אני רוצה לקבוע עיתים לתורה. כרגע אני לומד בזמנים שמתפנים. האם זה יחשב שאני קובע עיתים במקרה ואלמד עשר דקות תורה לפני שאני עולה לישון? שעת השינה שלי משתנה כל לילה.
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אני רוצה לקבוע עיתים לתורה. כרגע אני לומד בזמנים שמתפנים. האם זה יחשב שאני קובע עיתים במקרה ואלמד עשר דקות תורה לפני שאני עולה לישון? שעת השינה שלי משתנה כל לילה.
חיוב קביעות עתים לתורה למי שזקוק לעסוק לפרנסתו (ואינו יכול לקיים והגית בו יומם ולילה כפשוטו[1]) היינו ללמוד תורה בקביעות פעמיים בכל יום פעם בבוקר ופעם בערב[2]. זמן הלימוד יהיה בשעה קבועה[3], או בצמוד למעשה שעושים אותו בלאו הכי בקביעות (אפילו אינו בשעה קבועה)[4]. וידועים דברי אדה"ז שעל פי דרך החסידות צריכה הקביעות להיות לא רק בזמן אלא קביעות בנפש[5].
[1] שוע"ר סי' קנו ס"א: "לא אמרו קביעת עתים לתורה אלא במי שצריך לעסוק בדרך ארץ להחיות נפשו ונפשות ביתו, אבל מי שא"צ לכך או שמתפרנס משל אחרים חייב לקיים והגית בו יומם ולילה כמשמעו".
[2] שוע"ר סי' קנה ס"א: "כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה כו' ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו עת לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה כו', וקביעות העת צריך שיהיה קבועה ותקועה בענין שלא יעבירנו אף אם הוא סבר להרויח הרבה".
[3] כף החיים שם ס"ק יג: "וכתב הרמ"ע שיקבע עת קבוע ולא יחליף היום בשעה א' ולמחר בשעה אחרת".
[4] שוע"ר שם: "ועת זו שביום מצוה מן המובחר לקבוע אותה מיד אחר התפלה". והרי סיום התפילה אינו בשעה שווה בכל הימים (ב' וה', ר"ח, שבת וכו').
[5] לקוטי דיבורים (בלה"ק) ח"א עמ' 10.