עצים בחצר מושכרת

תמליל אוטומטי מהשיעור (יתכנו שגיאות):

 

לעניינינו ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה מצד אחד

הפדיה של ציון הימים האלה יש לה קשר מיוחד ללימוד הלכה במשפט משפט זה החלק

רת יעקב בן שרה

בן סלאמה ובתוך שאר חולי ישראל

יעקב ישראל בן-בורי

שלמה רפואה שלמה יעקב ישראל בן-מור

נו בתוך שער חולה ישראל שהקדוש ברוך הוא יתמלא רחמים

להבדיל בין החיים לחיים

נישאת

פרסד בן יהודה

תהיה נשמתם צורה בצורה החיים לעניינינו ציון במשפט תיפדה זה אומר שכל העניינים שקשורים

עם משפט משפט התורה הם פונים מציון ומקרבים את הגאולה

לכן בעצם אנחנו עוסקים עכשיו בענייני גאולה ומשיח לפי הפסוק הזה ציון במשפט

ובתוך כל ענייני

התורה וההלכה הספט זה קשור לחושן המשפט כאילו דיני ממונות זה בן אדם לחברו

אז לכן היום אני אפתח את השיעור

בדיני ממונות שתי נקודות אבל ואחר כך נעבור קצת להלכות שבת אבל לפני זה

אני רוצה לשאול שאלה כולם

את המאמר חזל לא חרבה ירושלים אין להם מפני שהאמינו דבריהם הל דין תורה

בפשט שעשו מה שכתוב הלכה זה ההלכה זה הדין זה המשפט

זה צריך עיון כי לכאורה לכאורה

ציון במשפט טיפדה בשוויה בצדקה ההלכה פודה את ציון

אז איך יכול להיות שחרבה ירושלים מפני שהעמידו דבריהם מל דין תורה אדרבה הם העמידו את דברי מלמיד תורה והם עשו את משפט התורה אז אם הם עשו את משפט התורה אז היה צריך לפדות את ציון לא היה צריך להחריב את ירושלים

אז יש על זה תשובות שונות אבל אחת התשובות אחת התשובות אחת התשובות היא מאוד מאוד משמעותית

יש בן אדם

שהוא פוסק להלכה משהו מסוים

והוא פוסק את זה מכיוון שהוא לא יודע מה הדין

מתוך ספקות הוא מחמיא

אז על זה אומרים לך

שזה לא נכון זה לא הסדר ציון במשפט קודם כל אתה צריך לדעת מה היא ההלכה

אחרי שאתה יודע מה הלכה יש ראובן ושמעון שרבי מלא איזה שהוא דבר והם יודעים מה התורה דורשת מהם

אז אתה יכול לבוא אליהם ולהגיד להם בבקשה ממכם אתם הרי יהודים של מידת חסידות אז אולי תעשו מידת חסידות אבל לפני שהבן אדם יודע מה הדין קשה מאוד לדרוש ממנו מידת חסידות ואני יכול לומר לכם

בעיניי ראו ולא זר

פעם לא פעמיים אפשר לומר אפילו עשרות פעמים

שבאים אנשים רבים

מלחמת עולם אבל אחרי שיש דין והם מגיעים למסקנה אז ההוא שזכה בדין

והוא לא צריך לשלם

פותח את הארנק והם שלי

ואז אני שואל אותם חברים אז למה כל כך הטרכתם אותי בשביל מה היינו צריכים את כל הדיון והזמן והויכוחים והשליה ופסיקת הכתיבה של הפסק וכל זה בשביל מה היינו צריכים את כל זה

אז הם אומרים לי משפט כזה אולי תסבירו אתם את המשפט הרב זה היה על העיקרון

אני רציתי לדעת או ישראלים יותר אומרים זה היה על העיקרון האם אני חייב עכשיו שאני יודע שאני לא חייב לקחת כסף

וזה הפירוש שהם לא העמידו דבריהם על דין תורה נגמר הדין זה יודעים כבר מה כל אחד עכשיו אין לי בעיה בוא נעשה פשרה אז חברים למה כשאני הצעתי לכם את הפשרה קודם לא רציתם לקבל אותה

לא ציינו משפט אחד אנחנו רוצים קודם כל לדעת מה ההלכה אחרי ההלכה היהודי רוצה להרגיש שהוא עושה מידת חסידות

הוא לא רוצה שהמידת חסידות תהפוך להיות דין

ככה אני יודע מה אני צריך מה אני לא צריך ואז אני יכול להתקדם הלאה

טוב ומכאן אנחנו יכולים לנסות להתבונן הסיפור היה עם ראובן ושמעון

ראובן יש לו בית לא בית גדול בתים של פעם הפרטים היו 3 חדרים אני לא יודע יכול להיות שגם אצלכם עדיין יש בתים כאלה שני חדרים אתה רואה עם קרקע וחצר

חדר עם קרקע וחצר

כן אז איך אומרים באזור כן אז היו היה בית 3 חדרים לא גדולים

וחצר שבאמת גדולה יותר מהבית מהחדרים וזה

הוא

היהודי מבוגר אז הוא הולך לבית אבות לא לבית אבות של סידור עצמאי הוא לבית אבות לא רוצה להיות לבד בסדר

הוא הזכיר את הבית שלו

למשפחה צעירה זוג צעיר

גם הסכום לא היה כל כך יקר

והיהודי היקר הזה כל כך טיפח את החצר שלו יש אנשים שיש להם שטח והם רק צריכים לחשוב איך הנחשים לא יבואו שמה אבל יש אנשים שיש להם שמה גויבות ושסק ואבוקדו וקצת עדרים ושקדיה יש להם ממש בוסתן שמה מאחורי הבית ממש נפלא הוא השקיע

מה קרה היהודי עצמאי

אחרי שהפירות התחילו להבשיל יום אחד המשפחה הצעירה יוצאת החוצה

והיא רואה אותו כותב מהעריצים כותב ממלא שקיות

אז לא היה נעים לאישה ככה לפנות צניעות היא לא פונה לגברים מתווכחת איתה אז היא אומרת לבעלה אומרים אליו טלפון אומר לו תגיד מה אתה עושה

אומר לו אני מוריד קצת פשוט

אמר לו אבל אתה הזכרת לנו את הבית וגם את החצר

אומר כן לא אבל יש משפחות תמיד אני מחלק להם קצת לנכדים קצת לזה קצת לזה אז אני

סליחה לא אבל הפירור

אני אחלק אם אני ארצה אני אתן לך אבל זה שייך לי אני הזכרתי

והם הגיעו לדין על הסיפור הזה

כן שאלה מהותי אדם מזכיר בית וחצר האם זה כולל גם את הפירות תעצים את הפירות או שזה לא כולל

לא כתוב

אני אגיד לך כן אני הסתכלתי בחוזה אתה מעיר הערה נכונה ביי חצר כתוב בית וחצר על הפירות על העצים אין התייחסות בית וחצר

אומרת הגמרא

במסכת וו מציע בדף נון וו עמוד 1000 אדם ששוכר דירה הריו כקונה את הדירה לזמן

שכירות היא מכר לזמן

אם הייתי קונה את הבית ואת החצר היית אומר משהו לא

בר הראש

ולומד מהגמרא הזאת דבר מעניין הוא אומר מה יקרה אם תיכנס מציאה לחצר הזאת ידוע שיש אחד הקניונים המפורסמים שנקרא קניין החצר וחצרו של אדם קונה לו שלדעתו ושלו לדעתו כל השאלה האם זה חצר המשתמרת חצר שינה משתמרת

אבל אם החצר עם גדר משתמרת תאר לעצמך שנפל שמה

איזשהו

הפיל שם איזה גוזלים נדירים איזה נשר משהו יכול למכור את זה לשמורת הנשרים בקיצור הוא רוצה סחטיין יחצר למי היא זכתה לסוחר או למסכים אומר הראש מהגמרא הזאת אני לומד שמי שזכה בזה זה לא בעל הבית המשכיר אלא השוכר החצר שלו

החצר שלו קנתה לו

וההלכה הזאת נפסקה בשולחן ערוך בראש משפט בזמן ריסה לאפסיד דלת השוכר קנה

מגיע קצות החושך שהוא תמיד ככה מגלגל את כל התורה והפלפולים שלו הוא אומר אני לא מבין מה שאומר השולחן ערוך מה שאומר הראש אני לא מבין

כתוב בגמרא

הגמרא אומרת בבא קמה בדף כף בית

היה אדרסון

חצר שהחצר הזו הייתה מוזכרת לשמעון והבעלים הקבועים זה ראובן

והרצון חוץ מכבודכם מזבל את הקרקע הצאן עושה את הצרכים שלו והגללים הללו היום לא משתמשים בזה משתמשים בדשן אחר אבל זה מועיל מועיל לקרקע אנשים

משתמשים בהפרשות האלה בשביל לעשות מדורות להדליק אש היו משתמשים בזה כדי לזבל את הקרקע זה היה נחשב דבר חשוב עד שהיו אומרים שזבל פרדותיו של יצחק אבינו= יותר מכספו וזהבו של אבימלך

זה יהיה דבר חשוב בימים האם אז נשאלת השאלה

למי שייך אומרת הגמרא בכמה קוב בית למי שייך הזבל של העדר הזה

אז הגמרא אומרת שזה שייך למשכיר לא לסוכן למשכן וזה מיד מקשה קושיה ברורה חדה לפסק דין של הראש מציע שנכנסה לחצר למי שייכת לסוחר או למשכיר פוסק הראש היא שייכת למי

