מעלת השתיקה

כיוון שאנחנו ממש בערב שבועות מחר בלילה שבועות חג השבועות ויש לנו גם קביעות שאנחנו לומדים משהו מפרקי אבות רציתי לדבר ברמה העקרונית על המושג שתיקה וקצת הקשר שלו עם דוד המלך בגלל שיום השנה של דוד המלך הוא גם נולד וגם נפטר בחג השבועות
בסדר אנחנו נראה זה הנושא אנחנו נשתדל נגיע לנקודות המעשיות שלנו אז קודם כל אנחנו נקרא פסקה מפרקי אבות ואחר כך ננסה לנתח אותה ביחד
המשנה אומרת כך בפרק הראשון שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים כל החיים שלי גדלתי בין אנשים חכמים ולא מצאתי
לגוף טוב משתיקה לא מצאתי שיהיה דבר טוב יותר מאשר לשתוק ולא המדרש העיקר אלא המעשה מסיים בסוף בכל המרבה דברים מביא חטא יש כאן כמה התייחסויות
כל כל ימי גדלתי בין חכמים זה מין מחקר מדעי שהאדם עשה כל ימי אני גודל בין החכמים ובודק וחוקר ומעיים ולא מצאתי לגוף יותר טוב מאשר שתיקה זה המסקנה שלו שמעון בנוס שמעון בנוס זה שמעון בנו של רבן שמעון בן גמליאל בן רבי יהודה הנשיא
סליחה רבי יהודה הנשיא זה שכתב את המשנה אז שמעון בנו אומר כל יום כל ימיו צאצא של דוד המלך בין אחרי בן והוא היה מבית מאוד מיוחס ומכל הצדדים מאבא מאמא מכל הצדדים היה מוקף באנשים שהיו פרנסי הדור והעשירים שבדור מוצלחים שבדור והנה הוא אומר לא מצאתי לגוף יותר טוב מאשר שתיקה
זה ברור שיש לנו גם את המושג שנקרא סייג לחוכמה שתיקה כן אתה רוצה להיות חכם אז תשתוק אז זה ברור דבר ברור פשוט שהתנא לא בא להגיד לנו אמיתות פשוטות זאת אומרת במסכת הזו כשכתוב משהו זה כדאי כי רוצים ללמד אותנו דבר חשוב דבר שלא הייתי מגיע אליו בלעדי זה שהתנאי היה אומר אותו
מה שאני רוצה לפתוח בשאלה קטנטנה המשנה נכתבה הרבה יותר מאוחר מאשר התנך המשנה נקראת תורה שבעל פה והתנך זה התורה שבכתב אז שלמה בחוכמתו כבר אמר לנו כמה וכמה פסוקים גם במשלה וגם בקוהלת שמתייחסים לעניין של חוכמה פה מתייחסים לעניין של שתיקה אז המושג שתיקה הוא לא היה חדש עד שבא שמעון ולימד אותנו שלא מצאתי לגוף יותר טוב משתיקה כבר ידענו את זה מכל
אני רק אזכיר שני פסוקים במשלי כתוב גם הביל מכריש חכם ייחשב כשאתה רואה בן אדם שותק יכול להיות שהוא טיפש אבל אתה חושב שהוא אחר ממשתיקה שלו מסגירה אותו ככה אומר שלמה גם הביא מחריש חכם ייחשב זה כבר דוגמה ראשונה שמלמדת אותנו שיש מעלה בשתיקה
או לשון אחרת בקוהלת הוא אומר קול כסיל ברוב דבר במובן של קוף קול כסיל ברוב דברים כאשר
אדם מדבר הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה אז יודע שמדובר בקסית מה עושים דברים מיותרים יש הרבה דברים יש גם מיותרים זה בפני עצמו אז אנחנו צריכים להבין בכלל יש ביטוי בשפה העידית בשפה היידיש
יש ביטוי שאומרים שאלה של קלוס שהקושיה של קלוז זה לפעמים השאלה הכי פשוטה זה כמו בסיפור ההגדה של המלך הוא עירום הילד הקטן בא ושואל את השאלה הפשוטה שבעצם כולם היו צריכים לשאול אבל הוא שאל כולם היו מסובבים בראש ולא גילו את האמת הפשוטה שהילד שואל זה שאלה פשוטה וחזקה איך אפשר לקיים מולם בלי דיבור
אמרת שצריך לשתוק ושזה מביא לחוכמה אם כולם ישתקו מה יהיה כאן עד כדי כך שאומרים בהגדה על הצד
וזה מופיע בתורה על הצעה הזאתי שהיה פעם אדם היה מלך שבאו לפניו למשל כן באו לפניו השתיקה והדיבור להתדיין מי מוצלח
יותר
אז הדיבור אמר אני מוצלח יותר והוא הביא דוגמאות והשתיקה אמרה שיהיה המוצלחת אז הגרסה של הסיפור הזה מופיעה בשני אופנים הדיבור אמר
שהשתיקה אמרה שהמעלה שלי גבוהה יותר כי נאמר מילה בסלע אם אתה אומר מילה אתה מקבל סלע הסלע זה מטבע קדום שתיקה בטריי אתה שותק אתה מקבל שתיים
והדיבור ענה לה בסדר אני אדבר אני אקבל סלע אני אשתוק אחר כך עוד פעם אני אדבר אני אקבל עוד סלע וזה בגרסה אחת הגרסה השנייה המוכר הרבה יותר הוויכוח של הריב והשתיקה נעשה בפני איזשהו מלך אני מלך מיתולוגי כזה שבאים ודנים מה יותר טוב והשתיקה אמרה שאני יותר טובה הדיבור אומר אני יותר טוב
אז המלך אומר בבקשה דיבור תגיד
את ההוכחות שאתה
מוצלח יותר אז הוא דיבר ודיבר ודיבר אז השתיקה עכשיו המלך אומר שתיקה תסבירי מה המעלות שלך אז היא פתחה את הפה לדבר אז בא הדיבור ונתן לה סטירה מלך שאל מה אתה נותן לה סטירה זה לא דרך ארץ עומד לפני המלך
אז אני אומר אני את שלי הוכחתי משלי היא את שלה מוכיחה משלי אז זה לא פייר זה מוכיח את החולשה שלה זאת אומרת אם היא לא מסוגלת בכושר השתיקה להסביר את המעלה שלה אלא היא צריכה להשתמש בכישרון שלי של הדיבור סימן שאי אפשר בלי הדיבור אז לכן זה דבר פשוט שאי אפשר בלי הדיבור וכל מה שככמים אמרו כל מה שהם לא דיברו
הם דיברו על דיבור שלילי
בלשונו של שלמה המלך לא אמרתי שתעלם
פיך ותהיה שותק ויושב אלא חשוק שפתייך מלהסיח בחברך
כמאמר הכתוב ניצור לשונך מרע זאת אומרת מדובר
רק על דיבור
שלילי לרמבם לרמבם איך שקוראים אותו בהגעה העברית לרמבם יש ספר שהוא מדבר הרבה על הנפש ומנתח אותה ובונה מחלק אותה אז הוא בספר הזה יש לו ספר שנקרא פירוש המשניות הוא כתב אותו כשהיה בחור בגיל 24 כתב אותו בערבית ומתורגם לעברית
אז שם הוא מונה ברמה עקרונית שישנם 4 סוגי דיבור לא שפות סגנונות דיבור הדיבור הראשון זה הדיבור של שקר רמיה לשון הרע ליצנות דיבור רע דיבורים שליליים הסוג השני שהוא מונה שם זה דיבורים שהם לכשעצמם יפים וטובים
אבל עומדת מאחוריהם כוונה שלילית מה מה למשל לפעמים אנחנו
אני לא יודע איך
לתת לכם את ההרגשה אבל לפעמים שנמצאים ביחד קבוצה ורוצים לעלות עכשיו מישהו על השולחן אבל רוצים להעלות אותו ברמה לא חיובית
אז מביאים את המעלות שלו ושמים אותם על השולחן ואז כולם מתחילים לדבר נגדו אתם מכירים כזה תופעה זאת אומרת אתה מדבר על איזה שהוא שבח שיש לו אתה רוצה כאילו לשבח אותו לפאר אותו להמליץ עליו אבל
בתוך תוכך המטרה היא שלילית הכוונה בתלמוד מכנים מצב כזה בסגנון כזה לעולם אל יספר
