עת להרוג ועת לרפוא – המחיצה שלמעלה

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

קהלת בפרק השלישי שאנחנו אוחזים בו בפסוק השלישי עת להרוג ואת לרפוא זה החצי הראשון החצי השני עת לפרוץ ואת לבנות אז כדרכנו נתייחס קודם לחצי הראשון של הפסוק ובעצם בו אנחנו נניח את האבני היסוד להבנה של החצי השני אז עיקר הפסוק זה יהיה החלק הראשון בוא נתבונן רגע כן כשיש כששלמה המלך החכם מכל אדם בא להשמיע לנו שיש עט לעשות משהו אחד ועת לעשות משהו שני אנחנו חייבים למצוא בדבריו נקודת חידוש לא יתכן שאנחנו נאמין ששלמה בא למסור לנו עמיתות פשוטות הוא בא להגיד איזה שהיא של חידוש זה אקסיומה אז לכן אם יש לי למשל את הפסקה את להרוג ועת לרפו אז אין הכוונה שיש זמן של מלחמה שבו הורגים ויש בתי רפואה שמרפאים חולים
יש זמן כזה ויהיה זמן כזה מה אתה פה מה החידוש מה מה מה הוספת המפרשים אומרים שבכל העיתות הללו כולל העת הזאת שאנחנו מדברים עליה עכשיו עת לערוג ועת לרקום בכל העיתות הללו באה שלמה לומר לנו דבר פשוט דבר חידוש שבאותו רגע ממש שהדבר הראשון צריך להיעשות באותו רגע ממש גם הדבר השני צריך להיעשות באותו הרגע ממש כשאנחנו מדברים על עט עת להרוג ומדברים על עט לרפו הכוונה היא שבאותו רגע שאנחנו עושים את עת להרוג אנחנו גם עושים את העט לרפור וזה נקודת החידוש בפסקה הזאת באותו רגע ממש אם אני רוצה לתת לזה המחשה יש עת לעקור ואת לטעת שלמדנו בשבוע שעבר אז לפעמים מי שעוסק בחקלאות יודע צריך להסיר איזה שהם ענפים לקצץ לזמר ענפים עשבים שסביב בכדי לתת לגידול המרכזי העיקרי החשוב של העץ את האפשרות לגדול כמו שצריך בלי שענפים פשוטים או עשבים שותים תיקחו ממנו את החיות שלו אז באותו הרגע ממש באותו הרגע ממש שאתה גזמת חתכת
אתה באותו רגע נתת חיים זה דוגמה לפעולה אחת שהפעולה הזאתי עושה שני דברים בעת ובעונה אחת גם דבר שלילי כאילו מצד אחד וגם דבר חיובי מהצד השני וככה אנחנו צריכים להבין גם את המשמעות של עט להרוג ועת לרכוש שבאותו באותו הרגע שעשינו עת להרוג באותו הרגע עשינו גם את עת לרעה פה וזה אנחנו צריכים להבין דוגמה נוספת שהיא לא ממש דומה אבל קצת לסבר את האוזן אני רוצה לתת דוגמה נוספת זה הדוגמה של הנחש והערס של הנחש שמצד אחד הוא מזיק מצד אחד הוא מרפא אז אתה רואה את החילוף שאותו דבר ממש ברגע אחד הוא ריק וברגע אחד הוא מרפא וזה המחשה נוספת זה לא ממש שהם לוקחים רעל ועושים ממנו תרופה הם לוקחים דברים דברים מומחים מהטבע גם וגם שיש להם את אותם התכונות שהביאו לטראומה הנפשית ומכניסים אותם לגוף מתוך אמונה כאשר הגוף ישחרר את הדבר הפיזי שנכנס לו את האנרגיה הפיזית זה תרתי דסתרי זה שני דברים סותרים אנרגיה פיזית אבל זה בדיוק מה שקורה במאופתיה עם כל המהילות שהם עושים שם אנרגיה פיזית ברגע שזה נכנס פנימה ואז הגוף יפלוט אותו כיוון שזה משהו שלילי לא רע אבל משהו שלילי אז היפלא איתו גם תיפלט איתו גם אותה טראומה שנגרמה על ידי אמנות אחרת אבל זה נושא רחב לעצמו להבין איך שזה עובד אנחנו יודעים הרבה פעמים שבצורת הלימוד הנכונה אז אומרים לך מה כן אבל כדי שלא תטעה אומרים לך גם כן מה לא ובהתוועדויות של הרבי אני הרבה מאוד פעמים ראיתי את הנקודה הזאתי שהוא מאוד מאוד משתדל להדגיש בלשון שלו ביידיש נישדרפשט זאת אומרת הוא אומר מה כן ואחרי שהוא אומר מה כן ומיד אומר ולא הפשט אומר לך גם את האור הישר וגם את האור החוזר כדי שלא תטעה אז עד עכשיו נתתי את המחשות מה זה נקרא ששני דברים נעשים בעת ובעונה אחת כמו הגזימה של של הסבים השוטים וכמו התרופה של הנחש הארס של הנחש שנעשה ממנו תרופה אני רוצה לתת דוגמה שהיא לא כדי שנבוא אומרת מסכת סנהדרין שלעתי לבוא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה אנחנו יודעים שלשמש יש את האוזון הזה יש יש משהו שם יש איזה נרתיק אז לעתיד לבוא הוא מוציא את החמאם מנרתיקה צדיקים מתרפאים בה ורשעים נידונים בה אז פה אתה רואה דבר אחד שמש ומצד אחד היא עושה רפואה למישהו אחד ומצד שני היא עושה מכה למישהו אחר
דבר אחד אבל זה לא זה לא המחשה הנכונה לנושא שאמר שלמה שבאותו עניין יש את שתי הדברים והראיה שאני רוצה להביא זה כי כאן בשמש לזה היא עושה רפואה לזה היא עושה מכה ואני מדבר על מצב שבאותו דבר נעשה גם רפואה ומכה ולכן עם תדייקו הדוגמה שנתתי מהעשבים ליד העץ היא לא דוגמה טובה כי אני גזמתי את העשבים ואז האילן גודל יותר טוב ואז השתיל גודל יותר טוב הדוגמה הכי טובה זה שאני גזמתי בתוך העץ עצמו גזמתי ענפים מיותרים איך שנקרא להם מנגשים את העשבים מסביב כדי שהצמיחה העיקרית תהיה יותר טובה זה תהיה המחשה למה שכתוב במסכת נדרים שיש שמש לזה עושה טוב ולזה עושה לא טוב כי זה פועל בשני מישורים אבל מה שאמר שלמה זה באותו המישור ממש עד עכשיו נתקדם עוד צעד אחד כולנו מכירים את האבן עזרא רבי אברהם בן עזרא המשורר שלנו של האומה המשורר הגדול היה חכם מחוקם חיבר המון ספרים את רובם לא זכינו לראות חיבר הרבה ספרים בחוכמות חיצוניות במתמטיקה באלגברה בהמון המון תחומים חלקם הרבה במזלות גם כן אסטרולוג ואסטרונום גדול הוא היה קבצן עני מסכן וכיוון וכיוון שגם נדד לפרנסתו המזל שלו היה מזל קשה והוא אפילו התנה את המזל הקשה שלו בשירים שהוא כתב אחד השירים הוא כותב אני לא זוכר את הלשון המליצית הנהדרת שלו אבל משהו התוכן היה כזה שאילו בנרות יהיה עסקי לא תקבל לא לא השמש לא תרד אף פעם ואילו בתכריכים אני אעסוק לא ימות משים מדי ימיי כאילו אנשים לא ימותו רוב המזל המוצלח שלי אוי לו לאדם שנולד בלי כוכב והוא מסיים נולד בלי מזל אז האבן עזרא כתב הרבה הרבה והוא כתב גם חיבור על קהלת אני רוצה להביא בפניכם
