לא תיקום! איך ומתי

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

האברהם אבינו רואה שאלות לא מתנהג כמו שצריך ונותן לה מקנה שלו להיכנס בשדות זרים זה לא מוצא חן בעיני אברהם אבינו אומר לו למה אתה עושה את זה אז הוא אומר שכל הארץ נתן לקדוש ברוך הוא לאברהם לאברהם אין ילדים אני יורש אותו בקיצור הוא עושה חשבון שלם למה מותר לו אז אברהם אומר לו אתה יודע מה לך לאן שאתה רוצה או שאתה ימינה אני שמאלה אני ימינה אתה שמאלה לא משנה אבל בוא ניפרד
והמפרשים שואלים אברהם אבינו איש החסד כל כולו מחילה כל כולו סליחה כל כולו ערך אפיים מה קרה פתאום שאלת בין אחיו הוא לא מסוגל להכיל זה קרוב שלך כתוב בתורה בתורה בשרך לא תתעלהם אז למה את לא אתה לא מסוגל להכיל אין פה איזה אלמנט של נקמה אתה עשית לי אני אעשה לך אני אגמור איתך חשבון אתה ככה מדבר אז אני אגיב לך וכיוצא בזה אז אני רוצה לומר מילה שקשורה ללכת להלכות נקמה בכלל ואז אנחנו נבין דרך זה גם את השאלה הזאת מקדים אדם עצר
שמחה משפחתית הזמין את מכיו וידידיו אחד החברים שלו בא ולא שילם לא נתן צק הזמין אותו לילד שלי גם כן בא ולא נתן שיק עכשיו ההוא שעשה את השמחות נקרא לזה ראובן ושמעון ראובן בא ולא נתן פעמיים
עכשיו
שמעון עושה שמחה משפחתית ושמעון אומר אני אלך עכשיו ואני אוכל אני אוכל פעמיים
ואני אשמח
לא אשלם עליו את צ'ק זה
זה יחשב
כנקמה הוא לא נתן לי נתן לך אמרה מסכת שומה בדף חוף בית אומרת מה זה נקמה תשאלי את מגלך אז אומר לו לא רוצה למחרת השני מבקש ממנו תשאיר לי את מגלך
לא שלחה כדרך לא ישלטה
לי אתה זה נקמה אז אתה רואה
שזה דבר שהוא זה שואל את
הגמרא אז מה הפירוש נקמה אסורה נכון אז מה הפירוש תלמיד חכם
שאינו נוקם ונוטר כנחש
זה לא
טוב זה לא תקין זה
למה זה לא תקין זאת אומרת שהוא צריך לנקום ומצד שני כתוב תשאלי מגלך לא ישלטה לי אני אני השאלה אז גם אני לא זה אסור לעשות נקמה אז למה לה תמיד חכם מותר יוצא מדברי הגמרא יסוד הגמרא אומרת מה שכתוב שאסור לנקום זה בסיפור של מגל אתה לא נתת לי אני לא אתן לך זה בענייני ממון
לא רציתי לתת לי
מה שקרה מה שכתוב תמיד רחם נוקם ונוטר כנחש זה נאמר ביחס לענייני גוף
בן אדם
מישהו בא צבט אותו
דרך
לו על הרגל בכוונה לא בזוגיות אז זה עשה לו
כאב
אז מותר לו לכאוב את זה תעשי לי היה לו צער עדי קופא אבל בממון לא הרמבם כותב שאסור
לנקום בהלכות
דעות והרמבם לא מביא שיש
הבדל בין צער
דממון לבין צער דגוף
בין כך ובין כך
אסור האדמור הזקן
בסימן גוף נון וו
מסביר את זה יותר שולחן ערוך שאולי מן הדין מחלק את הגמרא מן הדין שכשעשו לך צער ממון אסור לך לנקום וכשעשו לך צער הגוף מותר לך לנקום אבל אם אתה שואל
מה זה נקרא מידה טובה מידה מתוקנת
מצד מידת חסידות גם כשעשו לך שער הגוף אל תנקום
זה כבר מיוחד
תלמיד
חכם כדי שישמעו את דבריו אז הוא צריך לנקום ולנטור כנחש אבל סתם אדם כשעשו לו צער הגוף מידת חסידות צריך להימנע מלמכור מן הדין
מותר מוריי ורבותיי
מה ההבדל
בין צער הגוף לצער ממון אני מדבר כעת על דין הגמרא שם ביום מחף בית
למה בצער
הגוף אומרים לך אתה יכול לנקום למה בצער ממון אומרים לך אתה לא יכול לנקום
וזה רק
כסף
התשובה היא אז פה תשובה יפה זה רק כסף כשאתה מדבר איתי
