תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):
פרק ג פסוק ה עת להשליך אבנים ועת לחבוק ועת לרחוק מחבק אז אנחנו בחצי הראשון של הפסוק מתחילים עם החצי הראשון לא מדובר פה על על כביש בר אילן וגם לא על אני יודע שמה על אום אל פחם אני יודע שם איפה שזורקים אבנים בשטחים כן אבל בכל זאת יש זמן שמשליכים אבנים ויש זמן שקונסים אותם המדרש פעמיים יש מדרש יש מדרש אחד שאומר שהכוונה היא לזמן של משה רבינו זרק והשליך את לוחות הברית מהידיים שלו לוחות הראשונות ושבר אותם זאת אומרת יש עט להשליך האבנים
והפירוש השני במדרש זה הרבה הרבה שנים אחר כך חורבן בית המקדש העת להשליך אבנים זה האבנים של החומות של ירושלים שהושלכו האבנים של בית המקדש שנפלו אז יש לנו כאן שני פירושים לוחות הברית שנשברו וחורבן הבית וזה נקרא עת להשליך אבנים עכשיו אם אנחנו נלך לפי המודעות הזו מה זה העטקנוס אבנים הפסול לך שני לוחות אבנים שהקדוש ברוך הוא מצווה את מושל לפסול לוחות חדשים זה זה הקנוס האבנים כאילו לתקן את השבירה שהוא עשה ומה שהיה במהרב בימינו מקדש זה העד כמוס אבנים שהאבנים שנפלו ונשברו ונתמוטטו מקומות ירושלים ילכו וייבנו מחדש אז מה שאנחנו ננסה להתמודד בחצי הראשון של השיעור זה הקשר בין שני הדברים הללו והיחס אליהם אלינו זאת אומרת יש לי את השבירה שעשה משה ויש לי את החורבן חורבן בית המקדש מה הקשר בין שני הדברים הללו יש להם קשר ישיר כאשר לומדים את הדברים בעל פי הסוד אז הדברים בשורש יש להם שורש אחר אז כדי ללכת לאיך אומרים במדרגות אנחנו נתחיל כמובן עם עם
החטא הראשון זאת אומרת עם החלק הראשון שזה קשור עם חטא העגל שבגללו משה רבנו משליך את האבנים וזורק אותם על הארץ ובשביל להבין את זה אנחנו צריכים להבין את ההשתלשלות של חטא עץ העגל עץ העגל אמרתי זה לא לחינם ככה הרבי היה קורא לו מפני שיש ביניהם מחנה משותף עץ הדעת וחטא העגל יש ביניהם מחנה משותף היום אנחנו נלמד את כל סדר ההשתלשלות של עולם החטאים מהשורש הכי ראשון שלו שלא היינו מאמינים שהוא שורש אבל מההתחלה ממש כתוב בקבלה מתחילה היה אור אינסוף ממלא את מקום החלל הכל היה כמו שאומרים כדור כאילו כדור בדמיון מלא את אין סוף הקדוש ברוך הוא עשה מה שנקרא סילוק הראשון צמצום הראשון הוא סילק את האור שלו על הצד הצמצום הראשון הוא המקור הראשון למושג חטא ואני אסביר מדוע בשביל מה הקדוש ברוך הוא עשה את הצמצום הראשון עבור מה לתועלת מה
לא היה אפשר לברוא את העולם עד שלא הצטמצם האור לקו דק ומוגבל כל זמן שהקדוש ברוך הוא לא סילק את האינסוף על הצד אחר כך המשיך ממנו קו דק כל זמן שהתהליך הזה לא היה תהליך מוגמר של סילוק ואחר כך המשחת קו אומרים המקובלים שאם הוא היה למשל אומר אני לא מסלק את כל האור אני מסלק את כל האור חוץ מכו דק אבל מההתחלה הוא היה משאיר קו דק הקו הזה היה נושא בתוכו את כל המהות הפנימית של האינסוף מכיוון שכך הקדוש ברוך הוא היה צריך קודם כל כמו שאומרים לעשות תוהו ובוהו לבטל את הכל לסלק את עורו על הצד אפס עין מוחלט ואחר כך 100 העין המוחלט הזאתי הוא ממשיך קו דק מה זה מה עושה הקו הדק הזה על פי תורת הסוד על פי תורת החסידות הקו הדק הזה הוא יוצר מיקוד וצמצום עד ולא היה הקו הדק אז כשאדם רצה להגיע זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא רצה להגיע לאיזה שהיא בחינה של בריאת עולם מסוים גודל כותר מסוים כביכול הוא לא יכל כי ההערה הייתה הערה אינסופית ומעין סוף לא יכול להיות סוף האינסוף הוא לא מוגבל ואתה רוצה ליצור כדור אליפטיק כזה שעליו יש עולם אז אתה צריך קודם כל להגביל את האורנסוף שממנו יוכל להיווצר משהו מוגבל אז הוא פשוט בונה את הדברים בצורה מסויימת של השתלמות
לסלק את האורנסוף על הצד כדי שיהיה אפשרות להקים עולם שהוא מוגבל עולם עכשיו העולם הזה המוגבל הוא עולם מאוד מאוד ממוקד מאוד מאוד מצומצם כל המושג של חטא אם אנחנו נחשוב על עצמנו כל המושג של של של אדם שנכנס לאיזה שהוא מקום שהוא לא היה צריך להיכנס אליו בחיים לא לא מתייחס רק בחטא ביחס לבורא גם בין האדם לחברו גם חית אדם גונב ממישהו מאיפה זה בא לו יש לו איזה שהיא מחשבה שמטרידה אותו הוא ראה את הארנק התפוח של האיש שלפניו שיושב לפניו באוטובוס או ברכבת והוא מרגיש הוא לא נוח לו עם זה לא טוב לו עם זה ואז הוא הולך ומתמקד במחשבה הזאתי עד שהוא פשוט נופל שם אני לא מסוגל שהכסף הזה שנמצא אצל ההוא לא יגיד אז במילים אחרות יוצא שהריכוז של האדם הריכוז היותר מידי של האדם בדבר מסוים הביא אותו ליפול באותו דבר אדם חושב באיזה שהוא דבר מה שנקרא קנאה אדם ראה משהו אצל השני והוא מקנא וכתוצאה מהקנאה הוא בא לכל מיני מעשים לא טובים הקנאה זה מין מחשבה