סוגי קנאה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

שלמה המלך בפרק ד בקוהלת פסוק ד
וראיתי אני את כל העמל ואת כל כישרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח
שלמה המלך אומר ראיתי שכל הכישרונות שהאנשים מפיקים מעצמם כל העשייה כל ההשקעה שהאנשים משקיעים בעולם
הכל בא כתוצאה מקנאה הוא ראה מה שהחבר שלו בנה מה שהחבר שלו עשה ובגלל שהוא ראה מה שהוא עשה הוא מקנא והוא עושה גם כן ובאמת חכמינו זכרונם לברכה אומרים שכל ההתקדמות העולמית כולה מושתת
על מה על קנאה לולא שהיה קנאה לא היה אדם נוטע כרם ולא היה בונה בית הכל בא כתוצאה זה שהוא ראה את זה
זה אז הוא עשה גם כן הוא ראה פה הוא ראה שם וככה התקדמו וככה כל הבריאה כולה הולכת וצועדת בזכות קנאה קוראים לזה קנאת סופרים תרבה חוכמה
כן או לא אנחנו עומדים היום לדבר על זה אבל אני רוצה לבקש רק אחת
שלמה המלך מתייחס פה לקנאה החיובית שלמה המלך מתייחס לקנאה החיובית שאנחנו מכירים אותה כ בונה את העולם והוא מסיים עליה גם זבל רוחט רוח וזה וזה חתיכת בעיה להבין מה הוא התכוון
ואיך איך אנחנו בכל זאת חיים עם זה בפתח הדברים אני רוצה לומר
שהאדמור הרשב מי באמת
ב-1 מהמכתבים שלו מתייחס בצורה ישירה לפסוק הזה והוא קודם כל נותן לנו כלל הכלל אולי אנחנו מכירים אותו מהרחוב ומההיכרות שלנו עם עם המידה הזאת מידת הקנאה שהיא כל כך נפוצה אבל כשצדיק אומר אותם
נשמע אחרת בלשונו הקדושה אני הנסיון מראה אשר כל אדם שהוא גדול יותר יהיו לו מנגדים יותר
אתה רוצה להיות גדול יש לך שאפתן השאפתנית אתה רוצה לצמוח דלה שיהיו לך מנגדים זה חלק מהמערכת מי שמאשים מי שהוא גדול זה הקנאה
הוא פשוט רוצה להגיד שהקנאה היא חלק מהמערכת ואתה לא יכול לברוח ממנה ולא יכול להתחמק ממנה עכשיו בא הרבי הרשע ואומר לנו כלל והוא כלל חשוב כלל יסודי אומר תדעו דבר נוסף
שעד כמה שהקנאה מקדמת את האנשים כמו שאמרתי קודם וגורמת לפיתוח של העולם אבל היסוד שלה היסוד שלה הוא שלילי היסוד של ההורה ועל היסוד הרע הזה שלה אמר שלמה שזה אבן ורואות רוח זה דבר שיש איתו איזה שהיא בעיה
זוהי ראשונה שהוא מלמד אותנו
הנקודה השנייה שמלמדת אותנו הרבי הרשב אומר בואו נדייק בלשון כשחכמינו אומרים קנאת סופרים תרבה חכמה אנחנו יודעים שיש ביטוי חכמים ויש ביטוי סופרים
לפעמים אומרים שהחכמים נקראים סופרים לפעמים מזכירים חכמים וסופרים עיר מלאה חכמים וסופרים סימן שזה שני דברים
אז הוא אומר למה אמרו קנאת סופרים תרבה חכמה ולא אמרו ולא אמרו קנאת חכמים סופית חכמה הוא אומר כי מי שחכם באמת
הוא לא מקנא הוא לא מקנא דרגת הקנאה שגורמת לאדם התפתחות זה ברמה מסויימת של חוכמה שנקראת סופר אני אתייחס עוד מעט לבחינת החוכמה של הסופר
אבל
החכם האמיתי הוא אחד כזה שרודף להשיג ורודף להתקדם יש פסוק במשלי הוא אומר תן לחכם ויחכם עוד מפרש הרבי הרחב מה זה
תן לחכם ויחכם עוד
אתה לא נותן לך חכם תסתכל את הבית של ההוא תסתכל את החוכמה של ההוא ותקנה וימותו הקנאים ותתקדם
ככה זה לא החכם הוא קלט את הרעיון והוא מקנא לרעיון הוא לא מקנא בבני אדם
זה בחינת תן לחכם ויחכם עוד ואילו הסופר
לא הסופר סתם אני מתכוון ולא הסתם סופר אלא הבחינת חכם שהוא סופר
הוא קנאי הוא מתקדם רק באמצעות קנאה קנאת סופרים מביאה להם חוכמה הם לא הופכים להיות חכמים בעצם הם הופכים להיות זה נקרא חכמים בדעת הנקנה מה זה נקרא דת הנקנה סליחה על הביטוי יש בהמה אילפו אותה
היא יותר אינטליגנטית ממה שהייתה לפני האילוף זה נקרא דת שקונים אותו זה לא דת שמתפרצת מתוכי פנימה אלא זה דת
שהכנסתי אני אל תוכי מבחוץ אז הבחינה של סופר זה אחד כזה שרוכש את החוכמה מבחוץ היא לא חלק מהאושיות שלו היא לא הפכה להיות אצלו טבע שני ובגלל זה עם 4 אצלו חכמה
המחשב גם חכם הוא חכם יש לו
דיסק אר דיסק שמחברים ואז יש לו חוכמה אז לא הפך חלק מהאישיות שלו חכם זה שם העצם חוכמה וחכם זה שני דברים
החוכמה זה החומר הלימודים שאפשר ללמד אותו והחכם זה שהוא זה שהתאמצן עם החוכמה היא הפכה להיות חלק מהאישיות שלו עד שהוא נקרא בשם העצם חכם הסופר לא הגיע לרמה של החוכמה הזאת שהחכמה התחברה איתו בעצם הוא פשוט יודע לשלוף ידע ועל זה אומרים חמור נושא ספרים זה ביטוי
אתה יכול להיות חמור זאת אומרת אתה באישיות שלך לא אישיות שלך חם אבל אתה קנית חכמה
אני אני חושב שאני לא מפתיע אותכם שישנם אנשים
הרמה את הפנים שלהם הם לא משהו של חוכמה מיוחדת הם דגרו על החומר הם ישבו הם עשו את המבחנים והם משמשים כעורכי דין או משמשים כרופאים
הם לא הרופאים הכי מוצלחים אבל יש להם תעודה זאת אומרת הם לא התחברו לחומר הנלמד זה לא חלק מהאישיות שלהם
והם בכל זאת משמשים בתפקיד זה דברים האלה אלא נמצאים בכל רחוב בכל עיר בכל מי בכל סוג של מקצוע זה קיים
זה נקרא סופר לפי לפי המשמעות שאנחנו לומדים היום ויש את החכם שהוא משהו עצמי יותר הוא משהו אמיתי יותר הוא משהו פנימי יותר אז מה שאומר לנו בעצם הרבי הרשע הוא אומר לנו
שבעצם לא מה שחשבנו עד עכשיו עד עכשיו חשבנו שקנאה שמקדמת היא הקנאה החיובית הוא אומר תשמע יש יש דרגה גבוהה יותר מזה יש מצב שהאדם מחפש את המהות
הוא לא מחפש
להיות כמו מי והוא אומר איפה יהיה ההבדל ההבדל יהיה וכשאני נפעל רק בגלל האנשים שסביבי ברגע שהצלחתי למצות את עצמי ביחס אליהם בניתי בית
אני מתחרה עם כל החברה של השכונה שלי הוילה שלי כמו הווילה שלהם אני אין לי שום עניין להתקדם הלאה כי כל הקידום כל ההתפתחות שלי הכלכלית או הרוחנית או מחשבתית הייתה רק בגלל שאני רוצה להיות כמו שהם אבל אחרי שכבר נעשיתי כמו שהם אני
יושב על זרי הדפנה מה שאין כן החכם בעצם החכם לא הסופר והוא מתקדם כל הזמן לכן הסופר נתפס כאחד שהוא ברמה רוחנית או מוסרית רמה מסויימת נמוכה יחסית ואילו החכם בדרגה הרבה הרבה יותר גבוהה הרבה הרבה יותר מהותית
יש אדם שהוא דתי מהבית ויש אדם שהוא נקרא חוזר בתשובה
מי מביניהם חכם מי מביניהם סופר לפי הטרמינולוגיה שלמדנו היום חוזר בתשובה יכול מאוד להיות סופר יכול מאוד להיות חכם
זאת אומרת יותר מצום מצוי אצלו שיהיה חכם מה מה פירוש הדברים החכם
החכם זה אחד כזה שמחפש את הרעיון הוא לא מחפש להיות כמו כל החברה שבה הוא נמצא הוא מסוגל אפילו ללכת בניגוד לחברה שבה הוא נמצא הוא לוחם הוא יכול ללכת אפילו
נגד מה שהוא היה רגיל עד היום זה חכם זה הגדרת חכם בתנ"ך ואילו הסופר איך אומרים בעברית סלנגית הוא סופר מה שאומרים כולם הסופר
כן סופר אותם הוא סופר אותם החכם לא סופר אותם אבל זהו כן סופר אותם
ואז מה זה במה זה מתבטא שהוא משתדל להיות כמו כולם הרבה פעמים יכול להיות אדם שהוא דתי והוא דתי בגלל שאבא שלו דתי
