תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
היום רציתי לדבר על קטע שקשור לפרק מפרקי אבות ששייך לשבוע הזה
התנא אומר כך זה פתגם מאוד מפורסם ננסה לנתח אותו ללמוד אותו ביחד
ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
זה כי משהו של כאילו אנחנו דיינים שאנחנו דנים את המצב של השני אז התנא אומר אל תעשה את זה פשוט מאוד
בספר התניא משתמש בטענה בספר התניא משתמש האדמור הזקן בהמחשה להבין פתגם נוסף של חכמינו זכרונם לברכה שיהיה מובן באמצעות האל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
חזל אומרים שיש ציווי לכל אחד והווי שפל רוח בפני כל האדם
אתה צריך להרגיש את עצמך שפל יותר מכל אדם
והשאלה היא אנחנו נמצאים במצב שאנחנו נפגשים עם בני אדם ואנחנו רואים שיש לנו יתרונות עליהם
יש לנו מעלות עליהם איך יכול להיות דרישה ריאלית של התנא והוי שפל רוח בפני כל האדם נוכל לממש אותה זה נשמע משהו כמו משהו באספמיה כזה משהו שאי אפשר לעמוד בו משהו
בסדר אתה אומר מילים כאלה אבל אי אפשר לא לא לא מציאותי בכלל
ובעל התניא הופך את זה מציאותי כדרכו הוא לוקח דברים כאלה איך אתה תרגיש אפל יותר מכל אדם הוא אומר אתה יכול אם תדון כל אדם
כשאתה דן כל אדם לכף זכות כשאתה דן כל אדם תדון אותו לכף זכות תסתכל
מאיפה הוא בא מאין הוא הגיע לאן הוא הגיע
אז אתה תוכל להגיע לאיזשהו מסקנה שאין לך שום זכות לשפוט אותו
והוא נותן דוגמה הוא נותן דוגמה מאדם מלומד שהוא מסתכל על אנשים שיש להם באסטות בשוק הם מתנהגים באמים ברוטליות מילולית כזאת וחוסר חוסר נימוס מקללים וכועסים וקוצפים והוא מסתכל עליהם והוא מוכרח להסתכל עליהם כמו שאומרים מלמעלה למטה והוא אומר לו גם אתה האיש
מוצלח והחושב שהוא מוצלח החכם והמלומד שמסתכל על האנשים האלה ההדיוטות מלמעלה למטה זה לא נכון
כיוון שעם תתבונן אנשים שנמצאים בחוץ ביום חם
זה מעלה להם את הרף של יכולת הסיבולת שלהם להיפך
לאפס ואז כל אחד שנוגע להם על הקצה של האצבע הקטנה הם כבר מתפוצצים בוא נראה אותך כמה ימים תעמוד פה ונראה אם אתה תצליח להחזיק מעמד
זה דוגמה האמת היא שאפשר עוד הרבה מאוד דוגמאות כל אחד ואחד כי יד השם הטובה עליו לדמיין איך הוא יכול למצוא את הסנגוריה על החבר
אבל כדי
שאתה
תוכל לדון את כל האדם לקו
זכות וכדי שאתה תרגיש שפל יותר מכל אדם זה רק על ידי זה שאתה תסתכל על מקומו של האדם איפה הוא אוחז מאין הוא בא מה רמת החינוך שהוא קיבל באיזה בית הוא גדל באיזה שורה
הוא גדל הרי טבע האדם להימשך אחרי חבריו וידידיו אם הוא גדל בסביבו
שהנורמה היא מסויימת אז מה אתה דורש ממנו אתה לא יכול לדרוש ממנו יותר
מה שמעניין זה שבשבוע שעבר קראנו בקרית התורה שמשה רבינו היה איש הענב יותר מכל האדם מאשר על פני האדמה
וכשהחסידות מתייחסת איך יכול להיות שמשה היה הנה הוא היה האדם הכי חכם בכל הדור והוא היה האיש הכי מוצלח הוא גם היה עשיר והיה המלך המנהיג
איך הוא יכול
להרגיש עניו יותר מכל האדם על פני האדמה אז עד שבאה החסידות היו נוהגים לומר שמשה שבת
לא ראה
הוא פשוט לא התעלם מהם החסידות לא אהבה את התשובה הזאת משום שהיא מאוד דוגלת במודעות עצמית גבוהה זאת אומרת לא יתכן שאתה מן
רחפן כזה שאת עצמך אתה לא רואה אתה מנהיג אחרים אבל את עצמך אתה לא יודע לעמוד מה אתה מסוגל ומה אתה יכול
יש אנשים כאלה
אתה יותר ממני וזה וזה אבל זה זה נשמע חלול הפרוש יש אדם פשוט נמכר
יותר ממנו איך יכול להיות שהוא יותר ממך כאילו זה צריך להיות ריאלי שאתה תגיד את זה אם זה שקר ואתה סתם זה לא אמת אם זה לא אמת זה לא יביא שום תוצאות מבורכות
אז אז אז החסידות טוענת מה מה באמת חשב משה כשהוא התבונן במצב שלו לעומת המצב של האנשים תסלחו על הביטוי הנבערים שהיו סביבו היו גם חכמים אבל נניח שעמדו לידו אנשים נבערים איך הוא יכל להרחיב
יותר
נמוך מהם
אז אומרים שהוא השתמש בטקטיקה הגיונית אמר אני באמת
גם חכם וגם מוצלח אני יותר מהם זה ברור
אבל תראה איזה איזה איזה איזה
כלים אני קיבלתי הוא נולד קודם כל מאורים מאוד מאוד מוצלחים במובן ה השכלי זאת אומרת נתנו לו נתנו לו בגנים הכניסו לו תכונות מאוד מאוד
נעלות
אחר כך הוא גדל במשך כל הזמן בבית של פרעה זאת אומרת הנסיבות ככה התגלגלו זה שהוא לא סבל
בחומר ובלבנים או בכל עבודה בשדה
אז מה הפלא שאדם שהכל טוב לו מתפתח במובן
למד והיה חכם
יותר אז מה שיסתכל על עצמו ככה אם היו נותנים לה
לנער לנער הרחובות הזה היו נותנים לו את מה שנתנו לי הוא היה מגיע יותר ממני
אני לא מספיק ניצלתי
את הכוחות שנתנו לי
וכך הוא כל פעם שעמד מולו אדם זה בעצם החשבון שהוא עשה אז הוא התנהג אליו בסלחנות התנהג אליו בביטול התנהג אליו בפשיטות ובכלל
ובכלל לא הקפיד ומחל על כבודו זה היה הטקטיקה שבה הוא עבד האמת היא שאנחנו יכולים לאמץ את זה לעצמנו
אני חושב שכל אחד יודע שיש לו איזה מעלות מעלות שבהם אותם הוא קיבל הוא קיבל ואפילו
עם האדם בכוחות עצמו מה שנקרא בציפורניים קידם את עצמו לא כל אדם קיבל את כוחות הנפש לקדם את עצמו בציפורניים
גם זה שאתה היה לך את כוחות הנפש האלה זה בגלל שאתה אתה מוצלח אתה קיבלת משהו של אחרים יש אנשים שמאוד מאוד חלשים כל רוח מצויה משנה להם את מצב הרוח ויהנו מסוגלים להתמיד ולהיות בעקביות בשום תחום שהם עושים
נרד רגע לדוגמה יומיומית שיכולה להתרחש אצלנו
אנחנו ניגשים לצורך הדוגמה כן ניגשים
לזה
חבר טוב
ומבקשים ממנו הלוואה
הלוואה שאנחנו משערים בטוחים כמעט בטוחים שהוא יוכל יש לו את הכסף הזה מבקשים
ממנו איזה שהיא טובה איזה עזרה
והוא אומר אני לא יכול
אתה מבקש ממנו אז אולי תלווה לי אין לי כסף אתה רואה איך שהבן אדם הזה חי אתה השכן שלו מה זה אין לו כסף
הוא לא יכול אפילו שבועיים לתת לי את הסכום הזה ואתה מתמלא עליו בהקפדה
סחמינו אומרים זה לא נכון ההסתכלות הזאתי לא נכונה
כי יכול להיות שהמצב שלו עכשיו במצב בכלל לא שפיר והרבה פעמים אנשים במצב לא שפיר מראים את עצמם כאילו הם במצב טוב כדי שאלה שעושים איתם עסקים לא יחשדו שקורה משהו ימשיכו הלאה להתעסק איתם
אז זה דוגמה למשל שנותן לחפץ חיים ב-1 מהספרים שלו הוא אומר קח את זה כדוגמה קח את זה כמשל אתה אף פעם לא יודע מה המצב הכלכלי האמיתי של החבר שלך
