בעל שבית הדין פסקו עליו שחייב לגרש את אשתו, והבעל טוען שאשתו גנבה ממנו רכוש ורוצה לעכב את הגט עד שהאישה תחזיר את הגניבה, האם יש צדק בטענתו?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בעל שבית הדין פסקו עליו שחייב לגרש את אשתו, והבעל טוען שאשתו גנבה ממנו רכוש ורוצה לעכב את הגט עד שהאישה תחזיר את הגניבה, האם יש צדק בטענתו?
אכן, אישה שגנבה מבעלה באופן שחייבת על פי דין להחזיר, גם אם בעלה הוא מאלו שעל פי הלכה כופים אותו לגרש, רשאי הבעל להתנות את מתן הגט בכך שהאישה תחזיר לו את הגניבה שחייבת להחזיר, ואין לכוף אותו לגרש קודם שתחזיר[1].
[1] שו"ת מהרש"ם ח"ה סי' ס: "דלפי מה שכתוב בתשובת הרא"ש הובא בטוש"ע סי' קנ"ד דמי שהוא מוכתב למלכות כופין אותו לגרש, ואם כן בנדון דידן כיון דכופין אותו לגרש אם כן אף שלא נתרצה רק באופן שתחזיר החפצים מכל מקום הוי גט. ואמנם לדעתי אף דכופין אותו היינו אם אינו רוצה לגרש כלל אבל בנדון דידן שרצה לגרשה רק בתנאי שתחזיר לו החפצים שלו, והדין עמו בזה בודאי, אין בידינו לכופו. רק דמכל מקום בנדון דידן שלא רצה האב לקבל החפצים בשום אופן, אם כן אין בידה לקיים התנאי, אם כן שוב צדקו דברי כת"ר דבידינו לכופו. ושני הצדדים יוצאים מפורש מדברי ספר התרומה בשם חזה התנופה שהביא הבית יוסף באבן העזר סי' קמ"ג שכתב וז"ל, אף על פי שנותן גט לאשתו על מנת שלא תלכי לבית אביך הגט כשר והתנאי קיים, אין לשום אדם להשתדל בגט שנותן בתנאי כזה, כי אין ספק שלא יתקיים התנאי, שאי אפשר שתעמוד על נפשה מלכת לבית אביה ונמצא הגט בטל ובניה ממזרים, ואם המגרש הזה מאלו שכופין לגרשה ולא רצה לגרש רק בתנאי זה אין שומעין לו וכופין לגרש בלא תנאי זה עכ"ל". וראה שו"ת עטרת דבורה ח"ב סי' צא.