על צער ממון ביקשתי שישאילו לי מגל
לא נתנו לי את
המגל
לא סיפקו את רצוני נו אבל כשמישהו דרך לך על
הרגל בדיוק על הציפורן החודרנית שיש לך בבוהן זה דבר
מוחשי לעומת זאת
הצער ממון שלא
נתת לי את המגל לכן אני לא אתן
לך מה אתה
מרוויח מזה מה נותן לך מה זה מה כשבן אדם כואב
איך אומרים כשכואב
צועקים כשהכאב הוא מוחשי דרכו לך על הרגל אז אתה מתמלא טינה בליבך
זה לא מידת חסידות אבל אפשר
להבין את זה כי זה דרכו לך על הרגל אתה
הכאב היה מוחשי
אבל כאשר הכאב היה נפשי ביקשתי ממך אני בעצמי ביקשתי
ממך
שתיתן לי את המגל
שלך ולא נתת לי אז במה פגעו בך פגעו בך
ברגל או
באגו באגו באגו שניה עוד מעט עוד מעט ממון זה לא ממש מדוייק עוד רגע אני אדבר עם זה ממון או לא מממון עוד רגע לא
נתנו לי מגע זה לא
חייבים לתת לך זה לא שלך מגל אתה מבקש טובה
לא רצו לתת לך טובה
נו
עכשיו אתה לא רוצה להחזיר חזרה טובה אז מה עומד פה מול מול העניין מול העניין עומד רק האגו שלך לי לא נתת אני גם לך לא יתן על זה אומרת
לך התורה אתה צריך להתגבר אבל כאשר
לבן אדם היה מוחשי כאב מוחשי אומרת לו התורה כל כך כאב לך אתה הרגשת כל כך סבל איך אומרים קשה לדרוש מבן אדם מדינה שכשכאב לו בגופו שאי אפשר להתווכח קשה מאוד לדרוש ממנו
כשעשו את זה במזיד
קשה ממנו לדרוש ממנו שלא
תרגיש שום דבר בלב זה היה
מוחשי מדי לעומת זאת דברים לעומת זאת דברים שהם נפשיים
מלכתחילה אני אתן זמן
לעומת זאת דברים שמלכתחילה בגדר הנפש תלמד זכות הוא לא נתן לך היה לו איזה מועקה היה לו איזה עניין אבל לבוא ולהגיד שבן אדם בגלל שהיה לו מועקה הוא הוריד לי פליק בגלל שהיה לו מועקה או באדר במזיד הלך לי על הציפורן החודרנית זה כבר קשה מידי לדרוש במידת הדין מהאדן אבל מבחינת חסידות בבקשה תתגבר גם על
זה
עכשיו אחרי שאנחנו הבנו את הממון ושאנחנו הבנו את הבנו את הממון ואת הגוף הבנו מה אומרת הגמרא את ההבדלים הרעיונים בין בזה או בין
זה ומידת חסידות דורש ממך יותר אנחנו
מגיעים להלכה בשולחן ערוך באבן 10 סימן
סמא וזה גם רע
שמנהג היה שכשאדם מחתן את בנו אז באים אנשים מירייה וידידיו ונותנים לו סבלונות כדי שיהיה לו במה לחתן את הבן שלו כדי שיהיה לו במה לתת זה היה המקור לזה שנותנים מתנות בחתונה כדי לחזק אותו ולמה הוא נותנים את זה כדי שכשהם יחתנו את הילדים שלהם יתנו להם חזרה גם כן ולכן מוריי ורבותיי מה יהיה אם אתה נכנסת לחנות לקחת חפץ לא שילמת
אחר כך
היא הגיעה לידיים של בעל החנות
חפץ שלך והוא לא
רוצה לתת לך אתה שואל אותו למה אתה לא נותן לי אתה לא נותן כסף כשנכנסת אצלי לחנות אז צועק לו זה שלא
נתן את הכסף אתה
נקמן אפשר להגיד דבר כזה
לא זה מוחשי אתה
הפסדת אותי מוחשיות כסף לקטלת ממני כסף לא שמנאתי
ממך את המגל שביקשת
גנב גנב אז אני בסך הכל מחזיר לעצמי את הגניבה בצורה כזאת או בצורה אחרת אי אפשר לעשות מזה
גדר של נקמה
זה שבן אדם על דרך כמו שהבנו בעניינים זה שדרכת על הרגל שלי בצורה מוחשית הגמרא אומרת על זה לא חייבו אותך לא לנקום גם מידת חסידות עניין
של מה
שלקחו ממך ממוון ישירות לא ממון שלא נתנו לך מה שרצית שזה יותר כאב נפשי
מגל מגל שלי מגל
שלך
אלה שלקחו ממך דבר ואתה לא ואתה
לא מעוניין איך אומרים לתת לזה שלקח ממך
