ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
לעילוי נשמת לונה בת לאה
נפטרה בג אייר תשע"ב
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

פרשת זכור ושמחת פורים

אילו היו עם ישראל ממירים את דתם בזמן אחשוורוש - האם היו הורגים אותם? (אגדה לפורים). 🔹 אכילה לפני שמיעת פרשת זכור🔹 כוונה בקריאה ובברכות בפרשת זכור🔹 במה משתכרים בפורים, ביין או בויסקי? 🔹 נזקי מזגן.

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

אנחנו סמוך ונהיה לחג הפורים ולכן נתחיל בסיעתא דשמיא בעניין שקשור עם אגדה לפורים ואחר כך משם נגיע גם להלכות יש משהו שאנחנו מכירים אותו מהמאמרים דווקא מהמאמרים של החסידות הסורס שלו נמצא בתורה אור והוא מופיע במאמרים של הרבי פעמיים לפחות פעם אחת במאמר של פורים תף שין יוד 1000 שנה הראשונה של הנשיאות מאמר מוגה ופעם שניה במאמר שקיבלנו לעת עתה ביד במאמר האחרון ואתה תצווה מה כתוב שם והמסירות נפש שלהם המסירות נפש של העם היהודי בשושן בכלל במדינות המלח אחשוורוש הייתה אז שבאים היו ממירים דתם חס ושלום לא היו עושים להם כלום כי כבר הגזרה הייתה רק על היהודים ועל פי כן לא עלתה על דעתה מחשבת חוץ חס ושלום כן זאת אומרת אם אתם שואלים מה הייתה הגזרה הגזירה הייתה מי שיהודי להשמיד להרוג ולעבד מי שלא יהודי תבוא תצהיר במשרד הפנים של של מלכות אחשוורוש אתה לא יהודי ואז הכל בסדר לא יבואו לך בטענות אין עליך גזרה והחידוש היה זה שאף אחד לא העיז ללכת ולא רק שלא העיז ללכת גם לא דיברו אחד עם השני על זה ולא רק שלא דיברו אחד עם השני גם לא עלתה על דעתם מחשבת חוץ שקועים
רק מה שהקדוש ברוך הוא טוב אז יש לנו מראה מקומות במאמר למטה ושמה מציינים לספר שנקרא מגילת סתרים מי כתב את מגילת סתרים רבי יעקב לא יתברבויים מליסה בא נתיבות המשפט והוא כתב אותו פפירוש לתרגום שייני של מגילת אסתר פירוש למגילת אסתר על התרגום מה הוא כותב שמה בזה הלשון במי שירצה לקבל עליו גזירת שמד יתקיים ומי שלא ירצה כאילו המראה מקומות למאמרים לא הרי קטן אבל איך אומרים העורכים הביאו את המראה מקומות הזרים מקום הזה אני הייתי מציע להם מראה מקום חזק יותר מה זה חזק קדום יותר רבי שלמה הלוי אלקבץ בעל הלכה דודי שזה פיוט שהתקבל בכל קהילות ישראל מה שנדיר מאוד בעם היהודי שיש משהו שכולם מקבלים אבל את פתח דודי שלא קיבלו יש לו ספר שהוא כתב כמשלוח מנות לקלטות ערב פורים והספר הזה נקרא בשם מנות לוי זה שהוא היה לוי והוא נותן למשלוח מנות חשבתי פעם למה הוא שלח משלוח מנות ספר קודם כל בגלל שהוא היה עני הוא היה עשיר בדעת ואני בממון אבל כנראה שהעידן לזה עוד סיבה או שאפשר להכניס לזה עוד סיבה שהוא חשש לקידושין עדיין הם לא נשואים אז מה אתה שולח לאוכל זה חשש קידושים אז הוא כותב
להשמיד מה פירוש להשמיד להרוג ולעבד אז הוא מפרש את המילה להשמיד שימירו דתם ואם לא ירצו כן להשמיד הוא דתם ואם לא ירצו עם היהודים לא יסכימו להשמיד להרוג ולעבד זאת אומרת על להרוג ולעבד זה רק אם הם לא יסכימו וככה הוא בעצם הוא מפרש את המילים זה ככה להשמיד להרוג ולעבד את כל היהודים מי עוד מפרש באופן הזה רבי יצחק מאיר מגור בעל חידושי הרים יש לו חידושים על חנוכה ושמה הוא כותב שאם הם היו משתמדים הם לא היו בכלל הגזרה אז למה הערכתי כל כך שזה גם מגילת סתרים וגם מנות הלוי וגם חידושי ערים ורבותינו נשיאנו מזכירים את זה כמה וכמה מאמרים למה למה למה הזכרתי את כל זה למה הזכרתי את כל זה משום שבהלכה כתוב אחרת בהלכה כתוב אחרת הלבוש רבי מרדכי יפה בעל הלבושים שהיה עוד לפני האדמור הזקן קצת והוא כתב גם כן ספר לבושים שהוא דומה לשולחן ארוחת מור הזקן זאת אומרת הוא כותב כבר על הלכות בטעמם נימוקים אמרן אבית יוסף כתב את ההלכות בלי טעמים
רגע בית יוסף יש את הטעמים בשולחן ערוך אין טעמים הלבוש כבר כתב טעמים רב כי הוא האריך יותר מידי אז הספר לא כל כך התקבל אצל ההמונים כי זה היה ארוך אדמור הזקן כתב טעמים בקצרה יותר ולכן זה יותר התקבל אז מה הוא כותב ומצטט אותו המשנה ברורה גם כן בסימן תף ריש עין סעיף קטן וו אז תקשיבו טוב הפוך לחלוטין בימי המן הגזירה להשמיד להרוג את הגופות ולא את הנפשות שא שאלה שאפילו האמירו דתם חס ושלום לא היו מקבלים אותם הפוך הפוך גם אם הם היו מרימים ממירים את דתם לא היו מקבלים אותה אז יש לנו פה מחלוקת במציאות הלבוש והמשנה ברורה מצטטת אותו מילה מילה כותבים שאם היו ממירים דתם אז היו הורגים אותם בכל זאת והאדמור הזקן וכל זה אלה שציינתי בהמשך טוענים שאם הם היו מאירים עד עתם אז היו מבטלים להם את הגזרה ממש הפוך
