מעוות שלא יוכל לתקון

 

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

פרק א של קוהלת ופסוק טו שלמה אומר מעוות לא יוכל לתקון וחיסרון לא יוכל להימנות כמו בהרבה פסוקים בקוהלת מחולקים לשתי פסקאות הפסקה הראשונה מעוות לא יוכל לתקוע

המשמעות הפשוטה של מעוות זה כמו ברזל שהתעקם לא יוכל לתקון אי אפשר לתקן אותו אז לכאורה מצריך ההסברה ברזל שהתעכב למה אני לא יכול לכופף אותו חזרה

אנחנו יודעים שעץ שגודל עקום אולי קשה לך לתקן אותו כשהוא כבר גדל אבל סתם ככה דבר מעוות

למה שלא יוכל לתקן אותו

אחר כך הפסקה השנייה וחסרון לא יוכל להימנות

יש הבדל בין מעוות לבין חיסרון מעוות זה שהדבר קצת יתאק אבל חיסרון זה שיש חסר בתוכו עצמו יש פה דבר שבעצם לא קיים נעלם ממנו איזה איזשהי בחינה כמו פגם בסכין

הסכין פגומה נחסרה חיסרון לא יוכל להימנע אנחנו נתייחס לפסקה השנייה ביתר הרחבה בהמשך

אז קודם כל האקסיומה הזאת שאומר שלמה מעוות ליוכל לתקון זה לא אקסיומה כזאתי שמקובלת לגמרי למשל בספר נתניה אומר שזה נכון שדבר מעוות אי אפשר לתקן אותו אבל

אם הקדוש ברוך הוא משפיע אור גדול יוצא דופן לא רגיל אז האור הגדול הזה יכול לתקן גם את המעוות כלומר

כי אנחנו שומעים בדברים של ספר התניא שזה

כלל אם יוצא מן הכלל מעוות לא יכול לתקון אבל לא תמיד זה ככה זה לכאורה כלל ראשון כלל נוסף מעוות מיוכל לתקון זה דבר שהוא חידוש אנחנו יודעים שיש הבדל

פשוט בין מה שנקרא העולם הזה לבין מה שנקרא העולם הבא

הייתי ממשיך בצורה ציורית שהעולם הזה הוא כמו

סרט וידאו שכל הזמן נע המקרן לא מפסיק לעבוד הוא כל הזמן נע ואתה מסתכל על הקיר אתה רואה את התמונה אתה רואה את הסוס הולך אתה רואה את הבן אדם צועק העולם הבא זה אחרי שעצרנו רגע את המקרן באיזה תמונה

שהיא עומדת לפנינו וככה רואים את הבן אדם עכשיו זאת אומרת הרבה בן אדם עומד

העולם הזה

יש אפשרות גם לתקן ויש גם אפשרות לעוות והעולם הבא זה מה שאתה ככה אתה נשאר והמשמעות היא מפני שהשורשים שלהם השורש של העולם הזה והשורש של הע הבא הם שורשים שהם שונים לגמרי השורש של העולם הזה זה מרצונו הגלוי של הקדוש ברוך הוא כיוון שזה רצונו הגלוי

אז הוא אינסופי אז הוא מאפשר גם לבריאות סליחה על הביטוי על הביטוי

לחשוד פה על פני האדמה גם שיהיה להם איזושהי בחינה של אינסוף כמו שיש לו ולכן האדם יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה כל זמן שהוא חי המטרה היא העולם הזה המטרה היא של מי המטרה היא של הבורא הבורא כשברא את העולם הוא רצה שיקיימו תורה ומצוות ויצאו מעשים טובים כאן

העולם הבא זה עולם של שכר ועונש זה לא העולם התכליתי לקדוש ברוך הוא אין תכלית לתת לנו שכר או לתת עונש התכלית

זה החיים כאן בעולם הזה אלא שכדי לתגמל את העולם הזה כדי שזה יהיה כדאי כדי שזה יהיה משתלם אז אנחנו יוצרים מין עולם של פרסים ועונשים עולם של גן עדן ועולם של גיהנום הוא לא חיפש לתת שכר לאנשים זה רק תגמול אבל העולם הזה הוא המטרה והעולם הבא הוא האמצעי למטרה

הוא לא המטרה לכשעצמה

כיוון שהוא לא המטרה זה בא לידי ביטוי באופי הפנימי שלו זאת אומרת

שהקדוש ברוך הוא החליט לברוא את העולם הזה אז הוא ברא אותו עם רצון ישיר וכנה לברוא כי אותו הוא רצה ואילו כשהוא ברא את העולם הבא זה כאילו כמו מחדל של אין ברירה אני צריך ליצור אצל האנשים איזה שהיא שאיפה למה להתקדם וממה לברוח אז בשביל זה בראתי את העולם הבא

אז ההבדל בין העולם הזה לעולם הבא נתן את אותותיו בצורה מאוד מאוד ברורה

שהעולם הזה

שייך לאותו וידאו שאתה יכול להשתנות בו אתה יכול ללכת בו אתה יכול להתקדם בו זו תמונה שמשתנה ואילו העולם הזה סליחה זה העולם הזה ואילו העולם הבא זה מין תמונה סטטית שאומרת במקום אחד אין אין אפשרות של קידום שמה אתה נשאר מה שאתה אין בה את הכוח האינסופי שאדם יכול להשתנות בו מן הקצה אל הקצה כמו שהוא שייך לעשות את זה בחיים חיותו פה פוק כאן זאת אומרת גם לפי המסורת

אדם שהוא נפטר בגיל 58 אז הוא נשאר

שם מבחינה

ההשכלתית שלו נשאר שם 58 הוא לא עולה וילדים שנפטרו בגיל קטן אז הם נשארים ילדים בגיל קטן יש להם שוב זה ציורי אבל זה כך כתוב בספרים ובזה אנחנו מאמינים יש שמה גם כן גננת והגננת קוראים לה בתיה זה הבת של פרעה משה רבינו נכנס מדי פעם ללמד אותה וגם שיעור חומש את אותם ילדים קטנים שנפטרו בגיל צעיר וכתוב

בספרות קדום קדומה

השינויים הגדילה הצמיחה של האדם קיימת רק כאן היא לא קיימת שם אני רק ניסיתי להסביר במילים פשוטות למה זה כיוון שהעולם הזה היה התכלית של הבורא אז הוא הקריב בבנייתו ביצירתו את הכוח האינסופי שלו בעולם הבא הוא לא הקריב את הכוח האינסופי שלו אלא רק את השכר ואת העונש זה רק היה אמצעי לא מטרה

אז כיוון שכך יש את ההבדלים האלה ששם אי אפשר להתקדם

וכאן אפשר להתקדם

אז נחזור חזרה לעניין שלנו מעוות שלא יכול להתכון שבעצם טוען אדמור הזקן בית ספר על טניה שהוא כן יכול לתקן אבל הוא יכול לתקן רק כאשר יש הערה יוצאת דופן רוחנית גבוהה מאוד והיא זו שמאפשרת את התיקון כאן בעולם הזה