זה לא נכנס בכלל בגדר של נקמה ולכן בסיפור
הזה
שבן אדם הלך והיה
פעם ראשונה ופעם שניה ולא נתן שק הוא צריך מן הדין לתת שקל מכיוון שהוא צריך לתת מן הדין אז עכשיו אתה בא ואתה לא נותן לו צ'ק זה לא נקמה זה לא בדין נקמה זה לא נתת לי אתה חייב לי אני מחזיר לעצמי את מה שאתה לא מה שאתה נטלת ממני אני מחזיר את מה שאתה לא נתת זה לא שיש פה איזה שהוא אלמנט נקמתי כמו שבענייני גוף כשזה מוחשי לא גזרו פה עוד יותר ברור שלא גזרו בעניין של ממון שהוא
חייב אופן מוחשי זה אני רציתי באמת להתחיל בזה ואנחנו חוזרים חזרה לאברהם אבינו דרכת לי על הרגל ואני כועס עליך בגלל זה כן כן כי זה
עניין של טינה
לא הנקמה מגלה שיש עדיין בליבך עליי אז זה מה שאומרת המגמרא אני ביקשתי ממך מגל אתה לא רוצה לתת לי את המגל ואתה אומר לי
כדרך שלא נתת לי אתמול זאת אומרת אתה מחזיק לי מה שאתמול אני עשיתי לך
האומר את הגמרא על האחזקה הזאת שאתה מחזיק לי
זה האיסור ברור
שזה בא לידי
ביטוי מעשי שאני לא נותן לך זה בא לידי ביטוי בזה שאני לא נתתי לך את המגל
אבל הבעיה מתחילה כאן
בלב בעניין הזה של גוף שעשיתי חלילה צער למישהו
בגוף אז אז באמת התורה מתירה לי לא להחזיק מכות החזרה לא התירה לך התורה אבל היא מתירה לך
להשאיר לך כאב בלב שיהיה לך מריר בלב
ובמה רק רגע אתם אתם התחלתם את השאלות לפני שאני סגרתי את המצלמה לא זה לא זה לא לא זה אתם תראו יש סימנים יש סימנים שניה
סימנים אני רוצה
אני רוצה רק להבהיר אני אני רוצה להבהיר משהו חשוב חשובה כשאנחנו מדברים על נקמה מדובר פה על משהו שהוא בלב זה יסוד ראשון אני רוצה רק לסיים את החתימה שלגבי אברהם אבינו ויוסף לא כשאברהם אבינו רואה שאלות מחזיק שלג של זה לגיטימי לגזול הוא נוזל מאנשים
אחרים זה לגיטימי והוא עוד נותן לזה הצטדקות שכלית
כל הארץ של זה הקדוש ברוך הוא נתן לאברהם אבינו עושה לגיטימי וזה דבר שאני לא יכול לשתוק עליו זה לא שלא עשה לי טובה ביקשתי לא עשה לי טובה פה הוא גוזל פה הוא לוקח
הוא בידיים ממעיט למישהו משהו ששייך לו
ויש לו זה הצדקה עוד זה כמו בחינת האדם שהלך לחתונה פעם פעמיים אוכל ולא משלם אתה אוכל ולא משלם פעם או פעמיים אז אז זה שלא שפעם הבאה לך עושים את זה זה לא נקמה זה החזרה למה שמגיע לכן זה לא בגדר של נקמה זה דבר שהוא לגיטימי ואני רציתי לחזור על זה שיהיה באמת לרפואתו של הרב מאיר אליהו בן גליה שזה נתן לי ספר מתנה מהספרים מהספר האחרון להוציא וזה הייתה שאלה שנשאלה שם לגבי החתונה אני הוספתי על זה פה ושם מילים אבל זה זה היסוד מופיע שמה סיפור לגמרי שני סיפורים שהיו כל אחד יותר משונה מהשני
מעשה היה ביום הכיפורים האחרון באדם שנפלה לו המזוזה מהפתח של הבית נפלה אני לא יודע יש שם דבק שמה נפל הוא לא רצה להיות בבית בלי מזוזה אז מה הוא עשה לא יש לו פתרון יצירתי שהבית של הפקר לא חייב במזוזה קח 3 אנשים אני מפקיר את הבית שלי עכשיו הוא לא צריך מזוזה האם הוא עשה את מה שהוא עשה מן הדין לא לא צריך לעשות את זה בית נפלה מזוזה אז
שהיא גם ביום כיפור תחזיר את המזוזה אבל יש אנשים
כאלה אתה יודע בני
ברקים כבדים הוא הלך הפקיר
