על שתייה ושמחה

 

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אנחנו בסיעתא דשמיא בעזרת השם מתחילים היום את פרק ב ופסוק א של קהלת ברשותכם אמרתי אני בליבי לחנה אנסחה בשמחה

וראה בטוב

והנה גם הוא אבל טוב המשפט הכי מובן זה האבל שבסוף כי כל הספר זה הבל הבלים אמר קהלת אבל מה הוא בעצם אומר אמרתי אני בליבי לחנה אנסחה בשמחה אני

אני חושב ששתי המילים הללו מכל הפסוק הם המילים המרכזיות עליהם אנחנו הנסחה בשמחה הנסכה זה מלשון

ניסוך לנסח לנסח מלשון ניסו ניסוך חיי נעשה שפיכה

מין

עממית כן סליחה הנסחה בשמחה מדובר פה על ניסוך של יין

על מנת לשתות אותו

והפסוק הזה אנחנו יודעים מראה שהתנך כולו מחולק לפרקים אבל החלוקה לפרקים היא בהחלט שרירותית כלומר היא לא חלוקה שנמסרה במסורת זה חלוקה

שכומר

בשנות האלף אני חושב הראשונים

עשה את החלוקה הזאת לתנך כולו ואנחנו נאלצנו כומר נוצרי הנוצרים למדו את התנך בעיון כל החלוקה שיש לנו לפרקים של התנך הפרשיות ושמותיהם הלכה למשה מסיני אבל אבל ישנה חלוקה של פרקים

יש יש את החלוקה של ראשון שני שלישי רביעי שביעי עד שביעי שככה מחולקת כל הפרשה זה חלוקה קדושה

אותה או מורשה או עזרה הסופר אבל זה חלוקה קדושה אבל ישנה וישנה עוד חלוקה שהיא נמסרה בקבלה שנקראת פרשה סתומה פרשה פתוחה גודל מסוים של פרשות וההפסק שעושים ביניהם בקלף פתוח בין פרשה אחת לפרשה שנייה בספר התורה

עכשיו ישנה חלוקה נוספת שהיא אפשר לומר שהיא הייתה קצת הכרחית לא ממש הכרחית הייתה קצת הכרחית

בעיקר בויכוחים עם הנוצרים

ידוע היום זה כמעט לא קיים כי הם לא יודעים גם תנ"ך אבל בעבר ברמה של ויכוח אבל בעבר הם היו הרבה מתווכחים בעבר אני מדבר על לפני 504 מאות ושבע מאות ואלף ואלף 100 שנה וישנם אפילו ספרים מוה קרס של דו שיח מאמר הנוצרי ומאמר היהודי ומהו ובעיקר זה על פסוקים ולפרש היה הפסוק הזה רומז על הנצרות הוא לא רומז וההוכחה עימו רומז או לא

מה שעומד לי בראש עכשיו כפסוק

הם רוצים להביא הוכחה

לכך שישו נולד

ממשהו שרוח הקודש נתקפה בשיעמום לא היה לה מה לעשות אז רוח נולד מבית עולה אז הם מביאים פסוק

הנה האלמה הרע ויולדת בן וקראת שמו עמנואל אז העמנואל אנחנו מבינים מה הם רוצים להדגיש עמנואל אבל אבל את העלמה הם תרגמו לטינית ורג'ין

בתולה

אז הוא מביא את זה כהוכחה ליהודי והיהודי עונה לו מפסוק אחר זה הייתה צריכה להיות בקיאות לא נורמלית

יש פסוק שאומר דרך הנשר בשמיים דרך גבר בעל מה אז אתה רואה שהעלמה היא לא היא לא בתולה ואף על פי כן היא נקראת בתנך עלמה זאת אומרת שהרווחה שלך היא לא רעה אבל אבל על הדרך הזה נמצא נמצא בכל התנך על כל התנך יש להם ויכוחים מעניינים

ולצורך החלוקה הזאתי בפרט כשהויכוחים הרבה פעמים היו נעשים בפני בית משפט

בפני המלך היו צריכים להגיד על איזה פסוק אתה מדבר אז היהודים נאלצו להשתמש בחלוקה שעשה הנוצרי זאת אומרת הם עמדו והם היו צריכים להגיד מאיפה הם מוכיחים מהפסוק שלהם זאת אומרת תסתכל בישעיה פרק זה וזה פסוק זה וזה ותוך ותוך זה חדר חדרה אלינו

החלוקה הזאת אף על פי שהיא לא אנחנו לא קיבלנו אותה בשמחה ב-1 המקומות שהחלוקה הזאתי ממש לא

הגיונית זה הפסוק שלנו אמרתי אני בליבי נכה נא ואנסחה בשמחה וריה טוב אני אמרתי שאני אשתה הרבה יין ואיה בשמחה אנסך אל תוכי יין ואהיה בשמחה זה פורים פורימקן

והנה גם הוא אבל התברר לי שזה לא כדאי ולא משתלם עוד מעט נראה למה אבל כשקוראים את הפסוק כמו שהוא מתחיל פרק אז לגמרי לא מבינים את ההקשר כשמסתכלים בפסוק האחרון שאתם בטח תזכרו העניין של

יוסיף דעת יוסיף מחאוב ראיתי ברוב חוכמה רוב כעס זה היה הפסוק הקודם בעקבות הפסוק הקודם אמר שלמה טוב אז החלטתי שכיוון

חוכמה מביאה רוב חוכמה מביא לכעס ורוב דעת מביא מחור אז החלטתי הנסחה בשמחה אז אנחנו נראה את ההקשר של הדברים עוד מעט אבל פה זה פה זה ההמשך אבל כשאתה מחלק אותם לשתי פרקים שונים אז אתה פשוט לא מבין מה הוא רוצה זה אמרתי שזה חלוקה שרירותית אז לא צריך להתייחס אליה אבל לצורך לצורך ככה זה התקבל וככה

מסמנים את הדברים טוב אז מה הפירוש הראש הראשון

הראשון זה את מה שרעשי מביא על הפסוק החלטתי

אז מה עדיף להיות בי עצבות עדיף להיות בכעס עדיף להיות במכור בוא נשתה ונשמח הכל יהיה בסדר אז אז בהקשר הזה הוא עונה לעצמו ראיתי שזה הבל די נו שזה לא עוזר

חשבתי שאם אני אשתה אני אפיק בסוף את הכעס שלי מתברר שלא למה למה לא באמת שותים שמחים

למה לא

על זה אני רוצה לתת 4 פירושים אני חושב

באיך שמסבירה את זה תורת החסידות בהקשרים שונים אבל הם משלימים זה את זה טוב אז אנחנו נתחיל בנקודה הראשונה

יש ביטוי כזה של כשאדם רוצה להגיד משהו

במיוחד כאשר מדובר במשהו רגשי

נשים יכולות להעיד על כך שלפעמים הן רוצות לספר משהו

והבעל מתחיל עם השאלות שלו הוא כאילו תוקע את בגלגלים את את הזה זאת אומרת כן בשביל מה תעזוב עכשיו את כל השאלות האלה אני רוצה לספר לא אני רוצה אני רוצה הבאתי רק את המשל כולנו יש לנו את הנקודה הזאתי שהנפש רוצה להעביר מסר אולי זה השתפרות הנפש אולי זה השתפרות הרגש אולי זה אפילו זה דבר שכלי