אנחנו נצטרך קצת להבין למה זה ככה

אז נקדים איזשהו דבר שהוא הרבה הרבה יותר פסיכולוגי

האנשים שעוסקים בתורת הנפש טוענים שכאשר אדם

אני אשתמש אני מבקש מכם סליחה אני אשתמש במושג מצווה ועבירה אבל אני לא מתכוון למצווה ועבירה של אלוקים אני מתכוון למעשה חיובי שהאדם עושה ומעשה שלילי שאדם עושה באשר הוא אדם מה שטוב ורע בהתאם לחינוך שלו אז זה לא לא לא מתייחס פה למושגים הדתיים של העניין אלא למושגים הטהורים של העניין

כאשר בן אדם עשה מעשה שאינו נכון ויכול להיות גם ילד קטן

ישנה תחנה תחושת קשה בנפש שלו

הוא מרגיש לא טוב עם עצמו זה המצפון זה הלב אני לא משנה איך שנקרא לו הוא מרגיש שהוא רוצה להתנקות זה טבע שהשם הטביע באדם

הצורך הזה להתנקות הוא לכאורה תנועה חיובית שאני רוצה אני רוצה לעשות משהו לפעמים ילדים אפילו מענישים את עצמם בצורה לא מבוקרת כאשר ההורים לא מענישים אותם

הרבה פעמים כאשר ילד עשה מעשה לא טוב כדאי שאתה תיתן לו אפילו עונש קטן הוא ירגיש מתואר ירגיש נקי ולא יעשה להצליח בול בעצמו כדי להרגיש מזוכח אחרי החבלה הזאת לכאורה על פניו זה תנועת נפש פשוטה

שלכל אדם יש יותר טוב אני התנהגתי ככה טוב אז אני לא אוכל עכשיו מה שבא לי או אני לא אלך לישון עכשיו אני נכשלתי בנושא הזה אז אני לא אסע ברכב אני לא מעניש את עצמו הלכאורה זה דבר חיובי לכאורה

אבל שוב הפסיכולוגים ובתורת הנפש טוענים שכל פעם כאשר בן אדם עשה מעשה שאינו נכון כתוצאה מהמעשה הלא נכון הוא מחליט שהוא צריך להעניש את עצמו או הוא צריך לכפר על המעשה הזה הכפרה עצמה היא ההזמנה של החטא הזה בפעם הבאה

זאת אומרת היא סוללת את הדרך לכישלון נוסף באותו עניין ולמה בנפש זה קורה היכתב והשוב נשמע לנו בצליל כמו אדם שאומר לכתוב ושוב אני אחטא במודע ואני אשוב במודע

אנחנו מדברים פה על משהו תת הכרתי שכאשר האדם עשה מעשה לא טוב הוא מנסה לכפר לכאורה הניסיון שלו לכפר יוביל אותו

לחתור באותו עניין עוד הפעם אני מנסה להבין

על ידי שכאשר האדם עשה מעשה לא נכון ויש לו איזה שהיא טראומה מעשייה לא נכונה שלו אז הוא בעצם חש שהוא לא בסדר בצורה יותר גדולה מאשר אדם שאף פעם לא חטא באותו עניין ומפחד לחת

כאשר אדם חטא והוא מרגיש שאני לא בסדר בגלל מה שחטאתי או אדם לא חטא ומפחד לחטוא בדבר זה הם נמצאים בשתי נקודות שונות לגמרי האדם שמעולם לא חטב יש לו מין פחד סמוי לחתור הוא יותר יכול

יותר עלול לחתום ואילו כאשר האדם כבר חטא וכבר נפל בבוץ של החטא אז כיוון שהוא חש מה זה בוץ אז הוא מרגיש עד כמה זה לא טוב

רב אמר עוזבך את השם בלשון של הנביא מרגיש עד כמה זה חמור אז באותם רגעים שהוא מרגיש עד כמה זה חמור מושלל אצלו אחרת הרבה יותר מאשר האדם שמעולם לא חטא ומפחד לחתור אך כאילו החטא גרם לו תובנה חדשה במיאוס של הרע

בלא טוב של הרע

אז לכאורה ברגע שהאדם מתחיל לנקות את עצמו מהחטא מתחיל לקבל איזה שהוא כפרה על העניין איזה שהוא יסורים על העניין לוקח על עצמו איזה שהיא החלטה טובה

ההחלטה הגורמת לו לזייף את תחושת האשמה הטבעית מהטעות שאותה הוא עשה הוא עשה טעות עשה תאונה נהג לא כמו שצריך ברגע שהוא

אני לא כשיר יותר לנסוע על הכביש ובתנועה שהוא יותר לא כשיר אז כל זמן שהוא בתנועת הנפש הזאתי אז באמת מירב הסיכויים שתאונה או יותר לא יעשה אבל ברגע שהוא אומר לעצמו טוב כיוון שלא נהגתי נכון אני אקח עוד כמה שיעורי נהיגה ואחזק אצלי את הנהיגה

כיוון שהוא הוכיח את עצמו שהוא מסוגל להיכנס לתאונה אז אגם שהוא יקח שוב את שיעורי הנהיגה בכל אופן הפעם הבאה

קרובה הוא בא בפעם הבאה שהוא יכנס בתזונה יכולה בקלות לבוא ועצם כשהוא נמצא בתנועת הנפש אוי לי ואבוי לי זאת אומרת אני לא בסדר במה שעשיתי רגשות האשמה האלה הם הכבלים הכי חזקים שהוא לא יחטא שוב

הרעיון הזה השתמש בו דוד המלך כשהוא מדבר על עצמו בספר התהילים ואומר וחטטים נגדי נגדי תמיד

תמיד אנחנו משתמשים במושג הזה שהאדם מחזיק את עצמו כל הזמן כלא בסדר בתנועה שלילית כי לא טוב שאדם כל הזמן ירגיש בסדר באיזשהו שלב הוא ישבר כתוצאה מזה אבל דוד המלך השתמש בתנועת הנפש הזאת כדי לשמר את עצמו ששוב הוא לא יחטא הוא כל הזמן שימר מה הייתה התחושה שלי בשעה שחטאתי עד כמה זה חמור עד כמה מופרך עד כמה אני

לא בסדר וכיוון שהוא החזיק את זה כל הזמן נגד העיניים הוא לא חזר שוב וחטא זה היה מה שנקרא השומר שלו

זה שוב בהסבר זה אני מנסה להבין את מה שאומרים בפסיכולוגיה שהכפרה היא המתכון לחטא הבא

זאת אומרת היהדות טוענת כפרה זה כפרה אבל אתה צריך בכל זאת לשמר באיזה שהיא צורה באיזה שהוא עניין כאילו החטא עדיין קיים מול העיניים שלך כי אם אתה לא תעשה את זה אתה תחזור ותכת אתה תגיע אל אכתה ואשוב תת הכרתי אפילו אם זה לא יהיה מתוכנן על ידך מראש

זאת אומרת ככה יש רגשות אשמה בדרך כלל היום נוהגים לכנות אותם כרגשות הרסניים למשל אדם עשה טעות וכתוצאה מהטעות שלו גרם לקיפוח חייו של מישהו אחר