הייתי קורא לה אובססית כזאת שלא נותנת לו להשתחרר עוד הפעם+ הפעם הוא חושב על זה+ הפעם הוא חושב על זה והוא רוצה להשתנות אבל הוא לא מסוגל להשתנות עוד הפעם הוא חושב+ הפעם הוא חושב והוא רוצה בעצם להיות אחר אבל הוא לא מסוגל להיות אחר הוא רוצה לתקן את עצמו אבל הוא לא מסוגל לתקן את עצמו הוא רוצה להגיד הדבר הזה מטריד אותו ומטריד אותו עד שהוא אומר אתה יודע מה אולי מספיק עם כל ההטרדות האלה אני נופל לאותו דבר פושט את ידיי נכנע לו העיקר שאני ארגע מהעצבים שהדבר הזה מביא לו מביא אותי אז זה בעצם העניין של חטא כל חטא זה מין מחשבה חוזרת שחוזרת עוד הפעם וחוזרת עוד הפעם וחוזרת עוד פעם ולא נותנת לאדם מנוחה כל חטא הוא כזה כל טעות שאנחנו עושים זה מין מחשבה מטרידה שלא עוזבת אותנו לכן חזל כשהם רצו לדמות את החטא את עץ הרע הם דימו אותו לזבוב אתם רואים עזבוב חוזר סילקת אותו וחוזר עוד פעם+ פעם סילקת אותו+ פעם+ פעם+ פעם והוא לא מתעייף זה הסגנון של המושג חטא עכשיו מאיפה זה נוצר בפעם הראשונה מהצמצום הראשון והמתיחה של הקו הקו הזה יצר מציאות של התמקדות באיזה שהוא דבר ההתמקדות יש לה פן חיובי אי אפשר לבנות שום דבר בלי שאתה תתמקד אבל ההתמקדות יש גם פן שלילי והפן השלילי של ההתמקדות זה שאתה לא מצליח להירגע מהדבר עד שאתה לא מיישם אותו אז השורש הראשון לכל החטאים בקבלה הוא נקרא הצמצום הראשון זה ההתחלה הצמצום הראשון גרם לאדם הראשון הוא רואה את התפוח הוא התפוח הזה או התפוח הזה או התפוח הזה עד שהתפוח הזה נמצא אצלו בפה הוא לא
הוא לא נעשה הוא לא רגוע הוא לא מסוגל להשתחרר מהעניין עד שהוא עובר על הצו היחיד של האלוקים שציווה אותו פרט אני אומר את הפרט השני כדי להגיע אנחנו מתקדמים להשתלשלות של החטא הקדמון הקדוש ברוך הוא נתן את המחשבה לאדם השאלה איך הדברים האלה השתלשלו בסדר ההשתלשלות איך הדברים האלה יורדים לעולם בשטח כל חט שהאדם חוטא באיזה שהוא מקום זה השגחה פרטית אבל מה הוא הדבר שמטריד אותו על המונוטוניות של החזרה של שהדבר חוזר עוד הפעם+ הפעם+ הפעם זאת אומרת איך הקדוש ברוך הוא גלגל שהאדם יחטא באמצעות הכוח של צמצום הראשון המיקוד הזה שלא נותן לך מנוח עכשיו אני רוצה להתייחס לשלב המתקדם של החטא השלב המתקדם של החטא נקרא שבירת הכלים עד הרגע שהקדוש ברוך הוא לא עשה צמצום ראשון עד שהוא לא החליט שהוא עושה אותו אז הסדר היה זה שיכולים לסרור ביחד מהויות שונות ומנוגדות והם לא ירגישו ניגוד ביניהם אני מקדים את המאוחר למשל השמש והירח ששניהם היו מאורות גדולים בהתחלה אם הייתי מביט עליהם בעיניים של האור האינסוף שהיה ממלא בהתחלה את כל מקום החלל אז הירח אף פעם לא הייתה אומרת הלבנה אף פעם לא הייתה אומרת אין שני מלכים מולחים בכתר אחד היא לא הייתה אומרת את זה משום שמכיוון שזה עולם של אינסוף
אז היא הייתה מסוגלת לחיות בדו קיום יחד עם השמש ועד אינסוף ואני אינסוף ושנינו אינסוף ואף אחד לא נותן אגרוף לאף אחד אנחנו שנינו מצליחים להזדהות ביחד עם מה שאנחנו עושים זה בעצם מה שכוח האינסוף נותן מה יצר הצמצום הראשון הוא יצר מהויות בעולם הוא יצר מציאות חדשה בעולם שקוראים לה מציאות האורות והכלים מאז שהקדוש ברוך הוא עשה סילוק ומאה סילוק נמשך קו אחד נוצרה בעולם צורת התפתחות חדשה עד עכשיו כשהיה צריך להיות משהו אפשר היה לעשות גם את הייתי יכול להכניס לתוך לתוך לתוך הסל שלי גם את העשייה וגם את חוסר העשייה גם את ההשפעה וגם את הקבלה והכל ביחד ותשאלו איך זה מסתדר ביחד כשנמצאים בתוך שק של אין סוף הכול יכול לשירות ביחד והכל יכול לרקוד ביחד אבל מאותו היום שהקדוש ברוך הוא החליט שיש סילוק ומהסילוק הזה יימשך אחר כך קו אחד מצומצם נעשה סדר בעולם שכדי לבנות איזה שהוא דבר כדי ליצור איזה שהוא דבר חייב להיות מציאות של משפיע מצד אחד ומקבל מצד שני אחד נותן ואחד מקבל במילים של הקבלה האור והכלי האור זה המשפיע והמקבל הוא המקבל נוצרה מציאות חדשה שכדי לבנות עולם יש זמן שאתה מקבל ויש לך חשק בקבלה אתה תלמיד ואתה תלמיד טוב ואחר כך בשלב המתקדם יותר כבר נמאס לך מלהיות תלמיד ואז עושים אותך מורה עושים אותך משפיע ואתה משפיע על אחרים וזה מה שנותן לך אמביציה להמשיך הלאה לשרוד ולהתראות ולהתקיים ולעשות משהו עם עצמך זאת אומרת לא יכול להיות מציאות שאדם ישאר תלמיד כל הזמן ולא יכול להיות מציאות שהאדם היה משפיע כל הזמן הוא שלב מסוים בחיים משפיע שלב מסוים בחיים מקבל או בנושאים מסוימים משפיע בנושאים מסוימים הוא מקבל וזה בעצם נותן לחיים את האפשרות להתקדם הלאה את הזרימה של החיים המושג העור והכלי המשפיע ומקבל נותן להתפתחות של העולם כל הזמן להתקדם הלאה זה נוצר מאז של צמצום הראשון זה הצד החיובי של החיים בוא נראה את הצד השלילי שלו זאת אומרת הצד השלילי של האורות והכלים מה היה היהורות של תוהו שהם היו אורות חזקים אורות שלא מוכנים להיכנע אלא כלי