פסקה קצרצרה בהקשר שלנו הוא מפרש בצורה שצריך להבין אנחנו יודעים שאבן עזרא הוא פשטה ואיך אומרים צריך לשבור את הראש על הפשטטים שלו כי הוא מאוד מאוד מאוד מאוד משתדל לתת את הפשט המדוייק והוא כותב עת להרוג כמו למחוץ את להרוג פירושו כמו למחוץ אז אני אומר לכם שבמה שנקרא מושכל ראשון חשבתי שכוונתו של האבן עזרא הייתה עת להרוג כמו עת למחוץ כי זה לא מתאים לומר עת להרוג ועת לרפו כשהרגת מישהו אז הוא פשוט מת אז אין פה לא שייך יותר איך מאחיות את המת הוא מת אז הבנתי שמה שרצה האבן עזרא להגיד תדע לך שמה שכתוב להרוג אין הכוונה להרג מוחלט אלא הכוונה היא למחיצה מחצת משהו ומחיצה אפשר לרפא שייך ריפוי במחיצה והוא מבחינה לשונית רצה להתאים את הדברים זה מה שחשבתי בשלב הראשון אני הולך ללמוד את האבן עזרא לפי תורת החסידות שזה גיליתי בשלב מעמיק יותר זה פשוט מקבל פנים אחרות לגמרי עומק אחר לגמרי שהוא רצה להגיד מקבל משמעות הרבה יותר מעשית וגם מחשבית אלינו אז בואו נראה את ה את היסוד של הדברים איך שנבין את האבן עזרא לפי תורת הסוד שוב אבן עזרא אמר את הפסקה עת להרוג זה כמו עת זה כמו כמו למחוץ כתוב כתוב הפסוק אני עמית ואחיה הקדוש ברוך הוא אומר אני עמית ואחיה וההמשך מחצתי ואני הרפה שוב זה בעצם היה חיזוק
הפסוק הזה היה לי חיזוק לפשט הראשון שלי של למה אבן עזרא לקח את המילה להרוג עת להרוג והפך אותה מלהרוג למחוץ כי הוא ראה שבתורה כתוב מחצתי ואני הרפה זאת אומרת ממחיצה ברפואה לא מהריגה ברפואה אבל אני רוצה להגיד להם שהאבן עזרא יותר עמוק ממה שחשבתי זאת אומרת הרבה הרבה יותר הוא רצה להגיד משהו לעניות דעתי הוא רצה להגיד משהו אחר וגם כן דבר שיוכל לתת לנו משהו לתת משהו ביד והיסוד של הדברים מופיע במדרש מדרש רבה על קוהלת על פסוק אחר המדרש אומר דבר מעניין ביותר הקדוש ברוך הוא אומר מחיצה שעשיתי בין עליונים לתחתונים שהעליונים חיים וקיימים והתחתונים מתים לעתיד אני מרפא מחיצה זו פצצה המדרש לוקח את המילה מחצתי מחצתי ואני ארפא או מה שאמר האבן עזרא להרוג את להרוג כמו למחוץ והוא אומר מחצתי למחוץ זה כמו מחיצה מחיצה מריצה שעושים הבדלה מחיצה עכשיו מה אומר המדרש דבר ממש לא מה שהיינו חושבים ממש לא
המדרש אומר שכשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם ברא אותנו הוא ברא אותנו עם די אן איי לחיות עד אין סוף זה הרמבן כותב את זה בפרשת בראשית בצורה ברורה האדם נברא לחיות בלי להפסיק בלי לחתול עכשיו שימו לב אנחנו מכירים היום רק דבר גשמי אחד דברים גש זאת אומרת קבוצת דברים גשמיים אחת שהיא חיה לנצח זאת אומרת שאין בה חידלון כל ה בריאה כולה הולכת ונחלשת מפני שהיא מורכבת מארבעת היסודות ולכן היא הולכת ומתפרקת מה הדבר שכל הזמן נשאר חזק ולא מתפרק דבר גשמי שלא מתפרק מה הוא גרמי השמיים האם וקיימים כביו ברעם הרבי מסביר אני חוסך לכם את השאלה שאולי תרצו לשאול אין הכוונה שהשמש צריכה להיות באותה עוצמה כמו שהיא הייתה לפני 800 ואלף שנים המדע יכול להתווכח איתנו על זה שהשמש הולכת ונחלשת או משהו מעין זה אלא הכוונה היא שהסיבוב של הגלגלים של כל גורמי השמיים הסיבוב האסטרונומי שלהם הוא באותו מידה ממש לא ידוע לנו שלפני 1000 שנה השנה הייתה יותר קצרה כי הגלגלים הסתובבו יותר מהר כי היה להם יותר כוח אין
בזה הבדל היום כמו אתמול יום של 24 שעות ובזה אין הבדל בין יום ליום ואין ואין חוזק פעם יותר מאשר היום זה הדבר היחיד בכל הבריאה המגושמת שמחזיק את עצמו מאוד מאוד חזק החזקים וקיימים כביום מ ברעם וכאן נשאלת שאלה מאוד מאוד קשה האדם נברא בצלם ודמות של הקל של האלוקים אלוקים הוא אין סופי הוא הכי חזק או המציאות הכי הכי עוצמתית אם הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בצלם ודמות שלו אנחנו היינו צריכים גם כן לחיות לנצח עכשיו זה שאלה 1000 של הת של הצד השני של השאלה הגרמני הגרמי השמיים שהם חזקים כביום מבר עם מסתובבים באותה עוצמה הם לא נבראו בצלם ודמות של אלוקים אז איך קרה שהם כן חזקים והם לא מתפרדים שימו לב גם גרמי השמיים גם השמש מורכבת מארבעת היסודות אנחנו לא נוכל לברוח יש 4 היסודות שמונע אותם הרמבם בתחילת ספרו ספר המדע בהלכות יסודי התורה אש רוח מים עפר וגם השמש מורכבת מהם גם הירח מורכב מהם גם הסיבוב שלהם מורכב מהם אז אם כך נשאלת השאלה למה