אל תדון אותו אבל זה
רמה גבוהה אנחנו לא צריכים לשפוט את השכן שלנו הרבה פעמים קורה לנו שאנחנו שופטים
פסיביים עומדים בצד עומדים באוטובוס עומדים בתחנה עומדים לא משנה איפה עומדים באיזה שהוא מקום ומסתכלים ורואים אנשים שאנחנו לא מקבלים אותם
ורואים את היחס שלהם
אני זוכר
נסעתי פעם לארצות הברית
ואני לא יודע איך שזה היום כבר כמהשנים לא נסעתי אבל אחרי שכברזו
מזוודות מסרו פה בארץ הסדר היה אוטובוסים כאלה מעניינים של גת שהם היו לוקחים אותך למדרגות של המטוס
אז אני עמדתי באוטובוס הזה והייתי שותף פסיבי לאיזשהו דו שיח של שני חברים שעמדו דיברו ביניהם
הם דיברו ביניהם ביידיש
ועמד עוד זוג של בעל ואישה לידם
אני שומע את האישה אומרת לבעל
אתה שומע דופקת במרפת אל בעלה אתה שומע אם היא שמדברים אתה שומע כי בעיקר
סצור כאילו לא טוב להם פה בארץ לדבר עברית כאילו היא לא אמרה את זה אבל זה היה הכוונה אידיש הם מדברים ואני
רואה מישהי אחרת ששמעה את ההארה של אותה מישהי לבעלה הייתה לה ככה
אידי זה שפה מאוד יפה
אז אני חושב שאולי בדו שיח זה היה נראה כמו שיש קשר בין דבר לדבר וזה דו שיח של חירשים כי אף אחד לא ניסה להבין את השני בכלל זאת אומרת הם דיברו באידיש אתה אפילו לא יודע מאין הם יכול מאוד להיות שהם שני בחורים שבאים ללמוד כאן בארץ כמו שיש הרבה הם בעצם חוצניקים
מארצות הברית באנ שהוא והשפת האם שלהם זו אנגלית אבל בישיבה ובמה שנקרא בעולם החרדי שלהם מדברים ביידיש ככה הם משמרים את היהדות שלהם ואולי בגלל זה הם מדברים יש עברית
עדיין הם לא שפת אם שלהם וזה קשה להם נו אז היא מאירה לבעלה אז אפשר להבין אותה שהיא ציונית והיא אוהבת את הארץ וגם אני אוהב את הארץ אני יכול להבין גם את הכיוון שלה
ואז נכנסת האישה השלישית אומרת כן זו שפה מאוד יפה מה זה נוגע לכל העניין מישהו חלק פעם שהיא זו שפה יפה
מישהו אמר פעם שהיא שפה לא יפה לא זה הנושא לא זה הדיון אבל כשרוצים לריב רוצים להתחכך אז אפשר מיד למצוא איזה שהוא דבר ולהגיד זה לא בסדר וזה לא בסדר והעיקר שאנחנו עוד לא ראינו דם יש יש יש אקשן יש דברים מעניינים אבל במילה אחת
היידיש זה לא שפה זה כמו הלאדינו של הספרדים זה לא שפה יידיש
יש לה בערך 50000 מילים
ורוב המילים לא קיימות אצלה זה מן שפה שבכל מדינה מי שיודע אני הייתי גם פה והייתי גם בארצות הברית
גרתי כמה שנים אז אז אלה שמדברים ביידיש שמה מכניסים בערך 50% מהאנגלית לתוך היידיש הרי אין שמה שמות של עופות של בעלי חיים
רוב רובם של בעלי חיים ושל הרבה מאוד מאוד מושגים פשוט לא קיימים שם אז
אז למשל האמריקאים יגידו בייבי לתינוק כי אין אין
לתינוק מילה באידיש והירושלמים יגידו בובלה אז זה ילד אבל אני מדבר תינוק אז כל אחד יגיד יגיד זה ואותו דבר לגבי אפילו זהיתים אין להם אין להם מילה לזיתים אין אין לזה מילה
אני הייתי פה הייתי שם אני ראיתי את היידיש הקדמונית של פעם
של גרמניה אז אלה קוראים את זה כך ואלה בירושלים קוראים את זה זה איתונים
אין איזה מילה
על כל פנים היהודים בכל האזור הזה של אירופה עם כל אחד מהם דיבר את השפה המקומית אם זה צ'כית אם זה פולנית אם זה זה אבל הייתה שפה שנוצרה אחרי מאות שנים שהם היו בגלות שנוצרה של מילים דומות אחד לשנייה זה השפות הסלאריות הם יצרו
מין פסיפס כזה שאם אני נפגש עם מישהו אני יכול להסתדר איתו לך ישר לך למינה לך שמאלה הלכתי פעם בויליאמסבורג תפסתי איזה אחד כזה סאטמר כזה ושאלתי אותו איך אני מגיע זה אז הוא אומר לי גיא גרוד
באיגוד אני גיא אני מבין זה הולך אבל אבל מה מה זה הגרוד הזה אין כזה בארץ אלה שמדברים שלא מבינים כזו מילה בכלל
אני רואה את הפליאה שלי ישר ישר
זה לא שהוא לא לא יכול לדבר זה היה מן שפת קשר שיהיה אפשר
היהודים האשכנזים גלו הרבה מאוד אתה לא מבין את זה אבל הם גלו הרבה מאוד והם סבלו גם כן הגלויות הרבה והם הגיעו למסקרים
הטבעית שנוצרה אצלם תוך כדי שחייבת להיות שפה שבכל מקום אתה יכול לצעוק בלילה ליהודי השני ויבין על מה אתה מדבר מזה זה נוצר עכשיו למה הם משמרים את זה הלאה
אני לא חושב שהם משמרים את זה בגלל שהם ראו מה עלה בזה זה בא יותר לנגח משהו
האנשים כמו שאמרתי קודם הם משפטנים הם שופטים הם יש להם
והכי מעניין זה שכולם מבינים את הכל ובחמש דקות ממש
ככה זאת אומרת הוא קלטתי אותו הוא כבר קלט אמא שלו לא קלטה אותו עד היום הוא כבר קלט
אשתו לא מכירה אותו מספיק והוא כבר קלט 5 דקות אם לא צריך הרבה
וגם כן עם השלכות
מאוד זה
ונגד המשפט הזה נגד המשפט שאנחנו חורצים בראש בתנך ואומר אל תדין את חבריך עד שתגיע למקומו כי אתה לא יודע את האמת אתה לא אמת עכשיו שאנחנו נצטרך לשנות את עצמנו ולהתחיל לחשוב קצת אחרת זאת אומרת להתחיל לחשוב אולי אני לא יודע מה באמת מתרחש כאן
אני חושב שתמיד אין ספק שהאדם חושב את זה בראש מידי פעם אולי אני טועה ויש הרבה פעמים שאני אנחנו חושבים דברים
ואנחנו מתרגמים דברים ואחר כך זה על הפרצוף שלנו תופח שהוא בכלל לא התכוון מה שאני מה שאתה פירשת בכלל לא נו אז היית מצפים נו אז בוא תיקח את את כשאדם עושה עסק פעם אחת ולא הלך לו עשה עסק פעם שניה ולא הלך
לו אז הוא אומר הביזנס הזה כבר לא משתלם ומשום מה היית ביזנס של המשפט את בית המשפט האישי שלנו אנחנו לא עוזבים אנחנו ממשיכים כמו כלב השבוע
לתת את מה אנחנו חושבים על זה
מ נתיב אני מנסה לחשוב שזה בא כתוצאה מפחד
תשמע אז אם אז מה אתה רוצה שאני אפסיק לחשוב זאת אומרת שאני אפסיק להשתמש בראש שלי וביכולות הכישרוניים שהשם נתן לי
אז אני מפחד שאני שאני מאבד משהו אז לכן אני
ממשיך נכון טעיתי+ פעם טעיתי+ פעם טעיתי אבל חבל לי לאבד חשבתי פעם על משל
למה זה מצחיק אדם שמתנהג ככה למה הוא מצחיק
למשל שהיה במציאות אזרחים יפים אדם קנה רכב אז היה אאודי זה אמרו לו שזה רכב שקורע את הכביש הוא נכנס ונושא הנוסע נוסע נוסע הוא מצליח
לעבור את הארבעים
אז
הוא חזר חזרה
למוסך איפה שהוא קנה את הרכב אומר לו תשמע אני לא יודע איזה מוסך מיד נקרא אדם שילם והוא מתחיל בודק את זה בודק את זה בודק את זה זה תקין זה תקין זה תקין זה הכל בסץ תשמע אולי צריך להחליף לך איזה
אולי אולי עוד פעם
