החכמה שמשנה את העולם

קוהלת פרק ב', פסוק כא', יש אדם שהמלוא בחוכמה הוא בדעת הוא בכישרון ולאדם שלא עמל בו יתנן לו. חלקו גם זאב וראה רבה. אפשר לומר, אפשר לחלק את הפסוק לשלושה חלקים, יש אדם שמה לא בחכמה. ובדת הוא בכישרון יש אדם שעמל גם בחוכמה, גם בדעת, גם בכישרון. והוא לקח את המעל שלו שהוא עמל בחוכמה או בדת וכישרון, ונתן אותו לאדם שלא עמל בו, ולאדם שלא עמל בו ייתן לו חלקו. גם זה הבל וראה רבה. האמת היא שאם אנחנו היינו קוראים ברצף את הפסוקים ככה שלמדנו בשבועות האחרונים אז הייתם אומרים שאנחנו חוזרים עוד הפעם על מה שכבר למדנו מפעם הקודמת? אבל לא כן היא. הפסוק הזה מייחס דבר. ספציפי לנושא. מאוד מאוד מסוים. איך שתורת החסידות ותורת הסוד מתייחסת לזה יש אדם שמה לא ברוחמו בדת בכישרון פירושו שיש אדם שיש לו חוש מיוחד, יש לו כישרון מיוחד, יש לו שכל מיוחד לשנות את סדר ההשתלשלות.

מה זה הפירוש עמלות בחוכמה או בדעת בכישרון מפרש את צמח צדק באור התורה? שהכישרון של האדם הזה לשנות את סדר ההשתלשלות הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בסדר השתלשלות מסוים. יש לך אדם שהכישרון שלו להפוך את סדר ההשתלשלות. ואנחנו בעצם צריכים להבין שהאדם הזה שיש לו כישרון לשנות את סדר ההשתלשלות הוא. את הכישרון הזה למישהו אחר, הוא נותן את זה למישהו אחר, הוא נותן מתנה למישהו אחר. ועל המתנה שהוא מעניק למישהו אחר את היכולת לשנות את סדר ההשתלשלות על זה אומר לו שלמה זה הבל וראה רבה זה דבר חמור ביותר ממה שעשית. אתה גורם לאדם שנתת לו את היכולת ששינית לו את סדר האשתלות. גורם לו לדבר מאוד לא טוב, אז כדי שאנחנו נגיע להבנה של ה אמרתי את המסקנה לאן אנחנו רוצים לנסוע. היום אנחנו צריכים ללכת לפי הסדר. מה הכוונה לשנות את סדר ההשתלשלות? תורת החסידות נותנת לזה דוגמה קלאסית בקרית ים, סוף הטבע של המים זה לרדת ממקום גבוה למקום נמוך. למה? מפני שהמים שאשם מעולם. מספירת. עולם האצילות, חסד טבעו להעניק לאלה שנמוכים ממך, לאלה שמסכנים ממך החסד של עולם האצילות, מתבטא במים שגם המים יורדים ממקום לגבוה למקום נמוך. המים בקרית ים סוף עמדו כמו חומה, הם שינו את הטבע שלהם, אומר האדמור הזקן שכדי לשנות את הטבע שלהם הקדוש ב רואה צריך למשוך כוח של אורה בלי גב. שלמעלה מעולם האצילות, ושהוא הכוח הזה התלבש בתוך עולם האצילות, עולם האצילות, חסד, האצילות. אומר לה, מה הם רדו למטה? אני רוצה שהמים ישנו את הטבע שלהם, המהותי ולא ירדו למטה. לא יתנהגו כמו ספירת החסד. איך אני עושה את זה באמצעות זה שאני מושך אליהם אור שקוראים לזה בקבלה שיעשה להם. החליפו דוכתיו. תחליפו בגדים, בבקשה.

הצבע שלכם זה לרדת למטה, תשנו. טבע. תשנו את הסגנון, תשנו את הלבושים, וזה נקרא שינוי סדר, ההשתלשלות סדר השתלשלות של המים לרדת למטה שיניתי את הסדר שלהם. האמת היא שכל מה שאנחנו עושים יום יום זה, קריית ים סוף. לא רק קרית ים, סופה ההיסטורית, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. באופן מסוים מאז שהוא נתן לנו את התורה, הוא דורש מאיתנו חברה. אתם משנים את העולם. התורה עניינה לשנות את העולם, לתת לו סדר חדש, לתקן אותו, לשפץ אותו. לחזק אותו כל עניינה של התורה זה שינוי. נמצא שבמהות הפנימית של העבודה של היהודים. בכל יום, בכל עת ובכל שעה. זה לעשות קריאת ים סוף פירושו לשנות את סדר ההשתלות. סדר הישרות הסדיר של העולם נברא כדי לשנות אותו, וזה כבר שאלה עתיקה במדרש. האם כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הוא ברא אותו בשביל שהוא ישאר כמו שהוא או ברא אותו בשביל שהוא ישתנה? הגויים טענו שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל שהוא יהיה כמו שהוא כי זה דבר הכי יפה שיש בעולם מה שהוא הכי מתוקן, הכי מסודר, הכי מאורקי. ולכן הרבה מהם גם כן קידשו את היצרים. הרעים לקחו את היצר. אם זה יצר עממון יצר הכבוד יצר אמין וכדומה וקידשו עשו ממנו פולחן. מדוע אם האדם נברא בצורה הזאתי? סימן שאלוקים רוצה אותו. כך, אם ראיתי אדם שנפל ממנו ארנק ברחוב ראיתי איך זה נופל ממנו לפי התיאוריה שלהם, אלוקים רצה לומר לי, אני רוצה לתת לך הארנק. לא אלוקים אומר לי, תחזיר את הארנק אלא אני רוצה להעניק לך ארנק. מה שקרה בטבע ככה היה צריך להיות קוראים לזה קול ומנהל קולו כולל היצר הרע כולל התיקון כולל הכל כולל הכל. אני מקדש כמו שהוא, ולכן אני מחכה לגן עדן, כזה שאתם יכולים לתאר לעצמכם+ כל מיני כאלה. עניינים זה כתוצאה מזה שאני מאמין שהעולם כמו שהוא. ככה?