אדם בשבחו של חברו שמתוך שבחו
זה מדהים הטבע של הבריות זה שכשיותר מידי משבחים מישהו בפורום הם חייבים להגיד טבע הם חייבים להגיד
זה לא כזה חזק
כמו שאתם אומרים הוא לא כזה
כמו שאתם מדברים
זה מן הרגשה חומרית שאם אני די משבח אותו אז כאילו לוקחים ממני משהו תנועת נפש לא חיובית
אבל זה עובדה זו עובדה שככה הבריות מתנהגות אז לכן אומרים לנו חכמינו אל תשבח יותר מדי אדם ברבים יש הרבה אנשים שאומרים אל תגידו בשם שלי אל תפרסמו שאני אמרתי אל תגידו שאני המלצתי משום שהם יודעים שעצם
שיגידו בשם שלהם זה כבר יפריע אני אני מכיר אני מכיר מאנשים כאלה
דבר מסוים שהם כלל לא היה משנה בכלל מי אמר אותו כשהוא עמד בפני עצמו קיבלו אותו כאשר אמרו מי אמר אותו זה הפריע לאנשים מסוימים פתאום
זה הוא שטויות מה הוא כבר יכול להגיד זאת אומרת מבחן לא אמיתי ולכן היו כאלה שבין חכמינו שהיו אפילו מעלימים את שמם מהספר שהם כתבו הם כתבו ספר העלימו את השם שלהם מהספר למה הם רצו שאתה תראה את הדברים באובייקטיביות
תתייחס למה שכתוב אל תתייחס למי אמר ומה אמר אז זה הסוג השני שאמר לנו הרמבם דיבור חיובי שלפעמים יוצא ממנו דיבורים שליליים או אפילו בדרך כלל יוצאים ממנו דיבורים שליליים אנחנו יכולים לראות את זה כהורים הרבה פעמים אם הורה משבח מדי ילד אחד בפני
האחים שלו בפני הזה זה תמיד מעלה קנאה שנאה ותחרות זה בדוק אז ככה אתה יכול לחשוב ככה אבל אתה לא צריך
להגיד את זה באיפה
טוב אני רוצה לקפוץ רגע אחד לסוג אני אמרתי סוג ראשון סוג ראשון זה היה דיבורים השליליים הסוג השני זה היה דיבורים חיוביים שמהם בשלילה וזה מוכיח שהפנימיות שלהם היא שלילית כי אחרת הם לא היו מצליחים להוציא מהנפש דברים שליליים והסוג הרביעי שמונע הרם בסדר האיך שהוא מונע אותם זה הרביעי זה כל הדיבורים שהאדם מדבר לצורך פרנסתו לצורך הפרנסה הוא צריך לדבר לעשות עסקים לשכנע וכל הדברים הללו הם זה הכל חיובי זאת אומרת זה הכל לגיטימי
זה חלק מצרכי הקיום של האדם עכשיו מה זה הדיבורים הסוג השלישי שהוא אומר זה בעצם רוב הדיבורים שיש לנו בשטח הוא קורא להם דיבורים כאלה של מה בכך דברים שאין להם שום משמעות סתם מדברים אז תביא לי יכול להיות שזה לצורך הפרנסה לצורך הקיום לצורך תועלת של משהו דברים שהם לא תועלת סתם לדבר אני אני אני ניסיתי לחפש איזה שהיא הגדרה לרמה הזו של דיבור
מצאתי אותו מצאתי אותה בספר של המהרל מפראג הוא אומר שיש שני סוגים של שכל אצל האדם שכל עיוני ושכל דיבורי הוא מסביר שכל דיבורי זה הילד הקטן מאז שהוא נולד
הוא
בוכה הבוכה זה הדיבור שלו עכשיו הוא מודל יותר אז יש לו העברות ויש לו כל דבר שהוא אומר הוא מגיב בהתאם לזה עם הכל ישר אחר כך הוא מתחיל לדבר אז הוא הוא יושב על הברכיים של אבא או של אמא אמא עם אבא אבא זה משהו כזה שמה שאתה רואה אתה מדבר מה שאתה חושב אתה אומר מה שאתה
מאיין אתה מיד אומר אין רגע אחד בלשון של בלשון של של הפילוסופים אין רגע אחד של העקבה זאת אומרת אתה לא מעכב שניה אחת את מה שיש לך בראש אלא מיד מה שיש לך בראש
אתה מוציא החוצה בדיבור זה רמה
של שכל דיבור זה דיבור זה
יצא מהמחשבה אבל מהמחשבה עד הפה לא היה שום להתגלץ כמו שאומרים יש בלי שום ניה על העקבה בלי לחשוב לעומת זאת יש השכל היהיוני השכל היהיוני חושב הרבה לפני שהוא אומר לי וכאן אנחנו מגיעים לא אז השכל הדיבורי אני רוצה להדגיש זה הבחינה השלישית שמדבר עליה הרמבם זה הדיבורים של המה בכך
מה ההגדרה שלהם דיבורים ילדותיים כמו של ילדים בגן שמה שעולה לי בראש אני אומר מה שעולה לי בראש אני אומר ראית את הבקבוק הזה זה
חזק אצלנו היה אחד אחר
כאילו מין דיבורים
אתה רואה סוס אתה מדבר על הסוס אתה רואה כלב אתה מדבר על כלב אתה רואה זה מה שאתה
רואה אתה מדבר אין פה איזה
שהוא משהו מתוכנן מאורגן זה הרמה של הדיבורים שעלה עליה אומר התנה לא מצאתי לגוף טוב בשתיקה זה בעצם מה שנותן לנו הרמבם להב זהין עכשיו מה מה שאני רוצה לדבר
להגיע לאיזה שהיא תובנה אם נשים לב ישנם אנשים שכשהם אומרים איזה שהוא דבר
אני מדבר כעת לא ברובד השכלי של העניין אלא ברובד השכנועי של העניין אדם שאומר לי איזה שהוא דבר ואני לקחתי את הדברים שלו בעוצמה יש אדם שאומר איזשהו דברים לא התרגשתי
מהעניין
מה עומד מאחורי זה
כמה העכבה הייתה למילים הללו לפני שהיא לפני שהם יצאו החוצה
ככל שהאדם יתאפק יותר וחשב יותר והמילים שלו מאחורי כל מילה עומד עומדת מסה של מחשבה אז המילים משפיעות יותר על השומע אפילו שמבחינת העוצמה אפילו שמבחינת המילים נאמרו כאן אותם מילים זאת אומרת שיכול להיות
שאתה תגיד איזשהו משפט והוא יגיד איזה שהוא משפט אבל מכיוון שהוא אמר זה בעצם כל מה שאני אומר זה משפט אחד הדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב זה משפט מקובל על כולם למה היו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב מפני שעומד מאחוריהם מאחורי המילים הללו עומד המון המון המון המון אנושיות מחשבהתית
של אדם עם הרבה הרבה ניסיון עם הרבה הרבה מחשבה ולכן הם נכנסים פנימה למשל אנשים שעובדים בקידום מכירות או סוכני ביטוח אז צריכים לשכנע אנשים לחתום וכדומה זה יכול להיות דוגמה המחשל לעניין זאת אומרת שזה דבר הוא מאוד נוגע לך ולכן עומד מאחוריו למה אנחנו
כל כל כך
בורחים אני לא יודע אם אתם אבל אני מכיר אנשים כאלה שכשמתקשרים אליהם רצינו להציע לכם וזה טוב תודה אני לא צריך סוגר את הטלפון
הוא דופק על הדלת יש
איזשהו מוצר שהוא מנסה למה אתה זה אני לא רוצה לשמוע אותך אפילו
כאילו זה לא נעים להגיד את זה לבן אדם בפנים אבל אתה לא רוצה אפילו למה משום שהוא כל כך עדכונים והוא כל כך חושב על מה שהוא אומר וכל כך מובנה יש כאלה שבאמת אומרים אתה לא משתכנע כי הם
לא חשבו הם לא התכוננו