פגר של ציפור הולך ומתפרק כי הוא מורכב מארבעת היסודות אז יש לו טבע שהוא חייב להתפרק והשם יש לו זאת אומרת הכוח הסיבוב אלא הולך כל הזמן ונשאר באותה עוצמה איך זה קורה עכשיו אנחנו כבני אדם שנברנו בדמות בצלם של אלוקים אין לנו את זה וזה דבר שהוא מצריך עיון למה למה זה ככה על השאלה הזו כל זה היה הקדמה על השאלה הזאת עונה המדרס שהקראתי לפניכם המדרש בעצם מטיל פצצה הוא אומר דעו לכם שהטבע הפשוט שלנו כבני אדם זה להיות כל הזמן נצחיים ולא להתפרק למה נבראנו בצלם בדמות של אלוקים הוא לא מתפרק גם אנחנו לא עוד דבר יוצא מדברי המדרש הגרמני השמיים הגלגלים הם בטבע של להתפרק אלא מה החידוש אותם הקדוש ברוך הוא כל הזמן מחזיק שהם לא התפרקו אותנו הוא מחזיק אותה עושה לנו פעולה מיוחדת שנתפרק שמעתם פעם על קריית ים סוף בוודאי בקריית ים סוף היה עמד ככה ישר בוודאי כולם יודעים מה כתוב בספר התניא בשער הייחוד והאמונה שהקדוש ברוך הוא היה צריך כל הלילה להחזיק את החומה הזאתי שלא תיפול למה הטבע של המים זה לגור לזלוג לרדת
וכיוון שהוא לא נלחם נגד הטבע הוא לא הוא שינה את הטבע הוא נלחם נגד הטבע אז כל הלילה רוח קדימה חזקה החזיקה את הקיר הזה שיעמוד באופן ישן בה המדרש מחדש לנו שיש עוד קריאת ים סוף אחת אצלנו אבל הצד ההפוך אנחנו כל הזמן בטבע שלנו זה לחיות באינסוף הגוף של האדם הנפש שלו אמורה להחזיק אותו באופן שהוא לא יתפרק אף פעם שמעתם הטבע שלנו זה לחיות לנצח נצחים זה הטבע הראשוני שברא בו הקדוש ברוך הוא האדם עכשיו בא הקדוש ברוך הוא ואסק קריאת ים סוף כאילו שלילית שבכוח התינוק מי שנולד מתחיל להתייבש בכוח נגד הטבע זאת אומרת שאנחנו ממש עומדים הפוך אנחנו האנטיתזה של גרמי השמיים גרמי השמיים כל הזמן הוא מחזק אותם שהם יתקיימו ולא יתפרקו ואותנו הוא כל הזמן פועל שאנחנו נלך ונזקין מיום ליום שזיקנה והתייבשות זה מוות זה מוות איטי אבל זה מוות שואל המדרש למה למה זה ככה למה עשה הקדוש ברוך הוא לאדם ככה אז הוא אומר תשובה מאוד מאוד פשוטה
פוכל מעץ החיים וחי לעולם מה זאת אומרת ממה אתה מפחד אתה ברעת אותו שהוא יחיה לעולם אומר אלוקים כן בראתי אותו שיחיה לעולם אבל אני עכשיו כשהוא חטא הוא החדיר עירוי של רוע בתוך העצמות שלו אז אתה עכשיו את הרוע הזה אני אתן לו חיות לעולם אני לא רוצה לרע קיום לעולם לכן אני נאלץ לעשות לאדם את החידלון כדי שלרע לא יהיה קיום זה הסיבה שהקדוש ברוך הוא כל הזמן מחזק את המציאות של גורמי השמיים מצד אחד ואילו את המציאות שלנו כל הזמן מכחיש מהי הבחינה מוריי ורבותיי מה היא הבחינה עושה הקדוש ברוך הוא לאדם באיזה שהוא שלב ימות זו המחיצה אומר המדרש מחיצה האדם אמור לחיות כל הזמן הקדוש ברוך הוא הוריד מחיצה רוחנית שהיא מבדילה בין האדם לאינסוף האדם היה צריך לקבל השראה אין סופית כל הזמן כדי שהוא יתקיים המחיצה הזאתי נקראת בחסידות נקראת פרסה במדרש בלשון של המדרש נקראת מחיצה זה אותו דבר הפרסה או המחיצה הזאתי ירדה ומפריעה לנו לחיות לנצח זה המחיצה שעשיתי בין עליונים לתחתונים על חיים וקיימים והתחתונים מתים אומר הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא מרפא אני מחיצה זו שמעתם פעם על תחיית המתים שמעתם שזה עיקר באמונה אתם בטח תמעתם מה המתים כל כך הרבה שנים בתוך האדמה יקומו דעו לכם לפי האמונה היהודית לפי המדרש זה הדבר הכי ריאלי שיכול להיות זה הטבע הפשוט שאדם שמת יחזור ולחיות מה האורךך למה שאני אומר אני מרפא מחיצה זו איך המתים יחיו מה אתם חושבים שיצטרכו להיות ברקים ורעמים ומשהו מיוחד לא הסרת מחיצה
כל ה איך אומרים אתה רק מוריד את השעון אתה רק מזיז את השאלטר של השעון שמפריע לחשמל לעבור הלאה והאור נדלק זה בדיוק עניין של תחיית אמתים בלי דיוק לא לא- ולא יותר זה תחיית המתים ולכן זה הדבר הכי פשוט לפי היסודות של הבריאה ולפי איך שתכנן הקדוש ברוך הוא את הדברים זה הסדר הכי הכי הגיוני עכשיו תסלחו לי אנחנו חוזרים לאבן עזרא האבן עזרא אמר עת להרוג עניינו כמו למחוץ להרוג את להרוג כמו למחוץ אני אני מבקש לטעון שהאבן עזרא שהיה מקובל גדול הטמין במילים הללו את המחיצה של המדרש את המחיצה הזו שמבדילה בין החיים לבין המיטה המחיצה הזאתי זה מה שהתכוון עליה אבן עזרא עת להרוג הוא כותב עת להרוג הוא לא התכוון למחוץ כמו שאנחנו מחצתי עשיתי קוץ לא לזה הוא התכוון להתכוון עת להרוג כמו עת למחוץ ותרשו לי מילה יש לנו כמה לשנות יש לנו למות מיתה ויש לנו להרוג הריגה מה ההבדל בין מיתה להרג תא זה כמו שאומרים קרא קורה מעצמו החומר כבר לא יכול להחזיק את הנשמה וזה קורה מאליו מה זה הריגה זה כאילו שגדעת את החיים בטרם עת עכשיו לפי הכלל הזה שאנחנו מדברים היום שבאמת כולנו היינו צריכים לחיות לנצח אלא שישנם מחיצה בלשון החסידות פרסי שהיא בחינת מחצתי