בגלל שהחינוך שלו דתי וככה הוא כמו נוסע בכוח האנרציה אין פה משהו
שהוא יוצא מעצמו בקרבה אלוקים ויש אילו בעל תשובה עכשיו אם הייתי יושב בישיבה של דתיים והייתי שואל אותם יש בעלי תשובה ויש דתיים מבית מי חכם מי סופר מה הם היוונים לי הם היו הם היו אומרים ההיפך אתם יודעים למה כי הגמרא אומרת שפה למטה רואים משהו אחד שמסתכלים על הדברים אספקלריה של למעלה מהאספקלריה של התורה אתה רואה את העולם הפוך
מי שהולך נגד הזרם מי שהולך נגד
הוא עושה מלחמה אז הוא באמת חכם הוא נמשך למהויות הפנימיות משום שהיה לו משהו אחר גם כן היה לו אפשרות לעשות משהו אחר
החינוך שלו היה אחר שום דבר לא חייב אותו ואילו האדם שהוא כמו שאומרים הוא בתוך זה יש לו איזה שהוא כמו שאומרים תלם שהוא רגיל בעניין
מה שכתוב במקרא כתוב שמשה רבינו חיפש חכמים ונבונים כדי שהם יהיו דיינים חכמים ומצא נבונים מול לא מצא
מה ההבדל בין חכם לנבון שחכם כאשר מביאים לפניו משהו אז הוא שומע לומד נבון גם כשלא מביאים מולך ומחפש את החוכמה
בדרגה כזו של גבוהה של נבונים הוא לא מצא אבל היום אנחנו לומדים על החכמים והסופרים אז בהקשר קצת שונה של מה זה בחינת חוכמה אמיתית חכמה אמיתית שהאדם מצליח לצאת מעצמו ועושה את הדבר מפני שהוא דבר זה ההגדרה ונתקדם הלאה של
המסקנה השורה התחתונה לפי מה שלמדנו עד עכשיו שהקנאה של הסופרים שמרבה חוכמה היא קנאה צריכה
שצריכה עיון צריכה ויסות צריכה סיאטה
זה קנאה מאוד מאוד זה אומנם כן זה אומנם מקדם את העולם זה מקדם את העולם אבל זה ברמה מאוד מאוד מסוימת באה תורת החסידות ואומרת על זה מתוך שלא לשמע בא לשמע האדם מתחיל עם קנאה של סופרים
בסופו של דבר הוא יכול להגיע להיות חכם באמת זה הוא יכול להתקדם מהסופר מדרגת הסופר לדרגת החכם זה אפשרי
כי מתוך שלא נשמע בה לשמה הרבה אנשים עומדים וטמאים שבשטח זה לא נראה ככה
בשטח אתה רואה בני אדם שהתחילו שלא לשמע וסיימו שלא לשמע התחילו בשלא לשמע קטן וסיימו בשלא נשמע גדול וזה לא מובן מה חזל התכוונו באה תורת החסידות הרבי בלוקי שיחות מתייחס לשאלה הזאתי והוא מדייק
מילת מפתח
מתוך שלא לשמע בא לשמע מתוך מתוך
בתוך התוחיות של שלא נשמע חייבים להיות ניצנים גנטיים של לשמע אם
בתוך התוך של ולא לשמע אין ניצנים של לשמע לא התפתח מהצמח הזה אף פעם לשמע במילים אחרות
מחמור אף פעם לא יוולד בן אדם
מבנאדם לא יוולד אף פעם חמור לא יכול להיות שאבא כזה שקוראים לו שלא לשמע יוליד בן שהשם שלו ישמע לא יכול להיות דבר כזה אלא מה האדם נדרש
האדם נדרש שכשהוא עסוק בשלו נשמע יטמיע בתוך השלו לשמע שלו גנים של ישמע איך הוא עושה את זה אם הוא מודע אם יש לו מודעות עצמית אני לא אוחז בדרגה של לשמה אבל אני שואף להגיע לשם
בינתיים אני עושה שלא לשמע בינתיים אני עושה למען הכבוד למען הכסף למען השררה
למען העולם הבא למען המצווה למען כל מיני דברים שהם שלא נשמע לגמרי אבל אם הוא מודע לזה שזה לא השלמות האמיתית של הנפש סוף כל סוף בוא יבוא בוא יבואו יגיע לדרגה העמוקה והפנימית של הלישמה מתוך שלא לשמע אם בתוכיות אז שלא נשמע טמון לשמה זה ילך יפציע ויתגלח החוצה אבל זה צריך להיות מודע
זה צריך להיות מודעתי זה
זה חייב להיות מודע אתה אם תעשה שלא נשמע מהתחלה עד הסוף אתה רק תשמין את השלוש וכמו שאמרתי הוא היה קטן בהתחלה והוא הסתלם הסתיים גדול בסוף אבל אם אתה מכניס ניצנים של ישמם בפנים בפנים שהייתי רוצה לעשות לשמע רק שאני לא מוכן לזה מובטח לך שבסופו של תהליך תגיע ללישמע עכשיו קצת יותר פיתוח של הרעיון
חזל מספרים לנו במסכת חגיגה
בדף אצלו שהיו כמה חכמים שנכנסו לפרדס אחד לא יצא אחד יצא והשתגע רבי עקיבא היה היחיד שנכנס בשלום ויצא בשלום הפרדס זה הסודות של התורה
זה לא לפרדס של של ההדרים שלנו פה
החסידות מפרשת רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום כיוון שהוא נכנס בשלום לכן הוא יצא בשלום עוד יותר רבי עקיבא תכנן לצאת בשלום
אצלנו יצא בשלום במילים עכשוויות ישראליות כאשר אתה שם את הפוקוס אתה ממקד את עצמך עם מטרה אני נכנס כדי לעשות 1 2 3 יש אנשים כאלה
שמחברים להם לרגל איזשהו משהו כבד ואין על הספינה והם יורדים למטה הם קופצים צוללים למעט הסותמים את האף צוללים למטה אוספים פנינים עושים משיכה עם
חבל ומעלים אותם למעלה אני לא יודע איך קוראים להם אבל זה אז יש כאלה שיורדים עם מסכות אבל אנשים פשוטים שלוקחים אותם ככוח עבודה זול לדאבוננו ככה זה
וזה באזורים כאלה שגם כן יש דגים מסוכנים לפעמים מרימים מרימים רק את הרגל שלהם אבל האנשים האלה הם צריכים להיות מאוד ממוקדים אין להם הרבה זמן אוויר אז שהם יורדים למטה עם הכובד הם צריכים להספיק רק מה שאתה רואה מול העיניים לתפוס לסמן שיעלו אותך אחרת אתה מאבד את היכולות שלך להחזיק את האוויר כל כך הרבה זמן כי הם לאורדים בלי שום בלי שום מסכה
אני אומר שהאדם בכלל
כשהוא נכנס לאיזה שהוא דבר והוא ממקד את עצמו מה בדיוק אני צריך לעשות שם והוא עושה את מה שהוא עושה ויוצא אז הוא עשה משהו אבל כאשר הבן אדם אומר נראה ניסע לבחון ופה ושם זה יכול להימתח ולהימרח וזה ללא תכלית וללא כלום אתה לא מגיע לשום דבר רק אם האדם ממקד את עצמו הוא מגיע לאיזשהו לאיזה שהוא לאיזה שהוא יתרון לאיזה שהוא לאיזה שהיא
בחינה זה מה שקרה אצל רבי ככה מפרש את החסידות זה מה שקרה אצל הסל רבי עקיבא שנכנס
שלום ויצא בשלום רבי עקיבא תכנן אני נכנס לפרדס שזה שכרון חושי מסוים שקרון בכף זה שכרון חושי מסוים שאני הולך לשמוע עכשיו סודות איומים אבל אני רוצה להוריד את כל הסודות האלה לעולם הריאלי לחיים הריאליים בעולם שלנו
אני לא רוצה להישאר שמה באיזה שהוא מקום בעולם העליון וכיוון שרבי עקיבא תכנן ככה אז באמת הוא לא נתן לעצמו היה בתנועה של רצון
תנועה של רצו בנפש תנו של בריחה שהנפש יוצאת מעצמה וכל פעם שהוא הרגיש שהנפש יוצאת מעצמה הוא החזיר את עצמו עם המודעות הזאת אבל אני צריך לחזור בשלום אבל אני צריך לחזור בשלום
אני צריך לחזור בשלום שהוא לא שכח את המטרה הזו אז הוא גם יצא בשלום הוא נכנס בשלום הוא יצא עם כוונה של לצאת בשלום נתנו נכנס בשלום וזה בדיוק הנוסחה שמלמד אותנו הרבי בנוגע לשלא לשמע אתה יכול לעשות שלא לשמע אבל אם בתוך שלא לשמע אתה מצפה
מייחל אתה מבקש אתה מודע לזה שאתה סוף כל סוף רוצה להגיע ללישמה אז תגיע אבל אם אין לך שום מודעות לעניין אתה עושה את הדברים שלא נשמע נקי ללא שום מודעות לזה שאתה רוצה להגיע ללשמע אז זה ישאר
במצב הזה כל הזמן וזו הבעייתיות שעליה דיבר שלמה המלך שלמה המלך טען שיכול מאוד להיות שהאדם נכנס לרמה מסוימת של קנאה