צריך עולם על מילואו נברא עולם על תיקונו. נברא היהדות לא גורסת ככה. היהדות גורסת שהעולם מצריך תיקון. היהדות גורסת שהעולם מצריך תיקון. יהדות טוענת שהכל בידי שמיים ולכן ראיתי איך הארנק נופל כדי שאני אחזיר אותו. הויכוח ויכוח עתיק בין טורנוסרופוס לבין רבי עקיבא. טורנוסרופוס שואלת רבי עקיבא תגיד, מי עושה דברים יותר מתוקנים? אלוקים או האדם? הוא רצה להכשיל את רבי עקיבא? בטח אדם פאנט כמו רבי עקיבא יענה לו, אלוקים עושה דברים יותר מתוקנים, ורבי עקיבא אומר לו, אין לו האדם עושה דברים יותר מתוקנים, אז שואל אותו יותר נוסף, איך זה יכול להיות? אומר לו הנה חיטים מי עשה אותם, אלוקים. לך תאכל חיטה. קח לחם, עשה אותו האדם. זה טעים. איזה יופי, מי עושה דברים יותר מתוקנים מהאדם טונוס רצה. בעצם לקדש את השיטה הגוית, שאומרת האדם איך שהוא. ככה הוא צריך להיות ואין מה לתקן אותו. היהדות טוענת, האדם נברא בצורה מסויימת, אבל הוא נברא נברא, בשביל לתקן את עצמו והסדר הוא צריך להשתדל. מה שהפריע דרך אגב בתור נוסף זה מצוות ברית מילה. הוא טען, בשביל מה צריך לעשות ברית אם אלוקים עשה את האדם אז הוא עשה אותו? האמת היא שעל פי הסוד העורלה, נבראה מהיצר הרע של האדם. ככל שלאדם יש יותר יצר יש יותר עור לה בכוונה לאביב. ככל שהאדם בא לעולם, כתוצאה מיצריות מרובה, יש לו עורלה. משה רבינו שנברא שנולד מהול ותר אותו כי טוב, הוא אומר רשינו נולד מהול פירוש הדבר. מי היה טוב שאביו היה טוב יותר, אותו כי טוב הוא. האבא היה טוב ולכן הוא נולד מהול, ולכן כמעט אין היום אנשים שנולדים מהולים לחלוטין. יש חצי מילה. מי שמבין בנושא, מי שהיה מוהל ומי שמתמצא קצת ברפואה אין מילה שלמה. היום כעת הרע חוגג אבל חצי מילה עדיין יש כן, זה זה נקודת ההבדל. עכשיו הנקודה הזו עמדה במחלוקת של רנטוסרופוס. לא רבי עקיבא. רבי עקיבא טען שהאדם צריך להשתפץ וטונוס טען שהאדם נברא כמו שהוא, כי ככה הוא צריך להיות.

ובעצם מה שעומד מאחורינו זה אמונה אחת גדולה. היהדות כל כולה עומדת על האמונה שאתה צריך לשנות את עצמך בהתאם, להשגחה הפרטית, בהתאם למה שכתוב בתורה וכולו. ואנחנו עומדים לפני חג הפסח. חג הפנימייה עוד קודם, אבל חג הפסח. יש לנו את המצע. המצע נקראת לחם אמונה והיא נקראת גם כן לחם רפואה. והקבלת טוענת שהאמונה מביאה בסופו של דבר אל הרפואה מפני שכל חולי זה ניתוק. כל חולי זה ניתוק מהמקור מהשורש מהסביבה, והאמונה עניינה לקחת דברים רחוקים אידעות רחוקים ולחבר אותם כאן. הכי קל היה לבוא ולהגיד איך שנבראתי ככה אני צריך להיות כל הדברים שאני צריך לעשות הושתלו בי. אני לא צריך לשנות שום דבר, זה היה הכי קל והכי נחמד והכי מרנין, אבל האמונה היהודית טוענת שאתה צריך לשלוף מאי שם את התיקון שלך ולהביא אותו לכאן. כלומר, האמונה יש לקוח לקחת קצוות רחוקות. ולחבר אותם אחד לשני. אז לכן, האמונה בסופו של דבר. את הרפואה, ולכן בלילה הראשון של ליל הסדר בחוץ לארץ. המצע היא לחם אמונה, בלילה השני או רפואה, מפני שהאמונה היא זו שמביאה את הרפואה. הרבה פעמים האנשים שואלים מה כוחו של הצדיק למה הצדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. למה? הצדיק כמו רבי חנינא בן דוסא מסוגל להגיד מי שאמר לה שמן שידלוק יאמר לה חוםץ שידלוק, והתשובה היא, מפני שהצדדיק באמת. כל החיים שלו עובד על הנקודה הזאתי, שהוא משנה את מציאות העולם. ככל שהאדם הצליח לשנות את המציאות של עצמו יותר, הוא שינה את עצמו יותר. הוא חיבר קצוות רחוקות יותר אחת לשנייה. הוא מקבל כוחות לשנות בעולם דברים מוזרים יותר. אז אם הצדיק עושה אותות ומופתים, בצורה יוצאת מן הכלל, אבל אנחנו משתגעים, איך הוא עושה את זה, או איך הוא יודע את זה? התשובה היא מאוד פשוטה. אנחנו גם יכולים להיות כאלה.

ככל שאנחנו משנים את הקצוות יותר, ככל שאנחנו מצליחים לבנות את עצמנו יותר, ככל שאנחנו מצליחים לשלוף, מי האמונה עליי מציאות ולחבר בין שני הדברים בצורה חזקה יותר אנחנו בעצם בזה. ביטלנו את סדר ההשתלשלות חזק יותר. סדר. ההשתלשלות שלנו נבראנו כעיר פרא האדם יוולד כמו שאומר שלמה עם טבעים רעים ושיר העיר זה החמור הקטן נקרא עייר אז. הוא קצת תוסס יתר על המידה, אז ככל אנחנו שינינו את עצמנו יותר. אנחנו מקבלים את הכוח לשנות בעולם יותר וזה הסיבה שיש לצדיק את רוח הקודש על ידי זה שהוא מתגבר על לצרוח רע. את מניותיו הרעות, שזה הטבע שלו. הוא שינה את הטבע שלו, הוא שינה את הסדר ההשתלשלות כלומר את הסדר הפנימי הטבעי שלו, נותן לו הקדוש ברוך הוא חותמת שהוא יוכל לשנות בעולם את הסדרים הטבעיים של העולם מפני שיש לו יכולת לחבר קצבות צדיק, גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים הפה שלו, אומר והקדוש ברוך הוא. טוב, אז זה הייתה ההקדמה, אנחנו רוצים להגיע לתוך של השיעור. הנושא הפנימי של השיעור זה ההבנה ששלמה אומר לנו, כאן יש אדם שמה לא בחכמה ובדעת, הוא בכישרון ועכשיו למדנו מה אומרת הקבלה שהמלוא של האדם הזה, זה שהוא מסוגל לשנות את סדר ההשתלשלות. אנחנו רוצים להבין למה החוכמה דווקא יש לקוח לשנות סדר השתלשלות, כלומר זה הנושא הבא, מה אני רוצה עכשיו להסביר מה שהסברתי עד עכשיו זה שיהיה סדר השתלשלות. ושיש למעלה מסדר יש לנו ושמי ששינה את סדר הישנות הפנימי שלו מסוגל לשנות את סדר השתלשלות החיצוני בעולם. הכל טוב ויפה. מה הקשר בין שינוי סדר ההשתשנות לחוכמה? מה אם אני אלמד הרבה הרבה? הרבה הרבה, אז אני אוכל לשנות את העניינים פה בעולם ולשנות את החילופים ול את הצירופים של האותיות ולהפוך את כל הפארם עם ממש לכל הכסף של בנק ישראל. או אני לא יודע מה, מה אפשר יהיה לעשות. מה החוכמה עושה פה בתוך המשחק הזה? זה הנושא שלנו להבין למה חוכמה משנה את סדר השתלשלות. יש מושג שנקרא התרת נדרים, בוודאי שמעתם האדם נדר נדר כתוצאה מזה שהוא היה סבור שהוא. לא עומד באיזה שהוא דבר למשל, אדם מעשן, מעשן מעשן. הוא רוצה להפסיק לעשן, אז הוא נודר נדר. אני יותר לא מעשן. זאת אומרת אני חוסם את עצמי במין כמין שבועה כזאתי שאני לא אהיה יותר.