ישתבח שמו הבית הזה היה בית שעמד למכירה למכירה בסרט אחרי יום כיפור בן זה בין סוכות אחרי סוכות לזה נמצא מוכר נמצא קונה והם סגרו חוזה חוזה ובחוזה היה זמני תשלומים תשלום ראשון תשלום שני תשלום שלישי
סגרו חתמו וגם
שילם כבר תשלום ראשון ואז הקונה הזה שנקרא לו לביא לצורך העניין הולך לבית כנסת בין מנחה למעריב ויש אומרים שזה היה במקווה בבוקר והוא מספר קניתי בית איזה בית קנית אצל ההוא שמה ממנו וואי וואי מה היה אתה יודע יום כיפור בן אדם נפל לו המשושע הוא בא אלינו תפס אותנו בבית כנסת דבר מה שהוא מפקיר את הבית כתוב כל דבר שיהודי רואה או שומע צריך לקחת הוראה בעבודת השם הקונה יצא ושואל את עצמו איזה הוראה בעבודת השם אני צריך ללמוד מזה אמר אני אלמד
מזה הוראה בעבודת השם
שתעזור לי גם לכיס הוראה אמיתית הוראה שיש
בה גם עליונים וגם
תחתונים מה היה ההוראה שהוא הוציא מזה הוא ניגש לקונה ואומר לו שמענה ידי ידידי אתה נפלה לך מזוזה ביום כיפור אומר לו אוקיי אתה הפקרת בפני 3 אתה בית אבל כן אני רוצה להודיע לך שאני זכיתי בו אני בבית בבקשה תש לו ראשון ששילמתי תחזיר לי כי הבית שלי מההפקר לא הייתי צריך לשלם עליו בכלל אבל את זה עוד אנחנו נריב אם תרצה
אבל שני התשלומים הבאים
אין צורך לשלם אני כבר פטור משני תשלומים הבאים אומר לו מה אתה מדבר מה שאתה שומע ומכיוון כמו שאמרתי לכם בני ברקים כבדים אז כל אחד עמד על דעתו עד שהגיעו לבית הדין אז איך הגיע השאלה אליי אחד אמר לי שבבתי הדין של בני ברק יש דיונים סביב הנושא הזה הוא אמר לי גם באיזה בית דין זה נמצא אז אני החלטתי שאני פותח בית דין איתכם היום ואני אגיד לכם מה אני חשבתי אני חושב שהשאלה לא מתחילה בכלל אני לא יודע מה מה בית הדין נאמר לא יודע אבל אני אגיד לכם מה אומרים פה בבית דין של כפר סבא אני אגיד לכם מה אני חושב דבר ראשון יש מושג כזה בהלכה שנקרא הפקר לזמן אני הפקרתי והפקרתי רק לזמן איפה רואים את זה למשל אדם שנתן את הבהמה שלו לגוי כתוב שמע אני אנוח שורחיו וחמורך אסור לה בעל חיים שלך לזה לעבוד אז אם הוא מכר לו הת אם לו את הבהמה אז עכשיו זה של
הגוי
אז זה לא של היהודים בזמן ההשכרה אבל אם הוא נתן לו והגוי עובד בה בשבת
זה לא תקין
אז בשולחן ערוך של האדמור הזקן בסימן ריש מים וו
בסעיף יוד טיט כתוב
שזה נעשה כאילו הפקר רק לשבת זה לא הבהמה שלי ומכיוון שהוא עושה את זה רק לצורך מצווה שהוא ינצל מאיסור שהבהמה לא תעבוד בשבת אז באופן אוטומטי זה יחזור אליו במוצאי שבת כי זה הפקר לזמן אז מכאן אנחנו לומדים שיש מושחת שנפקרה הפקר
לזמן עכשיו תגידו אתם הבן אדם הזה
שהפקיר את הבית של בית שלו בשביל המזווזה צריך לעשות את זה בכלל אבל עשה את זה הוא הפקיר את זה לכל החיים או שהוא הפקיר את זה עד שהוא יקבע את המזוזה עד שהוא יקבע את
המזוזה אז מה זה שייך כאילו לבוא ולהגיד שזה זה הוא קנה את זה חזרה זה חזר אליו אוטומט חזר רק גם אם מישהו שמיד
נשמע שם גם מי שלא
יסכים איתי
שפה זה הפקר לזמן כי הוא לא אמר במפורש שהוא מפקיר את זה לזמן אבל גם בהלכות שבת הוא לא אמר במפורש שהוא הפיר את זה לזמן אבל זה חוזר אליו אוטומט גם מי שלא יאהב את הטעם הזה אני רוצה לומר לכם מוצאי
שבת איך מוצאי יום
כיפור איך הוא קבע את המזוזה לקח פטיש מסברים
קבע את המזוזה
נכון אז איך קונים בית נעל
פרץ גדל גם תקיעה של מסמר בבית