והוא נכנס לקנאה שלא נשמע קנאת סופרים שלא לשמע והוא נשאר סופר כל החיים שלו והוא לא הגיע לדרגת חכם שהחכמים לא מקנאים אלא עובדים את השם עובדים את המטרה למען המטרה ולא למען השכר אז זה השלב הראשון של שלמה המלך ביכה השלב העמוק יותר מה הפריע לשלמה המלך
בשלב המתקדם הוא רצה לומר שתדע לך שאפילו כאשר
האדם
עובר סיסטם מבחינת סופר לבחינת חכם שההבדל ביניהם זה שהסופר עושה שלא נשמע והחכם עושה שלא נשמע גם זה עוול ורועות רוח וכאן אנחנו עומדים טמאים על השלב השני ושואלים את עצמנו שלמה המלך חכם מכל אדם מה לא בסדר בזה עלינו דרגה עברנו מבחינת סופר לבחינת חכם
נכנסנו בשלום יצאנו בשלום ואף על פי כן אתה אומר לנו
הקינאת סופרים הזו שהעלתה אותנו והרימה את הכישרון שלנו ופיתחה את העולם והגענו לאיזה שהיא לאיזה שהוא אידיאל אמיתי ואתה מסיים לנו בסגנון מעליב ופוגע אבל ורואות רוח מה עומד מאחרי המילים ששלמה המלך באה התורת החסידות על השלב השני הזה של האדם שעבר מבחינת חכם סליחה מבחינת סופר לבחינת חכם והיא שואלת מה הבעיה כאן
ואז היא מגלה לנו משהו עמוק
היא מגלה לנו דבר כזה אדם
כל אדם שהיה סופר אני אני אני מקווה שאנחנו צועדים ביחד שאני אומר סופר אנחנו מבינים על מה אנחנו מדברים על אדם שעובד שלא נשמע שעובד למען מטרה למען אידיאל לא העניין
בעצמו מעניין אותו אלא הכבוד הכסף השררה הדברים החיצוניים של הנפש הבהמית הם אלה שמקדמים אותו בעשיית הטוב שלו שזה בסדר לשלב מתחיל אבל כדאי שהוא ישתחרר מזה
אז באה תורת החסידות אומרת ככה כל פעם שהאדם עבד שלא לשמע הוא השתמש בנפש שלו עם תבלין שקוראים לו התנשאות הוא רצה לנסות את עצמו הוא רצה להרים אותו ההתנסות הזאתי קוראים לה בלשון של העבודה בנפש האדם
בחסידות קוראים לה גסות הרוח
מה הגסות הרוח איך אומרים זה גם אני יכול זה מאמר של הרבי הזקן גם אני יכול הקנאה מושתת על המשפט
המפתח הזה ראיתי משהו שמישהו אחר עשה למה רק הוא למה שרק להם יהיה למה שרק הם יהיו גם אנחנו נקים מפלגה גם אנחנו נעשה גם אנחנו נראה להם בואו נראה לכם כן אנחנו רוצים למצות את עצמנו למה ניתן
מתוך תנועה שאני גם יכול זה התנשאות פנימית אומר האדמור הזקן במאמר שההתננסות הזו באמת מעלה את האדם יפה היא מעלה אותו לגבהים הוא יכול להיות חכם
הוא יכול להיות סופר ואחר כך הוא הופך להיות חכם וחכם אמיתי אבל אבל משהו שומני של גסות הרוח עדיין נשאר בו ואז שהוא לא יעמיס את גסות הרוח הזו היא נמצאת ועל בחינת גסות
רוח שנשארה בו כתוצאה מהקידום שהוא התקדם על גסות הרוח הזו אמר שלמה את החלק האחרון בפסוק שלפניכם שגם זאב ואוט רוח כאילו שלמה המלך מזלזל אומר עלית עלית עלית עלית מסופר עלית לחכם אבל אחרי הכל כשישאלו אותך אדוני מה קידם אותך
איזה שהוא חבר שקיניתי בו הוא זה שקידם אותי נכון בסוף הפכת להיות רופא ובסוף כל עניינך זה להציל חיי אדם אני מדבר במצב החיובי של העניין
ואתה מציל חיי אדם אבל אומר שלמה המלך אבל היסודות שלך באיזה שהוא מקום יסודות לא נקיים מכיוון שעשית את זה שלא נשמע הזבל ורואה שימו לב שלמה המלך לא אומר שזה שזה שזה כלום זה אבל ורואות רוח אבל זה בחינה שאנחנו אומרים שכשיבוא משיח התורה שאנחנו לומדים היא אבל לעומת תורתו של משיח אבל זה לא הפירוש אפ
זה
משהו ביחס למשהו גבוה יותר זה כלום מדובר פה על משהו שהוא קיים הוא ישות הוא אמיתי אבל ביחסיות הוא לא
הוא לא מושלם זה נקרא אבל הבל ריאות רוח זה לא רע מוחלט
זה יש פה משהו טוב אבל המשהו הזה הוא כמו שאומרים לא מושלם ועל זה מבקש שלמה המלך שלמה המלך אומר זה בעייתי אז אם שלמה רק אמר שזה בעייתי בא הגמרא במסכת סוטה בדף איי
והיא אמרה שזה הרבה יותר זאת אומרת היא הגדירה את זה אני רוצה לצטט לפניכם את הלשון הגמרא אומרת כל אדם שיש בו גסות הרוח לסוף מתמעט
מתמנת יש לו המון המון משמעויות גם שזה מקצר לו את החיים חלילה וזה מתמעט גם במובן פנימי שבסופו של דבר העוצמה הרוחנית של החוכמה שלו אמרנו שהוא הפך להיות מסופר לחכם העוצמה הרוחנית של החוכמה שלו מתמעטת מתמעט לו החוכמה בקיצור השומנים האלה שהוא נושא איתו מכל
העבר של הקידום שלו ואמנם הוא הגיע לדרגות יפות אבל השומנים האלה מכפידים עליו
זה מכביד עליו לעלות לנסוק לגבהים גבוהים יותר כי השורש הוא בעייתי אז עכשיו אנחנו צריכים לחפש ולמצוא איך מתקנים את זה האדם החכם לא מקנא ומכיוון שהוא לא מקנא אין לו גסות הרוח
האדם הסופר שכולנו סופרים אז אדם הסופר הוא חכם ברמה מסויימת והוא חכם המתקדם באמצעות הקנאה והוא עלול זאת אומרת הוא יגיע בסופו של דבר לחוכמה אמיתית אבל אחרי שכבר הגענו
חכמה האמיתית הוא צריך להשיל מעצמו מצבורי שומן שליליים שומן שקידם אותו שומן מהעבר איך הוא מוריד את השומן הזה זה עכשיו אנחנו רוצים לדבר
אני רוצה להסביר את זה באמצעות סיפור אחד מהתלמידים של הבעל שם טוב זה שמו
היה רבי פנחס הוא חיבר ספר הפלאה היו היו שני רבי פנחס היה רבי פנחס מקוריץ והיה רבי פנחס
הוא היה אח של רבי שמעלקא מניקלשבור אז רבי שמעלק רבי פנחס בעל האפליה זה אחר זה שני רבי פנחס הם היו שני שני האחים צדיקים גאונים זה היה רב בן ניקלשבורג וזה התקבל
התקבל לרב בפרנקפורט הוא היה רב שם כשהוא התקבל לרב חבר'ה זה זה דבר שיכול להועיל לנו
יש פה איזה שהוא קוד שאנחנו צריכים לקחת אותו מהסיפור כשהוא התקבל לרב הקהל הקהל קיבל אותו
תרועות שמחה ועשו לו המון כבוד בכניסה שלו לעיר אני לא זוכר אם פירקו את הסוסים מהעגלה ומשכו אותו במקום האנשים משכו את העגלה במקום סוסים או משהו אחר אבל עשו לו המון המון המון כבוד והוא ישב בעגלה פתוחה כזאתי וראוראו
שהוא ממש עצוב הוא היה ממש קודר אחר כך הגיעו לבית הכנסת ושמה עשו ככה סעודת הכרה
ואחרי שהתפזרו כולם אז כמה מקורבים הלכו אליו לבית החדש שלו והמשיכו את ההתוועדות ואז הם באו אליו ושאלו אותו מורנו ורבינו עטרת ראשינו אנחנו רוצים להבין
ראינו אותך שאתה כמעט הולך לבכות שלקחנו אותך
הכנסנו אותך לעיר מה מה מה מה חשבת באותו זמן הם היו בירידות קרובה איתו
הם הרשו לעצמם לשאול שאלה כזאת מה חשבת באותו זמן אז הוא אמר להם תדעו לכם
שכל פעם שמביאים לאדם כבוד באותו זמן באים כל המקטרגים בשמיים ומקטרגים עליו
מביאים לו כבוד וזה כנראה מגיע לו אז בואו נבדוק את התיק שלו אנחנו יודעים שאף אחד לא היה רוצה שיעלו דווקא את התיק שלו למדגם לא בבנק ובטח לא במס הכנסה זה לא זה לא סגולה לשום דבר לכן
מכיוון שכך בעצם כשאנשים מביאים כבוד לאדם ככה הוא מסביר להם הם עושים לו נזק כבר היה עדיף שלא תביא לי כבוד אבל הוא אמר בפנימיות הם עושים לו טובה
הוא יכול לתקן את זה הוא יכול מה הוא יעשה אם באותו זמן שמביאים לו כבוד הוא ירגיש את עצמו עין ואפס הוא יבטל את עצמו אז אז איך אומרים אין בדיקת תיקים עכשיו אומר מה אני