הנדר בעצם. לפי זה, הוא מהווה איזה שהיא שמירה על האדם עובר זמן, ואדם מחליט שהוא רוצה להתיר את הנדר. למה הוא רוצה להתיר את הנדר? הוא גילה שאפשר אולי להתגבר על עניין העישון ללא הנדר, והנדר מציק לו, מכאיב לו, מסיבות שונות ומשונות. מה מתברר לאותו אדם ששיקול הדעת שלו ככה? הוא ראה שאם אני לא חוסם את עצמי עכשיו, מה שנקרא, עם נדר, אני מתפורר. התברר לו שהוא לא יתפורר, גם אם הוא לא היה נודר זאת אומרת. הוא היה מסוגל לעמוד בהחלטה ללא הנדר, אז הוא בא לחם וזה נקרא תהליך של התרת נדרים. מה עושה בעצם החכם? הוא מוצא פתח שבשעה שאתה נדרת את הנדר אתה לא חשבת על הנקודה הזו והזו לא לקחת אותה בחשבון ואם היית לוקח אותה בחשבון לא היית יודע, וממילא אני פותח לך את הנדר מעיקרו. מה בעצם? עשה כאן החכם לפי תורת הסוד החכם, לא רק שחרר את הנדר הפרטי הוא גילה לאדם שאתה לא היית בשעה שנדרת בבחינת איזה הוא חכם הרואה את הנולד. אתה לא היית חכם כזה שקולט, מה עתיד להיות, אתה לא ראית נכון איך יראה איך ייראו הדברים בהמשך. וכיוון שכך, אתה נדרדת, וזו הייתה הטעות שלך, הוא מגלה לך את מהות האדם שבך, ואת מה? בעולם אפשר לעולם בלעדיה נהדר שלך ואפשר לך לשרוד כאדם שפוי ללא הנדר שלך ועל ידי זה שהוא מכניס את האדם לאיזון הנכון, הוא מתיר לו את הנדר. מה כוחו המיוחד של החכם בהתרת הנדרים, אומרת תורת הסוד. יש לו שני דברים יסודיים. ראשונה, כי בחוכמהית ברירו החכם הוא יש לו חוכמה. החוכמה תמיד יש לה את היכולת להפריד בין טוב לבין רע, בין טוב לבין רע. ככל שהאדם חכם יותר הוא יכול להפריד בין טוב ובין רע בצורה אנליטית. דקה עדינה יותר, החכם שהתיר את הנדר. זה החכם הזה שהיה מסוגל לחדור לתוך החיים שלך תוך הסיפור שלך לתוך הנדר שלך לתוך המצב הנפשי שבו אתה עמדת ולכן אדרת ולהראות. כמו שאמרתי קודם, שהיהדר לא היה הדבר המתבקש בסיפור שלך, אתה היית סבור שכן. אבל זה לא היה נכון במאה% זה צד אחד שיכולת החכם הוא יודע לברר, בין טוב ובין רע, ולכן הוא מתיר את הנדר. דבר שני יש בחכם הנדר על פי הסוד שורשו ממידת הדין, מידת הגבורה. מה זה נדר נדר? זה סייג, זה גדר גדר. זה תמיד דוגמה למידת הגבורה. למידת הצמצום למידת הסגירות.

להכניס אותך לתוך מסגרת זה הנהדר. ואילו החכם? יש לנו את הצד הימני ויש לנו את הקו השמאלי, הקו הימני זה חוכמה, החסד וננצח, והקו השמאלי זה בינה גבורה+ אז יוצא שבעצם הנדר הוא מהצד השמאלי והחכם הוא מהצד הימני באימין והתגברה על צד שמאל, אולם יגביר אדם את ימין תהיה שמאל דוכא וימין מקרבת ימין היא היד החזקה ולכן הכוח של חכם להתיר את הנדר שהנדר היה שמאלי. היה ימני והוא שיחרר אותו והוא פתח אותו, אבל זה עדיין הדברים ברובד השטחי שלהם. אני רוצה ברשותכם טיפ, טיפה לחדור יותר לעומק של הדברים, מה עומד מאחורי התרת הנדר. ואז אנחנו נבין מה זה העניין של סדר ההשתלשלות והלמעלה מסדר הששלות, התרת הנעדרים באופן של למעלה מסדר ההשתלשלות אז העניין העניין של סדר ההשתלשלות הוא כזה. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. הוא ברא את התורה, ובעצם התורה בעצמה נקראת סדר. השתלשלות התורה ניתנה לאנשים כאן בעולם כדי שיידעו איך להעמיד את חייהם באופן הסדיר, הרגיל הנורמלי הנורמלי. עכשיו, מה קורה כאשר האדם העביר את הדרך, כלומר התנהג שלו איך שהתורה הייתה רוצה שהוא התנהג במקרה כזה? הוא צריך כביכול לשנות משהו המערכת כאילו. תלתה אותו החוצה המערכת מה שנקרא. המרובעת מה מותר, מה אסור, מה כן, מה לא אמרה שהוא נהג שלו כמו שצריך, אז הוא נמצא. הוציאו אותו מהפסים. בואו נמצא בשולי הדרך. ככה במשל עכשיו הוא לא מרוצה מהעניין הוא. איך הוא משתחרר מהתסמונת הזאתי? הוא צריך לעשות התרת נדרים.

