אם אפשר לשאול את הרב בבקשה, בקשר לגודל התפילין הנהוגות בחב"ד. מתוך רצון להבין.
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אם אפשר לשאול את הרב בבקשה, בקשר לגודל התפילין הנהוגות בחב"ד. מתוך רצון להבין.
בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן[1] כתב שיש לחשוש לדעת הגאונים שתפילין של ראש רוחבם 4 ס"מ על 4 ס"מ. גם באגרת הקודש שבספר התניא[2] כתוב שזהו גודל התפילין, ושם לא חילק בין של ראש לשל יד. וכתב הפרי מגדים[3] על פי דעת רש"י ששיעור-רוחב זה צריך להיות בבתים עצמם (דהיינו הקובייה) ולא רק בתיתורא (הבסיס הרחב). זהו המקור לגודל התפילין הנהוג בחב"ד[4].
[1] סי' לב סס"ג: "והגאונים אמרו שהבתים של ראש צריך להיות אצבעים על אצבעים לכתחילה כו' ויש לחוש לדבריהם".
[2] סי' י ד"ה והנה: "רוב המצות יש להן שיעור כו' והתפילין אצבעים על אצבעים".
[3] סי' לב א"א ס"ק נו: "לרש"י התיתורא מבית, אם כן משמע בתים צריך של ראש ב' אצבעות (גודלים)".
[4] ראה שלחן מנחם ח"א סי' כא.
פה ניתן להקדיש.
תוכן