מה המנהג לפועל בקריאת התורה בשבת פ' החודש שנה זו כשמוציאים ג' ספרי תורה. הקדיש אומרים אחרי הקריאה השניה, דהיינו לאחרי ז' הקרואים. כמה ספרי תורה מונחים על השולחן ואיזה?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מה המנהג לפועל בקריאת התורה בשבת פ' החודש שנה זו כשמוציאים ג' ספרי תורה. הקדיש אומרים אחרי הקריאה השניה, דהיינו לאחרי ז' הקרואים. כמה ספרי תורה מונחים על השולחן ואיזה?
בכל שבת שמוציאים שלושה ספרי תורה, כגון שבת פרשת החודש שחל בה ראש חודש ניסן, למנהגנו שאומרים קדיש רק פעם אחת – בסיום הקריאה בספר השני שבו משלימים את מנין השבעה קרואים – יש להניח אז גם את הספר השלישי על הבימה, אבל את הספר הראשון לא נהגו להניח אז על הבימה[1].
[1] מגן אברהם סי' קמז ס"ק יב: "ונראה לי דביום שיש ג' ספרי תורה יניחו שלשתן על השלחן בשעת הקדיש, דהא יש מקומות שאומרים על כל אחת קדיש כמ"ש הרד"א ואם כן לדידן צריך לומר קדיש על שלשתן, ולא נהגו כן". וכן כתב הפרי מגדים שם: "שלש ספרי תורה אומרים קדיש אחר השניה, ואין מניחין ראשונה על השולחן". ובמשנה ברורה שם ס"ק כז: "וביום שיש ג' ס"ת כגון ר"ח טבת שחל בשבת וכה"ג אזי אחר שגמרו בראשונה מניחין השניה ואין אומרים קדיש רק מגביה הראשונה וגוללין וכו' וכנ"ל ואחר גמר קריאת השניה מניחין השלישית אצלה שהיא לצורך מפטיר וא"צ להניח הראשונה רק אומר חצי קדיש על שני ס"ת אלו ומגביה השניה ופושטין השלישית וקורין לעולה למפטיר [שערי אפרים וש"א]".