עשה לו איזה אוברול איזה 10000 לפני שהיה צריך בסדר
תיסע
לא זז
אומר לו
תן לי תן לי תן לי את הרכב אני רוצה לעשות סיבוב
אני
עושה סיבוב זה רגיל אין שום בעיה הוא חוזר חזר אומר לו כנס אתה למקום של הנהג אני עושה אותך את הנוסע
אז הוא רואה הבן אדם נוסע נוסע נוסע נוסע נוסע אומר לו נו אומר לו מה לו הוא לא מחליף הילוך מה אתה רוצה
אנחנו חושבים שזה
מן תחת כזה כמו הילד שמתחיל ללמוד שחייה אז הוא בהתחלה שוחה ליד הגדר ככה לאורך הבריכה אבל יקרה משהו מה שבטוח בטוח
אבל הגיע הזמן שנהיה ילדים יותר גדולים וניקח קצת יותר מרחק ונעשה יותר סיבובים ארוכים אנחנו מפחדים אנחנו צמודים לגדר
אם האדם היה מסוגל להשתחרר קצת ממה שהוא חושב וממה שהוא מתרגם על הבריאות הוא היה מגיע לנתונים
לנתונים יותר נכונים זה טענת התורה הוא היה מגיע לנתונים יותר נכונים אבל יותר מזה אני ארחיב בזה בהמשך אבל יותר מהנתונים הנכונים או היה חי בעולם יותר יפה ויותר נקי ויותר יותר ורוד יותר נחמד זה לא אוטופיה זאת אומרת זה לא איזשהו דמיון
זה ככה כדי שזה יהיה קצת מוחשי אני אספר מעשייה שמספרים בין החסידים שבאו פעם לרבי הקודם שני יהודים מהעיר המפורסמת אודסה ושניהם מאוד דמיינו אותו מפני שהוא רצה לדעת מה קורה בקהילה החסידית שלו שהוא השאיר שם
ונסע למקום אחר
ואחד
מהם אמר לו
מה אני אגיד לכם
השקר חוגג
מתחיל לספר על התרמית הזו שקיימת ועל התרמית הזו שאנשים עושים ואיזה שקר ואיזה זה ואיזה זה וזה
וכשסיימו את הפגישה אז הרבי אמר לו שאני מאוד מודה לך
ואחרי שיצא החסיד הזה נכנס חסיד נוסף
וגם הוא מאוד סבא רבי שוב שאל אותו מה קורה באודסה מה חדש בקהילה שלנו
וזה הוא מספר סיפור אחר לגמרי ברוך השם מתקדמים ובנינו ועשינו ויש ככה ויש ככה
אז אחר כך הרבי סיפר את זה אמר ככה אודסה היא אחת אבל היא נמצאת אצל כל אחד בצורה אחרת בעיניים
סיפר לי אדם אני הייתי בכל העולם הוא היה באיזה שהוא מעצר מסוים
שבתוך אוטו סגור העבירו אותו ממקום למקום הייתי בכל העולם בכל העולם לא הייתי בשום מקום אומר לי נכון אבל
הגוף
שלי היה בכל המקום הייתי בעשרות מדינות בארצות הברית
כל הכבוד יש אדם שבכל בית בכל מקום יש גם חוץ מכבודכם בית שימוש יש אדם שבכל מקום שהוא מגיע הוא מיד הולך לשם זאת אומרת או מיד מנסה להכיר את המקום
הזה זה הזה זה
יש אדם שבכל מקום שהוא מגיע הוא מנסה להכיר את הסלון נכנסתי פעם אחת עם צבא לאיזה בית בודד
איך השפריץ פה איך זה כל אחד מודד
לטיפוד שלו נגר מיד עם דוד איך פה הזה תשמע המדף הזה נראה לי קצת מסוכן הוא לא לא עומד טוב השולחן הזה זה משנות כך וכך מיד כל אחד מודד בהתאם למה שנוגע לו אז בעצם כולנו חיים באותו באותה מדינה או באותו ישוב אפילו אתם גרים כאן בכרמיאל
יוסף אני בטוח שכל אחד יש לו כרמי יוסף אחרת בראש זה לא שאלה בכלל זה לא איזה
עוון או חטאת
פשוט מציאות כל אחד רואה את הדברים בצורה אחרת לגמרי
אמר לי פעם הרב שלי אני מוסר שיעור אחד מהשאלות של האנשים אני שומע 10 שיעורים
זה באמת כל אחד כל אחד ראה את הדברים בצורה מהזווית שלו מהבנה שלו זה דרכם של הבריות זה טבעם של הבריות אז למה אני אומר את זה
אני אומר שמן הראוי היה
שאם אנחנו היינו מסתכלים בצורה
נעימה אני חייב לספר לכם שדבר שני נתקלתי בו אתם כולכם מכירים את הרב ישראל מאיר לאו רב של תל אביב היה רב ראשי אז הוא טיפוס
מעניין כמה היבטים אבל יש הוא טיפוס
אז יש אלון כזה שיוצא לאחרונה לגה באי בית הכנסת זה מתאר איך משפרים את הריהוט של בית הכנסת ומציאה כל מיני הצעות ייעול מכל מיני בעלי מקצוע וזה נתנו לו פעם ראיון שם אני נהניתי הוא דיבר
ראיון חג
יש בתל אביב ראש עיר שיש
כאלה כמו בכל מקום יש כאלה שמרוצים ויש כאלה שלא המרוצים אני בפוליטיקה לא יודע אני
וגם לא יודע מה שמו של ראש העיר של תל אביב פעם ידעתי עכשיו אני לא זוכר הראש עיר הזה יש בציבוריות הפוליטית איזה שהם טענות עליו
ככה אני הבנתי מתוך הכתבה
שהוא לא מקצה מספיק
לדת וחינוך יהודי בעיר שלו הוא קצת קצת זה היה כאילו הטענה עכשיו המראיין יושב עם הרב הראשי של תל אביב ומנסה להוציא ממנו את
איזה שהם כמו שאנחנו אוהבים בעיתונות תוציא
ככה תשפוך על השולחן
ככה אז יהיה קצת
דבר עליו משהו קצת אם תגיד בעיתון רביבי עם אז מה אז בשביל מה הוא עיתון
אז אז אמרו לו שאתה
מספר ככה על הבתי כנסיות כן וזה אבל אנחנו שמענו שלאחרונה ככה וככה לא זז שום דבר בנושא הזה ובנושא המקוואות ובנושא זה וכאילו הכל
בחסות העירייה זה הכל
ככה אתה רואה שזה מה שהם רוצים
זה אז הוא ענה ככה אני לא יודע על מה מדברים אם בצפון תל אביב נבנה בית כנסת והוא נקט בשם שלו בשטח אדמה שהיקצתה העירייה אין לי כבר מה לדבר על
ירייה שכזו זאת אומרת איך יכול להיות שיש לנו כזו ירייה שנותנת כזה שטח מפואר לכזה בית כנסת
אז אני אמרתי ככה
או שהוא עושה את זה בכוח שהוא או שהוא באמת ככה מאמין אבל ככה או ככה זה נראה הרבה יותר יפה מאשר אילו היה שופך
את את הזה את מי משפרים בצורה כזאת אני מתאר לעצמי שראש העיר של תל אביב שהיא מקבל את העלון הזה כי הוא מגיע לכולם והוא קורא
איך הרב הראשי
מסתכל עליו
אז אור
שהוא לומד מזה
שאת
הדתיים יודעים לתת כבוד
או שבלי לשים לב הוא לומד מזה מה מצפים ממני אבל ככה או ככה יהיה יותר טוב אבל אם תשפוך את הזה
אז פעם הבאה נסה לדבר איתו ימצא אותך תחכה לו בסיבוב
זאת אומרת זאת אומרת אם אתה רוצה גם לפעול איזשהו דבר עדיף שתראה בעין ימנית עכשיו
הוא לא שיקר הרב הרב לבוא לא שיקר ישנו בית כנסת שנבנה כן
אתה יודע על מה אתה בוחר להסתכל
האם אתה בוחר להסתכל על הצדדים שנראים לא קיים לא יפה או שאתה
בוחר להסתכל על הצדדים
יכול מאוד להיות שאם מישהו
ירצה לשנות איזשהו דבר יצטרך דווקא לדעת גם מה לא טוב כדי לטפל בנושא אבל זה לא נוגע לראיון בעיתון פה זה לא ישנה שום דבר זה יכול לעשות רק לא טוב
ולכן הוא בחר לעצמו את הדרך הזאתי אם אנחנו נבחור נבחר לעצמנו אודסה למה עוד כרמלי יוסף יפה וורוד אז ככה הוא יהיה
זאת אומרת ככה הוא יהיה אצלנו בראש
אבל ככה זה יהיה ייראה
ככה אנחנו נחיה אבל אם אנחנו נחשב לראות מה שמה
במזכירות
ומה עשו שם הוא לא שם את הכסף אף פעם ולא פה ולא שם
היה לא מזמן