לסוחר אז למה המציאה כן והגללים של הבהמות לא

אם זה דבר חשוב שאנשים מייקרים אותו אז היה צריך להיות גם זה יהיה שייך לסוחר קצת את החושך תשובה מעניינת אומר האמת היא שזה שייך לסוחר הגמרא בדבר כמה מדברת שהמזכיר עשה תנאי שמה שיכנס לחצר יהיה שייך לו אבל אם אתה שואל אותי מה יהיה הדין כשאין

הדין הפשוט כשאין תנאי הדין הפשוט שאין תנאי שזה שייך לסוחר עד כאן מקורות עכשיו נחזור חזרה לראובן ושמעון הזקן מאבד אבות אני אסיים את הקטע הזקן מאבית אבות והמשפחה הצעירה אדם שכתב בית וחצר ולא כתב בצורה מפורשת

והפירות נשארים לי אז למי הם לא זוכר ובזה פתרנו את הבית

למרבה הפלא הם הלכו לאיזשהו דיין אחר והדיין האחר הוא איך אומרים רוב גאונותו הוא זכה את הגמרא בבקמה שאומרת שהגללים של הבהמות שייכים למי למשכיר לא לסוחר אז הוא פסק להם שהפירות שייכים לזקן מהבית אבות כתוב בגמרא

ואז יצא ככה הזקן שאל אחד המשפחה הצעירה שאלה אותי אז אני אמרתי להם זה שייך לכם

שזה היה שייך לו מחלוקת הפוסקים הרמתי טלפון לאותו דיין ואמרתי לו הוא הודו לאיים בשולחן ערוך בכל משפט סימן רי שמה כתוב שמציע שייכת לסוכן איך אתה מסביר את זה עם הגמרא ובבא כמה שהגללים שייכים למשכיר אז אומר אני באמת לא יודע אז רעיל כבודו להסתכל בקצות החושן שם שהוא מתווך בין שתי הגמרות

זה היה כשהוא היה כשהוא את נאמר וזה היה כשהוא לא אתנע

אז הוא אמר תודה זה זה אני מקבל תגיד להם שאני מקבל וזה ואמרתי להם אני לא אגיד להם אתה תגיד להם מכיוון שזה יצא ממך כדי שלא יגידו אני שיאמינו לך

שאמינו שזה אתה לא אני אז לסיכום הדבר אדם שסוחר כשלא יתנו כל מה שבתוך השטח של ההשכרה שייך לו הרב אריה

הם היו שמישהו

שהוא הזכיר את זה כאילו לא אכפת לו

היה

לא לא לא היה פתוח לא היה פתוח אבל היה רשות היה רשות כאילו אנשים לא הקפידו על זה שהוא יכניס

זה פותח את השער ונכנס פנימה בסדר

אמרתי ציין במשפט תתפדה ושוביה בצדקה דיברנו על אחת חוש משפט הלכה שניה חוש משפט ונעבור להלכות שבת מה הלכות מעשיות הסיפור השני היה ככה עוד פעם ראובן ושמעון פעם מישהו אמר לי למה ראובן ושמעון כל הזמן רביעי אז אני לא הצלחתי להבין מה הוא אומר לא זכור לי בתורה ששבט ראובן רב כל הזמן עם שבט שמעון אומר לי לא זה תמיד שרוצים להביא דוגמאות זה ראובן ושמעון והם רבו

ראובן תמיד רבים

אז ראובן היו שותפים בעסק העסק שלהם היה עסק של טליתות צמר

הם היו מביאים את הצמר המשובח יותר מייבאים חלק חלק פה בארץ מנקים אותו טוב עושים ציציות לשמה חברה איך אומרים השתדלו אמנם לעשות כסף אבל לעשות את הכסף באופן הכי מהודר שיכול להיות

הם עשו את זה טוב הם עשו את זה שיהיה עם כל הכשרות כמו שצריך

המצב היה שהם היו זקוקים להלוואה בתחילת העסק שלהם הם לקחו הלוואה מאדם שנקרא לו לוי הלוואה של 100 50000 ש"ח

לא יודע מה היה מוכן לתת להם 100 שוכב אצלו בבנק ככה אדם עשיר

עשה שטן בלי ריבית איפה מוצאים היום אנשים כאלה אדם טוב לוי

מפריע עליהם הכסף כן איך אומרים אין לי מה לעשות עם זה

קח תעשו עסק

לימים

הם הצליחו בעסק שלהם מאוד ומיד כשהם הצליחו לצבור רווחים של 100 50000 ש"ח אמר ראובן לשמעון אתה הרי תיווכת לנו את לוי לוי היה חבר של שמעון אתה תיווך לנו את לוי לך תחזיר לו את הכנסת

החזיר לשמעון 100 50 ש"ח עכשיו אתם מבינים לבד

טוב זה אני מגלה לכם אדם שיש לו 100 50 100 50000 ש"ח בבנק רשמי הוא הולך לחוק איתם עסקים הבעיה היית שהמאה 50000 האלה לא היו יכולים להיכנס מסיבות מובנות לבנק אז הם שכבו אצלו בבית אז הוא עשה חשבון שמה אכפת לי ישב בבית יהיה אצלהם יעשו קצת עסקים

עכשיו שהוא קיבל את הכסף חזרה מכיוון שגם העסקים שלהם השתבח מה היו עסקים של של יהודי אז

ככה לפחות בהתחלה הם טענו לי כל הזמן

שאי אפשר להרוויח ולהתעשר עם המיסוי אין דבר כזה אני לא בדקתי את זה אף פעם אבל זה הטענה שלהם אי אפשר להתעשר עם המיסוי אז אל תשאלו שאלות אני מספר על סיפור

אני על

לא משנה

טוב

אז שמעון החזיר

ללוי את המאה 50 ש"ח הוא החזיר לו אותם כמו שאומרים

עכשיו אחרי שהחזיר אותם יש איך הוא יחזיר לו אותם כאשר

האם הם היו נוסעים פעם בשנה היו נוסעים פעם בשנה מחוץ לארץ קוראים לזה קונטרי לשים לב לשים

פה בארץ אבל יש להם איזה משהו בצפון שהם נוסעים

השמעון היה תמיד היה לו את איך אומרים את הבונג שלו זה לא הולך בונגולוש אבל הצימר שלו היה הולך ליד הצימר של לוי אז הוא אמר יש לי את הכסף אז הוא אומר לו תראה אני כבר שם ואתה צריך להגיע עוד שבוע אז תביא לי את זה שם הוא הביא לו את הכסף שם השטר ללוי השלר איפה היה בבית של ליבי

עכשיו הוא רצה תביא לי את הפתר אז הוא אמר לו אני אביא לך כשנחזור

בסדר גמור הכל בסדר עכשיו הם לא חשבו אפילו על היה יכול להגיד לו תן לי תכתוב שובב על המקום שפרדתי הוא לא עשה את זה משום

אבל הסיפור היה עצוב וכשלווי חזר חזרה הביתה מהסיפור הזה

נתקעה בו משאית חזיתית

היא גמרה אותו על המקום

בקיצור לוי נפטר קיבל את הכסף כסף היה אבל השטר נשאר שם עברו ימי האבל וכל זה

והיורשים היו שם יורשים בני 18 ותשע 10 ועשרים היו גם ילדים קטנים אז הילדים הגדולים שהם כבר היו בכיוון של אחד היה נשוי וכמה היו בתנועה של להתכוון לחתונה הם הבינו את החשיבות של כסף

הם הסתכלו טוב בכל הניירת של אבא ומצאו שתיים

ובשטר היה כתוב שראובן ושמעון מהעסק של הטליתות לקחו בהלוואה מאבא 50000 ש"ח

שהשטר הזה היה אפילו עם עדים

היה אפשר לקיים את העדים

וככה ככה הסיפור הגיע שהיתומים דרשו את הכסף

הכסף הכסף היה באוטו אבל אומרים זה אבא שלנו הולך עם כספים אני לא יודע אבא שלנו יכול ללכת עם

איך

שמע עליי למה

אתם הרי אנשים

שנמצאים פה בעולם הזה אז אתם יודעים שחור על גבי לבן יש לי שטר על מה אתה מדבר אתה רוצה שאני אפסיד על הסיפורים שלך כסף סיפורי סבתא

בקיצור

הלכו לבית הדין

ושבועה לא משביעים היום והיתומים אמרו חיי בקיים אנחנו לא מאמינים לסיפור

אז מה אפשר לעשות

איך אני יודע שהיה אצלך באוטו 100 50000 ש"ח הרי אני החזרתי לך אתה צריך את הכסף גם באוטו איך אני יודע שיש לך באוטו 100 50000

שקל

לך איך הסיפור הגיע אליי ואז אתה תבין למה אני לא יכול לענות לך על השאלה הזאת על אמת אבל אני יכול בדמיון ומה יקרה אם ראובן בתוך הזה העביר את החמישים האלף העביר אותם הלאה הם לא ראו 100 50000 אצלה אנחנו לא יודעים על 100 50000 זה נכנס הוא העביר את זה הלאה הוא נתן את זה לאח שלו לחתונה של הבן אני לא יודע הוא המשיך הלאה הוא היה איש

שתומך ונותן כספים

לא היה לא אבל איך לא היה כאילו הטענה של העיתונים היה לא היה אבל לא יודע אם זה נכון או לא נכון הם טוענים אנחנו לא יודעים על 100 50000 ש"ח

בקיצור תראה זה יכול להיות מלא אפשרויות אבל המציאות הוא לא היה הכסף לא אוקיי עכשיו כיוון שהכסף לא היה והעיתומים לא מאמינים אז אז חייבו את השותפים הללו לשלם

