הרצון להמשכיות

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו טעויות):

שלמה אומר ומי יודע, הוא מדבר על הבן על היורש על האדם שחושב על העתיד שלו ומה יהיה אחרי שהוא הולך בדרך כל הארץ הוא משאיר אחריו את בנו את ירושו והוא שואל שאלה, ומי יודע החכם יהיה, כוונה בן או היורש, או סכל או טיפש וישלט בכל עמלי, והטיפש הזה יש שולט בכל העמל בכל הנכסים שלי

אני לומד קודם כל את הפסוק בפשט, שעמלתי ושחכמתי תחת השמש, העמל הגדול שהשקעתי והשקעתי הרבה מחשבה, זה גם זה הבל

אז אנחנו נחלק את השיעור לשני חלקים החלק הראשון יהיה לה התייחסות על מה שקובל מה שקובל לאבא כביכול שהוא עומד ושואל עומד ותמה עם הבן או היורש יהיה חכם או סכל האם זה שהשלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי יהיה נבון וימשיך את דרכי או לא

החלק השני שאני אתייחס אליו זה מה שהוא מסיים בסוף גם זה עוול מה הוא רוצה לומר במשפט הזה גם זה עוול מה אנחנו שומעים בפשט מהדברים של שלמה שכאשר אדם היה רגיל לעשות להעביר לי דברים מסוימים בצורה מסויימת וכעת הוא משאיר את כל מה שעמלה נפשו כאן בעולם והוא עומד בספק האם הדבר שאני עמלתי ימשיך להתקיים באותו האופן כמו שאני עשיתי אותו או שהוא יתחיל או שהוא ימשך והוא יהיה יפעילו אותו בצורה אחרת הדבר הזה מדאיג אותו והדבר הזה מכאיב אותו

במילים אחרות טבע בנפש האדם שיצר אותו הבורא שהאדם רוצה המשכיות עכשיו כולנו מבינים את המושג המשכיות רק כאן יש חידוש במושג המשכיות לא רק שאני רוצה שיהיה המשך לי אלא אני רוצה שההמשך שלי יהיה דומה לי כלומר זה שיש לך בן אז הבן ממשיך אותך אם תרצי תרצה זה ממשיך הלאה אבל הבן יכול להמשיך אותך בדרך אחרת ממה שאתה היית בשונה ממך מטבע האדם שיצר הבורא כמו שאומר החכם מכל אדם זה שהאדם פשוט דואג האם זה שימשיך אותי ימשיך אותי באותו האופן כמו שאני הייתי ויש לו בסתר ליבו משאלה שהוא רוצה שימשיכו אותו באותו תנועת נפש באותו סגנון כמו שהוא היה

אנחנו מוצאים במקרא בתנך אברהם אבינו שעומד באותה דילמה ששלמה אמר מנסח אותה בסגנון שלו שלו עומד אברהם ומנסח אותו בסגנון שלו אומר לקדוש ברוך הוא אין לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי באותו באותו שלב שאברהם האמין שלא יהיה לו בן הוא חשב שהוא יעזוב את הארץ והעבד שלו העבד הנאמן אליעזר הוא זה שירש אותו אז עומד אברהם ותמה זה זה לא שווה לי לא נתת זרע אחת מהפרשנים הקדמונים הספור נושמו הוא מפרש שלאברהם ההבדל הוא בן ביתי יורש אותי

יש הבדל בין כשבין ממשיך את אביו לבין כשעבד ולו העבד הנאמן ביותר ממשיך את אדונו העבד הוא בבחינת בלתי נודע הבן עושה מאהבה העבד עושה מיראה כל חייו הוא עובד נראה מפחד האדון לכן ההמשכיות שימשיך העבד הוא ימשיך תנועת נפש שונה משל האבא האבא רוצה שימשיכו אותו באהבה ואילו הבן והבן אומנם ימשיך באהבה אבל העבד בטבעו ימשיך לא באהבה אלא ביראה וזה כבר כואב לאברהם

אני בסך הכל הבאתי דוגמה לנקודה הזאת שבשלמה מצייר לנו אנחנו רואים שגם אצל אבותינו הקדושים התנועה הזאת הפריעה להם באיזה צורה באיזה צורה ימשיך אותם האם באותה תנועת נפש שלהם או בתנועת נפש אחרת חדשה הנפש המתוקנת

כאן אני רוצה להבהיר את ההבדל שבין תיקון לבין תוהו נפש האדם מתוקנת הטבעית שבה ברא הקדוש ברוך הוא את האדם היא דורשת היא שואפת היא ממש חפצה שימשיכו אותה באותו האופן כמו שהיא כלומר בעומק יותר האדם שואף שכל דקה ודקה מהיום שלו תהיה הרמוני מה זה הרמונית שתהיה קשורה עם הדקה הבאה האדם רוצה שכל פעולה שהוא עושה יהיה לה יהיה לאותה פעולה איזה שהיא איזה שהוא קיום נצחי משהו שימשיך גם הלאה האדם לא רוצה להיות רגעי בשום פעולה שהוא עושה זה קשור בקשרי המשפחה שלו בידידות שיש לו במעשים אפילו בפעולות הפיננסיות שלו כשהוא חושב הוא היה רוצה לראות את עצמו מתפתח עוד ועוד באותו התחום שבו הוא עוסק

עכשיו טבע של תיקון זה שמה שאני עושה עכשיו זה דבר אמיתי ואני לא רוצה למחוק את זה כהיה כלא היה אני רוצה לבנות על זה שיגדל יותר ויותר זה טבע של תיקון ואילו טבעו של היצר הרע זאת אומרת התוהו בניגוד לאדם זה התנועה של השינויים מה שהיה היום לא יהיה מחר ולא במובן החיובי אלא במובן השלילי נפרק את כל מה שהיה נתחיל דף חדש דף חדש שאין לו יסוד על הדף של אתמול את האתמול אנחנו שמים בצד כמו משהו שלא היה

אני רוצה לתת סיפור כהמחשה אחד נכנס לרבי באותם שנים שהיה קשה לצאת מרוסיה והוא דיבר בעברית עילגת והרבי קלט על ההגעה שלו על הסלנג שלו שהוא מדבר רוסית אז הרבי אומר לו אני מדבר רוסית אתה יכול לדבר רוסית אתה שובר את השיניים בעברית אז הוא אומר לו אני קיבלתי על עצמי רוסית לא לדבר הוא ממשיך הלאה לדבר בעברית אז הרבי אומר לו תשמע אני משתדל יודעת כמה שפות שיש יותר כמה שיותר לדעת אתה רק רוסית יודע וגם אותה אתה רוצה לשקול

במובן במובן הפסיכולוגי של הדבר מה הפריע לאותו אדם הרוסיה עשתה לו הרבה צער והוא רצה כמו שאומרים לשכוח אותה הוא רצה כמו אותו ציפור שהוא מנסה לייבש את הים אז היא שופכת קצת חול מהיבשה לים אז הוא לא ידבר רוסית בזה הוא מעניש את רוסיה אז רבי רצה להעביר לו את המסר שאנחנו לומדים עכשיו שתיקון אמיתי לא בנוי אף פעם על זה שאתה מוחק את כל העבר שלך לחלוטין העתיד העתיד שלך בנוי על העבר ברמה זו או ברמה אחרת אי אפשר ליצור עתיד לשעבר אין לו אין לו הווה ואין לו עתיד גם אדם שעשה איזה שהוא שינוי בחיים

אז תמיד הרבי הדריך את האנשים שגם אחרי השינוי שעשית מבחינה דתית או מבחינה של שינוי מקום ממקום אחד למקום שני שהשינוי יהיה מבוסס על מה שעשית באהבה רבי לא אהב את אלה שלמדו איזה שהוא מקצוע בעבר מה שנקרא בעולם הפתוח אחר כך שנעשו דתיים עזבו את אותו מקצוע ולא התייחסו אליו ולא אדרבה אותם אם הם צריכים להשתלם ולסיים אותו תסיימו אותו מה עומד מאחורי זה לא רק לתת להם את ההרגשה שהדת היא לא נגד הלימודים לא זה המסר המסר הוא כי זה עולם התיקון עולם התיקון פירושו שאני לא לוקח 30 שנה שהייתי עד עכשיו אני מוחק אותם כאילו הם לא היו אף פעם עולם התיקון פירושו שאני בונה על אהבה נדבך נוסף באופן טוב באופן יפה באופן יותר טוב ממה שהייתי עושה בצורה אחרת אבל אני לא מוחק אותו לחלוטין