בחירות בכפר חבד ושוב מועצה חברי מועצה מהרי בוחר לא בכלל אני לא גר שם אבל יש לי חברים שגרים שם
אז היו כמה מועמדים היה ככה והיה שם
אז בא אלי אחד אומר לי תשמע אני לא יודע שום דבר מה קורה ומי לבחור אני לא יודע כלום אז אמרתי לו אז אז אני שמעתי שיש מה שאומר הרב תעשה מה שאומר הרב של כח אבא מה הוא מציע הוא מתקשר אליי שעה לפני שהקלפי נסגר הוא אומר לי תשמע ביררתי שאלתי את אישתי הוא לא מקומי אשתו הייתה מכפר חבד והוא לא כל כך בא
הוא לא כל כך בא הוא לא מכיר כל כך את המקום
את הפוליטיקה של המקום אבל אני הבנתי מה שאומר הרב וזה וזה ואני חושב שמה שהוא אומר זה לא אני שתקתי אמרתי לו אבל אל בראש אני חושב אתה אמרת
שאתה לא מבין בזה שום דבר אז מה פתאום אתה מבין גדול אז זה ככה
זה דרכם של הבריאות יש להם משפט באמת על כל דבר וגם כשהוא מנסה לשחק אותה כזה מופשט רוחני ולא אכפת לו ואני עם אגו ואני לא נוגע ולא אכפת לי וככה אכפת לך+
אתה רק משחק כאילו זה לא איכפת לך כשזה מגיע אליך אז מה אנחנו צריכים לעשות אנחנו צריכים להעביר הילו יש לנו אוטו טוב שנתן לנו ראש טוב לנו אפשרות
לחיות בעולם ולנשום נשימות עמוקות וחיוביות וטובות ובריאות גם לנו וגם לסביבה אנחנו רק צריכים לשנות את מה שאנחנו היינו רגילים עד היום
והוא שאנחנו רגילים עד היום למתוח איזשהי ביקורת ולשפוט כשאין לנו את כל הנתונים אני כבר לא בא ואומר שאם יש לכם את כל הנתונים אל תשפטו אבל כשאין לכם את כל הנתונים ואף פעם אין לכם אל תשפטו
זאת אומרת זה לא זה הנתונים האמיתיים לא לא נמצאים בידיים שלנו עכשיו אומרת התורה ככה זאת אומרת חזר אני רוצה להביא כמה וכמה דוגמאות איך שחזל התמודדו עם זה חכמינו איך הם התמודדו עם זה
אחד מהצדיקים פעם התבטא למה השם ברא אומרים ביידיש כן התחלנו עם יידיש הכרום מויח המוח עקום
למה השם ברא את המח העקום שתשתמש בו
לעשות ללמוד סנגוריה על החבר שלך כי לפעמים אין אתה לא מוצא שום הגיון ללמד סנגוריה על החבר אבל אם תיקח את המוח העקום
ותמצא איזה שהוא סברה הכי רחוקה מהמציאות תוכל
למצוא אז בשביל זה השם ברא את המוח
עקום אני רוצה לספר לכם סיפור סיפור שהיה מסופר בתלמוד
על על הדם שהוא היה איש פשוט לחלוטין
מה שנקרא איש חקלאי הוא לא היה איש של ספר איש פשוט והוא עבר איזה שהוא
איזשהו עסק מעביד והוא לימד עליו סנגוריה בצורה הכי רחוקה שיכולה להיות במציאות של מתבוננים וכל מה שהוא אמר היה אמת לעמיתו
דוגמה המעשה היה באדם שהיה גר בגליל פה בארץ היה גר בגליל ויצא לדרום
עבד אצל מעביד במשך 3 שנים
רצופות
במה הוא עבד הוא איבד לו את האדמה
אחרי 3 שנים הוא אומר למוות שהוא הגיע הזמן שאני חוזר הביתה לאשתי ולילדים תן לי את שכרי ככה בימים ההם לא של מומי
את שילמו בסוף הזמן תן לי את שכרי אומר לו בעל הבית
אין לי כסף
אז הוא חוקר בדעתו אין לו כסף נו אז טוב
אז תתן לי לפחות בעלי חיים
אין
נו אז אם ככה אז אולי תיתן לי לפחות
איזה שהם פירות אני אביא לילדים שלי
תראה אני גר בגליל קרא שם אולי קרים קסתות אני אביא
אין
הוא שומע ככה אין לי אין לי אין לי אין לי לוקח את המטלטלין שלו והולך הביתה
עבר זה היה בערב יום כיפור הסיפור הזה הלך הביתה אחרי חג הסוכות
מגיע
מגיע אליו הביתה אותו פועל
שיירה 3 חמורים
במעביד שלו על חמור אחד
או
מלא טעון באוכל חמור שני טעון במשקאות או חמור שלישי טעון בקרים וקצתות
ובא אליו בעל הבית לוחץ לו את היד נותן לו משכורת ביד רחבה על 3 שנות העבודה
המיוזאת שלו
עכשיו בעל הבית יושב איתו ביחד בסלון
פועל אומר לו האיט חשוב לי לדעת מה חשבת עליי
שאנחנו נפרדנו ואני אמרתי לך אין לי על כל הדברים
ואז
הוא הולך אתו דבר אחרי דבר אומר כשאמרת שאין לך כסף אתם צריכים להבין מדובר באדם שגר בבית של המעביד שלו במשך 3 שנים הוא רואה בדיוק באיזה רמת חיים המעביד חי
הוא גם רואה איך שהוא מגלגל כספים הכל הוא רואה פתאום באים ואומרים לו אין לי כסף
אני אומר אני עשיתי שיקול שכנראה בימים האחרונים עשית איזה עסקה גדולה יש
כסף אבל כל המזומנים שיש לך נזיל השקעת בעסקה הזאת
אומר לו ומה חשבת כשאמרתי לך שאין לי בעלי חיים
אז הוא אמר לו חשבתי אתם לא תבינו אפילו מה שהוא אמר אני חשבתי אולי שנתת אותם
שהזכרת אותם לאנשים אחרים הוא יום יום עובד עם עם הפרה שלו ועם החמור שלו לחרוש את השדה ופתאום הוא יחשוב איפה בעלי החיים שלך הם אומרים
אולי אתה שאיבדת אותם לאיזה חוב שאתה חייב לכן אתה אומר שאין לך אומר ומה זה שאמרתי לך שאין לי או אין לי פירות הרי אתה עובד בפירות שלי אמרתי
אולי אני אתה החרמת אותם לאשם אמר כי אמרת הכל הקדש לעשם
ומה עם זה שאין לך כלרים וקצת בקיצור ככה כל מיני תשובות מפוקפקות כאלה
אז אומר לו המעביד תדע לך אני נשבע לך ככה הוא אמר לו אני נשבע לך
שזה כל מה שאמרת זה בדיוק מה שהיה
יש לי בן שהוא כל כך ילד
כבר לא היה ילד היה מבוגר עושה שטויות אז כדי לרסן אותו הוא חושב שהוא ירש את כל הכסף שלי והוא לא רוצה ללמוד מקצוע הוא לא רוצה לעשות עם עצמו כלום
אז לכן הוא לא רוצה ללמוד אז לכן אני נדרתי שכל הכסף אני נותן לבית המקדש וששום דבר הבן שלי לא יירש אז באמת לא היה לי כלום באותו זמן אבל אחר כך הלכתי והתירו לי את הנדר כדי שאני אוכל לשלם לך את הכסף שמגיע לך
אז בקיצור מה שאתה חשבת עליי זה היה אמת לעמיתו ככה ככה הוא ראה את הדברים מה שאתה תיארת לעצמך זה היה אמת
הדוגמה הזו
באה לידי ביטוי בימים ההם לא רק אצל יהודים
זה ממש פלא זה סיפור שהוא ממש פלא סיפור תלמודי שהוא
ממש לא מובן אנחנו אנחנו נחשוב על זה אנחנו נראה שיש לנו הרבה מה ללמוד מהגויים של פעם
המעשה היה עם רבי עקיבא שהוא פתח ישיבה ולמדו אצלו תורה לימים הוא היה זקוק לכסף לכסף ולא היה לו הוא ניגש לאישה עשירה נוכרית שהייתה גרה בארץ על שפת הים היה לה ארמון ניגש אליה היא כיבדה אותו
הוא אמר לה שאני
זקוק להלוואה את מוכנה להלוות לי אז אני אומר לו בבקשה
על הלובות היא הייתה רומית במקור
אבל בתנאי שתביא לי ערבים מתחיל
כן ככה אימא שלי עם העיניים לשמיים איפה אני אביא לערבים אז היא היא הצילה אותו ברעיון שהיא נתנה
היא הייתה אישה מאמינה היא אמרה לו
אני מוכנה
שהשם שאני מאמינה בו היה
שאני גרה לידו היו ערבים להלוואה שאתה לוקח