ואז הסיפור הגיע אליי אלוהים היתומים הסיפור הגיע אליי עם ראויים ושמעון היובל אומר השותף שלי שמעון לא הוציא שטר לא הוציא שוואר שפלה בגלל זה אנחנו צריכים עכשיו מהעסק לשלם 100 50 ש"ח 100 50000 אני צריך לשלם את זה

הרי הוא מודה שאנחנו הוצאנו את הכסף זאת אומרת אם זה שותפים זה היה 100 50 שמחולק לשתיים

היה 75 כל אחד אז תח 75 שלי אני לא צריך לשלם כי הוא מודה

איך אומרים הפאשלה הייתה לא לא אצלי אני נתתי את הכסף והוא מודה שנתתי את הכסף היתומים לא מודים אבל הוא כן מודה

וכשאני מסתכל על השאלה הזאת לשאלה הזאת אין זכר לא בשולחן ערוך לא בבית יוסף לא

כמו שאומרים לא בנושא כלים אין זכר אבל יש רק פוסק אחד

ראשון שהוא מספר סיפור ממש דומה ממש דומה

והוא פוסק כן שמעון נקרא פושע לא רוצה שישובר אפילו שהוא חשב וחשב וחשב אבל הוא פושע

ולכן הוא יצטרך לשלם אז יש פה מי זה הפוסק הזה זה הרשבור הרשלות ותשובות שלו בחלק כבר בסימן קוף

חן פוסק כל מעשה שאחד עשה

המעשה שעשה שמעון הוא לקח על עצמו אחריות כמו ערן והוא יצטרך לשלם ממש כזה סיפור עוד הפעם סליחה

בגלל זה רק בגלל זה ממש כזה סיפור

ואז אני פתחתי את הרעש בה והראיתי להם בפנים

השימור איך אומרים מה אתה חושב שאני פראייר אתה תראה לי רשבי ואני זה הוא חזר אליי אחר כך לא אם טוען רבני אחד עם 3 תלמידי חכמים המשפחה והם באים ואומרים כבוד הרב פוסקי השבה

זה כתוב בשולחן ערוך איזה מתוקים עם היהודים אתה יכול להראות להם מה שאתה רוצה אבל לא מה זה רשב בכתב הרשבב בסדר כבודו במקומו מונח אבל זה נפסק להלכה תראה לנו שזה נפסק להלכה

האמת היא שלא יכולתי להראות להם שזה נפסק להלכה מכיוון שזה באמת לא נפסק להלכה אין אין כזה סיפור הבית יוסף לא הביא את זה בטרש בא הזה בספר שלו השולחן ערוך בוודאי שלא

אבל אז בלית ברירה נאלצתי ללכת לכללי הפסיקה כללי פסיקה יש לי כאן רעש פה ביד ואין חולק האם זה מילה ראשונה או אחת

אז זה התשובה שכתבתי להם ואני סיכמתי אותה פה בקצרה

בשאלות ותשובות מהרשדם ויורד היה סימן קרובב בשם מהרית יאצק הוא כותב

הרש ב הוא גדול לסמוך עליו בשתי ידיים הוא מדבר גם כן על מקרה שהיה רק רעש בו לא היה עוד מקורות

הוא אומר אם אני מוצא דבר שכתוב ברש בא אני שוקל אותו כנגד שאר הפוסקים בשבילי הוא חשוב מאוד הרע

הרדבז כותב יהיו כל חכמי ישראל בכף אחת

והירשבה בקו שניה מכריע את כולם

אמרתי להם חברים יש פה ראשון לא מצאנו חולק

וכללי הפסיקה טוענים שכשיש אחד כזה

סומכים עליו בשני ידיים כל חכמי ישראל יכולים להיות בצד אחד והוא בצד שני מכריע את כולם

ואז

הם לא חזרו יותר מה הם עשו אני לא יודע אני לא יודע מה הם עשו אבל אני מקווה שקיבלו לא יודע זה היה זה הציון במשפט יפנה עכשיו אני עובר להלכה בהלכות שבת ברוך השם מזל טוב הקדוש ברוך הוא זיקה משפחה יקרה מאוד

והאישה כבר צריכה ללדת כל רגע היא הגיעה שבת קודש יש בה חודש התשיעי תפילה מיוחדת

לא ללדת בשבת

אבל

יש פעמים שלא התפללו או שהתפללו והתפילה הולכת לאישה אחרת זה יכול לקרות או שהיא הולכת בעזרת השם לילד אחר אבל זה לא מה שאתה שבת

היהודי היקר שלנו לקח את הרכב והוא צריך לנסוע נוסע לבית הרפואה

הבעיה שהוא לא תכנן את זה כי הוא סמך כל הזמן על התפילות של ראשון אם הוא היה סומך אם הוא לא היה סומך על התפילות של היה מכין את הרכב מוציא את הדברים המיותרים מכבה את המנורה מבפנים+ מה שאפשר הוא לא עשה את זה מגיע לבית הרפואה זה הוא מספר לי לאחר מהיסה כן הוא מגיע לבית הרפואה

ואז הוא מתחיל להתלבט יש פה בעיה לסגור את המנוע

אז את זה הוא שמע פעם בשיעור שהסברתי שזה סכנה אם אתה משאיר את המנוע דולק אז ילדים יכולים להיכנס להזיז את האוטו זה יכול להיות גם שהאוטו יתחמם יותר מידי הוא ישה כל השבת ככה אף על פי שמכונאים ותיקים אמרו לי שהמכוניות של שנות 2000 ואין מצב שהם התחממו ויתפוצו גם הם 28 וארבעים ושמונה שעות דולקים לא יקרה להם שום דבר

אבל זה המציאות

החוששים אפילו חשש רחוק

יש סכנה אז אז אז הוא שמע בשיעור שהוא אם אין לו גוי שיסגור את הזה אז הוא יכול לסגור את הרכב בשינוי הוא מכניס את האצבעות ככה למפתח וסוגר את האוטו אבל עכשיו יש לו בעיה עם הדלת יש מנורה בפנים

גורים לא רצה

אם הוא נועל את הדלת

אתה יכול כאילו מה

נכון הוא היה כאילו יכול לשנות אותו הוא היה יכול לפני בשעה שהדלתות סגורות היה יכול ללחוץ אבל בשינוי כי זה מוקצה הכפתור הזה אבל אני מספר לך מעשה שהוא ייו הבן אדם לא עשה את זה וכבר פתח את הדלת והשאלה נקראה במוחו זה אני

הבנתי אותה עם אשתך צריכה ללדת ואתה יש לך זמן לעשות חישובים כאלה אז זה אומר לי לא היא כבר על חיים חמותי כאילו זה היה שהוא נשאר עם האוטו אבל החמות כבר הלכה אז כאילו לא היה

לא זאת אומרת אמא שלה זה כבר לא היה לו עם זה בעיה אז הוא מתחיל לחשוב האם מותר לסגור את הדלת או לא

שואל אותי מה היה צריך מה מותר לעשות אסור אם אני משאיר את הדלת פתוחה זה כפשוטו פרצה קוראת לגנב אם אני רק נועל אותו אפילו אם אני לא סוגר אותו בנעילה החשמלית בסדר אבל מירב הסיכויים שלא

איך אומרים חניון שמור וזה זה לא מירב הסיכויים שלא יגנבו אבל אני רציתי לדעת האם אני יכול להגיד בכלל לסגור את הדלת אני מכבה את האור באמצעות

כדי לענות על השאלה הזאת אנחנו נתייחס קודם כל להלכה ראשונה שמביא את האדמור הזקן בסימן שניים יוד בסעיף גימל בהלכות שבת אומר אדמור הזקן שיש מושג שנקרא רישה רישע זה אתה עושה את הפעולה על בטוח כמו חותך את הראש של התרנגול על בטוח אתה הורג אותו ריגה

דלוניכלה באיסור דרבנן אז שמה האדמור הזקן מדבר על שקים

שהיה תקוע בתוך החבית בימים ההם כשאנשים היו רוצים לשתות אז הם היו עושים חור בחבית גם שותים מאחור מוזגים מאחור וכשרוצים לסגור את החור חזרה דופקים סכין פנימה הסכין סותם את החריץ שנפער בחבית אבל מה קורה כאשר אתה דוחף את הסכין שולף את הסכין אם תרצה או לא תרצה אתה יוצא איזה שהיא רחבות מסויימת בתוך

הנקב שנוצר וזה נקרא שאתה עשית כלי אבל זה לא דבר שאתה מעוניין בו ואתה לא מכוון אותו אז אומר אדמור זקן שזה רישא שזה יקרה אבל זה לא ניח עליך אתה לא צריך את החריץ עבה יותר אז במקום צורך זה יהיה מותר במקום צורך

על על על הדבר הזה יש לנו שאלה גדולה

יש היום עוגיות

שכתוב עליהם אותיות

יש אותיות בעברית יש אותיות באנגלית אבל יש עוגיות עם אותיות

כותב אדמור הזקן בסימן שין מם בסעיף דלד

שאסור לתת לך

לילד הגיע בתוך הפה הוגה שיש עליה אותיות אל תיתן לו את זה בתוך הפה אתה יכול לתת לו את זה ביד כי הוא עדיין לא הגיע לגיל חינוך שהוא יודע שאסור לשבור אותיות אבל בפה אל תיתן לו למה כשאתה נותן לו בפה כי הוא אתה מאכיל אותו איסור איזה איסור איסור של מחיקת האותיות