הנקודה הזאתי בהבדל של בין העולם התיקון לעולם התוהו זה ההבדל שבין היצר טוב ליצר הרע בעצם יצר טוב תמיד אומר לאדם תבנה על דבר ריאלי שיש לך הלאה ותתקדם תיצור קשר בין חוליה לחוליה של בכל המעשים שאתה עושה ואילו יצר הרע בטבעו הוא נקודות נקודות נפרדות זה מזה שאין ביניהם קשר והרמוניה ותמיד הוא אומר לך תסתכל על מה שלפניך ותהנה ממה שלפניך ולא מעניין אותך יותר שום דבר הדבר

הזה בא לידי ביטוי אני אומר את זה ממש בסוגריים אבל כיוון שזה יכול לתת הבנה בעניין הדבר הזה בא לתת ביטוי בא לידי ביטוי בהבדל שבין בנים לבנות בכלל במיוחד בגיל ההתבגרות אבל זה דבר שהוא נכון בכלל בהבדל שבין המינים בין גברים לבין נשים הטבע של האישה כמו שאומר ישעיהו הנביא קורא לנשים נשים שאננות יש הרבה פירושים מה פירוש נשים שאננות אבל המהרל מפראג מפרש באופן מסוים נשים קרובות אלא השאנן והאשקט כלומר נשים קרובות יותר אל התיקון בטבען מאשר האיש מה פירוש שהן קרובות יותר אל התיקון בהקשר שאנחנו מדברים עכשיו ההקשר הוא שהן קרובות יותר לרצון ליצור המשכיות וליצור קשר בין דבר לדבר בצורה הכי ברורה והכי מוחשית זה בא לידי ביטוי בקשר שיש אצל בנים בגיל ההתבגרות לבין קשר שיש אצל בנות בגיל ההתבגרות אצל בנים הקשר בדרך כלל עומד על בסיס של כאן ועכשיו הוא לא מנסה ליצור קשר אמיתי דווקא מה שמעניין אותו זה היה היצר באיזה שהוא מקום הוא רוצה להגיע לאיזשהו סיפוק ובזה זה זה ההתחלה זה האמצע וזה הסוף ואילו אצל האישה כל הקשר מלכתחילה קשר נפשי ככל שעובר הזמן הוא אמור להיות יותר חזק לכן אצל הגבר באופן טבעי הניתוק של הקשר זה דבר של מה בכך משום שלא היה לו שום מטרה של התחברות נפשית לעניין אלא היה לו רק עניין של סיפוק המשאלות שלו וברגע שזה התמלא אז אין לו אין לו שום עניין חוץ מחוץ מכאן אז זה ניתק הקשר ניתק נחפש אותו במקום אחר ואילו אצל האישה זה יכול לגרום לזה שברון יותר גדול מה ההבדל בין צורת ההתייחסות ככל שהאדם הוא יותר יצרי ככל שהוא יותר מחובר עם היצר הרע היצר הרע עניינו העולם הטוב הוא עולם התוהו מסתכל רק על הנקודה כאן ועכשיו ואני לא מנסה לחבר את הנקודה הזאת עם נקודת הזמן הבאה לא מעניין אותי מה שיהיה בנקודת הזמן הבאה אני לא מחפש ליצור איזה שהוא קו ישר לא מחפש ליצור כאן את עתיד החיים שלי אני מחפש ליהנות וגמרנו זה טבעו של יצר הרע בשתי מילים כאן ועכשיו ואילו עניינו של היצר טוב ליצור משהו יותר בסיסי משהו יותר אמיתי משהו בסיסי הוא אמיתי הוא תמיד קו שמתמשך ככל שהאדם הוא יותר מתוקן הוא יותר חושב על העתיד הוא תמיד מנסה לתפור את ההווה עם העתיד וגם את העבר ביחד עם ההווה זה חלק בלתי נפרד מהאישיות של אדם מתוקן וזה בא לידי ביטוי בכל התחומים גם בקשרים שיש לו אבל גם בחיים הכלכליים שלו

ניקח למשל את העניין של חיסכון חיסכון זה מבט של אדם מבחינה נפשית שהוא חושב על העתיד כלומר הוא מסתכל על הא הוא חי את ההווה אבל הוא לא חי אותו במאה% שם כסף בצד כדי שיהיה לו לעתיד מי היה הסמל של ההנהגה הזאתי במקרא בתורה יעקב אבינו יעקב אבינו עומד בלילה בלילה של סכנה בלילה שלפני מלחמה עם אחיו ונשאיו ושיוצא כנגדו עם 400 איש והוא רוצה להרוג אותו בצורה מוצהרת ויעקב אבינו חוזר וחוצה את הנחל לבדו וכדי להביא פחים קטנים אם אנחנו מנסים לצאת לזה שמא בחיים המודרניים שלנו הוא השאיר כמה קופסאות שימורים שמה מעבר לגדה של הנהר ובשבילם הוא חצה את הנהר בלילה לבד את הנחל בלבדו בלילה ואז פוגש אותו שרו של עשו סיפור המקראי השר של עשיו היה מלאך והמלאך הזה בעצם נלחם איתו מבחינה רוחנית וגם מבחינה פיזית ואפילו פצע אותו נקע אותו בקו יריחו ויעקב אבינו מעולם לא הביע חרטה על על זה שהוא הלך וחצה את הנחל וגם חכמינו לא הביעו עליו מורת רוח שהם לא מתביישים אף פעם לבקר מישהו שעשה מעשה שאינו הגון הם לא הביעו עליו ביקורת בזה שהוא הלך לבדו בלילה וכדי לקחת כמה פחיות הסיבה לדבר מפני שאדם שהוא צדיק זאת אומרת שהוא קרוב לעולם התיקון יעקב אבינו היה סמל לתיקון בעולם מנסה שכל דבר כל פריט גשמי רוחני שיש לו בבית שלו בחיים שלו באישיות שלו שזה ממון שאותו הוא רכש וכדומה יבוא לידי מיצוי מוחלט בצורה הטובה ביותר בקרוב אם הוא הבין שמיצוי מוחלט של אותם פרחים קטנים שהוא משאיר מעבר לגדה זה לא נקרא מיצוי אמיתי זה לא תיקון אמיתי של אותם הפחים התיקון המלא של הפחים זה זרם יבואו לידי שימוש אז אפילו שהם שווים כמה פרוטות הוא הולך ומביא אותם הנקודה הזאתי