אבל כמה שהבן אדם יותר התכונן יש לזה יותר ויותר השפעה אבל אני מדבר על משהו קצת יותר רוחני זה נכון מה שאמרת אבל אנחנו ננסה להעלות מזה מדרגה אחת קדימה
יכול להיות מצב אתן לכם דוגמה אולי סיפרתי את זה פעם היה אדם שהייתה לו בעיה עם מציאותו של האלוקים איפה אלוקים נמצא
איפה הוא נמצא אז ישבו איתו אנשים מלומדים חכמים ודיברו ופה ושם לא הכל הוא
נמצא אז בזמנו אמרו טוב מה
יש לך שאלות תלך לרבי תשאל אותו אז הוא נסע לניו יורק הוא היה אדם הוא זה הוא גר באנטוורפה הוא נסע לניו יורק והוא ניגש
ראה את הרבי יוצא מהמכונית שלו לכיוון בית הכנסת ניגש בלי להתבייש רבא אני רוצה לשאול שאלה איפה אלוקים נמצא
אז הוא ענה לו בתשובה ראשונה שהוא מקבל
בכל מקום ראבן אני שואל באמית איפה הוא נמצא
מסתכל לו בעיניים אומר לו בי ובך ככה אחרי חודשים שהבנאדם הזה עם איזה
תודה רבה רבה פתרת לי את הבעיה
עכשיו הוא בא עם מישהו זאת אומרת היה רב שליח שהביא אותו והוא נפגש איתו הוא פורץ בבכי והוא עכשיו הוא ענה לי קיבל את התשובה שהוא באמת נרגע אז שואל שואל אותו השליח מה זה השליח לא שאל
אבל השליח מה הוא כמה פעמים אני הסברתי לו שאת הרעיון הזה שבכל אחד בפנים יש אלוקים אלוקים זה לא אלוקים נמצא בתוך גם כן כמה פעמים אמרתי
לו את זה
כנראה שיש הבדל ביומי איפה למדתי את זה
היה כן של ילדים בקיץ בארצות הברית אז סיום הקם תמיד עושים שמביאים את הילדים ככה היה מנהג היו מביאים אותם
למין כינוס שבכינוס הזה יוצא למרבי ומדבר אליהם נותן להם ברכות וזה אז בסיום הכיוס אחד מהמארגנים יום אחרי הכינוס הוא שומע את ילד אחד מספר לאבא שלו את החוויות האחרונות שהיה בקן אומר לאבא שלו ונסענו לניו יורק והיינו אצל הרבי והוא דיבר
והוא כל כך הוא כל כך הוא כל כך רוצה הוא כל כך דיבר שמשיע כבר צריך לבוא וזה
אז האבא היה בעצמו דמות רבנית אז הוא אומר לבן שלנו
ואני אני לא אמרתי לך את זה מה אתה כל כך מתרגש
כמבה אבל הוא התכוון באמת זאת אומרת ואותם מילים
אבל השאלה איך
אתה אומר אותם זאת אומרת עם איזה עוצמה אתה אומר אותם איזה פנימיות אתה אומר אותם
וזה תלוי זה הכלל זה תלוי ברמת השתיקה שלך אני אסביר אני אתן דוגמה נוספת היה אחד מגדולי ישראל שאמר ככה שאלו אותו כל מה שאתה מבקש אתה אומר לציבור שלך לעם שלך אין שומעים מה שאתה אומר עד הסוף איך זה קורה
איך עשית את זה
אז הוא אמר או שאני שמעתי כזה אבא אבא שהקשר שלו עם הילדים שלו היה מאוד טוב שהם היו אנשים אנשים מבוגרים כבר בעלי משפחות מה שהוא היה מבקש במסירות נפש מכל הלב
שאלו אותו איך אתה עושה את זה אז התשובה של שניהם הייתה אחת אני כמעט ולא מבקש מהם כלום זה לא זה לא זה לא בגלל זה בגלל שאני לא מבקש מהם כלום אז כבר שאני מבקש הם עושים מה שאני מבקש
לא זה הרעיון הרעיון הוא זה שאני כל כך לא מבקש אז מה שאני מבקש עומד מאחוריו הרבה זאת אומרת הם מבינים שאם את זה אני מבקש סימן שבאמת את זה הוא צריך את זה הוא באמת
רוצה אז משתדלים מכל הלב לעשות את זה והשארים כן אדם שאצלו הדיבור הוא דבר קל
אז לא עומד מאחורי זה הרבה מחשבה אז אנשים לא מתרגשים מזה לא קונים את המסר שאותה אתה רוצה להעביר במלוא התעצומות
עכשיו ברובד של התיקון המידות
כשאנחנו מדברים על
שתיקה שתיקה בשביל יש ברובד הראשון זה השתיקה תביא לי שהדיבור יהיה יותר
על רמה יהיה יותר משפיע זה סוג אחד של שתיקה שיהיה יותר עוצמתי זה רמה אחת של שתיקה אבל זה זו שתיקה בפה אני פשוט שותק אני פשוט לא אומר
אבל זה לא השתיקה שעליה מדברת ענא לא מצאתי לה גוף טוב ומשתיקה שתיקה אמיתית זה שתיקה זו שתיקה פנימית זאת אומרת שאני לא שותק רק בפה אני שותק גם בלבד
זה מן תנועה של שתיקה פנימית שאני לא מביע את האני שלי אפילו לא ביחס לעצמי בשעה שאני אמור לשמוע משהו
ואני הולך להגיד משהו אני לא מדבר עליכם זה בכל מיני מקומות שאני נפגש עם אנשים יש אנשים שבאים לשיעור מפני שהם רוצים לשמוע ויש אנשים שבאים לשיעור ויש לי כאלה מקומות שאם הייתם שומעים משם את ההקלטה לא הייתם יודעים מי המדבר ומי השומעים מכיוון שאנשים משתתפים במשך כל שעת השיעור המשתתפים מה זה משתתפים עד שאני צריך להגביע את הכל עוד+++ עד שכבר אין לי כוח
הפסוק שמבטא שיעור כזה זה
זה זה הפסוק שאמר שלמה
האקסיל
לא
רוצה לשמוע אומר שלמה אקסיל רוצה להשמיע הוא לא בא לקבל הוא בא לתת אז מכיוון שהוא בא לתת יש ביטוי בתלמוד הידי דטרי למפלט לא בלע כשהם
רוצים למנוע חתיכת בשר על מנת שיצא ממנה אדם אז
שואלים את השאואל המלח יש לו את הטבע שהוא מוצץ את הדם מוציא אותו החוצה אז השאלה הנשאלת אז למה אדם לא חוזר חזרה ונבלע הרי אדם הוא נמצא עליו אז עונים שכל זמן שהוא עסוק בהוצאה הוא עסוק בהוצאה החוצה אז הוא לא בולע אדם שעסוק בלהגיד
הוא בא להגיד אז הוא לא שייך שהוא ישמע לא שייך שהוא יקבל כדי
שהתועלת יהיה לאדם בכל תחום הוא בא לשמוע מישהו או שהוא בא לקבל הצעה הוא חייב להיות עם המון המון
תנועה של פסיביות איך שקוראים את זה היום אבל לא רק פסיביות חיצונית אלא פסיביות פנימית כנה
שהוא
בה
בנוטרל הוא לא אין לו דעה בנושא יש לו דעה אבל
לצורך העניין כדי שזה ישפיע עליו הוא חייב להיות בלי דעה לגמרי
אתן דוגמה נוספת יש אדם שאומרים לו יש קורס כזה וכזה כדאי לך זה ממש מעניין
או יש לי כזה וכזה ממש נחמד
אז הוא בא אבל הוא בא לבחון כולנו באים לבחון אף בן אדם לא בא בלי לבחון אבל הוא בא לבחון והוא לא מוריד את משקפי המבוחן גם בשעה שהוא מקשיב
אז כאילו ככה זה יוצא מין פאזל כזה אני זה הנח האמיתי הנכון שבעולם עכשיו כל דבר שהוא יגיד אני מסמן ימינה ושמאלה בהתאם לדברים שאני יודע אם זה מתאים עם הדברים שאני יודע אז הוא בסדר אם זה לא מתאים הדברים שאני יודע אז הוא לא בסדר ככה הוא מחלק את הדברים כל הזמן ימינה שמאל ימינה שמאל ימינה שמאלה
