מדוע לפעמים אומרים על אדם שהוא מת ולפעמים נפטר?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מדוע לפעמים אומרים על אדם שהוא מת ולפעמים נפטר?
הביטוי 'מוות' – מלשון אבדון וכליון – מתייחס אל הגוף שכלה ואובד בקבר, הביטוי 'פטירה' – מלשון שחרור – מתייחס לנשמה שאינה אובדת אלא נפטרת ומסתלקת מהעולם הזה לעולם הבא[1].
[1] כלי יקר במדבר לג, מט: "כשמזכיר לשון מיתה הוא מדבר כנגד החומר כי הגוף מת אבל הנשמה אינה מתה כי חיה היא אבל לשון סילוק שייך על הנשמה ולא על הגוף כי היא לבדה העולה כמו שנאמר (קהלת ג כא) רוח בני האדם העולה היא למעלה".
פה ניתן להקדיש.
תוכן