רגע רגע רגע

מחיקה היא אסורה

משורה ומידרבנן תלוי מחיקה בשביל לכתוב אסורה מהתורה מחיקה לא בשביל לכתוב אסורה בדרבנן האם כשאני שובר את האותיות מעל העוגיה זה מחיקת האותיות כדי לכתוב עוד אותיות על העוגיה ברור שלא אז המחיקה כאן היא שור דרבנן

זה רישה שהאותיות היא שברו בשעה 3 בשעה שאתה אוכל אותם בטוח שהם ישברו

אם כן זה פרישה באיסוד דלא ניחא אני אכפת לי מי יהיה אותיות לא בבטן ישתבח שמו יהיה אותי עוד יותר אותם עוד מעט אתה צריך את הפרסומות בבטן אתה לא אכפת לך ריש הדרי באיסור דרבנן ואומרים לך אסור אומרים לך אסור אז פה אנחנו נמצאים במבוכה מצד אחד

אומרים לי להוציא את הסכין ועל ידי זה אני מחריב מרחיב את החריץ אומרים לי זה ריש על זה לא ניחא לוי סוד רבהנן וזה מותר

מצד שני אומרים לי שלאכול את העוגיה אני האדם הגדול לא יכול אני לא יכול לאכול אותה אמא עם האותיות אפילו שזה דרבנן וזה רישע דלא מאכלה ואומרים לי אסור לך לאכול אותה אז יש פה סתירה

סתירה מהותית בהלכה

אדמור הזקן

מיישב את הכלל הזה באמצעות משהו שהוא כותב בסימן

סימן ריש עין חית בסעיף דלד אומר אדמור הזקן מלאכה שאינה צריכה לגופה

היא לא אסורה מדיהורי הייתה אהבה אם אתה אוכל את אותה מלאכה שאינה צריכה לגופה אתה משתמש בה אין כבר את כולה שאינה צריכה לגופה כי אתה אוכל את זה אם הבסיס הזה אנחנו יכולים

להבין את ההלכה של העוגיה אתה לוקח את העוגיה אתה מכניס אותה לתוך הפה אתה אומנם לא צריך את שבירת האותיות אבל אתה מכניס את זה פנימה אתה משתמש בזה לתוך אז בזה אנחנו לא אומרים סקרי שאתה לא נכא ביסודה דרבנן שמה זה אסור אבל הסכין הוצאתי הכנסתי הכנסתי משהו לתוך הבטן שלי כתוצאה מזה לא

אז בזה אנחנו מקלים זה יותר פשוט

זה יותר קל

רק רגע עכשיו מגיע לרכב יש לנו עוד כלל עוד כלל בפסיקה שאני לא נחלק

שההלכה דנה ככה יש לנו שני סוגי איסורי דרבנן זה האדמור הזקן מבין בסימן שן יוד 1000 סי יש לנו שני סוגי איסורי דרבא יש לנו איסור שהוא איסור דרבנן בעצם זה דרבנן אבל

ויש לנו איסור דרבנן שהוא איסורנן נסיבתי בלבד

מה זה דוגמה לאיסור דרבנה נסיבתי

להדליק את החשמל בשבת שיש לך מנורות כאלה שיש להם חוטי לעצור דאורייתא אם תדליק את זה עם המרפא תתבש אז השינוי מוריד את זה אוטומטית מאיסור אתיסוד רבנן כי עשית את זה בשינוי אבל בגדול הדלקת האור זה יסוד תורה או יסוד דרבנן לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת זה איסור דאורי או איסור רבנן איסור

אז עשית את זה עכשיו עם המרפק אז בכוח הנסיבה עשית את זה בשינוי

אומר האדמור הזקן כלל איסור שהוא בעצם דרבנן בעצם הוא קל יותר מאשר איסור דרבנן שהוא רק נסיבתי דרבנן אבל הוא לא בשורשים שלו הוא יסודיי זה כלל שלו עכשיו נעבור לרכב

מנורה דולקת בשבת אני רוצה לכבות את המנורה הזאת וזה איסור דאורייתא וייסור רבני

כיבוי תלוי זה תלוי אם אתה מכבה את הגחלת כי אתה צריך את הגחלת כדי להשתמש בה כדי לעשות על האש אז הדאורייתא גם הכיבוי יכול להיות אם אתה מכבה את הגחנת כי אתה לא צריך את הגחלת רק אתה רוצה שלא יהיה פה אש אז דרך הבנן זה דוגמה כיבוי למלאכה דרבנן

נסיבתית כי השורש שלה היא כן דאורייתא אז רק בנסיבות מה אתה מתכוון אם אתה צריך אתה לא צריך

זה נסיבתי כשאתה סוגר את הדלת ובאמצעות סגירת הדלת המנורה נכבית אתה צריך את הכיבוי אתה לא צריך את הכיבוי אתה צריך את סגירת הדלת

אבל הכיבוי שנעשה פה השורש שלו הוא דרבנן האם אני יכול להגיד כאן רישע דלא ניחלי באיסור דרבנן לא חלק לכן כדי שזה יהיה חלק אני מוריד אותו לעוד רבנן אחד זה+ שינוי אז אני עושה לו שהוא גם עשה את זה בשינוי דחף את זה עם הרגל או עם המרפק+

שהוא רק עשה כיבוי גימל שהוא לא צריך את זה רשע דלא ניחאלה גימל גימל

דלת באיסור דרבנן באופן הזה אני יכול להטיל

נעילה תהיה בעייתית

עם המפתח פשוט הוא יאכל אבל אם זה חשמלי לא

אתה

לא יכול יום המפתח כי אתה מוריד את כל הארוחות

לא אבל יש מכוניות לפחות הסבירו לי אני לא יודע אתם תגידו את דעתכם שיש אפשרות אם הוא עשה לפני שבת הוא יכול לח לב את החשמלי כאילו יש לו אופציה לבטל את הנעילה החשמלית

ואז יהיה לו רק נעילה של מפתח

יש דבר כזה ככה אמרו לי מה אמרו מה מומחים יש דבר כזה

אז

נכון אז ברגע שהיא תהיה דירבנה

אבל

כן

נורת לוי דייר הבנה עכשיו אני חוזר ושואל אותכם שאלה

לא זה אסור זה אסור אבל לא מהתורה אלה מדרבנן

אני יכול להגיד לך הגיהנום של דרבנן הוא חם יותר משל דאורייתא תאמין לי

מספרים

שכל צדיק שנפטר השנה הראשונה שלו הוא יושב בבית דין של מעלה לקבל את הנפטרים האחרים כדי לפסוק להם מה מה עושים מה הדין שלהם למה בוחרים את אותו אחד

אשר מכיר את זה מכיוון שהוא מתעסק בזה כל הזמן

למה דווקא הוא כי במשך השנה הוא עדיין שייך לעולם הזה אז הוא מבין מה זה כסף מה זה זה מה זה זה אחר כך זה כבר מים הם לא מבינים מה מה מדברים שם בכלל שנה ראשונה הוא שם

אז מספרים על אחד הצדיקים שקראו אותו רבי יחיאל מיכל מזלוטן שוב הוא היה דורו דורות דורות 27 דורות של אנשים קדושים וטהורים שלא פגמו עם בריתם במשך 27 דורות אחד אחרי שהם קדושים הוא הגיע לבית של מעלה שנה ראשונה השיב אותו בתוך השלושה דיינים שדנים את האנשים שמגיעים

זה מכיוון שהוא היה כל כך קדוש

כל אחד שמגיע הוא רואה את כל התיק והיה שולח אחד אחד לגיהנום אחד אחד

התחילה מהומה בבין של בעלה משום שהיה גיהנום הלך כבר להתפוצץ כי הוא מילא את כולם שמה אף אחד לא יצא שם נקי ממנו משום שההצגות שלו היו מאוד גבוהות

אז הרעידו את העליונים ואת התחתונים עד שהעיפו אותו משם איך אומרים ועדה למינוי עידני דיינים

דאגו להוריד אותו משם אז אתה שואל אותי איזה דין יותר קל האם הדין של הבני אדם או הדין של אלוקים אל תהיה בטוח שלבני אדם יותר קל מתנה

אור יש עוד כמה ימים

זה לא מוסכם על כל הפוסקים זה כבר נתון למחלוקות לכאן ולכאן אנחנו פוסקים שיש בזה רק

את האלמנט הזה של המוליד דרבנן

עכשיו אני יודע שאתם לא מעשנים

אבל בכל זאת אני אשאל אותכם

על הסיגריות יש את האותיות באנגלית קצת לפני הפילטר

יום טוב

אלה שמעשנים יש את פוסקים שמותר להם לעשן ביום טוב לא בשבת ביום טוב

כשהוא מעשן הוא שואב את האוויר פנימה ובעצם יוצר הצתה של האש והעז שורפת היא שורפת את הניא היא שורפת גם את האותיות שיש על הנייר והשאלה הנשאלת האם את המחיקה דיברתי קודם על העוגיות האם את המחיקה הזאת שהיא סיגריה

מותר לה לעשות ביום טוב ביום טוב אסור למחוק כמו שבשבת

זה

רישה דלא נייח אבל האם זה דומה לסכין או זה דומה לעוגיות אתם אחרי יום עבודה אבל בכל זאת אתם מקבלים את המצח ועונים לי

זה לא דומה לעוגיות כי העוגיות זה נכנס פנימה זה לא נכנס פנימה כיוון שזה לא נכנס פנימה אז קיים פה הכלל של רישע זה לא נלך על היסוד הרבנה ויהיה מותר לו לעשן זאת אומרת ראש אני ממליץ לו אבל מבחינה הלכתית יהיה הדבר הזה מותר