באותו זמן חשבתי אני פשוט דמיינתי את הלוויה שלי הרבה אנשים הולכים וכל אלה מלווים את הארון אני בראש וכולם מחרי ככה הוא פשוט הוריד את העוצמה של ה איך אומרים של הגזים
הסוד התוספת בפנים שהיו מעלים לו כמו שאומרים ניפחו אותו ושיבחו אותו וכולו וכולי וכולי וכולי
אז אני לוקח את הסיפור הזה שזה לא סיפור זה הדרכה לחיים זה הרבה יותר מסיפור אז כשאנחנו רוצים להתבונן עכשיו בנקודה שאנחנו אוחזים אנחנו רוצים להבין איך אני משיל מעצמי את השומן הזה של העבר של גסות הרוח
זה פשוט דורש ממני איזה שהיא עבודה של ביטול הבטול העצמי שלי
זאת
אומרת
יכול להיות בן אדם סופר וסופר של תורה זה מישהו גאון ומי סופר הוא הפך להיות חכם חכם זה גאון הגאונים ואף על פי כן עדיין תהיה בו הגסות הרוח וגסות הרוח תוריד אותו לשאול מתמעט ורק אחרי שהוא יעמיס את השומן הזה על ידי שהוא יהיה בביטול כמו שעשה רבי פנחס בעל ההפללה אז הוא יכול כמו שאומרים להגיע לשלמות בתיקון המידות שלו
אז הוא כמו שאומרים תיקן את מידת הקנאה
שגם שלמה המלך אומר עליך לא אמרתי גם זבל ורואות רוח זאת אומרת האבל ורואות רוח שמדבר שלמה זה עד בחינה מסויימת הבחינה הבחינה של הסופר או הבחינה של הסופר שהפך להיות חכם על כל פנים אבל נשאר בו גסות הרוח אבל מי שהצליח להשיל מעצמו גם את בחינת הסופר ואחר כך גם מבחינת גסות הרוח זה האדם השלם זה כבר לא אבן ולא רק רוח
זה נקרא תיקון מידת הקנאה ברמה הכי גבוהה
עכשיו הנושא הזה של גסות הרוח כשלעצמו הוא נושא כבד הוא נושא שמצריך המון המון עבודה פנימית של האדם להסיר את גסות הרוח הפנימית זה דבר קשה ואני רוצה להמחיש עד כמה זה יכול להיות קשה עד כמה זה קשה
הרבי רץ בספר השיחות שלו מספר
שהיה יהודי פרוש אתם יודעים מה זה פרוש פרוש זה אחד כזה שהוא לא יושב
על מיטה ומתנזר מכל זה וכל כולו רק בתורה בתפילה היום אין דברים כאלה כמעט אבל זה פרוש הפרוש הזה כשהוא היה מדבר עם אנשים הוא לא היה שקרן שהיה מדבר עם אנשים כל מילה שניה שהוא היה אומר
אליהו גיללי אליהו התגלה אליי ואמר לי ענה לי פעם אליהו בחלום פעם סיפר לי אליהו קבוע הוא כך היה מדבר
אבל סמך מה היא כתוב בספר תנא דבי אליהו שמי שמתענה 40 יום רצופים
הוא זוכה לגילוי אליהו
והבן אדם הזה כל החיים שלו בהטענות אחת הוא כל הזמן התענה אז הוא באמת זכה לגילוי אליה
בקיצור הבעל שם טוב זימן את התלמידים שלו ואמר אנחנו נוסעים לכפר הסמוך בכפר הסמוך היו שני האנשים היה את הפרוש היו הרבה אנשים אבל שני אנשים שהברשנות
הוא רצה להביא מהם המחשה היה את הפירוש הזה שסיפרתי לכם והיה יהודי פשוט שבפשוטים שהיה למקצועו הוא קיים את מאמר מאמר
חזל פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריאות מי שיודע מה זה לפשוט נבלה ואיזה עבודה מסריחה זה זה עבודה לא נעימה בכלל וזה היה
היהודי הזה עבד בעבודה הזאתי היהודי תמים פשוט אומר פרקי תהילים כל הזמן שהידיים שלו היו נקיות היה אומר פרקי תהילים כל הזמן בעל פה
הבעל שם טוב מכניס את התלמידים שלו לבית של היהודי הפשוט הזה ואמר להם כולם לעצום עיניים לא כתוב בשיחה מה הם ראו אבל כתוב שהם ראו גילויים מאוד מאוד גדולים יריד גדול ככה כתוב יריד גדול מן השמיים שיורד לבית של של האיש הפשוט הזה אחרי שהם התפעלו איך אדם פשוט ואיך בית כזה
חורבן זוכה לגילויים אלוקיים כאלה אומר להם עכשיו תבואו בואו לבית של הפרוש
להם לעצום את העיניים והם ראו נחשים ועקרבים מסתובבים
ואז אמר להם הבעל שם טוב כשהם יצאו תדעו לכם
שהפירוש הזה באמת זוכה לגילוי אליהו
אבל לגילוי הנשמה הוא עדיין לא זכה ותדעו לכם שגילוי הנשמה הרבה יותר גדול מגילוי אליהו
גילוי הנשמה זה התיקון הפנימי של החלקים הרבדים הפנימיים של הנפש שעליהם דיברנו עכשיו אמר להם הבעל שם טוב הנחשים שראיתם זה מגסות הרוח שהייתה לו על זה שיש לו גילוי אליהו
יש לו יישות מזה יש לו שמחה איך אומרים הוא משוויץ פנימית על זה איך אומרים השומן עדיין ישנו באיזה שהוא מקום מזה
נולדו הנחשים הסביר להם הבעל שם טוב למה נחשים דווקא לפני שהשור הזה שהשורש של השורש של השורש זה
נחש הקדמון מה היה הסיפור של הנחש הקדמון קינאה הוא קינא באדם הראשון ומזה הוא הכטיא את אדם וחווה והכל התגלגל מזה
אז כיוון שהוא עדיין כמו שאומרים טיפוס שיש לו גסות הרוח שהגסות הרוח היא תוצאה של קנאה אז כיוון שכך זה בא בדמות נחשים שאתה רואה עדיין קיימים וזה סיפור מפחיד זאת אומרת יכול להיות לפי זה עובד השם צדיק פנימי זוכה
לגילוי עליהיהו
אבל הוא עדיין נחש זאת אומרת הוא עדיין שייך לבחינת הנחש האגו עדיין לא מבוטל לגמרי הוא לא הוא לא הוא עדיין
הוא עדיין גס רוח באיזה שהוא מקום עדין הוא ממש מאסטר הוא ממש גורם
לא פשוט מבחינת הניקיון הפנימי שלו אבל מאחורי כל הזכויות הפנימי עומד אגו אפילו האגו הכי קטן בשביל היהדות הצרופה
זה עדיין נחשים ועקרבים בשבילנו זה דרגה גבוהה אבל באמת זה עדיין אליהו נגלה לו סתם שתראו אליהו מתגלה גם לאנשים כאלה זאת אומרת זה יכול להיות
יכול להיות זה טקטיקה טוב זה אנחנו זה אנחנו הבנו אני רוצה עכשיו לראות את הנקודה הזו מבחינת גסות הרוח זה ממש מעניין איפה היא נמצאת אצלנו בפרשת השבוע בצורה ממש ממש ישירה
בפרשת השבוע אחרי שעם ישראל כבר קיבלו את המן והם כבר 70 והכל בסדר עכשיו הם רוצים בשר חזל מספרים שהם רצו בשר בקר לא לא כתוב שהם רצו בקר
הם רצו בשר אבל חזר מספרים שזה היה בשר
התאווה הייתה לבשר בקר דווקא בסוף אנחנו יודעים שהם קיבלו את הסלב שהסלב הוא עוף הוא לא בשר בקר הרבי האמצעי ב-1 מהמאמרים שלו מחלק את את הבריאה הוא אומר
בשר בקר זה הדבר הכי מבושם שיש וזה הסיבה גם שעל פי הלחץ
צריך לעשות לו
שחיטה וכל הכנות ומליכה כי הוא לא ממש ממש ממש כשיר לאדם לנפש האדם לתקן לתקן אותו
להביא אותה לזיכוך פנימי מספר שתיים אחריו זה
העוף
שהעוף הוא נוצר מןריקק העוף לא נוצר
מהחול כמו הבעלי חיים העוף נוצר מתערובת של מים וקצת בוץ אז היסוד של העפר בעוף נמצא- מאשר בבשר בקר כיוון שכך העוף מבחינה רוחנית הרבה הרבה יותר מזותרות
מאשר הבשר
לכן לאכול עוף יותר טוב מבחינת מבחינת התיקון הרוחני יותר טוב מבשר בקר העוף הוא עדין הרבה יותר כן הדרגה יותר גבוהה מזה זה דגים
דגים הם הם הם לא צריכים אפילו שחיטה העוף צריך שחיטה עצם זה שהוא צריך שחיטה אז הוא צריך בירור
צריך תיקון צריך הכנה רוחנית כדי שיהיה מוכן לאכילה את האדם הדגים עצם זה שאוספים אותם זה גם מכשיר אותם לאכילה אתה לא צריך להכשיר אותם כי הם כבר מוכנים לאכילה בעצם
אנחנו לא מתייחסים עכשיו לדין בצער בעלי חיים אנחנו מדברים מבחינת כשאתה אוכל כבר דג אתה לא חייב לאכול אותו אין לך דין לשחוט אותו השחיטה היא לא באה רק בגלל צער בעלי חיים