נו מה אכפת לו ערבים כמו שאומרים מלמעלה מה אכפת לא לא ללא כסף
לא צריך להביא חתימות לא צריך לשכנע אף אחד היא מוכנה לקחת אותם
כערבים מה הבעיה
לימים הגיע הזמן תאריך של פירעון ההלוואה
והיא ממתינה לו מהבוקר
הסכום היה גדול היא הייתה צריכה אותו
והוא לא מגיע זאת אומרת עוד שעה+ שעה והיא רואה שכמו שאומרים חצי היום כבר עבר
אז היא יצאה החוצה לשפת הים
והיא פנתה נסעה אליה לשמיים והיא אמרה בורא עולם
והים אתם הערבים
לכסף שלווה ממני רבי עקיבא אני בטוחה שזה שהוא לא בא זה בגלל שהוא לא מרגיש טוב
אלה פלאות
היא לא אמרה הוא לא באה כי הוא לא רוצה לשלם או כי אין לו אפילו אנחנו במקרה הכי טוב היינו אומרים אין לו לא
הוא לא בא כי הוא לא יכול לקום מהמיטה זה היה ההנחה הפשוטה שלו אבל אני את הכסף צריך
אני רוצה שהערבים יחזירו לי את הכסף אז הגמרא מספרת שבאותו רגע בקצה השני
של הים אני
לא יודע אם באיזה קצה מצד ימין מצד שמאל אבל באיזה שהוא קצה הבת של המלך הרומי נשתתטה רצה לאוצר
של אבא שלה תפסה קופסה ועד שהספיקו עוד לראות מה היא עושה הטילה את הקופסה הזאת לים
והגלים לקח גל לקח במהירות ככה והגיע עד לגברת הרומית הזאתי שעומדת עדיין ומחכה למימוש משאלות ליבה הקופסה ככה נוחתת לה על הרגליים
אם לא התרגשה ברור הערבים אמרו הם ישלמו
לקחה את הקופסה הביאה אותה הביתה
הורידה ממנה את הסכום של ה של הפירעון
אחרי זמן רבי עקיבא הוא באמת היה חולף היא לא טעתה הוא באמת היה חולה הוא מגיע אליה עם הסכום אומר לה אני מצטער לא יכלתי להגיע פשוט הייתי
אובדן חושים לא יכלתי גם לשלוח
שליח ממש לא הרגשתי טוב אז היא אומרת לי
אז היא אומרת לו היא אומרת לו מה אתה מה אתה רוצה הערבים כבר שילמו לי
ואחר כך היא אומרת ויש גם עודף כי הם שילמו יותר ממה שאתה לווית היא לוקחת את כל מה שנשאר ונותנת לו
זה לא נתפס לגמרי למה זה לא נתפס מתקשר אליי לפני
אתמול בלילה עורך דין אחד
אומר לי כזה הוא עורך דין מטעם הוא עורך דין של מיסוי והוא עומד מטעם העירייה יש לו כמה עיריות שהוא עובד איתם והוא
מגיש תביעות מטעם העירייה לאלה שלא משלמים מיסים
היה אדם כך הוא מספר היה אדם שהיה חייב
100000 ש"ח
העירייה דרשה ממנו 100
וכשהוא ניסה להתווכח ואחרי שהוא גרר את החוב הזה הרבה זמן הם הגיעו איתו לשבעים
ואני הייתי המייצג של העירייה ככה הוא מספר לי ואני
באיזה שהוא שלב הוא הסתכסך עם הפקידים שמה והוא לא רוצה לראות אותם יותר ואני הייתי המגשר היחיד שלו נגד העירייה
הוא בא אליי לפני כמה ימים ונתן לי צ'קים 70000 ש"ח
היום הייתי בעירייה ניסיתי לריב הם הסכימו להתפשר שהוא משלם הכל עכשיו 50000 ש"ח
עכשיו שואל אותי עורך דין הזה האם אני יכול
אם אני יכול לקחת
20 לכיס וחמישים לשלם הוא מוכן לתת 70 הוא כבר נתן אותם והוא באמת חייב 100 הוא הרי חייב מת
והרי כל זה שהוא איך הייתי מבסוט איך בן אדם יכול לרמות את עצמו
והרי כל זה שהוא הגיע
50 זה רק בזכותי כי אני פשוט נלחמתי על התיק שלו והוא כבר הסתכסך איתו והוא לא היה ניגש והוא כבר היה משלם שלי
אמרות לו ומה הוא
השכר הטרחה שאתה לוקח על עבודה מסוג זה
אז הוא אומר לי
5 1000 700
ואיך הגעת מחמש 1000 700 לעשרים בוא נאמר שהפסיק הזה אתה טרחת קצת יותר אז 1000 7 1000 8
1000 איך הגעת לעשרים
אני אגיד לכם ובסוף אמר לי כזו סברה שעד עכשיו אני לא מצליח להבין אומר לי תראה בעצם אני לא לוקח את זה ממנו אני לוקח את זה מהירייה אז אז אני אומר לו אמרתי לו שאני לא יודע כזה
היתר הוא חשב אני חושב שהוא מצטער שהוא התקשר כאילו אמרתי לו מה זה מה זה מה זה הגניבה הזאתי כאילו
מה מה אתה חושב ש עכשיו שתבינו אני אומר את זה ב כן אני לא מתבייש הוא אדם דתי
הוא התקשר כדי לשאול מה אומרת ההלכה
אני אגיד לכם אני סיפרתי לו את הסיפור הזה עם אותה גברת רומית
אני אמרתי להם היו מעמידים אותך לידה לא היית מתבייש מה
היה הבעיה בשבילה להגיד לרבי עקיבא אוקיי הלוואה תחזיר את ההלוואה מה היא צריכה לספר לו על הערבים בכלל
מי יודע מזה בכלל
תראה מה זה מוסר של גוי
ואחרי הכל היא אומרת לו שיש עודף מה זה עודף מה זה ואיפה הוא בא
זה שייך מי אמר שזה שייך לה אולי זה שייך לך אם הוא יהיה מוחזקת שיישאר בידיים
שלה לא זה לא שייך לי אני לא נתתי אני לא צריכה להרוויח על חשבון ההלוואה שנתתי לישיבה
היא נתנה הלוואה לישיבה אני צריכה
להרוויח על זה עוד זה לא שייך לי בכלל
זה
איזה
שהוא הסתכלות בצורה אחרת
מה שאני חשבתי להגיד
הפועל הזה שסיפרתי קודם הפועל הזה שלימד סנגוריה על המעביד שלו
זה היה רבי עקיבא בגלגול הראשון שלו הפורש בגלגול הראשון רבי עקיבא התחיל ללמוד תורה בגיל 40 הוא לא ידע לקרוא לפני זה
בספר השרה מאמרות הוא ספר קבלה של ארממי כותב שהפועל הזה שלימד סנגוריה כל כך יפה על המעביד שלו זה היה רבי עקיבא בלפני 18 רבי עקיבא שהוא היה עקיבא
וידוע שהקדוש ברוך הוא תמיד משלם מידה כנגד מידה אם אתה מלמד על כל אדם זכות ואתה תמיד מסתכל בצורה חיובית על כל אחד אז גם איתך מסתכלים באותו צורה גם עליך מסתכלים באותה צורה
אז לכן בשבילי זה זה זה סיפור אחד בהמשך אצל רבי עקיבא מכיוון שהוא הסתכל בצורה חיובית אז אחר כך אותה גברת
אותה אותה רומית אומרת הוא בית החולה זה לא זה לא בכוונה הוא בטח חולה זה היה אמת אבל לא כל אחד זוכה שאנשים יחשבו עליו טוב
זה היה צריך להיות גם זכות שלו
עכשיו ההסתכלות הזאתי של רבי עקיבא היא הייתה אצלו הייתי אומר
הייתי אומר צורת חיים זה לא בא לידי ביטוי רק בסיפורים שאני סיפרתי זו הייתה צורת החיים שלו
הוא היה איש שרואה כל דבר ורוד בצורה מפחידה עד שהאנשים שסביבו כבר התעצבנו ממנו
זאת אומרת זה היה כל כך ורוד מספיק דברים העיניים הוורודות האלה
עד כדי כך זה הגיע עד כדי כך
עכשיו אני חושב הוא הגיע בכישרונות שלו זאת אומרת אדם שהתחיל ללמוד בגיל 40 ועבר את כל חכמי דורו
הגאון לא רגיל
אני חושב שגם היכולות הלימודיות שלו ינקו מאותה השקפה ורודה עוד כישלון אז מה איך להבדיל בין יהודי ללא יהודי איך אמר אדיסון
אחרי 80 ניסיונות לעשות את
את לא את החוט לחץ שלא הלך לו אז אשתו הייתה לו אישה שהייתה מציקה לו אז אמרה לו מה אתם
אז הוא אמר לה שהיא