התרת נדרים למי התרת נדרים לאלוקים אלוקים נשא תורה. התורה זה מן הסכמה כזאתי משבצת עם קווים. כך תעשה, כך. לא תעשה, זה בסדר, זה לא בסדר, זה כן, זה לא, וכן הלאה וכן הלאה, כל פרט ופרט התורה אומרת לך מה כן ומה לא, אבל עכשיו אני בבעיה, אני רוצה לתקן. לתקן משהו שעשיתי שלא כשורה. והמשבצת לא מקבלת אותי. אז באים, אומר הקדוש ברוך הוא תשמע אני. מוכן לקבל אותך, אבל כדי שאני אקבל אותך אני אמרתי, אבל שיש סדר בעולם אז אני צריך כאילו לשחרר את הסדר הזה כאילו לבוא ולהגיד שזה שאני ציויתי למשל לעשות כך וכך, בעשרת הדיברות זה לא היה בשבילך וזה. לא היה בשבילך בזמן הזה, או בתאריך הזה או ביום הזה. למה? כי אני מאוד אוהב אותך ועליך. אני לא ציויתי את העניין כאילו צריך את אלוקים לקחת לא התרת נדרים. זה בעצם היסוד של מה שנקרא לחזור. בתשובה, חזרה בתשובה, מעלה את האדם ולא רק מעלה את האדם. היא לוקחת את התורה בעצמה ומעלה אותה לאיזה שהוא רובד של למעלה מתוך הריבוע הקבוע שלה. מה קורה כאן? אנחנו יודעים שיש אדם חכם ויש אדם טיפש כמשל. מה ההבדל בין חכם? פשע? איך אומרים בכביש? אל תהיה חכם. אל תהיה, אל תהיה צודק, תהיה חכם. מה ההבדל בין צודק לחכם? צודק. מה יותר טוב ממני? להיות צודק. מה, מה, מה מיוחד בחכם חכם זה נשמע זה. זה נשמע קצת קצת לא מדוייק, אבל זה כן מדוייק, החכם הוא אדם שמתגמש. החכם הוא בעל יכולת התגמשות, ככל שהאדם יותר חכם, הוא בעל יכולת התגמשות יותר גדולה, אבל לכאורה גם הטמבל הכי גדול יכול להתגמש. אז מה ההבדל בין החכם המתגמש לטמבל שמתגמש? מה שיש כאלה שדורכים עליהם, ככה ועושים קצת. מה ההבדל בין החכם לבין זה? אז אני אגיד לכם ככה. זה קשור גם כן למצע, שוב אנחנו זה לא פוליטיקה, אבל למצב פוליטי שרוצים לבנות.

משהו וכל אחד מתבצר בעמדה שלו, אז מה זה בעצם? מה זה בעצם חכם, היכולת שלו להתגמש? ולא לבטח זאת אומרת יש לו את היכולת לקלוט איך אני גם כן מוביל את מה שאני רוצה גם עומד על העקרונות שלי וגם לא. אתם מכירים את הביטוי שהילדים אומרים לא משחקים שעוברים את הכלים. אין אין כלום. אני מפוצץ את העניין. אין כלום אז החכם לא מפוצץ, החכם תמיד אומר טוב, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, אבל הוא. יש לו איזה שהוא פטנטים או המצאות איך שהוא מעביר את מה שהוא בכל זאת רוצה. הוא תופס את שני הקצוות עכשיו, ככל שהאדם הוא חכם, קטן יותר, אז נגמרים לו ההמצאות מהר יותר ככל שהאדם. חכם, גדול יותר, ההמצאות שלו הרבה יותר גדולות וגם הראש שלו רחב יותר, ועם ראש רחב, הוא אומר תשמע, אני לא, אני לא משחק בקטנה, זה לא מפריע לי. זה לא מפריע לי. יש פה. אחת והנקודה הזו היא הנקודה העקרונית ואם אני על זה אני הצלחתי לעמוד אז הכל בסדר, עכשיו זה היתרון הזה, של חוכמה. היתרון הזה גרם להשוני מכל הספירות האחרות. אומרת מכל הידידות שיש בכל המערכת של סדר ההשתלשלות. היא שונה והיא יוצאת דופן מכולם בזה שהיא לא נשברה. גם כשהיה שבירת כלים. יושבים כמה אנשים חכמים סביב השולחן העגול ומנסים ל. הם באים מתוך רצון טוב להתקבץ ולהצטרף וליצור ולבנות, והם יוצאים בלי בניין ובלי כלום, ועם חורבנות ועם חוסר הסכמות, וזה העניין. העניין, העניין הוא זה שבכל הספירות כולם, גם הספירות של עולם התיקון היה בכל זאת. דבר שהן נעמדות על הרגליים האחוריות עליו. היה משהו שעל זה אני לא מוותר, לא מוותר ועד הסוף. עכשיו, באיזה אופן אני לא מוותר? אני לא מוותר. מה שאנחנו בעברית קוראים באופן של ראש בקיר. אני חכם, חכם, אבל בנקודה הזאת אני לא רואה אף אחד ממטר. אתם מבינים מה שאני אומר? כן, כל אחד יש לו את באיזה שהוא מקום שאני בעיקרון אדם נוח עד שמעצבנים אותי או עד שלוחצים לי על היהבלת הזו אז התנועה הנפש.

זאת שאני בסדר עד שה זה תיקון, תיקון, תיקון, תיקון, תיקון. אבל יש לי איזה שהיא נקודת תו, שנקודת הזה היא נקודת המשבר והיא זה שאני לא יכול לא יוכל לעמוד בה. זאת אומרת אני לא לא אתן לך לעמוד בה בשום פנים ואופן. וזה בעצם ההבדל בין ספירת החוכמה לבין שאר הספירות של ספירת החוכמה. אין לה גבולות, אין לה גבולות, היא תמיד תסתדר. בכל מצב שלא תעמידו את היא תסתדר עכשיו. מה עומד מאחורי ההסתדרות הזאתי? זה לא סתם בן אדם ממולח מפולפל שתמיד מוצא קומבינות. איך שאומרים את זה אלא מה שעומד על פי הסוד. מאחורי ספירת החוכמה זה זה שהיא מאוד מאוד בטלה לשורש שלה. השורש של החוכמה זה העין, והחוכמה מעין תימצא אלוקים. מבין דרכה, החוכמה מאין תמצא זה הפירוש הוא שהיא גם. מגיעה. בצורה ישירה העניין הזה של של החוכמה, שהיא מגיעה מן העין שהעין זה האלוקות בעצמה, נותנת לה את היתרון שהיא קצת אלוקים, היא קצת אלוקים. הפירוש הוא שלפעמים אתה רואה מצביא או מנהיג עם ראיה ארוכת טווח, שהוא בא ואומר לך אני חושב שאין לי מה לחשוב. מעניין זה ואתה לא בדיוק מבין למה. למה הוא לא חושש? למה, למה אתה ממשיך הלאה? למה אתה לא מזרים כספים לנושא הזה או לחשש הזה, או לפחד הזה? יש לו מין תחושה כזאת. שבנושא הזה אין לי ממה לפחד זה תחושה שמתחברת אצלו גם על השכל באיזשהו מקום, אבל בסופו של דבר זה עין. הוא יונק מהעין את את את המרחב הגדול הזה, שהוא לא לגמרי מתכנס בנקודה, שמפחידה אותו ומוציאה אותו מן הכלים. זה על סף הנבואה, כן, חכם, עדיף מנביא. למה אומרים את זה? מכיוון שהם קרובים אחד לשני אז צריכים רק להגיד שאחד גדול מן השני, אבל הם קרובים. זה כמעט כמו נבואה, כן? זה דומה לנבואה. כן, זה תחושה שקרובה למושג נבואה, והוא מתחבר לאינסוף ובגלל שהוא מתחבר אל האינסוף יש לו את ה. יש לו את היכולת באמת. להוריד את הדברים באופן כזה שלא.

