האם מותר לפתוח פחית קולה בשבת לשיטת אדה"ז?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר לפתוח פחית קולה בשבת לשיטת אדה"ז?
מותר בשבת לפתוח פחית שתייה באמצעות משיכת הטבעת והלשונית המיועדים לכך, למרות שנעשה לה פתח מדויק ונאה, ובתנאי שלא ישתה כלל ישירות מהפחית אלא באמצעות קשית, או שישפוך את תכולת הפחית לכוס וישתה מהכוס, שבאופנים אלו אין לו ענין בפתח הנאה והמדויק; אבל אם פותח על מנת לשתות ישירות מהפחית, הרי זה מתכוון לפתח נאה ומדויק ואסור משום מכה בפטיש[1] ומשום מחתך[2].
[1] ע"פ שוע"ר סי' שיד ס"א: "כבר נתבאר שאין בנין וסתירה בכלים שאין מחזיקים ארבעים סאה כשאינו בנין גמור לפיכך חבית של חרס שאינה מחזקת ארבעים סאה שנשברה ודיבק שבריה בזפת מותר לשברה בשבת בין ביד בין בכלי כדי ליקח מה שבתוכה ואין בה משום סתירה מפני שאינה בנין גמור ובלבד שלא יתכוין לנקבה נקב יפה שיהא לה לפתח נאה שא"כ הרי הוא מתקן כלי וחייב משום מכה בפטיש כמו שיתבאר אבל כשאינו מתכוין לכך מותר ולא גזרו שמא יתכוין לכך מפני שחבית השבורה ודבוקה בזפת היא גרועה בעיניו ואינו חושש עליה כשחוזר ושוברה לתקן לה פתח נאה אבל אם היא שלימה אסור לשברה אפילו בענין שאינו מתקן לה פתח נאה מפני שסתירת בנין גמור אסורה אף בכלים ועוד גזירה שמא יתכוין לנקבה נקב יפה שיהא לה לפתח נאה".
והפחית נחשבת כלי "גרוע בעיניו", כיון שמיועדת לשימוש חד פעמי ותיכף נזרקת.
[2] ע"פ שוע"ר שם סט"ז: " המחתך את העור ומקפיד לחתכו במדה הצריכה לו כגון שמקצעו לרצועות וסנדלים הרי זה אב מלאכה שכן במשכן היו מחתכים עורות אילים ותחשים במדה לעשותן מכסה לאהל וכל המחתך איזה דבר תלוש ומקפיד לחתכו במדה הרי זה תולדת המחתך כגון הקוטם ראש הנוצה שהוא דק ורך וראוי ליתנו בכר או בכסת חייב אם מתכוין לכך מפני שמקפיד לקטמו במדה הראויה לו וכן המגרד ראשי כלונסות שיהיו שוין וחדין חייב משום מחתך. וכן המבקע עצים לחתיכות אם מקפיד לחתכן במדה חייב משום מחתך כו'. אבל שאר דבר תלוש שאין בחתיכתו משום מעשה חול מותר לחתכו לכתחלה כל שאינו מתכוין לחתוך במדה".
וראה שו"ת נשמת שבת ח"ז סי' רלב, שכשאינו מתכוין לחתוך מדויק אין איסור גם אם בפועל נחתך במקום המסומן לחיתוך.