למה שער אישה נהיה ערווה ברגע שנישאת? למה דווקא השער?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
למה שער אישה נהיה ערווה ברגע שנישאת? למה דווקא השער?
הסיבה ששער ראש האישה נחשב ערווה הוא בגלל היותו מעורר הרהורי עבירה[1], וכמו שנאמר בשיר השירים "שערך כעדר העזים"[2]. במה דברים אמורים, בשער שאמור להיות מכוסה – אזי גילויו מביא להרהור ולכן נחשב "ערווה", מה שאין כן שער שאינו אמור להיות מכוסה ואין דרכו להיות מכוסה – אינו מביא להרהור ולכן אינו "ערווה"[3].
מאחר וכך, דווקא אישה נשואה ששערה חייב להיות מכוסה מדאורייתא (כמו שנאמר בתורה לגבי אשה סוטה "ופרע את ראש האשה")[4] – חל עליו דין "שער באישה ערווה" אם הוא מגולה (ואין היתר גם אם דרכה ואפילו דרך כל הנשים הנשואות באותו מקום ללכת בגילוי הראש, כיון שעוברות על הדין[5]). מה שאין כן נערות שאינן חייבות לכסות את שערן והמנהג שאינן מכסות אותו כלל – לא חל על שערן דין "שער באישה ערווה"[6].
[ועל פי חסידות, הענין של "שער באשה ערווה" קשור עם זה שאישה היא בחינת "מלכות" ו"בנין המלכות מהגבורות", וכיון שאף השער עניינו "גבורות וצמצום" על כן כדי שלא יתהוו "גבורות קשות" ו"יניקת החיצונים" צריכה לכסות את שערה[7]. וידוע שענין "בנין המלכות מהגבורות" באישה באופן מלא נעשה דווקא על ידי הנישואין[8]].
פה ניתן להקדיש.
תוכן