שלעולם לא תהיה שבירה אף. לא תהיה שבירה? וכאן אנחנו חוזרים לעניין של ההשתלשלות וסדר ההשתלשלות. סדר ההשתלשלות ולמעלה מסדר ההשתלשלות, שהמושג חוכמה במהותו הוא למעלה. מסדר ההשתלשלות. החוכמה במהות שייכת ללמעלה. מסדר ההשתלשלות סדר ההשתלשלות הרגיל זה דבר הביא דבר, הביא דבר הביא דבר הביא דבר, ואני יכול להסביר לך את ההיגיון. של 1000 שהביא את בית ובית הביא את גימל וגימל, הביא את דלת וכולו, וכולו דבר הביא דבר. ואילו כשאנחנו מדברים על החוכמה היא פתאום נעצרת והחוכמה מאינמצא. כלומר החוכמה כאילו אומרת אין לי קשר עם השורש שלי בצורה ברורה. אני לא לגמרי מרגישה את ה. זאת אומרת אני כן מרגישה, אבל אני לא לגמרי מכירה בצורה מודעת את השורש שלי בצורה מאוד מאוד ישירה וזה. היתרון של החוכמה על שאר הספירות שהיא לא תישבר זה היתרון של החוכמה, שהיא בעצם למעלה מסדר השתלשלות, ולכן כאשר בן אדם רוצה להוריד איזה שהוא דבר, להוריד תיקון, להוריד. מבחינה של סדר ההשתלות, מבחינה של למעלה מסדר ההשתלשלות לתוך סדר ההשתלות. עם מה הוא משתמש? הוא משתמש עם ספירת החוכמה. הוא לוקח את ספירת החוכמה, ואיתה הוא משנה את העולם בצורה הכי ישירה, ספירת הרוכמה אין לה את אלמנט השבירה, מפני שכל פעם שהיא מגיעה שבירה תמיד נובעת מזה שהיא, הגענו לקיר למבוי למבוי חוסום ואנחנו כמו שאומרים נתקעים בו עד ששוברים את הקיר, או נשברים. ספירת הרוחמה טוענת, לא, אני לא נתקעת בקיר. אני תמיד מוצאת את זהשהו קומבינה להגיע. לנקודה שאליה אני רוצה להגיע.

הגיע ללא שבירה וללא זה זה נקודת היסוד של הה היא כזו. וזה, ולכן היא שואבת מלמעלה, מסדר השתלשלות ומורידה לסדר ההשתלשלות ולכן כל מה שנקרא תשובה שהאדם מוריד לעצמו כפרה, זה תמיד באמצעות ספירת החוכמה. ספירת החוכמה היא למעלה מסדר ההשתלשלות והיא מורידה את ה, את הכפרה ואת הניקיון את כל הבחינה שלה. של הלמעלה מסדר של בתוך סדרות, אם היא זו שממונה על הדבר והיא פותרת את הבעיה הזאתי. נקודת היסוד של ספירת הרומה זה שכביכול באים ואומרים ככה הקדוש ברוך הוא ציווה איזה שהוא דבר עכשיו בא בן אדם עבר את הדרך. אנחנו מכירים את הביטוי חלל עליו שבת אחת בכדי שישמור שבתות, הרבה באים לקדוש ברוך הוא, אומרים לו ככה תשמע, זה ככה, זה כאילו אני עושה את זה בצורה ציורית. שמע, אתה יכול להיכנס בבן אדם הזה עד הסוף? עוד מה הרווחת שום דבר, אבל אם אתה משחרר כמו שאומרים, מוותר לו, אז הבן, אדם הזה ישמור שבתות הרבה והכל יהיה בסדר. אז מה הקדוש ברוך הוא עושה עומר או זה הגיוני? זה נכון, אז מה אני עושה? אני מחליט שביחס לאדם הזה עד השבת הזאתי לא רציתי לשמור שבת עליו. לא ציוויתי אף פעם שישמור שבת. ואז באופן טבעי, הכל מתפוגג. כל הבעייתיות שהייתה לו עם התורה עד עכשיו לא קיימת זה התרת נדרים שהחכם עושה זה החוכמה שהחכם דווקא מבחינת החוכמה מתירה את הנדר ומעכשיו מתחילים דף חדש. זה המושג של תשובה, החוכמה פותחת שערים. אתם מכירים בתפילת ערבית כי בחוכמה פותח שערים. מה זה השערים שהוא פותח אותם שערים זה מדידות? הגבלות המזל. מה שנקרא אסטרולוגיה, הכל מה שנקרא.

האדם מלמעלה בחוכמה פותח שערים, שזה הקטע שאומרים בתפילת ערבית בא הקדוש ברוך הוא עם ספירת החוכמה, אומרת תשמע, אבל יכול להיות שמשתלם אחרת אז משתלם אחרת. בחוכמה פותח שם מה הבעיה? נעשה, נפתח מה שנקרא, או איך קוראים לזה, או עוקף חוק עוקף חוק חוק עוקף חוק. אז בסדר, נפתח את הדלת מהצד השני וכולנו ניכנס משם מספרים. שברוסיה היה גזרה לסגור את את לימודי תורה איפה שילדים למדו תורה, אז באו הסובייטים והחתימו את הדלתות בחותמות של הממשלה שכאן אי אפשר יותר לפתוח את הדלת עם מנעולים ועם זה שאם מישהו ינסה לשבור ישים לב שהוא ניסה לשבור, וכולו אז מספרים על אחד החסידים שהוא אמר כן. את הדלת צריך לשמור, הוא הזמין מדרגות לחלום ונכנסים דרך החלון. אז הם הגיעו, הם הגיעו ואמרו מה זה, מה זה? מה זה אמרו? אני שמרתי על על. והחותמת ושום דבר, הכל בסדר, זה בחוכמה, פותח שעירים כי ברור זה בדיחה. הסיפור היה, אבל הרעיון אני פותח את הדבר מהמ מהצד, זאת אומרת אפילו שבסט בסדר הרגיל. בסדר ההשתלשלות הרגיל. זה לא היה עובד, אבל אם אני עושה איזה קומבינה מנצעת אז מי זה שאחראית על הקומבינות הזו האלו? זה ספירת החוכמה. היא זו שמוזיזה את ה את כל המערכת הזאתי מלמה. זה זה העניין שלה עכשיו. מה שאנחנו צריכים להבין, לפי לפי הנקודה הזאת, שאנחנו מדברים עכשיו, יש. את ההמשך של הפסוק כי. יש אדם שמה לא בחכמה. ובדת הוא בכישרון יש אדם שיש לו יכולת לשנות את סדר ההשת לשלות גם לו גם לאחרים. באמצעות מה זו אזרחנו באמצעות ספירת החוחות.

