כשעושים מניין לקריאה בתורה של מנחה של שבת אחרי התפילה, האם אומרים קדיש אחרי הקריאה?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
כשעושים מניין לקריאה בתורה של מנחה של שבת אחרי התפילה, האם אומרים קדיש אחרי הקריאה?
[1] קצות השלחן סי' צא בדי השלחן ס"ק ד: "ואם התפללו בלא ספר תורה ואח"כ בא להם ס"ת וקוראין בו, מסתבר פשוט שצריכין לומר חצי קדיש אחר הקריאה קודם שמגביהין הס"ת, דהחצי קדיש שקודם התפלה קאי גם אקריאה, אבל בלא זה צריכין לומר קדיש על הקריאה עצמה".
[2] שערי אפרים שער ז סל"ח: "יאמרו קדיש אחר הקריאה". ובפתחי שערים שם: "דהקדיש שייך על הקריאה כו' דאין לך קריאת פסוקים שאין מקדישין אחר כך".
[3] שוע"ר סי' רצב ס"ד: "אין אומרים קדיש אחר קריאת התורה במנחה שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שאומרים קודם תפלה בלחש שאף שנוהגים לומר יהללו מכל מקום פסוק אחד הוא ואינו חשוב הפסק ואסור לומר ב' קדישים זה אחר זה בלא הפסק פסוקים בינתיים". וראה ספר המנהגים חב"ד עמ' 34.