ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
לעילוי נשמת לונה בת לאה
נפטרה בג אייר תשע"ב
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

קריאת שמע ללא כיפה

במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין

תשובה »

קידוש בשעה השביעית

למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה

תשובה »

משאבות מים בבנין בשבת

שאלה:

בבניין שלנו מותקנות כמו בהרבה בנינים חדשים, משאבות מים חשמליות הפועלות להגברת זרם המים בכל הקומות והדירות. המשאבות פועלות כל הזמן ואין אפשרות לנתק אותם. לאחר בדיקה אצל מתקין המשאבה, אופן פעילות המשאבה הוא כך: כאשר פותחים את ברז המים נכנסת לפעולה משאבת מים המעלה את המים לדירות וגורמת להגברת הזרם, גם לדירת קרקע (דירת גן) או דירה בקומה 1 יש חיבור למשאבה, אלא שלקומה 1 אין צורך כמעט במשאבה כיון שגם בלעדיה יגיע מספיק מים לדירה (אילו לא הייתה מחוברת למשאבה) אך בכל אופן גם היא נהנית מהגברת זרם המים. הראשון שפתח את ברז המים בביתו לאחר שהמשאבה כבתה, הוא שמפעיל את המשאבה, שאר הדיירים בבניינים ממשיכים ל'תחזק' אותה ע"י עוד פתיחת ברזים (דהיינו שלא תכבה). היא נכבית בערך לאחר כשעה כאשר אין פתיחת ברזים נוספת. המשאבה מחוברת לשני בנינים ביחד, דהיינו כל שני בנינים בשכונה מחוברים למשאבה אחת (שמותקנת בחדר משאבות משותף). במקרה של הפסקת חשמל בבניין, אין מים לכל הדירות.

השאלות שלי:

  1. האם יש צורך בהתקנת פיקוד שבת. בבירור שערכתי ניתן לעשות פיקוד שבת ע"י המכון הטכנולוגי בירושלים, המפעיל את המשאבות במשך 24 שעות כל השבת וכך לא יהיה את החשש מי מפעיל את המשאבה וכו', אך דא עקא, עלות של התקנת פיקוד שבת כזה עולה קרוב ל-15 אלף ש"ח, ומכיון שמדובר בדיירים שלע"ע אינם שומרים תומ"צ רבים מהם לא יכולים ולא מסכימים לקחת על עצמם השתתפות בעלות כזאת. בנוסף: מכיון שלא ידוע מי מפעיל את המשאבה כיוון שכולם נהנים ביחד מאותה משאבה (שני בנינים בערך כ-40 דיירים) האם יש צורך בכלל, להתייחס לפעילות של המשאבה בשבת ולחשוש שאני מפעיל את המשאבה כרגע, כיון שקרוב לוודאי שמישהו הפעיל אותה לפני, אך אף אחד לא יודע בבירור מי היה הראשון. ברור שעדיף להתקין את הפיקוד השבת ואז הכל יעבוד בצורה המהודרת ביותר, אך האם מדובר במקרה הזה בהידור או במשהו חובה מן הדין שחייבים לעשותו שאל"כ ח"ו מחללים שבת.
  2. האם ידוע על עוד בנינים שאכן חששו לאיסור זה והתקינו את פיקוד השבת, בבירור שעשיתי לא מצאתי תשובה ברורה לכך שיש כאלו שעשו את זה. השאלה שלי מדוע?, האם זה בגלל העלות או שמצד ההלכה אין חובה לעשות זאת. (אך יתכן שישנם כאלו שכן עשו את זה ולא הצלחתי להגיע אליהם).
  3. למעשה: מה עושים עפ"י הלכה בשבת, אם בכל זאת השכנים לא יכולים לשאת בעלות הזאת או לא מסכימים לשלם, כיצד ניתן בכל זאת להשתמש במים בשבת?

אציין שאני אכן גר בקומה ראשונה, ולי באמת אין צורך ממשי במשאבות כיון שגם אילו לא הייתי מחובר למשאבה, הייתי מקבל מספיק מים. האם גם אני צריך לחשוש לזה, בהמשך לחששות הנוספים שהעלתי (לא ידוע מי מפעיל את המשאבה).

תשובה:

לכתחילה ראוי שיהיה פיקוד שבת כך שפתיחת הברזים בוודאי לא תפעיל את המשאבה[1]. אבל במצב נתון שאין פיקוד שבת, מותר לפתוח את הברזים בשבת ואין בכך חילול שבת. (בפרט בנדון השאלה שמדובר בקומה א' שהמים מגיעים לשם גם ללא המשאבות[2]).


מקורות:

[1] המצב המתואר בשאלה מכונה בהלכה ספק פסיק רישא בדבר שאינו מתכוון. כלומר, בכל פתיחת ברז יש רק ספק שמא המשאבה תופעל, והפותח את הברז אינו מתכוון להפעלת המשאבה.


בנוסף לכך, גם לא קיים חשש שמא רגע לפני פתיחת הברז יהיה ודאי פסיק רישא ולמרות זאת יפתח את הברז, כי לאדם הנמצא בתוך דירתו אין דרך לדעת האם המשאבה פועלת כעת או לא, כך שאצלו זה תמיד 'ספק' ולא 'ודאי'. משום כך מותר להשתמש בברזים בשבת.


