האם מותר לעשות כביסה בפורים?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר לעשות כביסה בפורים?
כביסה ביד אין לעשות בפורים[1], אלא אם כן הכביסה נעשית לצורך פורים עצמו[2].
יש שנקטו בפשטות שגם בזמננו שמכבסים במכונת כביסה והטרחה אינה גדולה כמו פעם מכל מקום אין לכבס בפורים[3].
מאידך יש שכתבו שכיון שכל האיסור משום מנהג, ויסודו מניעת טרחה בפורים, במכונות כביסה שלנו שאין טורח מותר[4].
למעשה, על הצד היותר טוב עדיף לא לכבס בפורים גם במכונת כביסה, אולם במקום צורך בוודאי שיש למיקל על מה לסמוך.
[1] שו"ע או"ח סי' תרצו ס"א: "פורים מותר בעשיית מלאכה, ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין". וברמ"א: "והאידנא נהגו בכל מקום שלא לעשות".
ובבן איש חי (שנה א תצוה כא): "ואין לנשים לעשות כבוס וכדומה".
[2] שו"ע או"ח סי' תרצו ס"א ברמ"א: "מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות לצורך פורים".
[3] הרב מרדכי אליהו בהלכות חגים עמ' 496. הובא במקראי קודש הררי עמ' רלג בהערה. הרב יוסף שלום אלישיב ביבקשו מפיהו פורים ח"ב עמ' תעט. הרב דינר בקובץ בנתיבות ההלכה כח עמ' 225.
[4] הרב עזריאל מאיר קאהן מו"צ התאחדות הרבנים בקובץ פרי תמרים לג-לד עמ' פט: "דיש לצדד מטעם אחר דכל זה שייך כשבעצמו עושה הכיבוס מה שאין כן כבזמנינו דמניח הבגדים בהכלי המיוחד לכבס ומדליקין הזרם של הלעקטר לא הוי יותר ממבעיר כו' בפורים הגדר היא מלאכה לא מסתבר שיאסר זה ואין להוסיף על המנהג דהא לא הוי יותר ממנהגא".
הרב שמואל קמינצקי בקובץ הלכות פורים עמ' סא: "מותר לכבס בפורים במכונת כביסה כיון שאין בו טורח כלל". ובהערה: "במגן אברהם סק"ח כו' כל דברי שאין צריך עיון גדול שרי ע"כ כו'. ואמר מו"ר שליט"א דהגדרת איסור מלאכה בפורים הוא במלאכה שמסיח דעתו מן שמחת היום אבל מידי דלית ביה טורח ואין מסיח דעתו כלל שרי. ולכן בנידון דידן שאין בו טורח כלל ואין בו עיון והיסח דעת שרי עכ"ד. והיינו כיסוד דברי הפוסקים הנ"ל דדבר שאין צריך עיון גדול שרי".