זה נחשב שאתה כבר זכית בו אלא מה תגיד שבן אדם תקע מסמר בבית אבל
הוא בכלל לא
התכוון באמצעות
התקיעה הזאת לזכות בבית כי הוא שכח בכלל שהוא הפקיר אותו אז האם זה נחשב
שזה באמת ושכח המשנה ברורה אומר בהלכות תקיעת שופר בזימן תו קוף פה וו בביאור הלכה של לזכות בדבר זה לא צריך להיות כוונה לזכות אם אתה עשית מעשה קניין גם אם לא היה לך כוונה לזכות זכית נמצא שבכל דרך שהיא תעשה ככה או תעשה ככה בכל מצב שהוא אתה לא יכול לזכות בבית הזה אתה הקונה משום שהבעלים שלו או שזה חזר עליו אוטומטי לאחר יום כיפור
או
שזה שהוא זכה בזה כאשר הוא תקע את המזוזה וכאן זה היה כמו שאומרים סיפור אחד שניה אני אספר את הסיפור השני ואז אני אעשה הפסקה לא סיפור השני היה עם קשר ישיר לשבת ולשביעית ביחד זה היום
השביעי בשבוע ושנה השביעית איך זה קשור ביחד
תראו שנה הבאה בא עלינו לטובה תאף שין פה גימל שאנחנו נרצה לקנות אתרוגים אתרוגים שיקטפו אותם לפני ראש השנה יש בהם קדושה של שביעית עכשיו גם האתרוגים שאחרי ראש השנה כיוון שהם הביאו שליש אז יש יהיה להם גם כן קדושת שביד לפחות לדעות מסוימות אז איך נקנה אתרוגים שנה הבאה אלה שגדלו בארץ אנחנו נצטרך לעשות אוצר בית דין והבית הדין הוא זה שימכור לנו ואז זה מותר והמחיר של בית הדין יצטרך להיות על פי ההלכה מחיר זול יותר
אבל יש עוד פטנט אחד איך קונים
שנה הבאה אתרוג קונים אותו בעוולעה מה זה בהבלעה הולכים המוכר הזה מוכר לולב כמה עולה לולב כמה אתם שילמתם עלולב 80 ש"ח אני זוכר את הימים הטובים של לולב היה 20 ש"ח 10 ש"ח הייתי הולך לשעריים ברחובות כל בית שני של תימנים היו מוכרים לולבים הייתי עובר מבית לבית
10 ש"ח 15
שקל היית גומר עם לולב לולב מודע היום זה כבר
80 ויש גם 100
20
אז אתה הבן אדם הזה בא ואומר
אתה רוצה את
הלולב לולב הזה בשבילך אני נותן אני נותן לך אותו
בשלוש מאות שקלים ואני לא מזכיר
כולל האתרוג אבל אני נותן לך עם קופסה של
אתרוג גם כן
זה נקרא שנתתי
לך בעוולה אבל זה רק חצי סיפור זה ההלכה במקורה
מה שהיה בסיפור
הזה שאני עכשיו מספר לכם מה שהולך להיות לא היה עדיין היה אולי פעמים קודמות שאחרי שהבן אדם מגיע הביתה עם הקופסה של האתרוג אז הוא פתח אותו והוא ראה שהאתרוג הזה נפל לו נפל לו הפיתה אז האתרוג הזה מבחינתו פסול לא רוצה להשתמש בו אז הוא עולה חזרה למוכר של הלולב אומר לו בבקשה האתרוג הזה פסול אומר לו אין לי אתרוג אחר להחליף לך זה היה האתרוג האחרון לא בסדר גם טוב קח לך את הלולב שלך חזרה
תחזיר לי את הכסף
מה מה מה אתה אומר מה אתה אומר למה שאני ארצה להחזיר לך את הלולב אני רוצה שם עשית מקח עשית מכירה אני משכתי משכתי את המהות אתה משכת את הלולב קנינו גמרנו אבל לא תשמע הלולב בשלוש מאות שקלים זה לא לולב
זה שקר זה היה גם בשביל האתרוג עכשיו שאני לא מקבל
גם את האתרוג אז אני לא מוכן
לשלם לך את השלוש מאות שקלים האלה אז תחזיר לי חזרה אז הוא אומר
לו יא ח ביבי שכחת שזה היה בעוולעה מה זה בעועה המחיר כולו על הלולב
את האתרוג קיבלת
במתנה מותק במתנה כך אומרים ברחוב החברה במתנה קאליק במתנה ומתנה
טוב אז אם זה במתנה אז זה וככה הם הגיעו
לבית הדין במריבה זה אומר אני לא יכול להחזיר לו זה לא שייך הוא רוצה שאני אחזיר לו