או הסדר הוא זה שהמשפיע הוא אמנם איך אומרים הבעל בית אבל הוא צריך להגיד את הדברים בהתאם למה שהמקבלים יכולים לשמוע אז הוא גם כן קצת מקבל הוא מקבל מן המקבלים אז העולם כולו בנוי בריתמוס שמשפיע מקבל משפיע מקבל המשפיע הוא גם קצת מקבל והמקבל הוא גם קצת משפיע כי הוא משפיע קצת על המשפיע הוא משפיע עליו כמה להשפיע היסוד הזה לא היה מוסכם על האורות של התורה הם לא היו מוכנים להיכנע לסדר הזה שבעולם מה זאת אומרת אני המשפיע אצטרך להיכנע למה שהמקבל רוצה איך שאני אשפיע לו בשום פנים ואופן אני ישראלי דוגרי אומר את כל האמת על השולחן לא אכפת לי מה הם יגידו לא אכפת לי מה אחשבו אני שם איך אומרים שהתפוצצו יש כזה זה בדיוק היה התסמונת של הרודטור האורות זה המשפיע העור זה המשפיע והמשפיע הזה אמר אני נותן פול גז מה שאני חושב מה שאני מבין מה שאני מרגיש תגיד יחיאל דוננו ותיכנס בהם עד הסוף לא סופר אף אחד ממטר אני עושה את שלי אבל אחרי האנשים לא זה ולא יבינו אותך ולא מקבלים את מה שאתה אומר וזה לא נראה הגיוני ופה ושם זה לא מעניין אותי עכשיו מה התופעה הזאת יוצרת היא יוצרת שהאגרוף הזה של המשפיע האור הזה של המשפיע כשהוא מגיע אל המקבל הוא שובר אותו אז שוב אנחנו מדברים על על פן נוסף במה שקרה כאשר היה צמצום הראשון הצמצום הראשון עשה שיווצר מציאות שיהיה אור שלא יהיה מוכן להיכנע לכללים של אור אור וכלי לכללים שהאור מווסת את עצמו ביחס לכלי והכלי בנוי בנוי לקבל את העור היה אור או דה שלא היו מוכנים לקבל את התורה הזאת לא היו לא היו מוכנים לקבל את הגישה הזאתי והם אלה וזה הכל תוצאה מהצמצום אני אסביר מדוע
הצמצום יצר אני חוזר שוב על מה שאמרתי הצמצום יצר אז השיעור טיפ טיפה קשה אבל אתם אתם אתם רק מתחילים את היום עכשיו אז אין לכם יש לכם ערנות מלאה מה הבעיה זה הצמצום יצר נו בוא בוא נתקדם כי זה אני כזה כי זה משמיע פי קשה לבד אז בואו לא נוסיף לא נוסיף על הקושי קושי הצמצום יצר מציאות שכדי לקדם את העולם כדי ליצור את העולם כדי שהעולם המוגבל יתקדם שיהיה מין רטמוס עדין שבין משפיע למקבל יש אחד שנותן ויש אחד שמקבל יש אחד שמשפיע יש אחד שמקבל זה הסדר וגם משפיע הוא גם כן קצת מקבל המקבל הוא גם קצת משפיע זה מין סדר כזה שנתן אפשרות של זרימה לתוך עולם שהוא הפך להיות עולם מוגבל לפני שהיה העולם המוגבל כל האפשרויות וכל ההזדמנויות היו פתוחות מאז שהעולם הפך להיות מוגבל כדי לקדם אותו היה צריך להיות ריטמוס כזה שבין אור לכלי הריתמוס הזה שנוצר בין האור לכלי שיש משפיע ושיש מקבל ושהמקבל צריך להיות גם משפיע ושהמשפיע צריך להיות גם כן מקבל ויש הדדיות כזאתי ביניהם כדי לקדם את העולם המציאות הזו יצרה אפשרות של שבירה מה יקרה כאשר המשפיע לא יווסת את עצמו במאה% לפי הערך של הכלי הוא ישבור אותו מה יקרה כאשר הכלי יגיד תן תן לי אני מסוגל לו תביא או תביא עוד יש בעלי חיים כאלה שהם יונקים הם רוצים עוד אוגרים אוגרים רוצים עוד עוד עוד ניתן להם יותר מן המידה הם מתים הוא רוצה עוד הוא רוצה עוד הוא רוצה עוד אבל הוא לא יכול לחיות עם ההוד הזה יש כלי שדורש הרבה אור יותר ממה שבאמת הוא מסוגל להכיל ואז מה קורה לו מתפוצץ הוא נשבר אז המציאות החדשה שהיה צמצום יצר הצמצום הראשון יצר מציאות של אורות וכלים משפיע הוא מקבל הוא בעצם יצר מציאות שקוראים לה גם שבירת הכלים מציאות הדברים מתפוצצים אז אחרי שלמדנו על הנקודה הראשונה שיש יש מגבלה ראשונה חטא החטא הראשון הייתי קורא לו זה הצמצום הראשון הוא יצר התמקדות התמקדות מעייפת התמקדות התמקדות אובססיבית שאתה מתמקד בדבר ולא יכול להניח אותו עד שאתה חוטא בו זה בעצם הסוד של הצמצום הראשון
והוא יצר שבירת כלים של עולם התוהום מה היה השלב המתקדם מה היה הפועל יוצא של שני הבחינות הללו זה מה שנקרא חטא הירח זה 3 דרגות דיברנו דרגה ראשונה צמצום הראשון דרגה שניה שבירת הכלים זה אותה זה אותו המשך זה אותו קו הדרגה השלישית המיוט של הירח מיעוט הלבנה זאת אומרת המיעוט הלבנה אני כבר הקדמתי את ההסבר קודם הלבנה אמרה אני לא יכולה להסבול את זה שיש לידי תמשמש באתחלה השמש והיה היום באותה מידה וכמו שהחסידות מתבטאת זה היה אור עצמי מה פירוש אור עצמי אור כזה שהוא לא כמו היום שהלבנה רק מקבלת הערה מהשמש אלא היה לה אור משלה אז בהתחלה הסדר היה ששני המאורות הגדולים היה אז השם אלוקים את שני המאורות הגדולים שניהם היו גדולים ושניהם היו מאורות לא רק מחזירי אור כלומר היום הלבנה שרק מחזירה אור אלא היא הייתה מאור גדול וככה יהיה