בסוף השיעור מה הוא נישה לא כלום מכיוון שהוא נכנס לשיעור בכוונה לבדוק האם המרצה יודע מה שהוא מדבר זאת אומרת אתה הבוחן בטח יודע עכשיו אתה בא לבחון עם הוא
יודע אז בסוף תדע אם הוא יודע או לא יודע
אבל מה אתה שמעת מה אתה למדת כלום למה מכיוון שהרבה פעמים הדברים שרוצים אותם להעביר הם מעבר למה שאתה יודע כבר אבל אתה לא יכול נפשית אתה לא כלי
אתה לא אוהב לא בא כאדם שכביכול לא יודע כלום אתה באת כאדם שיודע הרבה ואתה גם באת להשמיע אבל בוא נגיד שלא השמעת ישבת והקשבת מההתחלה לסוף אבל אתה כל הזמן רוצה לבחון האם זה חדש מה שהוא אמר לי זה כבר אני יודע
זה אני לא יודע את כל השיקולים הללו צריך לעשות אולי אחרי השיעור אבל בשעת השיעור אדם צריך להיות במין תנועה כזאת פשוטה שהוא מקבל את הדברים כמו שהם ואחר כך הוא ישקול מה כן מתאים לי מה לא מתאים לי אבל אם הוא עושה את זה באותו זמן עיתוי אז הוא מפספס עכשיו זה לא רק ביחס לאנשים כערכנו אנשים גדולים וחכמים מאיתנו אפשר לומר שגו בזה
אבל הטניה מספר על עצמו האדמור הזקן מחבר הטניה מספר על עצמו הוא כבר החליט שהוא צריך רב הוא כבר החליט שהוא צריך מורה שילמד אותו איך להתפלל אומר ללמוד אני כבר יודע אני רוצה לדעת איך להתפלל אז הוא נוסע למזריצש
והוא
מוכן לקבל מה שאומר הרב אז הוא מגיע לשם אבל הוא רואה דברים שזה שזה פשוט פשוט היה לו מוזר הוא היה מאוד מאוד שק דן בטבעו מאוד מאוד עסוק בספרים בפילוסופר
הוא היה אנשים שעובדים סגנון אחר של עבודה לגמרי הם מתפללים לאט לאט ולומדים לאט לאט ויש להם את כל הזמן שבעולם הוא
פשוט לא יכל הוא לא לא לא
הסתדר לו הוא פשוט לקח
את החפצים שלו והלך
הוא החליט שזה לא המקום שלי פה עד שהוא נסע לשם לקח לו זמן ועכשיו הוא פשוט החליט שהוא חוזר אז ריחמו מן השמיים והוא שכח משהו בבית המדרש
אז הוא חזר ובאותן דקות שהוא חזר עמד הרב המגיד ממזריטש עמד בדיוק באיזה שהיא שאלה קשה שהוא נשאל והאוזניים הגאוניות של בעל התניא קלטו את הניתוח איך שהמגיד מנתח את התשובה שלו ובזה זה קנה אותו אז מה הוא הבין לא שהוא הבין את כל מה שקורה פה מסביב הוא לא הבין
אבל הוא רק
קלט שכנראה יש פה משהו מעבר למה שאני רואה חיצונית אז= להישאר ולבדוק את זה שוב
זאת אומרת גם אדם מאוד מאוד חכם אם הוא נכנס
במשקפיים של הבוכה אז הוא יגלה את העקבות שלו אבל הוא לא יגלה את העקבות הוא יגלה את המנגינה שלו שימו לב מה קרה פה
בעל התניא איש חכם גאון הוא בא הוא ניסה לשמוע את המוזיקה שהוא רגיל אליה חכמה גאונות הוא לא שמע את זה אז אין לי מה לעשות פה היה
פה משהו מעבר שהיה אמור לקנות אותו אבל בשביל זה הוא היה צריך לבוא כדף חלת לאדם מלומד קשה לדרוש ממנו תבוא כמו דף חלק אתה לא יודע שום דבר אדם שיש לו ניסיון חיים אדם שישמע מה פעם לבד פעם קשה לדרוש ממנו את זה זה קשה
אז אז אז
לרגע אחד הוא עמד בהרגשה
אז אין פה מה לעשות
אז הוא חוזר חזרה ומה זה ריחמו מן השמיים הוא התחיל לשמוע את המוזיקה שהוא רגיל אז יש פה משהו טוב בוא נבדוק יותר ואז הוא בודק יותר ואז הוא מגלה שהמוזיקה היא אחרת לגמרי לא החליל שאני חיללתי עליו עד היום זה משהו אחר אבל הוא לא היה כלי לקבל את זה לולא שהוא היה קודם
שומע את המוזיקה שלו יש פה הייתי אומר דבר והיפוכו כדי להגיע לאמת אתה חייב להיות בשתיקה ובאיזה שתיקה
רק בפה שתיקה בנפש אבל כדי שאתה תהיה מסוגל להגיע לשתיקה
אתה חייב לשמוע קולות של דיבור
זה זה מה שיוצא זה פשוט אתה חייב לשמוע משהו בסגנון שאתה רגיל אליו עד היום אם לא תשמע משהו בסגנון שתרגיע כל
הזמן אז לא
יהיה לא תדע בכלל שיש פה אדם חכם לפניך ולא תחשוב שיש לו משהו למכור לך מעבר למה שאתה מצפה שהוא
ימכור לך
אז חייב להיות מין מכה ראשונה של דיבור שהדיבור הזה מוריד אותך ונותן לך את ההחלטה הנכונה בנפש להיות בטל ואז
כשאתה תהיה בטל אתה תהיה כלי
בנפש שלך להגיע למשהו מעבר לכל מה שאתה רואה לפניך
ככה ככה זה עובד ככה עובדת הלמידה כל למידה של אי היא קלטת את המסר כמו שהוא זה רק על ידי זה שהיית אפס היית בטל כדי שתגיע בכלל לרמה של ביטוי צריך להיות מין פתיח שמדבר ברמה שלך אבל אחרי הפתיח הזה אתה צריך להרכין ראש חזל קוראים לזה
שלפני השיעור צריך להגיד בדיחה מה התפקיד של הבדיחה לדבר כאילו בדיחה זה משהו שזה לדבר משהו בגובה העיניים שלא שייך ללימודים כלל זה משחרר זה כאילו אומר לך נחמד פה אחרי שאתה מגיע למסקנה שנחמד פה אתה מוכן להתבטל
אתה מקבל את האמת כמו שהיא
עכשיו אנחנו יכולים להבין מה זה נקרא מה זה נקרא כל ימי גדלתי בין החכמים צריך
להדגיש את זה
כל החיים שלו הוא גודל בין רחמים ולא מצאתי לגוף טוב יותר משתיקה זאת אומרת הוא גילה שאין מצב בעולם שאתה תגיע לאיזשהו
חוכמה של חכמים לולא שאתה תגיע קודם כל בנפש שלך למצב של שתיקה עכשיו אנחנו יכולים להבין שזה בכלל בכלל לא קשור למה שאמר שלמה שגם כסיל מכריש חכם יחשב יש אדם שאני שואל שאלה פשוטה
אם סייג לחוכמה שתיקה ואקסיל מחריש אז למה הוא סיל למה הוא לא הפך להיות חכם הר סייג לחוכמה שתיקה בסופו של דבר היה צריך להגיע להיות
חכם
התשובה של זה שני שתיקות שונות יש שתיקת הפה לשתוק פשוט לא לדבר זה השתיקה שקראנו לזה השכל הדיבורי לשתוק מהשכל הדיבורי אבל יש שתיקה שהיא שתיקת הלב שתיקה
פנימית
והשתיקה הזו השתיקה הפנימית היא זו שעושה אדם
חכם
לא זה שהאדם שותק
עושה אותו חכם שותק אני מתכוון במובן הפיזי של
הפה זה לא עושה חכם
זה במקרה הטוב עושה שיחשבו עליך שאתה
חכם
אבל זה לא יעשה אותך חכם אבל השתיקה הפנימית היא השתיקה שנותנת לך בכלל לספוג משהו מהזולת ברמה אמיתית
לפעמים אתה חושב אני אגיד לכם דוגמה הרבה פעמים אני אני מוסר שיעור ולפעמים יש אנשים אתם אתם כבר שמעתם הרבה אז אתם יודעים שהמושג 10 הספירות בכל שיעור של קבלה הוא חוזר על עצמו
אז יש אדם שאני מוסר שיהיו הכל יודע אז במה זה מתבטא אני הזכרתי באיזה שהוא הקשר את 10 הספירות 10 הספירות אני מכיר את זה אני יודע