בגלל האתרוג וזה אומר
אני אני קניתי את זה על דעת זה שזה כך ופה נחלקו הדיינים זה אומר זה הבלעה וזה אומר זה לא עוולאה אנחנו ננסה לפתור את הבעיה הזאתי מדיני הבלאה של שבת קודש יש שמה דיני הבלאה גם כן לא של אתרוגים אבל של דברים אחרים הלכה אומרת שאסור זה הלכה בסימן שנב בסעיף יוד 1000 בשולחן ערוך אדמור הזקן כאסור לאדם בשבת לעבוד
אסור לעבוד בשבת תודה רבה ושזה בא מרחובות לספר לנו שאסור
לעבוד בשבת לא לא מתכוון איתכם אסור לעבוד בשבת לעשות נסיעות על הטוסטוס לחלק פיצות בשבת זה פשיטה שעשו אבל
אסור למלצר גם כן
בשבת
אבל זה מותר פעולת המילצור עצמה מותרת
הפעולה מותרת אבל השכר שאתה מקבל הוא בעיה זה נקרא שכר שבת וזה דבר שאסור לקבל אותו אז איך אפשר לתפעל את העולם הזה יש אנשים שצריכים סודות מצווה ומלצור יש אנשים שצריכים שמישהו ישמור על הילדים שלהם מה שנקרא בייביסיטר שמרטף שמרטפית חיוצא בזה איך יהיה איך איך יעשו את זה אז יש מושג שנקרא בעוולה אז מה זה בעוולה אז החברה חושבים בעוולה אתה יודע מה תבוא במוצאי שבת תשטוף את הכלים במוצאי שבת גם כן היה גם על המלצור של שבת ואני אתן לך סכום על הכל ביחד ההלכה אומרת שזה לא עוולה בשביל שבת כדי שהעוולה בשבת תהיה מותרת זה צריך להיות שאני נותן לך עוד דבר לעשות נו זה יכול להיות גם אחרי לא רק לפני אבל זה צריך להיות שבלעדי שתעשה את זה לא אתן לך לעבוד בשבת למשל בייביסיטר שנותנים להיות
ביום שלישי אחרי הצהריים
ובשבת אבל התנאי הוא זה שאם את לא
מוכנה ביום שלישי אחרי
הצהריים אז אין מצב של שבת לא לוקח אותך ייקח מישהו אחר זה חייב להיות עסקת חבילה של שני הדברים ביחד
זה בלא זה
לא הולך זה
אחרת לא הבלאה זה
ההרמה זה בכאילו עכשיו אחרי שאנחנו מבינים את המושג עוולעה בשבת
אז אני בא
ואומר משהו פשוט הלולב הזה שאני זה אם היה אחד תלוי בשני
לא משנה
שכולם מבינים שהמחיר הבומבסטי של הלולב היה בגלל האתרוגם כן אבל זה נקרא הבלעה ההבלאה לא לא
נעבדת כאשר קיים האלמנט של התנאי זה ולא זה
ולכן אם אתם שואלים בהחלט הוא יכול לחזור חזרה ולהגיד תחזיר לי את הכסף של הלאב
כי פה היה גם אתרוג בפנים
אומר לו אבל אומרים
לך שלא ככה
לא אומרים לך את האתרוג אני נותן במתנה
כי הוא מובנה
בדמי הלולב ואומרים את זה שהוא
מובלע זה שאני לא אמכור לך בשום פנים ואופן
לולב אני גם לא אמכור לך אף פעם לולב בלא אתרוג זה תלוי בזה זה מספיק לעניות דעתי כדי שזה יהיה אבל כדי שזה יהיה
מותר
לפני כמה חודשים שאל אותי יהודי שנקלע לא נקלע תיכנן להיות בחוץ לארץ באיזה שהוא בית מלון עם קבוצה של כמה וכמה יהודים באותו בית מלון והבית מלון הזה הבעלים שלו היה יהודי עכשיו בית מלון אתם מבינים יש שם המון חדרים
ואלה שבאו להתארח
שם לבית מלון לא קנו את כל הבית מלון לו את השבת
אבל זה סוסריה של חדרים
שואל האם מותר להם לטלטל שבת מהחדר למסדרון מהמסדרון לחדר המדרגות וכיוצא בזה או שהם צריכים לעשות מה שנקרא עירוב חד צעירות כן אז פה יש לנו תמיד חכם מופלא מופלג שהוא נותן את את את התשובה שאי אפשר לעשות את זה ולמה באמת יהיה אפשר לעשות את זה מכיוון שיש לנו כלל שחזל תקנו כלומר עירוב חצרות מה זה עירוב חצרות חברים מה זה