לא בכוונה

הוא יכול לקמול זאת אומרת אחד כבר הלך הוא יכול גם כן ללכת כתוצאה מהרגשות האשמה האיומים שאופפים אותו אז היום יותר תמיד מדגישים

אל תיקח את זה על עצמך אל תיקח את זה על עצמך אתה לא אשם מורידים ממך את האשמה כי מרגישים שאדם לא ימשיך לתפקד אם הוא כל כך יחיה עם האשמה היהדות טוענת שהאשמה הזו האיומה היא לא לגמרי רע מוחלט

צריך להשתמש בה במינון הנכון כלומר כל מה שמפריע לקידום של אדם באמת מדחיק אותה נכון אבל יש לה איזשהי איזה שהם פירות טובים יש לה איזה שהיא שהוא יזהר בפעם הבאה בצורה משמעותית מה שהוא עושה ולא יגיע לאותו לאותה טעות שהוא עשה קודם

אז היהדות לא גורסת את מה שהרבה פעמים פסיכולוגים אומרים תדחה את הרע לחלוטין תשכח מעיין לחלוטין כל הזמן שאדם צריך להתרפא אז כן אז תשכח אבל ברגע שאתה מסוגל כבר אתה מספיק כשיר כן תעמיד מול העיניים את הכישלון כדי שלא תחזור שוב ותטעה באותו עניין אז האמת היא שדוד המלך הוא הסמל של האדם

המצוי זאת אומרת אם אתה לוקח אדם

שלא חטא אף פעם אז אנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים לדמיין

בכלל כי אנחנו אנחנו רוצים מישהו בגובה העיניים אז הוא סמל של בן אדם שבגובה העיניים יכול לחטוף ובגובה העיניים גם יכול להגיד חטאתי וזה גדול 1000 שעצמה ובגובה העיניים הוא מסוגל גם לתקן את מה שהוא חטא הביטוי הזה שהוא אמר לךטטים נגדי תמיד הוא אמר את זה ביחס לחטא המפורסם חט בת בת 7

זה פסוק פרק נון א' בתהילים שהוא אמר אותו אחרי כן בת 7 הוא העמיד מול העיניים שלו את החטא הזה כדי שזה לא יקרה לו עוד פעם ולכן זה לא קרה לו שוב זאת המושג חיכתה ושוב

בדרך כלל ברולטה כזאת בביטוי ככל למשב על כיור זאת אומרת שכשאדם היה באיזה שהוא מקום אז הוא עתיד לחזור אליו שוב באותה טעות דוד המלך הצליח לעצור את זה זה היה למה הוא הצליח לעצור את זה כיוון שהוא העמיד מול העיניים את הרגשות האשמה שאפפו אותו אחרי החטא

אז זה הנקודה עכשיו פה יש

הבהרה

אנחנו רואים הרבה פעמים שכשבן אדם

חוטא ושוב אני מתייחס לחטא במובן הכללי שלו תראה אנחנו רואים לפעמים

הרגשות שלו כתוצאה מהחטא הפכו להיות מאוד מאוד מאשימים וכמו שאנחנו דיברנו עד עכשיו לפעמים זה בדיוק ההיפך לפעמים אדם נזהר מלעשות מעשה מסוים הוא עשה אותו אז לא שנקרא

רצועה

והוא כבר מרגיש שזה בסדר כבר כיוון שהסעבר כן כיוון שעבר האדם עבירה נעשית לו כהיתר זאת אומרת הוא כבר מרגיש משוחרר אז יש פה מין בנפש

זה מין שתי שתי תנועות סותרות לפעמים אנחנו רואים שזה כך ולפעמים אנחנו רואים שזה כך מה הסיבה שזה כך ומה הסיבה שזה כך

זה הכל כדי שאנחנו נתקדם להבין את המושג מעוות שלא יוכל לתקון שעליו נדבר שלמה הפסוק שלנו

כאשר אדם

מבין חזק מאוד את המשמעות של האיסור לפני שהוא עבר על האיסור לפני שהוא עבר על הגזרה והוא גם כן מפחד מלכתו

איך קורה בסופו של דבר שהוא כן חוטא

אז חזל אומרים שזה כתוצאה מאיזשהו בלבול אם הסכר שלך מבין במאה% למה צריך לחגור חגורת בטיחות אם זה במאה% אז מדוע לא חגרת והתאונה קרתה מפני שהיית מבולבל באותו שכחת לא התכוונת

זה לא היה חלק

מודע שלך

אבל אם ישנו איזשהו חוק שאתה בכלל לא מבין אותו כמו למשל נניח לצורך הדוגמה החוק שמחייב את אלה שיושבים מאחורה לחגור בחגורות שזה כנראה עדיין לא נכנס לנו לתודעה מספיק וההוכחה שהיושבים באוטובוס בונה שירות עדיין אתה לא רואה אותם חוקרים מאחורה אז פה אתה עושה את השמירה של הדבר הזה אתה עושה אותו במין כפייתיות או מפחד הרצועה או הקנס וכדומה

כאשר האדם נסע וראה שלא קרה לו כלום

אז זה מה זה שטויות כל החוק הזה כל זמן שהוא יישא יותר ולא יקרה לו כלום הוא ירגיש שכל החגירה הזאת מיותרת

מה שאין כן כאשר

האסון ברור לו מאוד למשל הוא גר במקום שצריכים ללכת עם נשק אישי

וישנם הוכחות ברורות מדוע

ועדיין הוא לא נתקל אף פעם במצב שבו הוא צריך להשתמש בנשק האישי זה לא אמור לגרום לו להפסיק לקחת נשק אישי כיוון שכשזה מאוד הגיוני למה כן צריך לקחת נשק ומה יקרה כאשר פעם אחת הוא ילך והוא יתקל באיזה שהוא דבר לא נעים והנשק האישי לא יהיה איתו זה רק יעזור לו שבפעמים הבאות אוי ואבוי אם לא הולך 400 מחוץ לבית בלי שהנשק איתו

מדוע מפני שהרעיון מהתחלה היה מאוד מאוד מובן לו

והוא רק פשוט טעה התבלבל טעות אנוש שכח

הקל ראש אבל כאשר אדם אמור לעשות איזה שהוא דבר שאותו הוא לא מבין לגמרי הוא לא לעשות אותו בגזרה כאשר הוא עובר עליו ואיך אומרים הכל בסדר

זה נשמע כמו הנחה שדוחפת חווה על העץ והיא רואה שלא קרה כלום היא לא התאדה ולא מתה והכל כמו שאתה אז למה לא נמשיך הלאה ונוכל גם מהפרי כיוון שהיא לא הבינה מדוע

הוא על את הפרי אז כיוון שכך זה רק מה שנקרא עבירה גוררת עבירה אתה רק נגרר בתוך המדרון הזה של הנשית לו כהתר זה נקודת ההבדל מדוע יש פעמים שאנחנו כן שומרים על דברים אחרי שנכשלנו בהם