המחיצה הזו היא זו שגורמת את המיטה לפי הנוסחה הזאתי תאמרו אתם יש מיטה בעולם או שיש רק הרג יש רק ערג שוב אנחנו מדברים ברמה הפנימית בניסוח הלשוני אנחנו משתמשים מתא הזה כשמישהו מת על מיטתו וארג זה כשמישהו תקח חנית במישהו אחר או ירה עליו כן זה הרג אבל במובן הפנימי העמוק כל מוות לא קרה כדבר ברור מאליו מזקנה אלא כל מוות קרה כי המחיצה שלהם משרה אותו מחיצה הרגה אותו אז לכן אומר האבן עזרא עת להרוג כמו עת למחוץ עת להרוג פירושו להרוג פירושו עת למחוץ
הקדוש ברוך הוא הוריד את המחיצה ואז האדם מה קרה איתו הוא מת אבל זה נקרא עט להרוג זה זה החידוש שיוצא מהדברים של האבן עזרא ואז ואז ואז כל הפירוס שלי הראשון נפל לגמרי מה אני פירשתי בהתחלה שהאבן עזרא רוצה להגיד עת להרוג עניינו כמו עת למחוס כי לא הסתדר לו בפסוק כתוב עת להרוג בעת לרפוך אחרי שהוא הורגים אפשר לרפא זו סתירה לכן הוא פירש עט להרוג כמו עת למחוץ זה היה הפירוש הפשטני שלי עת להרוג כמו עת למחוץ רק מחצת תתעכווץ ואת הכווץ אפשר לרפא אבל לפי הפירוס של הקבלה והחסידות לא צריך להגיע לזה בכלל אתם מבינים למה מדוע מפני על ההרוג בא כתוצאה מהמחיצה כשתסיר את המחיצה הריפוי ממילא קורה דחיית המתים ריפוי זה לא פעולה חדשה זה ריפוי לדבר קיים חי זה ריפוי לדבר שבעצם הנשמה נמצאת בו טוב זה זה המשמעות של האבן עזרא ואנחנו עכשיו נוכל להתקדם בדבר הרבה יותר מעשי לפי הקו הזה שאנחנו הצבנו מתי המחיצה הזו סוף סוף תעלה איך אומרים הפלטפורמה תעלה מתי לעתיד לבוא
מתי זה היה פעם האדמור הרשע יש לו ספר המאמרים תף ריש עין בית שמעתם זה אחד מהספרים הכי עמוקים שיש בחסידות בספר המאמרים תשין בית אומר הרבי הרשב שזה כבר היה פעם מתי בקריאת ים סוף נקרא ונתבט בחינת הפרסה כשהקדוש ברוך הוא קרא את הים זה לא הייתה קריאה רק של המים אלא זה הייתה קריאה רוחנית כן קריאה פנימית את הפרסה את המחיצה שעליה דיברתי הוא קרע אותה וביטל אותה רק שהיה הבדל לעתיד לבוא הוא יבטל אותה לחלוטין ועכשיו בקרית ימסוף זה היה לזמן אבל בקרית יאמסוף זה גם היה מאיפה הוא כאילו איך הוא הגיע למסקנה אז לשיר משה ובני ישראל את השירה הזאת להשם מתאים בעברית ככה לספר סיפור או שהיה מתאים יותר להגיד אז שר משה ובנה ישראל את השירה הזאת להשם קריית ים סוף ושירה למה היא כתובה בלשון עתיד והיא לא כתובה בלשון עבר
אז כתוב אז ישיר מכאן זה חזל אומרים מכאן לתחיית המתים הנה התורה אז ישיר משה ובני ישראל יקומו וישירו זה לא משהו זה לא תיאור על משהו שהיה אלא על משהו שיהיה ישיר לשון עתיד אבל אתה רואה שהגמרא למדה שהישיר כאן זה דבר שהוא יהיה לעתיד גם כן יש לו גם משמעות של העתיד למה מפני שהגמרא ידעה שבזמן של קריאת ים סוף ירד העתיד והתגלה ברמה מסויימת אבל מה שיהיה לעתיד לבוא התגלה אז כיוון שכך כיוון שכך העניין הזה של קריית ים סוף הוא הסמל של הרמת המחיצה הרמת הפרסה בשבילנו מה הם הדברים שדומים בוא נוריד את זה אלינו קצת יותר מה הם הדברים שדומים לקריאת ים סוף אצלנו בחיים שלנו נישואים קשה זיווגן כרית ים סוף הפרנסה זה שני דברים שחזל אומרים חזל אומרים שפרנסתו של האדם קשה כמו קריאת ים סוף וחזל אומרים שהזיווג הלהתחתן זה גם כן קשה כמו קריאת ים סוף עכשיו אני רוצה להציע בפניכם מדוע הזה ככה מהי המחיצה מחיצה שמביאה מוות לעולם מהי הרמת המחיצה לפי זה מביאה חיים לעולם מה זה זיווג להתחתן ולהביא ילדים אז אתה ממשיך את החיים את כוח האינסוף הלאה לכן קשה זיוגם כמו קריאת ים סוף כשם שבקריית ים סוף הייתה צריכה מחיצה לעלות גם
כל זיווג וזיווג שהוא קצת הוא מיניאטורי כן אבל זה נצחיות מסוימת הוא נותן את האפשרות לנצחיות של הבן האנוש להמשיך הלאה לכן זה קשה כמו קריאת ים כי זה הרמת המחיצה קצת אוקיי בוא נמשיך הלאה פרנסה כאשר פרנסתו של אדם כ קריאת ים סוף מה הקשר בין קריאת ים סוף לבין פרנסה מה זה פרנסה שיהיה לי מה לאכול ואם יהיה לי מה לאכול מה יהיה אני אוכל להמשיך לחיות אז כיוון שכך גם הפרנסה במידה מסויימת היא נתינת חיים כיוון שהיא נתינת חיים היא קשורה לעניין המחיצה אז כיוון שכך גם פרנסה קשה כמו קריאת ים סוף וגם זיווגו של אדם קשה כמות קריאת ים סוף עכשיו בואו נראה בוא ננסה להתעמק בשני יש לי פרנסה מצד אחד ויש לי זיווג מצד שני וששניהם קשים יחסית מה קשה יותר לדעתכם איזה הרמת מחיצה אמורה להיות יותר קשה מה הוא עושה
הזיווג הוא יוצר חיים או ממשיך חיים יוצר מה עושה הפרנסה יוצרת חיים וממשיכה חיים ממשיכה אז מה יותר קשה להמשיך דבר קיים או ליצור דבר חדש ליצור יפה אז בשני הדברים הללו אנחנו נצטרך להגיד שהרמת המחיצה בזיווגו של אדם קשה יותר מהרמת המחיצה של פרנסה זה חייב להיות אקסיומה פשוטה בראיון מה קשה היום יותר לאנשים פרנסה או זיווג זיווג פרנסה תסתכלו על דורות עברו לא היה מה לאנשים מה לאכול עכשיו אני רוצה לשאול אותכם שאלה בעבר היה הנושא הזה של פרנסה קשה וזיווג היה יחסית קל היום פרנסה יחסית קל זאת אומרת כמעט לא נמצא בעולם כמעט אנשים שמתים בטח לא יום יום מזה שחסר להם פרוסת לחם מה שבעבר זה היה דבר ממש מצוי עברנו את השלב הזה ואילו בזיווג אנחנו בנסיגה בנסיגה בעבר היו מתחתנים ואפילו פעם שניה ופעם שלישית עם בן הזוג היה נפטר או מתגרשים לא משנה אז היו פעם שניה פעם אנגלית ואפילו עם ילדים זה היה נורמה חברתית פשוטה אתם יכולים לענות לי שבאהבה אישה