מן התורה יש רשות הרבים רשות היחיד כרמלית זה דרבנן מדאורייתא עשו לך להוציא לרשות הרבים ומשתרבים לרשות היחיד זה איסור
הוצאה זה מה שכתוב
בתורה זה מה שהתורה עושה זה מדורי היתה
איסור הלכה דלד אמות ברשות הרבים ואיסור הוצאה ברושת היחיד לרשות הרבים וההיפך זה מהתורה ברוך חזל אומרת הגמרא במסכת חזל והם חששו שאם יש לך בניין ה עם הרבה דירות וכל אחד
הוא כאילו רשות פרטית ויש מקום שהוא רשות פרטית לפי גדרי התורה
כי הוא מגודר והוא מקורה
והכל רשות היחיד אבל זה מקום שרבים
הולכים בו כלומר כל החצרות הולכות
בו יש בתים
והם יוצאים לתוך
חצר והחצר עצמה מגודרת אז
שקנו שיעשו עירוב חצרות זה לא עירוב תחומים שאתה מקיף את עצמך הם כבר מוקפים אבל עירוב
חצרות שהם כולם יחשבו
כמשפחה אחת על שולחן אחד ואז יהיה מותר להם לטלטל
אוקיי עכשיו מה קורה אם אתה בבניין שלך יש יהודי שהוא עדיין
לא שומר שבת הוא לא שומר את הדינים האלה של ההוצאה וההוצאות הוציא את השבת הוא לא שומר את זה
ברגע שהוא גוי זה
בוודאי אבל אפילו יהודי שלא שומר את זה אז אתה צריך אתה לא יכול כאילו לזה לטלטל במקום אין לך אין לך עצה אין לך תבונה אתה צריך
עד שהוא לא יפקיר לך את הרשות שלו
עד שהוא לא יתן לך את הרשות שלו אז אתה לא יכול להשתמש בזה אתה בבעיה עכשיו אני חוזר חזרה לבית מלון בית
מלון יש פה אנשים שסכרו
את החדרים הבעל הבית
הוא יהודי
אז מה הם הבעל הבית הוא יהודי אבל יש שם עוד סוחרים שהם סוחרים לא יהודים אז כיוון שכך הם אוסרים עליך את הטלת אוקיי אז אותו יהודי שאל אותי שהוא
שמע שמכיוון שהבעל הבית היהודי זה בסדר כי הכל שייך ליהודי בעל הבית
אחד אז אני עכשיו בא להתייעץ איתכם האם זה נכון או לא נכון זה נכון בתנאי תגידו לי עם התנאי הזה ריאלי שיקרה זה נכון בתנאי כאשר בכל חדר וחדר מהמלון נשאר
חפץ לבעל
המלון חפץ לבעל המלון שהוא יכול להוציא אותו ולהשתמש בו והוא
לא מוזכר לאדם
שסכר את החדר האם יש דבר כזה בחדרים המיטה
מושכרת לאדם שס בעל השכר את החדר מושכרת העגלה לא מושכר שלא יהיה שריפה
מושכר הטלפון שנמצא שמה לא
מושכר לא מושכר
מה אתה לא מזכיר לי
מה זאת אומרת אני נכנס לחדר אני רוצה שהחדר יהיה בטיחותי
זאת אומרת אני רוצה שיפרוץ שריפה ואני לא אדע באמצע הלילה אתה יודע מה זה נקרא מלונות כאלה שעשויים בניינים מעץ זה נגמר כמו
ככה אני מלכתחילה לא הזכרתי לך אתה מבין החוק מחייב בוא
בוא בוא לא נתלסף החוק מחייב
שיהיה גלאי ישן ואני מעוניין ואני משתמש בו אתה יכול להוציא לי אותו באמצע היום מה זה עזוב
על מה אנחנו מדברים
המנקה יוצ להישאר אחד לבעל הבית
זה רעיון מבריק היא מערבת את כולם אז רק רגע אז יש שני
השאלות אז לכן למעשה לעניות דעתי כמעט ולא שייך
מצב כזה שיש לבעל הבית חפץ וזה ולכן
זה יהיה אסור
מסקנה שלי הייתה שצריכים לעשות השכרה מבעל הבית עכשיו אנחנו מגיעים לסוגיה מעניינת השכרה מבעל הבית לשכור
את כל את כל הזה שיהיה שלי
הכל מה זאת אומרת איך אני עושה את זה אתה גר באיזה שהוא בניין גורד שחקים בתל אביב
ויש לך
שכנים שעדיין לא בעניין
איך אתה יכול עכשיו להוביל את הילד שלך בחדר
מדרגות איך אתה תוביל
אותו תעשה עירוב חצרות איתה אי אפשר לעשות חצרות להזכיר מהם את הדירה איך אתה משכיר מהחברה האלה את הדירה מה תגיד להם מה הפקירו הפקירו אותך האוז הדתיים האלה בכל מקום מגיעים אז מה נעשה איתם אז יש לזה פתרונות יצירתיים פתרון אחד