אז החוכמה הצפירת החוכמה ידוע הבינה גם כן ידוע דעת גם כן אז לא אמרתי לו את זה כדי לא לבייש אותו אבל אמרתי לה
לתלמידים בשיעור אחר נתתי דוגמה שכשלוקחים ספר לילד שרק למד 1000 בית והוא פותח את הספר ומנסה כל אחד ברמה שלו מנסה להכיר מה קורה פה בספר אז הוא בא והוא מראה לי גימל הוא מצא את האות גימל הוא למד השבוע בגן את האות גימל הוא אומר אבא גימל הנה גימל כל הכבוד גימל הופך את הדף
אבא הנה עוד גימל אחד
מצויין טוב
חופצה עוד גיל עוד
שבוע שילמד 1000 יגיע לזה אז אז מה הנקודה הנקודה היא זה שלילד לילד כל הספר זה הגימל או האלף או הבית זה כל מה שיש בספר יש פה איזה שהוא תוכן איזה סיפור איזה עניין איזה חוכמה אבל זה עכשיו בזה הוא נמצא הוא נמצא בגימל
זה מה שקיים הוא לא רואה משהו אחר זה
כל מה שיש פה
אז זה אני
אותו אדם שמגיע לשיעור
10 ספירות 10 ספירות אני כבר
יודע מה מה אמרת הכתר מוכר כבר ידוע על מה זה כל מה שרצו להגיד רצו זה להגיד בשיעור כן אבל אם זה ילד שמכיר את הגימל שלו אז הוא עכשיו בזה הוא מונה מאיפה זה נובע שוב חסרה השתיקה הפנימית אם תהיה שתיקה פנימית אז יכול להיות מצב שהבן אדם קלט קלט קלט
עכשיו הוא עלה משהו מעבר מהו קלט בשלב הראשון הוא קלט שהוא לא הבין משהו הוא אמר לנו הדברים לא מובנים בין הגימור
באל ף אם המוכרים היה איזה שהם חוטים שרוכים שמקשרים ביניהם שהם לא היו נוהלים ולא האלפים הם היו משהו אחר הרמה הזאת שעליה אני מדבר אני מדבר על זה עכשיו מפני שזה קשור
בעקיפין לחג השבועות שאנחנו קוראים בהפטרה את המחלה את המחזה שיחזקאל הנביא רואה והוא רואה את השרפים והמלאכים כעין החשמל ככה על הביטוי שלעזר בן יהודה רצה לחפש משהו לדוגמה לחשמל אז הוא לקח את המילה הזו מספר יחזקאל לחשמל
המושג החשמל הוא מושג קבלי רוחני שבאמת אין לו שום שייכות חשמל האלקטרו איך שקוראים לו בשפה העתיקה+
בעברית הוא מחולק בלשון הקודש הוא מחולק
לחש מעלה חש דיבורים מילים מילולי
החשמל התים חשות יש זמן שצריך לחוש ויש זמן שצריך לדבר זה הכל מובנה על הרעיון שהתחלתי זה שאתה לא תצליח אף פעם להכניע את האדם אם לא תדבר במוזיקה שלו אז אתה צריך לדבר
מצד שני כדי שהוא יקבל את מה שיש לך למכור מעבר למוזיקה שהוא היה רגיל לשמוע עד היום בעצם להעביר אותו מהרחוב שלו לרחוב חדש שהוא לא היה ברחוב הזה אף פעם זה רק באמצעות השתיקה שלו אבל רק הדיבור מביא לשתיקה הזאת אז התפקיד הוא כאילו המטרה היא האידיאל זה להגיע לחש
איך מגיעים אליו על ידי מעלה על ידי דיבור מוקדם על ידי דיבור שגורם לאדם איזשהו ביטוי
הבחינה הזאת שדיברנו שתי בחינות בעצם דיברנו דיברנו על שתיקה מילולית ודיברנו על שתיקה נפשית
שתי הבחינות האלה הם חיוביות או כמו שנסכם או כדי שיחשבו אותך חכם או כדי שתהיה חכם אבל
ישנו וכנגד שני הבחינות הללו יש את הצד השלילי שלהם יש אדם שמדבר דבר לא מה לא מפסיק לדבר
ויש בן אדם שלא מפסיק לדבר בנפש יש לו ביקורת על כל העולם יש לו דעות על כולם יש לו תעזוב אותי אני מכיר אותו כבר
עזוב אותי איך אני חושב שסיפרתי את הבדיחה הזאת פעם לספר עוד פעם ברוסיה היה
אצל הרוסים היה סדר כזה איך שהם משנים את התדמית של האדם את המחשבה שלו צריך לחשוב כמו שהמדינה חושבת כמו שהממשלה חושבת כמו שהמלכות רוצה
אז מספרים על איזה האדם ש שהיה קרב על סטניס
והרוסים סולקו מהעיר הזאתי והגרמנים החריבו אותה אז הוא ברח כל עוד נפשו בו מהעיר הוא בורח ככה אפילו בלי נעליים הוא הגיע עד עיר הבירה
במוסקבה
הוא מתחיל לספר לאנשים על תשאלו מה קרה אתם רואים איך שאני בלי נעליים וזה הגעתי מסתניס ואז
סיפור אז אנשים בכים ועד כדי כך מה אז הכוחות שלנו לא הצליחו להתגבר
מה הרסו את כל המגדלים את כל הבניינים
אל תשאלו מה שנקרא שם
כמה רגעים ושוטר תופס אותו שם עליו אזיקים
ולוקחים אותו למעצר כמה ימים אומרים
והוא מתחיל הוא מתחיל לוקחים אותו למשפט מהמשפט צודק ככה בזמן מלחמה אז השופט יושב ככה עם עיתון פרוס לפניו אומר לו אתה מרושם בהפצת תעמולה עוינת בזמן מלחמה מה מה מה בדיוק מה מה עשיתי
מה אתה הפצת שאתה נשלב נחרבה וזה וזה
וזה לא נכון אומר לו כבוד השופט מה זה לא נכון אני
כל עוד נפשי וברחתי משם אני ראיתי איך שהיא מופצצת השופט יושב עם עיתון עיתון בוקר שבעמוד המרכזי כוחותינו רודפים את הגרמנים וסילקו אותם לסנטלה ותמונה ישנה של סטניסלב עם הבתים והכל זה אתה לא רואה את
כבוד השופט אני לא יודע אבל אני הייתי שם ואני ראיתי שזה נחרב אני הסתובבתי שם ברחובות ואני יודע מה שאני מדבר השופט אומר לו תשמע מה אני אומר לך תפסיק להסתובב ברחובות תתחיל לקרוא עיתונים
והשקר במיטבו כאשר רוצים להעביר איזה שהוא מסר של לו אחיזה פנימית אז אז אז יכול להיות מצב כמו שאמרתי הדיבור
הדיבור השקרי הדיבור שלא נותן שום דבר בפנימי לתובנה האמיתית של האדם אבל ישנו החלק הנוסף שאמרה לנו המשנה לכל המרבה בדברים זה הדברים המיותרים שאתה הזכרת בתחילת הדברים וכל המרבה בדברים הביא
חטא זאת אומרת אני יכול
לחשוב מחשבות רעות אני יכול אפילו להיות פה ליטרוק כזה שמנסה להחדיר לאנשים את מה שאני חושב ולשכנע ולבנות להם מחשבה מחשבות חדשות כמו אלה הרוסים אנחנו רוצים שתחשבו כן
אבל זה זה אפשרות אחת זה זה זה דבר זה דבר שלילי אחד אבל עדיין זה לאו דווקא שאני מזיק יכול להשתמש בזה לחיוב
אני יכול להשתמש בשלילה
אבל יש מרבה בדברים שאני אומר דברים מיותרים זה הרבה יותר עמוק מה זה הדברים המיותרים הדברים המיותרים
זה כשאני לא לוקח בחשבון שהמילים שהאדם מוציא מהפה יש להם משמעות רוחנית שיכולה לפעול כאן בעולם יש את המשפט שכולם מפרסמים וכולם אומרים אל תפתח פה השטן זה לא סתם זאת אומרת יש משהו בפה של האדם שכיוון שבורא עולם ברא את השמיים ואת הארץ בדיבור אז גם האדם בפה שלו יש עוצמות