והשאלות רק עוצרות הפירוש שאלה עוצרת זה לא שאלה עוצרת אלא שכל עוצרת שכל הוא מלא העקבות נפשיות אם מותר להתבטא ככה שכל עניינו זה לבחון בזכוכית מגדלת כל דבר אז הוא צריך להתעכב לעצור ולהביט ועכשיו הוא מסובב את האבן הטובה עוד קצת ומביט על חלק נוסף אחר כך עוד קצת

מביט גם על החלק הזה ועל עוד קצת מביט שוב

ההכבות האלה וההצהרות האלה גורמות שאנחנו לא נוכל לספר את הסיפור טוב עכשיו זה לא רק בסיפור שאנחנו רוצים לספר למישהו אחר זה גם בסיפור מה שנקרא זמרת חיי גם זמרת חיי מופסקת בגלל השכל אצל כל אדם השכל גורם לאדם לשאול למה איפה וכמה על כל צעד ושעל השכל עושה את שלו

הוא גם קיים הוא גם תובע ודורש את שלו

ומכיוון שכך כאשר האדם נתקע באיזשהו דבר

ככל שהוא יותר שכלתן ככה הוא יותר סליחה על הביטוי תקוע זאת אומרת תקוע במובן טוב אבל הוא תקוע הוא נעצר הוא מתעכב

ככל שהאדם יותר מתעכב יש לו את תנועת הנפש שהוא רוצה מידי פעם להשתחרר

מידי פעם נפש האדם דורשת מדבר נפש האדם של אותו אדם חכם שנעצר עזוב אותי מכל עכשיו אני נוסע ואני לא עושה חשבון לשום דבר

אני רוצה עכשיו לשפוך החוצה להתנקות קוראים לזה ענקים מתנקות כאילו קוראים לזה לשטוף את העיניים יש כל אחד עם הביטוי שלו אה

להוציא קיטור ביטוי חדש בשבילי אבל כן

איך שלא יהיה התנועה הזאת היא תנועה נפשית והיא קיימת אצל כל מי שחווה מצב של שכל

הוא חווה את החוויה הזאת שהוא רוצה שחרור מהשכל

אם זה דרך הדיבור זה יכול להיות דרך המעשה זה יכול להיות דרך איזשהו התעמלות אבל תעזור אתה לא רוצה לחשוב עכשיו אני לא חושב אני רוצה להשתחרר מהמחשבה זאת אומרת יש איזה שהוא

אפילו

אדם שמגיע לרופא ואם זה רופא קצת שמחובר בין בין הנפש לגוף זאת אומרת לא רופא רק קונבנציונלי אז הוא יכול להגיד לו תשמע אתה צריך ביום ללכת ורק לנשום אוויר

ובאותו זמן לא לדבר ולא לשמוע ולא כלום אל תעשה כלום אתה צריך זמן מסוים ביום לא לעשות כלום השטיפה הזאת שלו לא לעשות כלום היא במשל שלנו הנסחה בשמחה

היין עוזר לנו עוזר אמור לעזור לאדם

לשחרר את המועקות והכבוד של הנפש מכיוון שאני בא מהעולם של החסידים אז אני אתן לכם המחשה לנושא הזה

העולם של החסידים חסידים יש להם מה שנקרא התוועדות ההתוועדות

במונח הכי אותנטי שלו

בהמחשה הכי אותנטי אתם בטח הייתם בהתוועדות לא פעם אבל זה היה יותר הרצאה

הסגנון של התוועדות במובן

התיק שלו זה שיושבים

ביחד

וכל אחד יכול לזרוק על השולחן ולפעמים על השני את כל מה שהוא חושב עליו זה היה

אבל בוא נחשוב רגע זה הרי לא זה הרי לא קביל ולא סביל זאת אומרת שזה יקרה לצורך זה האישוטים כמה כוסות לחיים לפני ואז אני הייתי משתחרר הייתי אומר מה שאני חושב

והוא היה גם כלי לקבל את זה זה לא היה כל כך מסוכן בשביל לירים עליי כיסאות ובאופן הזה החסידים במשך הדורות הצליחו

לגדל אנשים מתוקנים מה הכוונה בחיי היום יום שלנו אנחנו מאוד עסוקים אנחנו מאוד מאוד

אני מתקשה למצוא את הביטוי אבל אנחנו אנחנו לא אנחנו יש המון המון דברים שאנחנו למה למה אתה מתנהג כך

למה את מתנהגת כך

תשמע לא נעים מה יגידו השכנים

זה אנחנו אפילו לא שמים לב אבל יש המון המון דברים שאנחנו עושים אותם כתוצאה מאיזה שהיא

אילוץ שכלי אילוץ שכלי כדי להתקבל טוב וזה לא רע אבל כשזה יותר מידי ואתה כולך כפות למין כל מיני סטיגמות חברתיות וכאלה ואתה לא יכול לעשות באמת מה שאתה חושב אז אתה אתה בן אדם מעוכב בכלל

זאת אומרת זה לא בריא מבחינה נפשית שלא יהיה את השחרור הזה מידי פעם לאותם מעכבות שהשכל גורם לנו או החברה גורמת לנו החברה רגע זה גם שכל הסטיגמות החברתיות זה גם כן כפיית אצל החסידים הם הרגישו שמתח החיים והאחריות והמטלות גורמות להם לא להיות מה שהם

בכלל אז כדי שהם יהיו מה שהם הם

שוב אני אומר מה להיות מה שאתה האמינו שזה לא בניגוד למה שאומר את התורה זאת אומרת זה לא הפירוש שנכנסים לחדר ועושים ככל העולה על רוחך ואין את הדת ואין את התורה ואת המצוות לא מדובר יותר על נורמות חברתיות

שאני לא אומר לך כי אני מפחד שאם אני אגיד לך אתה תיפגע ואם אתה תגיד לי אז אני אפגע ואם הוא לא יגיד וככה כמו שאומרים אנחנו כולנו בלונים של איזה שהוא

משהו כזה לא לא ברור ומדי פעם רוצים להוריד את האוויר מהבלון הזה כדי שנוכל לזרום בצורה יותר כנה ואמיתית זה היה המטרה יותר פתיחות כשהמטרה היא שאחרי שהדברים יצאו אף על פי שהם יצאו אחרי כמה דגימות של משקה חריף וכאילו זה לא הייתי 100 באותו זמן אבל אחרי שאני אחזור למצב של 100 הדברים הללו יתוקנו באיזה שהוא מקום

זו הייתה המטרה וככה עשו וגידלו על זה דורות

שלמה בעצם בפסוק הזה

או יותר נכון בפסוק הקודם שמדבר על המחאוב ועל

ההכבוד שעושות שעושה השכל אז הוא בא וממשיך לכן אמרתי ליבי הגעתי למסקנה שאני צריך לחנה הנסחה בשמחה זאת אומרת אני צריך מין זמן מסוים שבזמן הזה אני אני משחרר את אותם שסתומים נפשיים שאני כפיתי בהם את עצמי

והוא מסיים בסוף והנה גם הוא אבל ולפי זאת אומרת זה לא זה לא הלך

רציתי להגיע לאיזשהו זוג נפשי אחרי שהשכל עיכב אותי והוא טוען שהאיזון הזה לא הביא אותי לשלמות של איזון מדוע

אז התשובה היא תשובה פשוטה נכנס יין יצא סוד כולנו מלאים סודות כל מה שאנחנו שומרים בבטן זה לעת עתה סוד