כן טוב חברים אחרי שאנחנו דנו בסוגיה הזאת שהיא סוגיה יסודית

בשבת אני רוצה ברשותכם לשאול אותכם שאלה שקשורה לשבת אבל גם ליום חול היא קשורה לסעודות שבת לאום

מים אחרונים

למה אנחנו עושים מים החולים

בפשט ניגלה כתוב שיש מלח סדומים

ומלח

מלח מסוכן לעיניים

וכדי שאנשים לא ישימו את העיניים ידיים אז אנחנו צריכים ליצור את הידיים אמר לי רב מרדכי אליהו פעם שהיום אנחנו כתוב בהנחה שאנחנו לא יודעים מה מלח סדומים אבל אנחנו לא יודעים אבל הוא נמצא ולדבריו הטעם הזה אומר שגם נשים צריכות לעשות מים האחרונים למה

כי יש אלא סדומים

אבל שאל אותי בן אדם שאלה מעניינת

יש לו מטפחות לחות

הוא יצא לטיול והוא שכח לקחת איתו מים אחרו והוא נמצא בדרך+ מעט הוא הולך לקנות מי עדן לשתייה אבל עכשיו פה איפה שהוא הולך לברך אין לו מים האם הוא יכול לעשות לכתחילה מים אחרונים הם עם- לחול

אז אמרתי לו על פי ניגלי כן על פי נסתר לא

מה לי תסביר מה אתה מתכוון אומר יש עוד טעם למים אחרונים שברגע שאתה שופך נופלות טיפות טיפות האלה זה יניקה מסוימת שנותנים לחיצונים

ברגע שאתה עשית עם מטפחות לחות אתה אומנם ניקית את הידיים מהמלח זומי אבל אתה לא פתרת את הבעיה של לתת משהו לחיצוני אז הוא שואל אותי ומה גובר על מה מה לפי מה הולכים לפי מה פוסקים פוסקים לפי החיצונים של הקבלה או פוסקים לפי ההלכה אז ההלכה היא חיים מביא את זה להלכה

ההלכה היא שהולכים אחרי הפשט ולכן במצב כזה של בנאדם

אין כלי ואין מים יכול לעשות לנגב עם איזה שהוא משהו לח עם איזה מטלית לח

יש יש יין כתוב בהלכה לא זה צריך להיות משקה כזה שלא מלכלך כן אני לא יודע אם כל המלכלך יותר מאשר הוא מנקה אבל יכול להיות שאת המלח סמית הוא מוריד רק יין נסרו מפני כבודו של היין כן לכאורה הוא יכול לעשות גם עם כל הק שלא יעשה עם תרכיז

מישהו שאל אותי שאלה מעניינת

תמיד החסידים אומרים הזכרת את הממשקה תמיד החסידים אומרים שהאלכוהול למה שותים אותו בהתוועדות מכיוון שגם כשאתה שם אותו במקפיא הוא לא נכפא הוא אומר הוא שייך לעניינים שהוא נשאר חם תמיד וזה אז הם אומרים לי איך האלכוג שלי הצליח להתגבש אם הוא כזה חסיד איך הוא יוצא

אז אני עניתי לו

מתערבב עם הקורונה ומתבלבל יכול להפוך להיות על כל של גם כן אם הוא לא עושה עבודה עצמית לשמור את עבודת הפנימיות שלו זה יכול להיות אצלו גם כן

שיש להם טיפות

כתוצאה של טמפרטורה אז אנשים עושים מים

מעבירים את עצמאות על הטיפות האלה

אני מקווה שאלה נהדרת ומה עונים לוחכמי כפר סבא בעקבות מה שלמדנו עכשיו

שעל פי הנילה זה בסדר אבל על פי הקבלה לא נוטף להם כלום

אפילו לטוב אז עדיין זה לא מושלם מצד זה שזה צריך לבוא מכלי לפחות מלכתחילה תן לי בבקשה תנסה הנה זו הבחשה

כן יש טיקטפים

כן איך אומרים בוא נגיד שיש לו פה שתי בחינות

היה מנהיג לגמה ניסן אבל עדיין אין לו את השלמות של הכלי אין שלמות עדיין

מטפחת לחר

אז תראה אם הוא ישפשף יפה אז הוא יגיע

לעוד

תלוי

אם מגיע זה טוב ואם הוא לא מגיע זה לא טוב כאילו זה תלוי במציאות תלוי במציאות

ואחרי שאנחנו מדברים על מים אחרונים אז מילה על מים ראשונים

אדם נטל את הידיים שלו

אחרי שנוטלים ידיים לא מדברים כידוע לכולם

פתאום

מגיע הביתה

מישהו מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב ומאוד מאוד מאוד יקר שהוא לא ראה אותו כמה שנים שמח מאוד לראות אותו

האם מותר לו לבוא ולהגיד שלום עליכם מה שלומך ברוך הבא אבל עם הפה סגור

לא הוא לא בעל הבית הסיפור היה עם נכד ואיזה סבתא שאיך אומרים הגיעה והוא לא ראה אותה הרבה שנים

האם אני יכול להגיד לה או שצריך להגיד לה

זה כאילו ברוך הבא הראשון

האם מותר לו לדבר על בהלכה הזאת הייתי אומר שיש כאן פשט ויש כאן גם

זהו כבוד כן יש כבוד

מה אתה אומר הרב דובר

הם אומרים שאפשר לדבר

ומה יהיה אם הוא אשכנזי משהו חבדניק

אז קודם כל ככה סתם מה אני יש דברים שאם אתה הולך איתם העמידו דבריהם

בשורה אתה מגיע למסקנות מסוג אחד אם אתה הולך כמו שאומרים במידת חסידות אתה תגיע למסקנה אחרת לדוגמה

בהלכה כשמדובר

לא לדבר בין נטילת ידיים ולא

הבית יוסף כשהוא מביא את ההלכה הזאתי אז איך הוא אומר הוא אומר טוב לא לדבר הוא לא אומר אסור לדבר זה טוב לכן תבינו למה התימנים זה לא זה לא זה לא הלכה זה טוב

בברכות קרית שמע מותר לדבר או שרק

בברכות שמיעת או שרק טוב לא לדבר

אסור ואף על פי כן אנחנו מוצאים גם במשנה וגם בהלכה שאם בא בן אדם חשוב אז אתה יכול מפני הכבוד מפני היראה יש מה שמותר להשיב יש מה שמותר לשאול בברכות קריאת שמע אז לכאורה לפי החשבון ההלכתי על דבר שהוא בוודאי אסור בכל אופן מפני הכבוד מפני היירה לפי החלוקות השונות מותר לך אז דבר שהוא שייך רק לתוך

בוודאי שאת פני הכבוד ופני העיר איה מותר זה לא יחשב כהפסד

אבל אתם ראיתם פעם מישהו שמדבר בברכות ליד זמן בפני הכבוד על פני העיירה יצא לכם פעם לראות דבר כזה שאיך אומרים אפילו מישהו חזר מהרבי הוא מגיע ככה ונכנס לבית הכנסת ובדיוק המניין של 6 וחצי נמצא באמצע דקות כיעד מה

ופתאום הוא רואה את הדברים רץ אליו ככה

רבים בואו בואו באמצע בדיקת ראיתם פעם דבר כזה אף פעם למה

לו יודע גם כן זה אפילו

לדבר

אבל מפני הכבוד מותר

התשובה היא זה שהיום אין לנו כאלה אנשים מכובדים

שאנחנו צריכים בשבילהם זה תגיד איזה שר גדול איזה מה אין לנו כאלה בית היום יש לנו אנשים כאלה שהם מבינים והם לא יעלבו בזה שאתה לא ענית להם

אז אני אומר שאותם הסברות אני יכול להגיד גם ביחס למה גם ביחס לעניין הזה של שבכת המזון

על סבתא אני עכשיו נטלתי ידיים יודעת גם אם לסבתא שעדיין לא דתית יודעת שאתה דתיים מבינה את זה וזה לא סוף העולם אבל אם אתם שואלים אותי דין מי הדין

זה לכאורה צריך להיות מותר

מכל שכן

והיו אנשים גרים

הרבה זמן שההבורי

מה שאמר פה הרב אריה ככה בעדינות ובצנאה אופייניים זה בעצם חידוש מאוד גדול שהוא נוגע להמון לא רק לעניין נטילת ידיים

יש בשולחן ערוך הלכה שצריכים לברך על אדם שלא ראית אותו 12 חודש מחיה המתים בשם ובמלכות

יש הנחה במבחן ערוץ שהאדם שלא ראית אותו 30 יום אתה שמח לראות אותו אתה מברך עליו

עכשיו מכיוון שאתם אנשים

מכובדים וחשובים ומנוסים וותיקים אני רוצה לשאול אותכם מתי פעם אחרונה אתם בירכתם שהחיינו או מישהו

ואם כן מתי פעם אחרונה ברכתם את חייה עמיתי מרגיש להערכות פסוקות בשולחן

עכשיו היינו סגורים לא ראינו חברים מהעבודה

כן אני גם אומר כל פעם שאתה כן אתה הולך אתה רואה את הרבי אתה אומר שכן אבל פה יש משהו

אומר רבי אדם משהו חשוב הוא אומר היום אחרי השלום ראית הרבה אנשים מהעבודה

אבל

היום כשאנשים משוחחים ביניהם בקלות הם יכולים לראות אחד את השני ולשלוח תמונות

המרחקים

איך אומרים שנה משהו אני רוצה לומר לכם יהודי שהחזיר אלפים של אחינו בני ישראל אפשר להגיד החזיר עורר לי תשובה על אלפים של יהודים אמר לי משהו כזה