מדוע יש פעמים שאנחנו לא שומרים על דברים אחרי שנכשלנו בהם עכשיו אחרי שאנחנו מבינים את זה נבין על מה דיבר שלמה כשהוא אומר מעוות לא יוכל לתקון

הוא מדבר על על אותם עבירות על אותם מעשים

שבתנועת הנפש של האדם הם לא מובנים למה אני צריך ככה לנהרור

זאת אומרת ההיגיון שלי לא היה אומר לי לחוקק כזה חוק אני מחוייב לחוק הזה אבל אני לא לגמרי מבין אותה אומר שלמה כאן המעוות זאת אומרת אם התחלת ללכת בעקמימות פעם אחת עברת על אותו דבר אז העסק כבר סגור

אתה תמשיך הלאה להתגלגל

במורד הזה ולא תהיה לזה עצירה זה מעוות שלא יוכל לתקון

בעת תורת החסידות אומרת יש לזה עצירה אבל העצירה מאיזה מקום בנפש היא נובעת מקום מאוד מעניין הבן של בעל התניא אומר ככה אם אתה תצליח להחדיר לעצמך רגשות אשם כאלה

עד כדי כך שהחיים שלך לא חיים אז בתנועת נפש כזו אם תעמוד בתנועת נפש בתנועת נפש כזו אתה תוכל גם את הדברים המעוותים לתקן כלומר אתה תוכל לעצור את אותה רולטה של גלגול שאומרת שכיוון שנכשלתי בדבר אחד אני רוצה להיכשל בו שוב אני רוצה להיכשל בו שוב כי זה טבע האדם

לא אתה תעצור את זה למה כי ברגע שהגעת בנפש שלך

למצב כזה שהחייך אינם חיים עם חייך אינם חיים כבר אין גלגול אין המשך של אותו כדור שימשיך על להתגלגל במורד אז שם בעצם עצרת את העניין ואז כאשר אתה מגיע למסקנה שזה לא טוב

לא תכף תעשו

זה זה הכאילו התרופה

פה נשאלת השאלה אז שלמה

אם אכן יש לזה עצירה זאת אומרת ישנם דברים שאנחנו נתגלגל בהם בלי סוף אבל באיזשהו מקום נוכל לעצור אותם בנפש שלמה למה קראת לזה מעוות שלא יכול לתקון זאת אומרת אם בכל זאת יש לו תקנה למה כינית אותו בהתחלה

השם הראשוני שלו מעווץ שלא יכול לתקון אז כאן מגיע

החסידות זה אומרת דבר מאוד מעניין

זאת אומרת שאין שום סיכוי שמגיעים שמדבר לא

שלא יתלבש אצלך כמו שאומרים בתודעה שלך בצורה ישירה ובריאה אין שום סיכוי שתגיע לחשבון נפש על דבר זה עד כדי כך שחייך לא יהיו חיים אין שום סיכוי מדוע הדבר הזה לא הגיוני

למה שזה יהיה כל כך נוגע לי עד שאני ארגיש שחיי אינם חיים אז פה זה דבר מעניין

אם באים לבן אדם ואומרים לו תשמע אתה מכור לזה חביבי מי שלא לוקח את זה כבר לא יוצר

מי שעושה את זה כבר לא יוצא מזה מי זה האמירה הזאת לאדם שנמצא במצב שאמור להתגלגל הלאה העצם האמירה הזאת אמורה ליצור אצלו את התנועה הנגדית

אתה אומר לי שאני לא יכול מה זאת אומרת אז אני לא שולט בעצמי אז אני לא בן אדם אז אני לא אני לא אני לא

אז אז זה לא אז איך חיי עיני חיי חיי עיניים חיים זאת אומרת שאני רוצה לעורר אצל האדם את תנועת הנפש שעוצרת את הרולטה של הגלגול במורה

זה כאשר אני אומר לו תשמע אתה כבר לא יכול לעצור לא תוכל לעצור זה מורן שאתה אי אפשר לחזור מזה בתשובה זהו

מה קורה לאדם אז הוא כבר לא מסתכל עליי הוא כבר לא מסתכל על המעשה הפרטי הלא מובן הזה שאומרים לו אומרים לו תראה יכול להיות שהמעשה הזה לא מובן יכול להיות אבל אתה כולך הפכת להיות מין יצור שאין לו תקנה

אני אין לי תקנה אז פה מלחמת הקיום שלו אדם שאין לו תקנה הוא לא בן אדם אז חיי אינם חיים ואז הוא יכול להגיע לעצירה הזאתי

של הגלגול הלא מובן הזה רואים את זה בפועל ממש

יש טבע אצל אדם שכאשר הוא עושה דבר אחד אין לו שום סיבה לא לעשות אותו שוב

מה דבר שיכול לעצור אותו כאשר הוא חש מההתחלה עוד כשהוא עשה את זה הוא חש שזה טעות הדבר הזה שהוא עשה אבל אם הוא לא מבין בזה טעות

זה ב-1 השיעורים הזכרתי איזה שהיא תוכנית רדיו שזה נער שבקלטל מונד ראיינו אותו אז שואלים אותו איך אתה רואה את זה שאתה נכנס בלילות ומראים לאנשים מערכות סטריאו וזה וזה אתה מרגיש טוב עם זה מה אתה חושב שאני הולך לעניים האלה שגרים בתקווה בתל אביב אני הולך אליהם אני הולך לאלה מסביון אני הולך לאלה שגנבו את המדינה

אני מאלה שעשו את הכסף שלהם על המדינה אלה הגנמי בני גנבים

אני אומר לך שהמראיין שאלת שאלה שלו כל כך

מבחינה מוסרית הוא העלה את הצד המוסרי והילד הזה זאת אומרת הילדון הזה בלי להעמיד עפעף הנאה הוא לא היה צריך לחשוב אפילו כדי לענות את זה זה היה לו ברור על כל פנים ברעיון אתה מבין אולי הדוגמה שלי בגנב היא לא נכונה אבל בראיון אתה מבין שכאשר בן אדם ממשיך הלאה לעשות כי זה לא לגמרי מובן לא בהגיון יש מחלות אני לא מדבר על מחלה

המחלה צריך

אדם שנמשכים לו דברים לידיים זה מחלה זה עצוב הוא לא רצה זה לא רצוני אני מדבר כעת שאדם עושה את הדברים באופן רצוני על זה על זה השיעור שלמה אומר שמעוות לא יוכל לתקן באה חשיבות אומרת אפשר רק צריך בשביל זה איזה שהוא קומבינה

נו השלמה לא עלית על הקומבינה הזאת בשביל מה אמרת את הנוסחה הזאת

מעוות לא יוכל לתקן

אז עונים לך שהאדם הזה שהוא נמצא ברעיון הזה של מעוות לא יכולה עדכן זה בן אדם שכבר

דוגל במורד הוא כבר לא שולט בעצמו אין לי שום דרך ליצור אותו אלא אם כן אני אגיד לו שמע אין תיקון למה שאתה עושה ואז