והיין מציא את זה החוצה

כל זמן

שהאנשים היו אנשים פנימיים רציניים

אוהבים באמת אז כאשר הם מסרו איזה שהוא מסר בשעה שהם שתו

הנסחה בשמחה כאשר הם הכניסו לעצמם יין אז הסוד שלהם יצא החוצה וזה היה סוד בונה זאת אומרת זה היה סוד שהיה בו כיוון חשיבה חיובי אני אתן לכם דוגמה להתוועדות שהייתה לפני אולי כבר 100 50 שנה רק סיפרו לנו עליה לפני הרבה שנים

חסידים ברוסיה

התאספו ככה בפחד אסור

התכנסות דתית אבל באיזה בית התכנסו ביחד בין החסידים הללו היה יהודי מאוד מאוד מעניין

פיקח חכם אבל

הייתה לו הייתה לו תנועה מסוימת בנפש שכך הוא התנהג וכך הוא תבע מאחרים מבחינה חינוכית שהתנהגו היה נקרא משפיע על התלמידים שמו היה רבי ניסן רבי ניסנק עכשיו מה הייתה תנועת הנפש שאותה הוא מסר לתלמידים שלו קבלת

קבלת עול זה היה הדבר הכי אותו טבע מאוד מאוד חזק עכשיו בחיים האישיים שלו הוא היה מאוד מאוד שמרני ומסגרתי בצורה מדהימה זאת אומרת הוא הוא במשך כל חייו כמו שעון היה קם נניח בשעה 3 לפנות בוקר אז הוא היה מתחיל את עבודת השם שלו

אז זה לא משנה מתי הוא הלך לישון ולא משנה כלום הוא כמו שעון

קם בזמן והיה לו סדר שהוא מתבונן

וחסידות בעומק המחשבתי של תורת חבד היה יכול לעמוד ככה הוא היה עושה את זה בעמידה כדי שהוא לא ירדם היה עושה את זה בעמידה והיה עומד עם הראש ככה ליד הקיר תקוע 3 שעות רצוף יום יום

זה מקור בחום מקור הרוסי בלי בלי זה יום יום ככה בלי שום כמו שארון

והוא טבע את זה מכל התלמידים שלו תהיו טיפוסים כאלה רציניים חזקים ובהחלט יש לזה אז באותה התוועדות אני מספר היה לו חבר שהיה גם גדול מאוד בחוכמת החסידות ובעבודה בבידות

אז הוא אמר לו תראה רבי ניסן

קבלת עול

היא פרצוף שלם פרצוף שלם זה מושג בקבלה קבלת עול זה לא רק החלק המעשי קבלת עול יש במחשבה יש גם בדיבור

יש גם במעשה זה בכל עובדי הנפש מה שנקרא בחבד חגי התנאים של הנפש קבלת אול קיימת אבל אחרי הכל

קבלת עול זה זה החלק הנמוך של הנפש אתה כאילו עובד רק עם החלק המעשי בלבד

כאילו רצה למתוח מין ביקורת עדינה שתדע שאתה צודק והעבודה שלך היא נפלאה אבל היא לא שלמה

לא שאני אשלם אני גם לא אשלם אני רק רוצה להגיד אתה כל כך בטוח שזה זה הכל יש מה לשפר יש מה לתקן

ואיך אומרים אחרי שאתה יוצא והוא קיבל את המסר רבי ניסן קיבל את המסר אז בוא נאמר אם היית בא אליו בשעה שהוא

באמצע השבוע כמו שאומרים מה אולי הוא היה יותר יושב אתה יודע שאתה לא משהו אתה יודע שאתה לא בסדר זה לא היה מתקבל אבל עכשיו שכשצתוב נפתחו הלבבות אז זה התקבל זה עזר לו להיות יותר איש המעלה לעומת מה שהיה קודם בוא נחשוב רגע אנחנו היינו נפגשים ביחד ושותים קצת לחיים לא יודע מה היינו אומרים אחד לשני אבל בטח לא מה שאמרו לרבי ניסן

לא בגלל שאנחנו לא רבים

לא בגלל שהחברים שלנו הם לא החברים של רביניזם אלא פשוט יש אותנו מטרידים דברים נוספים

לא רק זה ואז באופן טבעי אנחנו שופכים החוצה

לא את את האמת שלנו והאמת שלנו היא לא כל כך היא לא כל כך

מעלתית היא לא כל כך גבוהה

שהיה טוב לשים אותה על השולחן

היא לא כזו זאת אומרת אנחנו שותים הנסחה בשמחה באה כדי להביא את השכל לאיזה שהוא שחרור אז זה נכון שכשמיש לנו מועקות זה טוב להשתחרר אבל אם השחרור הזה זה מה אני אוהב להשתחרר על זה זה שאני מקלל אנשים

כן זה השחרור אדם זה התת מודע שלו כתוב שנכנס יין יצא לעשות יש אנשים שפחות אותך מגלה את המהות הפנימית שלהם

אחרי שהם שותים התברר לך מה הבן אדם הזה איפה הוא אוחז ככל שיש ירידת הדורות אז האנשים הפכו להיות יותר מסוכנים כשהם שותים כלומר כשהשכל שומר עליהם בגלל מהתגים מה יגידו כולם ומה זה מה זה אז הוא עוד נורמלי אבל כשהוא שותה מתגלה

מה מפלצת הזאת חושבת

בלי שהיא תוציא החוצה את מה שהיה ואז מתברר רועי לא רק שזה לא עושה קירוב הלובות אנחנו רק מגלים איפה הבן אדם הזה אוכף וזה שלילי מה מתכוון שלמה והנה גם הוא הבל

הוא מתכוון שנכון בוא בוא נשתחרר רגע מהברים ומהדיסקוטקים ומהמקומות האלה ששותים להשתחרר רגע משם

נחשוב על הרעיון של א הנסחה בשמחה הרעיון של אנסחה בשמחה זה לא יין ומשקה חריף בדווקא

אלא זה תנועת ההתפרקות השחרור כל תנועת התפרקות ושחרור מה שנקרא אני עכשיו בלי בלמים כאשר האדם מוריד את הבלמים אבל באיזשהו מקום יש את את המוסריות הטבעית עדיין בראש אז הכל טוב ויפה אבל אם כאשר הוא משחרר זה כמו משאית שיורדת במוערד ההר ובלי בלמים וגם אם היא רוצה היא לא יכולה לעצור זה כבר לא כל כך

כך מרמים זה כבר לא כל כך כדאי עכשיו זה המצב שעליו דיבר שלמה דיבר שלמה אומר ככה אם אני כשאני אנסחה בשמחה אני אהיה בשמחה ואני אנסה אני אשטוף את כל אלה שסביבי ואני ארטיב אותם אני אעשה להם לא טוב ברמה

שאין להם שהיא בלתי הפיכה אז כל העסק לא כדאי אז אני רואה שהכל אבל זה לא משתלם

אז יש לי מצד אחד את הצורך לשחרר את השכל מהכבוד שלו ומצד שני יש לי את ה את הבעייתיות שיוצר השחרור הזה ואז אני צריך לשקול מה עדיף אז אומר שלום

