג
אז כשאנחנו
אומרים תמיד תדיר
ושאנות תדיר תדיר קודם זה רק בדברים שהם באותה רמה אבל בדברים שחשוב יותר האלל אז אז אנחנו
לא לא עושים
ככה אבל האדמור הזקן
לא חוסו לא סובר
ככה
גם האדמור הזקן וגם פוסקים נוספים הם סוברים
זה
לא משנה את תדיר
ושאינו תדיר תדיר קודם
גם בדברים שהם לא שווים בחשיבות שלהם אז זה מחלוקת
והלכה למעשה מה אנחנו עושים קודם כל
החזל אומר ויחול לא השמאי ואז הוא חולף צבא מיד אחרי 18 מסיימת את זה או
ברוך אתה השם אלוקינו לא יכול להמשיך כדי שאלון נו זה לא
זהו זהו זה האחרי עכשיו נשאלת השאלה פה הרבה פעמים טועים למה כי כל שנה בליל הסדר מה עושים
מיד אחרי 18
מה עושים בלי קדיש בלי כלום מה עושים
ברכת ההלל מיד השנה זה קצת שונה
בגלל שזה חל
בשבת אז מתחילים תוויכולו קודם
אז אז אז מה יקרה אם השליח ציבור יטעה והוא יתחיל
את ה הלל אז אם אנחנו נבוא ונגיד רגע רגע רגע תחכה את ה שליח ציבור אתה כבר אמרת אתה שם השם
אבל כל הציבור תגידו ויחולו קודם
ואחר כך או שנזרום
איתו
פה אנחנו מגיעים למשהו עוד
יותר מעניין בהסתכלות תגידו
מאיפה למדנו תדיר
בשאלות תדיר תדיר קודם
סתם מאיפה מאיפה כל הדבר
הזה מאיפה זה נלקח
אז זה נלקח מהקורבנות
יש קורבנות שמקריבים אותם
קבוע ויש קורבנות שהם מוספים הקורבנות שאנחנו היינו מקריבים
קבוע אנחנו היינו צריכים לשחוט
אותם קודם ורק אחר כך את
הקורבן של המוספים אבל מה קורה שהכהן היה עייף הוא התבלבל ואת קורבן המוסף הוא הקריב אותו קודם אז יש
אפשרות
יש אופציה כזאת שאנחנו נגיד
שקיבל את
אדם בכלי במזרק שהוא ימס בדם שאדם לא ייקרש בקורבן המוסף ימתין ימתין ימתין ימתין
עד
שישחטו את הקורבן הקבוע
ורק אחרי ששחטו את הקורבן הקבוע אז אנחנו נעשה נזרוק את הדם של של שלה של הקבוע אז נזרוק אחר כך את הדם של המוספים כדי שזה יהיה לפי הסדר כדי שזה יהיה הכל לפי התוכן אבל הגמרא במסכת דברים אומרת בדף צדיקה 1000
לא אם טעית ושחטת את המוסף קודם הכהן היה עייף אז מה עושים
תמשיך תשפוך את
הדם של המוסף קודם רגע אבל תדיר ושאינו
תדיר תדיר קודם באה הגמרא כאן ומחדשת לנו
חידוש נפלא
אף על פי שתדיר ושאנות תדיר תדיר קודם
במה דברים אמורים
כשלא התחלת לעשות את הדבר הזה
השני
אבל כשהתחלת כבר לעשות את הדבר שנות תדיר אז אתה יכול להמשיך איתו הלאה זה כאילו תדיר או שלא תדיר זה רק בלקילה אבל בדיעבד לא זה מה שיוצא מהגמרא אבל אני רוצה ברשותכם
יש מצב שזה לא את רוצה
כשאנחנו נמצאים וייצא
לנו את זה בשבת הקרובה כן שבת
הקרובה תהיה גם ראש חודש גם
פרה היה
לנו החודש וגם פרשת שבוע אז כמה ספרי תורה
הוציא 3 בראשון נקרא את פרשת השבוע כן בשני מה אנחנו נקרא
למה ראש חודש כי ראש חודש הוא תדיר ואחר כך את הפרשה
של פרשת החודש נכון מאוד איפה עוד יוצא לנו דבר כזה
שנה ראש חודש תראה שחל בשבת אז יש לנו
את השלושה ספרים פרשת שבוע שזה יכול להיות שיבייש