או שהוא ממשיך הלאה להתגלגל כמו שאתה אומר וזה יקרה גם אם אני לא אגיד לו כלום או שהוא נעצר זה סיכון זה כמו שאליהו הנביא בא לעם ישראל בתנך אז אליהו אומר להם ככה אני לא מבין אתם עובדי עבודה זרה וזה זה לא נראה לי תחליטו אם אלוקים לכו אחריו אם עבודה זרה לכו אחריה אז כולם שואלים אליהו אומר להם לכו אחריה עבודה זרה אתה נביא אשם אתה ממליץ להם הוא עשה בדיוק את הטקטיקה

אומר תראה לצוח שני הסעיפים זה לא הגיוני אבל אם הבן אדם כבר נמצא במורד של עבודה זרה אני בא ואומר לו תלך אחרי זה אבל לגמרי אל תרמד את עצמך הסיכוי הא אני לגמרי אני לגמרי מכור לעניין אה אני כבר לא שולט בעצמי אני שמעתי מחברים שנתקלו בחברים וכולו אנשים שלקחו איזה שהם חומרים קשים

הרבה מאוד פעמים כאשר האדם אתה בא אליו ואתה אומר לו

זה אתה אתה כבר מכור הוא מתווכח איתך הוא אומר לך לא נכון אני יכול להפסיק אז כל זמן שהוא חושב שהוא יכול להפסיק אין לו תקנה אבל ברגע שהוא מגיע לתודעה אני מכור אז אני מרים דגל לבן אז עצם הרמת דגל הלבן זה כבר התחלה של ריפוי זה כבר התחלה שיש סיכוי שהוא יצא מזה יש סיכוי שהוא איך אומרים

הרגשת המעוות הזה בקבלה זה נקרא הוא מעורר אצלו לא את הכוחות הישירים

אלא את הכוחות החוזרים בנפש את הכוחות הכהים בנפש את הכוחות היותר עמוקים והם אלה שעלולים לעצור אותו גם במצבים יותר קשים זה אמברקס יותר יותר מסיבי

טוב אז עד כאן אנחנו היינו בחלק הראשון שוב מעובד שלא יוכל להתכון הבאנו את דברי תורת החסידות שהוא כן יכול לתקן הסברנו שהתיקון הוא באמצעות שהוא מרגיש מוות כאילו מרגיש שאני אבוד אם אני ממשיך בכיוון הזה

הסברנו שאי אפשר להגיע להרגשת אובדן כזה אלא אם כן אומרים לך שכבר אתה לא יכול לתקן את עצמך ובזה תירצנו מדוע שלמה בא ואומר מעוות לא יוכל לתקון בשעה שיש לו תיקון מה מה זה נותן זה מין תרגיל פסיכולוגי לאדם זה זה רעיון שלפעמים צריך להשתמש בו גם בחינוך ילדים לפעמים

כשאתה רואה שהוא כבר לא שולט בעצמו עזוב ממך כבר לא יצא כלום זה מילה מסוכנת זה משפט מסוכן

אבל אם אתה יודע שהילד הוא ילד חכם

הוא פשוט נגרר אחרי דברים הוא שולט בעצמו נגרר אחרי דברים לא טובים או חברים לא טובים עצם זה שאתה אומר לו משפט כזה אמור במצב הבריא והתור להוכיח לעצמו שהוא כן יכול ולהתחיל לנסוע עם הגלגלים הפוך אז זה זה הפסקה הראשונה של הפסוק

פסקה השנייה מדברת על רובד יותר עמוק כמו שאני הקדמתי בהתחלה

וחיסרון לא יוכל להימנות כמו שהסברנו החיסרון הוא יותר גדול מהמעוות

את המעבט

שלמה אומר לא יוכל לתקון אבל לפי ההסבר של היום יכול להתקין רק שזה חלק מהתרגיל איך לתקון אבל החיסרון לא יוכל להימנות כי חיסרון זה חסר לחלוטין מהו החיסרון שעליו דיבר שלמה שלא יוכל להימנות

מגלה לנו התלמוד פעמיים בתלמוד זה מופיע גם מסכת ברכות גם מסכת חגיגה הוא נותן המחשה כזאת

בלשונו של התלמוד זה ככה זה שנמנו חבריו לדבר מצווה ולא נמנעים מהם

בעברית מודרנית זה כשכל החברה עושים משהו מדובר על משהו חיובי

וכמו שרשי מסביר שם במקום והם אומרים לך בוא איתנו בוא נעשה את זה בוא נבקר את זה והוא מה שנקרא עם אצבע שמאלית חזקה לא רוצה לא רוצה להשתתף איתכם לא רוצה ללכת איתכם לא מדובר כאשר הם עושים מעשה לא טוב שהוא לא רוצה

יכנס באורגניזיישן אלא אלה במעשה חיובי זה דוגמה לחיסרון שלא יוכל להימנע זה כבר אין את זה

אי אפשר לתקן מה שאנחנו צריכים להבין מה החומרה של אדם שלא רוצה להימנות ביחד עם חברה לאיזשהו דבר חיובי שהם עושים בנפש האדם למה זה כל כך חמור עוד יותר

מאשר המעוות שלא יוכל לתקן שדיברנו עליו בחלק הקודם

הרמבם כותב שהאדם בטבעו

במהותו הכי פנימית של הנפש הוא מדיני זה לשונו של הרמבם מדיני אנחנו קוראים לזה היום חברתי

האדם בטבעו טיפוס חברתי מה פירוש טיפוס חברתי לא דווקא מדבר או לא מדבר

יש אנשים שהם מופנמים יותר הם לא בני אדם כן בני אדם

חברתי זה הפירוש הוא שהוא קולט מן הסביבה לומד מן הסביבה

האדם בטבעו השם ברא אותו שהוא לא יכול להשיג הכל בכוחות עצמו לבד בעלי חיים ישנם שמשיגים את הכל בכוחות עצמם חיים בכוחות עצמם אבל האדם על החיים שלו הרבה הרבה יותר מסובכים כדי להצליח בחיים הוא צריך המון המון עזרה וסיוע וסעד מאחרים

אדם שעליו מדבר שלמה שהוא לא נמנע עם חבריו לדבר מצווה

כלומר החברים זה מושג המושג חברה אצלו נמצא במצב שולי נמצא במצב ירוד

לא מדבר כן או לא אלא גם זה שלא מדבר יכול המון המון לקלוט מהסביבה אנחנו מדברים כאן על אדם שבתחושת הנפש אני ואפסי עוד אני לא צריך לא צריך אף אחד כדי להגיע לשלמות האישית שלי

אני לא מרגיש שחסר לי משהו אני אסתדר בלעדיך והוא אומר את זה לא רק בזמן של כעס אלא זה תנועת הנפש שלו

טוען שלמה כזה דבר כזה

אם האדם מרגיל את עצמו בתנועה הזאת אם הוא כפוף לתנועה הזאת של הבדידות הזאת הפנימית וחוסר הקבלה מהזולת

הטעויות שלו

התעלות כמו שאתה לא יכול לספור את השערות שיש לך בראש לך לא תוכל לספור את הטעויות של הבנאדם הזה יעשה זאת אומרת מבחינת העוצמה שנותנת לחברה מסביב לאדם בצורת ההנהגה שלו זה כל כך הרבה דברים שאם אתה חוסם את עצמך מפני מעבוע החיובי הזה זה לא טוב שוב תמיד אומרים שלא צריך להיזחף אחרי החברה אתה צריך להיות אדם בעל אישיות זה נכון