הסיבה הפנימית של השחיטה לא בגלל הצער בלבד היא באה בגלל שכדי שהאדם יוכל לאכול בשר הוא צריך להעלות את הבשר לקדושה לרמה מסוימת קדושה אחרת אי אפשר לאכול אותו
זה אסור לך לאכול אותו בשר נבלה ובשר חזיר זה אותו דבר
בשר פרש על נבלה שלא שחטו בבשר חזיר הם אותו דבר מבחינת הבעייתיות שלהם התורנית הדגים לא צריכים לעשות את המשחיטה הזאת הם לא צריכים הלכות כדי לאכול אותם אם יש להם סנפיר קשקשת הם כשרים לאכילה אין לי אותם בעיה באמת אני לא נכנס מבחינה בריאותית כי אני לא רופא
אני מדבר כעת מבחינה הלכתית תורנית אין עם זה בעיה אם יש לו סנפיר קשקשת הוא כשר הוא לא צריך אתה לא צריך לאסוף אותו חי דווקא ברגע שהוא דג כשר הוא לא צריך שחיטה השיטה
השחיטה היא אחת
זה הכל הוא לא צריך את זה יש הרבה הלכות שאנחנו לא נכנס אליהם עכשיו שהדג באמת נקרא מים הדג במהותו מים
זה נוגע לכל מיני דינים אבל הדג הוא יותר מים מאשר העוף העוף יש בו תערובת של חול קצת נמשיך הלאה אנחנו מגיעים לסלב השלב הוא מעניין
קודם כל זה חידוש שלא ראיתי אותו בשום מקום חוץ ממאמר של הרבי האמצעי הוא טוען שהאוף סלב לא צריך שחיטה הוא אומר ומה הוכחה
זה פסוק מפורש כתוב שהם אספו אותו ואכלו אותו אז הוא אומר הם אספו אותו כמו שאוספים דגים דגים אוספים אותם
ובאסיפתם מכשירתם
עכשיו מהו מיוחד הוא מיוחד שהוא מאוד מאוד שומני אני לא יודע עם הסלב שלנו אני לא בדקתי אותו אבל השלב ה כן לא משנה אבל ביסוד אני רוצה להסביר משהו רוחני לעניין
כי אנחנו אף פעם לא נדע אם זה השלב שהיה שם במדבר במסורת היסודית השלב הזה שהם קיבלו הם לא היו צריכים לשחוט אותו למה
כי מהבחינה הרוחנית הוא היה מאוד מאוד עדין הוא היה מלא שומן היה צריך אפילו איך אומרים 13 כמו שאומרים ניקויים של שומן היו צריכים לעשות בו כמו שאומרת הגמרא אבל זה היה הבשר שנתן להם הקדוש ברוך הוא אז שואלים למה הקדוש ברוך הוא נתן להם את הסלב
אז התשובה הייתה נקראה הם אין דרשו בשר אבל אלוקים- פחד על גסות הרוח
יוצר להם כתוצאה מאכילת הבשר וגם עוף לא רצה מספיק הם כבר בדרישה שלהם התבהמו באיך אומרים לא מספיק מה שנתתי לכם עוד אתם רוצים את זה ורוצים את זה ורוצים את זה
אז נתן להם דווקא את הסלב התאווה שלהם הייתה כל כך גדולה שהם הם לא הם לא נרגעו עם זה אז הבשר עודנו בין שיניהם והיה להם מגיפה שבאה להם אבל בעצם אנחנו לומדים מכאן וזה דבר מעניין
איך שהקדוש ברוך הוא דואג שהאדם לא יהיה גס רוח
להשתדל שהאדם לא יהיה גס רוח עד כמה שהוא יכול עכשיו מה אני איזה תובנה אני רוצה ללמוד מזה
אני אני אני מנסה להשתדל לתת לפחות דוגמה אחת למה שאני מלמד שאר הדוגמאות אנחנו נצטרך לעשות עבודה כל אחד עם עצמו
אני רוצה לתת המחשה לנושא הזה
של של חוסר הגשמה
מה התחדש לנו בפרשת השבוע מהקדוש ברוך הוא התחדש דבר כזה
קחו את זה לחיים שלכם בלי קשר לבשר ובלי גשר לדגים ובלי קשר לשחיטה קחו את זה משהו לחיים
יש לפעמים שהאדם מודע להנהגה לא טובה מסוימת
שיש לו
הוא מודע לזה
והוא אומר לעצמו אני כבר עושה את זה
אז כבר מה זה משנה מוסרי יותר מוסרי- אני כבר עושה את זה אז אני אעשה איך שבא לי ואיך שנוח לי אם אני לא מוסרי כבר אז אני לא מוסרי כמו שאומרים
אני מתגלגל בכל המדרגות
מה הקדוש ברוך הוא בפרשה שלנו ומלמד אותנו כלל יש לי עם
סליחה על הביטוי טעוני טיפוח נתתי להם עשיתי להם קראתי להם את הים הכל 10 מכות הכל אני עושה בשבילהם
ואחרי הכל בשר קובב תביא וזה מה קרה לכם חברה הכל קיבלתם הכל יש לכם והבעיה הייתה גם שהיה להם עדרים של כבשים איתם אז תשחטו תאכלו מה אתם רוצים ממני
מה אתם לא רגועים לא תלונות אתם מכירים את הקוטרים מה את הקוטר
התורן זה עם ישראל נרגנים נרגנים לא בשר תשחו תאכל לא רוצה תביא לי בשר אתה לא מכיר את הישראלים אני לא מבין נראה לך משהו
אז השאלה הנשאלת השאלה שלך מה אתם רוצים אלא מה הטענה שלהם הייתה לא צודקת
טענה לא צודקת משום מה זו סוגיה בפני עצמה אלוקים נותן להם את מה שהם מבקשים משום מה אפילו שלא מגיע להם
אבל הוא אומר אתה יודע מה ביקשתם בקר זה מגשםם יותר מידי קורס לב זה דומה לו
זה טעים גם כן אני לא מבין אותך אלוקים ברמות יש לך פה
עם של בהמות מתנהגים כמו בהמות בינתיים עד שקיבלו את התורה הם מתנהגים לא יפה הם דורשים בעזות מצח לא מבקשים יפה בלי צניעות בלי תודה רבה בלי בבקשה בלי כלום מה מה אכפת לך
מהם לא אכפת לי שהם גם כשהם במצב הזה איך אומרים
אם יש אפשרות שהם לא התבהמו ביותר אז אז תיקח תיקח קצת- אז אני רוצה לספר לכם סיפור של טיפ טיפונת המחשה לעניין הזה
היה
ברוסיה
החסידים סבלו הרבה
מעל קיום תורה ומצוות מי ששמר תורה ומצוות מי שלימד ילדים בחדר מי שזה שולחים אותו לסיביר שני חסידים
אחד השם שלו
רב חיים קוזלינר אחד השם שלו רבי ניסן שניהם נפגשים בסיביר ביחד כל אחד על הפשעים שלו בסיביר נותנים כל יום חצי פרוסת לחם
ומרק בשר
בשר
בשר פיגולים לא בשר כשר
הסיביר כה מרק זה פיקוח נפש שם חסידים האלה לא אוכלים את מה שלא כשר לחם הם אוכלים את המרק ואת הבשר הם לא אוכלים במשך תקופה ארוכה
לוקחים את המרק שופכים אותו לפח לא משתמשים בו
היו שם יהודים אחרים שהוא של הבריאות שלהם הם היו צריכים את זה פיקוח נפש הם היו אוכלים את המרק
אז הם אומרים לשניים האלה החסידים האלה תנו לנו את המרק שלכם למה אתם שופכים אותו תנו לנו והחסידים ידעו שזה מנה של פיקוח נפש
זה מרק חם בסיביר זה יכול לשמוע הצלת חיים זה היה ביניהם ויכוח אחד אמר אני לא מסוגל לתת למישהו נבלות וטרפות אחד אמר אני נותן לא משנה
ואותו אחד שנתן היה לו בקשה אחתיט
את המרק תאכלו את הבשר אני רק
מבקש דבר אחד
אל תמצצו את העצמות אל תמצצו את העצמות זה ביטוי זה באמת היה הסיפור
היה מה הוא רצה להגיד אל תמצצו את העצמות זה בדיוק הנושא שעליו אנחנו מדברים עכשיו
אתה כבר מדורש בחוצפה מאלוקים בשר אתה כבר אוכל אותו נגד על עצמך יש חמן ואתה רוצה להתבאם בסדר בסדר בסדר
אבל יש לך אפשרות לעשות משהו אחד- שמגשם אותך משהו משהו אל תתגלגל בכל המדרגות אז אתה משהו הזה תשמור
לפחות את זה אל תזלזל בערכים הפנימיים שלך אני לא אני לא שומר שבת בן אדם אומר אני לא שומר שבת בסדר אבל אתה יכול להימנע ממשהו תימנע מה אכפת לך תכבד את השבת בזה מה יכול להיות
– סיגריה מה יכול להיות
זה תנועת נפש זו תנועה פנימית אם האדם לוקח את המסר הזה זה מסר המסר הוא שעל ידי זה שאתה משתדל בכל מצב שאתה נמצא איך אומרים לפחות אני כבר סליחה על הביטוי מתנהג כמו כלב בדבר זה דבר זה אז לא להיות לגמרי כמוהו מה שהוא אני יכול להוריד
מה שאני יכול זה גם יקר בעיני אלוקים זה מוריד את ההגשמה של האדם במשהו זה עוזר לו להתחבר לאלוקים בתוך המצב שלו