הוא מחובר אל החוכמה מאוד אל החוכמה האלוקית, הוא מחובר מאוד, וכיוון שהוא מחובר אל החוכמה האלוקית, אז הוא שואב מהעין של הקדוש ברוך הוא, ומצליח לשנות דברים כאן בעולם. מה הוא עושה עם הכוח המיוחד הזה שהוא קיבל ולאדם שלא עמל בו התנינו חלקו? הוא לוקח את החלק של הסלה השתלשלות שיש לו ומעניק אותו למישהו אחר, ועל זה אומר שלום. או שגם זה, אבל זה דבר שהוא שלילי, זה לא דבר טוב. כאן. נשאלת השאלה למה זה לא דבר טוב, או במילים אחרות יש לנו. יש לנו אדם שהוא נקרא חכם בלשון בתרגום כתוב, מנוסה, אדם מנוסה זה אדם שעבר הרבה הרבה, הרבה הרבה ניסיונות, ולכן יש לו יכולות יותר גדולות. אז האדם הזה, שהוא מנוסה בעל לאדם שאינו מנוסה, ואומר מה הבעיה? אני תבין לי, תביאי לי תביא לי את המבחר שלך. אני אני אמלא לך אני אסדר לך, אני אחתום בשבילך אני. אני אמלא לך את השאלון, אני אסדר אותך כמו שאומרים אומר על זה שלמה, זה לא טוב? השאלה היא למה זה לא טוב? אני רוצה להקדים הקדמה קצרה. מה, מה, מה יכולה להיות הבעייתיות של העניין הזה? יש ספר שנקרא חובת הלבבות, כתב אותו רבנו בחיי אחד מהראשונים אז אז יש בספר הזה כותב ככה. אדם שעלבין את פני חברו אז. הוא לוקח את כל העוונות של החבר שלו, על עצמו ואת כל הזכויות שיש לו. הוא נותן לחבר לא נותן, הם ניתנות לחבר שלו. ככה הוא כותב, והוא מחבר את זה עם הפסוק שלנו, הוא אומר יש לך אדם שמה לא בחכמה, או בדת, או בכישרון כביכול יש לך אדם שהוא. ולאדם שלא עמל בוא יתנו חלקו גם זה, אבל וראה רבה מה? המסר של הדבר, יש לך אדם שקיבל מצוות מעשים טובים זכויות בגלל שהוא עמל עליהם, עשה אותם. יש לך אדם שלא עמל עליהם, פשוט מישהו העליב אותו והעלווה.

והעלבה הזאתי גרמה שהוא יקבל את הזכויות של מי שהעליב. עכשיו אני שואל האם הזכויות האלה שהוא קיבל במתנה הם שוות משהו? או לא? בא ספר חובת הלבבות אומר, זה מה שבא שלמה להגיד שזה הבל. וראה רבה. זאת אומרת, זה לא= הרבה. והשאלה שאלת השאלות זה למה? למה אני לא מבין פה? בתל אביב יש כמה מאות דוכנים של מפעל הפיס. לא עמלתי וכל כך הרבה אנשים קונים. הם רוצים לקבל בלי עמל. למה? למה זה שלילי? למה למה אין בזה תועלת אבל אבל הפסוק שמה שמפריע לשלמה מפריע לו האשמה. חוסר האמן מפריע לו. יש פסוק שאומר אותו שלמה במישלי, אתם בטח מכירים, גם כסיל מחריש חכם ייחשב אדם שותק. חושבים שהוא חכם. אני שואל אותכם מה אתם מעדיפים להיות הביל מחריש, או באמת חכם? מה העיל המחריש הוא באמת חכם, הוא רק חכם ייחשב ייחשב. בעיני מי בעיני האנשים הוא שתק. כתוב, חכם, מה הוא אומר? אתה מכיר את הבן אדם אחרי שהוא פתח את הפה אז אתה מזהה אותו. אבל אדם ששתה אתה לא מזהה אותו אז אתה לא קולט אם הוא חכם או טיפש, רק יפתח את הפה. תראה מה הוא= אז, אבל הוא כן יודע מה הוא= זאת אומרת הכסיל שמכריש זה עדיין לא חכם, יש שתי סוגי חוכמות. יש חוכמה שאני מראה לך שאני חכם ויש חוכמה שאני באמת חכם. אני אוהב לתת את הדוגמא הזאתי ממנורת. מנורת ניאון למנורת. מנורת להט מנורת להט. היא לוקחת מאהבת או 60 ואט לפי הגודל שלה ומעניקה לך אור של 60 וואט מנורת פלורסנט לא קראת ארבעיםט נותנת לך אור של 100 20. בקיצור היא מומחית טוב בחשמל זה טוב, אבל ברעיון המוסרי שעומד מאחורי זה היא מראה לך מה שאין לה.

כן, אני נותנת לך יותר ממה שיש לי. כן, זה משפט כזה מצחיק, אבל זה זה בעצם הכוח של של הפלורסים. יש שתי סוגי חוכמות. יש חוכמה שעומדת עומד מאחורי הבסיס, יש. זה לא רק חוכמה בכל דבר, זה ככה. יש בחינה שעומד מאחורי העניין אמיתי בסיסי ויש דבר שלא עומד מאחוריו שום דבר, אבל נראה לך כאילו עומד כאן משהו והוא מומחה בכאילו, בנראה לי בנראה לי. זה המומחיות שלו. אשר לטל, אבל זה לא רק ככה, יש הרבה הרבה דברים שהם עולים ועולים לחלל, כמו שאומרים ברוח גדולה, וזה נראה לך כאילו יש פה משהו בסיסי מאחורה ורק עכשיו רק הרבה אנשים, בגלל איזה שהיא סיבה או איזה שהיא נישה שתפסה אותם. הם הלכו אחרי הדבר הזה, אבל זה לא דבר בסיסי אמיתי יתן להם עכשיו עוד פעם+ כמה שנים לעשות את אותו נסיעה. הם לא ילכו. אחרי זה היסוד, כל דבר שיש לו יסוד. אז אומנם הוא הולך וגדל בצורה איטית, אבל. יש לו איזשהו בסיס מאחוריו, דבר ללא יסוד אין לו בסיס. לפעמים יש לך סערה בים עגלים, עולים גבוהים עולים, אבל זה לא משהו אמיתי. אתה לא יכול על זה לבנות איזשהו בניין על הגלים האלה. זה לא דבר שיש לו איזשהו יסוד פנימי זה זה סדר, זה הטבע של העולם, דבר עם יסוד ודבר, בלי יסוד אז. הנקודה הזאתי היא זו שעומדת משתי הבחינות של החוכמה שלמה, אומר העיל מהחרש חכם, מחשב יש מי שרוצה להיחשב כחכם. אני רוצה שיחזיק אותו. חכמים. ויש יש אדם שאני רוצה להראות טוב, אז יש כמה דרכים להיראות טוב. יש אפשרות לעשות דיאטה ויש אפשרות. אני אעשה לך חליפה ככה שסוגרת אותך ככה, ולא יראו את הקפלים ולא זה מסדר אותך. אתה נראה יפה מאוד אז יש אפשרות להיראות יפה ויש אפשרות להיות יפה. זה שתי בחינות.