פעם אדם היה יוצא מארץ ישראל

פה יש אטמוספירה מיוחדת פה כאשר

אדם איך אמר לי פעם מישהו אני חושב לעשות מבצע אני מחלק כרטיסים לצאת מהארץ לא סמינרים לא כלום כרטיסים לצאת מהארץ מי שיוצא מהארץ חוזר לשם 50% חוזר עושה תשובה אז אומר לי אותו יהודי שעורר הרבה יהודים בתשובה אומר שזה היה נכון בשנות השבעים

והשמונים והתשעים והאלפיים העשר השנים הראשונות אומר העשר שנים השניות שהתפתח כל כך הנושא של מצלמה בפלאפון ואנשים שולחים על ימין ועל שמאל תמונות תמונות עצמיות שהם עושים לעצמם וידאו וכולו אומר הבן אדם יכול להיות על הרי עם אליה והוא מרגיש בבית

הוא לא משתחרר מהאטמוספירה של הארץ

נמצא באוסטרליה הוא כל הזמן נמצא באיך אומרים באקשן הזה ואותו דבר הפוך הם חיים אותו על כל צעד ושעל כמוה אומר זה גרם

פייחוד

פי חוק עכשיו אני לא באתי להגיד את זה בשביל לבכות באתי להגיד את זה כדי ללמוד כבר הלכה היום שאתה לא רואה בן אדם אז לא ראית אותו פיזי אבל יש לך כל כך הרבה אפשרויות לראות אותו זה לא חדש לך אז ממילא שמחת הלב קצת קעתה ובמילא לא על זה דיברה ההלכה אז אני חוזר למה שאתה הערת לא על זה דיברה ההלכה כשהיא אמרה תברך

שחיינו ותברך מריה האמיתי ועל דרך זה זה הסברה שהוא אמר לגבי נטילת ידיים אז לסבתא הזאת היא שהגיעה עכשיו אתה רואה ולא יודע ברוך הבא סבתא שלום עליכם היא ראתה אותך אתמול ושלשום ודיברת והיא דיברה אליך והכל ככה במהירות של מי יכל לחלום על זה בשנות התשעים אפילו בשנות התשעים

אז מה אז זה כבר כהה קצת אז אני יכול לבוא ולהגיד שזה

עוד הלכה בהלכות שבת

אנחנו יודעים

שיש הנחות שברורות בהלכות שבת ימינה מותר יש הנחות ברורות בהלכות שבת שהם שמאלה יש הלכות שהם לא ברורות

זאת אומרת נוהגים מאשר הוא מסוים אבל האיסור לא ברור נלאו חכמי הדורות להבין את האיסור אחד מהדברים או שניים מהדברים האלה זה אופניים

בשבת לא חשמליות אופניים

וקורקינט זה בכלל

אופניים ומטריה

אופניים בקיץ במטריה בחורף האופניים המטריה זה שני דברים שהמנהג המוחלט זה לאסור אותם

ולא ברור בדיוק מה הוא האזור שלהם

לכאורה אוהל אז אני יכול להשאיר מטריה פתוחה אני יכול לשים אותה על מטריה מנסים להגיד כן אבל אתה עושה על עצמך אבל זה היה אוהל כבר קודם

מה קרה הוא העיל שמתי את המטריה ככה היא כבר העילה

ועד כדי כך

שהיו כאלה שרצו להתיר את המטריה אבל

זה היום זה לצאת מחוט מחוץ לקונצנזוס מטריה זה מחוץ לקונצנזוס למה חוששים שאתהלטל אותם מקום שאין עירוב כל מיני הסברים מיוחדים

העיקר לא לסימטריה

שניה אחת כן כן הדבר השני זה אופניים אני בעצם רוצה להגיד הלכה אחרת לגמרי

אני לא חוזר על ההלכות האלה אני רק זה הקדמה

לך חדשה אני משתדל להגיד דבר חדש כל פעם לא רק לשחזר את הישן אבל כי ההקדמה אני צריך למדתי בשיעור שעבר שבלי הקדמות זה לא הולך עשיתי מהר מידי ואז היה לי יש אז בהקדמות לאט לאט אופניים מה אתה עושה שמה אין שם חשמל אין שם כלום זה כלי שימושי אז חוששים שתצא איתו מחוץ לעירוב ותשכח חוששים שתצלצל בפעמון חוששים שתתקן את השרשרת

כל מיני דברים אבל זה יסורים צדדים נשענת השאלה לפי זה

נכנסתי לבית כנסת שהוא משמש בית כנסת רק לימות החול לא לשבת יש דברים כאלה אין מניין בשבת רק ביום חול בית כנסת קטנה זה קורה כאילו שיש להם אולם גדול ליד תפילות שבת ואולם קטנציק למלחמה ערב של יום חול הם לא פותחים את האולם הגדול יום הוליויה עכשיו יש כל מיני חברה מעלים

הם מביאים את האופניים שלהם הם לא רוצים שזה יגאל

אז לפני שבת הם מכניסים אותם ככנסת הקטנה

שליח רצה לעשות קריאת התורה של 10 הדיברות ביישוב איפה שהוא נמצא אומרים לו זה הגביים לא בבית כנסת הגדולה כי אנחנו שמה פה שיעורים יש שיעורים חג השבועות אחרי צהריים קריאת התורה אם אתה רוצה בבית כנסת הקטנה

אז הוא בא ביום ערב חג סידר את החשמל כדי שיהיה לו לאחר צהריים של שבועות הכל הוא עשה

אבל הוא לא ציפה שמישהו החשמל לא דלק מתחילת שבועות הוא דלק מחר אחרי צהריים הוא לא ציפה שיבואו החברה מהנשא אחרי זה ומילאו לאופניים שם לא אופניים חשמליות אבל אופניים

אני לא יכול לעשות ככה להביא אנשים האופניים עומדות על הבמה זה בכלל שאלה האם מותר להשתמש בבמה עומדות עליי כאן ככה עומד לך זה כמו

אני יכול להוציא את האופניים החוצה שפכ לא משנה אותה שאלה לשבת

ישנה הנחה מאוד מעניינת הראשון שכותב את זה זה הפרי מגדים הוא כותב את זה בסימן קוף למה בית זין בסמן קוף למה חית באיכות שבת יש למד חית סליחה

דבר מעניין הוא אומר דבר שהוא אסור הוא מוקצה בשבת אבל הוא לא מוקצה בשבת כי מעיקר הדין הוא אסור הוא מוקצה בשבת מחמת חומרה בלבד

אין איסור מוקצה בדבר הזה

על מה הדוגמא שהוא נותן מטאטא אומר המטאטא אם יש לך רצפה של חול מותר לך לטאטא בשבת לא אז יש גזרות שגזרו על רצפה עם אבנים שלא תבוא לעשות את

הרצפה של החול חוץ מהבריימים שלנו שכבר כולם עם רצפות ולא יבואו לעשות את זה אז אומרים שלא גזרו אבל מעיקר הדין

רצפה אתה לא יכול אתה לא יכול לתת אותה היום כן אבל בעיקרון בדין האורגנה לי את הרצפה לא יכלת לתתות כי חוששים שמא תבוא לטות את החול

אז המטאטא הוא בעצם כלי שאתה לא יכול להשתמש בו אני מדבר בימים של הפרי מגדים זה לא יכול להשתמש בו ואף על פי כן עומד הפרי מגדים

מותר לטלטל את המטאטא הזה והוא לא מוקצה ולמה הוא אומר מכיוון שהאיסור הוא לא איסור עצמי אין פה בעיה במטאטא יש פה איזה שהיא בעיה של חומרה שלא רצו שתבוא

להגיע לאיזה שהוא איסור אחר הביטוי עצמו על הרצפות

הוא לא דבר בעייתי זה סיבה חיצונית לאסור את זה

הוא לא כפי שמסור איסור אלא

איפה רגילה

כלי של איחתה שהוא ייסור

כן

אבל לצורך גוף המקומות והוא

אין בעיה

לא עכשיו השאלה לא לא לא לא אבל אם אני רוצה לתת לו את הרצפה אני לא אשו וגומות

אז זה רק זירה אז השאלה היא אם אני אוסר את המטאטא בדין מוקצה בגלל הגזירה הזאתי זה שאסור לטאטא את הרצפה בימים של הפרימינג זה פשוט לכולנו משום השוואת גומות ברצפה של חול

אבל מה יהיה הדין כאשר אתה עושה רוצה רק להזיז אותו ממקום למקום

האם גזרו עליו מוקצה בגלל הגזירה הזאת או לא על זה הנקודה של הפרינגדים אז הוא אומר לא במקום אחד הוא מסתפק

אבל דרכו של הפרימנגדים כל דבר לכתוב צריך עיון בגלל הענווה שלו אבל מקום אחד הוא מסתפק במקום אחד הוא כאילו אומר בפשטות שזה מותר אם אני לוקח את היסוד של הפרי מגדים ואני מתייחס על האופניים האופניים הם הרבה יותר קלים מהמטאטא של הזמן של הפרמגדים

משום שהמטאטא עוד היה גזירה

מזל טוב אל תעשה פה כדי שלא תבוא לטות פה אבל כשאנחנו מדברים איתכם על אופניים שבעצם בחזל בגמרא במשנה אין לנו דיבור על אופניים אין התייחסות לאסור אותם אלא חכמי הדורות ברוחב בינם מחשבתם הגיעו למסקנה שזה לא כדאי אז בסוף יצרו מן איסור אבל האם היצירת איסור הזאת גורמת שהאופניים האלה יהפכו להיות מוקצה

