בתי נמצאת בפעוטון של אחת מאנ"ש בביתה הפרטי. האם אני חייב לשלם לה על זמן ההעדרות בגלל הקורונה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בתי נמצאת בפעוטון של אחת מאנ"ש בביתה הפרטי. האם אני חייב לשלם לה על זמן ההעדרות בגלל הקורונה?
המצב הנוכחי, בו בעקבות נגיף הקורונה אין אפשרות לאף הורה להמשיך לשלוח את ילדיו למטפלות ולפעוטונים, מוגדר "מכת מדינה".
במצב זה, יש אומרים[1] שההורים פטורים מתשלום עבור תקופה זו. וגם אם שילמו מראש, על הפעוטון להחזיר להם את התשלום היחסי עבור תקופה זו[2].
אמנם, יש אומרים[3] שאם ההורים כבר שילמו מראש גם על תקופה זו, אין הפעוטון חייב להחזיר מה שכבר קיבל.
ויש אומרים[4] שב"מכת מדינה" אומרים "יחלוקו". לפי זה על ההורים לשלם לפעוטון את מחצית התשלום על תקופה זו.
למעשה, מעיקר הדין אומרים "המוציא מחבירו עליו הראיה". כלומר, אם ההורים עדיין לא שילמו על תקופה זו הרי הם פטורים מלשלם, ואם כבר שילמו – הפעוטון פטור מלהחזיר להם על תקופה זו. אבל בבתי הדין מקובל להציע לצדדים להתחלק בהפסד[5], וזאת משום שכעת לכולם המצב הכלכלי קשה והדבר נתון למחלוקת. לכן, אם ההורים עדיין לא שילמו על תקופה זו, ישלמו מחצית הסכום, והם כבר שילמו – יחזיר להם הפעוטון את מחצית הסכום.
[1] שו"ע חו"מ סי' שיב סי"ז וסי' שכא ס"א וסי' שכב ס"א וסי' שלד ס"א וש"ך שם ס"ק ג, שבמכת מדינה מנכים לשכיר משכרו.
[2] ראה שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סי' שפח.
[3] ראה מחנה אפרים הלכות שכירות סי' ז על פי הירושלמי פרק מי שאחזו וחידושי הרשב"א. שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' צט.
[4] סמ"ע סי' שכא ס"ק ו. מחנה אפרים הלכות שכירות סי' ז בשם הראב"ן סי' צח.
[5] ראה ספר זכרון לחתם סופר דף כט, ב.