אם הפרשיות של יד ירדו בתיתורא מה הדין? זה היה כשר?
אמירת סליחות בבית
ברצוני לדעת אם אני יכולה לומר סליחות יחיד בבית? או שעדיף בבית הכנסת שם העוצמה של הרבה אנשים ביחד מתפללים היא ממש חזקה. וגם אם
ברצוני לדעת אם אני יכולה לומר סליחות יחיד בבית? או שעדיף בבית הכנסת שם העוצמה של הרבה אנשים ביחד מתפללים היא ממש חזקה. וגם אם
מה מקור המנהג ללמוד את פרשיות ששת ימי בראשית בימים האחרונים של חודש אלול?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
אם הפרשיות של יד ירדו בתיתורא מה הדין? זה היה כשר?
לכתחילה גם בתפילין של יד נזהרים שיהיו הפרשיות בתוך הקציצה (הריבוע העליון) ולא יבלטו לתיתורא (תחתית התפילין). אבל בשעת הדחק יש למיקל להכשיר תפילין אלו על מי לסמוך[1].
[1] בשל"ה מסכת חולין פרק נר מצוה (בהוצאת יד רמה אות לז) כתב: "ארבע פרשיות של תפילין של ראש צריכין להיות מונחים בארבעה בתים. על כן נראה לי שיש למחות באלו העושין הפרשיות גדולות במאוד באופן שהפרשיות אינן מונחים כולם בבתים, רק מקצת הפרשיות הם תוך התיתורא שעושין התיתורא גבוה מאד, רק יזהרו שהפרשיות יהיו כולם תוך הבית".
שו"ת אמרי אברהם או"ח ז בסופו: "דהשל"ה הקדוש לכתחילה החמיר שיהיו הפרשיות בתוך הבתים כדמשמע בפרטות לשון הטור, אבל בדיעבד או בשעת הדחק אין כל ספק שיוצאין בתפלין כאלו כיון דכל הדבר חידוש שלא מצינו בשום פוסק שיקפיד על זה בדיעבד. ואם אפילו אם נחמיר בתפלין של ראש, אבל בתפלין של יד בודאי שאין להחמיר בזה בשעת הדחק". עוד דעות שונות נאמרו בזה ונקבצו בספר פסקי תשובות סי' לב אות ע. עיי"ש.
פה ניתן להקדיש.
תוכן