זה מצריך עמל וזה ללא עמל, וכאן שלמה נוגע בנקודה. בנקודה הזאת, הוא אומר, יש לך בן אדם. שהוא עמל זה הנקודה שאתם שאלתם קודם, ואני חושב שתתנו את הדעת. עכשיו זה יענה לכם. על השאלה יש לך אדם שעמל להגיע ללמעלה מהשתלשלות הצדיק הזה שעליו דיברנו זה שיש לו כוח לבוא ולהגיד לחומץ, שהדלק זה בא לו בחינם. זה לא בא לו בחינם. הוא פשוט למד לתקשר עם החוכמה ועם הלמעלה מההשתלשלות, וכיוון שהוא מחובר למעלה למשתלשלות, אז יש לו בוטיק. אפס שלא במרחקים הגדולים כמו שתיארנו, אז עם העניין הזה של האמונה שהאמונה היא רחוקה והוא גם כן הצליח לחבר קצוות מאוד רחוקים. אז אלוקים נתן לו כוח שגם תצליח בעולם לחבר קצוות וכולו. אז כל הבחינה הזאתי זה בחינה של עמל. יש לך אדם שעמל על למעלה מסדר הישתשנות. יש לך אדם שהוא לא עמל על למעלה מסדר השתנות, והוא מקבל אותו כמתנה? אני רוצה לומר לכם שיש אנשים שהם מומחים לזה בעולם. יש אנשים שמומחים כמו שאומרים להתפלח סליחה על הביטוי למכונית של זה ולזה של זה, ולנסוע עם זה ולהגיע עם זה. יש להם קומבינות בכל דבר. הם מצליחים ככה, אבל בסופו של דבר היית שם. לא הייתי שם. זאת אומרת יש להיות כי אני עמלתי, שילמתי, הגעתי בכוחי ויש להיות כי אני איזה שהוא קומבינהטור שהצלחתי אני רוצה. לכם משל מה שכתוב בספרים, למשל, שוב זה משל ביחס לגן עדן. יש לך אדם שעוד? שבמשך כל החיים שלו עמל על קיום התורה והמצוות היה צדיק גמור, מגיע לבית דין של מעלה. מכניסים אותו לגן עדן דקה לפני שהוא נפטר. היה איזה אחד עשה איתו טובה, אמר לו אני אני רוצה בשביל הטובה הזאתי שתישבע לי. אתה הצדיק תשבע לי שתיקח אותי איתך למקום שלך איפה שאתה גם אני. והצדיק הבטיח לו? כן, יש קונה עולמו בשעה אחת. קומבינטור הצליח, הצליח, מה שכולם עושים בעמל גדול. הוא הבטיח לו לקח אותו. ומה אתם חושבים שאותו אחד שיגיע ישימו אותו גם כן בגן עדן של ההוא ירגיש שם כן עדן הוא ירגיש שם גיהנום.

האגדה אומרת שהוא ירגיש שם גיהנום. למה? מכיוון שאתה לא התרגלת לעולם הזה לא בנית את הנפש שלך בצורה הפנימית לעניין, אז בשבילך זה לא יהיה מתנה זה ייסורים, זה יהיה קושי, זה יהיה עמל. קשה לי למצוא את המילים כי לא הייתי שם, אבל ברמה ברמה העקרונית אנחנו יכולים להבין את זה. אני בא ונותן לאדם פרט. הפרס הוא איזה אדם פשוט שאני יודע זה פרס אוניברסיטה בחינם. הוא לא יודע לקרוא, הוא לא רוצה ללמוד בכלל אחד שרוצה שיש לו עניין. האוניברסיטה בחינם זה משהו. נתת לי משהו לחצ שלא שייך לכל העניין. הענשת אותו. אז הוא צריך לחשוב לשבת כמו איזה מטומטם ולחבוש את הפסלח האוניברסיטה. הוא לא מבין וזה לא מעניין אותו משעמם אותו והוא צריך לשבת שם. זה קשה, זה לא ההנאה, אם לא התרגלת. זו לא הנאה בכלל, אז זה העניין. העניין שאני רוצה שלמה להעביר, שכל העולם הזה בנוי על ריטמוס, כזה של פעמים, שהאדם מצליח כאילו לעקוף את הדרכים בצורה מה שנקרא לעשות דרך קיצור, הוא מצליח בכל מיני צורות לעשות את זה שלמה כאילו הכל. אבל לאות רוח. זה הכל שטויות. למה? כי באיזה שהוא שלב זה הכל התמוסס אם לא. היום אז מחר, אם לא מחרתיים אז אז שבוע הבא. אבל כיוון שאין לזה בסיס אמיתי, אין לזה קיום, אין לזה אין לזה, אין לזה דבר שיש לו שאפשר להסתמך עליו. אני רוצה לתת דוגמה הפוכה שיכולה גם כן אולי. שנוכל לאמץ אותה אפילו. הגמרא אומרת, והמדרש מביא לגבי אדם שאומר אמן יהיה האשמה. רבא מברך לעולם הולמי, אולמה בקדיש, אומרים את הקטע הזה, אז הגמרא אומרת שמי שאומר את האמן יש משרבה. בכל כוח כוונתו קוראים לו גזר דין של 70 שנה. מה זה גזר דין של 70 שנה שימש שנותנו, בהם 70 שנה. זאת אומרת הנורמה של האדם, זה לחיות 70 שנה הם בגבורות, אם הוא זכה לגבורות זה 80 שנה, אבל אם האדם אומר עם כל הכוונה מן יהיה רבה בכוח, קוראים לו גזר הדין של 70 שנה. זאת אומרת הוא יחיה אריכות ימים עכשיו במדרש כתוב על זה. שמי שאומר אמן יש מה נעשה? שותף לקדוש ברוך הוא מעשה בראשית שני המאמרים הללו הם מקבילים אחד לשני, כיוון שהוא אמר אם יש מירבא בכל כוחו הפנימי אז. כיוון שכך הוא נעשה שותף לקדוש ברוך הוא, וכיוון שכך, כאשר מבטלים לו גזר דין של 70 שנה, אז הוא כמו שאומרים, הוא קיבל את זה בצורה קשה כשרה.