אבל באיזה שהוא מקום כיוון שהבורא ברא את האדם לכן

איתי את הלשון מדיני חברתי הוא ברא את האדם

בצורה כזאת שהוא כן קולט דברים מהזולת המשמעות היא שכאשר זה לא ככה אז יש לו חיסרון מהותי בנפש מה קרה לאדם הזה

הוא לא נמנע עם חבריו פעם אחת

מחר הוא החליט כן להימנות איתם שלמה טוען זה שמחר הוא נמנע איתם זה לא אומר שהבעיה שהייתה לו אתמול היא לא בעיה

אם אתה מסוגל לבוא ולהגיד על דבר טוב שאחרים עושים לפסול אני לא יכול להגיד אולי אני לא יכול עכשיו אני רוצה אבל אני לא יכול אבל ברגע שאתה פוסל את מה שהחברים עושים אפילו שזה מעשה טוב אתה מוכיח שהנפש שלך באיזה שהוא באיזה שהוא מצב קצת לא בן אדם כי אם

בעצם בדי אן איי הפנימי של האדם הוא נולד מדיני חברתי

לקבל מהזולת ברגע שאתה מנת את עצמך מזה אתה מוכיח עכשיו בעיה אצלך היא בעיה עצמית בעיה עמוקה ואז גם אם מחר אתה כן תימני על חבריך סביר מאוד שהטעם שאתה נמנה הוא טעם הבדידות שבח ולא טעם החברה שלך זאת אומרת אתה נמנע מפני שהחלטת שלצורך הבדידות שלך טוב שתהיה עכשיו עם החברה אבל לא שיש לך איזה שהיא מטרה שאתה מרכין ראש אני לא אני

חושב שיש לי מה ללמוד מהאחרים בקיצור שלמה מזהיר מפני תנועת הגאווה והישות שיכולות לכסות את האדם שהוא יכול לפסול דברים טובים מעשים נכונים שאחרים עושים ובפרט כאשר הם מזמנים אותו גם כן לעניין הזה והוא בכל זאת שם את עצמו בצד

זה עושה חור בנפש יותר מאשר המעוות אני השתמשתי בכוונה בלשון חור לפני שהמעוות אני יכול ליישר אותם

זה קשה אבל אני יכול ליישר ואילו את החסר

אני לא יכול כאילו שלמה רוצה להגיד שיש כאן איזושהי בעיה מהותית בנפש עצמית בנפש האדם ברגע שהוא לא נמנע על דבר טוב חיובי לכן אנחנו מוצאים הרבה מאוד פעמים אצל חכמי ישראל

שאפילו אם היה דבר שהם לגמרי לא הבינו אותו

לא הבינו אותו על בוריו אבל הוא לא היה דבר רע והחברים שלהם החליטו שעכשיו צריך לעשות את המעשה הזה אז הם עשו אותו רק בגלל שכולם עושים כדי כדי לא להכחיש אצלהם בנפש את התנועה הזו

שאני שאני מתחבר עם אחרים ואני עושה בגלל שאחרים עושים והם מבינים שזה דבר טוב אני לא יוצא מן הכלל במובן החיובי של העניין

עכשיו פה יש עוד והיא עמוקה הרבה יותר

וחשוב לי שהיא תהיה מובנת רשי אומר שהוא מסביר את המושג את הפסוק הזה וחיסרון לא יוכל להימנות שאמרו לו חברים שאמרו לו בוא עמנו ולא הלך החברים אמרו לו תבואי איתנו והוא לא רוצה ללכת

יש הרבה מאוד פעמים שהאדם ביחס לעצמו טועה

טועה בטית טועה בתו הוא טועה טועה בדרך הוא טועה הוא לא רואה את עצמו נכון

וזה לא דבר שעוגנאי לאדם אלוקים ברא את האדם שבאופן טבעי אפילו את האף שלו הוא יכול לראות הוא צריך מישהו שיגיד לו מה יש לו על האף או ראי אבל הוא לבד לא רואה את עצמו אם הוא לא רואה אפילו את הגוף שלו טוען את היהדות שקל וחומר את הנכס שלו שהיא הרבה יותר פנימית ועמוקה הוא לא רואה אותה על בוריה

הוא לא קולט אותה אל בויה האחרים קולטים אותה הרבה יותר

כאשר בן אדם יש לו עכשיו תנועת נפש הוא מרגיש אני עכשיו הולך לעשות כך וכך

הגעתי

מדעי

השכיל אותי שאני אעשה כך וכך

לפעמים הוא צודק ולפעמים הוא טועה לא ברור בכלל שמה שאתה הולך לעשות עכשיו זה בדיוק מה שמתאים לאישיות שלך וזה מה שתפקיד התפקיד שלך ושכאן אתה תצליח וכולי אבל

יש כלל שהוא כלל רוחני ויש לו איזה שהיא אחיזה בהגיון שכאשר אנשים אומרים לך את זה מבחוץ באים אליך אנשים ואומרים לך מבחוץ שאתה מתאים לזה נראה לי שאתה מתאים לזה אם זה חוזר על עצמו

ואנשים שונים וזה לא אנשים שכפופים אליך ואנשים שמחפשים להתחנף אליך אלה אנשים שהאמת נר לרגלם והם אומרים לך את זה ואין את היהדות

יש פה איזה שהיא רוח הקודש קטנה זאת אומרת אתה יכול להיות אתה יכול להיות כמעט בטוח

שאלוקים רוצה שתעשה את מה שהם אומרים ושתתצליח וכתוצאה ממה שהם אומרים זה עדין מה שאני אומר אבל

כלל אחד אני מבקש להשיג זה הרבה יותר אמיתי מאשר שאתה אמרת לעצמך

ואיך ששלמה אומר את זה במקום אחר יעלה לי לך זר ולא פיך זאת אומרת ברגע שאתה שיבחת את עצמך או ברגע שאתה הגעת למסקנה שאתה מתאים לזה ועדיין לא בטוח שאתה מתאים אבל כשאחרים אמרו לך את זה וחזרו ואמרו לך את זה זה יותר קרוב אל האמת שאתה באמת מתאים

זה המסקנה עכשיו מה מה זה מה קרה כאן

מה קרה לאדם הזה שאנחנו מדברים עליו בפסוק ששלמה מדבר עליו זה חיסרון לא יוכל להימנות יש פה בן אדם באים אליו חברים לא אחד ולא שתיים בוא איתנו טוב בשבילך שתבואי איתנו אנחנו עושים עכשיו קומזית טוב בשבילך שתבואי איתנו אומרים לך עוד פעם+ פעם+ פעם זה לא דבר רע ואתה נמנע

טוען שלמה לפי הביור הזה שאתה קוראת את הענף האמיתי של ההצלחה שלך בחיים למה לפיירוש הראשון זה היה פירוש פשטני כמו שאתה לא מתחבר עם החברה לפי הפירוש העמוק יותר שמביא רשי זה בא כתוצאה יש לך פה איזה שהוא מסר שבאים למסור לך שאתה את עצמך לא רואה אבל באים אחרים הם מעוררים אותך על איזה שהוא עניין