והעוצמות הללו יכולות לבוא לידי ביטוי כאשר הוא אומר מילים שלא במקום
זה בא זה בתנ ך זה מופיע ב בצורה חזקה מאוד פעמיים פעמיים פעם אחת אצל חווה אצל אישה של אדם הראשון שהבורא אמר אני לא רוצה שאתם תאכלו מעץ הדעת והיא אולי לא בכוונה אבל היא הוסיפה לא לאכול מעץ הדעת וגם לא
לגעת
ואז היא באמת האמינה במה שהיא חשבה אבל היא הוסיפה היא הוסיפה עוד מילה שלא שלא נאמרה אז כמו שהוא אומר הנחש דחף אותה
ואז הוא הראה לה שלא קורה שום דבר מהנגיעה
אז הוא אמר לה
כשם שלא קורה שום דבר בנגיעה כך לא יקרה כלום אם תאכלו מן העץ ואין הם אכלו ואז אז כל העניין איך שחזל מתארים את חכמינו אומרים שזה התחיל מההוספה של המילה אתה הוספת דיבור יותר על מה שלא נאמר אז תראה לאן זה יכול
להגיע דוגמה לא- קשה אבל אנחנו מוצאים אצל האימא של שמואל שמואל הנביא
שאימא שלו זכתה ללדת אותו אחרי הרבה מאוד שנים שהיא הייתה הכרה חנה
והתאד בגיל שנתיים היא הביאה אותו לאליה כהן זה שהתפלל לפני שהוא יוולד והיא אמרה לו אני רוצה שהוא יהיה פה לעולם היא התבטאה במילה לעולם עכשיו
חזל קצת מטמאי מה זה לעולם יש אדם שחי לעולם מה זה לעולם הזה מה זה על הנצח הזה כאילו אז
אז יש יש יש משמעות לעולם כתוב ועבדו לעולם יש עבד עברי שרוצה להישאר בבית אדונו ורוצים לו את האוזן
והוא נשאר לעולם עד מתי זה לעולם כתוב בגמרא עד 50 שנה עולמו של יובל 50 שנה זה כמו מאסר עולם מתכוונים לאיזשהו זמן מסויים 50 שנה זה זה זה לעולם שלנו
אז היא אמרה שהוא את חזל אומרים שלכן שמואל מת בגיל 52 בגיל שנתיים מובא לשם
ואמא שלו ביקשה שהוא יהיה פה לעולם היו כיוון שלעולם זה בלתי אפשרי אז עד 52 שנה זאת אומרת איך אומרים אנחנו לא צריכים לחשוש שעכשיו אנחנו אומרים לעולם זה תופס משהו אבל האנשים זה הכל לפי הרמה של האנשים
ברובד הרוחני שבה היא עמדה חנה הייתה אחת מה 7 נביעות שלנו ברובד הרוחני שבו היא עמדה המילים שלה תפסו מקום אפילו שהיא לא התכוונה אליהם
מוות וחיים ביד הלשון משנה את האגדה המפורסמת שחכמינו מביאים לגבי מלך פרס שחלה פעם
ובדקו וגילו שאם הוא ישתה חלב של לביאה אז הוא יהיה בריא יש
מי יסתכל להביא לו חלב של לביה
אז היה לו איזה שהוא שר צבא מוצלח שאמר שהוא לוקח את זה על עצמו מבקש שיביאו לו 10 עיזים ועם זה הוא יסתדר
אז הוא באמת הלך הוא הגיע ליער הוא מצא איזה שהיא לביאה שם מרחוק והוא זרק לה איזה שהוא עז
ככה כל יום הוא בא
עוד פעם וזרק לה עודף ככה התיידד איתה עד שהוא הגיע למצב
ש
כבר יכל לבוא ולחלוב אותך עליו צעקת חלב חלב לביה וחזר לארמון חוזר לארמון הוא אומר לה למלך הבאתי לך חלב קל בטא
כלבתה בארמית יש לזה משמעות כפולה חלב כלבה זה
אצל הציידים קל ותא היו קוראים בימים ההם לביאה
אז הוא אמר את זה ככה
באיך אומרים בהגעה של הציידים והמלך מאוד מאוד כעס וזרק אותו לכלא אומר חלב כלבה לא הייתי צריך לשלוח אותך לזה ולא הייתי צריך להמתין זה היה אתה עושה ממני צחוק
אחר כך
הוא הסביר את עצמו ואז הוא ניצל מזה רחמנו למדו אתה יודע את המוות בחיים ביד הלשון כאילו אתה יכול להיות חכם ומוצלח והכל אבל השאלה מה הוצאת מהפה בזמן הנכון את המילה אם אמרת את המילה הנכונה בזמן הנכון אם אמרת טוב אם לא אמרת אתה יכול לספוג הרבה עוגמת נפש זה המילים המילים המיותרות שעליהם אנחנו מדברים
עכשיו
דוגמה נוספת
יש מדרס של רבי ידעיה פנימי והוא אומר ככה
למה הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם פה אחד ושתי אוזניים משום שאדם צריך לשמוע כפליים ממה שהוא מדבר כאילו כך
צריכה
להיות אצלו התנועה הוא צריך יותר ביחס של שתיקה ודיבור אנחנו מוצאים את זה גם כן ככה בסוד אדם שיש לו איזשהו סוד שהוא שומר אז אומרים פתגם כזה הסוד של הסוד שלך
הוא
ברגע שגילית אותו אתה אסיר שלו כן אני אני באתי ואומרת לה יש לי יש לי משהו בוא תספר את זה לאף אחד זה סוד
אז עד שלא סיפרת לך אני בעל בית אחרי סיפרתי זה כבר לא עכשיו אני בידיים שלך אני אסיר של מי שגיליתי את הסוף עכשיו בגילוי של סוד יש לי ישנם כמה רמות בשומרי סוד יותר נכון ישנם כמה רמות יש אדם שהוא שומר סוד רואים עליו שיש
לו סוד
אני לא יודע אם אתם יודעים רואים הוא מסתיר משהו זה אדם שהוא באמת לא אומר אבל כולם כל התנועה שלו אומרת שיש לו משהו שהוא מסתיר
זה הרמה הכי נמוכה בשמירת סוד כן עכשיו יש רמה שניה שהאדם באמת לא רואים עליו כלום לא רואים שהוא שומר כלום
וההרמה הכי גבוהה ברמה השנייה זה שלא רואים עליו אבל הוא כן יודע כמו שאומרים הוא כן אוכל את הלב עם הסוד הזה אבל
הרמה הכי גבוהה זה שהוא בעצמו לא יודע מה הכוונה לא זה נשמע מצחיק זה בכלל לא כזה זאת אומרת ככה אני בא לחבר אני אומר לו תשמע יש לי משהו מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב אני רואה
שאתה תדע אותו שיהיה עוד מישהו בעולם שידע שאם יקרה איזה שהוא עניין שאני לא ארד עם זה זה יהיה עוד יהיה פה בעולם ואני
אומר לו את הסוד עכשיו ככל שהוא מתפאל יותר או נראה יותר אני מדבר על משהו אמיתי משהו מאוד חשוב משהו מפחיד משהו ככל שהוא נרעד יותר
כשהוא שומע את הסוד כך יותר סיכוי שהוא יגלה אותו ואם הוא לא יגלה אותו אז יראו עליו
שיש לו על סוד שהוא מסכים
ואם גם לא יראו
אז הוא יאכל את
הלב אבל יש עוד אופציה שניה שהשניה אחרי שאמרתי לו הוא שכח מאוד שכח מה שאמרתי לו אבל כשיבוא המצב זמן האש
הוא אמר לי פעם כן
זה הדרגה הכי גבוהה וזה נקרא בקבלה הבחינה הזו היא נקראת רדלה ברשות דיבור רשע זה ראש דלא ידע ולא התי ידע יש לי משהו סוד
מכוס שלי אני לא יודע אותו ולכן גם אתם לא יודעים
אבל אבל הוא כן נמצא שם הוא כן נמצא הוא נמצא בכוחות הכהים וברגע שרק יהיה משהו שינהר אותו אז זה ישלף מהראש וייצא החוצה
עכשיו
הבחינה הזאת היא שייכת למה שדיברנו
עד עכשיו זאת אומרת