אמיתית אני שותף, כמו שאומרים, אני אני, אני בתוך המערכת. אני לא קיבלתי איזה שהיא מתנה. לא נתנו לי איזה שהיא צדקה. אני שותף למעשה בראשית ולכן שותף מה שעשה עשוי ולכן יש לי את הזכות שיבטלו לגזר דין של 70 שנה. זה. מאוד חשובה להבנה כאשר האדם עמל על איזשהי בחינה איזה שהיא בחינה רוחנית, אפילו שזה עלה לו בדמים מרובים. תרתי משמע, גם ממון וגם דם. הוא השקיע הרבה. ההשקעה הזאת הייתה כדאית מפני שהיא אמיתית וילעד לנצח נצחים ואיתה הוא יוכל, כמו שאומרים לשבר ערים ולהקר סלעים. אבל כאשר האדם הגיע לאיזשהו דבר וזה לא לגמריי אמיתי אצלו, אז זה יפסק באיזה שהוא שלב זה לא ישאר לעד ולנצח נצחים, בקיצור, פרוטקציה ביהדות. היא. חסרת חסרת ערך לגמרי. יש אפילו הגדה שמספרת שהיו אנשים כאלה שהצליחו לעשות פרוטקציות והם נכנסו לגן עדן, זה מופיע בספרי קודש הכי עמוקים. הם נכנסו לגן עדן והיו שם 300 שנה ואחרי זה. 300 שנה עשו כמו שעושים פה לפעמים ועדת חקירה על כל מיני סיפורים עשו שם ועדת חקירה בעקבות. סיפור שהיה. ולקחו כמה מאות וזרקו אותם בגיהנום. זה סיפור זה משל. זה לא שאנחנו צריכים לחיות עם הגן עדן ולחיות עם הגיהנום, אלא זה מסר שרוצים להעביר שגם כאשר בן אדם הצליח להשיג איזה שהם מתנות, כמו שאומרים. המתנות האלה לא היו במאה% שלא הוא משלם עליהם תמים ותקילין, עד שכמו שאומרים זה כבר לא היה= לי כל הנסיעה. כל הטיסה לא הייתה= לקחו אותי כמו שאני. שמו אותי חזרה במקומי. זה לא היה= אז זה לא. זה לא קרה מיד. זה קרה אחרי 300 שנה, אבל זה אחרי 300 שנה לא היה משתלם. הכאב והעלבון לא היו שווים את השכר שהיה בינתיים.

עכשיו הרעיון הזה עומד במרכז של ה של ה מה שנקרא השקפה החבדית. הרעיון הזה שדיברנו בשיעור זה משהו מאוד יסודי בהשקפה החבדית. זה בא לידי ביטוי היה אצל אדמור הזקן. היה חסיד אחד שקראו אותו רבי יכולתיאל לבלר. רבי יקותיאל הזה היה לו יצררה מתוגבר והוא החליט שהוא רוצה לבקש ברכה מבעל הטניה שיצר הרע הזה יעזוב אותו והוא הצליח. מה שאומרים, הגבאים לא נתנו לו להיכנס. הם אמרו לו שלפני שנכנסים לרבי צריך הכנה של כמה שבועות, כמה חודשים. אולי אפילו שנים, והוא רצה, כמו שאומרים, עבודה קלה. הוא עלה על העץ הזה. שליד החלון של החדר היחידות של הרבי, ומשם הוא צעק לתוך החדר שהוא רוצה שהרבי יעזור לו לחתוך את הצד השמאלי, התכוון לצד של היצר הרע, והאדמור הזקן ברך. אמר בירך אותו. ומאז אין לו יצר הרע כאילו הוא קיבל. הוא קיבל את הברכה עכשיו, לא רק זה היו לו כל מיני השראות אלוקיות. כאלה שהיו נופלות עליו באמצע היום, הוא היה מסוגל, כמו שאומרים לקבל, כמין נבואה כזאת באמצע היום. ואף על פי כן, הוא היה מאוד מאוד. אני לא יכול להגיד את המילה מזולזל, אבל מאוד לא מוערך עם כל הדרגות הרוחניות שהיה לו אצל החסידים בכלל לא היה מוערך. למה הוא לא היה מוערך בגלל הבחינה הזאתי? כולם הרגישו עליו. מי שראה אותו ראה זה שכמו שלקחת. מכבודו רק בשביל המשל לקחתי. בעל חיים לקחת חתול ושם עליו חפתים עם כובע של מלצר ונתת לו כמו שאומרים להגיש תהלח לזה.

לנוכחים באולם אז זה מצויין, נחמד אילפת, אבל כולם רואים שזה נשאר חתול. כאשר האדם עבד על עצמו, רואים בן אדם, אולי בן אדם קטן, אבל בן אדם, הבן אדם שאפילו עבד על מידה אחת שיש לו. זה כבר אישיות, זה משהו, אבל כאשר בן אדם קיבל ברכה וזה איך אומרים, זה נפל עליו ולא איזה שהוא, איזה שהוא מאמץ. זה אירועים שזה משהו. יש ביטוי שאומרים חמור. נושא ספרים, רואים את זה הרבה פעמים על אנשים. יש לך בן אדם שהוא והחוכמה אחד, אתה רואה שהוא כולו חי, הוא והנפש שלו, והמידות שלו, והכל חי אצלו. הכל הוא והחוכמה אחד יש לך בן אדם שכולם מרגישים שזה הוא כבל ארדיסק ושמה החוכמה מידי פעם שהוא צריך משהו תן לי להיזכר. היה כתוב שם. אה כן, יש מי שאומר ככה וככה וככה. ואיפה אתה בכל זה? אני אעשה מה שבא לי. אני פשוט זוכר מה שכתוב אז כמו שיש את זה בלימודים יש את זה בעבודה פנימית בנפש. לפעמים האנשים חשים שהוא זה משהו אחד. יש לו פטה טוב פשוט, הוא אומר כל מיני דברים. הוא יכול להסביר את הדברים. טוב יכול, אבל זה לא. זה לא הוא מנותק מכל העניין. הוא מנותק מכל המסר הפנימי שעומד מאחורי הדברים. וזו נקודה למחשבה. זאת אומרת זה הנקודה שרצה שלמה, זה. שהפריעה לשלמה לכן כששלמה מתייחס. לכן, כששלמה מתייחס בפסוק שלפנינו נחזור רגע לפסוק הוא לא אומר שהאדם שעמל בחכמה ובדת הוא בכישרון זה, אבל וראה רבה זה לא הבל, וראה רבה חכם, אמר חכמה. ובדת הבעייתיות היא כאשר הוא מסר את זה לאדם אחר מסרת לאדם אחר בחינם, הרסת אותו, הרסת את האישיות שלו. לא בנית אותו לא קידמת אותו לשום מקום. לא רק שלא קידמת אותו, גם כן גרמת לו שהוא לא יאמין בעצמו ולא יהיה לו שום חשק לעשות משהו. הרי מה קורה לאדם שקיבל מתנה שהוא לא עמל עליה ואחרי שהוא קיבל את המתנה הזאתי, לוקחים אותה ממנו הוא כבר אין לו שום חשק לעמול. הוא בא ואומר, מה הרי קיבלתי את זה בחמש דקות, היה לי את זה בידיים. עכשיו אני עכשיו מנסה להשיג את זה בדרכים לא כשרות עוד הפעם אולי לגנוב. אולי פה. איך אומרים? את לא לימדת את אותו טעמו של המה. לא לימדת אותה את הטעם הטוב של מה שנקרא מתוקה שנת העובד. את זה לא לימדת אותו, אז מה שנשאר בסופו של דבר זה שרעה רבה. זאת אומרת הסיכום שלו יהיה זה שלא יצא לו מכל המסר הזה, שום דבר.