אז אם אתה בכל זאת עומד לה כעקשן אז מעבר לזה שאתה לא

ולא מתאחד עם החברה ואתה לא בן אדם בגלל שאתה לא מתחבר עם החברה זה בעיה אחת הבעיה הפנימית אתה גם לא מתחבר עם אלוקים כי אלוקים מתגלה הרבה מאוד פעמים דרך החברה לפעמים זה קורה אפילו הפוך אדם הולך ומתייעץ עם אשתו עם ילדיו והתייעץ עם חבריו וכולם אומרים לו זה לא מתאים לך זה לא מתאים לך זה לא מתאים לך זה לא מתאים לך או

נערה שמתייעצת

היא מצאה את בכיר ליבה שואלת את אביה אומרת תשמעי אני לא יכול להגיד לך אבל איך שאני רואה אותו ומאיפה הוא ומה הוא למד ומה את למדת הבית שלו ונראה לי איך שאני קולט לא מתאים לך ואומר אמא אומרת לה והאחיות אומרות לה וחברות אומרות לה והיא בכל זאת נישא לבכיר ליבה וזה אני חושב שיותר מרוב פעמים יותר מחמישים ואחד% מתגלה שמשמרו החברים זה גם היה נכון

בשטח מפני שהם מחוץ לתמונה הם רואים יותר טוב שמסתכלים מרחוק רואים יותר למרחוק כן כמי שקרוב נוגע בדבר אבל שוב מעבר לזה יש גם את הטעם הרוחני שכאשר באים רבים ואומרים לאדם איזשהו דבר יש פה איזשהו מסר כשרוצים אלוקים רוצה להעביר מסר לאדם לרוב הוא לא מעביר לו איזה דרך האישיות שלו מפני שהאישיות שלו היא מלאת בועות של הנחיות ואגו

והוא לא שופט נכון אבל כאשר אנחנו

אחרים שאין להם אינטרס עליו אומרים יש בזה הרבה הרבה מן הגיון אז זה מה שאומר שלמה חיסרון שלא יוכל להימנות ברגע שאתה לא מתנהג באופן הזה ולא שומע את הבת כל הרוחנית הזאת שעוברת אליך דרך האנשים מסביב

אז החיסרון שיש פה אי אפשר למנות אי אפשר אי אפשר כבר

אי אפשר לספור ואי אפשר לשער עד כמה הטעויות שאתה תהיה מסוגל בהמשך לעשות

ויש כמו שאמרתי קודם אתה מונע את עצמך מיסוד מאוד מאוד פנימי מאוד מאוד מהותי בנפש האדם

חיסרון בקצה העיוור זה לא הולך ביחד

למה אתה קורא לחיסרון כזה חיסרון למה אתה קורא לו חיסרון ולא קורא לו עיוות אם אני מנסח את השאלה זאת אומרת למה זה גם לא איזשהו עיוות בנפש שאפשר ליישר אותו

שלמה מבקש לטעום שיש דברים

יש ביטוי בחסידות חוזרים עליו הרבה אומרים אותו ביידיש הקופ כן מניש טרוסט ראש אי אפשר להשתיל

אפשר להשתיל לשתי

עור התוף+ כל מיני לב גם כן אבל ראש אי אפשר להשתין זאת אומרת אם יש לך יש לך אין לך אין מה לעשות לבנות ראש מחדש יש לכם מתקשר

לפעמים אתה נתקע בבן אדם ואתה יוצא לך מהפה את הביטוי

אז למה לא הסברת לו אישתך שואל למה לא הסברת אין עם מי לדבר מה זה המושג הזה שאנחנו משתמשים אין עם מי לדבר מה פורים אין עם מי לדבר הוא הפליק לך לא אז למה אין לי תגיד לו עוד פעם תגיד לו עוד פעם תגיד לו עוד פעם אולי יכנס משהו לא אתה מרגיש שזה לא יעזור עוד פעם פשוט או שהוא סגור רגשית שלא לשמוע אותך או שפשוט אין לו שכל להבין את מה שאתה אומר או שלא

שייך לקלוט את זה אתה קולט אתה אומר את הביטוי הזה אתה בוא ננתח מתי אנשים אומרים את הביטוי הזה

כאשר הבן אדם סגור על שלו רגשית או שהוא פשוט יש לו חסר לו איזה שהוא חסר לו איזה שהוא עניין בהבנה של הנושא שאיתו אתה מדבר טוען שלמה שאת האדם מדיני האדם נוצר לקלוט מהחברה כאשר האדם בועט ביסוד הזה הוא בעצם צועק

איך איך הוא אומר את זה הוא אומר הקסיל צועק בדברים שלו כסיל אני

אומר שלמה כאשר אתה אדם האדם הזה מתנהג באופן שהוא מזניח את החברה בועט לפי כל הפירושים שאמרנו לפי הפירוש הזה שהם אומרים לו דבר טוב לא מקבל לא רואה בזה את יד ההשגחה לא שומע חסר לו מין בורג יסודי בנפש שלו מה פירוש יש פה איזה שהיא בעיה בעצם

בעצם מהותו כאדם

אני רוצה לומר אני רוצה לומר שכשאנחנו מדברים על חברה אפילו תינוק תינוק ששוכב בהריזה יש לו מין יחסי גומלין למה שקורה סביבו בחדר

הוא לפי התאורה לפי ה לפי האוויר לפי המוזיקה לפי

יש איזה שהיא יחסיות אדם ברגע ככל שהאדם הוא יותר אפאתי יותר בעייתי מה זה נקרא

איך מליץ על ילד אוטיסט או מונגלי שחסר אצלו בעצם של משהו הוא לא מתקשר זאת אומרת הוא לא מגיב למה שקורה סביבו בחברה זה במצבים הכבדים יש אנשים מבוגרים

חכמים מלומדים שביחס לדברים מסוימים קורה להם שם אוטיסטים סליחה על הביטוי בנוגע לזה זה לא בעיה

שניתנת להירכש שניתנת להתקן זה בעיה בעצם

מהותית במהותו כאדם

זה זה בוא נגיד בצורה גסה גסה גסה רק לצורך ההמחשה שהאדם הזה יהיה חולה

אז אני אצטרך לשלוח אותו לרופא אבל כשאני אצטרך לרפא את הבעיה הזו שלו אני אשלח אותו לווטרינר כי בזה הוא לא בן אדם בזה בדיחה מה שאני אומר אבל בזה הוא כבר הוא לא בן אדם הוא בעל חיים נניח בזה הוא לא בזה הוא לא בן אדם אז עכשיו מה

מה רצה שלמה להגיד לנו אז שוב שלמה לא בא להגיד לנו אקסיומה

תשמעו יש מעוות שלא התחלתי אומרים לך אתה יכול לתקון זה רק פטנט איך לתקן את זה אבל יש חיסרון שלא יוכל להימנע