זה חשובה שצריכים לקחת אותה בחשבון עכשיו
נראה בהקשר של יוד שבט
שהולך להיות בשבת ההקשר שלנו בהמשך
מה דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי להיות- מגושמים איזה מדיטציה מחשבתית אנחנו יכולים לקחת על עצמנו כדי להיות- מחשב– גסות רוח
הרבי הרבי הרבי במאמר אתם יודעים שהרבי בכל יוד שבט פירש פרק אחד מהמאמר של הצוואה של הרבי הקודם מאמר ההוא היה עם 20 פרקים הוא כל השנה זה שנת תו שין עין דלת המאמרים הרלוונטיים לשנה הזאת זה שנת תף שין יוד דלד ושנת תף שין כף דלד ושנת תף שין למד דלד
המשך של מאמר באתי לגנים
בשנים האחרונות לחיים חיותו היה קשה עליו הדיבור אז הוא היה כותב עכשיו
הוא היה כותב לפני כל שבת הוא מוציא מאמר חדש ממה שהוא כותב משכפלים אותו נותנים לך סינים במקום שהוא יגיד כותב
ליום בהיום שבת שהוא נפטר הוא גם לפני שבת נתן להם מאמר המאמר הזה נתקדש כמאמר צוואה שהוא נתן אותו בדיוק ליום של הפתיירה שלו המאמר הזה מתחיל באתי לגני הזה יש 5 פרקים
אבל היה לו המשך שהיה נמצא במגירות שלו המשך עם 20 פרקים עם תאריכים הבאים שהולכים לבוא החסידים הוציאו את זה מהמגירה והדפיסו את זה אחרי הפטירה שלו לתאריכים שהוא קבע שודפסו סך הכל 20
הרבי מאז שהוא עלה על כס הנשיאות כל שנה בתאריך של פתיחת חותנו היה אומר מאמר ארוך כל מאמר היה מיוסד על פרק אחד מהעשרים
השנים של הנסיעות של הרבי זאת אומרת שהוא אמר מאמרים זה היה
40 שנה אז הוא הספיק לחזור פעמיים בסריה על העשרים הפרקים של חותנו כשכל פעם הוא עושה מהמאמר מפרק הוא עושה מאמר ארוך
את המאמרים האלה הוא גם כן הגיע וואו היה להם חיבה מיוחדת
כל אחד מהם מתחיל בבתי לגני אחותי כלה בניסוח הזה אבל כל אחד מפרש משהו משהו אחר חסידים המשיכו את זה גם אחרי שהרבי כבר לא אמר מאמרים הם המשיכו את הסדר שכל יוד שבט הם לומדים את המאמרים הרלוונטים
באותה שנה היא בשנה הראשונה של ההסתלקות של הרבי הקודם הוא לימד הוא אמר מאמר זה אנחנו הולכים כאילו כשהוא סיים בסדר חוזרים עוד פעם על אותם טוב
אז עכשיו לפי זה אנחנו אוחזים בשנה הזאתי ת ש ע עין דלת מאמר של תו שין יוד דלד ושנת תף שין למד דלד שזה העשרים שנה המקבילות אז עכשיו המאמר של תאף שין יוד על ידי שמה קטע מעניין שקשור לנושא שלנו להקשר שלנו שהוא אומר שבני אדם יכולים להתבונן בדבר מסוים שיעזור להם להורים
שלהם התבוננות מה ההתבוננות שהוא נותן מה הוא מציע הוא נותן התבוננות כזאת אומר תראה האדם חי המציאות שהוא מתקיים על הדומם צומח והחי לא משנה
גם אלה שלא אוכלים בשר אבל מתקיימים על הדומם והצומח האדם מקבל מהדומם והצומח הוא אומר בוא נחשוב רגע לאדם יש גוף ולאדם יש נשמה מה הוא מקבל
מהדומם צומח והחי קודם כל הוא מקבל לגוף שלו פשוט להחיות את הבשר
דבר שני הוא מקבל לנשמה שלו גם כן מה הוא מקבל הנשמה כי כתוב על כל מוצא פי השם יחיה האדם בכל דבר ודבר
יש ניצוץ אלוקי שהאדם אוכל אותו הוא שואב את הניצוץ האלוקי אם הוא אוכל אותו בכוונה לשם שמיים ומברך עליו קודם הוא מתקן אותו מברר אותו וגם נהנה מהניצוץ שלו הניצוץ הזה מחייה לא את הגוף מחיה את הנשמה נמצא שהאדם נהנה מבעלי החיים בגזרה של מעלה
וגם בשביל הגוף שלו וגם בשביל הנשמה שלו הגוף מהחלק החומרי שלהם והנשמה מהניצוץ שטמון בהם בשלב הראשון הם מתקנים אותו מה הם מתקנים אותו
קודם כל נותנים לו לחיות נותנים לו כוח לחיות גופנית בית הם נותנים לו גם כוח נפשי ניצוץ פנימי אלוקי שקיים בהם
והם נותנים את זה מזון לנשמה שלו עכשיו הדברים של הניזושות שמחיים את הנשמה נמצאים רק בדברים הכשרים
זה פשוט דבר שהוא לא כשר לו עכשיו מה האדם מעניק להם
גם הוא מעניק להם משהו מה הוא מעניק הוא מעניק להם עליה
עכשיו השאלה היא לאיזה רובד בהם הוא עוזר לרובד החומרי הגופני שלהם או לרובד הנפשי שלהם הנשמתי שלהם רק לרובד הנשמתי
עכשיו בתוך הנשמתי גופה לעצם קיום הנשמה שלהם או רק להתעללות של הנשמה שלהם רק להתעלות נמצא שהאדם נותן לבעל החיים הרבה- ממה שהבעל החיים נתן לו הבעל חיים יש לו את המהות שלו
וגם לולא שהאדם בירר אותו הוא רואה דברים שהאדם לא רואה בעלי החיים רואים מלאכים הם רואים הרבה דברים שאנחנו בעיניים שלנו לא רואים
והאדם בסך הכל עושה להם איזה שהיא על שהיא עלייה הם היו כבר בדרגה
הוא העלה אותם קצת יותר אז עכשיו בוא נחשוב מה הם מה האדם קיבל מהם מה הם מה הוא נתן להם הוא קיבל מהם גם לגוף וגם לנשמה ודברים מהותיים לגוף ולנשמה
מה הם מה
הם נתנו לו מה הוא נתן להם לגוף לא נתן להם כלום מה נתן להם לנשמה אילוי קטן אז יוצא שכשאדם מתבונן מה הוא עושה פה בעולם מה
הוא מעניק לדומה צומח חי בבריאה הוא התמלא
שאני אפס מאפס מה אני עושה פה הם מעניקים לי יותר אני= יותר מאיך אומרים מהבעל חיים הזה
והמחשבה הזאתי תסייע לו להוריד את השומנים שעליהם דיברנו את גסות הרוח שיש לו תתבונן בזה שאתה נמוך אתה לא גבוה אתה שפל לא משנה מה הסיבה אבל איך שלא יהיה בעל החיים יש לו ת
יכול להיות שמבחינה אינטליגנטית אתה יותר ממנו אבל אבל מהבחינה הפנימית
הוא נותן לך יותר ממה שאתה מחזיר לו כי השיעור שלו יותר גבוה אז הסבונן בזה ותאפש את עצמך תאפס את
הגאווה שלך השאלה היא כזו למה אתה אמרת שהבעלי חיים שאתה מעלה אותם זה משהו ואילו מה שהם נותנים לך זה דבר מהותי יותר
אז אני אין תשובה לשאלה
האדם
כאשר הוא חי
משהו לא יעשה ישים 10 אגורות בקופה
זה= פי מיליון ממאה קדישים שהילדים שלו יגידו עליו אחרי פטירתו וכמה ספרי תורה שיתרמו עליו+ לא יודע מה שזה אנחנו לא מספיק מעריכים את החיים אנחנו לא מספיק מבינים מה או מה המהות הפנימית הנשמה
אני תמיד אוהב לתת את הדוגמא אחרי הפטירה הנשמה הציור שלה זה כמו וידאו שעצרת אותו
זהו זה התמונה ובתוך התמונה אתה יכול לשנות שינויים קוסמטיים עם הרבה עמל והרבה סייעתה והרבה צדקה לעילוי נשמעת אתה יכול לשנות שינויים קטנים אבל שינויים מהותיים האדם משנה רק כאן כשהוא חי והוא נושם מה שעושים ספר תורה אחרי הפטירה של אבא או של אמא זה
גם עליה לנשמה שלהם מה שאתה עומד פה ומברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו
זה עלייה של מכונית של מטאור של איזה שהוא מבורת חלל שנוסעת 300 מיליון קילומטר בשניה זה מה שאתה עושה פה כשאנחנו חיים לאורך ימים ישנים טובות מה שעושים אחרי הפטירה זה כלום סוסיתא זה גדול זה לא זה כלום כמעט כלום כמעט אי אפשר להזיז כלום כבר לא עשית
לא= שום דבר
העיקר זה לחטוף פה האנשים האנשים את הנקודה הזאתי חייבים להפנים האדם שחוטף כאן איך אומרים עולם הזה נחשב כמו
הילולה תחתוף האדם תחת מעשים טובים תחטוף גמילות חסדים זה זה הזמן אחרי הפטירה שלי זה נדאג לקדיש אחרי הפטירה שלו