סתירה מן היובה אני רוצה להקשוש שניה שניה שניה שניה אני רוצה להקשות הלבוש במקום הזה הוא בא להסביר את ההבדל בכלל בין חנוכה לפורים למה בפורים יש מצווה לאכול סעודת פורים זה חלק מהמצוות של היום ואילו בחנוכה יש קצת שמרבים בסעודה וזה יש משהו אבל זה לא חובה מדיני חנוכה אז מה ההסבר שלו הוא אומר מכיוון לפי איך המהלך שהוא הולך זה מאוד מובן כי ניס חנוכה היה על הנפשות אז לא אוכלים זה נפש נס פורים היה על הגופות שרוצים להרוג אותם וגם אם הם היו ממירים את דתם היו הורגים אותם אז היה רק על הגוף רק על הגוף אז אוכלים אז ההסבר הוא מאוד מובן אבל לפי מה שכותב האדמור הזקן בתורה אור וכל המקורות שהבאתי אחר כך שגם בפורים הנס היה שהם לא האמירו רצו להמיר הם לא המירו את דתרים היו אומר מרים את דתם אז מה היו מוותרים להם עד רק קושיה לדוכתם למה עם פורים הוא חג בעצם רוחני כן שלא המירו את דתם רצו שהם ימירו את דתם ואם אני מוסיף עוד יותר מאשר שהצמח צדק בדרך מצוותך מצוות נר חנוכה הוא כותב שעיקר הגזירה זה הלשון שלו עיקר הגזרה בחנוכה הוא בפורים היה על הנפש זה
אז אם ככה זה בכלל לא לא מובן אז למה אז למה אז אם בחנוכה זה היה עם פורים זה היה לנפש ועושים סעודה אז גם חנוכה היינו צריכים לעשות סעודה זה על הנפש היינו צריכים לעשות סעודה על השאלה הזאת היא הייתי יכול לתרץ קצת באיך אומרים בדרך יש הבדל בחסידות בין עילה להלול לבין סיבה ומסובב הילה והלול זה שיש קשר ישיר בין הדברים כמו שלשלת שיש טבעת אחת שנכנסת בתוך הטבעת השני למשל אם ילד לא מגיע ללימודים שבוע ימים שואלים אותו למה לא באת אומר לא הרגשתי טוב יש לך ראייה כן הנה פתק מהרופא לא הרגשתי טוב אז כשבנאדם טוב הוא לא בא ללימודים זה הילה והלול לא מרגיש טוב לא לבוא ללימודים הוא לא מרגיש טוב לא לבוא לא יודעים זה דבר שמביא זה סיבה זה או יעילה ועלום אבל אם הילד הזה יבוא הוא יספר אחרי שבוע ימים משהו אחר לא באתי ללימודים כי סבתא שלי באה מאמריקה נו רגע רגע בגלל שסבתא שלך באה מאמריקה זה משהו ישיר כל מי שלא מרגיש טוב ברמה מסויימת לא מגיע ללימודים זה פשוט אבל לאחד שסבתא שלו מגיעה שבוע ימים הוא לא בא ללימודים אחרי שאתה מסביר לי למה לא באת כי סבתא זה אני יכול להבין אולי יש בזה היגיון אולי לא אבל זה לא דבר שהוא מתבקש מאליו
זה נקרא סיבה ומסובב כשאתה מדבר איתי למשל על על חנוכה אז על חנוכה כאילו הגזרה הייתה אל תלמדו תורה אל תעשו ברית מילה כמו שהוא מביא מה היו הגזרות של זוג חודש חולו טבילה במקווה היה להם זה גזרות אז הגזרות היו מופנות ישירות על העניינים הרוחניים זה נקרא הילה והלול לרוחני לא זה ויש נס חנוכה רוחני זה ישיר אחד לשני כשאתה מדבר איתי על פורים זה נכון הגזירה בישיר מה הייתה על הגוף להשמיד לרוב לבן אלא שיאים הם היו הולכים ו ממירים דעתם מזמנים מורידים את הגזרה אבל זה לא שהגזרה הייתה באופן ישיר על הנפש הגזרה באופן ישיר אמרו מה אמרו להשמיד להרוג ולעבד זה הייתה הגזרה זה מה שכתוב במגילה אלא שהיה אפשר להוריד את זה אז אפשר להבין למה בחנוכה אנחנו אומרים זה רוחני ופורים זה אוכל ויכול אפשר להבין למה לא תקנו את האוכל בחנוכה ולמה תקנו את האוכל דווקא בפורים אבל כשאנחנו רוצים להבין את הסתירה של הלבוש ובין האדמור הלבוש אז אני הייתי מציע בדרך אפשר ואני אשמע אותכם אחר כך אני אוציא קודם כל לסיים את העניין שאני לא אתבלבל באמצע אני הייתי מוציא קודם כל הרבי בעצמו שואל את השאלה הזאת איפה הוא שואל את זה הוא לא שואל את זה בצורה בוטה אבל בניקטי שיחות בחלק כף איי בשיחה של זאת חנוכה בהארה 50 הוא כותב שהלבוש כותב שהנס חנוכה וזה ופורים וזה וזה וזה היה הוא קצת את הלשון שלו אז הוא כותב אבל בתורה אור קטן
שאם הם היו ממירים את דתם לא היו הורגים אותם יש לנו כלל שתמיד שפוסק כותב משהו ואחר כך הוא כותב אבל זאתי מה הוא מסכים הוא מסכים עם האבל אז כאילו מסכים עם התורה או זה ברור אבל השאלה היא מה ההסבר הוא לא נותן הסבר אז אני הייתי רוצה להציע הסבר בדרך אפשר אבל לפני ההסבר אני צריך לעשות הקדמה כשאנחנו מדברים על עלמן אמן אומר לאחשוורוש שהוא רוצה להרוג עם ואחרי ההחשו אומר לו בסדר הכסף נתון לך והיה השר נתן לו את טבעתו נתן אותה להמן לאמן עושה מה שהוא רוצה אחר כך בסעודה שאסתר עשתה אז היא יושבת עם אחשוורוש והיא אומרת המלך הוציא להרוג לאבד את כל העם המלך כאילו הוא ממצמץ בעיניים מסתכל ימינה ושמאלה מיהו זה ואיזה הוא כאילו הוא לא יודע שיצאה גזרה להשמיד להרוג ולה הוא לא יודע שאתה מדבר על היהודים הוא לא יודע הוא היה צריך כמו שאומרים לקפוץ בשניה אז את יהודיה אז את בתוך הגזרה של המן שחתמו וזה הרי לכאורה זה דבר מאוד מאוד משמעותי היה אז מפורסם אז כאילו מה