ואת הילד הוא ישים כחגורה גם כן
הוא רוצה להוריד את הילד למטה לחצר קצת
לנשום אוויר איך הוא ירידותו תינוק כן אבל חיים מוצא את עצמו זה לא איך אומרים שאפשר לקחת בן אדם ולסחוב אותו זה דאוריטה מדור בנן זה אסור כי זה לא פשוט אז מה אז ההיצע היא הוצעה ככה יש עוד פטנט אם אתה משתמש ברשות המשותפת של כולם ברשות שלהם אתה משתמש שימוש קבוע ברשות המשותפת באיזה שהוא דבר שלא כולם עושים אותו משהו שהם נותנים לך לעשות זה נקרא כאילו הם הזכירו לך את הרשות שלהם איך עושים את זה יכול לשים עגלה של ילדים בלובי מרשים לך להשים אם הם מרשים לך
אז אתה כבר פטור מלהזכיר
מהם זה פטנט עכשיו בסדר אז גם הם שמים אבל
הם יתנו לך מקום מסויים שייך לכולם שאתה תוכל לשים
אז זה כבר יתרון אבל זה עדיין לא יש מקומות כאלה שאוי ואבוי אם טסים עגלה הם רואים ריח של עגלה הם נזכרים בבני ברק והם מסלקים אותך משם
אז מה עושים במקרה
כזה אז יש
לי עצה לתל אביב
שנייה שנייה שנייה יש לי עצה לתל אביב מה יצא לתל אביב אתה קונה אגרטל יפה מאוד אתה אומר להם יש לי פה אגטל יפהפה אתם מרשים לשים אותו בלובי אז הם אומרים לך כן אתה שמת האגרטל הזה אתה משתמש במקום שלהם של האגרטל שלך אז הכל טוב לא הולך עם האגרטל או שיש ילדים שיכולים לשבור אותו אתה הולך לוועד הבית
אתה אומר לוועד הבית תגיד אתה
מוכן שאני יש לי תמונת נוף יפה אני רוצה לשים אותה שיהיה יפה בחדר מדרגות שיהיה אנשים תוך כדי שהם הולכים עולים במדרגות שהם לא התעייפו הם יראו דברים יפים תראה לי את התמונה רוצה לראות בטוח שזה משהו ניטרלי כזה משהו שזה אז
אתה נותן משהו כזה
שמשוחרר וזה והוא
מחכה תשים בכבוד וזה אתה שם
את זה אתה משתמש בחדר מדרגות בשימוש של כולם אתה יכול כבר לטלטל בהכל מה קורה כשהם לא מסכימים גם את זה אז יש לך יש ביתרון אחר שהוא הרבה יותר חודרני אבל הרבה יותר מצחיק
אתה הולך לקנות
אתה הולך לחנות מפתחות אתה אומר לו תגיד יש לך מפתחות מיותרים ישנים דפוקים שלא שייכים לשום מנעול אני אקנה ממך אותם בחצי כמה דיירים יש לך בבניין 58 מה אתה עושה הולך לכל אחד מהם בן יהודי בן לא יהודי אתה אומר לו יש לי בעיה שלפעמים הבן שלי חוזר ואין לו מפתח וזה אכפת לך לשמור לי את המפתח עם הבן יצטרך המפתח של הבית שלי שתוכל כאילו לזה שאני אוכל זה מסתכל עליך הדתי הזה נפל מהשכל מחלק מפתחות של הבית שלו לאנשים שהוא לא מכיר זוג מבטיח שלא פותח את הדלת אבל לא משנה אתה מוכן איפה אנשים שאומרים את המפתחות שלהם יש להם בבית שלהם איזשהו מקום ששמים שם מפתחות תשמור לי שם את המפתח ברגע שהוא שומר לך את המפתח בתוך רשות שלו כאילו שהוא השכיר לך חלק מהרשות שלו ברגע שהוא השכיר לך חלק מהרשות שלו אתה כבר יכול לטלטל חופש חופשי זה יודע איזה יודע לא יודע ועל זה ועל זה היינו אומרים ועל זה היו אומרים דרכו של היצר הרע איך הוא בא לבן אדם הוא אומר לך אני רוצה רק לקנות פה איזה קטע קטן איזה זה תולה עליו נכנס יוצא נכנס יוצא אז אתה כבר לא יודע מה לעשות שאתה מוכר לו את הבית אז
יש פתרונות איך אתה יכול
להשכיר באופן עקיף
גם כן ולהישאר שלם
גם אחרי זה