בנקודה הזאתי עמד כנגדו האנטיתזה הכי גדול שלו שזה עשו על פי הקבלה ושורש של עולם התוהו עולם התוהו זה עולם הפירוד בלשון של הקבלה זה נקרא עולם הנקודים נקודות נקודות נקודות שהם ביניהם קשר בין אחת לשנייה השר של אסיו מסמל את עשו עשיו עניינו שאתה תחשוב רק על עכשיו מה שאומר לפניו משהו בסגנון של אכול ושתו כי מחר נמות כלומר אני לא עושה את חשבון המחר לא מעניין אותי מה מחר תהנה היום ומה שיהיה יהיה תגמור את הכסף שלך היום מחר מה שיהיה יהיה תנועת הנפש הזו של הפיזרון אפילו שאני לא צריך מה אין לי סיבה מיוחדת לפזר אבל בשביל מה לא להנות עכשיו למה לחשוב על העתיד זה לגמרי מיותר זה התכונה של עיסה עיסא עכשיו הוא רוצה כאן ועכשיו של דבר ולכן הוא הולך אחרי היצר ולכן הוא עושה מה שבא לו ואיך שבא לו ומתי שבא לו מה שאין כן יעקב בדיוק כפוף תמיד הוא יעשה רק מה שצריך ותמיד הוא יהיה מחושב האם מה שאני עושה עכשיו באמת נצרך ואם לא אני אשקיע את זה בדבר אחר בזמן העתיד ואני לא אבזבז כסף סתם לכן דווקא לכן אומרת תורת הסוד תורת הקבלה שבשעה שיעקב חצה את הנחל והוא הגיע למצב כזה שהוא עכשיו בשביל כמה פרוטות מסכן את עצמו בלילה חשוך פה דווקא הוא הגיע לנקודה הזו שהמאסר של הסתיו החליט להיכנס בו איך שאומרים בעברית סלנגית החליט להיכנס בלי מלחמה בו כי אתה במעשה הזה עומד ממש כאנטיתזה לכל המציאות שלי לכל המציאות של התוהו שאומרת תסתכל רק על מה שלפניך אדם רק על מה שלפניו יגיד מה= ללכת לחצות עכשיו את הנהר באמצע הלילה בשביל להביא כמה פחים אז הפחים ילכו לאיבוד מה אכפת לי מהם אבל אדם שמנסה לחבר ולקשר כל דבר שהוא עושה עם העתיד לא רואה את הדברים בצורה הזאת וזה בעצם היה פן מסוים של מלחמה רוחנית שבאה לידי ביטוי גם במלחמה גשמית נמצאנו למדים שעניין החיסכון בכלל שאדם חוסך כסף ביחס לעתיד יש לזה אלוקי של תיקון לעומת האדם המפזר החיסכון זה לא בגלל שאתה חושב מה יהיה בימים הבאים ימי זיקנה וכדומה גם אם תהיה עשיר כקורח לפי תורת הסוד יש עניין שלא תבזבז בלי שום קשר לזה שיש לך הכל יש קמצן יש יש פזרן ויש חסכן הפזרן מפרגנות מפזר גם כשהם צריך הקמצן מתקמץ גם כשצריך והחסכן הוא ממוצע שביניהם מתי שצריך הוא מפזר ומתי שלא צריך הוא חוסך וזה המידה הממוצעת והמתוקנת שיש באדם עולם התיקון בנוי על הנקודה הזאתי שהאדם יבין שזה שהאני חוסך זה לא בגלל שאין לי או שלא יהיה לי גם כשברור לי שתמיד יהיה לי והחסכונות שלי מלאים אין לי שום בעיה ושום ספק סתם לבזבז זה דבר מיותר זה דבר לא אלוקי כי אני כאילו מכניס את עצמי לעולם התוהו שאתה חושב על הרגע ולא חושב על העתיד התיקון בעצם חושב על העתיד ובגלל שהוא חושב על העתיד הוא מנסה לקשר את ההווה עם העתיד וגם כשיש לו כסף גם לעתיד אין לו צורך לשמור את הכסף אבל הוא אומר אבל בשביל מה אני עכשיו אחלה את הממון הזה ולא אביא אותו לתיקון האמיתי שלו תיקון האמיתי זה שאני חושב איך הוא יבוא על מקומו בשלום בצורה הכי מושלמת שלו ואם אני מפזר אותו סתם לא הבאתי אותו לתיקון הכי אמיתי שלו ואדם שנמצא בעולם התיקון משתדל כל הזמן בסיס

ביסוד הזה אני רוצה להגיע לחלק העיקרי של השיעור עד כאן זה היה הקדמה החלק העיקרי של השיעור בעצם בא לעסוק בנושא קצת עמוק השאלת השאלות היא בנוגע לדומם צומח חי שיש בבריאה זה הכל בהמשך לפסוק שאנחנו למדנו היום כמו שדיברנו עד עכשיו הטבע של התיקון הטבע של האדם השלם הטבע של האדם בכלל כמו ששלמה מבכה כאן מה יהיה אחרי האם ממשיכים אותי האם תופרים את ההווה ביחד עם העתיד וכדומה או לא אז כאן אנחנו רואים דבר מעניין בהבדל שבין דומם בין מדבר חי וצומח ההבדל בכללות הוא בין המדבר שהוא בקטגוריה אחת לבין החי והצומח בקטגוריה אחרת וזה קשור ביחס ליצר הקיום המיני שכל שהטביע הקדוש ברוך הוא בכל הבריאה כולה הצמחים משתדלים להביא את עצמם לידי ההפריה שיהיה להם גם כן המשך בעתיד בעלי החיים בוודאי וגם מין האדם בוודאי אבל כאן אנחנו רואים איזה שהיא של הבדל בין מין המדבר לבין מין החי ומן הצומח אם מן המין החי והצומח משתדלים לקיים את המין שלהם הלאה בסגנון של לשם שמיים לחלוטין כלומר כל הקשר שבין הזכר עם הנקבה הוא רק בשביל להמשיך את החיים אחר כך כדי שיהיה עוד עכברים כדי שיהיה עוד חתולים כדי שיהיה עוד כלבים כדי שיהיה עוד פרות וכן הלאה תראה ואותו דבר הצמחים כל עניינם להמשיך את אותו המין הלאה והם נעזרים גם ברוח וגם בשאר בעלי החיים הפרפרים וכולו שמפרים מעבירים אבקנים מהבחינת הזכר לבחינת הנקבה כדי ליצור עוד פרחים ולהמשיך הלאה את מן הצומח ואת כל ה בכל בכל הגוונים שלו אצל האדם אנחנו רואים דבר מעניין ואולי אפילו מוזר שאצלו הקיום של המין לא שייך בצורה ישירה בדווקא להמשך תולדות עד כדי כך שאפשר אפילו לומר שברוב העולם וברוב המקרים החיבור שבין זכר לנקבה לא עומד על התקן הזה של להביא ממנו וולדות עכשיו הקשר בהקשר של אנחנו מדברים עכשיו בפסוק של שלמה המלך זה מעורר שאלה פילוסופית מאוד מאוד קשה כי ה שורש הקבלי של הצמחים ושל הבעלי חיים השורש הקבלי שלהם הוא עולם התוהו כלומר השורש של הצמחים בעצם הוא ניתוק השורש של הבעלי חיים בעצם הוא ניתוק ואף על פי כן אנחנו רואים אצלהם את ההמשכיות מה שנקרא ההמשכיות של יצר הקיום המיני שלהם להמשיך את המנהל שהם עושים אותו בצורה הכי מושלמת של המשכיות הם משתדלים להמשיך הקרנפים המשתדלים להמשיך את הבית בעלי חיים הקרנפים למשל משתדלים להמשיך את העתיד את העתיד של מין הקרנף ממשיכים אותו הלאה ללא שום חשבונות אחרים נוספים ואילו אצל מין האדם עושה המון המון חשבונות יצריים זה קיים גם אצל הזכר וגם אצל הנקבה ופה פתאום לאו דווקא שיהיה פה איזשהו המשכיות במעשה הזה שהוא עושה הוא לא משתדל לקשר את המעשה עם איזה שהוא המשכיות בעתיד אתה משקיע פה כוח אתה משקיע פה אנרגיה אתה משקיע פה איזשהי פעולה והפעולה הזאתי לא אמורה להוציא איזה שהם עניינים בעתיד זאת אומרת מלכתחילה אני לא הולך על הכיוון הזה שזה יביא משהו בעתיד ככל שהתרבות של העולם המערבי יותר מתפתחת בעניין הזה נעשה הולך יותר וגדל גדל וגדל עכשיו

למה אני שואל את השאלה אני שואל אותה מפני ש אני שואל רק מהבחינה הפילוסופית שזה לגמרי לא מובן אם הבעלי חיים הם תוהו ואם האדם הוא תיקון אז היה צריך להיות שהאדם בטבעו יימשך אחרי ההמשכיות אחרי הרצון להמשכיות אחרי ההשקעה להמשכיות וזה יפריע לו וזה יציק לו וזה פשוט לא יתן לו מנוע עם ההמשכיות הזאת היא לא מתבצעת והוא לא יעשה שום צעד ושום מעשה ושום עניין אם הוא לא יביא אותו לאיזה שהיא המשכיות בונה ואילו בעלי החיים היינו צריכים לראות אותם לגמרי הפוך שהם עושים מה שהם עושים בלי שום קשר אם יש לזה המשכיות בדיוק הפוך ממה שהיינו מצפים מה שעושים בני האדם היום היינו מצפים שבעלי החיים יעשו ומה שעושים הבעלי חיים היינו מצפים שהבני אדם יעשו ממש הכל פה הפוך היה אפשר לענות שמה שנקרא בלשון הגמרא הוא אמינא היה אפשר לנסות לתרץ את הקושיה הזאת וזה קושיה קשה כי אם היהדות טוענת שהאדם הוא תיקון אז למה לא רואים את זה בשטח למה הוא לא שואף לזה אם אומרים שבעלי החיים הם טעו למה אצלהם רואים את התיקון הכי גדול זה הפוך לגמרי ממה שהיה מצופה אנחנו יודעים שיש כלל שנקרא זרוק רביקה רכה כך מקל עץ זרוק אותו לאוויר כשהוא ייפול הצד שהיה בעבר בכיוון בכיוון הקרקע הצד שממנו היו השורשים ייפול תמיד ראשון על הקרקע אז לכאורה הסדר הסדר הטבעי בבריאה היה צריך להיות שהאדם גם אם נעיף אותו רחוק גם אם נזרוק אותו רחוק מהשורש שלו אבל הוא ייפול על השורש שלו הוא ינסה להגיע לשורש שלו ינסה להיות מתוקן ולא ינסה להיות פרוע בחיים האישיים שלו ופה אנחנו רואים בדיוק שהיא שונה והיא הפוכה וזה דבר שאנחנו צריכים להבין אותו ולהבין אותו טוב תעשיית היצר הרע שולטת בעולם אני לא רוצה להרחיב במילים נמלצות תעשיית היצר הרע שהולכת להבל ולריק ולבטלה ואיך שתרצה באיזה מילים שתאמר אותה היא השולטת במדיה וכל הטיפולים האלה והמסכנים האלה שזה שהשם מרחם עליהם שיצליחו אבל הם ביחס קטן ושולי אפילו לא% אחד לעומת כל העולם של העולם הפרוע המערך המערב הפרוע כי פשוטו