מה קרה פה שהוא כאילו לא יודע על מה היא מדברת בכלל זה נראה לו מוזר וזר נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג והיא אומרת מילים ארוכות ואיך אומרים כל צבר מאיתנו היה קופץ ומיד מבין על מה מדובר נשנים רוצה לדעת מאיזה אומה את יהודיה איך לא עולים על זה עד עכשיו הנה אני מדברת מדבר מדבר מדברת ואז הוא שואל מיהו זאב ואיזה הוא כאילו מלא בעצופים מה אתה לא הבנתי את זה מההתחלה שרק פתחת פתח לי את הפה לא הבנת אני לא רוצה לומר מה שמביאים כמה וכמה פרשנים גם מהראשונים יש לזה מקור במדרש גם כן האמן היה שקרן הוא לא היה רק שונא ישראל הוא גם היה שקרן העם היהודי זה היה העם שמבין כל האומות שהיה שמה במלכות מדע הוא פרס זה היה העם ששילם את המיסים הכי הרבה והכי בזמן והעשרת אלפים כיכר כסף
שהוא נתן לאשוורוש זה היה אפס לעומת המיסים שהיהודים שילמו במשך שנים כל הזמן זה לא היה כסף בכלל בשביל זה המיסים היו הרבה יותר וכשאמן בא לךשבור שהוא אומר ישנו עם אחד והוא מתחיל לצאר לו כל מיני דברים ויש אומרים שבת היום אומרים פסח היום והם לא עובדים והם לא נותנים מיסים וזה וזה וזה באיזה שהוא מקום אומר היסוד במדרש אבל החשובות לא ידע על מי הוא מדבר המן אומר אומר אומר אומר והוא לא יודע על מי הוא מדבר בכלל זה כאילו זה כאילו הוא אומר שיש הוא כנראה יודע יש פה המון המון עמים כנראה שהוא יודע על מישהו כזה אני לא יודע אם אחשוורוש היה יודע שמדובר על העם היהודי ואתה רוצה להרוג אותם איך אומרים והמיסים הם לא ישלמו לי וזה הוא לא היה מסכים לזה המן בא אליו מלכתחילה ברמיה וגם החותמות על על המשלוח היה כתוב שאת העם היהודי תהרגו בזה וזה אבל את המודעות האלה אחשו לא ראה בכלל למה הוא לא ראה הוא נתן לו את הטבע והוא החציר עם הטבעת לבד וש את המכתבים למאה 27 מדינות זה בכלל לא עבר דרך החשב ראש והחשבוש שקוע באלוף העולם בנשים ובכל מיני זה הוא לא הראש שלו ביין ובכל מיני זה והוא לא היה בעניינים
ואז יהיה שכשאסתר בא ואומרת לו יש עם שרוצים למכור אני ואני הוא פותח זוג עיניים יותר ויותר הוא כן מבין שכנראה מדובר פה עליה וזה ואני יהודי זה אבל אותכם רציתי להרוג אתם עם נפלא אותכם רציתם להרוג כן זה בדיוק מה שהמן שלך תכנן עכשיו כשהמן בא עכשיו אני ממשיך הלאה את הרעיון כשהאמן בא והוציא את המודעות אני רוצה להתייעץ איתכם אתם הפרלמנט של שושן ואני רוצה לשאול אתכם איך נראה לכם שהוא כתב במודעות הרי לאחשוורוש הוא פנה ואמר לאחשוורוש בצורה מאוד בוטה הם עושים ככה הם עושים ככה הם עושים ככה ובדתיהם שונות מכל עם יש להם דת משונה והוא תיאר את הדת המשונה לפי איך שהוא ראה אותה הוא ככה הרחיב הרחיב הרחיב סביב זה במודעות שהוא שלח למאה 27 מדינות מה היה כתוב שם אני אתן שתי נוסחאות תגידו לי מה נראה לכם אפשר נוסח אחת
מוריי ורבותיי כיוון שישנו עם אחד שהוא מפוזר ומפורט בין העמים ודעתיהם שונות מכל עם והם אומרים שבת היום פסח היום והם לא משלמים מיסים והם היהודים לכן צריכים להרוג אותם בפקודת המלך ב-13 לחודש שניים 10 או חודש אדר ושללם לבוא הז זה נוסחה אחת נוסחה שניה הוא לא הכניס את כל מה שהוא דיבר עם עם המלך בחדרי חדרים שדתיים שונות הוא רק אתה בפקודת המלך ביום ביום 13 לחודשנה 10 או חודש אדר להשמיד להרוג ולעבד את כל היהודים מנער והזקן עד יום אחד תף ונשים ושללם לבוז מה אתם אומרים האופן הראשון או האופן השני סביר להניח שזה היה האופן השני ולא הראשון ולמה זה סביר להניח קודם כל כשאתה מדבר על הכרזה של מלך הודעה של מלך המלך לא בא בהכרזה ועם כל הפירוט והלמה והאיפה והכמה דבר שני הוא מסגיר את עצמו אם הוא כותב את הנימוקים הוא מסגיר את עצמו כי הם אומרים פסח היום שבת היום והם לא משלמים מיסים כולם יודעים שהם כן משלמים מיסים זאת אומרת לפי הנראה אמן פסיכי היה אבל לא היה מטומטם לחלוטין לא היה סנילי לחלוטין אז כשהוא דיבר עם אחשוורוש השת יד אז הוא מביא לו כמו שאומרים העם הזה דתם שונות והוא מעצבן אותו שהם לא משלמים מיסים וכולי וכולי שקרים הוא לא נותן לו לראות את זה אבל ההמונים שכן יודעים מי זה ההורים מי זה היהודים הוא נותן הצהרה לקונית מה אתם צריכים לעשות
בחודש בשלוש 10 לחודש שניים 10 זה הכל במשהו מאוד מאוד יבש וזה עכשיו לפי זה אנחנו יכולים להבין מה מה כאן קרה במחלוקת הזאתי שאנחנו רואים בין הלבוש לבין האדמור הזקן הלבוש זה ספר הלכה פשט הלכה זה פשט מה מיגלה מה פשט האדמור הזה תורה אור זה נסתר הוא רואה את הדברים בנסתר שלהם הגזירה של המן הייתה מחולקת לנגלה ולנסתר החלק הנגלה של הגזירה של המן היה כתוב במודעות שהלכו שהלכו במאה העשרים ושבע מדינות ושמה היה כתוב שמה היה כתוב להשמיד להרוג ולעבד את כל היהודים בלי פירוטים בלי יותר מידי ירידה ככה אני ככה אני רואה את זה מה היה הנימוק זה כידתם שונות זאת אומרת מה גרם לזה שהמלך הסיר את טבעתו ובגלל זה הוא נתן לאמן להחתים על היהודים ההחתמה הזאת הייתה בכוח דיהם שונות זאת אומרת שאם הם ישנו את דעתיהם אני אוותר להם אבל זה נאמר רק לאחשוורוש