יב או מקץ ויש לנו ראש חודש וחנוכה עכשיו מה קורה כשבן אדם טעה ציבור טעה והוא התחיל לקרוא קריאת חנוכה וכל כך אוהבים את חנוכה הוא התחיל לקרוא את קריאת חנוכה לפני ראש חודש כותב לו המגן
הרמו בסימן ריש
פ דלד אומר לו אומר לו הרמור אתה צריך להפסיק ולקרוא עכשיו את של ראש חודש קודם ואחר כך לקרוא את של חנוכה לא להמשיך
את זה ככה ככה לא כן אפשר אפשר להתגלגל גם כן הוא אומר אי אפשר
להמשיך את זה ויש תעז
שניה
שניה שניה שניה שניה ויש תז שהתז אומר מה פתאום אם הוא התחיל שימשיך
והתז אומר מאיפה למדתי
את זה מהגמרא הזאת הגמרא הזאת מסכת
זברים בדף צדיקה 1000
שאומרת שברגע שאתה שחטת את המוסף
לפני התמהיל
אז אתה יכול גם לזרוק את הדם שלו קודם את הדין ושלנו את אדיר תדיר קודם
אבל זה שלא עשית אבל
מה אתם חושבים שהרמות
שכחת את הגמרא הזאת לא שייך הוא לא שכח
אומר לנודע ביהודה מה שעמד לרמו פה בזה הרמות האן שח ש שחנוכה זה בכלל לא חשוב פה יש פרשת שבוע יש פרשת ראש חודש ואילו חנוכה הגמרא אומרת אין משגיחין בחנוכה
כי אם זה לא
אז הוא טוען שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם זה נכון וזה נכון שאם התחלתי את השאנות הדיר אני אמשיך אבל צריך שהשאנות אדיר יהיה= כאילו משהו אבל אם הוא הוא בלשון הגמרא אין משגיחים בחנוכה
אז אז אז
התדיר היא כבר ולכן זה
יהיה גובר זה יגובר גם כן כאן
עכשיו אם אנחנו הבנו את המהלך הזה אנחנו
מגיעים לפסח דבר יפהפה כשאנחנו עושים קידוש כן
זה אותה מחלוקת עכשיו לא כי לא בחודש אין לה זה לא זה נאמר רק כן
כן כן זה
במקרה הזה יודע הרמות בואו
שתמשיך הלאה לפי איך שאני לומד אותם מיידה ביהודה עכשיו זה דבר מעניין
אנחנו עושים קידוש
שמתם לב שהקידוש מחולק לשניים הוא מחולק
בורא פרי הגפן יש הקדמות פסוקים אחרי זה בורא פרי הגפן ואחרי זה ברכת היום אז איך אנחנו עושים את הקידוש קודם כל אנחנו
מברכים על גפן
ואחר כך אנחנו עושים את ברכת היום זה הסדר מי אומר את זה
בטיל אל אומרים את זה בטיל אומרים קודם כל
יקדש על היין ואחד וכך יעשה ברכת היום מה אומרים בית שמאי
לא
קודם עושה ברכת היום ואחר כך בורא פרי הגפן ומה הסברה של בית הלל שעושים קודם כל בורא פרי הגפן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם הגפן
מברכים על היין יותר
פעמים בא האדמור הזקן בהלכות פסח בסימן תף עין
גימל בסעיף וו והוא אומר מה
יקרה עם בן אדם טעה בקידוש ועשה הפוך הוא הקדים קודם כול את ברכת היום ואחר כך כמו בית שאומר לו האדמור הזקן תצטרך עוד הפעם לעשות
קידוש+
פעם לברך למה לפי שעשה כדברי בית שמאי נגד דברי בית הלל
וכל העושה כדברי
בית שמאי לא יצא ידי חובתו או בלשון הגמרא בית שמאי
במקום בית הלל אינה
משנה אז האדמור הזקן מדגיש לך שהסיבה שכאן אנחנו לא נגיד שכיוון שהתחלת תמשיך זה מכיוון
שזה בית שמאי ובית הלל ובית שמאי במקום בית הלל זה
כלום
להלכה כאילו להלכה לא בנאנה
של תורה בהלכה למעשה זה כלום אז מכיוון שלאהלכה למעשה זה כלום אז יוצא שהוא
כאילו לומד