מתברר שהרבה פעמים עדיף לא לעשות את השחרור כדי שלא יהיה את את הבלמים נזכר

שלפני

אני אסכים עם תחלקו עלי הדוגמה זה רק דוגמה אני נזכר שלפני

הייתי ילד אני לא זוכר

שזה אולי 15 תף שין תף שין מם זן אולי מה זה תף ש מ זה 1987

אז יצאו מה שנקרא בישיבות בין הזמנים זה זמן קצר זה לא זה לא חודשיים חופש זה 3 שבועות חודש בין 9 באב לראש חודש לטיולים וככה

אז הייתה ישיבה אחת פה שיצאו נדמה לי שהם היו 4 חברים יצאו לטיול והם היו בחורים לא מה שנקרא סתם שמחפשים הוללות והשתובבות יתר

ובני 17 18 אני חושבת נכנסו לירדן בשעה שהוא היה מגובה והם נסחפו למוות ארבעתם ככה

וזה היה טרגדיה ואז החליטה

מנהיג של אותה קבוצה זה קבוצה חרדית מסוימת הוא החליט שבשבילנו החופש יותר נגמר אין חופש של בן הזמנים זאת אומרת אני לא מוכן שיצאו יותר לבין הזמנים אם זה מה שעושים אם זה מה שיכול לקרות לא רוצה את זה יותר אבל בסופו של דבר צריך איזה שהוא שחרור אז הוא בחר שחרור מסגנון אחר נמצאים במסגרת אבל קצת יותר משוחררים בתוך המסגרת עצמה

אבל לא שחרור מוחלט

אני מבין את אני מבין אני רק רוצה לומר

שזה משל הפסוק הזה שאנחנו מדברים הוא ראה שהחוכמה זאת אומרת הישיבה לימודית המשך כל השנה מעייפת גורמת זה צריך איזשהו שחרור אבל פתאום השחרור היה כזה שלחצו על הגז יותר מידי והוא שם לב שאלה שלחצו על הגז הם לא היו משולי התלמידים היו מהתלמידים הטובים

אז איך זה קורה דבר כזה אז כבר אני עומד בשאלה זה מה שעמד לפניו בשאלה אז אולי נכון שאני אפסיד משהו בזה שאני לא אתן לשחרור הזה

להיות ויהיה הפסד כי המוח מייצר עקבות והעקבות האלה דורשות שחרור אבל

יש ביטוי שאומרים במגילת אסתר אסתר אין אתר= בנזק המלך כן אין עצר= בנזק המלך

הנזק הנזק שמתרחש כתוצאה מזה לא היה כדאי

השכר של שחרור המוח שזה נתן אז זה זה דוגמה למחשה חינוכית שוב אתם יכולים לבחור דוגמה אחרת זה לא לא מפריע לי אבל

דוגמה שהאדם מגיע למסקנה שאני מעדיף שהשחרור הזה לא יהיה כדי שלא יבואו שחרורים בלתי מרוסנים לגמרי

אז נתתי דוגמה כדי שזה יהיה מובן

הדוגמה מרבי ניסן מלפני 100 שנה שכשהוא יושב בהתוועדות מעירים לו על זה תשמע רבי ניסן אתה תופס את הקבלת עול כאילו זה היה מצווה היחידה שיש בה תורה ורק זה תנועת הנפש האפשרית

והוא מקבל את הדברים באור החיובי והוא בונה את עצמו בהתאם ולעומת זה אני מציב את הסיפור הזה של תלמידים שהיו צריכים השתחררות והם לחצו על הגז טיפ טיפה יותר מידי חזק אז זאת אומרת השאלה היא באיזה דור אתה נמצא אתה באיזה ציבור אתה נמצא באיזה רמה מוסרית אתה נמצא ובהתאם לזה צריכה להיות ההחלטה

האם

הנסחה בשמחה הוא באמת תסתיים בשמחה

חלילה בטרגדיה ואז ואז

הנה גם הוא אבל שלמה המלך לא אמר שאנסך בשמחה הוא פסול לחלוטין אבל הוא טען שיכול לבוא ממנו אבל יכול לצאת ממנו דבר לא טוב אז צריכים צריכים למדוד את זה אבל לרגע אחד אני רוצה להתעמק ברשותכם

אז איך צריך קצת להוריד ממעמסת השכל זה אפשרות אחת אני אני מנסה להציע אפשרות נוספת

בהתאם לדיוק בלשון של הפסוק עומס עומס תמיד עומס בכל תחום עומס זה חיכוך

כשאתה המנוע של המכונית נוסע הרבה שעות ואתה לא נותן לו מרגוע זה יוצר איזשהו חיכוך באיזשהו מקום ויכול להיות לא טוב כל עומס הוא חיכוך

מתי השכל הוא חיכוך הלשון של הפסוק שלמדנו לפני שבועיים היה ברוב חוכמה רוב כעס אז הביטוי היה רוב חוכמה והיא הביאה לרוב כעס והביטוי השני של החצי השני של הפסוק זה יוסיף דעת יוסיף מחוב אז פה אני רוצה להדגיש את המילה יוסיף אז יש לי את המילה רוב שאותה אני רוצה

אני רוצה שת

תנו את ליבכם ואת המילה יוסי

למה כאשר אנחנו מקשיבים לדבר מאוד מאוד מעניין או שומעים או קוראים או רואים איזה סרט לא משנה מה אבל שהוא מאוד מאוד מעניין אנחנו לא מרגישים שהשעון עובר וכאשר אנחנו שמים דבר מאוד מאוד לא מעניין אז

עכשיו זה לא רק בשעון המה שנקרא החיצוני שתלוי על הקיר זה גם בשעון הפנימי הביולוגי אנחנו לא מרגישים רעב אנחנו לא מרגישים עייפות ואנחנו אנחנו לא מרגישים שעמום וזה גם בשעון הביולוגי הפנימי שלנו הנפשי עכשיו אני רוצה להוסיף עוד פרט על זה שזה גם במסה השכלית

כלומר כאשר אנחנו מקבלים חומר בצורה מאוד מאוד נעימה

כלה וחווייתית אנחנו לא מרגישים שאנחנו מתאמצים המוח לא מרגיש שהוא אוי מה היה בשיעור הזה אז בהתחלה מה הוא אמר ומה אחר כך הוא אמר ומה אחר כך הדבר השלישי

הכל מונח לך בראש בקלות הכל הכל מסודר לך בראש אתה לא מרגיש עייפות עייפות אני מתכוון עייפות של עייפות לא עייפות של שינה עייפות של המוח מרגיש כבדות

נטול מאמץ ככל שהדבר יותר בא בהבנה אצל האדם ויש לו- מסה כאשר אתה לא מבין את הדבר אתה צריך לזכור אותו ואתה מרגיש וואו כמה פרטים היו בו אבל דבר הוא חווייתי אז הוא אז אין לו מס מה הסיבה כאשר הדבר הוא חווייתי אז הוא אני זה אני בעצמי זה חלק ממני אני כל כך התחברתי לרעיון

שזה לא היה השיעור שלו זה השיעור שלי הוא רק הוציא את זה מהפה שלי

הוציא את זה מהמחשבה שלי היה אחד מהגאונים הגדולים של של עם ישראל השם שלו היה אבי חיים מבריסק היו אומרים עליו פלא פלאות הוא היה מסביר רעיון כולם היו יושבים מרותקים

אחר כך היו מנסים לחזור רגע מה הוא אמר כאן לא היו רוצים שום חידושים ממשהו אמר זה איך אומרים סמל של שיא של יכולת של אדם להיכנס לתוך המודעות של אלה שיושבים מקשיבים לו