זה לא נאמר לכל ההמונים זה לא נאמר לעם זאת אומרת מי שהיה מקבל את הפרוטוקול היו שואלים אותו לפי הפרוטוקול שלפניך אם העם הזה ילך וישתמט זה יעזור לו משהו מה היה אומר כל אחד זה בכלל לא קשור לדת המלך החליט להרוג את כל העם הזה זה הכל בתאריך הזה כולם מתים אומר לך הלבוש לפי הגזרה כמו שהיא הייתה בפשט בפשט של של איך שזה מופיע במגילה איך שזה יצא החוצה אז זה הפירוש הוא שהם הורגים אותם בכל מחיר הורגים אותם בכל מחיר וגם אם הם ירצו להמיר את דתם יהרגו אותם בא מור הזקן ואומר אבל אנחנו יודעים שכל דבר יש לו את השורש הפנימי שלו מה היה השורש הגלוי נסתר של כל זה אבודיהם שונות מכל עם זה מה שעיצבן את אחשוורוש זה מה שעצבן את המאן זה מה שהם דיברו בתוך החדר בפנים לא הדף שיצא החוצה אלא המניע של הגזרה אם אתם שואלים אותי האם כל ההמונים ידעו ההמונים אני מתכוון אפילו העם מהעם היהודי האם כולם ידעו שזו הגזרה היא בגלל דיהם שונות לא ידעו אבל יכלו לתאר לעצמם לפחות היהודים יכלו לתאר לעצמם למה שונאים אותנו כנראה בגלל שאנחנו משונים כנראה שבגלל שהדת שלנו משונה אבל זה לא נאמר במפורש וזה מה שאומר אדמור הזקן שלא עלתה מחשבת חוץ לאף אחד לא עלתה מחשבת חוץ לאף אחד לקום ולנסות לברר מה עמד מאחורי הדברים אולי זה זה שאנחנו משונים אז בוא לא נהיה משם זה לא על המחשבת חוץ לאף אחד אבל
בפשט בנגלה הגזירה הייתה גם על הגוף וגם אם תמירו את דעתכם כמו שהיה כתוב בגזרה כמו שהיא יצאה להמונים אז כפי הנראה בעלי הנגלה שזה הלבוש המשנה ברורה הם הביאו את הגזרה כמו שהיא בפשט והאדמור הזקן והצמח צדק והרבי ומנות הלוי והרביג והחידושי הערים הם דיברו על הגזרה כמו שהיא הייתה בחדר של אחשוורוש מה היה המניע לגזרה ולכן יש לומר שאין כאן סתירה מהותית כל אחד מהם דיבר על צד אחר על על האיך נראתה הגזרה בחלק בחלק בחלק שעל מה אני מדבר זה מדבר על החלק הגלוי שלה וזה מדבר על החלק הנסתר שלה אוקיי זה הפציחה +- משבועיים שבת פרשת ויקרא שבת פרשת זכור זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים סליחה על השאלה זכור זה מצווה מהתורה
בוודאי זכור את השאלה אמרת עכשיו אתה פסוק כתוב צריך מצווה מהתורה לזכור את אשר עשה לך מלא אני רוצה לשאול את ידידי ויקיריי חסידי חבד בקריאת קודש קהילת קודש כפר סבא שאל הגבעה בשבת פרשת זכור יהיה כך יהיה פה קפה בבוקר לפני התפילה אחר שאלה סליחה על השאלה בכל זאת אני שואל אני לא מתכוון לבוא לבקר פה אבל אני שואל בכל אופן יהיה קפה עכשיו תגידו אני לא יודע אבל בשבת אתם שמים איזה עוגיות משהו סליחה אני רוצה לשאול אני רוצה
סליחה אני אשאל רק למה אתם מפריעים לי אני אני אם אתה רק שאלתי קודם כל על פרשת זכור סליחה אני שואל אתם שמים פה גם עוגיות יש גם עוגיות אני אני אני אני עכשיו רוצה לשאול שאלה ואתם תגידו לי מה עשיתם שנה שעברה אז פה הרב מעורר שיכלתי לשאול את השאלה הזאת גם על ראש השנה אז אני רוצה לשאול את זה על ראש השנה בראש השנה אתם שמים פה קפה ועוגיות אין בקפה ועוגיות בראש השנה למה מכיוון שיש לנו תקיעת שופה שהיא מצווה מדורי איתה אז אנחנו נוהגים לא לאכול ולשתות לפחות הבריאים לפני שקיימנו את המצווה דאורה הייתה חג הסוכות איפה אתם שמים את העוגיות והקפה בסוכה מתי אנחנו עושים לשב בסוכה אחרי שאנחנו מברכים על נטילת לולב בבוקר אבל אנחנו לא עושים את זה לא אוכלים כלום ולא שותים כלום לפני שאנחנו נוטלים לולב למה כי זה מצווה לפחות ביום הראשון שזה מצוות וזה מצווה מדאוריית כן אז אז עכשיו אני באתי לשאול
את פה יש פה רחמים מפתח תקווה ויש פה חכמים מכפר סבא ויש פה חכמים עוד מקומות אני רוצה לשאול שנייה שנייה אני רוצה לשאול את החכמים שלנו מה הם יעשו בשבת פרשת ויקרא בעוד שבועיים- יומיים מה הם יעשו האם הם ישימו פה קפה או שהם לא ישימו קפה זה אני פשוט רוצה לדעת רק את השאלה הזאת אני רוצה שתענו לי עוד מעט אנחנו נראה אם יש ברכה או אין ברכה זה עוד מעט נראה עוד מעט נראה אבל יעשו או לא יעשו אני מרגיש שאתם לא אובייקטיבים וקשה לכם לענות אז אני רוצה התשובה תהיה בסוף שזה בסדר ואפשר עכשיו תענו לי רגועים מה ההבדל בין שופר ובין סוכה ולולב ולבין לבין זכור מה ההבדל ביניהם זה מהתורה וזה מהתורה וזה מהתורה אז למה פה אוכלים ופה לא אוכלים אז אני רוצה לצטט מה שכותב המגן אברהם בתחילת סימן תו רייש פה כותב המגן אברהם דעה ומ כתיב בתורה שיקראו דווקא שבת זו בתורה כתוב שצריך לקרוא
זכור דווקא בשבת זכור לא אלא שחכמים תקנויים תיקנו שבת זו הואיל ושכיחי רבים בבית הכנסת וסמוך לפורים כדי לסמוך מעשה עמלק למעשה אמן זאת אומרת זה שאנחנו תוקעים שופר בראש השנה זה מפני שחובת היום זה שופר זה שאנחנו נוטלים לולב ביום הראשון מפני שחובת היום בלולב אבל זה שאנחנו שומעים זכור בפרשת זכור זה לא חובת היום זה תקנו תקנו את זה אז כי צריכים לקבוע איזה זמן בשנה שאנחנו נקיים את המצווה של של התורה זכור את אשר עשה לך עמלא אז חיפשו תאריך מוצלח לעניין אבל קשה יהיה להגיד שזה חובת היום מכיוון שזה לא בגדר חובת היום אז אתה יכול לאכול לפני זה זה לא קשור אחד לשני אין לזה שום קשר אבל יש לי כן כמה חידושים להגיד שהם כן נוגעים למעשה אנחנו