שבעלה נפטר אז פשוט לא היה לה מה לאכול אז הייתה חייבת להתחתן היום זה לא ככה זה סיבה מה שנקרא החיצונית נכונה אבל לכל דבר יש סיבה פנימית עמוקה זה ממש אתה רואה שזה אחד כנגד השני יש פה בעל פי הקבלה שני הדברים הללו צריכים השתדלות מיוחדת ואני אגיד לכם עוד משהו כל כך הרבה אנשים נמנעים מלהתחתן בגלל פרנסה זה ממש אתה רואה שזה לא רק שזה אחד כנגד השני אלא זה אחד נגד השני לא כנגד השני נגד השני אותו דבר אבי ילדים זה הפירוש הוא להביא חיים אתה רואה שאנשים עושים את החשבון אני לא יודע איך זה אני רוצה רמת חמים מסויימת מספיק זה בעבר אני מדבר גם על העולם הלא יהודי זה לא קשור בכלל ליהודי ולא יהודים על להביא ילדים היה דבר פשוט איך תפרנס אותם הסתדר נסתדר כבר והיום פרנסה אני חושב שמה שהיה פעם היום אנחנו יכולים להחזיק כל אבא יכול להחזיק 100 ילדים אני מדבר כל אדם ממוצע לעומת מה שהאבא נתן פעם לילד כל אחד יכול להחזיק 100 ילדים המשכורת הכלום שלו האדם היה נותן פרוסה וחצי נפש ביום וככה חיו וזהו אז אדם היה יכול להביא 100 ילדים היום לפי מה שהיה פעם מה קרה מה השתנה שהאגו נעשה מטופח יותר כשהאגו נעשה מטופח יותר והשאלה היא איזה מחיצה אני מעדיף להרים מחיצה של יצירת חיים או מחיצה של המשכת חיים של הבטן שלי זאת אומרת שצורת החיים שלי תהיה יותר משובחת יותר מעולה יותר רמת חיים גבוהה אז אני מעדיף את זה מאשר ליצור זה זה עכשיו לכל זה קורא את החסידות לכל המפה הזאת כמו שאני מתאר אותך החסידות קוראת גלות זה גלות למה כי גלות זו צורת חשיבה כזו שתמיד דבר צריך לעבוד על חשבון דבר שני
זאת אומרת גאולה פירושה אני גם יכול ליצור חיים וגם יש לי פרנסה בשפע ואף אחד לא ניזוק מהעניין כן גלות זה החשבון הזה שצריכים לעשות מה אני מעדיף על חשבון מס זאת אומרת יש לי יש לי כמה אופציות ואני צריך לבחור מתוך כל האופציות משהו מסוים גם ככה שאנחנו נביא למה אנחנו מצפים שאנחנו מצפים לגאולה אנחנו מצפים שלא נצטרך לעשות את החשבונות הזאת ברור שהשיקול הבריא יותר זה יצירת חיים על פני המשכת חיים זה נכון וזה נקרא שהרמנו מחיצה לכיוון אתם אני שואל שאלה פשוטה בוא נראה מי יהיה הראשון שיוכל לענות האריז על אומר שאין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף הכוונה היא שיש נשמות באוצר הנשמות והם צריכות להסתיים שם וכאשר משיח מגיע למה לפי מה שלמדנו היום למה מכיוון שכשאתה פועל כשאתה עושה הרמת מחיצה קטנה למטה זה נקרא בקבלה העלאת מן העלאת מים נוקבים שזה התעוררות מלמטה כדי לפעול משהו למעלה העלאת מהרמת המחיצה לגמרי עכשיו שאני הולך לעבוד ואני עושה כסף פרנסה אני גם כן מעלה את המחיצה אבל בקטן כמו שלמדנו היום כי זה רק המשחת חיים ואם המשכת חיים הזאתי היא לא יותר מידי אנשים אלא רק לאנשים הקיימים אז זה לא משהו רמת המחיצה כהעלאת מאן באופן הכי חזק שיש לנו בבריאה זה להביא עוד ילד לעולם ולכן אין בן דוד בא מה זה בן דוד בן דוד זה השיא של הרמת המחיצה
אתה רוצה לפעול הבאת משיח אז אומר לך הארי זל אין בן דוד בא אלעד זה אומרת הגמרא רק שהאריזל מסביר את זה אין בן דוד בא עד שיאכלו הנשמות שבגוף יש אוצר נשמות הם צריכים להסתיים אז בפשה זה נשמע כמו יש איזה שהיא חבית של נשמות תגמור אותם למעלה משיח מגיע אבל בהסברה הפנימית מה המשמעותי שברגע שאתה הבאת עוד נשמה גרמת למחיצה לעלות למעלה וזה גורם לקדוש ברוך הוא לרצות כבר להרים את המחיצה באופן מושלם מלמטה למעלה זה בפן הקבלי ההשקעה הזאתי נשארת עם הגזרה שבזיעה תפח התוך הלחין עדיין הוא מזיה עם המזגן זאת אומרת יש את עדיין את ההשתדלות והמסירות שהאדם צריך לעשות אם הבנו את זה אנחנו יכולים להבין סוגיה ממש ממש עמומה בתולדות עם ישראל היה איש אחד עשיר מאוד וממשם יצא הפתגם עשיר כקורח הוא היה גם פיקח הוא היה גם חכם וגם למדן וגם וגם מיוחס והבן אדם הזה עם כל המעלות שלו שתלו אותו באדמה לנצח ובחזל אומרים שאין לו לא העולם הזה ולא העולם הבא הוא עם כל עם כל החברה שלו עם כל הפמליה שלו שתלו אותם באדמה ואנחנו לפי השיעור הזה נוכל להבין מבחינה קבלית למה זה קרה
בקבלה כתוב על הפסוק ויקח קורח התרגום אומר ואיטפליג קורח וקבלה מסבירים הלאה ואית בליג קורח בדיוק מה שלמדנו בשיעור הזה יש פרסה יש מה שלמטה מהפרסה יש מה שלמעלה מהפרסה קורח התפליג הפסיק לשאוף אל הלמעלה מהפרסה האמין בלמטה מהפרסה ואני אסביר בצורה פשוטה משה רבינו היה איש חציו ולמעלה אלוקים חציו ולמטה איש אומר המדרש משה רבנו היה בן אדם שמתקשר בצורה ישירה עם אלוקים בלי חלומות בלי בלי חזיונות אפילו בלי פתיחת אגרות קודש בצורה ישירה איפה זה כתוב בפסוק שואלים אותו שאלה אז הוא אומר להם אם דואה מה יצווי השם לכם מה זה עם דוב וישמע חכו רגע אני על הקו עם אלוקיים ואשמע מה אין אף נביא אף אדם שהיה לו קשר קונטקסט כזה ישיר עם אלוקים זה משה רבינו משה רבינו במילים של השיעור שלנו תקשר בצורה ישירה עם הלמעלה מהפרסה הייתה פרסה אבל הוא איך אומרים התדרים הרוחניים שלו עקפו את הפרסה בצורה ישירה מה שאף אחד אחר לא היה מסוגל בכורח ואומר טענה שנשמית מאוד הומנית
