הדלקת נרות חנוכה מאוחר בלילה

[1] בשולחן ערוך (סי' תערב ס"א) נפסק שלכתחילה זמן הדלקת נר חנוכה הוא "עם סוף שקיעתה" של השמש עד "כמו חצי שעה" אחרי צאת הכוכבים (שם ס"ב וביאור הלכה ד"ה ובלבד). ובדיעבד שלא הדליק אז, יכול להדליק בברכה "כל הלילה" עד "עמוד השחר" (שם ומשנה ברורה ס"ק יא).

אמנם, כתב המשנה ברורה (שם) בשם המגן אברהם ועוד פוסקים, שכדי לברך על ההדלקה בשעה מאוחרת בלילה צריך שיהיו "בני הבית נעורים" אז, ובערוך השולחן (שם ס"ז) כתב שדי ב"איש אחד או אשה אחת או תינוק ותינוקת קצת בעלי דעת".

[2] בשער הציון (שם ס"ק יז) כתב: "ובספר חמד משה האריך בזה ודעתו דאם שכח או נאנס ולא הדליק עד שישנו כולם יקיץ ב' או ג' מהם וידליק, ואם אי אפשר להקיצם מכל מקום ידליק ויברך, דלפי דברי המגן אברהם אם יהיה אדם במקום שאין איש אף מאנשי הבית שם ידליק בלא ברכה, ולא ראינו זה בפוסקים, ואדרבה השלטי גבורים כתב בשם ריא"ז דאף אם הוא בין הנכרים לבדו צריך להדליק, ומשמע מדכתב כן בפשיטות, שידליק בברכה, אלא ודאי דאם יכול לפרסם ההדלקה בפני רבים יותר עדיף, אבל אי ליכא אנשים, בשביל זה לא יבטל המצוה, כן נראה לי וכן נוהגין העולם, עד כאן לשונו. וספק ברכות להקל, ומכל מקום מי שרוצה לנהוג כוותיה אין מוחין בידו".

ובקובץ מבית לוי (ח"י עמ' ב) כתבו בשם הגר"ש וואזנר: "מי שבא לביתו מאוחר בלילה המנהג שמדליק בברכה אף אם אין לו בני בית או שהם ישנים".