גם לעתיד לבוא עכשיו באה הלבנה ואמרה אנחנו אני לא יכולה גם אני מלכה וגם זו מלכה גם השם יש מלכה גם אני מלכה אי אפשר לשני מלכים שיהיו ביחד מה מה בעצם היא מסרה היא טענה את הטענה של והצמצום הראשון לפני שהיה צמצום הראשון היה אפשר שיהיה מלך אחד ואפשר שיהיה מלך שני ותשאלו איך שני מלכים חיים ביחד אתה שואל שאלות על האינסוף אתה שואל על האינסוף שאלות אי אפשר על האינסוף יש או אינסוף יכול להכיל שני מלכים בכתר אחד אבל מאז שנעשה סילוק ונעשה מציאות מוגבלת ונעשה משפיע מאוד נעשה משפיע ומקבל אז באה לבנה טענה טענה צודקת הן שני מלכים בכתר אחד בתוך הקול של הטענה שלה הקול העדין של הטענה שלה אנחנו שומעים סיפור של קנאה היא מקנאה אני אני אני המלכה או אי המלכה מי פה השולט אני רוצה להיות המשפיע היחידה זו המשפיעה היחידה יש פה איזשהו זה קנאה והמושג קנאה נוצר מהצמצום הראשון כי מושג קנאה נוצר רק שיש משפיע והוא מקבל ואז
הקדוש ברוך הוא אומר את צודקת הוא קיבל את הטענה שלה נכון אני עשיתי את הצמצום הראשון אבל מה הפועל יוצא של הצמצום הראשון שהשמש והלבנה צריכים להפוך מלהיות שני מאורות גדולים כמו בסיפור הראשון הראשוני שלהם הם צריכים להפוך להיות אחד משפיע ואחד מקבל זה אומר לה הקדוש ברוך הוא לכי ומתי את עצמך את אמרת את הטענה את זיהית את הבעיה את צודקת אז את תהיי המקבל והשם תהיה המשפיע וזה נקרא חטא מיעוט הירח חטא מיות הירח זה לא חא במובן של מישהו עם תודעה שעושה משהו אלא הוא פועל יוצא של שני החטאים שהזכרנו קודם החטא של צמצום הראשון וכן החטא של שבירת הכלים הוליד את החטא של מיעוט הירח עכשיו מה היה השלב הבא אחרי החטא של מיעוט הירח השלב הבא היה החטא של העגל מה היה אני רוצה רק להשלים אחת בנוגע לחטא של מיעוט הירח העניין של מיעוט הירח הוא מאוד זמני כי כתוב לעתיד לבוא יש פסוק אני אני אגיד את הפסוק אתם תגידו לי מה אני רוצה להוציא ממנו ולא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי ישעיהו הנביא אומר שלא יהיה עוד מושג של משפיע ומקבל לא ילמדו יש את רעהו אלא כולם בכולם משפיעים איך זה יכול להיות כולם משפיעים זה מדינה של מלחחים כמו פה בארץ
אז אנחנו יודעים איך זה נראה אז מה זה מה זה מה זה מה זה כולם מלחים כולם מלכים כי יחזור התיקון של הלבנה היא תוקן הצמצום הראשון היא תוקן שבירת הכלים יתוקן חטא הירח השמש והירח יהיו שניהם גדולים באותה מידה ושניהם יוכלו לקבל את אותו האור ברגע ששניהם יוכלו לקבל את אותו האור ושניהם יהיו באותו מידה כי האור אינסוף ישלוט בעולם וכשאורנסוף שולט בעולם מלכים יכולים להיות ביחד אז לא ילמדו אשת רעהו כי כולם ידעו אותי וה איך אנחנו אז איך נתקדם אם אני לא אצטרך ללמד אף אחד אז למה שאני אלמד התשובה היא ויהיה חשק אפילו כן לא יהיה זה לא יהיה מוטיב מקדם הלימוד אחד את השני לא יהיה המוטיב שמקדם אלא זה יהיה משהו עצמי עכשיו אנחנו בזה מתקדמים אז מי מיעוט הירח אנחנו מגיעים לחטא עץ הדעת זה פשוט מה שנקרא הקו המקביל שלו מה היה בחטא עץ הדעת מה היה שהאדם הראשון קיבל הוראה קיבל הנחיה מהקדוש ברוך הוא לא לאכול מהעץ המסוים הזה אתה צריך לשמור את עצמך מזה לא לאכול
אבל מה יהיו הביא אותו לאכול מהעץ מה אז תשימו לב טוב זה דבר עדין מאוד זה התחיל עם הנחש הנחש אני לא אכנס עכשיו כי הסיפור הוא כל כך מעניין והמה שעומד מאחוריו עוד יותר מעניין אבל אני אומר מראש זה לא הנושא שלי השיעור הזה להבין את מה שהתרחש שמה אבל הנחש קינה ביחסים שהיו בין אדם הראשון לחווה כן זה עמוק להבין מה הייתה הקנאה שלו אבל לא הנושא עכשיו הנחש קינה הוא הנחש היה בעל החיים היחיד שדמה לאדם קודם כל הוא היה עם רגליים ארוכות וגובה של אדם דבר שני הוא היה מדבר כבן אדם
וזה נתן לו גם את החשיבות שהוא חש כמו כמו האדם כמו מן המדבר וכתוצאה מזה הוא הרגיש ששני מלכים בכתר אחד גם אני וגם אדם הראשון והוא רצה להיות זה שממשיך את ההמשך הדורות ולכן הוא הוא רצה את חווה אז אני אומר על רגל אחת התחיל מצב התחיל מצב של קנאה בעולם כאדם הראשון והוא הרגיש שיש לו מתחרה הנחה שהרגיש שיש לו מתחרה והוא חושב שהוא יצליח באמצעות באמצעות מי באמצעות המקבל חווה זה הסמל של המקבל הוא הרגיש את עצמו משפיע אז יש פה שני משפיעים שני בעלים על אישה אחת כמו שאומרים הם נלחמים כאילו עליה מי יהיה המשפיע זה מי שיצליח למשוך אחריו את המקבל את חווה עכשיו מה שקרה זה שהנחש באמת הצליח מה פירוש הוא הצליח קודם כל בסיפור הרעיוני הוא הצליח למשוך את חווה אחריו מי שבסוף הביא את החיטלי לידי מימון זו היתה חווה בגלל הנחש בגלל הדו-שיח של האם הנחש היא קיבלה את הרעיונות של הנחש הקבלה של הרעיונות במובן הרוחני זה שהיא