כי כל העדה כולם קדושים כל החברה הם בסדר ובתוכם השם הוא מדוע תתנסו על קהל השם אתם חושבים שכוח היה מפגר אתם חושבים שהוא לא ידע שמשה מתקשר למעלה מהפרסה שהוא מצליח למשוך משם מסרים שאין לאנשים כערכנו כוח טען שלא צריך את זה כוח טען אנחנו בני האדם כולנו קדושים כמו שאנחנו אנחנו פה למטה כפי שאנחנו בלי פלאפונים בלי רדרים בלי כלום אנחנו קדושים הושתלבנו אלוקים מה שאנחנו חושבים מה שאנחנו רוצים מה שאנחנו מבקשים זה אלוקות בהגשמה זה מה שאנחנו צריכים לעשות משה רבינו איך אומרים על הרסתי משה רבינו על ראשי משה רבינו גדול קדוש מצויין אתה באמת מופלא אבל לא צריך את הרדאר הזה אתה לא מבין לא צריכים את העוצמה הזאת של למעלה מהפרסה לא צריך לשאוף לקבל מסרים מלמעלה לא צריך את זה אתה מה שאתה עושה פה מה שנראה לך זה המסר מלמעלה שתול בך כבר אתה לא צריך להתאמץ יותר מידי זה היה כוח כוח בצורך לעלות למעלה מהפרסה זה בעצם העניין אז לפי השיעור הזה תאמרו לי אתם כל כך היה קרוב יותר לחיים הנצחיים או שהוא היה קרוב יותר למוות הטוטאלי
המחיצה מה עושה לפי מה שלמדנו בשיעור מה עושה המחיצה הפרסה מה היא עושה היא עושה יצירת מוות היא יצירת מוות בכורח וקודש את יצירת המוות הזו זה הכל זה כל מה שעושה מבחינה רוחנית עכשיו תאמרו אתם מי עוד היה מטומטם כמוהו לקדש את המוות אף אחד לכן רק הוא שתול באדמה ועל המקום כמו שאומרים ברגע שקורח שימו לב את איך שזה השתלשל ברגע שכורח חלק על הנקודה היסודית הזאת שלא צריך קשר בלמעלה מהפרסה הוא כבר לא האמין בחיים לא שלאחר המוות אלא של מעל המוות הוא לא האמין בהם כלל באותו רגע התחילו סכסוכים אצלו בבית עם אשתו זה באמת זה כי פשוטו המדרש מספר שמשה שמשה רבינו הרי הוא עשה לוחות הברית הוא פסל לוחות הברית והוא פסל אותם מהאבן היקרה שנקראת סנאפירנוס סנא פריון אבן יקרה לבנה עכשיו
משה לקח את הפסולת הביתה מסכנה אשתו משה היה מלאך הוא כמעט לא לא היה לו איתה קשר לא בדיבור ולא בחיי נישואים כמעט ולא פרש מן האישה הזמן נשאר לו כבר לתת לה תשומת לב הוא לקח מהאבן הזו של הפסולת שנשאר שהקדוש ברוך הוא אמר לו את הפסולת אתה יכול לקחת לעצמך פסולת פסולת לעצמך הוא לקח הוא עשה לטבעת עכשיו היא אישה מה לעשות אישה כמו אישה היא הלכה עם החברות בעזרת נשים הראתה להם טבעת אבל האישה של קורח הייתה מלאה עם כל האצבעות הבאות אבל כזה סנה פריון לא היה לה כי זה היה זה מתנת שמיים זה היה משהו רוחני היא באה הביתה ובדיוק באותו היום שכורח התחיל עם המחשבה ההגותית הנפלאה הזו שאומרת שלא צריך לחשוב מעל הפרסה אלה הכל שתול בי כבר בעירוי מלמעלה ולא צריך לחפש את החיים שמעל המוות ואתה תדרים שמעל המחיצה באותו היום אשתו באה הביתה ומתחילה לקנטר אותו אתה ראית אתה תמיד אומר שאתה הכי אוהב אותי ושאתה הכי בסדר איתי וזה וזה איפה אתה למה למה אצל ציפורן אני ראיתי כזאת ט הבת שלי אין ואז התחיל התחילה מריבה בבית אומר מה אבל אני נתתי לך לא נכון אבל זה לא נתת התחיל פה לדבר על משה התחילו לדבר על משה הגיעו לכל למה הוא עושה ככה למה הוא עושה ככה למה הוא עושה ככה
ואז נכנסו נכנסו בתוך השנאה ומכאן והלך זה התגלגל הלאה אומרת תורת החסידות וזה רעיון ממש עמוק אומרת תורת החסידות למה התחיל אצלו הריב בבית הרבי ב-1 האגרות שלו כותב שאשתו של קורח מאוד העריכה אותו אז מה קרה פתאום אז הוא לא קנה לך את הטבעת ההיא את לא מבינה שזה טבעת שבאה רק מהפסולת של לוחות הברית מה מה מה איך אומרים מה את רוצה ממני אז זה אז זה הנקודה כיוון שכורח לא האמין במחיצה וכיוון שהמחיצה מה עושה היא עושה קריאת ים סוף וזיווגו של אדם קשה כי קריאת ים סוף והגאון מרוגוצ'וב טוען שנישואין זה פעולה נמשכת כל יום אתה מתחתן מחדש כל יום זה פעולה נמשכת אתה צריך כל הזמן לחדש לרענן את החיים של הנישואין צריך כל הזמן לחדש את הנישואים זה נקרא ניסויים פעולה להמשכת פעם הוא פגש איזה גאון והוא הצליח להוכיח לו בלהטותים תורניים שהנישואים פעולה נמשכת בסופו של אותו הדיון אז הגאון אותו גאון לא לא שמעתי אותך מזל טוב אומר לו מזל טוב על מה אמר לו מזל טוב שהתחתנת היום אז הוא אומר לו טיפ פש המזל טוב מהחתונה נמשך עד היום אבל הרבי באמת גם לומד ככה שנזכה בעזרת השם ללמוד את זה בליקוטי שיחות הוא לומד שמבחינה רוחנית נישואים זה דבר שמתמשך אתה כל יום מקדש את האישה שלך מחדש הנישואים זה דבר שהוא כל הזמן מתחדש עם נישואים זה פעולה נמשכת אז כמה פעמים צריך קריאת ים סוף בלי נישואין כל יום כל יום צריך קריאת ים סוף צריך כל יום קריאת ים סוף כל יום אם כל יום צריך קריעת ים סוף אז צריך השראה מלמעלה מהמחיצה כל יום באותו יום היו זוג אוהב קורח ואשתו באותו יום שהוא אמר שלא צריך את מה שלמעלה מהמחיצה באותו היום התחילו בעיות של שלום בית אצלו בבית זהו זה היה השלב הראשון והשלב המתקדם