וכאילו שהרעיון הזה שהוא אמר זה בעצם

היא כל כך התחבר איתם שזה לא שזה לא אין הפרדה עכשיו ככל שהדבר הוא יותר ברמה הזו המקצועית הזו

אז אז אין אין אין שום תופעת לוואי עכשיו אני חושב שפה נעוץ העניין של רוב חוכמה יוסיף דעת

ברגע שאתה מרגיש או כמה למדתי בקורס הזה

למדתי הרבה שפה

הרוב חוכמה המרגיש את הרוב חוכמה יורד למדתי סימן שכל מה שלמדת נמצא אצלך בכרכים

אחד מהיהודים הכי מעמיקים בתורת החסידות בדורינו זה החוזר שהיה חוזר את התורות של הרבי הרב יואל כאן תמיד הם לומדים הרב יואל כהן שם שלו הוא איש מעניין מאוד מבחינת היכולות השכליות השכליות שלו וגם היכולות ההסברה שלו המופלאה

אז תמיד צעירים הוא היה אומר לנו היו חוזרים מאמרים של הרבי בעל פה אז הוא היה אומר תמיד אני לא אני שאני רואה בחור שחוזרים בעל פה אבל לפעמים הדפים לפניך אתה לא מסתכל בהם הדפים לפניך זה אומר למה אני שם לב לפעמים שבחור חוזר את המאמר הוא הופך את הדף הופך את הדף הופך את הדעה הזאת הוא על זה היה צוחק אתם יכולים להחמיא לבחור למד מאמר בעל פה על זה הוא היה צוחק הוא אומר מה הפירוש

יש לו מצולם לא הדף בראש הוא סיים את הדף אז הוא צריך להפוך אותו

וזה מצויין בסדר אבל אם הוא היה מבין את זה באמת אולי היה צריך להפוך דף זה היה הטענה של תמיד היה חוזר לנו את זה ככה בהתוועדויות וזה מה אתה צריך להפוך את הדף

טוב אז זה הדוגמא הזאתי היא המחשה לנושא שלנו עד כמה אתה התחברת לדבר

כשהתחברות היא התחברות טכנית חיצונית זכרונית אפילו אז אז אתה משהו אחד והתרה שמחזיקה את כל הזיכרון והעניין ואז זה עוד משהו זה בג'יגות נפרדות תא יש מחשב יש את החומר והוא מאבד את החומר אבל הוא והוא זה שתי דברים אבל ברגע שזה הפך להיות חלק ממך זה שמח בעצמו

זאת אומרת הטענה היא זאת טענה אני חושב שתסכימו אבל גם כן תסכימו שזה קשה שכאשר האדם הפך להיות איש שאוהב חוכמה בעצם אז בשבילו הייסורים הגדולים לנסוע לירדן זאת אומרת

הכל זמן שאתה או כל כך הרבה למדתי עכשיו אני הולך קצת לחלץ עצמות כל הזמן שאתה בתנועה הזאת אז יש לך התחברות לחוכמה אין לך

אבל זה התחברות של המחשב עם התוכנה אבל אתה משהו אחד והתוכנה משהו אחר ואפשר להרכיב תוכנה א אפשר לשים אחר כך להוציא אותה ולהכניס תוכנה בת אבל יש זה המחשב זהו בעצמו זה המהירות שלו זה הוא אם האדם התחבר לחוכמה ברמה כזאתי אז אז אין לך דבר מתוק יותר ומשמח יותר אז הוא לא צריך לצאת הוא לא צריך חופש

וזה באמת רואים את רואים את זה אתה רואה יש אנשים שהם כאלה לפחות אתה יכול לקחת מהם יש אנשים שכתוב ניבונים יש ביטוי בלשון הקודש ככה אנשים חכמים ונבונים אז מה זה נבון בחכם

אני יודע מה זה נבון אז רשי אומר נבון זה כמו אדם

שהוא נקרא שולחני שולחני פעם היה מחליף כספים אז אם היית מביא לו כסף הוא היה מחליף אם אתה לא נותן לו אז הוא מנסה לעשות עם הכסף עסקים בעצמו

אנחנו רואים אנשים

כשאם אם אתה בא ושואל אותו שאלה טוב אז הוא מנסה עכשיו להוציא לך ולהסביר לך בצורה נפלאה אבל אם לא אז הוא פותח את העיתון ושומע רדיו וכאילו בסדר אז הוא עושה דברים שלא לפי הערך החוכמה שאותה הוא למד הוא בסדר

זה זה זה דוגמה לאדם שלא מחובר לגמרי לעניין נבון אם אתה מחובר באופן של נבון

אז אתה אז אתה גם כאשר לא נדרש ממך אתה עושה

אני רוצה לומר שיש בן אדם שלמד רפואה כי ההורים שלו רצו שהוא ילמד אז בסוף הצליח לעשות את הדוקטורט והוא עובד וברוך השם הוא רופא הוא מת גאה שהוא רופא והכל טוב יפה ולכן כאשר הוא יוצא לנופש עם המשפחה אז באמת לא רואים כאן רופא רואים פה אולי שחקן טניס רואים פה אולי שחיין נחמד אבל לא רואים פה רופא

יש בן אדם שהוא כל כך שרוף תקראו לו שרוט לא משנה

כל כך מחובר עם הרפואה שהוא לוקח איתו כמה כרכים של ידע כזה שהוא לא הספיק עדיין לקרוא והוא יושב על הדשא ופה ושם והוא עדיין הוא עדיין מדפדף בדפים האלה זה הביטוי בלשון הקודש נבון כאשר יש לה תיק רפואי שאתה מטפל בו אז כל אדם מטפל עורך דין מטפל בתיק שלו אבל תיקח עורך דין שהוא כבר עכשיו אין לו תיקים

אז מה אתה עושה עכשיו

שאנחנו היינו צעירים

היו נותנים לנו כדמות טוב בחינוך הדתי זה היה ככה נתפס שאדם שהוא שקוע ברעיון מוסרי רוחני עמוק זה מעלה אז הסמל היה הרבה פעמים אותו יהודי שסיפרתי לכם החוזר של הרבי הרב יואל כאן הוא היה טיפוס כזה שהיה עוד מעט אני אשמע ממך הערה זה היה מסוגל באמת להיות שקוע

במדינה מוכשר מאוד וכשהוא היה למשל מסוגל לחזור 18 שעות מילה מילה מה שהרבי אמר

כך לערוך את זה ולבנות את זה ולהעלות את זה על הכתב בצורה הכי הכי יפה והרבי היה מדבר בשבת ועד לא היה מוקלט והיה צריך הכל לזכור בה בעצמו אחר כך לכתוב את זה אז היה מסתגר בחדר היה מסתגר עם ערימה של סיגריות וכוס כוסות קפה בלי סוף בלי לאכול בלי לשתות

זה היה יכול להיות יומיים יומיים וחצי עד שהוא גומר את העבודה הזאת שהוא צריך להכין כל כולו מונח בזה רק

מעשן ומשם ושותק כוסות קפה זה היה מה שנותן לו את ההשראה

אז היו אומרים עליו כשהוא היה שקוע באיזשהו מניין הוא היה עורך דברים מאוד מאוד עמוקים גם מוסר אותם לציבור היה מישהו פילוסוף כזה לא לא לא סטנדרט בכלל

