האם כלי חד-פעמי צריכים הכשר לפסח?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם כלי חד-פעמי צריכים הכשר לפסח?
מוצרי חד-פעמי הבאים במגע עם אוכל או שמשתמשים בהם בשעת האוכל, אם עשויים מקלקר, קרטון או נייר (כגון: כוסות, נייר אפייה, מפיונים, מגבות-נייר וכו') צריכים הכשר לפסח, כי קיים חשש לעמילנים של חמץ או קטניות המעורבים בהם[1]. כמו כן שקיות-מזון צריכות הכשר לפסח, מחשש לעמילן המצוי בצידן הפנימי[2]. ניילון-נצמד צריך הכשר לפסח מחשש לשמן קטניות המרוח עליו[3]. מוצרי חד-פעמי מפלסטיק (כגון כוסות, צלחות, סכו"ם, קופסאות איחסון וכו') ראוי לקנות עם הכשר לפסח, מחשש שמא הפועלים אכלו חמץ תוך כדי אריזה[4]. רדידי אלומיניום ותבניות אלומיניום חד-פעמי צריכים הכשר לכל השנה מחשש למריחת שומן אסור, ולפסח ראוי לקנות עם הכשר לפסח לוודא שנארזו ללא חשש חמץ כנ"ל[5]. [כאן המקום להזכיר שבליל הסדר טוב לפאר את השולחן בכלים נאים, משום דרך חירות[6]. לכן גם אם מוכרחים להשתמש בחד-פעמי, כדאי להשתמש בסוג נאה ומשובח].
[1] כשרות בפסח עמ' שלד. מדריך הכשרות בד"ץ עה"ח פסח תשע"ה עמ' 191.
[2] כשרות בפסח עמ' שמג.
[3] מדריך הכשרות בד"ץ עה"ח פסח תשע"ה עמ' 191.
[4] הגרמי"ל לנדא אב"ד בני ברק, כפ"ח 1554 עמ' 22.
[5] מדריך הכשרות בד"ץ עה"ח פסח תשע"ה עמ' 191.
[6] שוע"ר סי' תעב ס"ו: "בליל פסח טוב להרבות בכלים נאים כפי כחו, אפילו הכלים שאין צריך לסעודה יסדרם יפה על השולחן לנוי זכר לחירות".
פה ניתן להקדיש.
תוכן