הפכה להיות מקבל שלא היא הפכה להיות הפכה היא קיבלה את הרעיונות מהנחש והיא הפילה בפח את בעלה כן היא ביטלה אותו מלהיות המשפיע היחיד בעולם הוא היה עם משפיע היא גרמה לו שמהיום והלאה יהיה מוות בעולם אז הוא כבר לא משפיע כזה אינסופי נוצר על ידי החטא מוות בעולם וזה הייתה ויש עוד מלך אחד בעולם קוראים לו היצר הרע שהוא הנחש בלבוש אחר אז יש עוד בעל הבית עליי על האדם יש עוד אחד שהוא בעל הבית וזה נקרא המלחמה מלחמת המלכים יש לי את האדם הראשון שבי שזה היצר הטוב שבי ויש לי את ה את המלך השני שנשתל מאז שבמי הוא אומר הנחהש שהוא נלחם ושניהם נמצאים בלב וכל אחד למשוך אותי אני אני חווה במקרה הזה וכל אחד מנסה למשוך אותי לכיוון שלו מי יהיה
אתה תהיה אתה מקבל ממי תקבל השראה תקבל מיצר הטוב את ההשראה שלך או שתקבל מיצר הרע את ההשראה שלך וזה וזה וזה כל הריב שיש לנו כאן שאנחנו חיים בעולם היסוד של הכל התחיל מקנאה של חוסר יכולת להשלים ששני מלכים נמצאים ביחד אילו היה אורנסוף שולט בעולם אילו לא היה הצמצום הראשון כמו שהתחלתי בפתח הדברים אז מה היה הבעיה שגם הנחש הוא אינסוף וגם האדם הראשון אינסוף ואיך זה מסתדר ביחד זה מסתדר היה איזה אחד ישב בשיעור ואמר שגילו שמשה רבינו ההיסטורי זה לא המשה רבינו הזה שמדברים עליו זה היה בן דוד שלו שגם לא קראו משה והוא היה רבינו היה האמיתי אז אמרתי לו טוב אז זה משה רבנו זה משה רבינו שאנחנו אולי האבן השם שלך זה הספיר שלנו איך שלא יהיה זה היה משהו מיוחד טוב אז אז אנחנו הגענו לחטאץ הדעת ומחטץ הדעת השלב המתקדם של אותו החטא היה לנו צמצום הראשון היה לנו שבירת הכלים היה לנו מיעוט הירח והשלב הרביעי היה חטא עץ הדעת ועכשיו השלב החמישי שזה חטא העגל מה קרה בחטא העגל זה נשמע מאוד מאוד איך אומרים שוב כמו שדיברנו על הנחש אנחנו יכולים מה היה שם זה וזה באמת מה שהיה זה קשה להבין אבל בחטא העגל עם ישראל עשה מלחמה נגד המנהיג זאת אומרת הערב רב שרצוח החלפה של של רצון החלפה לא של אלוקים הם האמינו באלוקים הם רצו החלפה של המנהיג של משה מה בדיוק הפריע להם הם הם לא האמינו שהמנהיג הזה נטול אגו הם לא האמינו שמשה רבינו נקי מאגו ושהוא יכול להנהיג אותם בדיוק בלפי רצון השם לא האמינו בזה הם אמרו אם אנחנו ניקח עגל כזה חמוד קטן ואלוקים יגיד לו מה לעשות אז אנחנו נהיה בטוחים שמה שהוא אומר מה שהוא מנחה לאן שהוא מוביל זה אמת מוחלטת בלי שהוא מערב את הדעות האישיות שלו אבל כשזה בן אדם עם מוח ולב כמונו כמו שאנחנו יכולים לעשות משחקים אז אנחנו חושבים שגם הוא עושה משחקים בעצם אם אנחנו מקשיבים לקול העדין של הטענה אנחנו עם המקבלים לא מאמינים במשפיע לא מאמינים שהוא נאמן לא מאמינים שהוא הגון לא מאמינים אנחנו רוצים להחליף משפיע אחר כן יש הרבה אנשים שיש להם מעשה לך רב אחד רוצים להחליף אחר אולי האחר סוף סוף יגיד מה שהם רוצים לשמוע אז זה מה שקרה לעם הזה לעם אז שוב זה המשך של אותו החטא הבעייתיות של האורות והכלים הבעייתיות שיצר הצמצום הראשון שהוליד בעולם שכל השפעה תהיה על ידי משפיע ומקבל יצרה את הבעיה
הזו שעל חטא העגל שהאנשים המקבלים לא מתאים להם המשפיע הזה והם הולכים להישבר ממנו והם מרגישים שזה אוי ואבוי וזה לא ילך וזה לא זה לא אמיתי וזה לא נורמלי וזה לא זה לא מה שאנחנו באמת מחפשים אז מה שנקרא משבר מנהיגות משבר מנהיגות זה המשך ישיר של חטא העגל משבר מנהיגות שיש אצלנו זה ישיר של חטא עגל שיש איזשהו חוסר אמון בין העם לבין המנהיגים שלו וזה הכל נובע מהצמצום הראשון שיצר את המציאות של האורות ושל הכלים עכשיו אנחנו מגיעים אחרי שעברנו את 5 המדרגות של החטא מהיסוד הראשון שלו צמצום הראשון ליסוד השני שבירת הכלים ליסוד השלישי מיעוט הירח ליסוד הרביעי חטא עץ הדעת ליסוד החמישי חטא העגל ומשם ואילך זה כבר מוכר זאת אומרת בעיית מנהיגות קשה אז כל הפרטים הללו וההשתלשלויות הללו מתבטאות במה שחזל אמרו על לוחות ראשונות ולוחות אחרונות נמסר לנו שבשעה שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה לעם ישראל באותו זמן שהוא נתן את התורה ניתקן נתקן
החטא של עץ הדעת ומיעוט הירח וצמצום הראשון הכל ניתקן במה זה בא לידי ביטוי שהכל יתקן מדוע אומרים שהכל נעשה תקין אז מפני שהתורה באה לעשות שלום בעולם מה הפירוש שהיא עושה שלום בעולם עד הרגע הזה היה משבר מנהיגות המשפיע לא רצה להיות מקבל קטן והמקבל לא רצה להיות משפיע הוא לא רצה הוא מתווכח הוא מקנא הוא לא מוכן להתבטל באה תורה ועושה מה שלום בעולם איש על מחנהו ואיש על דגלו כל אחד יעשה את התיקון שלו כך היה בזמן של מתן תורה תיקון מושלם בסדר ואז בא חטא חטא העגל וטרף את הקלפים אחרי התיקון הוא החזיר אותנו למצב הקדמון של הצמצום הראשון שהשלום שעשתה התורה זה שלום יחסי עכשיו אני אני מבקש ממכם תשומת לב של דקה וחצי פה טמון עד עכשיו זה הכל היה קשקושים הפוטמון העיקר הנקודה הכי הרבי עיקר כמו שכמו כל החידושים אצלו בשורה וחצי אבל אנחנו נבין את זה טוב זה היה הקדמה כדי להבין הוא אומר ככה חזל אומרים שמי חרט את הלוחות הראשונים מי עשה את האותיות על הלוחות אלוקיםוחותוחות והלוחות מעשה אלוקים הם והמכתב מכתב אלוקים חרות על הלוחות באים חזל ואומרים תקשיבו טוב