אז אשתו הייתה שולחת אותו למשל לזרוק את השקית זבל אז הוא היה מסוגל להגיע לסיים והוא גר בשכונה של הרב היה יכול להגיע לסיים עם השקית זבל ואז אומרים לו הרבי יואל מה מה זה אוי היא אמרה לי לשים היה הולך לזה אבל יש

בשבילנו זה היה סמל של איש המעלה

היכולות שלו הנקודה זה שאני רציתי לומר ששלמה

כל הספר הזה ספר קוהלת הוא ספר כבד כלומר הוא טוען שאנחנו צריכים לחיות את החיים ולחיות את החוכמה ולחוות אותה באמת ואז היא לא תכאב

לא תפסיק

עבודה אהבודה לזה היא עבודה קשה כדי להגיע לרמה כזאת שתלמידים יוצאים מהשיעור שלך והם מרוצים אני זוכר שוב אני וכל אחד יש לו את הדוגמאות שלו וזה לגיטימי שהיינו בישיבה אז הרב שלנו בישיבה סיפר לנו על שתי דמויות שהוא זוכר כשהוא היה תלמיד אומר פלוני הרב הזה

תמיד שהיינו לומדים אצלנו מרגישים כמה זה טוב ללמוד חסידות כמה זה מתוק כמה זה נכון

אמיתי שהיינו לומדים אצל הרב אומר שהיינו מרגישים כמה אנחנו דפוקים כמה אנחנו לא מבינים כמה אנחנו טיפסים זה היה הבדלי התחושות הוא לא ידע לבטא יותר מזה זאת אומרת הוא ביטא את הרגשות אבל יש משהו מעבר לרגשות ברגע שהאדם מתחבר באמת לעניין אז כמה זה מתוק כמה זה יפה כמה זה חמוד ברגע שלא התחברת אז זה מאוד מאוד קשה

מה שרוצה שלמה מאיתנו

זאת אומרת ככה מה ההבדל בין הדוקטור לפרופסור בכל זאת אני אקח את הדוגמה הזאת ההבדל הוא שהפרופסור לקח את האוניברסיטה הרבה יותר ברצינות ולכן הוא הפך להיות פרופסור ואילו הדוקטור מלכתחילה נכנס ברמה מסויימת

זה לא רק הכישרונות זה גם תנועת הנכס של כל אחד כיוון שכך אומר לנו שלמה כפי שאתם תיכנסו לחוכמה ככה חוכמה תיתן לכם אם אתם רוצים שהשמחה שלכם תהיה שמחה

100 חוכמה ולא תוסיף מכאוב ולא תוסיף

כעס זה רק כאשר אתם תחוו אותה תהיו תלמדו אותה ותהיו אותה בפנימיותכם זה בחוכמה וככה זה בכל דבר ואז לכן הוא מביא את הפסוק השני הוא מנסה לאלץ אותנו אנחנו לא רוצים לקבל את האילוץ הזה לרוב האנשים לא מעוניינים להשקיע כל כך הרבה כדי לקבל את ה

בוא נאמר רוב האנשים לא מעוניינים להשקיע את השנים שהפרופסור השקיע כדי

שתשב אחר כך איזה אישה ותספר שמה שיעורים שלא יצאו זורכים

זה לא כל כך אף אחד לא משלם לו על זה

זה צריך להיות מישהו שבאמת נוגע לו העניין אכפת לו מהעניין וכדומה

טוב זה הנקודה הראשונה אני מבין אני מקווה שהקשר לפסוק מובן כן טוב הנקודה השנייה

כדי להשפיע על בן אדם אני אשתדל לסיים אותה

כדי להשפיע על בנאדם יש שתי דרכים

יש דרך של

רציונליזם להסביר את הדבר בצורה מובנית ושכלית

ויש אופן לא רציונלי אני לא יודע אם הדוגמאות שאני אתן זה הדוגמאות שאתם מכירים אבל אתם תבינו על מה אני מתכוון

יש שאני אומר לך מסתכל לך בעיניים

על שמה נראה לי זה לא טוב לך אני אומר לך זה לא טוב בשבילך

יש שאני משחק אותה משהו מעבר ללא יודע אני

יש לי ידיעות

מהעולמות הם שזה לא טוב בשבילך או משהו אחר מיסטי אני לא יודע איזה דוגמאות לתת שמקובלות עליכם אני רואה לפי מספרים לפי גימטריות לפי קבלה לפי כף היד לפי פרצוף פנים לא משנה לפי מה שזה לא טוב בשבוע ויש שאני פשוט בודק את העניין כמו שהוא

יש פה דבר שהוא כאוב שוב אם תרצו תחלקו אם לא אז לא

אבל אני חושב שהוא כל אחד יכול למצוא את הדוגמאות שמתאימות לו אולי

דוגמאות שאני נותן לא ממש נכונות לכל אחד אבל

רואים בהרבה פעמים לא ברוב הפעמים אבל בהרבה מאוד פעמים

שכאשר אדם באים אליו ואומרים לו

תשמע

כדאי לך לעשות זה וזה כי מסבירים לו ומבנים לו משכנעים אותו ועם הגיון לא יודע לא נראה לי זה לא מדבר אליי לא מדבר אליי לא לא לא לא השתכנעתי

אתה בא לוקח אותו לאיזה לא יודע איזה בבא או איזה מגיד עתידות או אני לא יודע מה הוא עושה ככה פילבולים בעיניים ואומר לך חכה מסתכל בקפה אני לא יודע מה הוא אומר לך תשמע לך על זה אל תלך על זה אז אתה עושה משהו אומר לב שקט אמר לי הכל בסדר

יש פה דבר שהוא לא הוא לא פרא קצת

באתי אני הסברתי לך בהיגיון אחר כך הוא עושה מה שאותו אחד אמר לו הוא נכשל

ואז אומרים לו שמע אני אמרתי לך בשכל לא רצית לשמוע לי למה כשאמרתי לך את זה בצורה מיסטית וזה או מי שאמר לך בצורה מיסטית הלכת אחריו

על שתי תנועות הנפש האלה שהן קיימות אצל כל אחד יש ברוב חוכמה רוב כעס החכם המשפיע שרוצה להעביר מסר הרבה מאוד פעמים הוא נתקל בחומה הוא מנסה להסביר והוא מסביר עם היגיון יש איזה שהוא אחד שאומרים שם זה הסבעתי והוא אומר כל מיני שטויות וכולם יוצאים אחריו בגלל הלא מובן שהוא אוכל את הלב מה זה פה

אני אומר דברים הגיוניים

ובאים שתים וחצי איש מבלבל את השכל כולם רצים אחריו אז ברוב חוכמה רב כעס לפי הפירוש שלך הזה זה שהאדם מתעסק בחוכמה והוא לא מניב תשובות והוא מרגיש שהוא לא קוצר הצלחות כתוצאה מהחוכמה שלו אז הוא אומר אתה יודע מה

ונתתי אל ליבי

לחנה הנסכה בשמחה היין הזה השיכור הזה הלא שכלי הזה הלא הגיוני הזה משום מה הוא תופס את האנשים יותר אז אולי נתחיל להגיד רק שיעורים כאלה לא מובנים וכולם יהיו מרוצים האומר שלמה אז אולי אנחנו ניקח את היין ונשתה ונעזוב את כל העסקים האלה נצליח להשפיע על הבריאות