בפרשת בפרשת זכור אנחנו יכולים לא חייבים לצאת דווקא כמו שאמרתי בקריאה הזאת אפשר לצאת גם בקריאה של פורים בבוקר שקורים בפרשת בשלח או או בקיצא אפשר אפשר לצאת השאלה היא האם צריך אדם שלא שמע פרשת זכור פרשה בשבת של ויקרא והוא שומע את זה בפורים בבוקר האם הוא צריך לבקש מהבעל קורא תכוון עליי שאני אצא ידי חובה זכור אשר עשה לך עמלק האם הוא צריך לבקש את זה מהבעל קורא או מה הצד השני לא מקיוון שהבעל קורה מכוון להוציא את כולם לצאת ידי חובה של קריאת התורה אז לא אז בכלל זה גם כן משהו רוצה לצאת לחור הוא יוצא אני מכוון להוציא את כולכם וכל מה שצריך או שצריך כוונה מיוחדת לעניין למה אני שואל את השאלה הזאת אני שואל את השאלה הזאת מפני שאנחנו יודעים מה שהרבה פוסקים והצמח צדק בתוכם פוסקים שקריאת התורה כל שבת היא לא חובת היחיד היא חובת הציבור זה שאנשים רצים לשמוע קריאת התורה מהדרים לשמוע קריאת התורה זה מסיבות רוחניות אבל מסיבות הלכתית כל הזמן שאתה יחיד אין עליך שום חובה לשמוע לפחות לדעות האלה שאנחנו פוסקים כמותם אין לך חובה לרוץ לשמוע קריאת התורה ואני אגיד לכם משהו מפחיד שאני לא חושב שהוא נכון להלכה אבל כתב אותו בשאלות ותשובות לבוש ומרדכי
הוא כותב שמכיוון שקריאת התורה זה זה חובת יחיד אז סליחה חובת הציבור סליחה מבחינת התורה כל הזמן אז גם אם אתה יושב בבית הכנסת ואתה מפטפט אז אולי זה לא כבוד הספר תורה אבל מכיוון שזה לא חובת היחיד אין לך בעיה בזה עכשיו למה אני אומר שזה לא מוסכם כי יש כאלה שטוענים שכל זמן שאתה יחיד אין לך חובה אבל אחרי שכבר הפכת להיות מהציבור כבר יש עליך חובה אבל הוא רוצה להגיד שמעבר לשרה שצריך בשביל שיהיה דין של ציבור אם היה מישהו שפיט הוא לומד סנגוריה כאילו על כל הפו כל האלה שיושבים עם הטבק וזה אז אז אז זה כאילו זה הוא אומר זה אין להם חובה הם לא חייבים לא חייב כן אז זה דין זה דין צדדי אבל זה לא דין מצד הדין של גדרי חובת היחיד אז זה לא חובת היחיד זה הוא רוצה להגיד אפילו אני לא בטוח אבל שזה נכון אני אומר עוד פעם מראש אני אומר לא בטוח אבל לא אנחנו לא באנו להתפלפל בנקודה הזאת אני רוצה רק להאיר את תשומת הלב אז מצווה תחיית זרעו של עמלק זה חובת יחיד או חובת ציבור
זכירה לא כל יחיד ויחיד חייב לזכור את אשר עשה לך מלא זה מצוות עשה על כל אחד ואחד זה לא חובת הציבור קריאת התורה לדעות האלה זה חובת ציבור אז יוצא שכשהבעל קורא מכוון להוציא את כולם בקרי אלא בקריאת התורה זה סוג מסוים זה הגדרה מסוימת זה רחוב מסוים זה כיוון מסוים אבל כשהוא כשהבעל קורא רוצה להוציא מישהו בזכור פרטי זה צריך כוונה אחרת אני רק מחזק את הסברה שאומרת שצריך לגשת לבעל קורא ולהגיד לו תכוון לצאת להוציא אותי עד דרך הוראה עכשיו הם עוד יותר מזה בואו ניקח למשל כי את שופר תאר לעצמך שיש בן אדם שהוא היום יודע שהיום ראש השנה אבל לנסוע לים אז הוא לוקח את הווספה שלו את ההונדה שלו והוא נוסע לים והוא עובר ליד בית הכנסת והוא שומע תקיעת שונא ראש השנה אז אני מתכוון לצאת ידי חורה האם הוא יצא ידי חובה או לא בטח שהוא יצא בטח שהוא יצא אבל הבעל אבל הבעל תוקע לא התכוון להוציא אותו כי הוא בכלל לא זה והוא לא נמצא בבית הכנסת התשובה היא שהיא כן התכוון להוציא את כל מי ששומע מכיוון שתקיעת שופר זה לא חובת ציבור הרי כל הסיבה שאנחנו לא תוקעים שופר בשבת שראש השנה חל בשבת זה מפני שחששו גזרה דרבא שכיוון שכל אחד חייב בתקיעת שופר ואין כל אחד בקיא אז שהוא ילך אל צלע לבקיא זאת אומרת זו חובת היחיד אז אז זה שאנחנו עושים אותו בבית כנסת בגלל שנוח לנו לעשות את זה בציבור זה מצווה בציבור זה חשוב יותר אבל זה לא גדר מגדרי המצווה אז כיוון שככה זה הבעל תוקע מכוון על כל יחיד ויחיד
אז הוא יצא דרך הבית איתו אותו דבר במגילה אם יהיה מישהו שנמצא בבית סמוך והבעל קורה קורה בקול ושומע ובמנייני חצרות זה היה המון כשהוא שומע מהבית שלו מהגינה הוא שומע את המגילה והוא יוצא לחובה למה הוא יוצא לחובה כי מגילה זה שעושים אותה ברוב עם זה עידו אבל זה לא גדר מגדרי המצווה כי כל יחיד חייב במגילה לכן הבעל קורא מוציא את כולם לעומת זאת כי התורה זה חובת וזכור זה חובת יחיד אז יש פה שני כוונות שונות אז יש מקום גדול אדיר וחזק לבוא ולהגיד שהבעל קורה יצטרך לכוון על אותם אלה ולכן זה ההצעה שכשמגיעים לבית הכנסת בפורים בבוקר כיוון שיכול להיות אנשים או נשים ויש דיעות שגם נשים חייבות בזכות שלא שמעו בפרשת ויקרא פרשת זכור אז להכריז הם התכוונו לצאת ושהבעל קורה מתכוון להוציא אותם כי סתם ככה זה לא ילך וכאן אני מגיע לחידוש עוד יותר גדול פרשת זכור בשבת פרשת ויקרא ואנחנו אומרים לכולם תכוונו לצאת זה זכור אשר עשה לך עמלק זה מצוות השמא מהתורה ואנחנו אומרים לבעל קורא תכוון גם להוציא את כולם ידי חובה האם אנחנו צריכים