אז אנחנו נתקדם הלאה אז שוב היה אפשר לומר שלאדם יש בחירה חופשית ולבעלי החיים אין בחירה חופשית אנחנו יודעים זה זה כלל יסודי תקבלו את זה כעת כהנחה כי על זה לבד צריך שיעור או אפילו שניים על ההבדל שבין האדם לבעל החיים של לבעל החיים אין בחירה חופשית ולאדם יש ברירה חופשית אבל אני לא אוכל לקפוץ משיעור לשיעור אני אומר את זה כאקסיומה ואנחנו נקבל אותה לאדם יש בחירה חופשית ואולי בגלל זה הוא משום מה בחר בה לא טוב זה לא כל כך משכנע לפי הכלל של זרוק חוט רע האוויר אעיקריה קאי לפי הכלל הזה הוא היה צריך להיות מוטה יותר לכיוון של השורש שלו אפילו אם נתנו לו בחירה  שנייה שיש כאלה שרוצים לתרץ מה אתה רוצה לאדם יש יצר רע לבעלי חיים אין יצר רע אז כיוון שכך אז הוא יכול לעשות כל מיני דברים העולים על רוחו ולעשות גם כן דברים לא טובים אז הוא בחר ברע

השאלה איך אומרים אני הקטן שואל למה כל כך הרבה אנשים בחרו ברע אנחנו יודעים שיש מושג שנקרא טבע הראשון באדם ויש נקרא טבע שני אצל כולנו יש את זה בכל מיני תחומים תמיד הטבע הראשון זה הטבע המולד והטבע היותר חזק כמה שאתה לא תרגיל את עצמך בטבע שני הוא רק יתחרה התחרות כהה ביחד עם הטבע הראשון הטבע הראשון תמיד יהיה דומיננטי יותר תמיד יהיה חזק יותר אז אני חוזר שוב לנקודה יש לי יצר במקרה הטוב אני יכול להתייחס ליצר כטבע השני אבל השורש של האדם הראשון זה הטבע של התיקון אז יש לי טבע הראשון של בניין תיקון המשכיות כדאיות תפירת כל דבר עם איזה עם איזה שהוא דבר שמשתלם ויש לי את הטבע של היצר הרע שהוא תוהו וזה אולבש עליי משעה שננער לצאת ממאה עמו זאת אומרת כשהילד נמצא בתוך הבטן של האיים האלו יצר הרע רק בשעה שהוא יוצא החוצה אז נכנס בו היצר הרע כלומר היצר הרע הוא יחסית משני לטבע הראשון שיש לאדם שהוא טבע עתיקון ואם ככה למה הטבע של התיקון לא מצליח בגדול לכבוש את כל העולם ב בנושא הזה שעליו אנחנו מדברים והשאלה היא באמת עד כמה שהשאלה הייתה קשה הוא גם מהבחינה הרעיונית גם מהבחינה הפסיכולוגית שלה וגם מהבחינה הנפשית הרעיונית שלה שכלית שלה התשובה הולכת להיות הרבה יותר קשה אבל אני לא חושב שאתם מפחדים מקושי קושי זה רק התמודדות וזה חלק מהחיים

אז אני רוצה להעביר איזה שהוא נושא בחסידות וקבלה ותוך כדי הנושא הזה השאלה הזאת איך אומרים תראה אם תרד לבד זה המשך דיברנו בשיעור הקודם ואני עכשיו רק תופר את זה על הנושא שלנו בהקשר של מה שאמר שלמה יש לנו את העול או את העולמות שקדמו לעולם התיקון העולם שלנו במקרה העולם התיקון מה שאתם מכירים בתור 4 העולמות הצילות בריאה יצירה עשייה הם כולם בתיקון אבל היו עולמות שקדמו לחלוקה הזו של התיקון ושניים הם עולם העקודים ועולם הנקודים עולם התיקון נקרא עולם הברודים ניתן לזה רק רק שהשמות האלה לא ישמעו כמו שמות בחלל זה וצבירה כל אחד מהעולמות האלה מסמל מצב צבירה אחר עולם האקודים מסמל צבירה מסויימת של הספירות שאני אסביר אותה עוד מעט עולם הנקודים מצב צבירה שונה ועולם הברודים מצב צבירה שונה אקודים זה מלשון סגורים ואקודים קשורים בתוך בתוך סל אחד מה הפירוש יש 10 ספירות אתם בטח יודעים 10 הספירות חוכמה בינה הדעת וכו' גבורת תפארת נצח עוד יסוד מלכות הספירות הללו קיבלו את הצבע שלהם ואת השם שלהם פה בעולם התיקון אבל כשהם היו קדם עולם התיקון כשהם היו בעולם העקודים הם היו 10 אבל הם היו כמו לוח הכפל כל 1 * 10 מה פירוש כל 1 * 10 היית תופס איזה שהוא איזה שהיא ספירה מתוך הסל היית שואל אותה מי את מה השם שלך הייתה אומרת לך אולי חוכמה אולי בינה אולי דת מה שתרצה כאילו היית לוקח את השנייה הייתי את אותה תשובה במילים אחרות הם לא היו עם צבע ולא עם שם ולא עם חיבור הם היו מה שנקרא פסטלינה כזאתי שאכלת ליצור מכל עיגון של פסטלינים כל את 10 צורות שונות שכל אחת מהצורות האלה הייתה פוטנציה לספירה וזה היה העולם האקודים עולם הנקודים זה כבר עולם שבו היו כלים כלים זה סתם כדי שזה יהיה מצוייר לנו בראש זה כמו אמא שעושה עם המערוך היא עושה מרדדת את הבצק יש לי כבר כזה חתיך פיסת בצק גדולה אני לוקח סורות ואני שם על הבצק כדי ליצור עוגיות בצורה מסויימת אז זה נקרא הצורה הזאתי זה הכלי הבצק זה יהיה האור אני מכניס את את מלב מלביש אני לוקח כלי ומלביש אותו על העור ובעצם כובל את העור לצורה מסוימת האור הבצק עד עכשיו יכול להיות איזה צורות איזה צורות בוא נגיד אינסוף צורות שיש בעולם עכשיו נתתי לו מה שאומרים מכה בהחלטת שאתה תהיה בצורה הזו ולא בצורה אחרת זה מה שהתרחש בעולם הנקודים באו כלים לאור הלבישו אותו וסגרו את 10 הספירות ועשר ספירות הללו הרגישו שהם פשוט כל כל חתיכת אור נסגרה באיזה שהוא כלי עכשיו היית שואל אותה מי את אני חוכמה ומי את אני בינה עכשיו לא בגלל שהיא בינה אלא בגלל שהכלי הוא זה שגרם לה להיות בינה הכלי הוא סגר אותה להיות בינה להיות דת להיות חסד להיות גבורה להיות תפארת וזה ההבדל בין עולם האקודים לעולם הנקודים הכלים תחשוב על הציור של הבצק אין לי עכשיו אפשרות לעשות משהו אחר שם אנחנו נמצאים היום הכלים הם בעצם ההגבלה לאור זה הניסוח הכי פשוט שאני יכול להגיד עכשיו הם מגבילים את העור והם צובעים אותו צובעים אותו בצבע מסוים ואתה תהיה זה ולא תהיה משהו אחר עכשיו שימו לב טוב אף אחד מאיתנו גם אנחנו שנמצאים פה לא אוהב שמכתיבים לו ולא אוהב שסוגרים אותו ולא אוהב שאומרים לו אתה לא יכול להיות ככה אתה לא יכול להיות ככה מה זאת אומרת יכלתי להיות עד עכשיו מיליון ואחד דברים עכשיו אתה אומר לי שאני לא יכול לא יכול לא אני לא אוהב את זה אתה שלילי אתה בן אדם