אל תקרי חרוט אל החירות מה זה נשמע כזה דחלילי כזה משחקים במילים וזה אומר הרבי פצצה כל מה שדיברנו פה בפסוק הזה מה הוא אומר חרוט המושג חרוט זה מושג של חטא מה זה חריטה אתה נכנס להוביל נכנס תופס מסויימת מהחומר גלם ויושב עליה עד שאתה חורט עליה הלוחות הראשונות תיקנו את החריטה של הצמצום הראשון ושל שבירת הכלים כל המושג הזה שאתה מתמקד על איזה שהוא וההתמקדות הופכת להיות התמקדות אובצסית עד שהיא מביאה אותך לחטא זה היה מהצמצום הראשון וזה חריטה שלילית באים חזל אומרים הלוחות הראשונות של נתן הבורא תיקנו את החריטה השלילית אין חרייתה שלילית אל תקרא חרות זה לא חרות זה חירות הלוחות האלה הוציאו שחררו אותנו מהמל הפנימי הזה מהקנאה הפנימית הזאת של התא המשפיע או אני המקומי מי הרב פה אני לא לא אנחנו לא רוצים את הרב הזה תביא מישהו אחר תביא זה אני לא מקבל אותו הוא איש שהוא מחמיא הוא מקל הוא זה זה זה הסגנון של חוסר חוסר חוסר חוסר האיזון שבין משפיע או מקבל זה חוסר איזון שנקרא בקבלה חריטה חרות אל תקרא חרוט אל החירות דע לך שהלוחות הראשונים שהם היו מעשה האלוקים הם הביאו שלום בעולם היה שלום בין המשפיע על המקבל בצורה מושלמת ואז באמת לא היה חרות אלא חירות השתחררנו סוף סוף כמו שכתוב שבזמן העתיד לבוא לא יהיה קנאה ולא שנאה ולא תחרות למה חירות עולם חופשי עולם רגוע מכל המעקשים הפנימיים ואז
מה עשה משה רבינו בעקבות מה בא חטא העגל גרם לכל הטינופת שתחזור חזרה שוב התפרצה שוב היא עלתה אני שחררתי אתכם ממנה נתתי לכם תורה עם התורה הזאת אתם אמורים לקבל איזון בין משפיע למקבל עוד הפעם אמת התעוררו עוד הפעם לא כי זה משה האיש לא ידענו מי היה לו קוקו קצת עושה זה אנחנו רוצים אחד שלא יכול לעבוד עלינו אה אין ביטול מוחלט של המקבל אל המשפיע אז אז מה קרה שוברים את הלוחות מה מה זה שבירת הלוחות שהיה אתמול זאת אומרת ב-17 בתמוז שנשברו הלוחות מאי שבירת הלוחות לפי הדברים האלה שאנחנו לומדים עושים שבירת הלוחות זה שבירת החירות זה היו לוחות כאלה שהביאו שלום בעולם שברתי אותם נשברה החירות גמרנו עכשיו חזרנו חזרה למצב של קנאה וצריכים להתמודד איתה ואז הקדוש ברוך הוא אומר עכשיו פסולתך שני לוחות אבנים כה ראשונים מה זה הפסול לך עכשיו זה יהיה חריטה באמת זה משלך זה יהיה רק כמו הראשונים זה לא יהיה מה שהיה אז הראשונים היו חירות עכשיו זה יהיה חרות זה זה זה הנקודה שהרבי מחדש במכתב שלו הזו ההבדל שבין לוחות ראשונות ללוחות אחרונות עכשיו בעקבות זה אנחנו מגיעים
לזריקת אבנים ששלמה המלך מדבר כאן עת להשליך אבנים יש זמן שצריך לזרוק אבנים משה רבנו זורק את הלוחות מהידיים ובית המקדש נחרב שני הדברים הללו שהם היו זריקת אבנים מה היא זריקת האבנים במובן הזה שאנחנו מדברים עכשיו כי גם העניין של בית המקדש עניינו היה לשום שלום בעולם וליצור הרמוניה בין משפיע על מקבל ברגע שהייתה שנאת חינם ברגע שהמשפיע לא קיבל את המקבל המנהיגים לא התקבלו על ידי העם והעם לא התקבל על המנהיגים זה בעצם יצר שבירה של אבנים זה הזה זה נקודת היסוד עכשיו אנחנו מגיעים לנקודה של התיקון לפי זה מה היא נקודת התיקון לפי זה כולם אומרים שזה שנאת חינם בגלל שנאת חינם חרב בית המקדש אז בגלל אהבת חינם הוא ייבנה אבל זה ברובד המעשי מה ה היסוד מהו היסוד מה היא מה היא מה היא הנקודה היסודית שהביאה לחורבן שהמשפיע לא מקבל שיש חוסר איזון בין משפיע לא מקבל זה נקודת היסוד זה חטא החטאים שרודף אותנו מהצמצום הראשון עד חורבן בית המקדש בקו אחד ישר זה העת להשלים האבנים מתקנים את זה יש רק דרך אחת אהבת חינם זה זה זה מה שנקרא הייתי הוא קורא לזה החלק המעשי של מה שצריך לעשות אבל איך נואהב חינם איך נוכל לאהוב חינם אבל הוא הטמבל הזה יושב בראש כל זמן שיושב בראש איך אפשר לחיות כמו בני אדם קודם כל צריך להרוס את הראש הזה לנקות את השטח ואחר כך יהיה אפשר מה אומרים כולם עד עד שאני לא אשב שם כל זמן שהוא ישב שם אז זה לא זה לא הולך זה לא בסדר זה לא זה לא מתקדמים אחדות אז זה מה שצריך השאלה איך עושים אותה זאת אומרת מה יהיה הלחם האידיאולוגי שלנו שיביא אותנו סוף סוף לאחדות אז באה תורת החסנות ואומרת כן הלחם האידיאולוגי זה תורת הבעל שם טוב שהתגלתה בימיו מה שלא היה קודם לא בגלוי על כל פנים העניין של השגחה פרטית