הבעיה
חיים שאני עושה להם עליה זה בחייהם או במותם במותם
כולנו את החיים אנחנו חיים באמתו אז כיוון שכך זה עילוי נשמה שלך כמו אחרי פטירה זה משהו קטן ואילו מה הם נתנו לי שהנשמה שלי חיה עוד יום עוד יומיים עוד 3
בזכות הניצוץ הזה שנכנס פנימה ואני יכול לעלות בצורה איומה לעלות למעלה אז מה שהם העניקו לי זה הרבה יותר ממה שאני הענקתי להם זה ההבדל העלתי אותם אבל הפך להיות בן אדם ברוך הרוחני שלו לא ברובד הגשמי שלו
אז באיזה שהוא מקום מה שהוא נתן לי יותר ממה שאני נתתי לו
באמת כאשר הוא היה חי והיה נותן אז בעיזבון הזה הוא היה מקבל על כל שקל מיליון אחרי הפטירה הוא גם מקבל כי הוא השאיר אבל זה הרבה- הרבה- לכן כתוב במפורש בגמרא רב שלקיש השאיר איזה חבילת ירקות בסוף החיים שלו עזוב עזבו לה אחזבו לאחרים חילם
הוא אמר את הפסוק למה הוא אמר ראיתי כבר יכול לחלק אותו לצדה
היה עדיף שאני אחלק אותו בחיי שאני אעשה עם זה משהו חיובי אני אעזור לאנשים רעבים אני אתן את זה בחיי מה שיעשו עם זה אחרי מיטה ושאני ככה כבר ושאני לא יכול לעשות כלום זה טוב אבל זה לא טוב
מאוד
זאת אומרת זה לא המצב האידיאלי אידיאלי זה היום האידיאלי זה לעזור היום ודרך אגב אני רוצה להגיד לכם שיש אנשים שגם עכשיו הם חיים כמו באחרית הימים
זאת אומרת יהיו צדיקים כאלה
אנחנו רגילים
כדי לאכול
צריכים להכניס איזשהו גוש לתוך הפה ועם זה אנחנו מתחילים
יש צדיקים כאלה שהיינו מסוגלים לקחת קוביית סוכה לשים אותה על היד
והיא הייתה נמסה וזה היה האוכל שלהם לא היו אוכלים לך הפה בכלל
הם הוציאו כמו שאומרים את הניצוץ הם היו שואבים מבחינה אונית שאוהבים את האינפוזיה בלי אינפוזיה היו שמים את האוכל על היד והיו קולטים אותו פנימה את הניצוץ שהם צריכים היו שואבים פנימה
והיו חיים מתקיימים ככה
הצורך שלנו בניצוצות זה צורך של בירור מסויים אין ספק שבאחרית הימים הדברים האלה בתקופה השנייה המתקדמת יותר הם יקבלו פנים חדשות אין ספק שהם יקבלו פנים חדשות
על איזה רמה בדיוק לא ידע אדם איך שיהיו עד שיהיו כותב כמו שכותב הרמבם אבל זה יהיה בוודאי שינוי גם בקטע הזה
טוב איך שלא יהיה העבודה עבודה הפנימית שלנו העבודה ברורה ופשוטה אז בואו נראה רגע את הפסוק עוד הפעם נסכם רק את הדברים וראיתי אני את כל העמל ואת כל כישרון המעשה כל הדברים היפים והעמל שיש פה בעולם הזה כי קנאת איש מראהו כל הדברים האלה באים מקנאה
גם זה אבל ורעות רוח המילים האלה מתחלקות לשתיים
שהסופר מקנה ובזה הוא מתקדם זה ברור שזה אבן+ רוח דרגה גבוהה יותר הסופר הפך להיות חכם הוא כבר עושה לשם שמיים מה זה לשם שמיים
הוא עושה למען תועלת העניין לא הכבוד שלא מעניין התועלת אלא העניין מעניין אותו+
והבחינה הזאתי גם כמעבר רעות רוח בגלל הגסות הרוח שנשארה האדם צריך להשתדל
למוסס התסות הרוח שלו וזה באמצעות זה שהוא מבטל את היש שלו את האגו שלו הב
של הישות והאגו של האדם מתבצע בין השאר על ידי שגם
כאשר הוא נמצא במצב של מה שנקרא בדאון נמצא בנפילה הוא לא נותן לעצמו להתגלגל לגמרי מה שאתה יכול לשמור
אתה לא צריך כמו שאומרים לאבד את כל המושכות ואת כל הרי זה כמו שאלוקים לא רצה לתת להם לאכול בשר בקר אף פעם שהם כבר היו בהמות אבל למה לא תאכלו בקר
לא תאכלו משהו עדין יותר כדי לא להיות בהמות גדולות יותר משהו יותר מקדם את את המטרה
והנקודה האחרונה שהבאנו זו ההתבוננות שמופיעה בבתי לגנית ת שין ד שהאדם מתבונן שבעצם בסופו של דבר אני אומנם אדם וכוחות הגלויים שלי אני הרבה יותר מבעלי החיים נראה אינטליגנטי יותר מהם נראה חכם יותר מהם אבל אחרי הכל השורש שלהם גבוה יותר וגם בשטח הם מעניקים לי יותר גם לגוף וגם לנשמה ועל מה שאני נותן להם זה אפס לעומת מה שהם נותנים לי
אז איך אומרים קצת הקרת הטוב
למשהו אתה צריך להבין עד כמה אתה נמוך ועד כמה הסביבה מסביבך תורמת לך כדי שתתעלה ואתה צריך להשתדל בחיים שלך שההשקעה שמשקיעה בך בריאה שאלוקים וכל הבריאה מסביב תהיה= את הבגדים שאתה לובש תהיה= את את מה שאת את מה שנותנים לך זה ההשתדלות שלנו זה העבודה שלנו ואז אנחנו יכולים לבוא לשלמה המלך ולהגיד
שלמה פסוק הזה
לא שייך לנו לא מדבר עלינו איך כתוב על האוטובוסים לשון הרע לא מדבר אליי
אז זה לא מדבר אליי
הפסוק הזה הוא מדבר אולי זמן גלות אבל בזמן העתיד לבוא זאת אומרת אולי עוד אנחנו יכולים לעשות את העתיד כבר עכשיו אז אנחנו יכולים לצאת מהגסות הרוח ולכן אני אומר זה עבודה שאפשר לעשות אותה אפילו בקטן לאו דווקא בגדול בכל שאנחנו קצת קצת איך אומרים
אל תמצוץ את העצמות כאילו אתה כבר
בסדר אל תעשה את זה עם כל עם כל החיות תוריד משהו אז זה זה זה גורם לנו להשתחרר משכבות רוחניות שליליות ועל ידי זה אנחנו בעצם הופכים להיות אנשים הרבה הרבה יותר נקיים הרבה יותר מסוכחים
אני רוצה לתת מילה אחת
בהקשר של מה שדיברנו ביחס ליוד שבט
בייעוץ ועד
יש מכתב מהרבי הקודם מכתב מאוד מאוד מעניין
הוא כותב מכתב לאישה שלא על אף אחד שייקלה את הבת שלה
והאישה הזאת הייתה בבית והיא הייתה שומעת קולות מסתכלת והיא לא רואה אף אחד
והיא סיפרה את זה לרב המקומי שהיה באזור הרביעי היא הייתה גרה בבוסטון היא סיפרה את זה לרב המקומי והרב המקומי שהלך מכתב לרבי הקודם והרבי הקודם למרבה ההפתעה
אמר
שמה שהיא טוענת שהיא מרגישה שזה הנשמה של הבת שלה זה לא טעות היא צודקת זה הנשמה של הבת שלה ומה שהיא מרגישה זה הרגשה נכונה זה לא דמיון ולא ולא איזה בעיית עצבים ולא איזה שהיא אמרת
סכיזיופרניה זה לא לא זה זה
דבר אמיתי ומה הוא אמר
ככה האמא משתדלת הרבה לעשות
לעילוי הנשמה של הבת שלה ובין השאר היא נותנת תרומות בכל מיני מקומות אבל היא נותנת את התרומות לא לא כל התרומות שהיא תורמת זה למקומות נכונים ואמיתיים וזה מעצבן את הבת שלה זה עושה לנשמה של הבת שלה לא טוב
וכיוון שכך הבת שלה כועסת עליה ולכן היא באה ועושה כל מיני קולות זה מה שהוא כותב במכתב ולכן הוא מציע
שהגברת האמא תיתן את הקבלות
של כל ה צדקות שהיא עושה למישהו שמבין איפה לתרום איפה לא לתרום יש אנשים תמימים ואני זוכר שהייתי בארצות הברית נכנס איזה ישראלי בגודל טבעי ככה לבית הכנסת
זה מוסכניק
ואומר אני עשיתי היום מעשה טוב הוא תרם בהוראת קבע לכנסייה שליד הבית שלו הוראת קבע
אדם תמים
והרבי הקודם אמר לה שזה גורם לאייסורים לבת אז שיבדקו את החשבונות של מה שהיא נותנת יגידו לו איפה לתת איפה לא לתת
וככה כך אחר כך אחרי שיבדקו את הרשימות האלה הוא מבקש
שהיא תשלח שליח לקבר של הבת לא
היא בעצמה מישהו אחר
ושהוא יגיד
בשם האימא שאני קיבלתי על עצמי לתת רק למקומות כאלה וכאלה שלא תכעס אני מזהיר אותה ככה הוא מסיים שהיא בעצמה לא תלך לשם זה יכול להזיק לה שרק תשלח שליח