להגיד לבעל קורא לא לבעל קורא לעולה תכווה גם בברכות שלך להוציא את כל הקהל ששומע ידי חובה העולה לא בקריאה קריאה בעל קורא תמיד אומר האם גם בברכות יש עניין להזכיר תכוון להוציא את כולם לחובה זה לכאורה נתון למחלוקת פוסקים יש רבי יואל סירקיס בעל הבית חדש הוא דן בשאלה האם אפשר לתת לילד לעלות לפרשת זכור מפתיע אצל אתם התימנים היו מעלים גם ילדים- מגיל בר מצווה ילדים בני 6 היו מעלים אותם אז השאלה אם אפשר לתת לילד לעלות בזכור אז הוא אומר הקריאה בדרך כלל הבא של האשכנזים הבעל קורא קורה אז אין לי בעיה הברכות שהילד עושה הברכות מה הם קשורות לזכור הם לא קשורות בכלל אז לפי דבריו של אבך לא צריך לכוון בברכות לצאת ידי חובה בזכור הזה שהוא עשה לך אבל כי אין קשר בין הברכות לזכור אז נכון זה לזכור מה שכתוב בתורה לא את הברכות שלפני זה אבל החתן שלו התז בעל הטורי זהב רבי דוד הלוי סגל שהם היו ביניהם הרבה מחלוקות אז הוא מביא את הדברים של החותם הוא אומר מה פתאום גם הא הם חלק מהמצב זה מישהו שהעיר פה קודם ושאל האם בפרשת זכור יש עליה ברכה מישהו פה הזכיר את זה אז כן יש לזה
אז יש ברכה לפי הבא אין ברכה זה המחלוקת אומר הבררים מגדים לפי הדעה של התז חייבים שיהיה כוונה להוציא גם את הציבור ידי חובה לא רק בקריאה אלא גם בברכות אוקיי מחלוקת בך תז מה זה אומר לנו אני רוצה לומר לכם שכפי הנראה הצמח צדק סובר שצריכים לכוון גם בברכות ולא רק בפרשת זכור אלא כל קריאה של תורה בכל שבת ואני אצטט לכם את לשנות אומרת שמח צדק בתשובה אלא צריך לומר הפירוש בהשליך ציבור ששומע את הברכה מפי העולה אב אל כמברך בעצמו השליח ציבור ששומע את העולה הוא כאילו מברך בעצמו וגם העולה השומע הקריאה מהשליח ציבור אז ולקורא וכן הציבור ששומעים קריאת השליח ציבור אבל לא הוא כקוראים ומברכים על ידי שמיעת הברכה מהעולה והקריאה מהשליח ציבור הצמח צדק טוען שכשם שאתה צריך לשמוע את הקריאה אתה צריך לשמוע גם את הברכה ואז יהיה לך שומע כעונה לקריאה ולברכה וזה הוספה על מה שמקובל מה שכותב המשנה ברורה צריך להגיד לעולה לברך בקול כדי שיהיה 10 לפחות שמרו את הברחו את השם מבורך שיהיה 10 ששמעו לדעת הצמח צדק זה כשם שאת הקריאה צריכים כולם לשמוע גם את הברכות כולם צריכים לשמוע לכן צריך לגרור באותם אלה שעושים לך ברכות בלחש ולא מצליחים להבין מה הם אומרים זה לא תקין זה לא בסדר אז אני חוזר חזרה לפרשת זכור שהיא מהתורה לצאת ידי חובה לא חובה הציבור אלא היחיד צריך להגיד גם לעולה שיכוון לצאת לידי חובה בברכות שלו וצריכים שהציבור גם כן יכוון בברכות שלו כדי שאנחנו נצא ידי חובה בצורה הכי מושלמת והכי נכונה כי
מכיוון שעד עכשיו אתם שתקתם אז אני צריך לעזור לכם להתעורר אז מה אנחנו נעשה זכור את אשר עשה לך עם דפיקות ברגליים ואז אנחנו נתעורר אז אני אשאל אותכם שאלה ואתם תצטרכו לענות בפורים יש מצוות עד לא ידע מצוות עד ללא ידע זה לשתות בפשט לשתות ולהשתקע לרבי יש גזרה שעד גיל 40 לא וגם בפורים הגזרה הזאת קיימת אבל אני רואה את כולכם כולכם אחרי גיל 40 כבר מבחינתי אז אני אומר לפי ההלכה היא מה היא יוצאים מידי חובה של עד לא ידע עם יין או עם סמרנוף יין או בנדיקטיב יין או להרק יין או וודקה יין אוביסקי נפקא מינה למה שאתם הולכים לחניות מה אתם הולכים לקנות עם מה יוצאים ידי חובה אז זה השאלה
אני רוצה לשאול ואני ואני רוצה עכשיו להתקיל אותכם לכבוד פורים במסכת מגילה בגמרא כתוב בדף זין עמר רבה מחייב איניש לב סומה בפוריה אומר רשי לב סומאה להשתכר ביין מה אתם אומרים להשתכר ומה ביין מה מה כותב הרוקח רבי אליעזר בא לרוקח היה אחד מהמקובלים וגם מהפוסקים מהראשונים עם הרב והחייב איניש לביישום בפוריה פירוש היא הרבה במשתה היין יין אוקיי קיצור שולחן ערוך כותב הקיצור שולחן ערוך תיבה שכל הנסיעה על ידי היין ושתי נטרדה במשתה היין ובה אסתר במקומה וכן עניין אמרנו מפלתו היה על ידי יין יהיה יין לחד חיוך חכמים זכרונם לברכה להשתכר ביין יין צריך לשתות הרבה יין בפורים יין איפה הערק איפה הבנדקטין איפה העומסמינו איפה אבסולוט איפה הוודקה איפה וויסקי איפה איפה איפה כל הדברים האלה או בי יין אבל אני רוצה להיות איתכם כנס אני רוצה להיות קנה בשולחן ערוך לא מוזכר שזה צריך להיות דווקא יין זה כתוב
