כשהאישה עובדת ומשתכרת, האם הכסף שייך לה או לבעלה או לשניהם יחד?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
כשהאישה עובדת ומשתכרת, האם הכסף שייך לה או לבעלה או לשניהם יחד?
מבחינה הלכתית הכסף הנכנס מעבודת האישה שייך לבעלה[1]. חוץ ממקרים יוצאים מן הכלל, כגון: אם סיכמה עם בעלה במפורש שהוא לא יפרנס אותה ובמקביל היא לא תיתן לו את משכורתה[2]; אם הבעל בפועל אינו מפרנס אותה[3]; אם היא עובדת מעבר למקובל ומתוך כך אף משתכרת מעבר לשכר המקובל מחמת טרחה ומאמץ[4], התוספת שייכת לה[5].
אך בל נשכח את נוסח שטר התנאים "ואל יבריחו ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה וישלטו בנכסיהון שוה בשוה וידורו ביניהם באהבה וחיבה", כלומר הדרך הראויה והמומלצת לישראל כשרים היא שהבעל והאשה יהיו שותפים שווים בכסף הנכנס, מבלי להיכנס לדקדוקי ההלכה האמורים לעיל[6].
פה ניתן להקדיש.
תוכן