הוא פשוט שאב את החיים שלו החוצה יש לחיות חיים נצחיים זה החיים של למעלה מהמחיצה יש לחיות חיים מתחת למחיצה אבל כשאתה שואף אז אתה מקבל משם השראה אז אתה חי חיים טובים חיי חיים מאושרים יש אתה לא מאמין במה שלמעלה מחיצה אתה לא מאמין דע לך שלמטה מהמחיצה זה רק מוות שלום אין חיים ואז אנחנו מבינים דבר ממש מוזר קול ישראל יש להם חלק לעולם הבא חוץ מכורח ועדתו אתם יודעים יש חיים לאחר המוות גם כן יש חיים גשמיים ויש חיים רוחניים בעולם הבא פתאום כוח יוצא מן הכלל תעשו לי טובה הוא קצת דרך על היבלת של הרגל של משה רבינו כבר שתל אותו באדמה הוציא ממנו את החיים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא איפה הצדק על פי הקבלה את זה בפשט זה קשה מאוד להבין את זה אבל כשלומדים את זה לפי הסוד כיוון שהמחלוקת לא הייתה על משה כמשה הוא טען משה ששולט במה שלמעלה מהמחיצה לא צריך אותו אז לא צריך את הלמעלה מהמיחיצה לא צריך אם לא צריך אז גם החיים שלך לא רק החיים הגשמיים גם החיים הרוחניים אין להם שום יניקת אין סוף כלום אז לא העולם הזה ולא העולם הבא זה זה מה המסר שאנחנו לומדים מזה וזה באמת דבר שאתה רואה שהאנשים היום הם רחוקים מכורח במובן הרוחני של העניין הם רוצים על כל פנים להיות רחוקים הם כן מאמינים במה שמעבר אתה רואה בן אדם לא יודע כלום לא למד כלום לא חונך על כלום אבל הוא מאמין שיש משהו מעבר לעבר למה שהוא יודע מעבר למה שהוא שמע הוא מאמין שיש חיים מעבר למחיצה יש חיים מעבר למה שאני
ממה שאני חי מעטים מהאנשים שבאמת לא מאמינים שיש משהו מעבר לחיים המטריאליסטיים וגם אלה שאומרים את זה ככל שהוא צועק את זה יותר חזק זה בגלל שהוא רוצה למשוך תשומת לב כי זה כל כך מוזר לא בדורינו לא להאמין בזה שהאדם הופך להיות הוא רוצה להיות מיוחד כולם אומרים משהו אחד אז הוא צריך להגיד משהו אחר כדי שיגידו הנה עוד אתאיסט שמח לנו פה בפאתי אני יודע אז כאילו זה כדי שאם הוא רוצה שיסתכלו עליו אז בשביל זה הוא אומר את זה אבל ברעיון אתה רואה שהאנשים רחוקים מהמחשבה של כוח במובן הרוחני וזה נותן להם את הכוח להתרחק מהמחשבה של כוח גם במובן הפיזי זאת אומרת להתרחק מן המחלוקת להתרחק מהפירוד ויחולו וחולו כל הנושאים שדיברנו הנושא של שלום בית עדיין טעון שיפור קצת כורח בבית גם כן זאת אומרת אתה רואה שהוא לא האמין במחיצה היה לו חוסר שלום בית חוסר יכולת חוסר זוגיות בריאה וכולו כל הדברים הללו מתוקנים ככל שהאדם מאמין יותר ברוח ובמה שמעבר זה עוזר שהוא יוכל לתקן את הכלים הפיזיים שלו ולהשלים גם את אם זה למצוא את השידוך שלו ואם זה בתוך השידוך גוף אמרנו שכל יום מתחתנים אז אז איך אומרים שהחתונה תהיה בהצלחה כל עכשיו אני רוצה אני רוצה לדבר את החצי השני של הפסוק לקשר לכל מה שדיברנו עד עכשיו ובזה לסיים עד עכשיו דיברנו באריכות על עת להרוג ועת לרפו הסברנו מה הכוונה מחיצה למעלה מהמחיצה שמסירים את המחיצה גם פועלים את העניין של הוספת הוספת בפרנסה גם הוספה בחיים גם בקירוב השידור
חיים של שלום בית כמו שצריך הכל נמצא פה בעניין הזה של הסרת המחיצה שזה עט להרוג ועת לרפו עת לרפוס זה הפירוש כמו שאמר המדרש לרפות את המחיצה זאת אומרת לעשות אותה יותר רפויה שהיא לא תהיה כל כך עזה וקשה אז זה זה היה הנושא עד עכשיו עכשיו אנחנו נראה איך הדבר הזה קשור בדרך כלל החצי הראשון של הפסוק בכל פסוק הוא נותן את המהות והחצי השני שואב מהמהות של החצי הראשון אז הרצי השני של הפסוק עת לארו את לפרוץ ואת לבנות עט לפרוץ+ לבנות אז בחסידות כתוב עת לפרוץ ועת לבנות זה ככה בקצרה הלפרוץ זה זה הכנה לבניה יש בנייה ויש בנייה את מה פורצים פורצים את המחיצה זאת אומרת ככה כיוון שכל דבר שבונים תחת השמש תחת המחיצה הוא בעל תסמונת מוות של פירוק 4 היסודות אם אתה רוצה לחבר צינור חמצן נצחי לפעולה שאתה עושה לפני שאתה עושה את הפעולה אתה צריך לתת כמה אגרופים למחיצה וזה נותן סיתה דישמיה שהפעולה שאתה תעשה
תעבוד טוב הסדר הוא עת לפרוץ ואחר כך עת לבנות ולא עת לבנות ואחר כך עת לפרוץ מה הכוונה יש לנו ביטוי שדיברנו עליו הרבה פעמים שמחה פורצת גדר איזה גדר היא פורצת לפי מה שלמדנו בשיעור הזה היא פורצת את המחיצה שמחה פורצת מרצה היא לא פורצת אותה לחלוטין אבל היא פורצת שאיזה שהם דברים יחדרו פנימה אף על פי שהמחיצה בעצם קיימת בסדר עכשיו כאשר האדם הולך לבנות בית או כל פעולה שהוא רוצה לעשות אם הוא רוצה למשוך להנצחיות או חייב לעשות אותה זה השורה התחתונה לעשות אותה בשמחה עת לפרוץ עכשיו זה במובן הנפשי מה זה עת לפרוץ במובן המעשי קודם כל שמחה גשמית צריכה להיות שמחה אבל במובן בנוסף לשמחה צריכה להיות זה תשובה לשאלה למה עושים חתונה במיוחד חתונה יהודית מה שנקרא שורשית היא מאוד שמחה למה עושים חתונה שמחה מאוד אתה רואה אנשים רציניים הולכים מתחתנים ככה בצנעה בזה ולא עושים מזה עסק עושים ככה בזריזות לא בלי שמחה גדולה הם עושים פה עסק הם עושים פה עניין עושים חוזה עושים זה וגומרים מהעניין למה למה ביהדות יש עניין השמחה הכי גדולה שיש ביהדות בזמן הגלול אז זה שמחת חתן וכלה למה
