האם יש עניין להשכים בפורים ולהתפלל יותר מוקדם מאשר בכל יום?
הכר את הגר
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
האם יש עניין להשכים בפורים ולהתפלל יותר מוקדם מאשר בכל יום?
[1] מגן אברהם סי' תרצג ס"ק ב: "שחרית משכימין לבית הכנסת". וביאר המחצית השקל שם: "והיינו טעמא כיון שמוטל על כל אחד להתעסק באותו יום במצות רבות, משלוח מנות ומתנות לאביונים ואכילת סעודת פורים, וגם מאחרים אותו יום בבית הכנסת בקריאת מגילה ואמירת פיוטים, לכן משכימים לבית הכנסת כדי שישאר שהות ביום".
ובספר נוהג כצאן יוסף הלכות פורים [ר-רא] אות ח כתב: "בשחרית הולכין לבית הכנסת קצת קודם אור היום כדי שיסיימו תהילים של אותו יום עם הנץ החמה ויתפללו. והוא אחד מן חמש ההשכמות שהם רמוזים בוישכם אברהם: האל"ף היא הסוף מן הושענא (רבה), הבי"ת היא הסוף מן תשעה באב, הרי"ש היא הסוף מן יום כיפור, הה"א היא הסוף מן ראש השנה המ"ם היא הסוף מן פורים".
[2] סגולות ישראל מערכת פ' אות ד': "קבלתי מגדול אחד ז"ל דסגולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות בתפלה ובבקשה לפני ה' יתברך על כל דבר, בני חיי ומזוני, והן על שאר דברים ועל כל קרוביו, כי באותו יום עת רצון מאוד וכל העולמות המה בשמחה וברצון, ועל זה אמרו ז"ל כל הפושט יד נותנין לו, וכן הוא מקובל מפי גדולי הצדיקים תלמידי הבעל שם טוב זי"ע".
תוכן