שכל ניסיון שעשיתי רק מקרב אותי לתוצאה האמיתית אז אצל אצל רבי עקיבא זה היה ממש בחוש כל כישלון שהיה לו רק העלה אותו ראה את הכל בצורה כזאתי איפה זה בא לידי
מי טו לי
חכמינו מספרים שאחרי חורבן הבית
הלכו החכמים ברומי
וביניהם רבי עקיבא אתם רואים שווקים אנשים נכנסים יוצאים מוזיקה ברקע אנשים שמחים הם היו קודם בירושלים וראו אותם מושפלת
ועכשיו הם הגיעו לרומי והם רואים אותם חוגגים ושמחים הם לא יכלו לשאת את העלבון הלאומי הזה
אז הם התחילו לבכות אותו
ובאותו רגע שהם בוכים רבי עקיבא
צוחק
אז הם שואלים אותו מה קרה מה אתה צוחק ושואל אותה מה אתם בוכים
אז הם אומרים לו תראה זה זה זה אנחנו עושים את איתה אנחנו נקראים הבנים של הקדוש ברוך הוא ואנחנו נזופים חטפנו פליקים ואלה חוגגים
אז אומר להם הרב יקי על זה אני צוחק
מה אתה צוחק
ואם לאנשים שהם עוברת צונו כך
אז לא עושה רצונו על אחת כמה וכמה זה עניין של זמן
תתגלה בסוף אבל תהיה פי כמה וכמה כי אם לאלה ככה אז להם קודם כל שכן אחר כך בהזדמנות אחרת
עלו לירושלים הגיעו להר הצופים הגיעו להר הצופים אז הם רואים את מקום את מקום הר הבית מרחוק
אז הם עשו קרייה בבגד כמו שהיה כמו שההלכה אומרת שמי שרואה צריך לקרוע סימן אבל
הם ככה מהר הצופים מסתכלים ורואים שועל יוצא מקודש הקודשים
מסתכלים איזה עלבון מקום שהכהן הגדול היה נכנס לשם פעם אחת בשנה ומתקדש ומתאר לפני שהוא נכנס שועלים ילכו בו זה ביזיון
מתחילים לבכות והוא צוחק אז הם אומרים לו נו עקיבא יש גבול כל תעלול עד מתי אתה תצחק
למה אתם בוכים למה אתה
צודק אז הם אומרים לו מקום המקדש שואלים הולכים בו אז הוא אומר להם על זה אני צוחק
מה אתה צוחק אז הוא אמר להם דבר מעניין שאנחנו הובטחנו
שתי נבואות הובטחנו
בנבואה אחת שציון שדה תחרש שהיא החורבן הבית את זה הנביא אוריה
אמר וישנה נבואה גם של זכריה הנביא עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים וילדים משחקים בה והייתי בנה וזה וזה יש לנו כלל שאם הנבואה הזאת התקיימה מובטחנו שגם זו
אז דווקא בגלל שאני רואה את השועל אני בטוח שעה השניה תתקיים
ואמרו לו תשמע עקיבא ניחמת אותה אחר כך בהזדמנות אחרת הוא נכנס פעם עם החברים לבקר את הרב
שלו הרב שלו היה מבוגר וכבר נוטה לנו למות אבל האיסורים היו קשים מאוד איסורי גוף
אז התלמידים כל כך שמעו את הזעקות את ההנחות של הרב הם לא יכלו לשאת את זה מבחינה נפשית רגשית
אז הם התחילו לבכות
והוא צוחק אז ברור עקיבא
קצת דרך ארץ פה אתה צוחק אז הוא אמר להם למה אתם בוכים
אז הם אמרו לו אנחנו בוכים כי ספר תורה שרוי בצער כאילו הרב זה סמל של ספר תורה הוא שרוי
בצער אומר להם אני אגיד לכם אני יש לי שנים שאלה על הרב הזה שנים יש לי הכל הולך לו בחיים
כסף בריאות נחת מהילדים הכל הולך הייתי בטוח שהוא כבר אכלתי גן עדן שלו בעולם הזה עכשיו שאני רואה שהוא מתייסר
נו בסדר ברוך השם ברוך הבא לקלאב של המתייסקים טוב אז זה רבי עקיבא זה היה הצורת ההסתכלות שלו באופן טבעי וזו
צורת ההסתכלות שקידמה אותו בחיים כמו שאמרתי קודם
הבעיה שלנו זה שאנחנו
לא רוצים כמו שאמרתי לשנות ראש לא רוצים לעשות איזה שהוא עיתוי לא רוצים
לשנות מהלך איך שקראנו לזה קודם אם היינו משנים מהלך היינו מקבלים ראש של רבי עקיבא קטן היינו מקבלים הסתכלות רחבה הרבה יותר ורואים את הדברים בצורה הרבה הרבה יותר חיובית
כמובן שעושים את זה רק ביחס
לבעיות שיש לנו לא ביחס לבעיות שיש לזולת
למשל אם השני נמצא באיזושהי צרה אז זו לא חוכמה אז להגיד נו בסדר תסבול אז צריך לנסות להושיט לו יד אבל ביחס אלינו כדי לחיות טוב יותר כדי לראות את הדברים בצורה נעימה בצורה יפה
קוראים את זה להסתכל על חצי הכוס
המלאה אבל נדמה כשאומרים את
זה בסדר בסדר תסתכל על חצי הכוס המלאה אבל יש חצי כוס ריקה אל תשכח
גם את זה
אז התשובה היא שאין כוס חצי רקע כל זמן שתחשוב שהיא ישנה היא ישנה כשהיא לא היא לא קיימת היא לא קיימת בכלל זה הכל תלוי באיך שאתה תסתכל ואיך אתה תתרגם את הדברים בצורה מוחלטת עכשיו למה זה כל כך חשוב
כי כאשר האדם לא דן את השני נכון
אז חלילה הוא בעצמו נכשל באותו דבר זאת אומרת יש לך כל פעם אנחנו אומרים את הכיוון החיובי מה כדאי
אבל יש גם קלינטנט נו נו נו אם לא תעשה אז זה לא משתלם גם כן
שלמה המלך בנה את בית המקדש בית המקדש הראשון נבנה על ידו עכשיו מכיוון שהוא השקיע בו הרבה הוא ראה את עצמו כפטרון את המפתחות של הבית הוא שמר אצלו תחת הכרית כל בוקר
הוא היה נותן אותם לכונים שהיו מתחילים את העבודה יום אחד
הוא כמה מאוחר המרחקים הכהנים בית המקדש
אי אפשר להיכנס המלך עדיין ישן זה לא כל כך מרמים ולא כל כך זה לא כבוד לא לבית השם ולא למלך
היה שם אחד
מה זה חוצפה
צריך כבר להקריב את הקורבן בבית המקדש בגלל שהמלך ישן זה לא מתאפשר כשהמלך יתעורר הוא לא התבייש
מה שאומרים צבר כזה אתה לא מתבייש קורבן בגללך לא הקריבו להשם מי זה היה אותו חוצפן זה היה ירובעם בן נבט מלך שמלאך אחריו
חזל אומרים שני דברים
היריבם הזה
בזכות זה שהוא לא התבייש
והוכיח את המלך על דבר
לא נכון הוא זכה למלוכה
אבל בזכות
זו שהוא הוכיח אותו עם הרס וברבים ובייש אותו הוא בעצמו ביטל את כל הקורבנות בבית המקדש הוא חטא באותו חטא כפל כפליים בת כל יצאה ואמרה הוא לא שמע את זה אבל באותו זמן שהוא צעק על שלמה איך אתה ביטלת קורבן התמיד פעם אחת באותו רגע אתה בת קול ואמרה ואתה עתיד לבטל מוספים ותמידים אתה
צועק
אומרת כאשר האדם לא דן את השני לקו זכות
אף אחד לא אמר לך לא להוכיח תוכיח השאלה באיזו צורה אתה עושה את זה באיזו רמה אתה עושה את זה באיזה באיזה האם יש לך באיזה נגיעה אישית או לא האם אתה דן אותו לקו זכות שיש איזה שהוא
סיבה למה הוא הגיע למעשה הזה כאן אנחנו מגיעים לסיפור שהוא ממש כואב אולי יש לו אפילו איזה שהוא סיומת אולי קצת שמחה בימים האלה בתקופה האחרונה
זה הסיפור של הולדת הנצרות
הנצרות כידוע נוצרה על ידי יהודי זאת אומרת הראשון אומנם זה לא הנוצרים במובן המתפתח שלו אבל הראשון שהקים אותה היה יהודי וזה היה על רקע משהו אז חזל מספרים לנו על רקע מה הוקמה הנצרות
מאוד לא נעים זאת אומרת
זה היה מעשה
עם אחד מהתנאים החשובים
ששמו היה יהושע בן פרחיה
