מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
בעל שבית הדין פסקו עליו שחייב לגרש את אשתו, והבעל טוען שאשתו גנבה ממנו רכוש ורוצה לעכב את הגט עד שהאישה תחזיר את הגניבה, האם יש צדק בטענתו?
אכן, אישה שגנבה מבעלה באופן שחייבת על פי דין להחזיר, גם אם בעלה הוא מאלו שעל פי הלכה כופים אותו לגרש, רשאי הבעל להתנות את מתן הגט בכך שהאישה תחזיר לו את הגניבה שחייבת להחזיר, ואין לכוף אותו לגרש קודם שתחזיר[1].
[1] שו"ת מהרש"ם ח"ה סי' ס: "דלפי מה שכתוב בתשובת הרא"ש הובא בטוש"ע סי' קנ"ד דמי שהוא מוכתב למלכות כופין אותו לגרש, ואם כן בנדון דידן כיון דכופין אותו לגרש אם כן אף שלא נתרצה רק באופן שתחזיר החפצים מכל מקום הוי גט. ואמנם לדעתי אף דכופין אותו היינו אם אינו רוצה לגרש כלל אבל בנדון דידן שרצה לגרשה רק בתנאי שתחזיר לו החפצים שלו, והדין עמו בזה בודאי, אין בידינו לכופו. רק דמכל מקום בנדון דידן שלא רצה האב לקבל החפצים בשום אופן, אם כן אין בידה לקיים התנאי, אם כן שוב צדקו דברי כת"ר דבידינו לכופו. ושני הצדדים יוצאים מפורש מדברי ספר התרומה בשם חזה התנופה שהביא הבית יוסף באבן העזר סי' קמ"ג שכתב וז"ל, אף על פי שנותן גט לאשתו על מנת שלא תלכי לבית אביך הגט כשר והתנאי קיים, אין לשום אדם להשתדל בגט שנותן בתנאי כזה, כי אין ספק שלא יתקיים התנאי, שאי אפשר שתעמוד על נפשה מלכת לבית אביה ונמצא הגט בטל ובניה ממזרים, ואם המגרש הזה מאלו שכופין לגרשה ולא רצה לגרש רק בתנאי זה אין שומעין לו וכופין לגרש בלא תנאי זה עכ"ל". וראה שו"ת עטרת דבורה ח"ב סי' צא.
