אם יש עניין ש"בשעה השביעית" בליל שבת גובר מזל מאדים והמלאך רע הממונה (סמאל), איך נסביר "שישראל מעל המזל". במילים אחרות, מזל רע מסוגל לדחות זמן קידוש של יהודי?? יש כח יותר חזק כביכול להתגברות הקליפות חלילה?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אם יש עניין ש"בשעה השביעית" בליל שבת גובר מזל מאדים והמלאך רע הממונה (סמאל), איך נסביר "שישראל מעל המזל". במילים אחרות, מזל רע מסוגל לדחות זמן קידוש של יהודי?? יש כח יותר חזק כביכול להתגברות הקליפות חלילה?
הרבי מסביר ש"אין מזל לישראל" כפשוטו – זהו דוקא כפי שבני ישראל הם למעלה בשורשם, שם אין למזלות שליטה עליהם כלל; אבל כפי שבני ישראל הם כאן למטה נשמות בגופים – יש נתינת מקום למזל, אלא שיהודי יכול להתגבר עליו ולשנות אותו – על ידי כוח עליון של תפילה וזכויות[1].
ואכן גם בנידון דידן, הרבי מסביר[2] שאותם יהודים שאינם נזהרים במנהג האמור ומקדשים בשעה השביעית, זהו משום שסומכים על זכות הקידוש עצמו – כי "שומר מצוה לא ידע דבר רע".
אבל מנהג חב"ד – על פי האריז"ל – הוא להיזהר לכתחילה ולא לקדש בשעה השביעית[3]. ובטעם הדבר יש לומר[4], כי הקידוש בשעה זו דוקא אינו בבחינת "מצוה עוברת", שהרי אפשר לקדש קודם לכן או מאוחר יותר, ועל כן כיון ששעה זו אינה "מסוגלת" – לכתחילה נמנעים מכך.
[1] תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"ב עמ' 292.
[2] אגרות קודש חי"ג עמ' קכ. וראה מכתב נוסף בשלחן מנחם ח"ב עמ' עה.
[3] ראה שוע"ר סי' רעא ס"ג. ובקובץ יגדיל תורה נ.י. גליון ז עמ' 15 בשם הרבי: "שבליובאוויטש (היו) נזהרים בזה". וראה גם קצות השלחן סי' עז בדי השלחן ס"ק טו.
הרבי מסביר ש"אין מזל לישראל" כפשוטו – זהו דוקא כפי שבני ישראל הם למעלה בשורשם, שם אין למזלות שליטה עליהם כלל; אבל כפי שבני ישראל הם כאן למטה נשמות בגופים – יש נתינת מקום למזל, אלא שיהודי יכול להתגבר עליו ולשנות אותו – על ידי כוח עליון של תפילה וזכויות[1].
ואכן גם בנידון דידן, הרבי מסביר[2] שאותם יהודים שאינם נזהרים במנהג האמור ומקדשים בשעה השביעית, זהו משום שסומכים על זכות הקידוש עצמו – כי "שומר מצוה לא ידע דבר רע".
אבל מנהג חב"ד – על פי האריז"ל – הוא להיזהר לכתחילה ולא לקדש בשעה השביעית[3]. ובטעם הדבר יש לומר[4], כי הקידוש בשעה זו דוקא אינו בבחינת "מצוה עוברת", שהרי אפשר לקדש קודם לכן או מאוחר יותר, ועל כן כיון ששעה זו אינה "מסוגלת" – לכתחילה נמנעים מכך.
[1] תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"ב עמ' 292.
[2] אגרות קודש חי"ג עמ' קכ. וראה מכתב נוסף בשלחן מנחם ח"ב עמ' עה.
[3] ראה שוע"ר סי' רעא ס"ג. ובקובץ יגדיל תורה נ.י. גליון ז עמ' 15 בשם הרבי: "שבליובאוויטש (היו) נזהרים בזה". וראה גם קצות השלחן סי' עז בדי השלחן ס"ק טו.
[4] ראה קובץ הערות וביאורים א'קיז עמ' 71.
פה ניתן להקדיש.
תוכן