א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
חסידים ואנשי מעשה נוהגים לטבול במקוה בשבת בבוקר קודם התפילה, האם מותר הדבר אף במקוה חמה או שמא יש לטבול דוקא במקוה צוננת או פושרת
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
שליח שבמקום מגוריו יש מנין לתפילת ערבית רק קודם צאת הכוכבים, האם יתפלל עמהם או שיתפלל ביחידות אחר צאת הכוכבים?
האם מותר לעורך דין יהודי לקחת למשפט חברה יהודית שהונו לקוחות לא יהודים (כלומר לייצג את הלקוחות הלא יהודים נגד החברה היהודית)?
[1] שוע"ר הלכות גזלה וגנבה ס"א: "אסור לגזול או לגנוב כל שהוא דין תורה בין מישראל בין מנכרי".
[2] תוספתא בבא קמא פ"י הט"ו: "הגוזל את הגוי חייב להחזיר לגוי". רמב"ם הלכות גזילה פ"א ה"ב: "אפילו גוי עובד עבודה זרה אסור לגזלו כו' ואם גזלו כו' יחזיר". שם הלכות גניבה פ"ב ה"א: "הגונב את הגוי כו' אינו משלם אלא הקרן בלבד שנאמר ישלם שנים לרעהו כו' לרעהו ולא לגוי". וכתב על זה בשו"ת בית אפרים או"ח סי' לז: "ונראה מזה דמדאורייתא מחויב בקרן עכ"פ". שו"ע סי' שמח ס"ב: "כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של גוים". שו"ת חוות יאיר סי' עט: "מצות חזרה הגזל על הישראל הוא וחייב להחזיר אף לגוי". ערוך השולחן סי' שס ס"א: "ודע דלא מצינו בפוסקים חילוק במצות השבה בין ישראל לגוי להפוסקים דס"ל דגזל גוי הוא מן התורה".
[3] שוע"ר הלכות מדות ומשקלות והפקעת שערים ס"ב: "ואפילו השוקל או המודד בחסר כל שהוא לנכרי עובר בלא תעשה וחייב להחזיר, וכמו שאסור להטעותו בחשבון שנאמר וחשב עם קונהו וגו', והרי הוא בכלל כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול לרבות העושה עול לנכרי. ואינו דומה לאונאה שהוא רואה מה שקונה וטועה מעצמו בשיווי המקח וטעותו מותרת כאבידתו אבל זה מטעהו וגונב ממש הוא".