אז ההשגחה פרטית ההתבוננות בהשגחה פרטית זה סם כזה שפותר את כל הבעיות של משברים של מנהיגות משבר מקבל או רוצה לקבל את המשפיע והמשפיע לא רוצה לקבל את המקבל ואני לא רוצה לקבל אותך ואתה לא רוצה לקבל אותי הכל נובע מתוך אחת הוא לוקח לי משהו הוא חומס אותי המציאות שלו מפריעה לי הוא לא צריך להיות פה היינו מסתדרים יותר טוב בלעדיו קחו את כל המשפטים הללו +10 מונים תוסיפו להם רק תבלין אחד שהבן אדם מאמין באמת בהשגחה פרטית מה זה יפתור איזה בעיה זה יפתור רגע רגע רגע רגע מי שם אותו בראש אלוקים בסוף שם אותו בראש אני לא מבין בדיוק למה וכמה ואני חושב שזה שיח להיות אחרת נכון זכותי לחשוב אבל בסופו של דבר אלוקים שם אותו כן אז ככה זה צריך להיות אשרי העם שככה לא כן באיזה שהוא שלב אדם נכנע לעניין ככה זה צריך להיות אני אעשה מה שאני חושב הוא יעשה מה שאני אעשה ושנינו יכולים לחיות בדו קיום זאת אומרת בתוך הגלות עצמה בתוך הבעייתיות של עגלות יש לנו רק אפשרות אחת להגיע בסופו של דבר להתבוננות שתביא אותנו לאהבת חינם אז ההתבוננות של השגחה פרטית ולכן הבעל שם טוב שחידש את ההשגחה הפרטית על כל פרט פרט שקורא לאדם בעולם הוא גילה דבר שקודם לא ידעו ממנו אמרו שההשגחה הפרטית היא רק על דבר זה רק על דבר אחר רק על המבחר שבבריאה לא על הדומם צומח חי מדבר ועל כל פרט ופרט שהם עושים הבעל שם טוב בתור אחד שסולל דרך לקראת הגאולה שהגאולה תבוא כאשר אנחנו נהיה באהבת חינם ואנחנו נהיה באהבת חינם כשנתקן את משבר המנהיגות שיש לנו אז הבעל שם טוב הוא זה שנתן לנו התקלף הראשון שפותח את כל האפשרויות שלנו לעשות את התיקון של מתחילת הצמצום הראשון בעצם אלוקים רוצה מאיתנו אם אני מסכם את הדברים של החשיא הראשון של השיעור שהוא כבר יותר משני שליש ממנו אז אם אני מסכם את הדברים זה יוצא שהבעל שם טוב רצה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו שמצד אחד יהיה צמצום יהיה מיקוד ואתם תצליחו לחיות בשלום בתוך המיקוד הזה בלי האובססיה שהחטא יוצרת אצל האדם כל מיני מחשבות חודרניות חודרניות שהם לא נותנות לו אפשרות להתקדם הלאה אז אנחנו רוצים את זה לתקן והאפשרות לתקן את זה הייתה לנו אפשרות אחת והיא נכחדה בלוחות הראשונות שהם היו חירות והם נשברו בגלל חטא העגל אבל התיקון המושלם יהיה אך ורק כאשר אנחנו נצליח להכניס את עצמה לתוך הסרט האמיתי הזה של ההשגחה פרטית ברגע שנכנסנו טוב לסרט של ההשגחה הפרטית אנחנו מסוגלים לתקן את עצמנו להתבונן נכון על זה על הסביבה שסביבנו ואז באופן טבעי אנחנו מצליחים לעשות ויסות נכון ביחס שלנו כמקבלים אל המשפיע
טוב עד כאן זה החצי הראשון של הפסוק עכשיו נראה את ההמשך עת לחבוק ואת לרחוק מחבק אז עכשיו סיכמנו איך אנחנו איך אנחנו כונסים את האבנים איך אנחנו מחזירים את הלוחות הראשונות כתוב שפסח שני זה שאין מצב אבוד נשברו הלוחות אנחנו רוצים את הלוחות הקודמים ואנחנו רוצים שיהיה לנו את הלוחות שהם לא חרוט אלא חירות איך אנחנו עושים את זה רק אפשרות אחת התבוננות בהשגחה פרטית שמביאה לאהבת חינם זאת אומרת לתקן את המשבר של המשפיע והמקבל היחסיות יחסי הגומלין שביניהם זה עיקר האיכרים העבודה שלנו עכשיו בכלל ובפרט בזמן הזה בין המצרים כן עכשיו אנחנו צריכים לראות להתבונן איך איך הנושא הזה קשור לחצי השני של הפסוק עת לחבוק ועת לרחוק מחבק טוב אז מה זה מה זה לחבוק מה זה החיבוק הזה חיבוק על פי הקבלה זה כאשר המשפיע המשפיע סתם ככה חיבוק אנחנו סתם אם אנחנו מתארים חיבוק יש חיבוק שהילד מחבק את אביו ובאותו זמן האבא מחבק אותו חיבוק שאנחנו מדברים עליו ששלמה המלך מדבר עליו כאן עת לחבוק ואת העת לרחוק מחבק ה
הזאתי מדובר פה על חביקה של המשפיע בלבד עת לחבוק זה זמן שהמשפיע העליון האבא מחבק את עת לרחוק מחבק זה זמן שהמשפיע מפסיק לחבק יש זמן כזה ויש זמן כזה הנקודה של החבילה היא כזו שימו לב טובה חביקה זה הייתי קורא לזה אפשרות קיום בתוך העולם הלא מתוקן
העולם המתוקן זה העולם של שני המאורות הגדולים שיש שני משפיעים ושניהם גדולים ושניהם חיים ואין קנאה ואין שנאה ואין תחרות זה העולם המתוקן אבל יש מצב שהעולם עדיין לא מתוקן ואם הוא לא מתוקן אז הוא עדיין נמצא ברייתמוס של משפיע או מקבל שעומד תחת משנתו של הצמצום הראשון כמו שדיברנו באריכות עכשיו על זה על הבחינה הזו של המקבל הזה של המשפיע והמקבל הזה יש לפעמים שאלוקים עוזר לאדם להיות מקבל כאשר יש מקבל והמקבל מתמרד זה לא ואז המשפיע מחבק אותו התנועה של החיבוק האדמור הזקן מגדיר את זה יפה ב-1 המאמרים שלו הוא אומר החיבוק זה חניקה מסוימת