התשובה היא לא

מלבד זאת גם אם זה היה מוקצה כפי הנראה זה לא היה יותר מאשר מוקצה מחמת איסור שלצורך מקומו מותר לו לטלטל אותו אבל אני אומר אפילו בלי זה אפילו בלי ההיתר הזה היום בלי הסיבה הזאת היא מותר לו להוציא את האופנייםצה ולכן גם בבית עם האופניים נמצאים אני יודע שם

במרפסת ואתה רוצה להגיע לאיזה שהוא ארון ומפריעות לך

מותר לך לטלטל אותה

שאתה צריך את מקומם

זה מוגזם ברמת איסור

בעצם האיסור של היסוד של החידוש של הפרינגדים וככה מביאים אותו להלכה כמה שמירת שבת כהלכה אתה מביא את זה להלכה ספר של מי יהודה על הלכות מוקצה מביא את זה להלכה על קוט יוסף מביא את זה גם כן להלכה מה היסוד וזה מה שאנחנו צריכים לזכור בראש היסוד הוא שכל דבר שהוא לא אסור מעיקר הדין אלא רק מצד חומרה

לא החילו עליו דיני מקום

אומרים לך כרגע

עם חשמל

מגילות בארבע 10 1000 ש"ח 5000 ש"ח

מה האופניים רגילות אבל זה אתה יודע רק לאלה שבתחרויות

זה לליל לא חוק זה חומר מיוחד שקל מאוד או משהו כזה

אופניים רוצה בתור ספורט ממש לא משבוע בטוח אני משקיע את זה ב-5

בטוח

של 1000 ש"ח אתה קונה אופניים חשמליות

של

הספורט

פעם סליחה בקשר לזה אופניים בשבת גם אם אתה יודע לפני שהשבת לפני שבת של

ום

אין פר

באופניים

ככה

רק יש את

ולב חלק אנחנו בבית כנסת

לא אם אתם רוצים לצייר את השאלה שלכם שתהיה עסיסית תציירו אותה ככה

הרב אחרי שאמרת את השיעור שלך יום אחד אנחנו רואים את עוזי הולך בשבת עם האופניים ביד ברחובה של עיר שואלים אותו עוזי מה אתה עושה אז הוא אומר יש ערבוב בעיר הזאת ברוך השם נו אז מה

אז מה אבל אתה עם האופניים

אני לא נוסע אני מפחד שהם יגנבו ואני לוקח אותם לא לצורך גבוה לא לצורך מקומו אבל הרי אומר בשיר שאין בהם דין של מוקצה

אז זה לא לצר גופו או לצורך הגבוה זה לצורך עצמו כדי שלא ייגב אני הולך איתם איתי לכל מקום

למדנו בשיר שם אותה ואז אני מקבל טלפון מהרב דאלי הרב אתה שומע מה אתה עושה פה

ההוא הולך עם אופניים בידיים קטן מה אתה עוזב אותה

קודם כל זה קשור למה שהזכרתי קודם שיש את הדין מה שנקרא ציון במשפט תיפדה בשבוע בצדקה זה הדין ויש לו חרבה ירושלים מפני שהעמידו דבריהם תורה

כולם הלכו שם עם אופניים ביד

כאילו דין תורה מותר הכל בסדר אבל זה ככה ראוי זה ככה נחמד זה ככה כבוד זה לא כבוד אבל אני לא יכול להגיד לך שזה אסון אז יש דין ויש

זה לא מתאים לשבת אני אתן לך דוגמה אחרת

לא זה ליסוע באופניים זה כבר לנסוע באופ

וע באופניים אני אתייחס עוד שניה אני אתייחס לנסיעה באופניים אבל אני אתן לך דוגמה אחרת

תאר לך דני שאתה צריך לעבור דירה

יש לך ברוך השם ספרייה גדולה

והמעבר צריך להיות ביום ראשון אין ברירה אתה צריך לה הבאת כבר מלא קופסאות מהמכולת הבית מלא קופסאות בנויות אתה לא צריך לבנות אותם מותר לך למלא את הספרים בתוך הקופסאות

הספרים של הספר בשבת הספרים הם מוקצה ספר הוא לא מוקצה בשום דרך שלי מותר לי למלא את את

הספרים בשבת

למה

מה אני מכין אתה יודע מה אני אני אהיה

בוא תראה אתה יודע מה כמו מתנגד אני אעשה עכשיו

אני אפתח כל ספר אני אפתח אני אשים אפתח אסתכל מילה ואשים אפתח ואעשה מה אתה אומר על הפטנט הזה

איך אומרים זה קשה אבל מסליח זה בדיוק העניין היות לזה מקור בהלכה וסימן שאלה מדגיש

שאסור לבן אדם לטרוח בשבת אפילו דברים שהם לא מוקצה אפילו שזה לצורך השבת ולא הכנה משבת לכל אבל הוא מזיז מזיז מהחלייתם אתה יודע מה עברת דירה לפני שבת

כל הספרים שלך כבר בתוך הארגזים והארגזים פתוחים הספריות מוטי כבר בנה אותם קבועות בקיר הכל בסדר

עכשיו האם מותר לי לפתוח את הספרים לשים אותם בתוך הארונות אז זה בדיוק הדוגמה של שינצל מד גימל אתה טורח תירחש לא שייכת בדיוק לשבת זה לא תקין זה לא בסדר אבל אם בן אדם ירצה להתעקש איתך איפה בדיוק זה כתוב

וזה לא יכול למצוא כל מיני היתרים אבל זה מסריח

אני אומר האופניים נמצאים על התקן הזה זה לא יפה אבל אני לא יכול לאסור את זה לא יכול לאסור את זה

לא

אני צריך את זה

בנוגע ל כן באמת יש מי שמביאים את הפסוק הזה כדי ללמוד את העניין אבל בנוגע לנסיעה על אופניים

למשל מתיר נסיעה לא באופניים בשבת

אתם שמעתם על המקובל רבי יהודה סטיה שהיה ככה עם נשמות וגלגולים ודיבוקים וכל מיני הוא היה נוסע על אופניים בראש השנה כדי לזכות יהודים פגיעת שופע

עכשיו זה לא התקבל זה ותראי יש פוסקים של מתירים אבל זה לא יתקבל איפה אני משתמש בהיתרים האלה

שיש לך משפחה

שהם רק עכשיו התחילו לשמור שבת

ואם הם לא יסעו ככה כל המשפחה ביחד אתם מכירים את הישראלים ככה ביחד נסיעה על אופניים

והם לא יסעו ביחד הם חוזרים למכונית אז אני בא ואני אומר להם תשמעו לא מקובל לנסוע באופניים בשבת אבל הרבה יותר קל לנסוע באופניים מאשר לנסוע במכונית

אתם מתייחסים לניסוח שלי לא אומר להם תיסעו באופניים הרב מתיר לנו ליסוע באופניים

לא זה לא

ואז באיזה שהוא שלב הם איך אומרים עולים על הזה רואים את אור השבת מקבלים את

ההרגש הפנימי של השבת

עוד שתי הלכות

של שבת רק רגע אני רוצה לראות משהו יותר חשוב

הו זה שאלה טובה מאוד לחורש

בחור שנאנס וקם מאוחר ואם התפלל במניין יאחר ללימודו הקבוע האם בכל זאת הוא צריך להתפלל במניין או להתפלל ביחידות

שאלה

אדם קם מאוחר אני קל יותר להגיד את זה על בחור כי הסדר של הבחור נגיד יש לו יש לו כמה חסידות זה שעה 7

משבע עד 8 או תגיד תלוי באיזה ישיבה ישיבה קטנה ישיבה גדולה חוץ לארץ ארץ ישראל אבל לא משנה בגדול הוא צריך להיות ב-10 וחצי רבע לאחד 10 בתחילת סדר ניגליה עד שתיים יש לו חברותה החברותא יחכה לו בשעה 11 אפס אפס יחכה לו ללימוד

הוא ישתבח שמו

קם

בשעה

9 וחצי עד שהוא ילך למקווה זה יהיה רבע לעשר 10 עד שהוא יגמור את התפילה שלו וכל זה ועם כל ההכנות ועם העוגיות שלפני והארוחה

זה יהיה אחד 10 ורבע 11 וחצי אולי אפילו מאוחר יותר החברותה מחכה לו

לא חברותא בזמן

ות לא במקום מצא חברות הא אחרת אבל

בזה הוא צריך זה השאלה היא

אם הוא עכשיו יקום ירוץ למקווה טיקט יתפלל ביחידות הוא יגמור את התפילה בערך ב-40 דקות

והוא יעשה הוא יוכל לרחוץ את עצמו ובאחת 10 לאחת 10 ועשרה הוא יוכל להיות אבל אם הוא יעשה את כל הזה ומניין ובית מנחם ועניינים אז אני לא מדבר על עונת קורונה שהרבה אנשים מתפללים ביחידות אני מדבר איתכם בזמן רגיל

מה גובר על מה הביטול תורה או התפילה במניעה זה בעצם מה

כותב הראש

ביטול תורה זה לא סיבה לדחיית תפילה במניין

ביטול תורה

תבטל תורה בשביל להתפלל במניה

מה הסיבה שלו הסיבה שלו זה רוח הקודש אני לא סיימתי עדיין הסיבה שלו זה רוח הקודש גלויה

מה הוא אומר הרבה אנו מבטלים מן התורה בלאו אחי אז מה קרה שם בגלל התפילה במניין אתה איך אומרים

צדיק הרבה על חשבון תפילה במניין אתה כל כך חשוב לך התורה תקום בזמן אבל כשהבן אדם לא קם בזמן