יהושע זה היה לו תלמידים שכרוכים אחריו בלב ונפש
אחד
מהם היה ישו
בתור יהודי נאמן וחרד לדבר השם
יהושע בן פרחיה נאלץ מפני גזירת המלך לברוח למצרים
אחרי שהוא
ריצה את עונשו זאת אומרת המלך כבר לא רדף אותו הוא קיבל הודעה שהוא יכול לחזור לארץ אז הוא מיד שהוא יכל חזר חזרה ארצה והוא ביחד עם כל פמאלי
התלמידים שלו עולה לארץ
זה לא ביום אחד אז הם היו באמצע הדרך התאכסנו באיזה שהיא אכסניה
האכסניה הזאת היא הייתה של יהודי
שהקרע הבית שלו בעלת הבית מאוד מאוד כיבדה את הרעב ואת התלמידים שלו מאוד השתדלה להנעים להם את הזמן שהם שמערו אצלה בבית
מה שקרה זה שלפני שרב יהושע בן פרחיה הרב רצה לעזוב את הבית אז הוא אמר מילות שבח לאירוח הנאה
והיפה שהוא קיבל כאן
אז הוא התבטא כמה נאה אכסניה זו
הוא רצה לעקרת הבית ישמע שבעל הבית ישמש מודה להם על האירוח
יש הוא גם שמע את
את המשפט הזה והוא היה שקוע בדברים אחרים זאת אומרת ישו הוא לא היה שקוע באמת תוכו כבר בלימוד התורה ובמוסריות גבוהה
הוא היה שקוע
בדברים לא צנועים כל כך ו
גם מסתבר
איפה שהוא לא צריך להסתכל וכולי כשהוא שמע את רבו אומר כמה נאכסניה הזו הוא לא פירש את זה כמה נאהי האירוח הוא
חשב
שהרב נותן ציון ליופי של בעלת הבית
כמה נאה האכסניה הזו הוא פירש
אז הוא מיד קם ומחה שהיא לא אומרת בקריטריונים של מלכת היופי איך שהוא רואה אותה הוא מכחה בזה הוא אמר הרבי לא לא אז הרב
נדהם הוא לא חשב שהתלמיד הבין אותו ככה
הוא לא האמין שבין התלמידים שלו יש יש אחד שזה כאילו מה שתופס אצלו מקום אז הוא הקפיד עליו
והקפדה התבטא זה שהוא הפסיק לדבר איתו
כמו שאומרים מחרים אותך זה זה בזה אתה מונח כמו שאומרים אז לך מפה אתה לא ראוי ללמוד אצלי אנחנו לא ברמה כזאתי
עכשיו התלמיד ניסה להתקבל חזרה
הוא בא כמה פעמים לבקש סליחה ואמר שהוא ישנה את זה הנהגתו
עכשיו כל פעם שהוא בא
הרב עדיין הרגיש שאו שהוא הרגיש שהבקשה הצליחה שלו עדיין לשפה ולחוץ או שהוא עדיין היה עליו בהקפדה ולא רצה לקבל אותו לא רצה לדבר איתו אז הוא סימן לו כמו שאומרים לא לא רוצה
אבל התלמיד הגיע למצב שהוא כבר לא היה לו כוח נפשי לנסות עוד פעם
אז הוא עשה כמו שאומרים אני עושה עוד ניסיון אחרון
אם הוא לא יקבל
אותי
אז כמו שאומרים אני עוזב את הדת
אז באותו זמן שהוא הגיע התמזל המזל
והרב באותו זמן היה באמצע התפילה
והתלמיד לא התייחס לזה שהרב
באמצע התפילה אלא באמצע התפילה הוא
קרא קריאת שמע
ואז באותו יום ממש הרב החליט שהוא מקבל אותו
זו הייתה החלטה וזהו
הוא הגיע
הוא סימן לו אני באמצע כי עצמן לא יכול לדבר איתך תמתין
הוא היה רגיל ועושה לו ככה
הוא ראה אוטו עוד פעם עושה עם היד משהו כבר לא הבחין בתנועות
הוא אמר זהו זורק אותי מכל המדרגות וזהו
ואז הוא הלך והקים את הנצרות
ועל זה נשפך דם
ומכל מה שזה כולל איך אומרים אצלהם כתוב שאסור לשפוך דם אז מה עושים שורפים את הבן אדם כמו שהוא לא נשפך אדם זה זה זה זה האוטו דפל של האנסות
החזל אין להם אין להם סנטימנטים לאף אחד זאת אומרת אם יש דבר שצריך לבקר אותו הם מבקרים אותו הם לא משאירים דבר ככה כאילו מה שנקרא מטייחים
ומבקרים
קודם כל יש מה לבקר את יהשו הוא כבר תרגם את מה שהרב חושב על מה שהוא מתכוון עם מה שהוא בטח הוא לא ירצה לקבל אותי אף פעם
אתה רואה שכשבן אדם מתרגם יוצא מזה לא טוב אני לא יודע אם אפשר להאשים אותו בסך הכל היה תלמיד חזל ביקרו את הרב
את יהושע בן פרחיה אתה מדי היית בהקפדה מדי היית בשמאל דוכא זה לא היה הדרך
זו לא הייתה הדרך
מה זה קשור לנושא שלנו
כי כאשר אתה רואה תלמיד אתה באמת ברמה מוסרית גבוהה אבל אתה רואה תלמיד שהוא באמת מונח בעיניים היפות או הלא יפות של בעלת הבית
לא ציפית שזה התלמיד שלך אבל מתברר שזה שזה המושגים שלו
עכשיו
אז צריך לחשוב מה הביא אותו לזה
ואל תדים את חבריך עד שתגיע למקומו יתכן שהחינוך והבית וכל הדברים הללו הם אלה שהובילו אותו לזה
מי לימד אותנו את המוסר הזה לימד אותנו זה אליהו הנביא
לרבי שמעון בר יוחאי היה בן
הבן הזה יום אחד נסע הלך בדרך עם חמור ופתאום הוא רואה בן אדם מאוד מאוד מכוער
אז זו אז הבן אדם הזה אומר לו שלום עליך רבי
אז הוא לא עונה לו הוא אומר לו תגיד
לי כל האנשים בעיר שלך מכוערים כמוך ככה הרב פונה לתלמיד כולם מכוערים כמוך
אז זה אותו אחד עונה לרב
לך לאומן שעשה אני ותאמר לו כמה מכוער כלי זה אז רבי אליעזר רבי אלעזר שהוא שמע את המילים האלה הוא הוא הבין את את הבעייתיות של מה שהוא עשה הוא ביקש סליחה מייד אמר לו לא לא לא
עכשיו אני כבר לא סולח לך לאומן שעשה אותי ותגיד לו
ולאורך כל הדרך זה הפך להיות מין מרדף המכוער הולך ומאחוריו הולך הבלזון מבקש סליחה
מגיעים לעיר אנשי העיר ידעו שהרב אמור להגיע יצאו לקדם את פניו אז אומרים שלום עליכם ברוך אז אותו מכוער אומר להם למי אתם אומרים ברוך הבא שלום עליכם אז אמרו לו לזה שהולך אחריך זה שהולך אחרי שלא ירבו כמותו בישראל
ואז הם ביקשו סליחה בשם
הרב
ותסלח לו בסוף הוא סלח
אז הרבה הרבה
דנים מה מה זה איזה מין הנהגה זאת של בן אדם שהוא בא מודד בן אדם בצורה החיצונית שלו מה הוא כבר לא שואל אותו
כמה מכוער
אתה כל העיר שלך מכוערים כמוך אז זה זלזול
אז חכמינו מפרשים שהכיעור של אותו בנאדם לא היה כיור חיצוני בדווקא
הוא ראה עליו מידות מושחתות הוא ראה עליו מידות לא יפות נו אז אם ככה זה טוב הוא אמר לו כולם כמוך רוצה לעורר אותו לתשובה
אז מה היה הבקשת סליחה משום שזה בדיוק מה שאמר לאותו אדם לך לעומת שעשה אותי ותגיד לו כמה אני מכוער במילים אחרות הוא אומר לו אתה יודע איזה ילדות הייתה לי
אתה יודע מי אבא ואמא שלי אתה גדלת אצל אבא אתה נולדת מאבא
הוא היה רבי שמעון בר יוחאי התנ"ך חשוב שבדורו
אני נולדתי מאדם פשוט אני גדלתי במקום פשוט
לא היו לי הנתונים
שהיו לך לך לעומת שעשה אותי יש דברים
שהם לא תלויים בי ישנם דברים מסיבות החיים הביאו אותי להיות כזה מכוער כמו שאתה רואה אותי אז למה אתה בא אליי בטענות זה זה המסר שאחר כך מספרת הגמרא שהאדם הזה זה לא היה האדם
אליהו הנביא יתחפש בלבוש אדם כדי להפיל בפח אם אפשר להתבטא כך את רבי אלעזר ברבי שמעון כדי ללמד אותו לקח איך מתנהגים עם האנשים הוא ידע שהוא טיפוס כזה שמסוגל ככה אנחנו מכירים אותו מאז שהוא יצא מהמערה והוא שורף את כל מה שלא נראה לו בעיניים