שמעתי פעם פרסומת שילד אחד אומר לי אמא שלו שהוא רוצה להיות גם שוטר וגם טייס וגם רב חובל וגם וגם וגם אז אמא שלו שואל אותו מתי תספיק ללמוד את כל זה הוא אומר אם את לא מפרגנת לי מה אכפת לך כאילו תנועת הנפש של האדם זה שהוא לא רוצה להיות סגור באיזה שהוא דבר הכלי סוגר אותו עכשיו מה שקרה כאן היה מין מרד פנימי בתוך הכלים האלה זאת אומרת הם הם לא האורות לא כל כך השלימים עם העובדה שבאת אתה ושמת עלינו מנעול וכבשת אותנו הם לא הם לא כל כך אהבו את הרעיון והמרד הלך וגבר עד שנעשה שבירת הכלים ושוב אני אומר את זה בצורה ציורית נשברו הכלים הכלים נשברו והכל התפזר ואז מאז אנחנו עובדים בתיקון הניצוצות שהתפזרו בשמירת הכלים וכאן נשאלת השאלה זה לא נשמע טוב אלוקים אלה אני כשאני מכניס לחשמל איזשהו מכשיר בארצות הברית שעבד שלו הוא 110 ואני מכניס אותו למאתיים 20 והוא עושה בום הוא מתפוצץ אני יכול להבין את ה את חוסר תשומת הלב שלי אבל אתה בורא עולם עשית משהו והתפוצץ לך הלגו שלך בידיים זה נשמע לא טוב זה נשמע כאילו אתה לא מכוון התשובה היא שזה לא זה לא שזה לא מכוון זה מכוון כתחילה זאת אומרת יש פה דבר עמוק עמוק לפנים מעמוק אני משתדל לעשות את זה בצורה פשוטה התשובה לעניין הזה זה שהאמת היא שהאורות עצמם האורות האורות שבעולם הקודים האורות עוד לפני שבאו אליהם הכלים הבצק עוד לפני ששמו עליו את הצורות השונות לפני שקרצו ממנו צורות הבצק האור הזה הוא לא היה אחיד הוא היה נראה אחיד אבל הוא לא היה אחיד היה חלק מהאור שהיה כן מתאים להתקבע ולהתכנס ולהתבטל לשם שנתן הכלי לאור והיה חלק מהאור שהיה כל כך מה שנקרא מסיבי ופרוע ושוחרר חופש שהוא לא היה בנוי לקיבעון הזה שהכלי אמור היה לעשות לו עכשיו מה שקרה מה שמה היית הבעיה הבעיה הייתה זה שכשהקדוש ברוך הוא ברא את האולם הוא ברא אינסוף זה התחיל מאינסוף ומאה אינסוף הלך ונוצר העולם בסדר השתלשלות גבולותית אז תבינו שבאיזשהו שלב האור הזה לא יכלת לתפוס בו מסוימת ולהגיד אתה רואה את הקטע הזה פה מהאור החלק הזה בבצק הוא אינסופי תפריט תפריד אותו שים אותו בצד אבל החלק הזה הוא כן יהיה ממושמע זה בוא תיקח אותו אלינו אי אפשר היה לחלק אותו מפני שכל פרט היה מעורבב בגדול כמו שאומרים מאין סוף ומסוף מאין סוף ומסוף ליכולת להתקבע וחוסר רצון להתקבע מרצון להתקבע זה נקרא מטי ולומרתי זה נקרא רצון לשוב לא נכנס לכל המונחים והמושגים אבל האור עצמו לא היה חטיבה אחת עכשיו מה שקורה זה ככה ברגע שאני קבלתי אותו הקבילה שאני עשיתי יצרה ואקום וכל בחינות הסוף שבתוך סוף שבעור התחברו אל הכלי וכל הבחינות הלא סופיות סוף הלא סופיות שבעור הם היו התככניות שעשו את המרד ומה הם אמרו מה היה סיסמת הבחירות שלהם רוצים עקודים זאת אומרת אתה זרקת אותנו לעולם הנקודים רוצים את הטון הקודם רוצים את המצב הלא ברור הקודם וכל אחד קיבל את שלו בסוף השבירה נעשתה האורות שנשאבו כאורות מוגבלים נפלו ביחד עם הכלים למטה האורות שלא התאימו לכל העסק הזה אבל לא יכלתי להפריד אותם בצורה אחרת לא הייתה לי שום ברירה עלו חזרה לעולם העקודים ואז בעצם נוצר אפשרות לעולם הגופי אז בעצם נוצרה הישות שבירת הכלים יצרה את האפשרות שיהיה עולם מוגבל כי כל זמן שבתוך האור היה מעורבב היו מעורבבות בחינות לא גבוליות לא היה אפשר שיווצר עולם מקובל אז במילים אחרות שבירת הכלים זה הדבר הכי הכי מתוכנן זה היה כאילו זה חלק מהמערכת זה היה חלק בלתי נפרד מהמערכת אני הייתי חייב ליצור את הכפייה הזאת והכפייה הזאתי גילתה לי מי הם הכוחות הממושמעים מי הם הצייתנים ומי הם הכוחות הלא צייתנים מי הם חברי מפלגה ממושמעים ומי לא את מי אני הולך לפטר מפה ומ מי אני הולך לבנות עולם חדש ואחרי שהחלוקה הזאת נעשתה אני יכולתי ליצור את העולם אז בעצם השבירה של הכלים והתיקון והאיסוף הניצוצות ככה אחרי שאנחנו נאסוף את הניצוצות ואת האורות ואת כל העמים האלה הישארו לנו רק את האורות האיכותיים וזה בשביל זה ירדנו לעולם וזה העבודה שלנו של של התיקון הפרקליטות או כל הבחינות הללו זה בעצם העבודה אז עכשיו כדי עוד עוד מילה אחת שיהיה טיפ טיפה יותר מובן חברה כל זה אלוקים מסע אבל אלוקים לא היה חייב לעשות את הדברים באופן הזה אלוקים לא מוגבל ואם הוא היה רוצה לברוא עולם מוגבל בלי המשחק הזה של שבירת הכלים בלי האקום הזה שהכלי יוצר לאורות הוא היה יכול לעשות את העולם גם באופן כזה איך שהוא רוצה הוא היה עושה ובאמת היו לו שני מסלולים שני מסלולים היו לו היו לו היה לו מסלול של סדר השתלשלות רגיל והיה לו מסלול נוסף של סדר השתלשלות שנקרא סדר השתלשלות של עיגולים יש יש בנו בתוך באנו כבני אדם בסדר השתלשלות אנחנו בעצמנו נושאים בתוכנו את כל סדר ההשתלשלות אנחנו בעצמנו בנויים בסדר כזה שיש בנו כוחות אינסופיים לעשות הרבה דברים גדולים אבל עד שסליחה סליחה שאני אומר את זה במחילה מכבודכם וכבודי ביחד עד שאנחנו לא נכווים אנחנו לא לומדים מה בדיוק מתאים לנו ומה לא יש מושג שנקרא לגבי אין אדם עומד על דבר הלכה אלא אם כן נכשל בה זה לא רק דבר הלכה בתורה אין אדם אין חכם כבעל ניסיון מה זה בעל ניסיון הוא נפל בבוץ כמה פעמים וניקה את עצמו ויודע פעם הבאה עכשיו כל העולם הזה בנוי עליתמוס הזה אין מי שיכול להגיד שהוא נקי מהעניין כולנו חכמים אחרי שנפלנו בפח פעם אחת נפלנו משתדלים פעם הבאה לא ליפול אם אנחנו בתיקון אבל זה