על ידי כל מיני סגולות על ידי מיסטים וכדומה

אומר וראיתי שגם זה עוול אני אסביר עכשיו מה הכוונה

אם אנחנו נתעמק אנחנו נראה שהאנשים פונים לרופא אליל למיניהם בשתי פנים בשני צדדים או כאשר

הבעיה שאותה הם מציגים זה כמו מה שסיפרתם בהודו כן לנסוע לעיר הגדולה או לא לנסוע מה יקרה אם כן תיסע לא תיסע לא משנה כן תיסע לא תיסע זה לא שאלה של חיים ומוות או רו ושאלות של חיים של מוות שבאמת לשכל אין מה להגיד

בשתי פנים אנשים נוטים ללכת לאנדנו הזה

או שזה פשוט שטויות או שזה הרופאים כבר התייאשו חלילה לאחר ייאוש אז הם הולכים לכל מיני באבות למיניהם אז אז מה אבל כאשר השאלה היא שאלה רצינית באמת רפואית אז הוא הולך למומחים הם הוא לא הולך לשאול את הבעבר

אז זה מה שרצה שלמה הוא אומר אני אלך אחרי השכל אני רואה שאנשים לא הולכים אחרי השכל אני אלך אחרי המה שנקרא המיסטיקה אבל אם תתבונן טוב זה גם אבל כאלה שהולכים אחרי זה זה לא בשאלות האמיתיות שיש להם פתרון בשאלות אמת שיש להם פתרון לא הולכים אחרי

הרי זה אנשים יודעים לאן ללכת הם הולכים לדבר יותר

מוסמך לדבר יותר ריאלי

ולכן מה הפתרון

לא זה ולא זה זאת אומרת הרוב כעס והרוב חוכמה של החכם שהוא משאיר את כולם לבד נשאר נשאר כך הוא נשאר סליחה לבד עם מעט אנשים שאף אחד לא בא לקנות את הסחורה שלו מתסכל אותו

מצד שני ללכת להיות רופא אליל הוא גם כן מרגיש שזה לא אמת וגם כן הבעיות האמיתיות לא מגיעות אליו אז איפה הפתרון האמיתי

לפי נוסח קוהלת בשילוב של שתי הדברים האלה ביחד

ולכאורה השילוב של שתי הדברים האלה ביחד הוא נסיעת הפכים שאין לה שום מקום כי אם אתה מדבר רציונלי אז זה רציונאלי אם אתה מדבר לא רציונלי זה לא רציונאלי איפה השילוב של שתי הדברים ביחד

הדבר הזה קיים אך ורק בתורה כדי שאני אסביר את זה ואני כבר מסיים לא לא עלה אותכם כדי להבין את זה אנחנו רואים דבר מאוד מעניין

באלה שמאמינים בתורה או יותר מדוייק במה שנקרא דא התורה הם מאמינים

מה שהמסר התורני ההלכתי וזה הוא הנכון יש להם שאלה והם שואלים והם יודעים שהאדם הזה שמוסר להם את הדבר הוא נטול דעה אישית הוא מוסר להם רק מה שאומרת התורה במקרה הזה הם הולכים על זה מצד אחד על החיים ועל המוות ומצד שני הם מבינים מה שהם עושים הם עושים את זה גם בדברים הכי מהותיים של החיים שלהם

פה שילוב של שתי הדברים ביחד מצד אחד זה עם האמונה

הכי מוחלטת הוא מצד שני אני לא עושה את זה במצב של חוסר אונים הוא עושה את זה במצב שהיה לו ברירה גם לעשות שיקולי שכל אחרים והוא בחר את מה שנקרא דעת תורה

למה התורה מקבלת רואים את זה בפועל אצל אנשים שהם הולכים עם התורה עד הסוף רואים את זה על ימין ועל שמאל בתנועת הנפש הזאת למה באמת לתורה יש את הכוח הזה שאין

לא לחכם מצד אחד ולא לרופא אלילים מצד שני כי התורה באמת משלבת את שתי הדברים האלה ביחד

תורה כשהיא מביאה איזושהי פרשנות או איזושהי מצווה מביאה אותה על פניה בצורה ההגיונית ביותר ככה כי כי קיק כי עם הסברים אבל כולנו יודעים שברבד הפנימי של אותו דבר יש לו המון המון המון המון המון מיסטיקה של מעבר לכל הפרשנות הגיונית הזאת

וזה לא סותר אחד את השני מכיוון שהתורה באה מאת הבורא והבורא הוא אינסופי אז בשביל לא השכל והעל שכל היו משולבים ביחד ולכן כשהוא לקח רעיון שכלי הוא השתיל בתוכו דברים על שכלים כאשר יהודי מקבל את הדעה של התורה אז מבחינה נפשית כולנו זקוקים

למה באמת אנשים הולכים לרופא אל מפני שפה הוא סוגר אותי אני לא יכול לערער אחריו כי הוא לא נותן שום סיבה שום שכל אין היגיון ככה

ומצד שני

האדם דורש שכל כי אי אפשר לנווט את החיים בלי שכל התורה נותנת לך את השכל ברובד החיצוני שלה אומר לך הסיבה הזו והזו תעשה כי ככה וככה ומצד שני ברעיון הזה טמון המון המון סוד שמעבר משהו כמו הרבה מעבר למה שאמרתי בפניכם יש כאן וזה בהרבה הרבה

והאדם שלומד את התורה רואה את זה בהמון המון דברים אחרים אולי לא בדבר הספציפי שעליו הוא שואל

אבל הוא יודע שכל דבר בתורה יש בו המון המון רבדים כמו גלדים של בצל אחד מעל השני יותר ויותר ויותר ושם הם בעלי משמעות לא לגמרי מובנת לו אז כיוון שכך הוא הולך על זה עד הסוף אבל מעבר לתורה אין לנו דבר מושלם

אז מה שאתם אומרים שלמה שהאדם צריך להשתדל לסגל לעצמו בהוראה בחיים שהוא רוצה לדעת מה לעשות

הוא צריך לסגל לעצמו את ההוראות הפשוטות הברורות היציבות

התורה

וכאשר הוא בונה עליהם אז יהיה לו את השילוב ולא יהיה לו את המחוב של החכם מצד אחד ולא יהיה לו את ההליכה כמו איזה של האדם השיכור השילוב בין השיכור לבין הר נמצא מה שנקרא שביל הזהב בשביל הזה של התורה אנשים משולה ובאמת משני הבחינות האלה גם יחד אבל יש ביטוי חוכמה בגויים טעמים תורה בגויים על טעמים

יש חכמה בגויים

אין ספק אבל לא תורה מה ההבדל בין תורה לבין חוכמה שתורה זה דבר שנמסר ממי זה נמסר מאת הבורא של מעמד הר סיני אתה מסר את התורה

מה זה אומר זה אומר שהמיסטיקה שיש פה אינסופית באמת והיא לא ריבוע של בני אדם יצרו אותו

מה שאין כן התורה של הגויים זה חוכמה כי זה בני אדם יצרו אבל האינסוף המיסטי לא קיים מכיוון שזה לא אלוקים זה לא מעשה ידי הקל זה מעשה ידי אדם

זה לא רק ברובד הפשוט של פסוק מפורש בתורה אבל כשם שאת הבאת את זה מפסוק מפורש ישנן ההנחיות האלה ברובדים מאורעות הפעלה מסוימות אבל אנחנו יודעים בפועל ממש שכאשר האדם שעבד לפי ההפעלה הזאתי הוא לא ניזוק