באמת חתן וכלה אין אין אין הרבה מה לשמוח הוא עושה את הצתות הכי גדולה בחיים שלו וגם וגם היא יש פה יש פה שני אנשים שהם היחידים שהם היחידים שלא יודעים מה הם הולכים לעבור זאת אומרת כולם רוקדים מסביב אבל מי שהוא באמת צריך לחיות עם מה שהוא לקח זה זה זה לא שזה שלילי אבל זה קשה זה לא פשוט החיים הם לא פשוטים נישואים פעולה עם המשכת זה יום יום עבודה אז אז הנקודה הזו של יום יום עבודה באמת מתאים גם להביא מוזיקה וגם תזמורת וגם זמר וגם וגם וגם וכולם וכולם רוקדים ושמחים על מה אז זה היה פעם מישהו שאמר בליצנות רוצים לסרב אותם רוצים לבלבל אותם אבל במובן הרוחני זה לא ככה המובן הרוחני כיוון שהם הולכים לבנות או משהו ובנייה זה זה זה בנייה זה בנייה כואבת או לא כואבת אבל בנייה בנייה אם אתה רוצה שהיא תקבל כוח שהיא תהיה נצחית תעשה אותה בשמחה אז החתן הוא רציני באמת והקהלה היא רצינית באמת וכל אחד הולך עם החששות שלו לחופה אבל מבלבלים אותם ודווקא בגלל שיש להם סיבה למה להיות עצובים מבלבלים אותם שהם ישמחו כדי שבאותו היום הגדול תמשך עליהם הערב מלמעלה מן המחיצה זה השמחה הראשונית אבל יש גם את הפריצה במובן הפיזי במובן המעשי יש אדם שאומר ככה שואלים אותו איך אתה מתכוון לבנות את הבית זאת שמע לא בדקתי אני מאוהב אנחנו נראה אנחנו נתחתן וכבר נזרום פנימה כבר נראה איך שזה יהיה מה פירוש דיברתם על הנושא הזה דיברתם על הנושא הזה התאמתם דעות התאמתם זה ראית שמנת שמנת הסופקה לא נכון זה דברים זה הכל שטויות אם יש אהבה יש הכול ואנחנו לא מסתכלים על עזוטות הללו ואנחנו מתקדמים קדימה אז בעצם אדם הזה עוסק בעת לבנות
צריך להקדים לעת לבנות צריך להקדים לו את לפרוץ מה לפרוץ לפרוץ את הגדרים בתוך הנפש שלך אתה עד עכשיו היית בן אדם בודד עד עכשיו חיית לבד עד עכשיו היה לך את צורת החשיבה שלך עכשיו אתה הולך עם עוד בן אדם לחלוק את החיים שלך בצורה רצינית עם הבן אדם לא רק במשחק של חבר וחברה אלא במובן של ניסויים שזה מחייב יותר וזה עמוק יותר וזה עם מטלות יותר וזה וזה וזה בנייה זה שיתוף שיתוף מוחלט עכשיו השיתוף המוחלט הזה כיוון שהוא מצריך סיעתא דישמאיה ואנחנו רוצים שיהיה לו קיום ונצחיות אז הדבר הראשון שהאדם צריך לעשות זה לפרוץ משהו איפה לפרוץ לפרוץ בעצמו הוא צריך לפרוץ מוסכמות אותנו מלמדים כשעומדים תחת החופה כל חתן מלמדים אותו שהתא מתחתן עם האישה הזאתי ואתה לוקח אותה מה שלא יהיה ככה מלמדים אותנו זאת אומרת כמה שהוא מכיר אותה קודם אותו דבר היא כמה שהיא מכירה אותו קודם אתה לוקח את אתם עושים את העסק הזה באופן מוחלט בלי מחשבות ובלי ערעורים וזה לנצח וככה מלמדים אותך קתחילה למה מלמדים אותך התחילה ככה כדי שאתה תפנים את הפריצה בנפש ברגע שבן אדם יודע שאין לו ברירה אז הוא מ מוצא אלטרנטיבות אז איך אני חי עם זה ואיך אני חי עם זה ואיך איך אני חי במקרה כזה ואיך אני אחיה במקרה אחר וכולו כל האלטרנטיבות הללו שהוא מוצא יכולות לעזור לו אחר כך שהבניין יהיה קיים אבל אם הוא לא יצר פריצה בנפש קודם אלא הוא התחיל עם בנייה ורק אחר כך הוא אומר אם החיים אהבה גוברת על הכל אז אם החיים אני אנסה למצוא את ה אני אפרוץ את ההרגלים שלי עם החיים הבן אדם הזה יגיע לרבנות מהר מהר מאוד הוא סיפר לי רהב שרשם נישואין שנכנסו אליו זוג והם נכנסו ככה בכל זאת כבוד לרע והם נכנסו ככה מחובקים להירשם לנישואין אבל אז הוא אמר להם בקשה פה
אתם באים פה לרב אתם צריכים בדרך ארץ לא ככה עומדים לפניי אנחנו מסוגלים אנחנו ממש אוהבים מספר לי את הסיפור הזה הוא אמר לי אחרי חודש הם באו לסדר גט אחרי חודש אז זה סיפור כן הנקודה היא זה שכאשר אתה אתה מאוהב אתה לא עסקת בפרצה בתוך הנפש שלך קודם וזה הסדר אנחנו עוד נלמד בהמשך הפסוקים ששלמה סידר חוץ ממקום אחד כל המקומות הם לפי הסדר כי זה צריך להיות דווקא בסדר אחד אנחנו נלמד את המקום השונה בהמשך כשנגיע אליו עת לפרוץ ואחר כך לבנות קודם כל לפרוץ את הלב שלך שלב השני תשמח ואז לבניין יהיה קיום נצחי כי אתה שאבת את ממקור החיים מטל אדנט מעתיקה מהבחינה העמוקה של למעלה אבל אם את זה לא עשית נו אז אם לא הצלחת לעשות את זה בסיבוב ראשון תדע לך לפני הסיבוב השני ככה שככה זה צריך להיות זה צריך להיות סוף מעשה במחשבה תחילה עם היגיון לא עם אהבה לא מווסתת אהבה מווסתת עם מחשבה עם התאמה ואחרי כל השלבים האלה פריצה עוד לפני החתונה אתה מקבל על עצמך לפרוץ לא לפרוץ את הלב של השני לפרוץ את הלב שלך לפתוח את הלב באמת ואז ביום החתונה בשמחה גדולה אתה מושך על עצמך אור כמו שאמר הרבי מרש אור לחמישים שנה
טוב שיעזור לכולנו אני אומר זה שייך לכולם לרווקים השיעור הזה שייך בזה שהם בזה שהם לומדים בזה שהם לומדים את הנקודה הזאת מלרוץ את המחיצה וגם אלה שכבר פרצו את המחיצה אז רק ההתחלה צריך כל יום לפרוץ אותם מחדש זה חלק מהחיים זה חלק מהעבודה והפריצה חייבת לבוא קודם תמיד סוף מעשה במחשבה תחילה