כמו הארמות או שם בהלכות חנוכה שכאשר חנוכה זה כלום אז אתה אם התחלת את החנוכה לפני ראש חודש
אז אתה לא תגיד שתמשיך עכשיו בוא נראה מה זה
תופס אותנו בשבת הבאה
בעוד דוגמה שניה שניה
שניה אני אעשה
סיכום אני אעשה סיכום אני פשוט זה מספיק
מסובך
כדי ש שלא יתבלבלו יהיה לנו עוד דוגמה
בשבת הבאה שבת הבאה שבת ראש חודש
ואנחנו צריכים לברך ברכת המזון וברכת המזון יהיה לנו גם רצה ויהיה
לנו גם מהלב יבוא ומה אומרים קודם
רצה ואחר
כך יעלב יבוא ולמה כי הוא תדיר והיאלב יבוא הוא לא תדיר
ומה יהיה
היא בן אדם התחיל לייעל ויבוא לפני רצה האם אנחנו נגיד לו
להפסיק ולחזור לרצה ולחזור לייעל יבוא או לא
לכאורה כיוון שהתחלת תמשיך ואז שאגת אריה אומר מה פתאום בשום פנים ואופן עוצרים חוזרים לרצא ואחריה לוי יבוא ופה נשאלת השאלה למה לפי מה שאנחנו למדנו עד עכשיו יש הסבר
ואני אני אגיד לכם
האם בראש חודש
חייבים לאכול לחם
בראש חודש בראש חודש האם חייבים לאכול לחם
נכון דובד המלך זה פעם הוא לא לחם הוא לא בא
ללחם היה שם סעודת ראש חודש
היה מנהג לאכול לחם בראש חודש אבל זה
חובה לא לא חובה לאכול לחם
אלא
שאם אכלת לחם
תצטרך להזכיר הלב יבוא אבל זה לא חובה
שבת חייבים לאכול לחם בשבת חובה כמה צריך לאכול כיביצה ולדיעבד כזה אבל זו חובה נמצא לפי זה שכל האיזכור של היעלה ויבוא בברכת המזון הוא לא יזכור כזה חשוב משום שראש חודש בכלל לא צריך פתר הדין ואילו הרצאים שבת היא צריכה פאט אז לכן שמה אומר
לך שהגעת הריא שאם התחלת
להיעלם ויבוא לפני רצה אוי ואבוי יעלב יבואו כלום לעומת הרוצה זה חייב בלחם וזה עכשיו בלחם אז לכן אנחנו
עושים את זה אבל
מי אמר שהוא
יגיד את זה בדברים אחרים במצב אחר הוא לא היה
אומר ככה אז מסקנת הדברים מסקנת העניין יוצא ככה
שהאדם שבליל הסדר אנחנו השנה ותפילת ערבית מיד אחרי תפילת ערבית כל הקהל אומר ויחול מתחילים ויחולו ואחרי שאומרים
כי זה זה התדיר
ואחרי שהתחלנו עם ויחולו
אז אנחנו עוברים להלל
ואם טעינו
והחזן התחיל אלל קודם אז במקרה הזה הפסיקה היא
תגמרו את האלף
אחרי שגומרים את האלל ויחולו אחריה ויחולו קדישלם
לא אומרים ברכה מאין 7
משום שזה זה אבל יש לנו להגיד אחר כך אחרי הקדישה
למזמור לדוביץ יהיה מזמור לדוביד אחרי זה
עכשיו ומה יהיה הדין במה במצב של קידוש
שטעית בין בין קידוש
הבעיה ברירת היין לבין לבין קידוש היום אז מה תעשה
קודם אתה צריך להפסיק
אתה צריך לחזור צריך להפסיק לחזור עוד פעם על ברכת היין ועל קידוש היום לפי הסדר משום שזה משהו מיוחד ומה יהיה בחנוכה בחנוכה לכאורה לכאורה קצת מה שמה מהאדמור
הזקן שהוא יפסוק
כמו ה כמו הארמור ולא כמו התז שמה לכאורה
שיצטרכו יצטרכו לעשות קודם כל
את של ראש חודש ואחר כך ואילו השבת הקרובה שזה
זה לא זה לא כלום הזה אז אם
התחלנו את את החודש ואחר כך את ראש חודש אז זה לא נורא התחלת תמשיך הלאה ומה יהיה כשטעינו בברכת המזון בין
רוצה לבין הלב יבוא
אנחנו נצטרך להפסיק ולמה כי הראש חודש במהותו לא דורש פת
ואילו השבת דורשת פת אוקיי