ומצד שני כשלומדים בשיעורי קבלה בשיעורי חסידות את הרובד הפנימי של העניין רואים שהרבה מעבר למה שנשמע בטקסט הפשוט יש בו

אז כיוון שכך כשהאדם מתחבר למושג מתחבר לעשייה אז הוא משלב את שתי הדברים האלה ביחד ולכן פה אתה יכול לראות שאנשים באמת הולכים על זה עד הסוף באמונה מוחלטת מכיוון שהם יודעים שפה יש את השילוב של השכל מצד אחד אז גם החלטות כבדות משקל יכולים לשים עליו מצד שני אני יודע שלא רק השכל שלי לא יכול להתמודד עם זה אם לא נראה לו

זה שטויות אבל אתה יודע פעם היו לא תופעה של גדים בחלב אם פעם

היו מבשלים לא היה מים אז מאיפה היו שוחטים את הגדיר בשדה וככה היה שהיו לוקחים את כדי לבשל את הזה אז היו לוקחים את את החלב מהאמא ומבשלים בתוך החלב אז לכן אמרו לא לבשל גדי בחלב של האמא אבל היום היא מבשלת בחלב ולא זה נאמר לכן כל הייסורים האלה של בשר וחלב לא רלוונטי אפשר לראות את זה בצורה שיטחית

והמסקנה גם תהיה לא נכונה

כי כי מעבר ל איך אומרים לטקסט איך שהוא נאמר נאמרו מעבר לזה רעיונות לפרשניות עמוקות יותר

המסר ההכי הכי חזק

שמלמד אותנו את תורת החסידות ביחס לתילים

זה טילים זה מילים בפרשנות הזה הקבלית שלהם

כאשר האדם יורה טיל

זה סוג נשק מסוים שאתה לא יודע בדיוק מה אתה עושה וההוכחה שהכיפת מגן יכולה לעצור לך אותו

אתה יורה ואתה משהו על עיוור אתה מאמין שאתה עושה שם משהו זה קיים במובן השלילי בטילים וזה קיים במובן החיובי בתהילים זה סתם אני אמרתי עכשיו

לא בדיחה אלא כחילוף מילים זה קיים בכל אמירת מילים של קדושה תורה תפילה וכולי

בקליפות יש להם שתי סוגים בעיקרון

יש קליפות כאלה שמשתלטות על השטח מסביב מסביב מסביב

ויש קליפות כאלה שאתה עומד למלחמה נגדם חזיתית בקיצור יש לך אויבים שתי סוגים אויבים יש לאדם יש אויבים שמתעמתים איתו פנים מול פנים הוא צריך לדעת איך להתמודד איתם יש אויבים כאלה שנמצאים מרחוק ויורים עליו טילים

האויבים האלה שנמצאים מרחוק הם נוצרו לא ממעשים ישירים שלך אלא ממעשים עקיפים שלך

או כמו בנידון שלנו אנחנו לא הזמנו את הטילים רק יצאנו מאיזשהו מקום וזה נתן אפשרות להתפתחות כזו שלא יכולנו לה בהתחלה זה ברובד המדיני אבל ברובד הנשמתי יש איזה שהם מעשים שעשינו או אנחנו או אבותינו או לא תמיד זה תלוי בנו

בוא נאמר ככה לא באופן ישיר זה תמיד תלוי בנו וזה נזרק אלינו מרחוק

וזה בא לידי ביטוי בכל מיני הפרעות קיומיות שלנו בחיים היומיומיים

מילים שנאמרות לנו לא במקום העלבות הפרעות בפרנסה וכולו וזה טילים שנזרקו זה לא אויב אני פשוט פשוט חיכיתי לאוטובוס ופשוט הוא לא הגיע ופשוט הוא ברח לי פשוט הפסדתי אותו וזה מין כישלון כזה והכישלון זה מין יריעה שיראו על עלייך אני אפסיד משהו עכשיו שיהיה לי קושי מסוים

אומרת תורת החסידות

נגדם

זה מלחמה אחת יש רק אפשרות אחת לראות טילים אין אפשרות להילחם עם עם אלה שיצרו את הטילים אלא רק לירות עליהם על עיוור איך יורים עליהם

על עיוור בלשון של הרבי הוא חזר על זה הרבה מאוד פעמים באיגרות שלו

ריבוי אמירת אותיות התורה והתפילה זאת אומרת בזמן פנוי לקרוא פרקי תהילים בזמן פנוי לומר תפילה לומר פסוקי תנך פסוקי תורה מה זה נותן האמירה הזאת יוצרת אוויר

האוויר הזה זה האוויר קדוש אנחנו יודעים שגם בטבע שום דבר לא הולך לאיבוד בעולם האוויר הקדוש הזה הולך לאן שהוא ושורף מה שהוא צריך לשרוף אנחנו לא יודעים מה שהוא עושה אנחנו מאמינים שהוא שורף כמו שאותו אחד שזורק את הטייל לא יודע מה שהוא עושה הוא מאמין שהוא פגע הוא לא פגע אבל הוא מאמין שהוא פגע

הוא עשה פעולה שהיא יכולה להזיק

אנחנו צריכים לעשות פעולת נגד לכן בספר הראשון שכתב הרי בספר היום יום אז הוא מביא אמרה בשם חותנו שעיקר העבודה

זה לנצל לחשוב מחשבות

רוחניות תורניות קדושות מה שנקרא זה יוצר אותיות אבל לא אותיות בעלות מסה כמו האוויר שבפה ולומר בפה בכל מקום אפשרי אותיות של תורה ותפילה וכולו וזה גורם לזריקת זריית תותחים טיליים נגד דברים לא טובים שקיימים באוויר

הם עוברים לנו דרך האוויר זה הטילים החיוביים שאנחנו צריכים להעמיד כנגד מה שאפשר לעשות באמת

כעצה טובה שספר תהילים קטן שיש בלאו הכי נמצאים באיזשהו פחד בלאווא הכי עכשיו המשרד או הזה לא לא נמצא ביישוב הדת עכשיו שצריכים להיכנס לממת אז

בלאו החילונים נמצאים בשיא הריכוז אז לקרוא תהילים באופן ישיר זה בדיוק הפוך לעומת הטילים זאת אומרת באמת זה ככה עכשיו הרעיון הזה במקורו הוא כתוב בספרי קבלה קדמונים מרבה לדבר עליו הרבי האמצעי

של בעל הטניה ואיך שדיברנו היום בשיעור הרע בי את כל ההסברים הקבליים שעומדים סביב זה שם בצד הוא רק כותב אנשים שואלים עצות לפחדים כי הרבה באותיות את רב התפילה חצי שנה הוא לא אומר לך מה עומד מאחורי זה אבל יש פה את הסיסמה עכשיו יכול בן אדם להגיד מה זה זה שטויות מה זה נותן לי ואם אני אמרתי הרבה אבל כשהוא לומד את המסר

הרוחני שיש מאחורי זה אז הוא מגלה שיש הרבה הרבה הרבה מעבר לזה

אבל אם הוא מאמין לרבי שכשהוא כותב דבר כזה הוא עומד מאחורי זה אז כבר קל לו לקבל את זה על עיוור שהשם יעזור שאנחנו נגיד תהילים של שמחה לא תהילים של פחד זה איחול לעם ישראל