הסדר בעולם מאיפה התחיל הסדר הזה מסדר ההשתלשלות שעליו דיברתי עכשיו מהשבירה שהייתה בעולם הניקודים היא השבירה הפרדה בין אורות מתאימים לי לאורות לא מתאימים לי ואז בניין מחדש עם האורות המתאימים כיוון שכך ברא הקדוש ברוך הוא את העולם כך אנחנו בונים את העולם האישי שלנו זה הסדר אין מה לעשות אם מישהו סיפר לכם על זוג שהתחתן והסתדרו כמו זוג יונים וחיו בחיי אושר ועושר ומעולם אין פרץ ואין יוצאת ואין צווארכה ברחובותינו אוטופיה מעולם לא היה ולא יהיה חלק מהעולם נלך ברחוב אחד של תימנים תראה כמה בתי כנסיות יש  היא אחת בלי בלי איך אומרים בלי סטיגמות הפירוד הזה שולט בכל בכל העולם ואנחנו חכמים רק אחרי שאנחנו נפלנו בפח אחרי שאנחנו נפלנו בפחנו בעצם הפרדנו בין המה שמתאים ללא מתאים ואז אנחנו יודעים להתקדם הלאה ואם אנחנו חכמים אנחנו משתמשים בניסיונם של אחרים שנפלו בפח ואז אנחנו לא נופלים בפח אבל בעצם כל העולם הזה בנוי על אריטמוס הזה וזה כתוצאה משמירת הכלים ועולם הניקודים זה הסדר בבריאה וזה מושתל בתוכנו אבל יש יוצא מן הכלל יוצא מן הכלל זה נשמות שנקראות נשמות שבאו משמיטה ראשונה מי שבא מהשמיטה הראשונה זה למשל משה רבנו לפי האמונה של החסידים נשיאי חבד הם גם כן כאלה מה פירוש המושג שמיטה ראשונה זה אנשים שעברו מסלול אחר מה המסלול השונה זה נקרא נשמות חדשות יש להם כל מיני שמות הכל מכוון לאותו עניין הפירוש הוא שהם לא בנויים על אריטמוס הזה שהכישלון הוא זה וגורם להם להיות יותר טובים חזל אומרים אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא זה הולך על כולנו כולנו צדיקים אני אומר לך כולם צדיקים אנחנו כולנו צדיקים אחרי שחטאנו בזכות שחטאנו אנחנו צדיקים אנחנו לומדים איך לא לחתום אבל יש צדיקים של צדיקים בלי לחטוא זאת אומרת הם לא צריכים לתחת כמנוף כמנוף שבונה אותם שמרומם אותם שגורם להם לא לחתוך וזה בעצם אומר שהם לא היו במסלול סדר השתלשלות הזה שעליו דיברתי עם עולם הניקודים באמצע הם לא היו צריכים את ההפרדה הזאת בין הטוב בין הרע על באמצעות השבירה ולכן לא הייתה להם בעיה בסדר איך שהם יורדים למטה כל הדברים האלה אמרתי בראשי תיבות אבל בטח הבנתם עכשיו אני חוזר חזרה לשאלה הקודמת השאלה הייתה איך זה קורה שדווקא האדם הוא בבריאה אני עדיין על הבעלי חיים לא עונה עכשיו אני עונה קודם כל על האדם איך זה קורה שדווקא האדם הוא המבולבל הכי גדול מבחינה מינית מכל הבריאה מכל בעלי החיים ומכל הצומחים איך יכול להיות שדווקא הוא עושה מה שבעלו והוא לא משת לא משתדל לעסוק בהמשכיות התשובה היא שהוא כן יעסוק בהמשכיות אחרי שהוא יחטוף את המנה שלי זאת אומרת הוא הוא בהתחלה הטבע שלו בהתחלה זה ערבוב של אינסוף דברים לא ברורים לא ידועים הוא לא יודע מה הוא רוצה איך שאומרים את זה היום הוא מחפש את עצמו ובאיזה שהוא שלב אחרי שהוא מתאכזב מאהבה או יש לו איזה שהם התעוררויות אחרות אולי חיוביות יותר שמאפסות אותו אז הוא מגיע לתיקון שלו זאת אומרת השלב שלו תמיד זה שלב של שבירה שלב של שבירה זה שלב של תורו שלב של התורו הוא אצל האדם זה השלב המקדים שלו נכון אומנם האדם שורשו תיקון נכון אבל איך התיקון הגיע וזה נקודת התשובה התיקון אצל האדם מגיע כי קודם היה שבירה ורק אחר כך נבנה התיקון תיקון אפילו כשאומרים את המילה תיקון באת כאן הביתה מה זה תיקון המקרר מקולקל אז לכן באת כאן קונים מקרר חדש לא מביאים את הקאן מביאים טכנאי אני לא יודע אולי לסדר את הדלת אולי להרכיב אותה אבל לא מביאים את הקאן טא כאן מביאים כאשר משהו מקולקל זה בסגנון אז אצל האדם יש עולם התיקון כדי שיהיה תיקון צריך להיות קלקול קלקול שראשו מנטור אז הוא קודם כול עובר תהליך של תור אז הוא עושה את כל השטויות שבעולם ואחרי שהוא עובר את כל המסלול של השטויות אז הסוף סוף סוף מבין לא לא זה לא מתאים זה לא= זה לא נותן כלום כלום כלום כלום כלום ואז הוא מגיע להשלמות הפנימית שלו מישהו מזוקח יותר הוא מגיע לזה מהר יותר מי שמזוקח לזה מזוקח- מגיע לזה יותר לאט אבל בסופו של דבר הבריאה כולה אמורה להגיע לזה וזה התשובה לשאלה ביחס לאדם אבל עדיין אין בתשובה הזאתי מענה על בעלי החיים בעלי החיים שורשם מעולם הטוב אז איך הם כאלה צדיקים איך הם כאלה מתוקנים איך הם כאלה עכשיו עושים את מה שהם צריכים לעשות לפי מתכונת וחושבים על העתיד ובונים את העתיד אז מגיעים לדבר שהוא עמוק בפני עצמו חשוב להבנה בפני עצמו גם בתהליך אצל הבעלי חיים הסדר הוא בעלי חיים השורש שלהם מסדר ההשתלשלות השני נכון השורש שלהם הוא תור אבל לא התוהו הזה של השבירה שאנחנו היינו שאנחנו היינו שם להם יש סדר אחר של השתלשלות והסדר ההשתלשלות האחר שלהם הוא ישיר יותר זה הסדר השמות של העיגולים הוא ישיר יותר הוא קרוב יותר הוא מדוייק יותר הרצון של הבורא מתגלה בהם בצורה הכי ישירה בצורה בצורה שאין לה אח ורע זאת אומרת אתה מסתכל על בעל חיים אתה יכול לראות צדיק שעובד את הקדוש ברוך הוא מהבוקר עד הערב בדיוק איך שהקדוש ברוך הוא רוצה ולא סוטה ימינו שמאל אין לו בחירה חופשית והוא אף פעם לא עושה בניגוד לרצון הפנימי האלוקי של הקדוש ברוך הוא עובד לשם שמיים וזה נובע מתוך אהותו הוא נכון שהוא תו אבל השורש שלו בדבקות יוצאת מן הכלל מהבורא כי השורש שלו תוהו ללא שבירה באמצע בגלל שהוא מדויק מאוד כאן אני מגיע לדבר הרבה יותר עמוק ממה שיכלנו לדמיין אפילו