עד עכשיו אנחנו דיברנו דיברנו על שתיקה בפה לא לדבר זה אקטיל דיברנו על שתיקה במחשבה להיות נייר חלק ודיברנו שלפעמים כדי לעורר את השתיקה במחשבה צריך לדבר בפה עכשיו אני רוצה לעלות על דרגה שהיא הדרגה הכי גבוהה עולה על
כולנה בתוך
העולם השתיקה לא מצאתי לגוף טוב משתיקה יש ביהור מאוד מאוד עמוק שהחסידים היו אומרים אותו וכך שמענו אותו מהמשפיע רבי מנדל פוטרפס ככה הוא היה אומר לא מצאתי לגוף טוב משתיקה
הוא היה אומר את זה בסימן קריאה בסוף לא מצאתי לגוף טוב משתיקה כשקוראים בפרקי אבות המשמעות היא אני לא מצאתי לגוף טוב
אלא שתיקה זאת אומרת השתיקה זה הדבר הכי טוב שיכול
להיות והוא היה מקורא אותו זאת אומרת מנסח את הכוונה שלו אחרת אני לא מצאתי לגוף טוב בשתיקה משתיקה לא מצאתי דבר טוב מה קרה הרי הוא לא בא להגיד דבר הפוך ממה שחכמים אומרים בפרקי אבות הכוונה היא כאשר יש לך שתיקה
שהשתיקה הזו היא שתיקה שאתה מדחיק משהו בנפש אתה
חש
שיש כש שאתה שותק זה כמו אתה חש שיש
לך חס שאתה שומר סוד אז כשאתה חש את זה יש לך שתי בעיות בעיה אחת נניח אדם שמרגיש שהוא עניו אדם שמרגיש שהוא עניו אז קוראים לו בסוגריים
גאוותן
עכשיו
האדם שמרגיש שהוא שותק
בפנימיותו הוא לא שותק הוא מדבר כי הוא מרגיש את השתיקה שלו הוא עומד על עצמו הוא בוחן את עצמו כל הזמן אז הוא לא הוא לא בשתיקה אמיתית
מתי השתיקה היא אמיתית
שאני בכלל לא מרגיש אותה
מה הפירוש לא מצאתי לגוף טוב משתיקה מהשתיקה שאותה אתה חש לא מצאתי טוב הגוף מרגיש שאני רוצה לדבר
אשתוק לו עכשיו זה לא מתאים עכשיו יהיה לו טוב אם אני אדבר עכשיו
עכשיו נשתוק זה לא נותן לגוף טוב
דוחק מדחיק משהו
אתה רוצה לפרוץ משהו החוצה ואתה מדחיק אותו זה לא הרמה הגבוהה של השתיקה זה שתיקה לא טובה לא מצאתי לגוף הגוף לא יהיה בריא משתיקה כזאתי יש אומרים תוציא תוציא זה שתיקה כזאתי שלא חש
שאתה איפה איפה איפה רואים את זה בצורה מאוד מאוד מוחשית מספרים על המגיד ממזריץ שכשהוא היה
דו שיח עם התלמידים שלו אז הם החליטו שהם רוצים המחשה מה זה נקרא לקבל איסורים באהבה זה היה הנושא שבו הם
עסקו
אז הוא אמר להם לכו לתלמיד שלי רבי זושא ותראו איך שהוא מקבל יסורים באהבה אז סיפור על קצה המזלג זה כשהם הלכו עליו הם ראו באיזה בית הוא גר שהשולחן הופך להיות בלילה מיטה או כל במה עניות דלם דלי דלות הם ניגשו ואמרו לו בשיא הדרך הרץ שנשלחו מפי המגיד ממזריטש שלמוד ממנו איך
לקבל יסורים באהבה אז ובשיא המציאות אומר להם אליי הואכם
לי לא היה אף פעם יסורים
אני לא יודע על מה מדברים זה זה נקרא האדם איך אומרים הוא
מתמזג הוא נוסע האם זה ביחד במילים אחרות בכל תחום בחיים הרמה הכי גבוהה שלך בכל תחום שהיא הרמה הכי גבוהה היא שאתה לא חש את זה זמר שמרגיש שאתה גארון שלו על הבמה
הוא זמר לא מוצלח אדם שמרגיש את עצמו בכל פעולה שהוא עושה
אם אתה מרגיש איך אתה מוריד אם אתם מרגישים את הנחיתה אז אתה
יש ביטוי יש לך יש לך היו אומרים בכיתה המורה כואב לי הראש
סימן שיש לך בראש
ככה היו אומרים
בבדיחה
לעשות כי הכל זמן
שהראש לא כואב אנחנו לא מרגישים אותו עם הכול תקין הכל כמו שצריך אתה לא מרגיש שאתה מרגיש שאתה שותק
אז אתה לא בסדר
זאת אומרת אתה לא בשתיקה שעליה דיברו חזר דיברו על שתיקה שהיא שתיקה אמיתית היא באופן כזה שהיא לא נותנת איזה שהוא ביטוי לאישיות לאישיות השותקת היא לא היא לא גורמת היו אומרים פעם ככה
עזוב אותו אין לו שכל זה חמור נושא ספרים אתם מכירים כזה ביטוי חמור נושא ספרים זה מין ביטוי לאדם
שהוא
כמו החמור הוא והספרים שעליו זה שני דברים ככה הבן אדם הזה מה הרעיון הרעיון הוא זה שאם האדם מבין את מה שהוא לומד
אז זה לא קשה לו וזה לא כבד גם כן זה המסה לא הופך להיות
גדולה
אין אין פה מה לזכור יותר אבל אם אני אבוא אני אגיד לאדם תנסה לחזור מה דיברנו בדקה האחרונה אז אם הוא מביא עברית והנושא עניין אותו אז בקלות הוא חוזר אבל אם הוא לא מבין עברית ואני אומר לו
תחזור על מה שדיברנו בשפה בדקה האחרונה
על כל העיצורים
והמילים ששמעת תחזור עכשיו בעל פה מהזיכרון איזה מלאכה קשה אז זה נקרא חמור נושא ספרים שהוא לא מחובר עם העניין אז הוא באמת
סוחב יש לו מסע
כבד שהוא סוחב עליו שאני אגיד שאתה מתחבר לעניין זה ככה כאשר אתה מתחבר לשתיקה אז היא קלה אבל כאשר
אתה לא
מתחבר אז היא קשה היא קשה עם הזיקה גם לגוף
אז זה זה כל כל הנקודה בשביל מה אני הבאתי את זה הבאתי מפני שכאשר האדם עושה כל מה שהוא לא עושה אבל הוא עושה אותו ביחצנות והוא מראה את זה בחוץ וזה בוטה וזה בולט אז יש לזה תופעות לוואי התופעות לוואי האלה בקבלה נקראות יניקה חיצונית
זאת אומרת יש מישהו שהוא שותף איתך לכל העסק הזה ואתה מפסיד בדינו איזה שהם דברים
הזרימה היא לא זרימה טבעית זה כאשר אתה מרגיש איפה איפה ההרגשה הזאת באה לידי ביטוי אומרים משל עממי על דבורים עכשיו זה הזמן של הדבורים המשל אומר שאיזה שהיא דבורה יצאה מהכוורת והיא הבחינה
כל יום שיש איזה דב שעובר ליד הכוורת יום יום בשעה מסויימת אז היא הלכה לחברות שלה ואמרה שיש פה מתכנן עלינו משהו משום שמה זה שהוא עובר כל יום בשעה הזאתי כאן אז אנחנו צריכים להראות לו שאנחנו לא מוכנים למחשבות שלו וזה לא ילך לו וזה אז החברה עשתה תפיסה ולמחרת בשעה 4 כשהדוב היה אמור לעבור הם כולם יצאו והוא באמת עבר ואמרו אנחנו יודעים להיות אבל אנחנו פה התחילו לצעוק וזה אז
הוא מסתכל
פעם ראשונה הוא רואה פה דבורים
אנחנו יודעים את הכוונות הזה דון שלך
וצריך לקחת את הדבש
יש פה דבש אז הוא ניגש
וזלל את את הדבש זאת אומרת מה קורה כאשר האדם יוצר איזה שהוא פרסומת הפרסומת בשתיקה רועמת הפרסומת זה בדיבור עוד יותר מהשתיקה אבל
גם כשיש שתיקה והיא רועמת זה פרסומת
וגם כאשר השתיקה היא לא רואה אלא זה פרסומת ביחס לעצמך מתי החוכמה הגדולה ביותר זה כאשר האדם מצליח להטמין את ההצלחה שלו גם מעצמו