שלמה אומר לך את זה מראש ישנם דברים שהם מהותיים שאתה לא יכול להרשות לעצמך לטעות בהם אפילו פעם אחת כדאי שתדע את זה מראש

אתה צודק שבעצם הדם בריא בנפשו אמור להיות לו את אותם היסודות בצורה מלאה אבל מה הבעיה היא שלפעמים צריך לגלות את זה בשביל זה בעל שלמה בפסוק הזה והוא אומר לך

שיש חיסרון שלא יוכל להימנות שתיקח תדע שישנה דברים מהותיים

אם אתה לא תשים אליהם לב ואתה נכשל בהם אין לזה תיקון אז תיקח את הכל מראש זה צריך להיות הצלחה ביסודות והמודעים שבנפש לפעמים האדם יכול לכסות אותם בכוח אל תהיה

כל אוטם שלא יהיה בנפש האדם היסוד שלו זה ישות מה זה ישות אני אגו

יכול להיות שזה אגו לא מודע זה אגו מה שנדרש ממנו זה רק דבר אחד שהוא ידע שהוא לא תופס

לא שיתפוס אבל שידע שהוא לא תופס אני חושב סימן שאני קיים צריך להיות כאן מישהו שקונה את האדם זה האני חושב הראשון צריך להיות מישהו שמסתכל על המערכת אני לא בסדר בזה אני לא בסדר הוא קולט מה שקורה כאן

ברגע שאין את האדם הזה הוא הלך לישון

אז יש פה חצי בן אדם וחצי בעל חיים

לא לפעמים צריך לתקן אותה ולגלות אותה היסוד הוא כזה קטע חברתי החיובי הוא בונה שורשו מעולם התיקון הוא יוצר

הקטע החברתי ההרסני שורשו מעולם התוך זאת אומרת הוא לא בונה את העולם ולא בונה את האישיות שלו ולא בונה כלום אז זה שאמרו את זה החברים טוען שלמה הם מחוץ לעולם

למה שאני אלך איתם אבל ברגע שהם רוצים ליצור משהו יצירתי בונה אז זה בבניין העולם למה אתה לא משתתף

אתה מחוץ לתמונה

זאת אומרת זה לא ערך מוחלט חברים

אלא זה חברים בעקבות בניין העולם

ברגע שיש את בניין העולם אז זה קיים ברגע שאין את בניין העולם זה בטל באופן טבעי

אבל לפעמים הזרם זה אנשים שהם דגים מתים שהם לא יוצרים שום דבר בעולם והמהפכן זה מין הפחת רוח חיים שבונה אז זה בדיוק השלמתם בשאלה שלכם את העניין ברגע שמדובר בדבר שהוא שלילי הקיבעון הוא שלילי לגמרי אז המהפכניות היא תהיה בחינת החברתיות שעליה דיבר שלמה במקרה הזה

החברתיות היא לא ערך בפני עצמו אלא כאשר הוא בונה אבל כאשר הוא הרסני אז הוא לא בונה

אז הוא לא ערך להתקדם אליו ההפך הוא שרשום עולם הטוב הוא מביא לבואו הוא לא הוא לא מקדם כלום אבל נקודת השפיות שממנה אפשר לבנות את הכל מחזרה עדיין הייתה קיימת טוען שלמה כאשר הנקודה הזאת לא קיימת אז לוטרינר זאת אומרת זה לא

זה כבר לא בן אדם זה כבר נקודת האנושיות שבו נאבדה

מה חשוב יותר העולם הזה העולם הבא זה מה שדיברנו בפתח הדברים שהעולם הזה ששייך בו בנייה ויצירה ועשייה והתקדמות הוא חשוב יותר שאין כן העולם הבא שהוא עולם נחמד אבל הוא סטטי

אמר לנו פעם משפיע בישיבה משפיע זקן שהיה ברוסיה הסובייטית בסיביר אז אחת מהעבודות הלא נעימות שהיה לו זה זה לטפל בגופו של נפטרים אז שם היו יכולים להשעות אותם כי הכל היה קר אז הם לא היו מרכיבים היו יכולים להשעות את הגופות במשך עד שהם מביאים אותם לקבורה הרבה זמן

אז הוא מספר שהוא נכנס פעם לחדר מתים כזה והוא אומר הם כולם שוכבים ככה וכל אחד מסתכל רק לק

מיורי כזה כל אחד מסתכל לק לכיוון שלו לידו משהו לידו שוכב עוד אחד הוא לא רוצה להיות הוא לא נותן אפילו מבט לראות אתו זה העולם הבא

הם דלפו את עצמם זה

לעומת זאת לפעמים לפעמים אתה נוסע נסעתי פעם בן אדם באוטובוס ואני כזה מופנם כזה ישב לידי אומר תראה אנחנו יושבים אחד לשני באוטובוס אנחנו כבר יושבים אחד ליד השני אז אם אנחנו נשתוק כל הנסיעה מה מה יצא לי מזה

מה יצא לך מזה אולי אתה תגיד לי משהו טוב אני אגיד לך משהו טוב להרוויח מבנה

זה העולם הזה זה חלק מהבנייה

רואים רואים בפועל ממש לפעמים יש לאנשים בעיה רפואית אישית יש לפעמים מדורים כאלה בעיתון כשכותבים תשמע לי איזה וזה וזה וזה מישהו שנתקל פעם בבעיה זו שפתר אותה והגיע לפתרון

אם הוא יכול להתקשר לטלפון לעזור לי

המציאות היא שהרבה מאוד בעיות אמיתיות נפתרו בדרך הזו הרבה מאוד אנשים שהוא יכול לחפש עוד 10 שנים את הפתרון לבעיה שלו ויש לו בן אדם שיכול להגיש לו את זה הוא ילך לרופא והרופא לא יענה לו איזה תרופה טובה לו הוא ילך לעוד 10 רופאים ולא יענו רק בן אדם שחווה את זה על בשרו ועלה ונשא את מסע החתחתים הזה והוא אומר לו תשמע אחרי הכל זה מה שמתאים

אז אין שום ספק

לפעמים

אפילו מעודדים את זה במובן ההפוך לא כשיש לבן אדם בעיה אדם יש לו תשמעו יש לי ידע בנושא הזה וזה מי שיש לו בעיה זו וזו אני מוכן זה יפה זה חיובי זה בונה עד כמה ש עד כמה שאנחנו איך אומרים הקיפאון של החורף גורם לנו להסתגל כל אחד בבית שלו ולהיות כזה טיפוס קר ומשדר

משדר לא רוצה לשמוע לא רוצה להשמיע אבל אין שום ספק שזה לא

בדקות בדקות זה כבר החיסרון האנושי האלמנטרי הבנייה של העולם באמת נובעת רק

מהיכולת הזו שאני אדם מבין מה שחסר לשני ורוצה להשלים אותו לפי כוחו לפי ידיעותיו לפי מה שהוא מסוגל

איך אומרים זה המוטו של כל הספר הזה ספר קוהלת זה מין השתפכות הנפש של שלמה על מסקנות החיים של אדם חכם אחרי שהוא זה

המסקנות שלי אם הוא הגיע