[היסוד לכך הוא על פי שוע"ר סימן שטז ס"ד בעניין איסור צידה: "לסגור תיבה או לסתום כלי שיש בה זבובים כו' אם רואה בודאי שיש זבובים מפריח מה שנראה לעיניו ודיו ואינו צריך לחפש שמא נשארו עוד זבובים, שכיון שהדבר ספק אם ישנן שם אין כאן פסיק רישיה". וכעין זה כתב בסימן שיח סכ"א לענין איסור צירוף כלי: "מיחם שפינה ממנו מים חמין כו' מותר ליתן לתוכו מים צוננים מרובים כדי להפשירן, ואף על פי שעל ידי נתינת הצונן לתוכו הוא מצרפו ומחזיקו ונמצא מתקן כלי כו', מכל מקום כיון שאינו מתכוין לתיקון הכלי אלא להפשיר המים מותר, שאין כאן פסיק רישיה ולא ימות מפני שכשמצרפין הכלי מחממין אותו תחלה ביותר אבל כאן אפשר שלא יגיע לצירוף מפני שהמים מונעים אותו מלהתחמם כל כך".


ובסימן רעז קונטרס אחרון ס"ק א הקשה אדה"ז על שתי ההלכות האמורות, מאי שנא מהדין המבואר שם ס"א לאיסור: "נר דולק שהוא מונח קרוב אל הדלת (נגד פתיחת הדלת ממש) בענין שכשיפתחו הדלת יוכל לכבות אם ינשב הרוח מבחוץ, אסור לפתוח הדלת כנגדו שמא יכבנו הרוח, ואף שאינו מתכוון לכיבוי ודבר שאינו מתכוין מותר, מכל מקום כיון שאם ינשב הרוח אי אפשר שלא יכבה ופסיק רישיה ולא ימות הוא, לפיכך אף בשעה שאין רוח מנשב בחוץ אסור לפותחה שמא יתחיל לנשב מיד שיתחיל לפתוח". מכאן רואים שספק פסיק רישא אפילו בדבר שאינו מתכוון אסור, ואם כן מדוע התירו לסגור תיבה שספק יש בה זבובים ולשפוך מים קרים לכלי חם שספק יבוא לידי צירוף?


ומתרץ שם אדה"ז שמה שהתירו לסגור הכלי וכן לשפוך מים צוננים לכלי חם "היינו להתיר בשעת הספק בלבד כשאין שם חשש ודאי כלל, אבל אם יש לחוש שמא יהיה ודאי ואף על פי כן יעשה מה שיעשה, הרי זה דומה לשאר חששות וגזירות שחששו חכמים ואינו בכלל ספק פסיק רישיה כו'. וגבי פתיחת הדלת נמי יש לומר כהאי גוונא, דאם יהיה פתוח ברוחב טפח על דרך משל חיישינן שמא מיד כשפשט ידו לדלת לפתוח, ברגע זו בתחלת הפתיחה ינשב רוח בחוזק, ונמצא שפתיחה ברחב טפח היא אחר שכבר נשב בתחלת הפתיחה רוח חזק כל כך שאי אפשר שלא יכבה כשיפתח טפח או פחות ונמצא עושה איסור אחר שהוא ודאי פסיק רישיה".


כלומר, לעולם ספק פסיק רישיה מותר, ובתנאי שאין חשש שמא גם כשיווצר מצב של ודאי פסיק רישיה מכל מקום ימשיך האדם בפעולתו. כגון, בסגירת כלי שספק אם יש בו זבובים, מאחר וההלכה מורה לאדם בפירוש שאם רואה זבובים בעיניו יפריח אותם, אין לחוש שמא יראה זבובים ויסגור את הכלי עליהם. כמו כן בשפיכת מים צוננים לכלי רותח, אין דרך שבה יוודע לאדם שהכלי הינו בוודאי ברמת חום הגורמת לצירוף, ממילא אין לחוש שימשיך בפעולתו במצב של ודאי פסיק רישיה. לעומת זאת בפתיחת הדלת, יש לחוש שמא לאחר שיפתח מעט הדלת יראה שנושבת רוח חזקה כזו שודאי תכבה אם ימשיך לפתוח ומכל מקום יסיים את פעולת הפתיחה (וראה עוד בעניין זה: קובץ דברי תורה א עמ' מח. הערות התמימים ואנ"ש מוסקבה גליון א (ה) כ"ב שבט תשס"ו עמ' 55. קובץ מאמרים בעניני חשמל בשבת מהגרש"ז אויערבאך עמ' 30)].


ועל אחת כמה וכמה כשמדובר על שפיכת מי בית הכסא, או שטיפת תינוק מלכלוך וכיוצ"ב, שבזה יש צד היתר נוסף מצד כבוד הבריות באיסור דרבנן (ראה אנציקלופדיה תלמודית חי"ח ערך 'חשמל' אות ב), ראה שוע"ר סי' שיב.


[2] שאז בנוסף לכך שהוא ספק פסיק רישיה בדבר שאינו מתכוון כנ"ל, יש כאן גם צד היתר נוסף: פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, שבמקום צורך גדול מותר כמבואר בשוע"ר סי' שיד ס"ג.