חזל אומרים שהעין הרע הכי חזק שיש בעולם זה העין הרע שהאדם מוסה לעצמו הוא עושה את זה לעצמו זאת אומרת אדם מסתכל על מה שהוא אמר מעשה ידיי להתפלל כן איזה ממולח אני
כאשר האדם מרגיש את עצמו אז מתחילות הנפילות ברגע שהכל זורם הוא לא חושב זה הדבר הכי כן היה לנו פעם וויכוח על זה לא לחשוב זה דבר לא טוב תחשוב אבל יש לחשוב עם מודעות עצמית של האני שלי תחשוב על העניין
על העניין הזה הריבי לימד אותנו כל הזמן בתור חסידים כל הזמן תחשוב על העניין אל תחשוב לעצמך אתם כולכם מכירים את את השיר הישראלי הזה
ברבא אבא זה שיר כבר עתיק
החסידים לקחו את השיר הזה ברובע אהבתם לרבי והצמידו אותם על המילים הרבי שליטה אין כמוך בעולם הם
ככה הם היו ישרים אני זוכר את זה עוד בבית המדרס שלו שהיו שרים את השיר הזה השיר הזה מחולק ממילים ואחר כך יש לו מנגנה אז זה דבר מעניין
הם היו שרים את השיר הזה את היית רואה איך שהוא יושב ככה כמו אחד שהוא לא מבין מה הוא עושה פה רוצה לקום ולברוח
רק שהיו מגיעים אז זה היה מודד ושר ושם מותח את זה ומותח רק שלא יגיעו עוד פעם להתחלה למה זה למה
אני הסתכלתי עליו בווידאו הסתכלתי זה היה אז למה הוא לא קם ויוצא אז למה הוא לא יוצא אם זה לא
מפריע לו למה הוא לא משתיק
אז זה זה ראיתי דוגמה לאדם גדול הוא קלט שהילדים שלו בזה מונחים זה הרמה שלהם אני אני לא אוכל לא אוכל לשנות אותם זאת אומרת בזה אני אספוג את הכאב הזה אני ואני אזרום איתו הלאה אני לא לא יעשה מזה עניין
היו בשנים יותר קדמוניות אני מנסה ב לתאר את זה בשנים יותר קדמוניות שהוא היה לו מין תנועה של ככה אתם מתנהגים כמו כמו אדם שמצליף בפניו זה כמו היה פעם שהוא היה מוסר שיעור בשבת והוא היה מוסר מראה מקומות על איזה נושא אני הולך לדבר שמי שירצה יוכל להתכונן
אז היה מישהו שחמד לצון לגביי והגבאי היה מכריז כל פעם איפה יהיה השיו באיזה נושא באותו שבוע לא היה צריך להיות שיעור מישהו ניגש לגבאי אמר לו השיעור יהיה בזה וזה וכשהרבי נכנס לתפילה הגבאי הכריז יהיה שיו
הוא לא שמע שישרו גם לא אמר
שיש הוא היה מישהו שעשה מין מעשה קונדס אז הוא נעצר והוא אמר שהוא לא ימשיך הלאה לא יתן להתפלל עד שלא יגידו לו מי זה הלץ הזה שעשה את מה שעשה שהתפלו בו טיפול נמרץ זה היה זה היה בשנים קדמוניות יותר מאוחר ודברים כאלה כבר לא היו מה פירוש לא היו הוא כבר לא לא הצליף ברמה הזאתי
למה טוב זה
זה זה זה הקהל זה זה זה
היכולת שלו זה מה שהוא אוהב
אני לא יכול זאת אומרת אני לא הם לא יהיו בנויים להצלפות או למוסר ברמה אחרת הם צריכים עכשיו את האווירה הזאתי אני מוכן להיות הקורבן ממש ככה וראו את זה לא
אני מוכן להיות הקורבן זה זה מין שתיקה מוחלטת לעניין אני רק מסיים על חג השבועות מילה אחת כל מה שדיברנו ביחס לשתיקה הזו זה צורת הנושא הזה הוא ארוך והוא צריך שעה בפני עצמו אני לא אשן רק כי אזכיר במילה אחת
דוד המלך ירד לעולם בכל
הצורות
האפשרויות ברמה מאוד מאוד מאוד מאוד מצחיקה ואולי גם כן מעליבה
והסיבה לזה
כי נשמה כמו של מלך ישראל הייתה צריכה לרדת בלי מודעות היא משתיקה שאליה דיברנו עד עכשיו דוד המלך בא מהזיווג הזה של לוט אבא עם הבנות שלו
מזה נולד מואב כי מואב נולד בסוף עגלון מלך מואב שעגלון היה האבא של רותה מואביה שהיא הייתה סבתא של דוד המלך
אז כאילו כאילו מין מן משהו כזה שגם הצילומות העולם הוא מוזר שילד מההורים מההורה שלו וזה המשיח של היהודים זאת אומרת זה בסוף יהיה המשיח של היהודים אותו דבר האבא של דוד המלך ישי
איפה הוא מגיע הוא מגיע מאיזשהו סיפור של אחד מהצדיקים של הדור שפתאום לא יודע מה שקרה הוא הלך לאיזה שהיא אחת ברחוב והציע לה שהוא רוצה וממנה הוא הביא איזה שהוא ילד למעשה יהודה ותמר
אחר כך הלידה של דוד המלך בעצמו עם רות המרביה גם כן סיפור מן סיפור כזה מוזר אז בספרי הקודש מדברים על הנקודה הזאתי למה זה ככה מלך ישראל משפחת זה עד סוף כל הדורות השם מבטיח שהמלכות תהיה ממנו למה זה ככה בא לעולם אדוני תשובה הזו שיש דברים שכשאתה רוצה להוריד אותם אתה רוצה שאף אחד לא יראה שיש לך איזה יהלום אתה רוצה שאף אחד לא יחשוב
נמצא אצלך אז אתה מטמין אותו במקום במקום האשפה במקום כזה שאף אחד לא יחשוב ששם זה נמצא ובצורה כזאת אתה מצליח להעביר את הדברים בצורה חלקה הנשמה הזאת של דוד המלך הייתה צריכה לרדת לעולם הייתה חייבת לעבור בשתיקה ושאף אחד לא לא יפריע לירידה שלה והמון המון חיצוניים רוחניים עמדו לה לרוץ משום שהוא אמור להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ולגמור את התיקון של העולם אז כיוון שכך הנשמה הזאתי הייתה נאלצת להתלבש בלובשים לא נורמלים כאלה שאפילו השטן לא דמיין שזה ככה יראה
ורק
בצורה הזאת זה יכל לרדת למטה זה הסיכום כל יום גדלתי בין החכמים
בשביל להגיע לזה צריך להיות חכם כדי להגיע לזה שצריך להיות אפס צריך להיות חכם ככל שהאדם יהיו- חכם אני אראה לו מה זה אני אראה להם מי זה אני אני אראה להם התנועה הזאת של האני ככל שאדם יותר חכם הוא מסוגל להבין שהוא יכול
לשים את עצמו בצד
זה השלמות לכן זה החידוש ולכן צריך היה להגיד את זה בן של חכמים ושכל ימיו ישב בין חכמים משום שזה אסור של עם ישראל אם זה המלך שלנו שיצא ככה בששתייל אומרים ביידיש
וכך הוא ירד לעולם עם המלך ככה ירד אז העם יונק מהמלך גם כן גם העם כשהוא רוצה להעביר איזשהו דבר זה לא בקול תורות שופר והחצרות ופרסומת אידיוט מה אנחנו נעשה בכל תכנון שאנחנו גם כולם צריכים לדעת מה אנחנו נעשה ומה עשינו למה עשינו ברגע שהדברים עוברים בשתיקה ופחות
לרגע אנחנו חושבים שאין לו בעיה בהסברה על אנחנו היינו קצת יותר שותקים לא היינו צריכים להסביר שום דבר אבל הנקודה היא שדרך השתיקה יש עוצמה רוחנית הרבה יותר גדולה שגורמת שלא תהיה שליטה של אף כוח על מה שאתה עשית עשית וגמרנו
העניין נגמר שהקדוש ברוך הוא יעזור לכולנו להיות קצת יותר חכמים