הגמרא מספרת רב נחמן אומר אני לא הצלחתי לדקדק טעמו של דין בגמרא עד שלא אכלתי בשר של שור ואנחנו שומעים שרב נחמן אומר שכשאוכלים בשר של ראשו אז לומדים לדקדק מה זה לדקדק בעברית לדקדק זה להפריד בין הסברה הנכונה לבין הסברה הלא נכונה אבל בזמן איזמן אנליטים מאוד מאוד עדין זה נקרא לדקדק רב נחמן בתור בן אדם בן אנוש לא הצליח לדקדק מנסה לדקדק והוא לא מצליח למה למה הוא לא הצליח לדקדק משום שהשורש שלו מהשבירה ובשבירה היה בלבול היה בלבול הזה זה בלבול מהותי אם אני רוצה ישרות בדיוק כיוונו על כשל צורה הכי מדוייקת תביא תביא את הבשר של השור זה השור הזה שהשורש שלו מעולם הטוה אבל מעולם התוהו הוא הזה שמשתלשל ישירות לא דרך שבירה ובלבולים באמצע הדרך אלא בצורה ישירה אני אוכל אותו אני מצליח לדקדק אם אני רוצה לתת לזה המחשה המחשה היא ההבדל בין תמונה לציון הבעל חיים הוא תמונה מצולמת מדויקת של הקדוש ברוך הוא ושל מה שהקדוש ברוך הוא רוצה הוא עושה את הכל מכוון האדם נבנה עם המון המון אפשרויות לשינויים יש לו בחירה ויש לו יצררה ויש לו שבירת הכלים באמצע הדרך והוא מחפש את עצמו בתוך כל החיפוש הזה זה תדמיינו בן אדם שעומד עם המכחול ומנסה לצייר את שירת חייו הציור בסוף יכול לצאת מאוד יפה אבל הוא אף פעם לא יהיה מדוייק כמו התמונה המצולמת כי בסופו של דבר מי זה שמחזיק את המכחול מחזיק איזה אחד מבולבל כזה שלפי תנועות הנפש שלו מצייר עכשיו על הבד מה יותר יקר למה משום שזה עמל פנימי מה יותר מדוייק הצילום מה הוא עושה הצייר כשהוא רוצה שהציור שלו יהיה מדוייק הוא לוקח צילום ושם ועושה זה נקרא שהוא לוקח בשר של שואו ואוכל ואז כשהוא מצייר את התלמוד רב נחמן מצייר את הסברות של התלמוד אז עד שלא אכלתי את הבשר של השור עד שלא האמנתי את התמונה של ההוא שמה מדוייקת הזאת אז לא דקדקתי טעמו של דבר לא הצלחתי להגיע לרמת דיוק מדוייקת כי זה לא ביכולת האדם כמו שאומרים זה לא ביכולת האנושית אבל תגידו לי אחרי שהצייר סלחו לי הרי דוגמה גומר לצייר את הציור שלו מה הוא עושה עם הצילום זורק לפח עם הצילום עם הצילום שהוא היה שעמד לידו ואיתו הוא עשה הוא זורק אותו לפח זה הסיבה שהיהדות אומרת להשתמש בבעלי החיים מותר לאכול בגלל בשר מותר לכן היא רואה את הדברים בצורה הזאתי כי הקדוש ברוך הוא ברא אותו בשביל להיות תמונה לצייר הזה כי כי זה התפקיד שלו אין לו אין לו אין לו אין לו איזה שהוא תפקיד שהוא צריך לעשות הוא כבר מושלם הוא נוצר מושלם אז איך אומרים דרך ארץ לבעלי החיים בוודאי שצריך להיות הרבה מוסר השכל צריך ללמוד עד כדי כך שהגמרא אומרת מסרת אירובים שאם לא הייתה ניתנת תורה היינו לומדים מבעלי החיים לחם לנמלה וכל מקום הכל זה אפשר לתפוס את הראש להגיע מהחכמים מבעלי החיים הייתם לומדים זה ממש מדויק לפי מה שאנחנו לומדים עכשיו משום שהם הכי קרובים לאלוקים אני מתכוון לומר שבאיזה שהוא מקום לפני שאנחנו עומדים ביום כיפור ואנחנו רוצים להיות אמיתיים ולא רמאיים אז אנחנו נזכרים בעוף ובמה שעושים איתו ואנחנו מיישרים ומכוונים את עצמנו בהתאם אליו ושוב השאלה אתה צריך לקחת את תרנגול ולהשוות את מה שעושים לו ואז אתה תלמד מזה התשובה היא כן משום שהוא הרבה יותר מדוייק ממני והרבה יותר מכוון ממני והרבה יותר מחובר ממני מכיוון שכך אני לא לא לא לא יכול להימנע מלהשתמש ביכולות האלה שנתן לי המורה טוב אז זה היה בעצם תשובה גם לצד השני של השאלה זאת אומרת השאלה הייתה למה אנחנו ככה ולמה אנחנו כל כך מבולבלים ענינו על זה למה הם כל כך מכוונים גם כן ענינו על זה ומה שנשאר לנו להבין זה החלק השני של הפסוק של שלמה של המלך בסיום הפסוק בסיום ומי עד עכשיו דיברנו על המי יודע מי יודע איך החם יהיה ראש החל והשלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש זה בעצם היה הצעד הראשון של הכאב של שלמה עכשיו כאן בפסיק מה קרה כאן בפסיק בוא נגיד והצלחתי הצלחתי להביא ילד לעולם שהוא עושה בדיוק מה שאני רוצה הוא משלים אותי בדיוק אני חסד או ממשיך חסד אני מרחיב את העסק גם הוא מרחיב בדיוק כמו שאני רציתי אומר על זה שלמה על המצב הזה יש המשכיות של העתיד והמשכיות כמו שאני רציתי המשכיות של תיקון כמו שאני חפצתי על זה אומר שלמה גם זה הבל זה הבל למה זה אבל אז המפרשים אומרים ככה זה הבל מכיוון שמה קרה כאן אני עמדתי לפני שאלה מה יהיה אחריי ככה אדם שואל מה יהיה אחרי מי ימשיך אותי ימשיכו אותי כמו שאני רוצה או לא אם לא ימשיכו אותי כמו שאני רוצה אוי ואבוי זה אסון גדול ואז הצלחתי לפעול בחינוך של הילדים שלי שהם ימשיכו אותי כמו שאני רוצה מצויין הזמן נוצר פה דבר חדש אתם מכירים את הסיפור על השועל שנכנס רעב ויצר רעב מה מה יצא מה הרווחתי מכל העניין העולם הזה זה העולם של השתקצות סיכון אשר ברא אלוקים לעשות ולתקן התעלות אז הבן שלי כמוני מה הלאה יש אפס יש למטה 100 אפס יש למעלה 100 אפס אני הייתי למעלה 100 אפס הייתי למעלה הייתי באפס נגיד פחדתי שהבן שלי יהיה למטה מהאפס עשיתי עשיתי השתדלות דאגתי שהוא חזר לאפס הוא ישלים אותי מה הלאה איפה ההתקדמות איפה ההתעלות איפה העשייה איפה היית איפה זה אומר שלמה המלך זה הכל אבל זה לא= שום דבר אם אתה לא הצלחת לי יותר אז מה עשית במילים אחרות אני חוזר חזרה לעולם של השבירה העולם של התור התנפצו הכלים נשברו הניצוצות אספנו אותם אתם מכירים את הילד הזה לוקח את כל הארגז צלצים טרח תאסוף יפה הכל אזוף זה יפה עכשיו מה קרה לסלון היה ענקי נשאר אנקים נו מה עשית עשית בלאגן ותוקן הבלאגן מה הרווחנו מזה איפה הרווח הגדול שיש אין רווח אז בשביל מה היה צריך את כל העניין יש בגמרא ביטוי שאדם שקונה ומוכר באותו מחיר האם אפשר לקרוא מהסוכן אין רווח אז בשביל מה עשית איפה איפה התוספת איפה המסחר איפה איפה העניין וזה בעצם מה ששלמה אומר בסדר הצלחתי לפעול את העניין אבל לא הרווחתי מהעניין שום דבר לא פעלתי כלום מה האמת האמת היא שאומרת תורת החסידות שכל העולם הזה זה בירורים מה זה בירורים לאסוף את הצעצועים שהתפזרו כל העולם הזה אנחנו מבררים מבררים מבררים יש עבודת הבירורים הכללית שאותה הרבי אמר שסיימו יש עבודת הבירורים הפרטית שכל אחד צריך לעשות היא עדיין לא כל אחד עם הוא נמצא פה זה משהו שהוא עדיין צריך לעשות משהו אז כל אחד עדיין עושה את מה שהוא צריך לעשות זה עבודת הבירורים הפרטיים הכל טוב ויפה הבירורים האלה בסופו של דבר אני רק מנסה לשפץ את החורבות שהיו בשעת השבירה אבל מה הלאה איפה הבניינים הגדולים שהייתי צריך לבנות איפה התועלת הגדולה לא עשיתי כלום אומרת תורת החסידות זה יהיה לעתיד לבוא לעתיד לבוא יפסיקו הבירורים ויתחילו עבודת היחודים יהיה תוספת עור ואומר רבי ב-1 המאמרים שלו בשנה הראשונה שקיבל את הנשיאות פרשת פנחס פנחס אז יהיה עניין של דירה בתחתונים אתם חושבים שלבנות להקדוש ברוך הוא חורבה כזאתי שאנחנו רק אוספים את הלבנים ומנקים קצת את הרצפה זה הבית שהוא רצה הוא רצה בית ארמון אבל אנחנו בכל הגלות האלה רק מה שנקראים טוחנים מים טחונים אנחנו מגלחים אפרסקים אנחנו עושים חוזרים על דברים חוזרים מנסים להחזיר את העבר מנסים להחזיר את מה שהיה וכולם היי ואולי מתי יתחיל התיקון של הויילה הגדולה התיקון של העולם באמת אומר הרבי באותו מאמר זה יתחיל להציל לעבור אז יהיה אמיתית עניין כך הוא אומר במאמר אז יהיה אמיתית עניין דירה בתחתונים משום שלמטה יהיה מפואר כי אנחנו נוכל להשקיע כוחות מעל אבל זה הכל ברובד החיצוני ברובד הפנימי אומר הרבי במאמר הראשון של הנשיאות שלו באתי לגנית תף שין דלת שכבר עכשיו העניינים נפעלים רק שהם לא בגילוי זאת אומרת גם עכשיו אנחנו במעשים שלנו בונים ארמונות גם אנחנו במעשים שלנו עושים לא רק טיטוי וניקוי ואסיפת ניצוצות אלא גם בנייה של איחודים של דברים נהלים בלשונו של המאמר אנחנו מכניסים אורות כמו בתיבה בעולם האצילות זה לא מתגלה כאן כאן אנחנו נשארים מפוחמים נשארים כאלה שהם כאילו מתעסקים בדברים קטנים אבל באמת אנחנו עושים עכשיו תיקון גדול למה מכיוון שיש הבדל בין איך שהיה פעם לאיך שזה היום פעם היה הכל מושלם מצוין אבל מי שעשה את זה מושלם לא עשה את זה כמו שאומרים במסירות נפש עם כל הנשמה כאן עושה את זה האדם עם מסירות נפש עם כל הנשמה אז הוא מכניס גנים של אינסוף בכל דבר ודבר שהוא עושה כשהוא מברר ניצות הוא מכניס בניצוץ הזה אינסוף עוד יותר ממה שהיה בו קודם זה הסיבה שלפי הקבלה ואחרית הימים אחרי שאנחנו נבנה את הכלים מחדש כל האורות שקפצו לאקודים יחזרו יגידו טוב טוב אנחנו רוצים לבוא אליכם רוצים לבוא אליי מה קרה למה אתם רוצים לבוא כן כי אתה עשית כזה כלי שגם אנחנו לא מתנגדים אליו הוא הפך להיות כלי כזה שמכיל אינסוף למה זה כלי שמכיל אינסוף כי בנו אותו בדם בלשון של התורה זה בנו אותו במאודך בנו אותו מכל הלב מכל הנשמה עם כוחות מעל הכוחות הם כוחות אינסופיים אז בתוך הגבוליות הזאתי של הכלי יש די אן איי אינסופי אז לכן האור האינסופי יכול לשרות בו וזה מה שיקרה באחרית הימים וכאן מגיע שלמה המלך וככהוהלת שספר קוהלת זה ספר הראייה כל הספר הזה יש מלא פעמים וראיתי אני וראיתי אני וראיתי וראיתי וראיתי וראיתי מה זה ראייה אני רוצה לראות בגלוי