בקיצור של חאן ערוך זה כתוב ברשי זה כתוב ברוקח אבל זה לא כתוב שולחן ערוך בשולחן ערוך מוזכר שצריך להשתקע עד ללא ידע אבל לא כתוב אם בא עכשיו אמא שלכם ערוך היה חושב שיוצאים בדרך חובה רק ביין ולא בשאר המשקיע המשקרים אז הוא היה אומר את זה אבל השולחן ערוך לא אמר את זה למה הוא לא אמר רק רגע וזה עוד נתווכח עוד רגע אז אז מה העניין אני חושב שיש לי הצעה לפשרה שמתאימה זה לכל השיטות הרבי היה מתוועד בפורים בלילה זאת אומרת מוצאי פורים הוא היה ממשיך את הסעודת פורים שהיה מתחיל אותה בבית איך אומרים לבד ואחר כך ממשיך טיים הציבור בבית הכנסת יודעי דבר מספרים שבסעודת פורים שלו הוא שתה כוסות גדולים של יין סעודת פורים שלפני השקיע הוא הכוסות גדולים של יין אחר כך בהתוועדות מה הוא חילק בלילה כן מוצאי חילק מאשקה חילק מאשקה שתו משקה זה היה כבר מאיזה אז אני מציע בדרך כלל זה היה סמיר מה שהלך שמה אבל היה גם בדיקטין
שנים מסוימות היה זה אז לכן אני מציע אתם צריכים כשאתם הולכים לסופר ועל זה בינתיים אין מיסים אתם יודעים ההוא לא סגר את הוודקה במיסים אתם יודעים למה אז אז בינתיים אין אין הם מיסים על לזה לא על היין ולא על הוודקה אז אתם אתם קונים גם יין טוב זה בשביל סעודת פורים את המאסקה בשביל הסעודה של בשביל בשביל ההמשך בשביל ההמשך אחר כך כדי לקיים גם את הלשון הזו שיוצא מרשי ואני רק מעורר אני רק שניה שניה שניה שניה עוד מעט אנחנו נבין אני רק רוצה לציין שהרבי הראייהץ ספר המאמרים תו ריש פ הוא כותב מצווה להשתכר ביין דה יין גורם גילוי מה כל המושג הזה נכנס יין יצא סוד מה שאומרת הגמרא במסכת אייבים ושיסוד זה 70 ויין זה 70 אז זה הולך כמו אחד מול השני זה נאמר דווקא על יין זה לא נאמר על משהו אחר אז כיוון שכך אל תפספסו את היין אז החברה טוענים שאחרי ששותים יין אם אתה שותה דברים אחרים אז או אז זה כל הקטע
יש לנו תענית אסתרנית הזאת היא שונה משאר התעניות במה קודם כל למה נקראת התעני תענית אסתר כולם חושבים שאסתר ה מהשלושה ימים לפני שהיא נכנסה לאחשוורוש אז נקרא אז נקרא תענית אסתר מאוד צמו היו עוד שצמו אבל אבל אבל היא הייתה העיקרית אז לכן זה נקרא טאנטסטר אבל לא זה הסיבה התאנית הזאת לא נקראת אסתר על שם התענית של אסתר שהיא נכנסה לאחשבי ראש אלא הרבי מחדש חידוש נפלא מדובר פה על התענית שהיטענו בשעה שיצאו בני ישראל להילחם באויביהם להינקה מאויביהם
אז הם יטענו כדי להצליח במלחמה עכשיו מכיוון שהיו חיילים שיצאו וזה הייתה מלחמת חובה לא מלחמת רשות אז גם חתן מחדרו וגם כלה מחופטה יצאו למלחמה היחידה מכל עם ישראל שלא יצאה למלחמה זו הייתה אסתר כי היא הייתה בארמון המלך מכיוון שכך כל אלה שיצאו למלחמה למעשה כן אכלו למה כי לא תיתן לצבא ללכת בלי מזון איך איך איך אמר נפוליאון הצבא הולך על כבתו צועד על כאבו אז הם אכלו בגלל פיקוח נפש אבל יש עניין להתענות אז מי שהתענתה היחידה זה הייתה אסתר ולכן התענית הזאת נקראת תענית אסתר עכשיו זה חידוש מיוחד הם לא צמו היא צמה אבל שם זה נקרא התענית של המלחמה עליה עכשיו התענית הזאת ששמים בשביל לנצח מלחמה זה תענית חיובית זה לא תענית שלילית מה הכוונה זה תענית חיובית אתה רוצה שתהיה לך זכות כמו שאומר האדמור הזקן בתניא באיגרת הקודש באיגרת התשובה שסוד התענית זה גילוי רצון העליון כשרוצים לגלות את הרצון העליון של הקדוש ברוך הוא מטענים
אז כיוון שכך שאתה מתענה כדי להצליח באיזה שהוא דבר זה לא תענית עצובה זה תעני שמחה לכן יש יש קולות מיוחדות לתעניץ אסתר והטור כותב והרבי מציין את זה גם כן בשיחות שלו שהתענית הזאת לא תתבטא לעתיד לבוא כתוב יום כיפור לא התבטל גם תענית אסתר לא תתבטל כי כל הטעניות שקשורות לעוול כן כי כל הטענות שקשורות לעוולות התבטלו אבל היא לא קשורה לעלות היא קשורה לגלות הרצון העליון עוד יותר חזק אז התנית הזאת תהיה גם כן אז אבל מכיוון שהיא תענית של שמחה ולא תענית של עצב ועוות יש לה דינים מיוחדים הדין הראשון שבתהליך של הסרה בטבת זה תענית של 17 בתמוז אסור לשמוע מוזיקה באותו יום ואסור ריקודים ומכולות ואילו בתענית אסתר מותר לשמוע מוזיקה ומותר ריקודים ומכולות תוך כדי שאתם מכינים את המשלוחי מנות כבר לפורים אז אפשר שיהיה מוזיקה בבית אפשר לעשות מסיבות פורים לילדים ביום הזה וולו בתחפושות וכיוצא בזה אף על פי כן מדינת ישראל בנושא הזה משום מה מהדרת היא קבעה שימי התחפושות לא יהיו בתענית אסתר אבל אני אומר מבחינה הלכתית יכול להיות שיש כאן אפילו פיספוס כי מבחינה הלכתית מותר עוד דבר שבתענית הזאת יש כולו לאלה שהם לא כל כך מרגישים טוב אז מקלים עליהם קצת יותר מעוברות ומניקות לא מטענות בו בכלל מעוברות בוודאי שלא מניקות מניקה בפועל בוודאי שלא תיטענה בו ומניקה שהיא בתוך 24 חודש אבל היא לא מניקה בפועל שתעשה שאלת טראף בנוגע לאנשים חלשים הייתי אומר כל אדם שסובל כאבי עיניים שיפסיק את התהליך
זה כולה מיוחדת שיש לנו בתענית הזאת שלא קיימת בתעניות אחרות מכיוון כשהעמלק נאמר עליו אשר כרחה בדרך ומכיוון שהמזגן הוא משמש לרוב כמזגן של קירור ולא של חיבור נמצא שהמזגן הוא המולק אשר קרחה בדרך ועכשיו לכן בגלל שאנחנו לקראת פרשת זכור אני רוצה לישון אני רוצה לשאול על מזגן שאלה אנחנו פורים אז אנחנו צריכים לעשות קצת בדיחה מה יהיה רק הכל יבש מה שאלה