עבר כמה ימים ההיא עשתה מה שהוא אמר והיא שלחה מכתב שכל העסק הזה מפחיד אותה
אז הוא אומר לה הוא כותב לה במכתב חזרה אחרי כמה ימים
שאין לך ממה לפחד הבת שלך במצב מאוד טוב היא מאוד שמחה והוא כותב לה שזה כמו המעשה עם רבי אלכסנדר סנדרוב הוא לא כותב לה מה הוא המעשה הלכתי חיפשתי את המעשה מה הוא התכוון
היה מעשה בזמנו של האדמור הזקן איש עשיר מאוד שתרם הרבה הרבה צדקות הוא היה מחוגה המתנגדים לחסידות האדמור הזקן ראה שיש לו הרבה זכויות הוא פנה אליו על ידי שליח שיפסיק לדבר נגד החסידות נגד החסידים והוא הסכים
אחרי זמן אותו אדם נפטר
והאדמור הזקן הלך לעשות ניחומים אצל אבא שלו וכשהוא יושב אצלו בניחומים אומר האדמור הזקן לאבא אתה יודע אני ראיתי את הבן שלך בשמיים ואין לך מושג איפה הוא נמצא בגלל הצדקות שהיה נותן בריאים שלו הוא נמצא בכזה מקום גבוה שזה בשבילי היה חידוש שבן אדם יכול להגיע לכזה מקום גבוה בזכות צדקות אחד הזקנה בשבילו לא
זה היה חידוש להגיע למקום כזה גבוה אני לא הייתי מאמין שזה אפשרי
לא הייתי מאמין
צדקה שבן אדם נותן בכלל
מה מיוחד בצדקה שהוא לא חי הוא יכול לקחת את זה לעצמו הוא לא היה חייב לתת את זה לאחרים
שאני אומר צדקה אני לא מתכוון כסף צדקה זה עזרה בזמן זה עזרה בכוח
זה עצה טובה הכל זה צדקה זה צדקה גשמית יש צדקה רוחנית יש כל מיני צדקות כל פעולה טובה שאתה עושה עם הזולת אין לך מושג עד כמה זה מגיע בשמי
רום אם האדמור הזקן בעל התניא שהוא כל כולו היה רוחני ומעופף בעולמות העליונים אומר אני לא האמנתי עד שלא ראיתי את את לאן הבן שלך
הגיע כל כך גבוה
בעלייה הרוחנית שלו
הדבר הזה הסביר לי
הסביר לי מעשה שבזה אני אסיים אז הרבי הקודם הרבי הקודם מספר על עצמו
הוא אחרי ההסתלקות של אבא שלו
הוא חלה במחלה קשה מאוד מחלה הטיפוס
והמחלה הזאת כמעט הכריעה אותו
והוא שכב על ארז דאי במשך שנה שלמה
ואחרי השנה הזאת הוא עברי ואיך אומרים עם כל הכוחות וכל הזה המשיך להנהיג את הדת החסידים הרבה שנים
האישה שלו של הרבי הקודם
היא הייתה כבדת שמיעה
ופעם הם ישבו לאכול ארוחת ערב
לבד אבל היו חסידים במסדרון היו בזה והוא התחיל לספר לה משהו אבל היא לא שומעת אז היה צריך לספר בקול כדי שהיא תשמע
והיה חסיד ששמע את הסיפור ואם הולך לספר לכם מה הוא מספר לאשתו הוא אומר לה את יודעת שכשאני לא הרגשתי טוב
אבא הרבי רשף בא אליי אבא שלו היה בא אליו כל הזמן אבא בא אליי בהקיץ
ואמר לי
יוסף יצחק
אני הלכתי לכל היכולות של הצדיקים
והשתדלתי בשבילך
ואף אחד לא הוא היה מוכן לעזור אין מה לעזור יש עליך קטרוג גדול
הוא לא אמר לו על מה ויש עליך קטרוג גדול ואתה צריך למות ואין אין אין לי מוצא נשאר לי רק היכל אחד שלא הלכתי
זה היכל של הבעל שם טוב
עכשיו אני הולך בעוד שעתיים אני חוזר לספר לך מה היה
ככה ככה הוא ככה זה
מופיע הסיפור והוא חזר אליו הוא הלך והוא אומר אבא הלך והוא חזר אחרי שעתיים והוא אמר לי שהבעל שם טוב אמר לו שיהיה לי רפואה שלמה לא שהבעל שם טוב בירך הוא סיפר לו שיהיה לי רפואה שלמה ואת יודעת למה
אני בסוף החלמתי את זוכרת שישבתי בלילות שהיינו בלובביץ' עד שתיים 10 בלילה למלות טפסים של בקשות צדקות מכל מיני אנשים
בישיבה
זה הפתקים האלה הם הצילו את החיים שלי הפתקים האלה הם הצילו אותי
זה פלא הסיפור הזה האדמור הזקן לא האדמור האמצעי לא האדמור הצמח צדק לא האדמור המערש לא האדמור הרשב לא גם הבעל שם טוב לו הבעל שם טוב רק סיפר לו שיש זכות לבן שלך בגלל זה שהוא היה ממלא צדקות כל הזמן אחד הצדיקים קראו לו רבי מאיר ממפר מישלן
הוא היה צדיק בעל מופת שמעופף את כל העולם במופתים שהוא היה עושה וכל הצדיקים לא הבינו מאיפה הכל הכוח שלו אז שאלו אותו פעם
אז הוא אמר כולם מחפשים אותי בעולמות העליונים כולם מחפשים איפה אני נמצא ומאיפה אני שואב את הכוחות שלי והם לא יודעים שאני מתחבא מאחורי שק לחם הוא כל הזמן היה מחלק מה שאומרים לעניים נותן ומפזר נותן מאכיל אנשים מסכנים
על השולחן שלו זה מכאן לקחתי את כל הכוחות שלי הכוח הרוחני של בן אדם מקבל כשהוא עושה צדקה למעלה ממדידה וההגבלה שלו צדקה רוחנית
סיוע חיוך זה גם צדקה אז עזרה לנוולת כל כל הדברים האלה נכללים בתוך צדקה
אין לזה אין לתאר ואין לשער מה זה עושה בעולם ומה זה עושה לו מה זה עושה בתיקון שלו בעולם
היחסיות היא לא יחסית בכללתה נותן שקל ונותנים לך הרבה הרבה פריונים נותנים לך יותר מה= האדם שעושה הכל אבל חיים איך אומרים נגדאים לו באמצע
וכשאדם נותן ונותן לקדוש ברוך הוא משאיר אותו ונותן לו אותו ונותן לו אותו עוד העבודה הזו של הנתינה זה עבודה שדיברנו עליה זה ביטול האגו מה זה קנאה הב לי תן לי אני צובר אני נותן חזל קוראים לזה אחברה דשאחי ודינרה הקמצן
שעוסק רק לעצמו
קוראים לו עכבר ששוכב על השטיח שמתחת לשטיח כל הכסף הוא מחביא את הכסף תחת השטיח הוא שוכב על הדינרים
העבודה הפנימית של האדם זה לצאת מעצמו העבודה הפנימית שלו זה לבטל את עצמו לבטל את האני שלו תן שחרר
אבל הבן אדם הזה לא מגיע לו אבל לא מי ביקש ממך לעשות את החשבונות למי מגיע
מי לו לא ביקשתי שתעשה אותו עשיר אל תעשה אותו רוטשילד אבל הוא לא ביקש תן משהו תהיה בן אדם
התנועת נפש הזאתי היא לא רק בכסף אלא גם בתשומת לב אתה לא חייב לתת את כל הלב עם כל אחד זה רק בכותרות של צעירי אגודת חבד אבל בשטח לא תמיד אתה יכול לעשות את זה
אין תמיד זמן הן תמיד כוח אבל משהו אתה כי אני יכול תן משהו היכולת שלך זה הצדקה הרוחנית נכון לרגע שאתה יכול לעשות
אני חושב שזו החלטה טובה שאנחנו יכולים לקבל ביחד ביחד ליוד שבט ביחס ביחס לפסוק הזה שאנחנו למדנו היום על הקנאה
ולבטל את רעות הרוח של הקינה תמיד גסו את הרוח נובעת מזה שאתה חושב יותר על האגו של עצמך אז זהו אז זה העבודה הפנימית קחו את הדברים לתשומת ליבכם כל אחד לפי עניינו אף אחד לא אין לי
אני לא מטרים אין לי עמותה זה לא כסף לא מדברים פה על כסף בכלל זה גם כסף זה לא רק כסף זה
הנתינה לזולת עזרה לזולת האכפתיות מהזולת המאור פנים לזולת זה העבודה הפנימית
וזה עוזר למוסס לא צריך לחכות לרגע האחרון יש שומנים שצריך למוסס אותם תעשה התעמלות כל יום
קצת זה בסוף יורד נכון אבל תעשה תעשה את זה בשלבים אל תעשה את זה בבת אחת מי שמוריד בבת אחת הכל חוזר אחר כך תעשה את זה תעשה את זה בזמן באיתו ובזמנו אתה תצליח
זה העבודה הפנימית שנשארה לנו+ פעם אנחנו אומרים לשלמה שלמה אתה באמת חכם מכל אדם אבל אנחנו
רוצים להיות חכמים יותר
וחצי חכמים אמיתיים לא סופרים רוצים להיות פנימיים עושים את האמת מפני שהיא אמת
ומי ששואף לזה בגנים מכניס יגיע זה הכלל מי ששואף לעניין יגיע אליו בסופו של דבר.