הוא איש של גבורות איש תקיף אי אפשר ככה בעולם הזה אתה צריך למדוד את האנשים בצורה אמיתית בצורה פנימית אתה לא יכול ככה לשפוט
בצורה מזולזלת
וזה הייתה הדרישה מיהוש בן פרחיה הדרישה הייתה יהושע התאפך התלמיד נמוך כל הכבוד בסדר גמור אתה צריך לדעת מאין או בא והאמת
האמת היא שאין מציאות כזאתי אין לך דבר שאין לו מקום זה עוד פתגם בפרקי אבות אין לך דבר שאין לו מקום זה שאין דבר
אתה לא יכול לקלוט אותו
באיזה שהוא סיבה שהמקום היסוד המקום מאין הוא בא הוא זה שהביא אותו לאותם התוצאות שהוא בא אליהם הן לטוב הן למטב וזה נוגע גם למנהיגות זה נוגע גם לבית משפט ואם החלטנו שאנחנו בכל זאת נשארים בתוך הבית משפט האישי של הדמיון שלנו אז לפחות נלבש את את
אותו מעיל אני לא יודע איך הם קוראים
איזה המעיל האמיתי של השופט שהמיל של השופט האמיתי זה מעיל של חסד הגלימה הזאת שהוא לובש גלימה כזאת שהוא מתייחס לכל אחד שהוא מסתכל על כל אחד ו שאני לא עמדתי במצב שלו אני לא יודע מה עבר עליו ואני לא יודע מה הביא אותו למה שהוא אוהב עושה
אני שופטת כי אני צריך לשפוט אבל מה עומד מאחורי כל זה אין לי שום מושג
בנושא הזה אפילו גדולים וטובים לא קל להם
חזל מספרים על הלל הזקן שהוא בא לממרה הזאתי ודן כל אדם לקו
זכות
אל תדין את חברך שתגיע למקומו
וכל הנושא הזה הילל חווה על הבשר שלו טעות שהוא עשה ובגלל זה הוא אמר את המאמר חזל הזה אין אדם עומד על דבר הלכה אלא אם כן נכשל בה אותו הילל שכשהוא ביום שישי רוצה להתרחץ באיזה שהוא בן אדם מזלזל בו ושל מי כנל מי ק ליל ומתחיל לשאול אותו שאלות של שטות והבל הוא עונה לו לאט לאט
עם כל הסבלנות שבעולם ואחר כך אותו אדם כבר מתעצבן אומר לו אני רציתי לעצבן אותך והתערבתי עם מישהו שאני אצליח לעצבן אותך אז הוא אומר לו אל תדאג הילל לא התעצבן ואם יש לך עוד שאלות תשאל הכל טוב ויפה אבל כשזה הגיע לחברים בקולגה שלו אז היה איזה שהיא
שהוא ראה בה הוא ראה אותה ככישלון היו חברים תלמידי חכמים ברמה שלו
וזה חשוב לזכור כי לפעמים לרדת לפ אז
לפשוטרים חבל לתת לו את תשומת הלב
אהלן נו אבל כשיש מישהו שהוא ברמה שלך והוא חזקמותך החכמים מספרים שהים תלמידי חכמים שנקראים בני ביתרה והם באו והם אמרו איזה שהוא דבר ופתאום שאלו אותם שאלה והם לא ידעו לענות אז הם מסרו את השאלה להילל הלל ענה בטובתם אז הוא גם כן מה שנקרא עקץ אותם עקץ את אותם תלמידי חכמים שהשאלה הועברה מהם אליו אמר להם אתם יודעים למה אתם לא ידעתם
כי אתם לא באתם ללמוד משמיה ואבטליון והיו שני רכבים גדולים שהיו מאוד מוכשרים הבעיה שלהם שהיה
בעיה הם היו גרי צדק היו כאלה שלא רצו כאילו ללמוד מהם כי זה לא מכובד אז הוא הצליף בחכמים האלה
אתם בגלל שלא למדתם מהם לכן אתם לא יודעים ובאותו רגע הוא נשאל
שאלה והוא לא ידע לענות באותו רגע דרך אגב זה גם כן דבר
זה מוכיח שכאשר האדם השם אוהב אותו אז הוא מקבל את האונס שלו מיד כאילו מין
איתות לא היית בסדר לא היית בסדר שים לב אתה לא היית בסדר תקן את הנושא אז הוא מיד שכח ואז הוא קם ואמר אני לא הייתי בסדר זאת אומרת נכון
שיכלתי לשפוט אני צריך להעיר
להם אבל אל תבין את חברך
שתגיע כלומר אתה לא יודע מאיזה נקודת מוצא היה קשה להם לבוא לשמוע אותם גרים אתה לא יכול
לשפוט אתה כבר עושה ספקולציות כי הם גרים לכן לא
היה נעים לכן לבוא אתם מרגישים
מיוחסים אתם אליטות כאלה לא יכולים לומר אתה כבר זה כבר פרשומים זה לא דבר שאתה ראית אותו באמת זה לא דרך נכונה לא צודק מצנך היה להשפיל אותם ככה ולכן כאשר עשית את זה מיד נכשלתי
אז סיכום של הדברים הוא כזה
שאנחנו חיים בעולם והעולם מורכב לא ממה שיש בו אלא ממה שאנחנו רואים בו ויש לנו אפשרות
להסתכל בצורה חיובית על כל דבר ולשפוט כל דבר בצורה אני זוכר שישבתי פעם באיזה שיעור והיה סיפור שאני סיפרתי
הסיפור היה לבטאות איזשהו דבר שלעג ובוז על בחינה מסויימת עניין מסוים מידה לא יפה אני סיפרתי סיפור וכמה זה שהוא אדם ששמע את הסיפור
כולם צחקו ורק הוכיח שהם הבינו את המסר אבל הוא התעקש והתעקש והתעקש והתעקש לא אבל למה אתה אמרת ככה אבל למה אתה אמרת ככה והרגשתי שזה כבר הוא מנסה זה כמו שאומרים הוא הבין אבל הוא רוצה לטעון טענות טענות
אז אמרתי לו נו יפה מאוד בסדר אם אתה ככה מבין זה יפה שאתה רואה את הדברים בצורה הזאתי תודה שאתה נתת לנו גם את הזווית הזאת וכולה וכולה אבל אבל בליבי היה עליו זאת אומרת אני לא הראיתי את זה ברבים
אבל היה לי אמר הוא מפריע לי ככה באמצע השיעור אבל אחר כך נפגשתי עם איזה אדם ואותו אדם אמר לי האיש הזה הוא איש
מת
ככה חשב הוא אמר חשבתי על זה
חשבתי להזמין אתה רואה אפשר היה להסתכל על זה מזווית אחרת גם כן הוא לא מתבייש להגיד את מה שהוא אומר
לא כל אחד היה מסוגל לעשות את זה יש מה ללמוד ממנו גם כן לעמוד ולהגיד את הדבר לא נכון רק זה נגע באגו
שלך אכלת להכיל את זה אבל זה לא האמת האמת היא שבן אדם יכול להביט על כל דבר בזוויות אחרות
ואיך אומרים העולם הרבה יותר מפתיע ממה שהוא נראה
והדמיונות הכי הכי מעוותים שאנחנו נעלה כסנגוריה על בני אדם יכולים להתגלות כנכונים ואפילו כמדויקים אף פעם אנחנו לא נפסיד סיפר לי אדם שהוא מחנך בכיתה הוא נוהג מנהג יפה הוא מסתכל לפני השנה על
כל על התיק של הילד מהעין הוא בא ואיפה וכמה וכולי וכולי וכולי והיה ילד אחד שהוא ראה עליו שהוא יתום
המחנך הזה בעצמו היה יתום היה לו רגישות גבוהה ליתומים במשך כל השנה הוא מאוד מאוד השתדל
יותר בשביל הילד הזה הילד הזה לא היה יתום זה היה טעות הוא טעה שם אני לא יודע ומה הילד לא היה יתום
זה הילד מופרע לחלוטין והשנה הזאת שינתה אותו מן הקצה אל הקצה רק בגלל שהמורה חשב שהוא יהיה טוב
זאת אומרת הזו השקיע קצת אחרת אז הכל תלוי במה שאתה חושב ואיך שאתה רואה את הדברים ויש בידיך
גם כן לשם
בהתאם למה שאתה חושב שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו קודם כל לחשוב מחשבות נכונות ובהתאם למחשבות האלה לדבר את הדיבורים הנכונים ואז במילא המעשים שלנו גם כן יראו אחרת ואז העולם יראה אחרת