אדם יש לו מזגן מנוע של מזגן תלוי בחוץ והמנוע של המזגן מטפטף אין צינור מסודר אז הוא מטפטף מהזווית אתם מכירים את זה עם חלודה מטפטף שמה כל הזמן שכן שלו יש לו שמה מרפסת אבל במרפסת יש לו כל מיני דברים יש לו יונים ויש לו חוטים ויש לו זבלים אבל השכן עבר דירה ובא השכן חדש וה היונים וניקה את החוטים וניקה הכול ואז פתאום הוא רואה שיש לו דליפה מהמזגן של השכן הוא בא לשכן אומר לו תסדר את זה הוא אומר אני לא יכול לסדר את זה מה אם זה היה חוט הייתי יכול למשוך אותו קצת לפה קצת לשם אין חוט זה ככה כלומר אני לא מוכן שיטפטף לי אומר לו השכן חזקת תשמישים יש לי חזקה אתה יודע כמה זמן המזגן כבר ככה 7 שנים 3 שנים עברו הזה שקנית את הדירה ממנו שתק 3 שנים שתקתי
אז כיוון שכך אני זכיתי בשימוש בתשמישים זכיתי אם זה מזיק לו מזיק א יודע לכתוב אני זכיתי בחזקה של להשתמש במקום זה המקום זה הטפטוף זה הכלי לא מחית אני רוצה קודם כל להגיד משהו חזק תשמישים המושג זה זה שאם למשל אני יש לי תרנגולות שמתי אותם בחצר של כולם והם שתקו לי 3 שנים אז אני זכיתי אבל אם אני יש לי תרנגולות ואני שמתי אותם אצלך בבית ושלוש שנים אתה שתקת זה לא אומר שום דבר קצת שמישים זה ברכוש המשותף חזקת השמישים זה לא ברכוש הפרטי של מישהו זה בית שלי
זה 1000 דבר שני יש מושג בהלכה שנקרא כותרה ובית הכיסא כותרה זה עשד בית הכיסא זה ריח אדם שעושה מלאכה של עשן שהולך כל הזמן ל מישהו אחר הוא לא יכול להגיד חזקת תשמישים 3 שנים לא צעקת למה מכיוון שזה תדיר ובן אדם לא יכול למחול על דבר כזה זה קשה לחיות עם זה עד שלא תעשה איתו קניין מסודר שאתה מוכן לא קנית פה יש נזק תדיר טפטוף+ טפטוף+ טפטוף כל הזמן כי המזגן יכול לעבוד ברציפות לא תראה אין פה חזקת תשמישים דבר נוסף השכן באותו מקום היה לו שמה יונים והיה לו שם כל מיני דברים שהוא בכלל לא השתמש במקום הזה אז מכיוון שכך זה לא היה אכפת לו זה לא נקרא חזקה כאשר הבן אדם איך אומרים זה לא היה מפריע לו לי זה כן מפריע דבר אחרון יש גם דינה ד מלכות עדינה ברגע שדבר מסוים החוק רואה אותו
כדבר לא תקין אז זה לא תקין כי זה הפך להיות נורמה נורמה חברתית ולכן זה אסור ולכן הוא יצטרך לפנות את המזגן שלו וגם אם יהיה צורך להוריד את המנוע להחליף מנוע אחר זה לא מעניין את אף אחד ועכשיו כדי להעלות לכם חיוך על השפתיים אנחנו נסיים בעוד מזגן אחד אחד הלך ואחד הלך הזמין וית התחיל לו מזגן עשה לו כזה מנוע בחוץ הכל טוב עברו עברו עברו שבוע שבועיים 7 חודשים אחרי 7 חודשים עבר שמה בן אדם היה צריך לקנות משהו במכולת הכנה את אאודי שלו השחורה הכנה אותה מתחת לבניין רץ למכולת לחזור חוזר חזרה הוא רואה איזה לא אודי זה משהו אחר נפל המנוע
על המכונית על הגג הכל פנימה הזכוכית הכל בפנים מצויין לא כל כך מצויין אבל זה הסיפור רכב עם מזגן עכשיו ה באה הנזעק ואומר אתה צריך לשלם לי זה אודי גג כזה מתקפל ועשה לו חלון ככה באמצע כמו של החברה הזה אז על זה הם משלמים עשרות אלפי שקלים זה לא זה עשרות אלפי שקלים טוב אז הוא הפשיל שרוולים עשה שיעורי בית אומר לו דבר ראשון אסור ללכת לבית משפט נלך לבית דין דבר ראשון נלך לבגין הגיעו לבית הדין אומר לו דבר שני אני בכלל פטור המתקין או המזגנים אומר אני בכלל פטור אומר על מה אתה פטור כי בהתחלה הוא רצה לחייב את בעל הזה בעל המזגן אומר אני לא יודע אני הזמנתי מתקין יש זה הזיעו את המתקין אומר המתקין אני פטור אומר למה אתה פטור
כתוב גרמא בנזיקין פתוח מבני אדם חייב בדיני שמיים הוא אומר למה זה גרמה בנזיקין אומר תראה כשאני הסתכלתי עם המזגן הוא לא נפל מייד שמעתם פעם על מפסק גרמא בשבת מפסק גרמא שכאילו אתה לוחץ זה לא מפעיל מיד זה לוקח זמן עד שהוא מפעיל גם המזגן הזה זה מפסה גרם הוא מסביר לדיינים שמתי אותו הוא לא נפל מיד אחר כך הוא נפל ויש לנו זמן אם הייתי לוקח מזגן דופק אותו על האוטו שלו עשיתי ישבתי בידיים אני לא הזהתי בידיים אני בגרמתי פטור בדיני אדם חייב בדיני שמיים הוא בא מוכן לדיון הוא ממשיך הלאה הוא אומר ועכשיו בדיני שמיים אתם שואלים אותי קודם כל בדיני שמיים זה ביני ובין המקום אבל גם אם אתם תגידו שבתור דיינים אתם מחייבים אותי בדיני שמיים המקרה הזה אתם לא יכולים לחייב אותי למה משום שזה היה שוגג אני לא בכוונה עשיתי את זה אז משוגיה קרה אז מכיוון ששוגג גם בדיני שמים אני פתוב וזה נכון שהפוסקים כותבים בשוגג פטור מדיני מדיני שמים גם כן מה אמרו לו
הדיינים כלל חשוב שנעלם מעיניו כל ההלכה הזאת שגם במזיקין פטור מדיני אדם חייב בני שמיים היא על אדם רגיל אומן אומן אחראי על מעשה ידיו גם בגרם הבנזין מה חייב יש לו דין מיוחד מה זה משנה אף אחד לא מצפה שאחרי 7 חודשים יפול המזגן אז אז אז למעשה למעשה חייבו הוא חייבו אותו למעשה חייבו אותו כמובן חייבו אותו כן

להרשמה לדיוור השבועי בדואר אלקטרוני:

עוד באותו נושא