הוא לא נותן לך לזוז חיבוק דב כמו שאומרים הוא מחבק הוא לא נותן לך לזוז אבל מצד שני הוא לא עושה לך את זה באופן שאתה שונא כועס אלא הוא עושה לך את זה באופן שהוא משפיע עליך המון אהבה החיבוק תנועה של אהבה אני עושה לך את זה בתנועה של אהבה אתה מכניע את עצמך אליי אתה מסכים להיות מקבל שלי כי אני כל כך אוהב אותך אז אתה מוכרח להתבטל אליי עת לחבוק זה הפירוש הוא שבתוך זמן הגלות לפעמים מתגלה מציאות שהמשפיע כדי לרסן את המקבל ולגרום לו להתבטל ולרצות לקבל ממנו הוא מחבק אותו הוא משרה עליו אור גדול בלשון של החסידות העבר רבה והאיבר רבה זו גורמת לו להתבטא אבל יש גם מצב הפוך שיש זמן שצריך להפסיק מלחבק לחדול להתרחק מלחבק ואנחנו נצטרך לעמוד על שני המצבים האלה מתי זה ראוי שיהיה כך ומתי שראוי ראוי שיהיה כך איך אני עוצר שם מקבל ירצה לקבל ממני כשהוא לא רוצה לקבל ממני זאת אומרת הוא עכשיו נמצא במצב של מרד הוא נמצא עכשיו במצב של חטא העגל הוא נמצא עכשיו במצב של חטא עץ הדעת הוא בתסמונת אני רוצה לעשות מה שבא לי איך אני מתקן אותו עכשיו אז זה נעשה על ידי חיבוק החיבוק שלי אליו לא החיבוק שלו אליי החיבוק שלי אליו זה אני משפיע לו האהבה רבה אני אומר את זה עכשיו קצת באותיות של קבלה יש בקבלה נר ויש בקבלה אבוקה אז הנר הוא הנר שאנחנו מכירים גם האבוקה זה שאנחנו מכירים ממה עשויה האבו מכמה נרות כמו האבוקה של הבדלה מי שראה שהיא כלואה מכמה נרות והיא יוצרת אש חזקה יותר הארוכה
הנר והאבוקה הם נקראות ספירת המלכות המלכות יכולה לקבל מזער אנפים זה מהמידות והיא יכולה לקבל מבחינת בינה אם היא קיבלה מבחינת בינה היא הפכה להיות אבוקה אם היא קיבלה מבחינת זעיר אנפין מבחינת מידות היא נר החיים שלנו כאן בעולם החיים הרגילים זה לא חיים של חיבוקים זה חיים של נרות נרות לעיר נר זה מה שנקרא החיות הרגילה בזמן הגלות החיות הסבירה בזמן הגלות שהקדוש ברוך הוא לא משפיע עלינו חיבוק העבר הבא במיוחד אלא סדר רגיל עכשיו נתבונן רגע אבל יש מצבים שהוא מחבק ואז הוא מאיר אור של אבוקה עכשיו נתבונן מעניין מאוד איך שהחסידות מנתחת את הדברים ביהדות היא יש לנו נרות שבת קודש ויש לנו נרות החנוכה אבל יש לנו גם אבוקה שאנחנו במוצאי שבת מדליקים אותה בשביל לעשות את המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך יש פעם אחת שכתוב בצורה מפורשת אתה לא משתמש באבוקה איפה בבדיקת חמץ רק נר לא אבוקה אז אני אראה כמה דרקודות יש לנו נרות נר בדיקת חמץ ונר חנוכה ונר שבת יש לנו אבוקה במוצאי שבת ויש לנו פעם שמדגישים לנו נר ולא אבוקה האמת היא שגם בחנוכה מוזקה שזה לא תהיה אבוקה כדי שלא תתבלבל במספר הנרות
אז מה מה מה הסוד שבדבר שהולכים לבדוק את החמץ חמץ זה סמל לחיצונים לקליפות והסיטרה אם אנחנו מפעילים נגד החמץ אבוקה אז מעבר לזה בבגשמיות הבית עלול להישרף אבל בקבלה מה הסוד שעומד מאחורי זה בקבלה זה שאם אתה תיתן על החמץ את כל האור הזה הגדול של העבה הרבה אז החמץ הזה הוא הוא התברר בשניה אחת והוא יגמר לא יהיה חמץ הוא יהיה אויס חמץ לא חמץ יתבטל ואנחנו לא הגענו עדיין לשלב הזה רק לעתיד לבוא זה יתבטל לגמרי החיצוניים בזמן הזה עדיין צריכים את החיות שלהם ולא צריכים להתבטל לכן אנחנו לא נשתמש באבוכה לבדיקת חמץ יש פסוק והיה בעת ההיא חפש את ירושלים בנרות לא בנר בנרות מה זה נרות אבוקה כמה נרות ביחד לא נר אחד מה יהיה מיוחד אז בעת ההיא שהחיצונים הקליפות והסדרה האחראית בטלו נוכל לחפש את ירושלים בנרות כי החיפוש הזה יבטל את כל החיצונים אבל עכשיו לעת עתה עדיין זה לא לא הגיע הזמן מה זה שייך לכל הנושא של חיבוק כי ברגע שאני לוקח את הקליפה ואני מחבק אותה אני שורף אותה באור של הקדושה
לחלוטין היא מתבטלת אל הקדושה היא הופכת להיות גם כן פונקציה של הקדושה היא מבטלת את הרצון שלה להחליש את האדם היא מבטלת את הרצון שלה לגרום לו לחטוא עכשיו מה מה מה היא החיות הסבירה הסבירה שלנו בעולם זה החיות הזו של הנר זה החיות הזאת של הנר שבת של הנר חנוכה וכולו זה מה שאנחנו מה קורה במוצאי שבת מוצאי שבת כתוב כל השבת שימו לב טוב זה עדין אני מקווה שהמסר יועבר כל השבת הגיהנום שובת שמדברים על הגיהנום ששובת זה הפירוש הוא שכל הקליפות והסיטרה אך השובטים עד צאת שבת בצאת שבת זה כמו שלקחת סיר לחץ ופתחת אותו זה מין הר געש כזה שמתפרץ וקיימת סכנה גדולה מאוד במוצאי שבת ופני עוצמת ההתפרצות של הקליפות החוצה שהם היו חסומות כל השבת כולה אז לכן בבקשה נר הבדלה צריך להיות אבוקה רק אז אבל כי הוא אז צריך כמו שאומרים לחבק את הקליפות ולא לתת להם את האפשרות לרוץ ולפרוץ וחלילה להתערב לנו בכל 6 ימי המעשה ולבלבל אותנו בעבודה היומיומית שלנו