תתפלל במניין איי חיים אני אתפלל עכשיו במניין הרב אני גומר את היום שלי בשתיים אני מתחיל רק בזה וזה וזה וזה תתפלל במניין זה הסרט מעניין מאוד כל האחרונים שאלות שאלות ותשובות פרי עץ חיים הליכות שלמה של הרב של לא מזלך+ כולם טוענים

זה איך אומרים הם אומרים את זה מסברה מרוחב דעתם כי הרי כתוב במפורש

לימוד תורה כנגד כולם ואנחנו רואים שבהלכה תלמוד תורה של רבים יש לו פריבילגיות אחרות

אז הם רוצים לטעון שכל הדברים שאמר הראש זה ביחס ללימוד האישי שלך

אבל אם כתוצאה מזה שאתה תתפלל במניין יהיה בן אדם אחר שיתבטל למשל אתה צריך למסור שיעור אז השיעור יתבטל בגלל התפילה במניין שלך או שהחברות אז לא חייב להיות 20

הוא לא ילמד תורה כראוי בגלל שאתה זה הם טוענים לא על זה דיבר הראש ובמקרה כזה התפילה

התורה תגבר על התפילה במניעה ואתה כדאי שתעשה את את התפילה שלך ביחידות ואת התורה תגיע בזמן כדי שלא יהיה ביטול תורה למישהו אחר

אם אתה לבד זה הראש

קודם תפילה בבניין ואחר כך אחר כך תורה

לפני התפילה כבר התחילה ואתה

זכות בלימודים

יש כאן שאלה שהיא שאלה עם השקפה חבדית כי

זה קרה לי בשני מקומות בוא אני אספר לכם זה קרה לי בשני מקומות זה קרה לי בחבד וזה קרה לי באיזה מקום אחר

שאני רואה שההכרזה נעמד והוא מתפלל לבד

תפילת ליל שבת חזל אולי מתוך 70 איש בבית המדרש יש לו בקושי מניין מצומצם כל השאר עסוקים עדיין בלימודים לא ליל שבת ליל שבת עסוקים עדיין בלימודים

אז זו הכנה לתפילה אני לא יכול לזלזל בזה וזה היה מנהר אז הוא מקדם

אני רק שואל שאלה אחת באמת מה מפריע לחברה הצדיקים האלו להמשיך את הלימוד אחרי התפילה הרי הם יצטרכו להתפלל אז מה הבעיה שזה יהיה אחר כך אז הם טוענים שהתפילה שלהם אחרת

מי שאצלו התפילה אחרת אין לי מה להגיד אז אני מקבל את זה אבל אני הרבה פעמים רואה

אבל הראש המעלול לא ידע שלא סתם הראש הממל הוא אמר שאם זה עניין עצמי שלו וגם אם זה אלימות שלו הסרטונים והסדר הלימוד שלו והכנה לפחירה שלו

הראש לא דיבר על הכנה לתפילה שכאילו לימוד חסידות לפני אפילו לא דיבר על זה הוא דיבר על זה זה שאתה תלך למניין אז אתה יודע מניין זה קדיש עם זה וזה לוקח יותר זמן

אבל אתה פנור במיליארד בסופו של דבר הרי המיליארד התקדם

אנחנו חייבים לחלק חברים אתם אתם לא שמתם לב הראש דיבר על פי ניגלה פשוט אם בא בן אדם ואומר אני

לומד חסידות לפני התפילה

ואני לא מתפלל במניין כי אני מתכונן לתפילה עמוקה יותר אני עושה את זה בשביל התפילה

כן בסדר הוא התחיל יותר מוקדם בוא נדבר על רב ניסאן אמנו הוא התחיל קודם והוא לא הגיע לטענה המתאימה איך מותר לו לפי הראש לזה הראש דיבר תורה ותפילה תורה ותפילה מה קודם למה והוא אמר שהתפילה הקודמת התפילה בבניין הקודמת אבל אם זה האדם עושה את זה בשביל תפילה איכותית יותר אז השאלה היא האם להתפלל תפילה תפילת יחיד איכותי יותר

בתפילת רבים הרבות נשיאינו פסקו שהתפילה האיכותית עולה יותר אבל השאלה היא האם באמת בסוף התפילה היא איכותית יותר וזה ידיליש בינם של כל אחד בדרגה שלו כל אחד זה להיות אמיתי

לנו זהו

לא יודע

לפסוק על דור זה קשה לי אני איך אומרים ראש על ראש לא על דור

לא זה להבין אלא אני שואל שאלה שאני חושב שקיבלנו את התפיסה הפוכה שכבר התפילה ביחיד זה דבר שהוא זה בסדר אני יכול לבוא בבוקר

וזה בסדר גמור שכאן וכאן וכאן הם בכלל מחוץ למדינה זה ברור שהם עושים

מניין

עכשיו אני רוצה להבין בוא נבטל ברוב בוא נבטל ברוב שהיום הדור הזה באמת יכולה מציאות כזאתי שאנשים עושים הכנה לתפילה ומוצרים

תראי אני לא יכול להגיד לך שאין בחורים צדיקים יש אז

יש לנו אבל השאלה אם אנחנו מדברים

למה לא כרטיסים יש לנו

כאילו מה

לשנות נוהגים של ימי קדם זה קשה אני לא מצדיק ואני אדרבה אני באתי אפילו קטעתי אותי באמצע אני הלכתי לדבר על זה תקחו בחשבון האדם חייב להיות כנה עם עצמו בכל התחומים של החיים אבל גם בתחום הזה האדם צריך להיות קנה עם עצמו

האם התפילה שלי המאוחרת לבד

= יותר מבחינת הרגש

בעזרת השם מאשר התפילה של הציבור במניין למה אני אומר את זה משום שגם אני הייתי בחור וגם אני הייתי בישיבות ואני ראיתי כאלה שהתפילה שלהם אחר כך כל כך מהירה כי הם כבר רעבים פעם שנייה אחרי האוכל של הבוקר והתפילה שלהם כל כך זריזה וכל כך בלי כוונה וגם בזמן כל כך קצר שאז אני באמת אמרתי את מה שאתם אומרים אני לא יודע אם זה=

היא תתפלל עם המניין זה כבר יהיה יותר לאט ויותר בכוונה מאשר אם תתפלל אחר כך

אבל עדיין אם יש בן אדם שאצלו התפיל בכוונה ועם הכנה והכל

צה שנתפנה לבד והייתי אצל יותר לאט הבחירה במניין יותר מייד

וזה משתנה אז למעשה חברים יד איש בנפשי וכל אחד יעשה את החשבון שלו אני לא מוציא קריאות לכל הדור אני מוציא קריאות ליד ההיש בנפשה

לקבל את עצמי שמה שלא אני אהיה ברגע שאלב בעבר אני רוצה להגיד לשאול בכל הכוחות בחורף בכל פורום בא לי אני צריך לקבל את עצמי להגיע בסביבות הדברים לא אומרים

שום

דבר לא ימינה לא שמאלה שאני אגיע עד היום

זה המטרה העברית שלי

מבחינה הלכתית בוודאי

אני זוכר אני זוכר את הרב מאיר צבי רוזמן בכפר חבד עליו השלום הוא היה מגיע מוקדם אני זוכר ראש השנה הוא היה יכול להגיע בשלוש וחצי 4 לפנות בוקר להתחיל תפילה הכנות לתפילה קודם מאז שאפשר להתפלל לא היה מתחיל בימים הנוראים

התפילה מתחילה 8 8 וחצי והוא היה מגיע לשמונה 10

אחרי שהוא כבר עם הציבור תמיד גם בשבתות וגם בימים טובים תמיד מגיע להם לשמונה 10 עם הציבור אחרי שהוא מתפלל לשעות את החלקים שלפני כן אם אתה שואל אותי מה נכון זה זה הכי מאוחר אתה גם על פי הנילה וגם על פי הנסתר היו חסידים שזה לא הספיק להם

היו חסידים שהיו מתחילים בשעה 3 לפנות בנות בוקר

ובארבע אחרי צהריים היו מסיימים את התפילה והם לא נחו באמצע ולא אכלו עוגיות

אני

אמרתי לכם שיש צדיקים בכל מקום מקום אי אפשר לדבר כן

מתחיל אותה לפני איזה 10 דקות לפני מתחיל לפנינו אני חושב שזו דרך האמת היא שזה באופן אנחנו צריכים להיכנס לכלים כי אנחנו אנשים שצריכים הגדרות ברגע שאנחנו מכסים בכלים התפילה שלנו נראית אחרת וזה אני מאוד בעד

אני מאוד בעד בישיבות החלטה לראות כאלה שלקחו כמו שאומרים את העניינים ברצינות וכאלה כמו בכל תחום יעשו מזה כמו שאומרים

איך אומרים שבחור מגיע לסדר חסידות בשבת בשעה 7 בבוקר

בדור הזה זה כבר דרגה והוא לומד ברציפות משעה 7 עד שעה 10 וחצי רבע לאחד 10 ומתחיל את התפילה במניין הוא מתחיל חצי שעה לפני המניין ומסיים עם כולם אני חושב שזה בחור בעל מדרגה אבל אבל כשבחור אבל כשבחור מגיע לסדר חסידות התפילה מתחילה ב-10 וחצי רבע לאחד 10 הוא מגיע בתשע 9 וחצי לסדר

ואז הוא לומד

ושומע קריאת התורה תוך כדי וזה וכאילו גם הסדר מאוד מאוד מבלבל אותו אין פה אישוב הדת מלא בהכנה לתפילה

טוב חברים