יהודי ספרדי שמתקרב לחב"ד ומאוד מקבל דעת הרבי, האם לדעת הרבי הוא צריך לקבל את כל מנהגי חב"ד כנוסח תפילה תפילין טלית וכו', או שמא בחלק מהדברים עליו לשמור את מסורת אבותיו?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
יהודי ספרדי שמתקרב לחב"ד ומאוד מקבל דעת הרבי, האם לדעת הרבי הוא צריך לקבל את כל מנהגי חב"ד כנוסח תפילה תפילין טלית וכו', או שמא בחלק מהדברים עליו לשמור את מסורת אבותיו?
כשרבותינו נשיאינו שלחו 'שלוחים' למדינות וערים בהם התגוררו יהודים ספרדים, הנחו אותם לא לגעת במנהגיהם הקדושים.
כל זה ביחס להנהגת השליח מעצמו שהוא אינו אמור לשכנע יהודי ספרדי לעזוב את מנהגי אבותיו ולעבור למנהגי חב"ד.
לעומת זאת כאשר יהודי שמתקרב לחב"ד מתעורר מעצמו להצטרף לעדת חסידי חב"ד ולקבל על עצמו את פסקי אדמו"ר הזקן ומנהגי חב"ד, לא מיבעי שרשאי לעשות כן, אלא אף מעודדים אותו לכך[1].
[1] ראה מכתב הרבי שנדפס בספר הרבי ויהדות ספרד עמ' 349: "מפורסם הדבר אשר כששלח כ"ק מו"ח אדמו"ר שלוחיו הראשונים למדינת מרוקו לפני שלושים שנה ויותר לעבוד שם בהפצת התורה והיהדות, ובפרט בשטח החינוך, היתה הוראה שלו להשלוחים להפיץ לימוד התורה, הן תורת הנגלה והן פנימיות התורה, תורת החסידות וכו', ובנוגע למנהגי ישראל ולנוסח התפילה וכיוצא בזה לתת לכל אחד ואחד להתנהג כפי רצונם ולא ללחוץ או לכפות עליהם חס ושלום מנהגי חב"ד. ביחד עם זה, מובן גם כן שהשלוחים המשיכו בנוסח תפילה שלהם במנהגיהם הם, ובאופן שלא יהיה שייך לא תתגודדו וכו'. ואשר לתלמידים והתלמידות, היה תלוי ברצונם, אשר חלק מהם המשיכו במנהגיהם לפני זה, וחלק החליטו לאחרי העיון וההתבוננות והחליטו על דעת עצמם (הנני מדגיש זה) להתנהג לפי מנהגי חב"ד, כולם או חלקם, ועל דרך זה בנוגע לנוסח התפילה. והרי זה גם כן על דרך הנהוג שכמה מחליפים מנוסח אשכנז לנוסח ספרד ועל דרך זה מנוסח ספרד לנוסח האריז"ל. ומפורסם והאריכו בזה גם כן האחרונים בכמה מקומות, מהם שו"ת מנחות אלעזר ועוד".
[וכן שמענו מהרב שלמה גלעדי שליט"א, שסיפר לו הרב שמואל לויטין ע"ה מה שהורה לו כן כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ביחס לשליחותו במדינת גרוזיה. וכן מסופר על הרב ניסן נמנוב ע"ה שהיה מורה לתלמידיו שבאו מבתים ספרדיים ולמדו בישיבת תומכי תמימים ברינוא, שיאמרו 'סליחות' במשך כל חודש אלול כפי שהורגלו בבית הוריהם. כמו כן ידוע על שליח ששימש כרב בבית כנסת ספרדי, והרבי הורה לו להנהיג את בית הכנסת בנוסח ומנהגי ספרד עם ניחוח חב"ד].
וראה שו"ת השלוחים ח"א סי' סז שנתבאר באריכות ההיתר על פי הלכה לעזוב את מנהגי אבותיו על מנת לקבל על עצמו מנהגי קהילה אחרת.