שלמה המלך אומר אני יודה שהיום כשאנחנו עושים מצווה המצווה הזאת בונה עולמות וארמונות והיא לא רק מטאטא את את מהפיח שנפל בשעה שהיה איזה רעידת אדמה אנחנו יוצרים עולם חדש אני יודע את זה אבל למה אנחנו לא רואים את זה אני רוצה שיראו את זה מה זה= שאתה עשית המשכות והמשכות הם גבוהות והמשכות הם בונות וזה יחודים אבל לא את זה והוא היה שואל שאלות כאלה פרובוקטיביות בספר הזה ספר קוהלת שהגמרא אומר מסכת שבת דף למד שרצו חזל לגנוז את הספר הזה זה היה נראה להם כמו כפירה הוא טען מה כל הבל הכל שטויות אבל על פנימיות לא הכל שטויות לא הכל הבל מה אתה אומר הכל שטויות אבל אומרת תורת תחזית מה היא התכוונת שלמה המלך שהכל שטויות אני יודע שזה לא שטויות ואני יודע שיש לזה טעם פנימי ואני יודע שיש סוד לכל דבר אתם מכירים את החסידים כל דבר שקורה אתה יודע זה בגלל זה וזה בגלל זה וזה בגלל זה כן אבל לא נמאס לכם כל ההסברים האלה של הבגלל זה עניינים וזה סודות וזה תיקונים וגלגולים וזה וזה היה עונש על זה וזה היה עונש על זה כן הבנתי אותך בסדר אבל אתה אומר שמאחורי זה יש איזשהו טוב מתי הטוב הזה יבוא בגלוי וזה מה שהוא מסיים בסוף זה הכל אבל בסדר הצלחת לעשות הבן ימשיך את האבא והוא ימשיך אותו כמו שצריך והוא יעשה מה שהאבא רוצה אבל איפה התוספת איפה הריבית איפה הרווח אתה מספר לי שהרווח שמה אני רוצה אותו פה אני לא רוצה אותו שמה זה הכל הבל איך איך כתוב תורה שאנחנו לומדים עכשיו הבל אי לעומת תורתו של משיח אומר שלמה המ אלה כל מה שאתם עושים עד שהוא לא יבוא לידי גילוי בעיניים וראיתי אני אני עם כל הישוב שלי לראות איך הדברים מתגלים למטה ולכן הספר הזה זה הספר הכי משיחסטי שיש באמת זה הספר שהכי תואם את הטענות שהדור האחרון טוען אותם בסדר הכל טוב אבל אני רוצה שזה לא יהיה רק ממעל אני רוצה שזה יהיה ממש שזה יהיה פה למטה שזה יתגלה פה למטה בלמטה מהעשרה טפחים כמו שזה הרי תמיד חוזר בזכות למטה מהעשור טפחים למטה זו המהות של הספר הזה וזה המהות של הבקשה הזאתי של שלמה מבקש כן ואיך אומרים ראשי תיבות של השם הקדוש של הרבי זה ממש וזה הסיבה זאת אומרת זה זה הוא זה הכל הבל איך הרבי התבטא בכף חיט בניסן באותה שיחה ידועה עשינו עשינו עשינו והכל הז לו הבל ולא ריק לא הבל כמו שלמה המלך פה זה הכל הבל מה זה הכל הבל זה הבל זה באמת הבל לא עשינו כלום כן בניתם שם ארמונות למעלה אני רוצה בית מקדש למטה אם זה לא ממש אז אז זה אבל בשבילי זה בחינה של של חוסר חוסר התממשות והקדוש ברוך הוא יעזור לנו שהמחשבה אנחנו יודעים היום אומרים דבר כזה אדם לא יכול להצליח בשום דבר אם הוא לא ממקד את עצמו להתמקד האדם צריך להתמקד צריך להחליט זה אני מתקן אדם יוצא מהתוועדות היה אחד את הרבי איך אני מתקן את עצמי איך אז הוא אומר לו מכל שיעור שאתה נמצא מכל התוועדות הרבי דיבר על ההתוועדות של עצמו תיקח רק דבר אחד שהכי דיבר אליך ואותו תהיה רק דבר אחד מכל ההתוגות מה פירוש מיקוד אם אתה מכאן את עצמך על יש מצב אבל אתם מכירים את אותו ילד שאחרי שיחת מוסר של אבא או אמא שעה אז אתה מבטיח שתהיה לטוב כן תהיה לטוב מה זה כולל להיות ילד טוב מה זה כולל הוא הבטיח שיהיה ילד טוב מחר הוא אותו שטות אחרת עד שלא מיקדת אותו את זה לעשות את זה לא לעשות לא עשית כלום אז אנחנו בנקודה הזאתי גרועים יותר מילדים אם אנחנו לא אנחנו יש לנו המון רצונות טובים אבל אנחנו נמצאים אי שם בעולם האקודים והרצונות שלנו מתחלפים ומעורבבים עם אין סוף ואינסוף ועם הרבה טוב עם הרבה לא טוב

אם אנחנו לא ממקדים את עצמנו בצורה ברורה מה אני עושה עכשיו לאיזה כיוון במה אני משתפץ עכשיו איזה קבלה טובה אני מקבל עכשיו אז האור הזה לא נשאר אין לו קיום זה התכלית של העבודה שהאדם שם לכן הרבי קרא לזה עקשנים תגידו אתם עקשנות זה מעולם התואר התיקון עקשנות זה עולם תוהו הוא מוחלט תוהו מוחלט אבל תדעו לכם שבתוך התוהו יש משהו חיובי שאותו אנחנו צריכים להשתמש בו והרבי לקח את עולם התוהו של העקשנות זה נקרא תור בכלים ותכונים לקח את העקשנות והוא אמר שיימצאו עקשן 2 3 10 עקשנים שיפעלו שהם יביאו את הגאולה אתם מה זה עקשנות התמקדות עולם הניקודים זה שאתה נכנס בנקודה אחת ותוקע ואיך אומרים עושה פה חור עד הקצה השני של הכדור והרבי השתמש בלשון העקשנות דווקא כי הוא יודע איפה אנחנו נמצאים